יחסי הודו–רוסיה
יחסי הודו–רוסיה | |
---|---|
הודו | רוסיה |
שטח (בקילומטר רבוע) | |
3,287,263 | 17,098,242 |
אוכלוסייה | |
1,455,280,125 | 144,542,549 |
תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
3,549,919 | 2,021,421 |
תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
2,439 | 13,985 |
משטר | |
רפובליקה סוציאליסטית פדרלית | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי הודו–רוסיה הם היחסים דו-צדדיים בין הרפובליקה של הודו לבין הפדרציה הרוסית. במהלך המלחמה הקרה קיימו הודו וברית המועצות יחסים צבאיים, כלכליים ודיפלומטיים חזקים. לאחר קריסת ברית המועצות, רוסיה ירשה את היחסים ההדוקים עם הודו, והודו שיפרה את קשריה עם המערב. בשנת 2012 חלקה של רוסיה במחזור סחר החוץ ההודי היה 1% (מקום 32 בקרב השותפים לסחר חוץ בהודו). בשנת 2012 הייתה אחראית הודו ל-1.3% מסחר החוץ ברוסיה.
הודו היא השוק השני בגודלו בתעשיית הביטחון הרוסית. בשנת 2004 יותר מ-70% מהציוד הצבאי ההודי סופק מרוסיה, מה שהפך את רוסיה לספקית הציוד הצבאי העיקרי לצבא הודו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]היחסים הקרובים עם הודו, שהחלו בשנות ה-50, מייצגים את הניסיון המוצלח ביותר של ברית המועצות לפתח קשרים הדוקים יותר עם מדינות העולם השלישי. היחסים החלו בביקורו של ראש ממשלת הודו, ג'ווהרלל נהרו, בברית המועצות ביוני 1955, ואז ביקורו של ניקיטה חרושצ'וב בהודו בסתיו 1955. בשלב זה הודיע חרושצ'וב כי ברית המועצות תומכת בריבונות הודית על שטחה של קשמיר הנתון במחלוקת ועל מובלעות החוף הפורטוגליות.
בתקופת המלחמה הקרה, הודו שמרה באופן רשמי על נייטרליות - אך נטתה לברית המועצות, בין השאר בשל תמיכת ארצות הברית בפקיסטן, יריבתה המושבעת של הודו. מטוסי קרב ראשונים, מסוג מיג-21, רכשה הודו מברית המועצות בשנת 1962[1].
היחסים הסובייטים עם הודו גם השפיעו רבות על היחסים עם סין. אז במהלך מלחמת הודו–סין בשנת 1962, ברית המועצות הכריזה על נייטרליותה לכל מה שקורה. ברית המועצות העניקה להודו סיוע כלכלי וצבאי משמעותי בתקופת חרושצ'וב, ובשנת 1960 הסיוע הזה הפך גדול יותר מהסיוע לסין. אי התאמה זו הייתה נקודת מחלוקת נוספת ביחסי סין–ברית המועצות.
בשנת 1965 שימשה ברית המועצות בהצלחה כמתווכת שלום בין הודו לפקיסטן, לאחר מלחמת הודו-פקיסטן השנייה. ראש ממשלת ברית המועצות אלכסיי קוסיגין אירח ועידת פסגה בטשקנט, בה ראש ממשלת הודו לאל בהדור שסטרי ונשיא פקיסטן איוב ח'אן הגיעו לאמנת טשקנט שסיימה את מצב הלחימה.
כפי שמציין פרופסור כריסטופר אנדרו, סוכנות הק.ג.ב בהודו בשנות ה-70 וה-80 הייתה הגדולה ביותר מחוץ לברית המועצות.
ממשלתו של נרנדרה מודי תיארה את רוסיה בשנת 2021 כ"ידידה ותיקה"[1].
יחסים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סחר סובייטי-הודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים הראשונות של עצמאות הודו, ברית המועצות כמעט ולא סחרה עימה. היקף היצוא ההודי לברית המועצות בשנים 1948–1953 פחת ביותר מ-23 פעמים: מ-16.2 מיליון דולר ל-0.7 מיליון דולר. היצוא הסובייטי להודו צנח כמעט פי עשרה: מ-9.8 מיליון דולר ל-0.9 מיליון דולר.
מאז שנות ה-60, תפקיד ברית המועצות בסחר החוץ בהודו גדל באופן דרמטי: בשנת 1961, ברית המועצות היוותה 1.5% מהיבוא ההודי, ואילו בשנת 1981 היא היוותה כבר 8.1% מהיבוא ההודי. במהלך הפרסטרויקה נוצר מיתון: בשנת 1991 ברית המועצות היוותה 5.9% מהיבוא ההודי. עוד יותר משמעותי היה תפקיד ברית המועצות כקונה סחורות הודיות: ברית המועצות בשנת 1981. היוותה 18.3% מהיצוא ההודי, בשנת 1991. 16.1% (בארצות הברית, בהתאמה, 11.1% ו-14.7%) [8]. לשם השוואה - בשנת 1961 ברית המועצות היוותה רק 4.5% מכלל היצוא ההודי.
סחר רוסי-הודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 חלה ירידה חדה בסחר הרוסי-הודי: בשנת 1995 רוסיה היוותה 3.1% מהיצוא ההודי ו-1.8% מהיבוא, ואילו ארצות הברית היוותה 19.1% ו-10.1% בהתאמה. המשבר הפיננסי העולמי הביא לירידה חדה בחלקה של רוסיה בסחר החוץ ההודי: בשנת 2008 רוסיה היוותה 1% מהיצוא ההודי ו-3.6% מהיבוא ובשנת 2013 היא היוותה רק 1% ו-0.9%, בהתאמה. הודו קונה בעיקר מטוסים, יהלומים, כלי נשק, מכוניות חשמליות, אוניות, דשנים מהפדרציה הרוסית, ומספקת מוצרי תרופות, חקלאות ומוצרי מזון (כולל תה), מכונות וציוד, טבק, בגדים מוכנים וסריגים לרוסיה. היקף הסחר בין המדינות נכון לשנת 2012 הסתכם ב-11 מיליארד דולר, כולל יצוא רוסי של 8 מיליארד דולר.
חוב הודי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 נקבע על ידי ממשלות שתי המדינות סכום החוב של הודו לרוסיה על 10.2 מיליארד דולר (בעיקר הלוואות מדינה שקיבלה הודו לפני 1990). בשנת 2014 סכום החוב ההודי של רוסיה, בהתחשב בתשלומים שבוצעו, הסתכם בכ-1.3 מיליארד דולר, גודל התשלומים השנתיים של הודו על הלוואות מדינה של רוסיה הסתכם בכ-780 מיליון דולר, וההחזר הסופי של החוב ההודי צפוי להיות בשנת 2037.
השקעה רוסית בכלכלה ההודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מפירעון החוב ההודי בהודו, נוצרו שני מיזמים משותפים שהצד הרוסי השקיע בכ-800 מיליון דולר.
השקעות הודיות ברוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו משקיעה מעט יחסית ברוסיה: ההיקף המצטבר של ההשקעות ההודיות בכלכלה הרוסית החל מה-1 בינואר 2014 הסתכם ב-3.1 מיליארד דולר (כולל 1.7 מיליארד דולר בפרויקט סכלין-1). המיזמים המשותפים הרוסיים-הודיים כוללים את קומי אינטרנשיונל לימיטד לייצור חומרי שוחקים בוולז'סקי, אזור וולגוגרד, וחברת אורוספרמה לייצור תרופות במחוז פודולסקי באזור מוסקבה, בעיקר תרופות גנריות שאינם מכילים פניצילין וצפלוספורין.
שיתוף פעולה צבאי-טכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1998, לאחר ביקור בן ארבעה ימים של ראש ממשלת רוסיה, יבגני פרימקוב בניו דלהי, חידשו רוסיה והודו את ברית הנשק המסורתית שלהן, שהחלה עוד בימי המלחמה הקרה, והתרופפה עם התפוררות ברית המועצותמ[2].
בינואר 2003, הודו חתמה עם רוסיה על עסקת נשק בסך 3 מיליארד דולר, הכוללת אספקת 4 מפציצים ארוכי טווח מדגם טופולב Tu-22M שמסוגלים לשאת פצצות גרעיניות, שתי צוללות מונעות בכוח גרעיני מדגם "אקולה", שיכולות לשגר טילים נושאים ראשי חץ גרעיניים, ומיזם משותף לפיתוח טיל שיוט ארוך טווח[3].
בשנת 2013 הייתה אחראית הודו ל-35.6% מהיצוא הצבאי של רוסיה (4.7 מיליארד דולר מתוך 16.7 מיליארד דולר).
לימוד רוסית בהודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוראת השפה הרוסית בהודו החלה רק באמצע המאה ה-20, אך מאז לימודי רוסית זכו לפופולריות רבה במדינה. מספר הסטודנטים הרוסים גדל מדי שנה. לחלק משמעותי מהסטודנטים יש אינטרס עסקי ישיר במסחר עם רוסיה.
נציגויות דיפלומטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודו מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה וארבע קונסוליות: באסטרחאן, בסנקט פטרבורג, בוולדיווסטוק וביקטרינבורג. מאידך, רוסיה מחזיקה בהודו שגרירות בניו דלהי ושש קונסוליות: בצ'נאי, בגואה, בהיידראבאד, בקולקטה, במומבאי ובטריוונדרום[4].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 AFP, תלויה בנשק של "הידידה הוותיקה": למה הודו לא מגנה את רוסיה?, באתר ynet, 25 במרץ 2022
- ^ שירות פייננשל טיימס, הודו ורוסיה חידשו את ברית הנשק ביניהן בביקור פרימקוב בניו דלהי, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1998
- ^ יוסי מלמן, הודו ורוסיה חתמו על עסקת נשק בסך שלושה מיליארד דולר, באתר הארץ, 20 בינואר 2003
- ^ אתר על יחסי מדינות