יצחק נוניש בילמונטי
לידה |
1710 איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
---|---|
פטירה |
1774 (בגיל 64 בערך) ליבורנו, איטליה |
תקופת הפעילות | ?–1774 |
רבותיו | ברזילי יעבץ |
תלמידיו | יצחק מאיו |
הרב יצחק בן משה נוניש או נוניס בילמונטי (Nunes Belmonte) (1710[1] – י"ח בניסן תקל"ד, 1774) היה רב באיזמיר, מחבר הספר שער המלך.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדל והתגורר באיזמיר. ככל הנראה רבו היה הרב חיים אבולעפיה, שאותו הוא מזכיר רבות בספרו ושנתן הסכמה לספרו. כמו כן למד אצל הרב ברזילי יעבץ מחבר הספרים "לשון לימודים" ו"לשון ערומים", וכן ואצל הרב יצחק הכהן רפפורט מחבר הספר "בתי כהונה". עמד בראשות ישיבה באיזמיר.
היה עני וחולה, ואת הוצאת ספרו תרם קרוב משפחתו ברוך גאגין.
בשנת תקל"ב, פרצה שרפה גדולה באיזמיר, אשר כילתה את כל בתי הכנסת בעיר. הרב נוניש נסע לליוורנו שבאיטליה לאסוף כסף לשיקום בתי הכנסת, יחד עם ר' אברהם ליאון. בהיותו בליוורנו הדפיס את הספר שיטה מקובצת על מסכת בבא בתרא, ולפני שיצא הספר מבית הדפוס, בי"ח ניסן ה'תקל"ד, נפטר. על מצבתו נחקק:[2]
ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ
והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו
מצבת קבורת היקר נעבד נשא ונעלה
החכם השלם הדיין המצוין הרב הכולל
מרביץ תורה בישראל
הישיש כמוהר"ר יצחק נוניס ביל מונטי
נל"ע ביום רביעי ח"י לחדש ניסן
שנת והתענ"ג על ה' לפ"ק
ת' נ' צ' ב' ה'
בנוסף ל"שער המלך", חיבר ספר דרשות בשם "דרך השער", שנדפס בספר "דרך הים" של תלמידו, הרב רפאל יצחק מאיו. כמו כן, הרב נוניש מזכיר בספרו את חידושיו על מסכת ביצה, אשר אינם קיימים כיום.
שער המלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרו שער המלך, חובר על סדר הרמב"ם, אך הוא מרחיב בעיסוק בסוגיות התלמוד, הראשונים ושאר מפרשי התלמוד. הוא בולט הן בעיונו בסגנון חכמי טורקיה, והן בבקיאות הנרחבת אף בספרי האחרונים. בעיקרו אינו ספר הלכה, אך לעיתים הוא פוסק הלכות.
ספרו זכה לתהודה רבה, ורבים מגדולי דורו שבחו את ספרו, כמו רבי עקיבא איגר והחיד"א. הרב יעקב שור הנחה את הרב צבי יחזקאל מיכלסון:..."ולא ימוש מפיך ספר שער המלך על הרמב"ם אשר על ידו תתחנך לבקיאות הרצויה והמועילה..."[3].
בספרו מוזכרים מספר ספרים אשר אינם קיימים כיום כמו שיטה מקובצת על מסכת קידושין ועל מסכת יבמות, ספר לקדמון מהראשונים בזמן הרשב"א ושיטות וחידושים לרבי אהרן לפפה.
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלוניקי תקל"א עם הסכמות רבי חיים אבולעפיה ורבי חיים אלבעלי.
- ברונא תקס"א עם הערות וחידושים בשם "טעם המלך" מרבי ברוך בן יונה ייטלס, בהסכמת רבי מרדכי בנט, רבי אלעזר פלקלס ורבי אלעזר קאליר (אב"ד רכניץ, מחבר ספר "אור חדש").
- לבוב תרי"ט עם הגהות והסכמה מרבי יוסף שאול נתנזון.
- לבוב תרנ"ו, עם הסכמת הרב יצחק שמלקיש והרב אריה לייב הורוויץ (בנו של הרב ישראל מסלנט).
- לבוב תר"ע עם חידושי "אפריון שלמה" מאת הרב שלמה קלוגר וחידושי "מעשה חושב" מהרב חיים שמואל בירנבוים (חתנו של הרב עקיבא איגר) והוספות למעשה חושב מנכדו הרב עקיבא סופר.
- ירושלים תשנ"ד, הוצאת "אור המזרח" שעל ידי מכון ירושלים. מהדורה מוגהת ומורחבת. במהדורה זו נדפסו בנוסף לכל החידושים וההגהות ממהדורות קודמות, גם הגהות רבי עקיבא איגר, הגהות ברוך טעם, הגהות הרב בנימין זאב וולף בוסקוביץ', (מחבר הספר "סדר משנה"), הגהות הרב שמואל לנדא (בנו של הרב יחזקאל לנדא בעל הנודע ביהודה) והגהות הרב בצלאל רנשבורג.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מביו תלמידיו נמנים:
- ר' חיים יהודה אליעזר, מחבר ספר "שמחת יאודה".
- ר' חיים אברהם ב"ר יצחק ארדיט, בעל החידושים שנדפסו בסוף הספר "מטה אפרים".
- ר' רפאל יוסף חזן, מחבר ספר "חקרי לב".
- ר' רפאל יצחק מאיו, מחבר ספר שרשי הים.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידושי שער המלך על מסכת קידושין, ירושלים תש"ס, עמ' תר"ו-תרט"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק נוניש בילמונטי, באתר "החכם היומי"
- יצחק בן משה נוניס (נפטר 1774), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי פרויקט השו"ת נולד ב-ת"ע (1710) ויש סוברים בסביבות תע"ה (1715) [שמעון סנדרוסי, ישורון כ (2008)]
- ^ מן הגנזים, ספר חמשה עשר, עמ' קד
- ^ הקדמת הרב מיכלסון לספרו של הרב שור, "משנת יעקב".