1965 בישראל

«««  1964 1963 1962	דגל ישראל	1965 בישראל	»»» 1966 1967 1968
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1965 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1965

1965 בישראל הייתה השנה בה חגגה 17 שנה מיום היווסדה.

הנהגה

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל השתים עשרה – לוי אשכול
• יושב ראש הכנסת החמישית – קדיש לוז
• נשיא בית המשפט העליון – יצחק אולשן עד 18 במרץ, מאז שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – יצחק רבין
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל

פוליטיקה

המאבקים בין דוד בן-גוריון ולוי אשכול, בין היתר על רקע החלטתו של זה האחרון (ב-1964) שלא להקים ועדת חקירה נוספת לחקר "העסק הביש", מגיעים לשיא בשנה זו. בוועידת מפא"י בפברואר נערך עימות חריף בין השניים שבו נשאו אישים בכירים במפלגה (ביניהם משה שרת, שהיה על ערש דווי) דברים חריפים נגד בן-גוריון. מרבית הצירים הצביעו בעד עמדתו של אשכול. ב-3 ביוני הגיעו הדברים לקרע סופי: לאחר שמרכז מפא"י בחר את אשכול ברוב גדול למועמד המפלגה לראשות הממשלה, פורש בן-גוריון עם רפ"י מן המפלגה (ב-1 בספטמבר) הודחו בן-גוריון, יוסף אלמוגי, שמעון פרס וחנה למדן ממפא"י על רקע זה).

תוצאות הבחירות לכנסת השישית אכזבו את בן-גוריון: למרות שרפ"י זכתה בעשרה מושבים, היא לא הצליחה לנגוס באופן משמעותי בכוחה של מפא"י, והמערך (האיחוד בין מפא"י ואחדות העבודה - פועלי ציון, עליו הוחלט ב-19 במאי בשנה זו) זכה ב-45 מנדטים בבחירות (לעומת 42 מנדטים בבחירות 1961). גם תקוותו של מנחם בגין להגביר את כוחו באמצעות הקמת (26 באפריל) גח"ל ("גוש חרות-ליברלים") נכזבה והגוש זכה ב-26 מנדטים בלבד (לעומת 34 לשתי המפלגות ביחד ב-1961). קודם לבחירות, באוגוסט, מתפצלת סופית מק"י, והפורשים האנטי ציוניים מקימים את רק"ח. אורי אבנרי מקים את רשימת "העולם הזה-כוח חדש" ונבחר לכנסת כסיעת יחיד.

בתחום יחסי החוץ, מעוררת ההחלטה (14 במרץ) לקיים יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה המערבית מחלוקת חריפה. ביום הגשת כתב ההאמנה של השגריר הראשון של גרמניה המערבית בישראל (19 באוגוסט) מתקיימות הפגנות המוניות. ישראל וסינגפור מקיימות ביניהן קשרי סיוע, ובכלל זאת סיוע צבאי של ישראל למדינה הצעירה.

בתחום הכלכלי-חברתי, בעקבות מסקנות ועדת אלמוגי מועבר חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, ה'תשכ"ה-1965. על פי החוק, הוקמה "הרשות לבינוי ופינוי אזורי שיקום" שתפקידה היה לטפל במצוקת הדיור ברחבי ישראל, וניתנו לה סמכויות לפנות שכונות עוני בכפייה, ללא הסכמת תושביהן. הרשות נכשלה במשימתה ופורקה בשנת 1975.

בבחירות לרשויות המקומיות ב-1965 (30 בנובמבר) נבחר טדי קולק לראשות עיריית ירושלים (כיהן בתפקיד זה 28 שנה).

צבא וביטחון

• 1 בינואר – פיגוע ראשון של הפת"ח.
• 24 בינואר – סוריה מודיעה כי לכדה את אלי כהן.
• 23 בפברואר – המוסד מחסל את הרברטס צוקורס (פושע מלחמה לטבי) באורוגווי
• 7 במרץ – המרגל הישראלי וולפגנג לוץ נתפס במצרים.
• המוסד מעורב בחיסולו של מנהיג האופוזיציה המרוקאי בן ברקה, דבר החיסול מעורר מחלוקת רבה בישראל.

יחסי חוץ

• 1 - 10 באוקטובר - נשיא צ'אד, פרנסואה טומבלבי, עורך ביקור ממלכתי בישראל

חברה ותרבות

טילי הוק מוצגים לראווה במצעד צה"ל

כרזת יום העצמאות התשכ"ה

• מוזיקה קלה: יאיר רוזנבלום בשיתוף פעולה עם יורם טהרלב: "ארבע אחר הצהריים" של להקת הנח"ל. ב"פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי זוכה אריק איינשטיין במקום הראשון עם "איילת החן". במקום השני זוכה שלישיית גשר הירקון (שאיינשטיין אחד מחבריה) עם השיר "הגביע" ובמקום השלישי זכתה נחמה הנדל עם השיר "ליל קרב". שלישיית גשר הירקון גם מוציאה את אלבומה "אהבה ראשונה". "פרח הלילך", השיר הראשון שהלחינה נורית הירש, מתפרסם. מוקם הצמד "חדוה ודוד". בוטל ביקור מתוכנן של להקת הביטלס בישראל.
• ספרות: עמוס עוז מפרסם קובץ סיפורים ראשון: "ארצות התן"
• קולנוע ישראלי: אורי זהר מביים את "חור בלבנה", הנחשב לחלוץ סרטי "הרגישות החדשה"; סרט הנעורים "הילד מעבר לרחוב" יוצא לאקרנים, מתאר מציאות קשה בשכונות העוני וזוכה בפרסים בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים; "רק לא בשבת" בכיכובם של דליה פרידלנד ושמוליק סגל מועמד לפרס גלובוס הזהב
• תיאטרון ובידור: תיאטרון הקאמרי מעלה את תרגומו ועיבודו של אברהם שלונסקי לאגדת הילדים "עוץ לי גוץ לי", בבימויו של יוסי יזרעאלי עם לחנים מאת דובי זלצר.
• פרס ישראל: עמוס דה שליט ויגאל תלמי (מדעים מדויקים); שלמה דיקמן (ספרות יפה); שמואל סטולר (חקלאות); מרדכי סתר (מוזיקה); קרל פרנקנשטיין וצבא הגנה לישראל (חינוך); יהודית שובל (מדעי החברה); דורה גד (אדריכלות); פרס כינור דוד לשבתאי טבת, עבור מחזהו "אל תגעו בנוימן"; עמנואל פרת הוא חתן פרס ביטחון ישראל
• במצעד צה"ל שנערך בתל אביב, מוצגים טילי הוק
• תקשורת: העיתון חרות מפסיק לצאת לאור בדצמבר; מתחיל לצאת לאור כתב העת הפרובוקטיבי (והפורנוגרפי באופן חלקי), "בול"; ראובן הכט מייסד את הוצאת שקמונה.
• הגיורת רות בן דוד נישאת למנהיגה הקשיש של העדה החרדית, עמרם בלוי
• 21 בינואר – נחנך מגדל שלום מאיר. באותו זמן היה הבניין הגבוה ביותר בישראל ובמזרח התיכון כולו.
• 31 בינואר – הסרט "סאלח שבתי" זוכה בפרס גלובוס הזהב
• 11 במאי – נחנך מוזיאון ישראל בירושלים.
• 8 ביוני – הוקמה רשות השידור.

משפט ופלילים

• 13 בינואר – הוכרזה פתיחת בית המשפט המחוזי, מחוז דרום, בבאר שבע והשופט שלמה אלקיים מונה כנשיאו הראשון
• 18 במרץ – שמעון אגרנט ממונה לנשיא בית המשפט העליון במקומו של יצחק אולשן
• 11 בינואר – משה דיין נחקר במשטרה על רקע שוד עתיקות בו היה מעורב, ומגיע להסדר עם רשות העתיקות, כך שלא יועמד לדין

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1965)

• 6 באפריל – פבלו רוזנברג, זמר ומוזיקאי ישראלי
• 26 במאי – מירי רגב, פוליטיקאית ישראלית
• 28 במאי – אלון אבוטבול, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מפיק קולנוע וקריין ישראלי
• 6 ביוני – אלי יצפאן, בדרן, שחקן, קומיקאי, חקיין ומנחה טלוויזיה ישראלי
• 11 ביולי – ערן צור, זמר רוק וסופר ישראלי
• 25 ביולי – אושרת קוטלר, עיתונאית, סופרת, אשת טלוויזיה ומגישת חדשות ישראלית
• 20 באוגוסט – גדי רבינוביץ', שחקן ישראלי
• 2 באוקטובר – דוד ד'אור, זמר-יוצר ישראלי

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1965)

אלי כהן

משה שרת

• 28 בינואר – יוחנן רטנר, אדריכל, איש צבא (נולד ב-1891)
• 25 בפברואר – אליה שמואל הרטום, חוקר מדעי היהדות (נולד ב-1887)
• 23 במרץ – שמואל חרובי, צייר (נולד ב-1897)
• 4 במאי – ישראל בר-יהודה, פעיל ציבור, חבר הכנסת ושר (נולד ב-1895)
• 18 במאי – אלי כהן, מרגל ישראלי שפעל בסוריה (נולד ב-1924)
• 13 ביוני – מרטין בובר, פילוסוף, חוקר והוגה דעות (נולד ב-1878)
• 7 ביולי – משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (נולד ב-1894).
• 28 באוגוסט – יואל רקח, פיזיקאי ישראלי (נולד ב-1909)
• 17 בספטמבר – ישראל גורי, ממייסדי מפא"י (נולד ב-1893)
• 14 באוקטובר – ניסים בנימין, איש המוסד (נולד ב-1920)
• 15 באוקטובר – אברהם הלוי פרנקל, מתמטיקאי ישראלי (נולד ב-1891).
• 23 בדצמבר – ינון נאמן, משורר, אמן רב-תחומי, פזמונאי (נולד ב-1936)
• 28 בדצמבר – אברהם שפירא, ראש השומרים בפתח תקווה (נולד ב-1870).
• שושנה אשמן-שגב, משוררת וסופרת (נולדה ב-1923)
• אליהו טסלר, משורר ומתרגם (נולד ב-1901)
• אוריאל כהנא, אדריכל, צייר ומעצב תעשייתי (נולד ב-1903)
• ברוך קטינקא, מהנדס (נולד ב-1887)
• צבי סגל, פעיל רוויזיוניסטי, מחותמי מגילת העצמאות (נולד ב-1901)
• זינא רבינוביץ', סופרת (נולדה ב-1895)

קישורים חיצוניים

• יוסי נחמיאס, הכניסה לחיפושיות אסורה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2007