שלשול
 | |
| תחום |
מחלות זיהומיות  |
|---|---|
| גורם |
Rotavirus |
| טיפול |
|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/928598 |
| DiseasesDB | 3742 |
| MeSH | D003967 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A09, K59.1 |
| ICD-11 |
ME05.1 |
  | |
שלשול הוא מצב רפואי שבו הגוף מפריש נוזלים בכמות יתרה דרך פי הטבעת. בזמן שלשול, שיעור המים בצואה הוא גבוה, דבר הגורם לצואה להיות נוזלית, וברוב המקרים תדירות היציאות גבוהה מהרגיל וקשה יותר לשלוט בהן.
שלשול עשוי להיגרם כתוצאה מפציעה (טראומה גופנית) או מתח נפשי. עם זאת, הגורמים העיקריים לשלשול הם מחלות. השלשול עצמו אינו מחלה, אלא תסמין של שורה ארוכה של מחלות; רובן המוחלט נגרם עקב זיהום מיקרואורגניזמי. פעמים רבות שילשול אינו מחלה, אלא תגובה נכונה לגירוי לא נכון כגון אכילת מזון מקולקל או אכילה מרובה מאוד, שאז אין לגוף מספיק אנזימים לפרק את אבות המזון, או מריבוי השתייה עם האוכל או מאכילת פירות אחרי האוכל, וכשיופסק הגורם יעלמו השילשולים כלא היו.
פתוגניות
גורם המחלה יכול להיות חיידק (למשל: Clostridium botulinum, הגורם למחלת הבוטוליזם), נגיף (למשל: רוטא-וירוסים, Rotavirus, הגורמים לגסטרואנטריטיס, דלקת במערכת העיכול; כמחצית ממקרי השלשול נגרמים על ידי נגיפים, כשבמקרים רבים הנגיף אינו מזוהה), פרוטיסט (אמבה; למשל: Entamoeba histolytica, הגורמת לדיזנטריה) או תולעת (תולעת הסיכה, למשל; זיהום עקב תולעת מלווה בדרך-כלל בגירוד באזור העכוז ובפריחה, ולעיתים גם באיבוד משקל).
שלשול זיהומי נגרם בדרך-כלל על ידי רעלנים, שאותם משחררים הפתוגנים. הרעלנים גורמים לשלשול בשתי דרכים עיקריות:
- שיבוש מאזן הנוזלים בתאי המעי. הרעלן הורס את משאבות היונים בממברנת תאי המעי וגורם לפליטתם מהתא של יוני כלור, נתרן ואשלגן; עקב ירידת הלחץ האוסמוטי נפלטים מים רבים מהתא. המים מופרשים מהגוף בצורת שלשול.
- הרס תאי המעי. הרעלן תוקף כימית את הליפידים המרכיבים את ממברנת התא. הממברנה מתפרקת, תוכן התא נשפך אל הסביבה והתא מת. עקב כך, המים המגיעים אל המעי (מהמזון והמשקאות שאנו צורכים) לא מסוגלים להיספג במעי (ספיגת מים היא תפקידם העיקרי של תאי המעי) והם מופרשים מהגוף בצורת שלשול.
מקרים מסוימים של שלשול עלולים להיגרם מסיבות רפואיות שאינן זיהומיות: חשיפה לקרינה, טיפולים כימותרפיים, אי-סבילות ללקטוז, ניתוח באזור המעי, התייבשות, סרטן המעי הגס, הפסקת נטילת כדורים לטיפול בתופעות פסיכיאטריות, סוגים מסוימים של אנמיה ותסמונת המעי הרגיז.
שלשולים חיידקיים
מבין החיידקים העלולים לגרום לשלשול, ארבעה מינים גורמים לרובם המוחלט של המקרים:
- Campylobacter - סוג חיידקים זה התגלה רק במאה ה-21 כגורם לשלשול, אולם חלקו במקרי השלשול נכבד ועולה בהתמדה. חיידק אחר הקרוב לחיידק זה, Helicobacter, גורם לרובם המוחלט של דלקות וכיבי הקיבה (אולקוס).
- Salmonella - חיידקים בסוג זה נקשרים רבות בזיהומי מזון ובהדבקה בשל היגיינה לקויה במטבח.
- Shigella - חיידקים בסוג זה גורמים לדלקות מעיים קשות שיכולות להתבטא בדיזנטריה.
- Escherichia coli - הלה שוכן בכמויות גדולות במעיים של כל בני האדם, ובדרך-כלל מועיל בכך שהוא עוזר בפירוק המזון. כמה תת-מינים אלימים שלו גורמים לשלשול, וכן לזיהומים בשלל מקומות אחרים בגוף (בעיקר בדרכי השתן). Escherichia coli הוא המיקרואורגניזם הידוע והנחקר ביותר בעולם.
- Vibrio cholerae - גורם למחלת הכולרה. כשמחלה זו לא מטופלת, שיעור המוות מגיע ל-60%. איבוד הנוזלים במחלה זו חמור במיוחד, ועלול להגיע לליטר בשעה. השלשול מורכב כמעט כולו ממים, והוא קרוי לעיתים מי אורז, בשל צבעו הלבן.
כל החיידקים הללו הם גראם-שליליים, כש-Salmonella, Shigella ו-Escherichia coli שייכים למשפחת חיידקי המעיים (Enterobacteriaceae); בני משפחה זו ידועים יותר בשם קוליפורמים.
שלשול יכול להיגרם גם ממחלות שגורמות לדלקת ברקמת המעי כמו גסטריטיס, קרוהן וקוליטיס כיבית.
שלשול ממושך הוא סכנה ממשית לגוף, המאבד נוזלים רבים. דבר זה עלול להשפיע על סמיכות הדם ועל רמת החומציות (ה-pH) בגוף, אשר חיונית לפעילותם התקינה של האנזימים. בנוסף מאבד הגוף בשלשול מינרלים חיוניים ויונים חשובים. איבוד חמור של יוני אשלגן קרוי "היפּוֹקָלמיה", ונגרם לעיתים קרובות כתוצאה ממחלת הכולרה. מוות מכולרה נגרם בדרך-כלל מירידה חמורה בכמות הדם, עקב איבוד הנוזלים, וכתוצאה מכך, אי-ספיקת לב.
בכל העולם ישנם קרוב ל-2 מיליארד מקרים של מחלת שלשול בכל שנה.[1] בעוד בארצות המפותחות השלשול הוא ברוב המקרים מטרד בלבד, במדינות העולם השלישי השלשול הוא אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם.
תמותת ילדים
בשנת 2017, 1.57 מיליון בני אדם מתו ממחלות הקשורות לשלשול ברחבי העולם, יותר ממקרי התאבדות, רצח, אלימות וטרור יחד. נכון ל-2017 שליש מכלל האנשים שמתים משלשול הם ילדים מתחת לגיל חמש, 533,768.[2] כאשר לאורך מרבית ההיסטוריה הם היוו את מרבית מקרי המוות. ב-1990 השלשול הרג 1.7 מיליון ילדים, מתוך 2.58 מיליון מקרי מוות השאר האוכלוסייה.[2] מחלת השלשול הייתה הגורם למותו של כל ילד עשירי בשנת 2017 - יותר מחצי מיליון מתוך 5.4 מיליון הילדים שנפטרו בשנת 2017 מתו ממחלת השלשול. תסמין השלשול הוא הגורם השלישי בהיקפו לתמותת ילדים בעולם, מעט מאחורי דלקת ריאות וסיבוכי לידה מוקדמים.[2]
| שנה | מקרי מוות אצל ילדים | מקרי מוות בכלל האוכלוסייה |
| 1990 | 1.66 מיליון | 2.58 מיליון |
| 1995 | 1.44 מיליון | 2.37 מיליון |
| 2000 | 1.22 מיליון | 2.13 מיליון |
| 2005 | 982,637 | 1.92 מיליון |
| 2010 | 835,023 | 1.86 מיליון |
| 2015 | 582,282 | 1.58 מיליון |
| 2017 | 533,768 | 1.57 מיליון |
השוואה בין מדינות
שיעור התמותה מתסמין השלשול הוא הגבוה ביותר ברחבי המדינות העניות בעולם. שיעור התמותה ממחלות שלשול ברבות מהמדינות העניות הוא גבוה ממאה מקרי מוות שנתיים, לכל 100,000 ילדים. במדינות עם מערכות הבריאות הרעועות בעולם, כגון מדגסקר, צ'אד והרפובליקה המרכז אפריקאית - השיעור הוא גבוה מ-300 מקרי מוות ל-100,000 איש. במדינות בעלות הכנסה גבוהה שיעור המוות נמוך מאוד: במדינות רבות באירופה, אך גם בחלק מהמדינות העשירות באסיה, השיעור הוא מתחת ל-1 ל 100,000 בשנה.[2]
| גרמניה | תמ"ג לנפש | מקרי מוות כתוצאה משלשול ב-100,000 איש |
|---|---|---|
| ישראל | 33,132$ | 0.96 |
| גרמניה | 45,229$ | 0.51 |
| פרו | 12,237$ | 9.9 |
| אוגנדה | 1,698$ | 75 |
| קונגו | 4,881$ | 112.54 |
| מדגסקר | 1,416$ | 337 |
הסיבות העיקריות לתמותת ילדים משלשול הן השכיחות של גורמי סיכון הקשורים לשלשול, וחוסר הגישה לטיפול חיוני. גורמי הסיכון העיקריים המובילים למוות משלשול הם: מי שתייה לא בטוחים, תברואה לקויה ותת-תזונה. ברחבי העולם ל-780 מיליון אנשים חסרה גישה למי השתייה המשופרים ול-2.5 מיליארד חסרה תנאי תברואה בסיסיים. שלשול בגלל זיהום נפוץ בכל המדינות המתפתחות. מאז 1990 האנושות התקדמה רבות בהפחתת הסיכונים הללו; אך עדיין קיים צורך רב בהתערבויות אשר יכולות לגרום להפחתת החשיפה לגורמי סיכון: הבטחת מי שתייה בטוחים. העלאת רמת ההיגיינה, שטיפת ידיים עם סבון, מתן חיסונים נגד וירוס הרוטה וחצבת ושימוש בכדורים נגד תולעים.[3][4]
טיפול
קיימים תכשירים רבים לטיפול בשלשול, ללא מרשם רופא (כמו לופראמיד). הללו ברובם תכשירים תסמיניים, אשר אינם מטפלים בגורם הממשי לשלשול. תרופות אלו יכולות להקל על החולה במקרים חמורים, אך מומלץ להימנע מהן במידת האפשר, שכן הן מאריכות בדרך-כלל את משך המחלה.
ברובם המוחלט של המקרים השלשול חולף תוך מספר ימים. בתקופה זו יש לשתות כמות יתרה של נוזלים כדי לפצות על הנוזלים האבודים. יש להימנע ממאכלים חריפים או פיקנטיים מדי, ויש לאכול באיטיות ובצורה סדירה. במקרה של חשש להתייבשות, במיוחד בילדים, יש צורך במתן נוזלים (המכילים בדרך-כלל גם סוכר ומלחים) דרך הווריד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שלשול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פרופ' רם דיקמן, קטי קמחי, מה אומרות היציאות שלך?, באתר "שירותי בריאות כללית", 4 בינואר 2018
- שלשול, באתר "מחלות", 15.8.2012
הערות שוליים
- ^ Diarrhea: Causes, treatment, and symptoms, www.medicalnewstoday.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 More than half a million children die from diarrhea each year. How do we prevent this?, Our World in Data
- ^ Global Affairs Canada-Affaires mondiales Canada, Diarrhea in developing countries, GAC, 2017-06-08
- ^ Global Diarrhea Burden | Global Water, Sanitation and Hygiene | Healthy Water | CDC, www.cdc.gov, 2018-11-09 (באנגלית אמריקאית)
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.