1950 בישראל

שנת 1950 בישראל עמדה בסימן המשך התייצבות השלטון העצמאי, ובכלל זאת התקבעותם של פתרונות "זמניים" למחלוקות חברתיות-פוליטיות שהתעוררו במדינה. הבולט שבפתרונות אלה הוא החלטת הררי. גלי ההגירה ממשיכים ומתבצע מבצע עזרא ונחמיה להעלאת יהדות בבל. המחלוקות שהתעוררו סביב סוגיית החינוך לעולים מביאות למשבר פוליטי ולהקמת ועדת חקירה.

הנהגה

נשיא המדינה – חיים ויצמן
ראש ממשלת ישראל הראשונה והשנייה – דוד בן-גוריון
יושב ראש הכנסת הראשונה – יוסף שפרינצק
נשיא בית המשפט העליון – משה זמורה
ראש המטה הכללי – יגאל ידין
מפכ"ל המשטרה – יחזקאל סהר

פוליטיקה

אחת המחלוקות העיקריות במדינה בשנותיה הראשונות נסובה סביב שאלת החוקה. ב-13 ביוני קיבלה הכנסת את "פשרת הררי", אשר קיבעה את מצב הביניים, שבו אין לישראל חוקה. חוק חשוב נוסף שהתקבל בכנסת בשנה זו היה חוק השבות.
מחלוקת חריפה התעוררה סביב ההחלטה שהתקבלה בפברואר 1950 להתחיל במשא ומתן עם גרמניה המערבית בנוגע להסכם השילומים. רבים התנגדו להסכם ולכל מגעים עם גרמניה, חמש שנים בלבד לאחר נפילת גרמניה הנאצית, אך מצדדי ההסכם הצביעו הן על הפיצוי הנדרש לחלק מן הניצולים באופן אישי; והן על הצורך הכלכלי בשילומים. המחלוקת המשיכה גם מעבר לשנת 1952, שבה נחתם ההסכם. ב-1950 אירעו עוד מספר נקודות מפתח ביחס ישראל לשואה: העברת החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם והחוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת העם, שדינם עונש מוות.
ב-14 בנובמבר נערכו לראשונה בחירות לרשויות המקומיות בישראל.
ב-26 במרץ נערכה הלוויה ממלכתית לצנחנית חנה סנש בהר הרצל.
בינואר קיבלה הכנסת את "הצהרת ירושלים" שקבעה כי בהמשך להחלטה מ-13 בדצמבר 1949 על העברת מוסדות השלטון לירושלים, הכנסת קוראת להחיש את בניית קריית הממשלה. ב-13 במרץ העבירה הכנסת את ישיבותיה לבית פרומין, שישמש אותה במשך 16 השנים הבאות. באוקטובר התפטרה ממשלת ישראל הראשונה וב-1 בנובמבר החלה ממשלת ישראל השנייה בפעילותה.

צבא וביטחון

בעיית המסתננים והפדאיון הפכו לבעיה ביטחונית מרכזית עימה נאלצה ישראל להתמודד לאחר תום מלחמת העצמאות ב-1949.
בסוף 1950 התקבלה ההחלטה להכניס את העוזי לשימוש בצה"ל.
בנימין גיבלי מונה לראש המודיעין הצבאי.
שירות הביטחון הכללי הופך ליחידה במשרד ראש הממשלה; ראש השב"כ - איסר הראל.
מוחלט להכניס לשימוש דרגה חדשה: "אלוף-משנה".
יעל רום היא האישה הראשונה שעוברת קורס טיס של חיל האוויר הישראלי והופכת לטייסת.
מוקם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים ונערך קורס צניחה. ב-14 בדצמבר במהלך צניחת ראווה התרחשה תקלה ורק פעילות למופת של שמואל רפאל מנעה אבדות בנפש.
בתקרית הקילומטר ה-78 (סוף נובמבר ותחילת דצמבר), חסמו הירדנים קטע בן ארבעה קילומטרים בכביש הערבה, בטענה שהוא עובר בשטח ירדן. צה"ל פרץ את הדרך בכוח.

כלכלה

המשבר הכלכלי בישראל ומדיניות הצנע ממשיכים. מוקמות החברות הממשלתיות ארקיע (תעופה) ועמידר (דיור ציבורי).

ההגירה לישראל

גם בשנת 1950 המשיך גל ההגירה של יהודים מרחבי העולם לישראל. באופן מאורגן, הוחלט על העלאת יהדות בבל (עיראק), ב"מבצע עזרא ונחמיה". בין העולים במבצע זה בשנת 1950 היה בנימין בן אליעזר ("פואד", בשמו הערבי בעיראק) והמשוררים הרצל ובלפור חקק. נמשך "מבצע על כנפי נשרים" להעלאת יהדות תימן.

קליטת העולים אינה חלקה והביקורת על נוהלי החינוך במחנות העולים לילדי העולים (בעיקר טענות על כפייה אנטי-דתית עם המעבר למעברות) מביאה להקמת ועדת חקירה, ועדת פרומקין (בראשות השופט גד פרומקין). בעקבות דו"ח הוועדה, ננטשת שיטת החינוך האחיד. באוקטובר 1950, לאחר פרסום מסקנות הוועדה, נאלץ זלמן שזר להתפטר מתפקידו כשר החינוך. במקומו ממונה דוד רמז.

לקליטת העלייה מוקם בין היתר כפר הנוער הניסיוני הכפר הירוק.

יישובים שהוקמו

בני ברק, חולון, ראשון לציון, רחובות ורמת גן קיבלו ב-1950 מעמד של עיר; ב-31 בדצמבר 1950 נערך טקס חנוכת באר שבע כעיר יהודית. גל ייסודים של עיירות פיתוח, ביניהן בית שמש, קריית מלאכי, קריית שמונה. קיבוץ להבות חביבה עובר למיקומו הנוכחי - על אדמתו של הכפר ג'למה, שתושביו פונו בשנה זו. בנוסף, לצד עיירות הפיתוח והמעבר ממחנות עולים למעברות, קמים גם מושבי עולים, בעיקר באזורי הפריפריה והגבולות.

תרבות וחברה

שלג 1950 בישראל - פברואר 1950 היה אחד החודשים הקרים ביותר בהיסטוריה של אקלים ארץ ישראל: במהלך פברואר ירד שלג במישור החוף כולל תל אביב, בטבריה ובבית שאן. באזור הרי ירושלים הגיע השלג אף לגובה של כ-70 ס"מ. זיכרון אירוע זה מונצח, בין היתר, בשירו של יהודה פוליקר, "חלון לים התיכון".

צעירים דתיים קיצוניים מקימים את מחתרת ברית הקנאים, ארגון שביצע פעולות במטרה להקים מדינת הלכה. החשש בציבור החרדי מפני הכיוון אליו צועדת החברה הוביל גם להקמת ארגון יד לאחים בשנה זו, ששם לו למטרה להילחם בהתבוללות, ובמקור פעל בעיקר בקרב קהילות העולים החדשים. במקביל, מקים עוזי אורנן את "הליגה למניעת כפייה דתית" (ועומד בראשה).

תקשורת

שני אירועים חשובים בתחום התקשורת התרחשו ב-1950: ראשית, ב-24 בספטמבר החלה תחנת גלי צה"ל את שידוריה, עם שידור של הקריינית דאז שולמית הראבן. בנוסף, אורי אבנרי ושלום כהן רכשו בשנה זו את העולם הזה ושינו את פני העיתונות בישראל, עם סגנונו הסנסציוני של עיתונם. בנוסף לאלה, שינה עיתון ה"פלסטיין פוסט" את שמו ל"ג'רוזלם פוסט", העיתון "המודיע" מתחיל לצאת לאור; ו"לאשה" ערך לראשונה את תחרות מלכת היופי. הזוכה הייתה מרים ירון.

ספרות ישראלית

זוכה פרס ביאליק בשנת 1950 היה שמואל יוסף עגנון; יונת ואלכסנדר סנד מפרסמים את ספרם "אדמה ללא צל", שזוכה בפרס אוסישקין.

בין הספרים המרכזיים שפורסמו:

משה שמיר מפרסם את ספרו בעל הנופך האוטוביוגרפי "תחת השמש"
בתחום ספרות הילדים, האירוע החשוב היה פרסומו של הראשון בספרי סדרת חסמבה של יגאל מוסינזון, "חסמבה או חבורת סוד מוחלט בהחלט". בנוסף, מירה לובה וימימה אבידר-טשרנוביץ מפרסמות את ספר הילדים הפופולרי שני רעים יצאו לדרך.

בנוסף, יוצא לאור הכרך הראשון של האנציקלופדיה המקראית.

תיאטרון, מחול וקולנוע

בתיאטרון הקאמרי בתל אביב עולה מחזהו של נתן שחם "הם יגיעו מחר". אירוע נוסף הזוכה לתשומת לב היא השתתפותו של יוסי ידין בסרט השווייצרי ארבעה בג'יפ. זאת הייתה פעם ראשונה ששחקן קולנוע ותיאטרון ישראלי מוזמן להשתתף בהפקה בינלאומית, והדבר הפך לאירוע תרבותי וחברתי חשוב.

שרה לוי-תנאי מקימה את "תאטרון מחול ענבל" בשם "הלהקה המזרחית של שרה לוי".

ספורט

בתחום הספורט, לאחר דחייה של שנים בשל מלחמת העולם השנייה, מתקיימת המכביה השלישית. בתחום הכדורגל, מנצחת נבחרת ישראל את נבחרת טורקיה בכדורגל 5:1, כולל שלושער של שייע גלזר. בשנה זו מתחילה בנייתו של אצטדיון רמת גן (אך תסתיים רק ב-1951). אריה אבידן-וייס זוכה באליפות ישראל בטניס לגברים. לא מתקיימת אליפות לנשים.

כרונולוגיה של אירועים בולטים

ינואר

18 בינואר – נמצאו שרידיהם של שני חברי קיבוץ הזורע שנחטפו עם רכבם ונרצחו במרץ 1948 סמוך למשמר העמק^[1]
18 בינואר – אסון מפולת בעבודות בכביש הגבורה, שלושה עולים מתימן נהרגו^[2]
26 בינואר – פונו 50 משפחות ערביות שהתנחלו על אדמות הכפר ראפסיה דרומית לאל-כברי לאחר שרישיון השהייה הזמני שלהם פג^[3]
29 בינואר – אושרו 341 שמות רחובות בתל אביב-יפו^[4]
29 בינואר – עלה על הקרקע "כפר שמואל", מושב עובדים של "תנועת העובד הציוני", מצפון לעמק איילון ושישה ק"מ מדרום לעיר רמלה^[4]
בחודש ינואר 1950 עלו לישראל 12,989 עולים חדשים^[5] 4,500 מהם בשבוע האחרון של החודש^[6]

פברואר

5–6 בפברואר – אירוע מזג אוויר קיצוני במזרח התיכון, שלג בכל רחבי הארץ וגם בשפלת החוף^[7] ארבעה מעולי תימן נהרגו כשגג חדר האוכל במחנה העולים עין שמר קרס תחת השלג^[8]. הבניין הנטוש של ישיבת בית אל בעיר העתיקה של ירושלים קרס תחתיו, נהרגו ששה פליטים פלסטינים שהתגוררו במקום^[9]
12 בפברואר – 'אסון כפר ויתקין': אסון בכביש חיפה תל אביב הישן, סמוך לכפר ויתקין משאית עפר שנהגה שתוי התנגשה באוטובוס נושאים בקו תל אביב–עפולה, האוטובוס עלה באש ושמונה מנוסעיו נהרגו^[10]
מהומות במחנות העולים, בעיקר במחנה עולים בית ליד, על רקע דתי. על רקע המהומות משבר פוליטי, הדתיים השהו את חברותם בממשלה
23 בפברואר – פרקליט המדינה חיים הרמן כהן התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה^[11]
28 בפברואר – נערכה הלוויה צבאית בבית הקברות הצבאי בהר הרצל לכ-140 מחללי קרבות לטרון^[12]

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950)

13 בינואר – גבי שושן, זמר ומוזיקאי ישראלי (התאבד ב-2016)
25 ביוני – ניצה שאול, שחקנית
3 ביולי – ישראל אהרוני, שף ומסעדן ישראלי
7 ביולי – ריקי גל, זמרת ושחקנית
11 ביולי – שלמה בראבא, קומיקאי, שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, מדבב ומנחה ישראלי
4 באוגוסט – גידי גוב, זמר, שחקן, בדרן ומנחה טלוויזיה
11 בספטמבר – יגאל בשן, זמר, מלחין ושחקן ישראלי (התאבד ב-2018)
25 באוקטובר – יונה אליאן, שחקנית
30 בנובמבר – דני סנדרסון, גיטריסט, זמר, מוזיקאי, סופר, פזמונאי, מלחין ומפיק מוזיקלי ישראלי
24 בדצמבר – זוהיר בהלול, פוליטיקאי ערבי-ישראלי, עיתונאי ושדרן ספורט
25 בדצמבר – יהודה פוליקר, זמר, מלחין וצייר

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1950)

20 בינואר (ב' בשבט ה'תש"י) - הבלשן יהודה גור
18 בספטמבר (ז' בתשרי ה'תשי"א) - הסופרת פניה ברגשטיין
7 בדצמבר (כ"ח בכסלו תשי"א) - שלמה קפלנסקי, ממנהיגיה של מפלגת פועלי ציון ומנהל הטכניון העברי בחיפה עד מותו.
שמואל אהרנסון, בן למשפחת אהרונסון
גדליה אלון, היסטוריון
אברהם בן יצחק, משורר
יעקב טהון, מנהיג ציוני

קישורים חיצוניים

אריאנה מלמד, כולם היו בניו, באתר ynet, 4 בינואר 2008
ינון רויכמן, שנת השלג הגדול, באתר ynet, 11 בינואר 2007
שלג בארץ, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים

הערות שוליים

^ הארץ, 19 בינואר 1950, עמ' 3.
^ הארץ, 19 בינואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 27 בינואר 1950, עמ' 9.
^ ¹ ² הארץ, 30 בינואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 2 בפברואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 6 בפברואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 6 בפברואר 1950, עמ' 1.
^ הארץ, 7 בפברואר 1950, עמ' 1.
^ הארץ, 9 בפברואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 13 בפברואר 1950, עמ' 1. הארץ, 14 בפברואר 1950, עמ' 4.
^ הארץ, 24 בפברואר 1950, עמ' 10.
^ היום הלווית חללי לטרון בהר־הרצל, הארץ, 28 בפברואר 1950

[1] הארץ, 19 בינואר 1950, עמ' 3.

[2] הארץ, 19 בינואר 1950, עמ' 4.

[3] הארץ, 27 בינואר 1950, עמ' 9.

[הא4-4] ¹ ² הארץ, 30 בינואר 1950, עמ' 4.

[5] הארץ, 2 בפברואר 1950, עמ' 4.

[6] הארץ, 6 בפברואר 1950, עמ' 4.

[7] הארץ, 6 בפברואר 1950, עמ' 1.

[8] הארץ, 7 בפברואר 1950, עמ' 1.

[9] הארץ, 9 בפברואר 1950, עמ' 4.

[10] הארץ, 13 בפברואר 1950, עמ' 1. הארץ, 14 בפברואר 1950, עמ' 4.

[11] הארץ, 24 בפברואר 1950, עמ' 10.

[12] היום הלווית חללי לטרון בהר־הרצל, הארץ, 28 בפברואר 1950

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

««« 1949 1948	דגל ישראל	1950 בישראל	»»» 1951 1952 1953
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1950 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1950

שנים בישראל ישראל
המאה ה-20	1948 • 1949 • 1950 • 1951 • 1952 • 1953 • 1954 • 1955 • 1956 • 1957 • 1958 • 1959 • 1960 • 1961 • 1962 • 1963 • 1964 • 1965 • 1966 • 1967 • 1968 • 1969 • 1970 • 1971 • 1972 • 1973 • 1974 • 1975 • 1976 • 1977 • 1978 • 1979 • 1980 • 1981 • 1982 • 1983 • 1984 • 1985 • 1986 • 1987 • 1988 • 1989 • 1990 • 1991 • 1992 • 1993 • 1994 • 1995 • 1996 • 1997 • 1998 • 1999 • 2000
המאה ה-21	2001 • 2002 • 2003 • 2004 • 2005 • 2006 • 2007 • 2008 • 2009 • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • 2020 • 2021 • 2022 • 2023 • 2024 • 2025