לדלג לתוכן

סיני פתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סיני פתר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 28 בפברואר 1954 (בן 70)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סיני פתר (נולד ב-28 בפברואר 1954) הוא במאי תיאטרון, מורה למשחק ושחקן ישראלי.

פתר נולד בתל אביב לדני פטרזייל-פתר וליליה גולדנברג. אביו היה איש חינוך ופעיל בשמאל הרדיקלי, ואמו הייתה מבקרת התיאטרון ועורכת ספרותית בעיתון "קול העם" ועורכת לשונית בעיתון "דבר"[1]. הוא למד בבית הספר היסודי "גאולה" בו אביו היה מורה, ובתיכון חדש בתל אביב. מגיל צעיר היה פעיל בחוגי דרמה שונים, כולל בתיכון חדש שם המדריך שלו היה עמרי ניצן.

היה חבר בגרעין נח"ל לקיבוץ כרם שלום ושירת בנח"ל שריון, שם עשה מילואים עד לשחרורו בגיל ארבעים. בזמן שירותו הצבאי נשפט פעמיים על סירוב לשרת בשטחים, ופעם אחת ישב על כך בכלא. כשהשתחרר משירותו הסדיר המשיך לחיות עוד שנה בקיבוץ כרם שלום, משם יצא ב-1975 ולמד משחק בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. בזמן לימודיו מורותיו העיקריות היו נולה צ'לטון ורנה ירושלמי. עם סיום לימודיו הזמינו עודד קוטלר, מנכ"ל תיאטרון חיפה, להצטרף לקבוצת הפרויקט של התיאטרון שירדה אז מקריית שמונה. בהמשך ייסד קוטלר את המרכז התיאטרוני בנווה צדק בו שיחק פתר בהצגות שונות, בהן "הטייסים" ו"הפטריוט", שתיהן בבימויו של עודד קוטלר. בתקופה זו החל גם להדריך דרמה בחוגים וסדנאות לילדים ומבוגרים. ב-1983 קיבל מלגה לסיור לימודי בחו"ל מקרן התרבות אמריקה-ישראל ויצא למסע בן חצי שנה במערב אירופה בעקבות קבוצות תיאטרון פוליטיות. שם התחבר במיוחד לקבוצת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ". ב-1983 שיחק בתפקיד דוד בן-גוריון הצעיר בדרמת הטלוויזיה "3 ימים בסג'רה" ובסדרה "ארץ מולדת".

ב-1984 עודד קוטלר העביר לפתר את ניהולו האמנותי של התיאטרון, תפקיד בו פתר כיהן כחלק מקולקטיב יוצר עד לשנת 1986. הקבוצה הריצה מספר הצגות בהן: "המלך הלך לישון" שזכתה בפרס כינור דוד, " קרמבו בעורף האויב" ו"מוכרים בלבד". הקבוצה הופיעה ברחבי הארץ והרבתה לקיים ימי תיאטרון בהפסקות צהרים במקומות עבודה ובמתנ"סים. ב-1986 הקבוצה סיימה את עבודתה ופתר הפך לשחקן פרילאנסר ולמדריך דרמה וגם התחיל לביים בפרינג', בין השאר את ההצגה "זבאנק" בתיאטרון הסימטה, הוא כתב וביים את המחזה "ביקורת חצות", שבמרכזו לילה בחייהם של בני זוג, שהציג בפסטיבל עכו ב-1987 וזכה בו לציון לשבח. ב-1989 כתב ביחד עם להקת "הסן פרנסיסקו מים טרופ" את "רואים כפול", שזכתה בפרס התיאטרון של הוילג' ווייס, "האובי" 1990. הוא כתב ביחד עם יגאל עזרתי וגבי אלדור וקבוצת תיאטרון מקומי את "הערב רוקדים", שהציג בפסטיבל עכו וזכה לציון לשבח 1991.

ב-1990 שיחק ב"שורו", סרט הקולנוע בבימויו של שבי גביזון, בו גילם את דמותו של בעל פאב תל אביבי. ב-1991 גילם את דמותו של אליעזר בן-יהודה בדרמת הטלוויזיה "האיש שאהב בעברית" שביים אלי כהן, באותה השנה שיחק בסרט הקולנוע המצליח "מעבר לים" שזכה בתשעה פרסי האוסקר הישראלי, בבימויו של יעקב גולדווסר. ב-2011 שיחק פתר בסרט הקולנוע "וביום השלישי" בבימויו של משה איבגי. הוא הצטלם לעונה השנייה של הסדרה "חטופים".

ב-1997 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" של ברטולט ברכט. ב-2003 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "מדלן", בו כיכבו קרן צור וג'וליאנו מר. ב-2008 ביים בתיאטרון הקאמרי את "השיבה לחיפה", בכיכובה של רוזינה קמבוס. מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני[2]. המחזה מספר על סעיד (נורמן עיסא) וספייה (מירה עווד) שברחו ב-1948 מביתם שבחיפה והשאירו במקום את חלדון, בנם התינוק. את התינוק מוצאת מרים גושינסקי (רוזינה קמבוס) יהודייה ניצולת שואה שמגדלת את הילד באהבה. כעבור עשרים שנה שבים סעיד וספייה לביתם בחיפה ומעוניינים לדעת מה אירע לתינוק שהשאירו. הם מגלים שהוא הפך לחייל מצטיין בצה"ל[3]. ב-2011 ביים בתיאטרון העירוני חיפה את המחזה "ארגנטינה" מאת בעז גאון. במאי 2012 עלתה בתיאטרון החאן ההצגה "ירושלים החדשה" של דייוויד אייבס על אודות שפינוזה, בבימויו של פתר.

פתר העלה ארבע הפקות בת'יאטר ג'יי, וושינגטון די. סי.: "חבלי משיח" של מוטי לרנר ב-2007[4], "התאונה" של הלל מיטלפונקט ב-2009, סדרה של הצגות "השיבה לחיפה" (בעז גאון) של תיאטרון הקאמרי ב-2011 ו"ההודאה" ב-2014[5]. באוקטובר 2012 עלתה בפסטיבל עכו ההצגה "הטווס מסילואן" שכתבה עלמה גניהר, בבימויו של פתר יחד עם חן אלון, על ידי קבוצת שחקנים יהודים וערבים. פתר ואלון זכו בציון לשבח בפסטיבל עכו על עבודת הבימוי[6]. ההצגה עלתה אחר כך גם בתיאטרון יפו[7].

פתר ניהל אמנותית את פסטיבל חיפה להצגות ילדים (1994-96), ותיאטרון עירוני חיפה (2005-2000), כשבשלוש וחצי שנותיו הראשונות בתפקיד כיהן גם כמנכ"ל[8]. היה חבר הוועדה האמנותית של פסטיבל עכו בשנים 2000, 2010-11. כהן כיו"ר של איגוד במאי התיאטרון בישראל (בת"י) ונמנה עם מייסדיו[9]. פתר מלמד בבית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים משנת 1990 ומרצה לתיאטרון במכללת הגליל המערבי מאז 2016. בעבר לימד משחק בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה.

פתר היה פעיל בארגוני שמאל שונים, היה ממקימי תנועת "יש גבול" והיה פעיל בתנועת "שמאל ישראלי חדש".

מתגורר בחיפה מאז 1995, נשוי ואב לשניים.

הצגה תיאטרון מחזאי הצגת בכורה
היה היה פעם בערבות הנגב קבוצת תיאטרון נווה צדק יגאל מוסינזון 1985
זבאנק תיאטרון הסימטה מאת להקת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ" 1987
הברבור תיאטרון חיפה אליזבת אגלוף 1996
עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי תיאטרון חיפה ברטולט ברכט 1997
משחקים בחצר האחורית (שותף לבימוי) התיאטרון הלאומי של קייב עדנה מזי"א 1997
יומנה של אנה פרנק תיאטרון באר שבע פרנסס גודריץ' ואלברט האקט 1998
מרחב מוגן תיאטרון חיפה סימון בלוק 1998
רישיון לחיות תיאטרון באר שבע יצחק גורמזאנו גורן, מבוסס על הרומן של גורן "מקלט בבבלי" 1999
נולד לחופש תיאטרון אורנה פורת תלמה אליגון-רוז 2000
מאדליין[10] תיאטרון חיפה הלן אדמונדסון 2003
הבוגר תיאטרון חיפה טרי ג'ונסון 2004
מאכינל[11] תיאטרון החאן סופי טרדוול 8 באפריל 2006
גיבורים בעל כורחם[12] תיאטרון חיפה עדי שגב ועדי עוז 2006
המערב הפרוע התיאטרון הערבי עברי ביפו עלמה גניהר 2007
חבלי משיח ת'יאטר ג'יי, וושינגטון די. סי. מוטי לרנר 2007
השיבה לחיפה התיאטרון הקאמרי מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני 2008
התאונה ת'יאטר ג'יי, וושינגטון הלל מיטלפונקט 2009
אדם הוא אדם בית הספר לאמנויות הבמה של סמינר הקיבוצים ברטולט ברכט 2009
השיבה לחיפה ת'יאטר ג'יי, וושינגטון מחזה של בעז גאון על-פי נובלה מאת ע'סאן כנפאני ינואר 2011
ארגנטינה תיאטרון חיפה בעז גאון 2011
ירושלים החדשה תיאטרון החאן דייוויד אייבס 2012
הטווס מסילואן פסטיבל עכו (ציון לשבח על בימוי בשותפות עם חן אלון) עלמה גניהר אוקטובר 2012
ההודאה ת'יאטר ג'יי, וושינגטון מוטי לרנר אפריל 2014
עובד שבת[13] תיאטרון אל מידאן חנא אידי ואדוארד מאסט ספטמבר 2014
מקורקעת[14] פסטיבל תיאטרונטו פרס ראשון ג'ורג' בראנט אפריל 2015
אדם הוא אדם[15] תיאטרון החאן ברטולט ברכט בתרגום יצחק לאור דצמבר 2015
After The War Mosaic Theater, וושינגטון די. סי. מוטי לרנר מרץ 2016
ההודאה[16] תיאטרון יפו מוטי לרנר ספטמבר 2016
יוליה תיאטרון "הסטודיו" חיפה ישראל המאירי בעקבות סטרינדברג אוקטובר 2017
סילוואן בין הזמנים פסטיבל עכו עלמה גניהר. בימוי משותף עם חן אלון אוקטובר 2019
אנא מן אליהוד[17] תיאטרון יפו אילנית סוויסה בעקבות אלמוג בהר ספטמבר 2020
שנת האפס תיאטרון יפו אבנר בן עמוס בעקבות הלל כהן נובמבר2021
הנפש הטובה מסצואן סמינר הקבוצים ברטולט ברכט ינואר 2022
הגיל הרך תיאטרונטו 2022 ציון לשבח ג'ורג' בראנט אפריל 2022 ,אוגוסט 2022 תיאטרון הקאמרי

מעבר לגבול

קבוצת, שובר גלים'אשדוד
אילנית סוויסה
דצמבר 2022

כתיבה לתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחזה כותבים שותפים תיאטרון במאי שנה פרסים
הערב שוב רוקדים ביחד עם יגאל עזרתי וגבי אלדור וקבוצת התיאטרון המקומי התיאטרון של יפו, "תיאטרון מקומי" בשיתוף עירית נאמן יגאל עזרתי וגבי אלדור 1991 ציון לשבח – פסטיבל עכו ספטמבר 1991
Seeing Double (קומדיית טעויות מזרח תיכונית) עם להקת "הסן פרנסיסקו מיים טרופ" פרס האובי, פרס התיאטרון של הוילג' ווייס, 1990
ביקורת חצות פסטיבל עכו 1987 ציון לשבח – פסטיבל עכו 1987

משחק בתיאטרון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצגה תיאטרון מחזאי במאי שנה מידע נוסף
לדמיין את האחר ג'וזף צ'ייקין
סורגים (קבוצת הפרויקט) התיאטרון העירוני חיפה חיים מרין, איציק ויינגרטן ואחרים עודד קוטלר 1980
שקספירימנט (קבוצת הפרויקט של תיאטרון חיפה) התיאטרון העירוני חיפה עודד קוטלר וקבוצת הפרויקט עודד קוטלר 1981
הפטריוט תיאטרון נווה צדק חנוך לוין עודד קוטלר 1982
טייסים תיאטרון נווה צדק יוסי הדר עודד קוטלר 1983
גירושים מאוחרים תיאטרון נווה צדק על פי א. ב. יהושע נולה צ'לטון 1983
מוכרים בלבד תיאטרון נווה צדק חגית רכבי וג'ון הולדן דאן צאמלי וישראל גוריון 1985
קרמבו בעורף האויב תיאטרון נווה צדק קובי ניב ישראל גוריון 1985
המלך הלך לישון תיאטרון נווה צדק קובי ניב על פי ספרו של יוסי אלפי ישראל גוריון 1985 ההצגה זכתה בפרס כינור דוד 1985
חצוצרה בואדי תיאטרון בית ליסין עיבוד של שמואל הספרי לרומן בשם זה של סמי מיכאל שמואל הספרי 1988
שבועת האדרה תיאטרון אורנה פורת חיים אידיסיס על פי ספרה של דורית אורגד רמי דנון 1993

משחק בקולנוע ובטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקולנוע

סדרה במאי תפקיד שנה
דניאל אוירבאעך דני וולך בעל הדירה 2023
ימים נוראים ירון זילברמן 2019
יונה ניר ברגמן הפסיכיאטר 2014
וביום השלישי משה איבגי עזרא 2011
ארץ חדשה אורנה בן דור רופא 1994
זמן אמת אורי ברבש חוקר 1991
מעבר לים יעקב גולדווסר הדוד לייזר 1991
האיש שאהב בעברית אלי כהן אליעזר בן יהודה 1991
אהבתה האחרונה של לורה אדלר אברהם הפנר רופא בבית החולים 1990
שורו שבי גביזון אלי 1990
אש צולבת[18] גדעון גנני שרגא 1989
החולמים אורי ברבש דניאל 1987
שלושה ימים בסג'רה חיים גיל דויד בן-גוריון הצעיר 1981
הקרב על מבצר ויליאמס רנן שור 1981

בטלוויזיה

סדרה ערוץ במאי תפקיד שנה
גוף שלישי קשת שי קפון פרופסור 2022
חמישים YES דפנה לוין 2019
פמת"א 11 עודד לוטן השר לביטחון פנים 2019
ביום שהאדמה רעדה ערוץ 12 עמרי גבעון דרייפוס

2019

הצורף HOT3 דרור סבו 2015
אבודים באסיה Yes הטלוויזיה בלוויין יובל שפרמן פרופסור חלפון 2013
חטופים ערוץ 2, קשת גידי רף עטר שורר 2012
אלטלנה (מיני-סדרה) ערוץ 2, קשת אלי כהן פנחס וזה 2008
סיטון ערוץ 1 אורי ברבש עו"ד טל 1995
רצח בשבת בבוקר ערוץ 1 נדב לויתן ד"ר שלמה לינדר 1991
האיש שאהב בעברית ערוץ 1 אלי כהן אליעזר בן-יהודה 1991
3 ימים בסג'רה ערוץ 1 דוד בן-גוריון הצעיר 1983
ארץ מולדת ערוץ 1 לאה ביירך דמויות שונות 1983

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, המחנך שלבו פעם בצד שמאל, באתר הארץ, 9 ביולי 2015
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, האדם הוא ממש לא הבעיה, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
  3. ^ פיטר מרקס, הזדמנות תיאטרלית לפיוס, באתר "העוקץ", 6 בפברואר 2011
  4. ^ ציפי שוחט, שבחים ב"ואשינגטון פוסט" להצגה "חבלי משיח", באתר הארץ, 3 ביולי 2007
  5. ^ תמר רותם, איגוד המחזאים האמריקאים נאבק בארגונים יהודים בוושינגטון: הפסיקו להחרים את המחזה של מוטי לרנר, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
    כתבי גלריה, בעקבות הביקורות הטובות צומצמה המחאה נגד המחזה "ההודאה", באתר הארץ, 1 באפריל 2014
  6. ^ אתר למנויים בלבד אילנה המרמן, ייאוש וחיוך בשתי הצגות על הכיבוש, באתר הארץ, 28 באפריל 2013
  7. ^ יאיר אשכנזי, "הטווס מסילואן" של תיאטרון יפו נבחרה להצגת השנה בפרינג', באתר הארץ, 14 בנובמבר 2015
  8. ^ ציפי שוחט, כהונת סיני פתר בניהול תיאטרון חיפה הוארכה בשנתיים, באתר הארץ, 7 ביוני 2004
  9. ^ תמר רותם, רוני ניניו נבחר ליו"ר איגוד במאי התיאטרון, באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013
  10. ^ מיכאל הנדלזלץ, אין הפרדה בין אישי ללאומי, באתר הארץ, 1 במרץ 2003
  11. ^ מיכאל הנדלזלץ, הזכות לאושר, באתר הארץ, 25 ביולי 2006
  12. ^ עכבר העיר, תיאטרון חיפה יעלה הצגה על אנשי העורף במלחמה, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
  13. ^ תמר רותם, לראשונה: הצגה בעברית בתיאטרון אל־מידאן הערבי בחיפה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, "עובד שבת": והעיקר, לצאת צדיק, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2014
  14. ^ יאיר אשכנזי, ההצגה "מקורקעת" זכתה בתחרות בפסטיבל תיאטרונטו, באתר הארץ, 9 באפריל 2015
  15. ^ מרט פרחומובסקי, "אדם הוא אדם": ידידותי למשתמש, אך מפוספס, באתר הארץ, 9 בפברואר 2016
    אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, ב"אדם הוא אדם" של ברכט מגישים בעורמה את האמת, באתר הארץ, 9 במרץ 2016
  16. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל הנדלזלץ, ההצגה הנוגעת והמאוזנת ביותר שראיתי על מציאות חיינו, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2016
  17. ^ אתר למנויים בלבד ננו שבתאי, "אנא מן אל יהוד": הסיפור היפהפה הלך לאיבוד בעיבוד שלו לתיאטרון, באתר הארץ, 9 ביולי 2021
  18. ^ יעל ישראל, קולנוע - דלות החומר - "אש צולבת" (ישראל, 1989), במאי: גדעון גנני, תסריט: בני ברבש, כל העיר, 19 באפריל 1989
    עדנה פיינרו, על אש קנטה - "אש צולבת" (גורדון, תל אביב), "העולם הזה", גיליון 2694 מ-18 באפריל 1989, עמוד 41