דניאל מזגיש
 | |
| צילום משנת 2011 מאת הצלם קלוד טרואונג-נוק | |
| לידה |
15 ביולי 1952 (בן 72) אלג'יר, צרפת  |
|---|---|
| מדינה |
צרפת |
| תקופת הפעילות | מ-1974 |
| עיסוק | שחקן תיאטרון וקולנוע, במאי תיאטרון ואופרה, פרופסור לתיאטרון. מנהל הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לדרמה בפריז (2007–2013). פתח וניהל את "תיאטרון די מירואר ("הראי") בפריז; ניהל את התיאטרון "ז'ראר פיליפ" בסן דני ואת התיאטרון "מטאפור" (כיום לאומי) בעיר ליל |
| מקום לימודים |
קונסרבטואר במרסיי לימודי פילוסופיה בסורבון החדשה בית הספר לתיאטרון של פלוראן הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לדרמה בפריז |
| בת זוג | דניאל ברטלמי |
| צאצאים |
Sarah Mesguich, William Mesguich |
| פרסים והוקרה |
|
| https://danielmesguich.fr/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
דניאל מזגיש (בצרפתית: Daniel Mesguich; נולד ב-15 ביולי 1952 באלג'יר) הוא שחקן, במאי ומורה לתיאטרון יהודי-צרפתי, יליד אלג'יריה, פעיל בתחום התיאטרון, הקולנוע ומופעי האופרה. כיהן כמנהל הקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנות הדרמה בשנים 2007–2013.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל מזגיש נולד (ב-1952) וגדל באלג'יר. בהמשך החל מ-1966 למד תיאטרון בקונסרבטואר האזורי במרסיי בכיתתה של אירן למברטון.[1] הוא המשיך את לימודיו בפריז: במשך שנתיים (1970–1971) למד פילוסופיה באוניברסיטת פריז 3 – סורבון החדשה (בזמנו בבניין סאנסייה) והחל משנת 1970 בקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנויות הבמה, בו היה תלמידם של אנטואן ויטז ושל פייר דבוש.
פעילותו בתחום התיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתחלת הקריירה שלו כשחקן גילם מזגיש תפקידים גדולים של צעירים כמו המלט (1977) או מכאיל פלאטונוב (1983). מיד עם תום לימודיו הקים להקה משלו, "תיאטרון הראי" (Théâtre du Miroir) במסגרתו פתח גם קורס למשחק. עשר שנים מאוחר יותר, בשנת 1983 לפי הזמנתו של ז'אן-פייר מיקל, התחיל ללמד בקונסרבטואר כפרופסור הצעיר ביותר בקמפוס. החל מאוקטובר 2007 ועד 2013 כיהן כמנהל הקונסרבטואר. מתוקף תפקיד זה הנהיג קורס ל"חשיבה תיאטרונית", פתח קורסים לתיאטרון באנגלית והנהיג השתלמויות בבתי ספר לתיאטרון בחו"ל. התבקש לנהל כיתות אמן ברחבי העולם, באקדמיה לתיאטרון בבייג'ינג, באוניברסיטת פרינסטון, במונטריי (מקסיקו), בבודפשט וכו'. היצרה על הוראת התיאטרון באוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת בוגוטה ובמקומות אחרים.
עם תלמידיו נמנים השחקנים רישאר אנקונינה, ז'רום אנז'ה, גיום גאליאן, דומיניק פרו, סנדרין קיברלן, ונסאן פרז, פיליפ טורטון.
מזגיש ביים כמאה הצגות תיאטרון, ובנוסף כ־15 מופעי אופרה, בצרפת ובחו"ל - בבריסל, פראג, בודפשט, מוסקבה, לייפציג, סיאול, ברזוויל, בולוניה, בייג'ינג (למשל באופרה של בייג'ינג).
הוא ניהל שני מוסדות לאומיים למופעי תיאטרון – את תיאטרון "ז'ראר פיליפ" בסן דני (1988-1986) ואת התיאטרון הלאומי בליל, טורקואן ואזור הצפון/פה דה קאלה, שבזמנו נקרא תיאטרון המטפורה 1988–1995), ו"תיאטרון הצפון". בהמשך ניהל להקה שנקרא "מירואר אה מטאפור" ("ראי ומטאפורה"). ביים בארמון האפיפיורים באביניון בימי פטיבל אביניון בשנת 1981 ועל במות חשובות בצרפת (כמו הקומדי פראנסז, תיאטרון שאיו).
דניאל מזגיש השתתף תכופות כקריין במופעי ספרות, כמו "מרטון המלים" בטולוז, הבנקטים של לגראס, ובמופעי מוזיקה לצדם של בריז'יט אנגרר, סו פארק, ז'אן-אפלאם באווזה, הלן גרימו או תחת שרביטם של מנצחים כמו קורט מזור, ז'אן-קלוד מלגואר, פיליפ בנדר. יחד עם הפסנתרן סיריל יובה הוציא סי.די המוקדש למלודרמה.
פעילותו כשחקן קולנוע וטלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי שקנה שם בעולם התיאטרון התחיל מזגיש להופיע גם בסרטי קולנוע, בעידוד השחקנית מרי-פראנס פיזייה. לקח חלק בכמה סרטים של פרנסואה טריפו – למשל התפקיד גזאווייה בסרט "אהבה במנוסה (1978), ובסרטים של מישל דוויל. גילם אחר כך את נפוליאון הראשון בסדרת הטלוויזיה "ז'וזפין".לצידה של רומי שניידר שיחק בסרט "אשת הבנקאי" ויחד עם איזבל אג'אני בסרט "רביעייה" (1981) של הבמאי ג'יימס אייבורי. בשנות ה-80 פחתה פעילותו הקולנועית. בשנת 1998 בלט בתפקיד החשוב של הלוטננט קודן (Coudein) בדרמה ההיסטורית "רפסודת מדוזה" (1998) ובשנת 2003 בטרגיקומדיה היהודית צרפתית-בלגית "הטנגו של בני רשבסקי" בבימויו של סאם גרברסקי. בשנת 2001 השתתף בתפקיד המלך לואי השלושה עשר, לצידה של קתרין דנב בסרט ההוליוודי "המוסקטר".
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דניאל מזגיש נשוי לדניאל ברטלמי (Danielle Barthélémy), מורה לספרות ואשת תיאטרון, מנהלת ודרמטורגית, הידועה כ"דני" מזגיש. לזוג ארבעה ילדים, בהם שרה מזגיש (ילידת 1975) והשחקן ויליאם מזגיש (יליד 1972).
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אולם בבית הספר לתיאטרון "פלואן" נקרא על שמו.
- 14 ביולי 2011 – לגיון הכבוד של צרפת - בדרגת אביר
הצגות בבימויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחזות מן הרפרטואר הקלאסי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוריפידס - מדאה (2000 – לה פילטור)
- אלכסנדר ארדי – סקדאסוס (Scedase) (1976 – תיאטר פריז צפון, תיאטר דז אמנדייה)
- ויקטור הוגו - מרי טודור (1999 – בתיאטרון הלאומי בליל)
- וולטר – עיבוד לפי קנדיד (1974)
- פייר דה מאריבו: Le Prince travesti (הנסיך המחופש) (1973 בקונסרבטואר הגבוה לאמנויות הדרמה בפריז; 1974 – ב"ביותיאטר פריז"; 2014–2015 – בפסטיבל "אוף" של אביניון וסיור הופעות); (ההפתעה השנייה של האהבה) La seconde surprise de l'amour (1999, "תיאטר דה ל'אתנה לואי ז'ובה")
- מולייר דון ז'ואן (Dom Juan) (2001 – תיאטרון דה ל'אתנה לואי ז'ובה, 2003)
- אלפרד דה מיסה – Lorenzaccio לורנזאצ'ו (1985 – תיאטרון "ז'ראר פיליפ")
- סופוקלס – אלקטרה (2000 – לה פילטור)
- אנטון צ'כוב – פלאטונוב – (1982 – "תיאטר דה ל'אתנה לואי ז'ובה", פריז), Actes (מערכות) לפי המחזות הקצרים של צ'כוב, 2005, התיאטרון הלאומי בניס.
- פייר קורניי – Cinna (סינה, 2006 – הפסטיבל "סתיו בנורמנדי")
- פדרו קלדרון דה לה ברקה – La Dévotion à la Croix) La Devoción de la Cruz 1983 בחצר הכבוד של ארמון האפיפיורים באוביניון)
- פול קלודל – Tête d'or (1980 – ראש זהב - בתיאטרון ז'ראר פיליפ)
- היינריך פון קלייסט - הנסיך מהומבורג (2000 – תיאטר קומדי מסנט אטיין, תיאטר דה ל. אתנה לואי ז'ובה)
- ז'אן ראסין: בריטניקוס (1975 – תיאטר דה לה פוטינייר, פריז) אנדרומאכה (1975 – תיאטרון "מרי סטוארט" בפריז; 1992 – התיאטרון הלאומי בליל, 1999- בקומדי פראנסז), ברניקה (1994, התיאטרון הלאומי בליל), מיטרידאט (1996, בקומדי פראנסז), אסתר
- ויליאם שייקספיר – המלט, לפי שייקספיר (1977 בבית התרבות גרנובל, תיאטר דז אמאנדייה; 1987 – תיאטרון ז'ראר פיליפ; 1996 בתיאטרון הלאומי בליל; 2011 – סיור הופעות – התיאטרון של של, תיאטרון "לה קריה" במרסיי, תיאטרון ז'אן וילאר בסירן); המלך ליר (1981, חצר הכבוד של ארמון האפיפיורים באביניון), רומיאו ויוליה (1985 – תיאטר דה ל'אתנה לואי ז'ובה, טיטוס אנדרוניקוס (1993 - התיאטרון הלאומי בליל), הסערה (1998 - קומדי פראנסז), אנטוניוס וקלאופטרה (2003 - תיאטר דה ל'אתנה לואי ז'ובה)
- אנ-סקי – דיבוק – (2004 במרחב ראש"י בפריז)
מחזות עכשוויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'וליוס אמדה לאו – Folie ordinaire d'une jeune fille de Cham (שגעון שגרתי של אחת מבנות חם, 1992, התיאטרון הלאומי בליל)
- גסטון פורטאי – Boulevard du boulevard (שדרות הבולבאר)
- הלן סיקסו – L'Histoire qu'on ne connaîtra jamais (הסיפור שלעולם לא יוודע, (1994)
- קלריס ניקואידסקי – אן בוליין Le Desespoir tout blanc (1994) Ann Boleyn (היאוש הצחור) (2006) בפסטיבל "אוף" של אביניון
- ז'אן-פול סארטר – Le Diable et le Bon Dieu (השטן ואלהים הטוב, 2001, תיאטר דה ל'אתנה לואי ז'ובה)
- לפי פרנץ קפקא – הטירה (1972, בקוסרווטוריון הגבוה לאמנויות הבמה ובפסטיבל אביניון)
- לפי הרולד פינטר – בגידות – עיבוד, 2014–2016 ,בלהקות מירואר ומטאפור, בפסטיבל "אוף" אביניון)
- דניאל מזגיש – Le Boulevard du boulevard du boulevard בתיאטרון דו רון-פואן, 2006; Phasmes (מקלונאים) (2008) – מופע הקראת טקסטים ספרותיים (מתוך כתבי בורחס, קפקא, לואי אראגון, רולאן דיביאר, בודלר, ז'אן-מישל ריבס ואחרים) בתיאטרון רון-פואן
- ז'אן-קלוד בריסביל – L'Entretien de M. Descartes avec M. Pascal le jeune – המפגש של האדון דקארט עם האדון פסקל הבן – (2007) בתיאטרון דה ל'אוור
- ז'אק אטלי – 2008 Du cristal à la fumée (מבדולח לעשן) – בתיאטרון די רון פואן
- מרגריט דיראס – אגתה, 2010 – בתיאטרון די שן-נואר
תפקידיו כשחקן
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחר תפקידים בתיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1971 – ב"אנדרומאקה" מאת ז'אן רסין, בבימויו של ז'אן מייר - בתיאטרון דה סלסטן
- 1971 – ב"לורנצאצ'ו" מאת אלפרד דה מיסה בבימוי ז'אן מייר, בתיאטרון אודאון אנטיק בליון
- 1972 – ב"טירה" לפי קפקא, בבמוי עצמו – בקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנויות הדרמה
- 1973 – ב"נסיך המחפש" מאת פייר דה מריבו, בבימוי עצמו, בקונסרבטואר הלאומי הגבוה לאמנויות הדרמה; שוב ב-1974; שוב - בסיור הופעות ב-2016.
- 1973 – ב"Les Catcheuses" (המתאבקות) מאת יהודה (ז'אן-ברנאר) מורלי, בבימוי עצמו, בתיאטר דז אמדנייה, תיאטרון פירמן ז'מייה אנטוני, תיאטרון דניאל סוראנו בוונסן
- 1974 – ב"קנדיד" מאת וולטר, בבימוי עצמי
- 1974 – ב"ג'ין הרלו נגד בילי הנער" מאת מייקל מקקלור, בבימוי אנטואן בורסייה ב"לה קריה", התיאטרון הלאומי של מרסיי, בתיאטרון של ניס,
- 1975 – ב"Des épaules aux pieds" (מהכתפיים עד לרגליים) מאת פול יואה, בבימויו העצמי של מזגיש, בתיאטרון הפתוח (תיאטר אובר), בפסטיבל אביניון
- 1976 – ב- Remembrances d'amour (זיכרונות אהבה) מאת דניאל מזגיש ו סרז' ואלטי, בבימויו העצמי ושל ז'רווה רובן, בתיאטרון הפתוח, בפסטיבל גאנאחאטו במקסיקו
- 1979 – ב - דנטון ורובספייר מאת אלן דקו, סטליו לורנצי וז'ורז' סוריה, בבימוי רובר חוסיין, בהיכל הקונגרסים בפריז.
- 1985 – ב- שיחה בין האדון דקארט לאדון פסקל הבן מאת ז'אן-קלוד בריסוויל, בבימויו של ז'אן-פייר מיקל, בתיאטרון אודאון של אירופה, ושוב ב-2007, בבימוי עצמי יחד עם ויליאם מזגיש, בתיאטרון דה לאוור, וב-2008 ו-2009 בסיורי הופעות, וב-2010 - בתיאטרון הלאומי של ניס
- 1987 – בהמלט מאת ויליאם שייקספיר, בבימוי עצמי, בתיאטרון ז'ראר פיליפ בסן דני.
- 1988 – ב"Camille Demoulins, La Liberté ou la mort" (קאמי דמולן, חירות או מוות) אחרי "דנטון ורובספייר" מאת אלן דקו, סטליו לורנצי וז'ורז' סוריה, בבימוי רובר אוסיין, בהיכל הקונגרסים בפריז,
- 1988 – ב-Meyerhold, Les Apprentis Sorciers (מיירהולד, שוליות הקוסם) מאת לארס קלברג, בבימוי אנטואן ויטז, בפסטיבל אביניון
- 1991 – ב-Un pli (מעטפה) קטעים מ"ההפתעה השנייה של האהבה" מאת מריבו, "בריטניקוס" ו"אנדרומקה" מאת ז'אן רסין, "אהבה ופסנתר" מאת "המעגל" מאת ז'ורז' פדו, בבימויו העצמי, בפסטיבל אביניון
- 1991 – "דום ז'ואן" מאת מולייר בבימוי עצמי, בתיאטר ד'אתנה
- 2008 – "המקלונים" בבימוי עצמי, הקראה של קטעי ספרות, בתיאטרון די רון פואן], שוב ב-2009 בתיאטרון די שן נואר,
- 2014 – ב"בגידות", עיבוד לפי הרולד פינטר, בבימוי עצמי, הפקה של להקת "מירואר א מטפור" (ראי ומטאפורה) בפסטיבל "אוף" של אביניון
מבחר תפקידים בקולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזגיש שיחק בכ-40 סרטי קולנוע וטלוויזיה.
- 1977: Fille de Prague avec un sac très lourd (לצידה של מיכל בת-אדם) בבימוי דניאל ייגי
- 1978: מולייר בסרט "מולייר" בבימוי אריאן מנושקין
- 1978: "התיק 51" (Le Dossier 51) בבימוי מישל דוויל
- 1979: "אהבה במנוסה" (Amour en fuite) בבימוי פרנסואה טריפו
- 1979: Clair de femme (לאור אישה) בבימוי קוסטה גברס
- 1980: La Banquière (הבנקאית) בבימוי פרנסיס ז'ירו
- 1981: Quartet "רבעיה" בבימוי ג'יימס אייבורי
- 1981: La Chanson du mal aimé (על חיי אפולינר) בבימוי קלוד וייס
- 1983: "משחקים באש" (La Belle captive) בבימוי אלן רוב-גרייה
- 1983: Les Mots pour le dire בבימוי ז'וזה פיניירו
- 1983: Les Iles (האיים) בביטמוי איראג' עזימי
- 1984: Le Bon Plaisir בבימוי פרנסיס זירו
- 1984: L'Araignée de satin (עכביש מסטאן) בבימוי ז'אק בראטייה
- 1984: Mon inconnue (האלמונית שלי) בבימוי פיליפ הארל
- 1984: Paris vu par... vingt ans après (פריז... אחרי עשרים שנה) בבימוי ברנאר דיבואה
- 1985: Contes clandestins (סיפורי סתר) בבימוי דומיניק קרווקר
- 1989: בתפקיד פייר גרנייה-דפר ב"האוסטרית" (L'Autrichienne) בבימוי פוקייה -טנוויל
- 1990: La Femme fardée (האישה המאופרת) בבימוי ז'וזה פיניירו
- 1990: Lacenaire (לסנר) בבימוי פרנסיס ז'ירו
- 1994: Le Radeau de la Méduse (רפסודת המדוזה) בבימוי איראג' עזימי
- 1994: Jefferson à Paris ("ג'פרסון בפריז") בבימוי ג'יימס אייבורי
- 1996: Tiré-à-part בבימוי ברנאר ראפ
- 2001: בתפקיד לואי השלושה עשר ב D'Artagnan ("המוסקטר") בבימוי פיטר הייאמס
- 2003: "הגירושים" (Le Divorce) בבימוי ג'יימס אייבורי
- 2003: Tango des Rashevski (הטנגו של בני רשבסקי) בבימוי סם גרברסקי
- 2012: Le Capital (ההון) בבימוי קוסטה גברס
- 2019: אסטריקס ושיקוי הקסמים (דיבוב)
בסרטים קצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1980: Paris avenue (שדרות פריז) בבימוי מאגאלי סרדה
- 1984: Mon inconnue (הבלתי ידועה שלי) בבימוי פיליפ ארל
- 1996: Te quiero בבימוי ז'ואל דלסו
- 2002: Le P'tit pardon בבימוי סופי ריפון
- 2002: Nuit d'argent בבימוי מיקאל דוניו
בסרטי טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1975: La Lettre au père (ראו מכתב אל האב) לפי קפקא, בבימויו של נאט לילינשטיין
- 1975: Le Cardinal de Retz (הקרדינל דה רה) בבימוי ברנאר ד'אבריז'ון
- 1979: Joséphine ou la comédie des ambitions (ז'וזפין או קומדיית השאפתנות) - סדרה ב-6 פרקים - בפרקים "בונפרטה" ו"נפוליאון" בבימוי רובר דה מזואייה
- 1979: בסדרה Médecins de nuit (רופאי לילה) בפרק Les Margiis (כת "המרז'ים") בבימוי פייר לארי
- 1980: בסדרה Airport (שדה תעופה), הפרק "צ'ארטר 2020" - בבימויו של פייר לארי
- 1982: בסרט La Sorcière - בפרק Le génie בבימוי שארל בראבאן
- 1983: בסרט ב-6 פרקים - La Vie de Berlioz (חיי ברליוז) בבימוי ז'אק טרבוטא, בתפקיד ברליוז הבוגר
- 1984: בסרט Le Château (הטירה) לפי קפקא, בתפקיד Joseph K, בבימוי ז'אן קרשברון
- 1986: בסרט "Grand Hotel" בבימויו של ז'אן קרשברון, בתפקיד ג'ים
- 1988: בסרט La Garçonne לפי ויקטור מרגריט, בבימוי אטיין פרייה, בתפקיד לוסיין
- 1989: בסרט Mon dernier rêve sera pour vous (חלומי האחרון יהיה בשבילך) בבימוי רובר מזואייה, בתפקיד בונפרטה
- 1989: בסרט Les Nuits révolutionnaires (לילות של מהפכה) בבימוי שארל בראבאן, בתפקיד "האדם בצל"
- 1989: בסרט Den Döende dandyn בבימוי אנדרס ואהלגרן, בתפקיד ז'ול פסקין
- 1992: בסרט Une partie en trop בבימוי פייר מטאוזי - בתפקיד סרז' פלטייה
- 1995: בסרט L'Affaire Dreyfus (פרשת דרייפוס) בבימוי איב בואסה, בתפקיד לאון בלום
- 1996: בסרט L'Allée du roi בבימוי נינה קומפנז, בתפקיד הכומר הישועי לואי בורדלו
- 2001: בסרט Un Pique-nique chez Osiris בבימוי בנואה שארי וחאלד חאפאד, בתפקיד פול-לואי ז'ראר
- 2008: בסרט התיעודי L'enfer de Matignon (גהינם במטיניון) ב-4 פרקים, בבימוי פיליפ קוהלי בפרק Voix off
- 2009: בסרט L'Affaire Salengro (פרשת סלנגרו) בבימוי איב בואסה, בתפקיד לואן בלום
- 2010: בסרט Chateaubriand "שאטובריאן" בבימוי פייר אקנין, בתפקיד רנה דה שאטובריאן
- 2011: בסרט Mort d'un président (מותו של נשיא) בבימוי פייר אקנין
- 2013: בסרט Crime d'état (פשע נגד המולדת) בבימוי פייר אקנין, בתפקיד אשיל פרטי
אופרות בבימויו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1981 – "המקברי הגדול" מאת ג'רג' ליגטי, באופרה של פריז
- 1983 – "אהבת שלושת התפוזים" מאת סרגיי פרוקופייב, באולם פאוואר, להקת האופרה-קומיק
- 1983 – La Passion de Gilles תשוקתו של ז'יל - מאת מישל בוסמנס ופייר מרטנס, באופרה ממלכתית לה מונה בבריסל
- 1988 – טבעת הניבלונגים מאת וגנר - להקת האופרה של ניס, בתיאטרון שאנז-אליזה
- 1994 – נשף מסיכות מאת ורדי, באופרה של ליל
- 1996 – "גו-גול" מאת מישל לוינאס - באופרה של מונפלייה
- 1998 – ווצק מאת אלבן ברג באופרה של מונפלייה
- 1999 – Des saisons en enfer, un Amour fou:Rimbaud, Verlaine (עונות בגיהנם, אהבה מטורפת:רמבו, ורלן) מאת מריוס קוסנטאן
- 2000 – Le Fou (המשוגע) מאת מרסל לנדובסקי - באופרה של מונפלייה
- 2002 – "ג'וזף מריק המכונה איש הפיל" מאת לוארן פטיז'יראר, עם להקות האופרה של פראג ושל ניס,
- 2002 – קללת פאוסט מאת ברליוז, באופרה של לייפציג
- 2012 – חליל הקסם מאת מוצרט, באופרה-תיאטרון של מס
- 2014 – La lettre des sables (מכתב החולות) מאת כריסטיאן לאובה, באופרה של בורדו
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- L'éternel éphémère (החולף הנצחי), מסה
- Je n'ai jamais quitté l'école (מעולם לא עזבתי את בית הספר) ספר שיחות עם המראיין רודולף פואנו
- L'éffacée, רומן
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "בגידות" – גרסה צרפתית לפי הרולד פינטר
- הנסיך מהומבורג" מאת היינריך פון קלייסט
- מוויליאם שייקספיר
- מאוריפידס
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של דניאל מזגיש
דניאל מזגיש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
דניאל מזגיש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
דניאל מזגיש, באתר AllMovie (באנגלית)
דניאל מזגיש, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
דניאל מזגיש, באתר MusicBrainz (באנגלית)- ביוגרפיה קצרה, באתר accueil spectacle
- ביוגרפיה
- ללמד משחק - כתבה מאת בריז'יט הרננדז, במגזין "לה פואן", 2 באפריל 2010
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ באתר Accueil spectacle