משה איבגי

משה איבגי
	איבגי במחזה "הבן הבכור", תיאטרון גשר, 2009
לידה	29 בנובמבר 1953 (בן 70); קזבלנקה, מרוקו
סוגה מועדפת	דרמה
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1978–2016 (כ־38 שנים)
עיסוק	שחקן קולנוע, טלוויזיה ותיאטרון, תסריטאי, במאי קולנוע
צאצאים	דאנה איבגי
מספר צאצאים	3
פרסים והוקרה	פרס אופיר (1990, 1995, 2004); פרס פסטיבל הקולנוע לסטודנטים בלונדון; פרס פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין; פרס וולג'ין (1991); פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה (2009)
	פרופיל ב-IMDb

משה איבגי (נולד ב-29 בנובמבר 1953) הוא שחקן, במאי, תסריטאי ומנחה טלוויזיה ישראלי. פעילותו בתחומים אלה נמשכה 38 שנים וכללה הופעות רבות בתיאטרון, הופעות בסדרות טלוויזיה, ובכלל זה תפקיד ראשי בסדרה "הבורר", וכן ב-60 סרטי קולנוע. במהלך הקריירה שלו זכה בפרסים רבים, בהם שלושה פרסי אופיר.

בשנת 2016 התלוננו מספר נשים שאיבגי הטריד אותן מינית, ובהמשך הוא הורשע בעבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית ונידון ל-11 חודשי מאסר בפועל,^[1] מתוכם ריצה חמישה חודשים וחצי ושוחרר במרץ 2022.

ראשית חייו

איבגי נולד בקזבלנקה שבמרוקו, בן אמצעי בין שבעה אחים ואחיות, בהם השחקנית רונית איבגי. כשהיה בן שנה וחצי עלתה משפחתו עמו לישראל, והתגוררו כשנה במעברת שומרות. לאחר מכן עברה להתגורר במגדל העמק. אמו עבדה בקק"ל ואביו עבד כפועל בניין. בגיל 11 עבר ללמוד בישיבה בטבריה. לאחר כמספר שנים בישיבה עבר ללמוד בפנימייה דתית חקלאית.

בצה"ל שירת בחיל התותחנים בגדוד 55 והשתחרר בדרגת סמל.

לאחר שחרורו החל ללמוד משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבתל אביב-יפו.

קריירה

קריירת התיאטרון

משנת 1978, לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר למשחק "ניסן נתיב", החל לשחק במחזות ב"תיאטרון החאן הירושלמי", "התיאטרון הקאמרי" ו"תיאטרון חיפה" במגוון רחב של תפקידים. ב-1986 כיכב במחזה "מזמור לדוד" מאת תמיר גרינברג, בבימוי של ג'ק מסינג'ר, תמונות מחיי הומוסקסואלים בגן העצמאות, שהוצג בפסטיבל עכו וזכה בציון לשבח.^[2] בין היתר שיחק כ"יוחנן צינגרבאי" במחזה "סוחרי גומי" מאת חנוך לוין, במחזה "הדוד וניה" על פי אנטון צ'כוב, כ"ג'ורג'" במחזה "על עכברים ואנשים" של ג'ון סטיינבק שהועלה בשנת 1998 בתיאטרון בית ליסין ועוד. בשנים 2001–2002 הופיע במופע יחיד שנקרא "חשבונית הנפש". החל מפברואר 2007 הופיע בהצגה של תיאטרון גשר, "הבן הבכור", ולשם תפקיד זה נדרש ללמוד רוסית. בזכות תפקיד זה קיבל את פרס "איש השנה בתיאטרון 2007". משנת 2011 הופיע בהצגת היחיד של תיאטרון גשר, "סונאטת קרויצר"- על פי לב טולסטוי, מונודרמה בשילוב מולטימדיה, בבימויו של יבגני אריה.

ב"תיאטרון גשר" ביים איבגי שתי הצגות "הנסיכה איבון" מאת ויטולד גומברוביץ' בה כיכבה בתו דאנה איבגי כאיבון ו"הארווי" מאת מרי צ'ייס.

משנת 2013 שיחק בהצגה "דפוקים",^[3] דרמה חברתית קומית מאת צדוק צמח, בתיאטרון חיפה.

קריירה טלוויזיונית

ב-1981 שיחק בדרמת הטלוויזיה "אינדיאני בשמש", אותה ביים הבמאי זוכה פרס ישראל רם לוי על פי סיפור מאת אדם ברוך. בדרמה זו שיחק לצד רמי דנון. ב-1982 שב לשחק בתפקיד דומה בדרמת הטלוויזיה "גבי בן יקר" שביים אורי ברבש העוסקת בצעיר ממשפחת מצוקה המנסה למצוא את עצמו במהלך שירותו הצבאי. בדרמות אלה גילם לראשונה את הדמות שהפכה למזוהה עמו של הישראלי המזרחי, אך הוא הוסיף לדמות זו ממד אנושי ואיכותי שלא נמצא לה עד אז בתרבות הישראלית, מעבר לקריקטורה של "סאלח שבתי" וסרטי הבורקס.

ב-1983 עד 1984 הופיע בתוכנית הטלוויזיה ההומוריסטית "זהו זה!" כאחד מצוות המנחים הקבוע.

בשנת 1986 שיחק בדרמה הטלוויזיונית "לחם", לצידם של רמי דנון, אתי אנקרי, עמוס לביא ואחרים.

ב-1999 שיחק ב"סיבת המוות - רצח" (1999), וב"דו"ח איבגי - סוויסה" (1999) שהייתה מעין יומן תרבות בו יצאו איבגי ומאיר סוויסה למקומות מעניינים וסיקרו את שמצאו בדרכם. ב-1999 זכה הסרט בו כיכב איבגי, "חובו של אהרון כהן", ב-Banff Rockie Award בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.

השתתף גם בסדרות כ"פרנקו וספקטור" (2003), בה שיחק לצד רונית אלקבץ. בשנת 2005 השתתף בסדרה "משפחת קמיצ'לי" - תוכנית אירוח, על פי פורמט בריטי בשם "משפחת קומאר", שבה שיחק בתפקיד אב משפחה מזרחית המארח אורחים בביתו.

בשנת 2005 החל להופיע בסדרה של פרסומות לחברת ביטוח בטלוויזיה וברדיו בהן שיחק דמות עממית בשם "דוד הכי טוב", המהווה מעין פרפרזה על הדמויות ששיחק במהלך השנים בקולנוע. בשנת 2007 השתתף בסדרה "הבורר" בתפקיד הראשי - הבורר ברוך אסולין. הסדרה עוסקת בעולם הפשע הישראלי ובנוסף, בקשר בין הבורר למשפחתו. בשנת 2008 השתתף בסדרת הדרמה "לאהוב את אנה" בתפקיד הראשי.

בשנת 2012 הגיש את הסדרה התיעודית "יומנים", העוסקת בסיפורים שגוללו ביומני גבע. בסדרה, ששודרה בערוץ הראשון, הוא משוטט בארץ ומתחקה אחר גיבורי אותם יומנים.

בשנת 2014 השתתף בסדרת הדרמה "זגורי אימפריה" בתור אלברט, אב המשפחה.

בשנת 2015 השתתף בעונה הראשונה של הסדרה הקומית "השוטר הטוב" בתור יזהר קונפינו, אביו הקומבינטור של דני (בגילומו של יובל סמו).

קריירה קולנועית

איבגי כיכב בסרטי קולנוע רבים והיה נחשב לאחד משחקני הקולנוע המובילים בישראל. הוא זכה בשלושה פרסי אופיר.

שנות השמונים

בשנת 1980 שיחק בסרט "כוכב השחר". בשנת 1982 הופיע איבגי לצד אורי גבריאל בסרט "מתחת לאף", בבימויו של ינקול גולדווסר. הסרט עסק בסיפורם האמיתי של פושעים שגנבו כספת מתחנת משטרה. הסרט זכה לאהדת הקהל והביקורות והשתתף בפסטיבל הקולנוע בצרפת. באותה שנה, החל איבגי להשתתף גם בסרטי בורקס, גילם את הפקח דנינו בסרט "אדון ליאון" לצד זאב רווח, שגם ביים את הסרט. שנה לאחר מכן, בסרט "קוני למל בקהיר" לצד מייק בורשטיין.

מאמצע שנות השמונים החל להשתתף בהפקות הוליוודיות ובין-לאומיות, בהן: "השגריר" (1985) בבימויו של ג'יי לי תומפסון, לצידם של רוברט מיצ'ם ורוק הדסון, בסרט הקצר "סרט לילה" (1986), (על משחקו בסרט זה זכה בפרס "השחקן הטוב ביותר" בפסטיבל בינלאומי לסרטי סטודנטים בבריטניה), "עד לאזור לחימה" (1987) לצד כריסטופר ווקן, "אהבה גנובה" 1987 לצד טום הנקס וסרטים אחרים. באותה שנה שיחק בסרט הישראלי "הקרב על הוועד" בתפקיד הגנן הערבי של הבניין.

בשנת 1990 שיחק לצד קרן מור, בסרט הקולנוע "שורו", של הבמאי שבי גביזון. בספטמבר אותה שנה נערך טקס פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע הראשון ועל משחקו ב"שורו" זכה בפרס השחקן הראשי הטוב ביותר ובכך היה לשחקן הראשון שזכה ב"פרס אופיר", לצד הסרט עצמו שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר.

שנות התשעים

בשנת 1991 שיחק בסרטו של ערן ריקליס, "גמר גביע", בתפקיד השבוי הישראלי בידי אש"ף במלחמת לבנון הראשונה המוצא שפה משותפת עם שוביו, על רקע רצונו לראות את משחק הגמר במונדיאל 1982, לצד מוחמד בכרי, בסאם זועמוט ואחרים. על משחקו זכה בתואר "השחקן הראשי הטוב ביותר" בפסטיבל ירושלים.

בשנת 1993 השתתף בסרט האימה ההוליוודי "The Mummy Lives" בבימויו של גרי אוהרה ולצידם של טוני קרטיס, מוסקו אלקלעי ואחרים.

בשנת 1995 השתתף בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'" בו גילם דמות של בעל תחנת טלוויזיה פיראטית, שאהבתו לצעירה יפה המגיעה לשכונה מביאה אותו עד לאשפוז פסיכיאטרי. על תפקידו זכה בפרס אופיר כ"שחקן הראשי הטוב ביותר" ובפרס ב"פסטיבל הקולנוע של גרמניה".

המאה ה-21

בשנת 2002 עבר לארצות הברית והשתתף בסרטו של דייוויד מאמט "ספרטן". עם שובו לארץ בשנת 2004 השתתף בסרט "מטאליק בלוז" עליו זכה בפרס אופיר שלישי, לשחקן משנה. בשנת 2005 גילם את איש "המוסד" מייק הררי בסרט "מינכן". בשנת 2008 שיחק בסרטם של שלומי ורונית אלקבץ, "שבעה". בשנת 2011 שיחק בסרטו של מרקו כרמל, "אחותי היפה", בתפקיד רוברט. בשנת 2012 שיחק בתפקיד פרופסור פסטל בסרטו של שמי זרחין "העולם מצחיק".

באפריל 2011 יצא לבתי הקולנוע הסרט "וביום השלישי", סרט הקולנוע הראשון אותו ביים איבגי.

שיחק בסרטו של רשף לוי, "לצוד פילים", שעלה לאקרנים בשנת 2013.

באותה שנה שיחק בסרטים "הנוער" בבימויו של תום שובל, ו"מנתק המים" בבימויו של עידן הובל.

בשנת 2016 שיחק בסרטו של אייל חלפון, "מלחמת 90 הדקות" לצד נורמן עיסא. על תפקידו בסרט היה מועמד לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015. ב-2017 שיחק בתפקיד קטן של חוקר משטרתי בסרט "אמור" של רפאל רביבו.

כיהן כחבר המועצה הישראלית לתרבות ואמנות.

באוקטובר 2016 הוענק לו, במסגרת פסטיבל הסרטים בחיפה, פרס השחקן הטוב ביותר, על תפקידו בסרט "מלחמת 90 הדקות".^[4]

עם שחרורו של איבגי ממאסר במרץ 2022, הודיע משה אדרי, מבעלי סרטי יונייטד קינג, כי בכוונתו להפיץ את הסרט "התיק", מותחן שאיבגי כתב וביים והשתתף בו טרם כניסתו לכלא.

עבירות מין

ב-3 בפברואר 2016 פורסם כי עובדת לשעבר בתיאטרון חיפה הגישה התראה לפני תביעה נגד התיאטרון על כך שאיבגי הטריד אותה מינית כשנתיים קודם לכן, באירוע שהתרחש בתיאטרון. בעקבות כך פורסמו בכלי התקשורת עדויות של יותר מעשר נשים שטענו כי איבגי הטריד אותן.^[5] איבגי הכחיש את הטענות נגדו ואמר כי "לא ניסה לפגוע באיש". לאחר כמה ימים הודיע שהוא לוקח פסק זמן מהמשחק.^[6]^[7] ב-29 במרץ נחקר במשטרה, ובהמשך הודיעה המשטרה שהחקירה ביססה את החשד לביצוע עבירות של מעשה מגונה והטרדה מינית על ידי איבגי כלפי שלוש נשים.^[8] באפריל 2018 הוגש נגדו כתב אישום על מעשים מגונים והטרדה מינית של ארבע נשים, שלוש שעמן עבד ואישה נוספת שפגש באקראי.^[9]

ב-9 בינואר 2020 הורשע איבגי בביצוע מעשה מגונה בשחקנית שעבדה עימו במסגרת צילומים, וזוכה מחמת הספק משני אישומים נוספים בגין מעשים מגונים והטרדות מיניות.^[10] נגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות, 6 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 10,000 ש"ח.^[11] המדינה ערערה על הזיכוי מחמת הספק, וערעורה התקבל, כך שאיבגי הורשע בחמישה סעיפים של מעשים מגונים והטרדה מינית כלפי ארבע נשים.^[12]

ב-27 במאי 2021 שודר פרק בתוכנית "עובדה" בקשת 12, המציג עדויות מפי נשים שעבדו לצדו לאורך השנים.^[13] ב-8 ביוני שודר בתוכנית "המקור" ברשת 13, ראיון עם איבגי על מעשיו אלה.^[14]

ב-12 ביולי 2021, לאחר שערעור המדינה התקבל, גזר בית משפט השלום בחיפה על איבגי 11 חודשי מאסר בפועל, שישה חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי של 30 אלף ש"ח לנפגעות.^[15]

ב-29 בספטמבר החל איבגי לרצות את עונשו בכלא חרמון.^[16] ב-14 במרץ 2022 השתחרר מהכלא לאחר תום כשני-שלישים ממאסרו, לאחר שוועדת השחרורים קיבלה את בקשתו לקיצור שליש, מתוך סברה כי התהליך השיקומי שעבר בכלא מאפשר את שחרורו המקוצר של איבגי.^[17]

חיים אישיים

איבגי הכיר את עירית שלג בעת לימודיהם ב"ניסן נתיב", ומזוגיות זו נולדה בתם המשותפת, השחקנית דאנה איבגי,^[18] שלצידה אף שיחק במספר סרטים. הוא נשוי כיום לאורית סיילס, ואב לשתי בנות מנישואים אלה. הם מתגוררים בזכרון יעקב.

אחותו של איבגי הייתה הבמאית והשחקנית רונית איבגי, מקימת "קבוצת התיאטרון המרוקאי" המעלה בישראל הצגות קלאסיות (כ"הקמצן" מאת מולייר) ו"משרתם של שני אדונים" בשפה המרוקאית. שיחקה לצד אחיה משה בפרסומות "דוד הכי טוב", וכן זכורה בעיקר כאמו של נאור ציון בסדרה הקומית "החברים של נאור".^[19]

איבגי התנסה בסיינטולוגיה, נטש את העיסוק בדת זו והיה מהבודדים שבנוטשים אותה שאף העזו לבקר אותה בפומבי:

"אחת הסיבות שעזבתי היא הכספים שהם גובים. זה עסק כלכלי מטורף. זה מין משהו לעשירים: או שגומרים עליך או שאתה צריך להיות מספיק עשיר כדי לבזבז על הסיינטולוגיה הזאת. בן אדם יכול להתרושש, להגיע לפשיטת רגל, כדי להבין את הסיינטולוגיה. הם שם למעלה עושים מיליארדים והוא על הפנים; יכול למצוא את עצמו מוכר את הבית שלו"^[20].

אחרי סדרת מפגשים עם הרב מיכאל לייטמן,^[21] ובהשפעתו, גיבש איבגי לעצמו אידאולוגיה "ירוקה" והחליט להצטרף לפוליטיקה המקומית במקום מגוריו באותה עת, זכרון יעקב. בבחירות שנערכו ב-2008 נבחר כחבר מועצה,^[22] אולם בינואר 2010 הודיע על פרישה בשל מצוקת זמן.^[23]

פילמוגרפיה

קולנוע

"כוכב השחר" (1980)
"מתחת לאף" (1982) ביים ינקול גולדווסר. סיפורם של שני פושעים קטנים (משה איבגי ואורי גבריאל) הגונבים כספת מתחנת משטרה.
"אדון ליאון" (1982) ביים זאב רווח. סרט בורקס קלאסי העוסק בקנאה של אב לביתו השחקנית, ובחילופי זהויות סביב לידתו של תינוק. משה איבגי שיחק בתפקיד הפקח דנינו בו חושד אדון ליאון (רווח) כי הוא אבי תינוקה של ביתו.
"קוני למל בקהיר" (1983) ביים יואל זילברג. עוד סרט בורקס, סרט המשך בסדרת "קוני למל". איבגי בתפקיד משני.
"השגריר" (1984) ביים ג'יי. לי תומפסון. דרמה בין-לאומית בכיכובם של רוברט מיצ'ם, אלן בורסטין ורוק הדסון העוסקת הסכסוך במזרח התיכון. איבגי מופיע בתפקיד שולי, של דקות ספורות.
"סרט לילה" (1986) ביים גור הלר. סרט קצר שזכה לפרסים ולשבחים העוסק בחייל ישראלי בשם אלי, אותו מגלם איבגי, הנמלט ממעצר כשלצידו פועל פלסטיני הכבול באזיקים.
"הקרב על הוועד" (1986) ביים אבי כהן. סרטה של שלישיית הגשש החיוור. איבגי בתפקיד משני - הגנן הערבי מהשטחים.
"אהבה גנובה" ("Every time we say goodbye") (1986) ביים משה מזרחי. הפקה בינלאומית בה שיחק איבגי בתפקיד שולי לצידו של טום הנקס ולצידם של שחקנים ישראלים רבים כגון מוני מושונוב, אבנר חזקיהו, גילה אלמגור וענת עצמון.
"ביער, ביער" (1987) עיבוד לטלוויזיה של הצגה בשם זהה בה שיחקו איבגי ואורי גבריאל בתיאטרון הסימטה בשנת 1981. איבגי וגבריאל מגלמים שני עצורים החשודים ברצח שמנהלים שיחה בתא המעצר.
"עד לאזור לחימה" ("Deadline”)‏ (1987) במאי נתניאל גוטמן. הפקה בינלאומית בכיכובו של כריסטופר ווקן. איבגי בתפקיד משנה של אדם בשם עבדול, ועמו שוב אתי אנקרי, המשחקת את סמירה.
"שורו" (1990) סרטו של שבי גביזון בו משחק איבגי גורו תל אביבי המוליך אחריו עדת מעריצים הזויה.
"גמר גביע" (1991) ביים ערן ריקליס. הסרט בו נלקח איבגי בשבי על מוחמד בכרי אך השניים מוצאים שפה משותפת סביב אהבתם לכדורגל.
"מלאכים ברוח" (1991) סרטו של גור הלר בו משחק איבגי עבריין בשם מישל העובר תהליך של גילוי עצמי לאחר שחרורו מן הכלא. בסרט שיחקה לצידו לראשונה ביתו, דאנה איבגי. הסרט נגנז ולא הגיע למסכי הקולנוע.
"נקמתו של איציק פינקלשטיין" (1993) קומדיה פרועה בבימויו של אנריקה רוטנברג, בה משחק איבגי לוזר בשם איציק פינקלשטיין הנוקם בסובבים אותו באמצעות נזיר מסתורי.
"The Mummy Lives" (ללא-שם עברי). סרט אימה (1993), בבימויו של גרי אוהרה. טוני קרטיס הוותיק משחק מומיה בסביבה רוויית שחקנים ישראלים כאיבגי, אורי גבריאל, מוחמד בכרי ומוסקו אלקלעי.
"סיפור שמתחיל בלוויה של נחש" (1994) סרטה של דינה צבי ריקליס על פי סיפורה של רונית מטלון.
"נקודה שחורה" (1994) סרט קצר של דני ורטה.
"מקס ומוריס" (1994). סרט פשע קומי, בבימויו של ינקול גולדווסר, לצידו של אורי גבריאל.
"הפטריוטים" (1994) מותחן בינלאומי בבימויו של אריק רושאן, העוסק בנער צרפתי העולה לישראל ומתגייס למוסד. איבגי משחק בתפקיד משני.
"חולה אהבה בשיכון ג'" (1995) סרטו של שבי גביזון בו מככב איבגי בתפקיד בעל תחנת כבלים פיראטית בקריות המתאהב עד כדי שגעון בצעירה נאה המגיעה לשכונתו.
"סוף המשחק" (1995/1997) סרטו של יוני דרמון העוסק בחבורת נערים המדרדרת לפשע. איבגי בתפקיד קצין משטרה.
"גול עצמי" (1996) סרט קצר של סיוון ארבל ורן כרמלי.
"אהבה אסורה" (1997) סרטו של יוסי זומר על פי מחזהו הקלאסי של ש. אנסקי. איבגי בתפקיד עזריאל.
"מסוכנת" (1998) סרטו של שמי זרחין בו משחק איבגי אדם בשם ישראל, שגרם לתאונת דרכים קטלנית, שלאחר ריצוי מאסרו מנסה לקבל את מחילתה של אם הקורבן בתאונה, גילה אלמגור.
"בגין" (1998) סרטו של אורי ענבר על פי סיפור מאת אמנון דנקנר. במונודרמה זו שהוקרנה בטלוויזיה הישראלית משחק איבגי את מנחם בגין המספר מדוע הסתגר בביתו בשנותיו האחרונות.
"ערים בלילה" (1998) איבגי מספק קריינות לסרטו של יואב בן דוד העוסק בחוויות הטראומטיות של השבויים במלחמת יום הכיפורים.
"יום יום" (1998) סרטו של עמוס גיתאי הוא קומדיה על שני חברי ילדות הנפגשים בחיפה.
"זמן אוויר" (1999) סרטו של יצחק צפל ישורון, בו שיחק כאביה של בתו, דאנה איבגי.
"הבולשת חוקרת" (2000) מותחן בבימויו של מרק רוזנבאום.
"אספלט צהוב" (2000) שלושה סיפורים קצרים מחיי הבדואים בישראל, בבימויו של דני ורטה.
"שליחות קטלנית ברמת גן" (2002) סרטו הקצר של הבמאי ינאי גוז. איבגי משחק לצד אורנה פיטוסי בפארודיה פרועה על הקולנוע הישראלי.
"סיפורי בית קפה" (2003) סרטו של עמית ליאור. איבגי בתפקיד משנה של "משורר ביבים".
"חיים זה חיים" (2003) דרמה של מיכל בת-אדם.
"ספרטן" (2004) מותחן ריגול של דייוויד מאמט. איבגי בתפקיד משני לצידו של ואל קילמר.
"מדורת השבט" (2004) סרטו עטור הפרסים של יוסף סידר. סרט העוסק באישה המנסה להתקבל למגורים בהתנחלות בשנות השמונים.
"מטאליק בלוז" (2004) סרטו של דן ורטה. הפקה על סוחרי מכוניות משומשות ישראלים בגרמניה.
"מינכן" (2005) סרטו של סטיבן ספילברג. הפקה בינלאומית בה משחקים ישראלים רבים, העוסקת במרדפם של אנשי המוסד אחר מבצעי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.
"חיים היה פה" (2006) סרטו הקצר של הבמאי שלומי חיון איבגי משחק תפקיד של אב קשה יום לצד תלמידו שלומי אברהם.
"חסר מנוחה" (2008) סרטו של עמוס קולק בכיכובם של משה איבגי ורן דנקר.
"שבעה" (2008) סרטה של רונית אלקבץ.
"אצבע אלוהים" (2009) סרטו של יגאל בורשטיין, בכיכובם של איבגי, אלון אבוטבול ודורית בר אור. על הסרט הוענק לו ביחד עם אבוטבול פרס השחקן הטוב ביותר ביולי 2008 בפסטיבל הקולנוע ירושלים.
"היו לילות" (2010) סרטו של רוני ניניו, בו מככב איבגי לצד בתו דאנה איבגי.
"וביום השלישי" (2011) סרט בבימויו של איבגי, בו הוא גם משחק.
"אחותי היפה" (2011) סרטו של מרקו כרמל.
"העולם מצחיק" (2012) סרטו של שמי זרחין.
"לאן נעלם משה איבגי?" (2012) בבימויו של אבי מלכה.
"התרוממות רוח" (2013) - סרט קצר של הבמאי אופיר בן שמעון, שיחק לצידה של חן יאני.
"מנתק המים" (2013). פרס השחקן בסרט עלילתי בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
"הנוער" (2013) מאת ובבימויו של תום שובל.
"השורד" (2013) - סרטו של שמעון שי.
"לצוד פילים" (2013) - סרטו של רשף לוי.
"212" (2016) - סרטו הקצר של בעז פרנקל. עוד שיחקו בסרט: ליליאן ברטו, סמירה סרייה ורונן דוידוב. הסרט זכה בסרט הסטודנטים הטוב ביותר בתחרות הפיצ'ינג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה.
"מלחמת 90 הדקות" (2015) מאת איתי מאירסון ובבימויו של אייל חלפון. קיבל מועמדות לפרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר לשנת 2015.
"אמור" (2016) סרט דרמה בבימויו של רפאל רביבו.

טלוויזיה

"אינדיאני בשמש" (1981) דרמת טלוויזיה בערוץ הראשון שביים רם לוי וכתבה דיתה גרי. משה איבגי שיחק בתפקיד משנה כשבתפקיד הראשי שיחק רמי דנון.
"גבי בן יקר" (1982) דרמת טלוויזיה בערוץ הראשון שביים אורי ברבש וכתב ערן פרייס. סיפורו של צעיר משכונת מצוקה הנתקל בקשיים בעת גיוסו לצה"ל. איבגי שיחק בתפקיד הראשי.
"לחם" (1986) דרמת טלוויזיה בערוץ הראשון שביים רם לוי. דרמה העוסקת במשפחה המצויה במשבר חברתי וכלכלי. איבגי שיחק לצד אתי אנקרי ורמי דנון.
"משחקים בחורף" (1988) דרמת טלוויזיה בערוץ הראשון של הבמאי רם לוי על פי סיפורו של יצחק בן נר.
"הצצקנים" (1989) - סדרת טלוויזיה בערוץ 1.
"צאבלה" (1994) - תוכנית מערכונים מבית הטלוויזיה החינוכית הישראלית. שיחק בתפקיד אורח.
סוף המשחק - סרט פשע בבימויו של יוני דרמון
"סיבת המוות - רצח" (1998) - סדרת טלוויזיה של ערוץ 2 שביים ערן ריקליס לתסריט של רם אורן.
"בגין" (1998) - דרמת טלוויזיה של ערוץ 2, העוסק בחייו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין. את הסרט ביים אורי ענבר, על פי סיפור מאת אמנון דנקנר.
"פתיחה 1812" (1998) - קומדיה טלוויזיונית של HOT3 שביים וכתב מנשה נוי.
"חובו של אהרון כהן" (1999) דרמת טלוויזיה חברתית בHOT3 בבימויה של עמליה מרגולין. הסרט נכתב על-פי כתבת תחקיר של שלמה אברמוביץ בידיעות אחרונות וזכה ב-Banff Rockie Award בקטגוריית סרטים לטלוויזיה, במסגרת פסטיבל הסרטים בטורונטו.
"קוונטין אמר לי" (1999) - סרט טלוויזיוני קומי שביים וכתב צחי פורטנוי ושיחק לצידם של דנה ברגר וקובי אוז.
"דו"ח איבגי & סוויסה" (1999) - סדרת טלוויזיה קומית של הערוץ הראשון על פי תסריט של חנן פלד.
"זינזאנה" (2000) - סדרת פשע של חיים בוזגלו ומיכה שרפשטיין. שיחק תפקיד אורח בעונה השנייה.
"לבנה יקירתי" (2002) - דרמת טלוויזיה של HOT3 שביימה דינה צבי-ריקליס לתסריט של איה שבא.
"אהבות אחרונות" (2002) - דרמת טלוויזיה של HOT3 שביים וכתב יצחק צפל ישורון.
"הדמעות של אמסלם" (2003) - דרמת טלוויזיה בHOT3 שביים אורן שטרן לתסריט של רשף לוי.
"פרנקו וספקטור" (2003-2004) - סדרת דרמה משפטית של ערוץ 2 בזכיינית קשת, בתור עו"ד דוד פרנקו לצידם של רונית אלקבץ ומארק איווניר.
"משפחת קמיצ'לי" (2004) - סדרת טלוויזיה קומית של קובי חביה, ששודר בערוץ 2.
"הבורר" (2007-2014) 4 עונות בסדרת דרמת-פשע ב-HOT, בתור ברוך אסולין, ראש משפחת פשע.
"לאהוב את אנה" (2008-2009) 2 עונות בסדרת דרמה של ערוץ 10, על קיבוצניק אלמן ואב לארבעה ילדים.
"זגורי אימפריה" (2014-2015) 2 עונות בסדרת טלוויזיה מאת מאור זגורי ובבימויו של רני סער של HOT3.
"דיג" (2015) סדרת טלוויזיה אמריקאית, מבית רשת USA Network, של היוצר הישראלי גידי רף.
"השוטר הטוב" (2015) סדרה קומית של yes בתור אביו של הדמות אותה מגלם יובל סמו.

פרסים

פרסים בינלאומיים

"פסטיבל הקולנוע ברלין" - פרס השחקן הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'"
"פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסטודנטים בבריטניה" - פרס השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור "סרט לילה"

פרסים ישראלים

פרס אופיר

1990 - השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "שורו"
1995 - השחקן הראשי הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'"
2004 - שחקן המשנה הטוב ביותר, עבור תפקידו בסרט "מטאליק בלוז"

פרס וולג'ין (פסטיבל הקולנוע ירושלים)

שחקן השנה 1991 עבור תפקידיו ב"שורו" וב"גמר גביע"

פרס תא המבקרים בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה

1994 - עבור תפקידו בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין"
1996 - עבור תפקידו בסרט "חולה אהבה בשיכון ג'"
2012 - עבור תפקידו בסרט "מנתק המים"

פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה

2009 - השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, עבור תפקידו בדרמת-הפשע "הבורר"

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משה איבגי בוויקישיתוף

משה איבגי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
משה איבגי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
משה איבגי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
משה איבגי, באתר ספר הקולנוע הישראלי
משה איבגי, באתר AllMovie (באנגלית)
משה איבגי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
משה איבגי, דף שער בספרייה הלאומית
משה איבגי, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
משה איבגי באתר "הבמה"
[1] באתר תיאטרון גשר
לילך דקל-אבנרי, שיטת איבגי, באתר הבמה, 1 במרץ 2006
מרב יודילוביץ', בא פשוט, באתר ynet, 22 באוגוסט 2008
גבי בר-חיים, משה איבגי מצטנע: אני, סקסי?, באתר nrg‏, 7 במרץ 2009
דרור עמיר, משה מביים את איבגי, באתר ynet, 12 ביוני 2009
מרב יודילוביץ', משה איבגי, במאי תיאטרון, באתר ynet, 22 בדצמבר 2010
יובל אברמוביץ', נמאס לי להתנצל, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
טל פרי, ‏משה ודנה איבגי בשיתוף פעולה נדיר: ראיון משותף, באתר גלובס, 27 באפריל 2011
הדס רשף, ‏“תיאטרון תמיד מרגיש כמו פריפריה”, "כביש ארבעים", גיליון 123, נובמבר 2011(הקישור אינו פעיל, 26 ביוני 2021)

ניר שאולוף, לא בורר: למשה איבגי נמאס מבידור זול, באתר nrg‏, 11 בינואר 2012
מאיה כהן, הגיע זמן הפרינג', באתר ישראל היום, 19 באוגוסט 2012
יורם יובל, שיחת נפש עם משה איבגי, הטלוויזיה החינוכית, 10 באוקטובר 2012
יובל אברמוביץ', "הבורר" לא שוכח ולא סולח, באתר ישראל היום, 8 בנובמבר 2013
טל זגרבה, "הארץ הזאת הפכה להיות הקורבן של הממשלה", באתר Xnet‏, 28 בנובמבר 2013
שירית טרוינר, משה איבגי נגד יאיר לפיד: "הוא שטחי", באתר ynet, 1 באפריל 2014

הערות שוליים

^ ליאור אל-חי, ויתר על הערעור: משה איבגי ייכנס לכלא אחרי החגים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2021
^ חיים נגיד, "הזיות קמות במזרח" ו"הימנוס" התחלקו בפרס הראשון בפסטיוואל עכו, מעריב, 23 באוקטובר 1986
^ דפוקים, באתר של תיאטרון חיפה
^ יובל בגנו, יונתן הללי, דנה סומברג, ‏כעס על הענקת פרס השחקן הטוב ביותר למשה איבגי: "החלטה אומללה", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2016
^ שגיא בן נון‏, פרשת משה איבגי: הוגשה תלונה ראשונה נגד השחקן בגין הטרדה מינית, באתר וואלה, 8 בפברואר 2016
^ גלי עמרן, משה איבגי: "לא ניסיתי לפגוע באיש", באתר nrg‏, 7 בפברואר 2016
^ שגיא בן נון וטלי קיים‏, הנשים שהתלוננו נגד איבגי מגיבות להודעתו: "הוא אומר כי לא פגע באף אישה? אז הוא גם מטריד וגם שקרן", באתר וואלה, 11 בפברואר 2016
^ דורון הרמן, הסתיימה החקירה נגד משה איבגי: המשטרה ממליצה להעמידו לדין, באתר nana10‏, 26 במאי 2016
^ אחיה ראב"ד, האישום: איבגי הכניס יד מתחת לגופייה ואמר "הפירצה קוראת לגנב", באתר ynet, 3 במאי 2018
^ רועי רובינשטיין, גלעד מורג ואחיה ראב"ד, משה איבגי הורשע במעשה מגונה, באתר ynet, 9 בינואר 2020;
תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-9 בינואר 2020
^ תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-23 ביולי 2020
^ אחיה ראב, התקבל ערעור המדינה: משה איבגי הורשע בכל סעיפי האישום המקורי, באתר ynet, 11 במרץ 2021
^ איבגי - הסיפור שלהן, תוכנית עובדה, אתר מאקו, 27 במאי 2021
^ המקור, עונה 20, פרק 9: משה איבגי שובר שתיקה, באתר חדשות 13, 8 ביוני 2021
^ יואב איתיאל‏, השחקן משה איבגי שהורשע בעבירות מין נשלח ל-11 חודשי מאסר בכלא, באתר וואלה, 12 ביולי 2021
^ ישראל מושקוביץ, ליאור אל-חי, משה איבגי נכנס לכלא ל-11 חודשים בגין עבירות מין: "זה לא טיול לתאילנד", באתר ynet, 29 בספטמבר 2021
^ חן מענית, משה איבגי שוחרר מהכלא לאחר חמישה חודשי מאסר וחצי, באתר הארץ, 14 במרץ 2022
^ ורדה הורוביץ, עירית שלג, אמה של דאנה איבגי, עזבה את הדת ולא מתחרטת על כלום, באתר Xnet‏, 26 בינואר 2015
^ רן בוקר, השחקנית רונית איבגי הלכה לעולמה, באתר ynet, 8 באפריל 2016
^ רוני שני, ‏מגזין "פירמה": אלפי ישראלים מתוודעים לסיינטולוגיה - 1,000 שקל לשעת לימוד, 1,000 דולר לטיפול רוחני, באתר גלובס, 15 ביוני 2008
^ עולמנו האכזר, באתר nrg‏, 27 במרץ 2008
^ אלעד הופר, שורו, הביטו וראו: איבגי נכנס למועצה, באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2008
^ מלי זיידמן, כן עוזב את העיר: איפה גרים כל הסלבריטאים?, באתר nrg‏, 12 במרץ 2013;
ליאת אהוד, "צריך להוציא את האדם מעבדות לחירות", באתר בלינקר, ‏10 באפריל 2014

הקודם: 2008 - אסי דיין (בטיפול)	זוכה פרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה לשחקן הטוב ביותר בסדרה דרמטית לשנת 2009 - משה איבגי (הבורר)	הבא: 2010 - ישי גולן (חטופים)

[1] ליאור אל-חי, ויתר על הערעור: משה איבגי ייכנס לכלא אחרי החגים, באתר ynet, 23 באוגוסט 2021

[2] חיים נגיד, "הזיות קמות במזרח" ו"הימנוס" התחלקו בפרס הראשון בפסטיוואל עכו, מעריב, 23 באוקטובר 1986

[3] דפוקים, באתר של תיאטרון חיפה

[4] יובל בגנו, יונתן הללי, דנה סומברג, ‏כעס על הענקת פרס השחקן הטוב ביותר למשה איבגי: "החלטה אומללה", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2016

[5] שגיא בן נון‏, פרשת משה איבגי: הוגשה תלונה ראשונה נגד השחקן בגין הטרדה מינית, באתר וואלה, 8 בפברואר 2016

[6] גלי עמרן, משה איבגי: "לא ניסיתי לפגוע באיש", באתר nrg‏, 7 בפברואר 2016

[7] שגיא בן נון וטלי קיים‏, הנשים שהתלוננו נגד איבגי מגיבות להודעתו: "הוא אומר כי לא פגע באף אישה? אז הוא גם מטריד וגם שקרן", באתר וואלה, 11 בפברואר 2016

[8] דורון הרמן, הסתיימה החקירה נגד משה איבגי: המשטרה ממליצה להעמידו לדין, באתר nana10‏, 26 במאי 2016

[9] אחיה ראב"ד, האישום: איבגי הכניס יד מתחת לגופייה ואמר "הפירצה קוראת לגנב", באתר ynet, 3 במאי 2018

[10] רועי רובינשטיין, גלעד מורג ואחיה ראב"ד, משה איבגי הורשע במעשה מגונה, באתר ynet, 9 בינואר 2020;
תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-9 בינואר 2020

[11] תפ (חיפה) 9061-05-18 מדינת ישראל נ' משה איבגי, ניתן ב-23 ביולי 2020

[12] אחיה ראב, התקבל ערעור המדינה: משה איבגי הורשע בכל סעיפי האישום המקורי, באתר ynet, 11 במרץ 2021

[13] איבגי - הסיפור שלהן, תוכנית עובדה, אתר מאקו, 27 במאי 2021

[14] המקור, עונה 20, פרק 9: משה איבגי שובר שתיקה, באתר חדשות 13, 8 ביוני 2021

[15] יואב איתיאל‏, השחקן משה איבגי שהורשע בעבירות מין נשלח ל-11 חודשי מאסר בכלא, באתר וואלה, 12 ביולי 2021

[16] ישראל מושקוביץ, ליאור אל-חי, משה איבגי נכנס לכלא ל-11 חודשים בגין עבירות מין: "זה לא טיול לתאילנד", באתר ynet, 29 בספטמבר 2021

[17] חן מענית, משה איבגי שוחרר מהכלא לאחר חמישה חודשי מאסר וחצי, באתר הארץ, 14 במרץ 2022

[18] ורדה הורוביץ, עירית שלג, אמה של דאנה איבגי, עזבה את הדת ולא מתחרטת על כלום, באתר Xnet‏, 26 בינואר 2015

[19] רן בוקר, השחקנית רונית איבגי הלכה לעולמה, באתר ynet, 8 באפריל 2016

[20] רוני שני, ‏מגזין "פירמה": אלפי ישראלים מתוודעים לסיינטולוגיה - 1,000 שקל לשעת לימוד, 1,000 דולר לטיפול רוחני, באתר גלובס, 15 ביוני 2008

[21] עולמנו האכזר, באתר nrg‏, 27 במרץ 2008

[22] אלעד הופר, שורו, הביטו וראו: איבגי נכנס למועצה, באתר nrg‏, 13 בנובמבר 2008

[23] מלי זיידמן, כן עוזב את העיר: איפה גרים כל הסלבריטאים?, באתר nrg‏, 12 במרץ 2013;
ליאת אהוד, "צריך להוציא את האדם מעבדות לחירות", באתר בלינקר, ‏10 באפריל 2014

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

פרס אופיר לשחקן הראשי הטוב ביותר
1990–2010	משה איבגי (1990) • אריה מוסקונה (1991) • שולי רנד (1992) • שאול מזרחי (1993) • שמיל בן ארי (1994) • משה איבגי (1995) • עמוס לביא (1996) • אסי דיין (1997) • יורם חטב (1998) • ניר לוי (1999) • אקי אבני (2000) • ליאור אשכנזי (2001) • זאב רווח (2002) • אריה אליאס (2003) • שולי רנד (2004) • אורי גבריאל (2005) • אסי דיין (2006) • ששון גבאי (2007) • מיכאל מושונוב (2008) • סשה אגרונוב (2009) • אדיר מילר (2010)
2011 ואילך	שלמה בראבא (2011) • רועי אסף (2012) • מכרם ח'ורי (2013) • זאב רווח (2014) • רועי אסף (2015) • מוריס כהן (2016) • ליאור אשכנזי (2017) • נוה צור (2018) • ערן נעים (2019) • שי אביבי (2020) • אלכס בכרי (2021) • ששון גבאי (2022) • רועי ניק (2023) • שאדי מרעי (2024)

פרס אופיר לשחקן המשנה הטוב ביותר
1990–1999	ששון גבאי (1991) • שרון אלכסנדר (1992) • אסטבן גוטפריד (1993) • עמוס לביא (1994) • שמואל סגל (1995) • יגאל נאור (1996) • אריה מוסקונה (1997) • עמוס לביא (1998) • מוסקו אלקלעי (1999)
2000–2009	יוסף שילוח (2000) • מוני מושונוב (2001) • איתי תורג'מן (2002) • אלון אבוטבול (2003) • משה איבגי (2004) • אסי דיין (2005) • צחי גראד (2006) • סאלח בכרי (2006) • שמיל בן ארי (2008) • זהר שטראוס (2009)
2010–2019	מיכאל מושונוב (2010) • ליאור אשכנזי (2011) • גל פרידמן (2012) • צחי הלוי (2013) • ששון גבאי (2014) • נורמן עיסא (2015) • תומר קאפון (2016) • עמי סמולרצ'יק (2017) • דב גליקמן (2018) • דובר קוסאשווילי (2019)
2020 ואילך	נועם אימבר (2020) • איהאב אליאס סלאמה (2021) • שמואל וילוז'ני (2022) • דרור קרן (2023) • יעקב זדה-דניאל (2024)