שיטה מקובצת
שיטה מקובצת על מסכת ברכות בתוך הספר ברכה משולשת, ברסלאו, תרפ"ח | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | הרב בצלאל אשכנזי |
סוגה | פירושים על התלמוד |
הוצאה | |
הוצאה | אמסטרדם |
תאריך הוצאה | ה'תפ"א |
מהדורות נוספות | |
מספר כרכים | 2 |
קישורים חיצוניים | |
ויקיטקסט | שיטה מקובצת על הש"ס |
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16. הספר הוא אנתולוגיה נרחבת של פירושים וחידושים על התלמוד מאת חכמים שונים, למן סוף תקופת הגאונים ואילך.
מסכתות שהספר נכתב עליהן
[עריכת קוד מקור | עריכה]השיטה מקובצת נתחבר על רוב מסכתות הש"ס, אבל רק חלק מהחיבור הגיע לידינו, ואלו הן המסכתות שעליהן הודפסו ספרי "שיטה מקובצת":
- ברכות
- יומא (יצא לאור לראשונה על ידי א. יעללינעק ב"קונטרס המזכיר" ע' 20 ואילך)
- ביצה
- מגילה (יצא לאור לראשונה על ידי מכון אופק)
- נדרים
- נזיר
- סוטה
- כתובות
- בבא קמא
- בבא מציעא
- בבא בתרא - על יחוס חיבור זה נטען כי חיברו רבי אהרן לפפה, שחי כמאה שנים אחריו, אך אמיתות יחוסו לרבי בצלאל אשכנזי הוכחה כמעט בוודאות מוחלטת. במהדורה שנייה של הספר רבי יצחק נוניש בילמונטי הכניס את חידושי רבינו יונה שחסרו בסיום החיבור, אותם מצא בכתב יד בביתו של רבי אפרים ארדיט, שחלק מהערותיו מופיעות על החידושים.[1]
וכן הודפסו קטעים מפירוש ה"שיטה מקובצת" למסכתות הבאות:
- גיטין (יצא לאור לראשונה על ידי הרב משה יהודא בלוי בסוף ספרו "פסקי אור זרוע" ח"ב - נ.י.)
- קידושין (יצא לאור לראשונה על ידי הרב משה יהודא בלוי בסוף ספרו "פסקי אור זרוע" ח"ב - נ.י.)
- יבמות (יצא לאור לראשונה על ידי הרב משה יהודא בלוי - נ.י.)
- חולין (יצא לאור לראשונה על ידי הרב אלעזר הורביץ [על ידי חברת אהבת שלום וכן על ידי מכון אופק])
- זבחים
- מנחות
- כריתות
- מעילה
- בכורות
- תמיד
- תמורה
השם אספת זקנים ניתן על ידי רבי יונה בן רבי יעקב, המו"ל הראשון של השיטה על מסכת בבא מציעא באמסטרדם שנת ה'תפ"א.
רבים מן החיבורים שהיו לפני רבי בצלאל אשכנזי אבדו במהלך השנים, וכך הוא מהווה מקור חשוב ופעמים אף יחידי להרבה מחיבורי הראשונים.
ספרים במבנה השיטה מקובצת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים דומים לפני השיטה מקובצת שקיימים כיום הם ספר הנר, יד רמ"ה ושיטות קדמונים לגיטין[2] ובית הבחירה למאירי.
רבי בצלאל מצטט בספרו מחיבור שלא נמצא בימינו בשם "ליקוטי הגאונים" או "ליקוטי הרבנים" שמשוער שיצא לאור בספרד במאה ה-12. חיבורים נוספים שלא השתמרו הם: חיבורו של רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי מחכמי פרובנס וכתב יד המצוטט בספר "מעשה רוקח" (ליוורנו תק"ד) לרבי מסעוד חי רוקח.
מבנה ספרו של הרב אשכנזי שימש השראה לפירושים נוספים ערוכים באותו אופן, ואחריו ערכו במתכונת זו גם הרב שלמה עדני, הרב אברהם פליף, הרב אהרן לפפה והרב חיים בנבנישתי.
בעת האחרונה יצאו ספרי שיטה מקובצת על מסכתות נוספות למשל שיטה מקובצת על מסכת פסחים - לרב יהודה גרשוני. בסגנון דומה יצאו ספרי "קובץ שיטות קמאי" על ידי הרב שלום מאיר יונגרמן, וספרי "כנסת הראשונים" של הרב מרדכי אילן המסכמים את שיטות הראשונים על סדר קדשים בתוספת הערות וביאורים. כמו כן נפוצים כיום ספרי "קובצי מפרשים" או אוספי ראשונים, שמדפיסים אוסף ספרים לפי מסכתות.