פוזיטיביזם

פוזיטיביזם הוא גישה פילוסופית הסוברת כי הטבע כולו פתוח לחקירה אובייקטיבית מלאה של האדם באמצעות המדע. לפי הפוזיטיבסטים, חקירה פוזיטיביסטית מתבססת על מה שנראה בעין, על מה שניתן להוכיחו באופן ברור וודאי. הנתונים הפוזיטביסטים נגישים לאדם באמצעות החושים, כלומר המדע עוסק אך ורק במה שהאדם יכול לקלוט בחושיו. וזאת בניגוד לתפיסות מטפיזיות או תאולוגיות, המניחות הנחות שאותן אי אפשר להוכיח בכלים מדעיים.

על פי הפוזיטביסטים החוקר חייב להיות נייטרלי, חופשי מדעה קדומה, ואסור לו להיות מעורב באופן אישי במחקר. אסור שאישיותו של החוקר תשפיע על תוצאות המחקר. עמדה זו הייתה אופיינית לתפיסות חדשות של אובייקטיביות שהתפתחו במדע של המאה התשע-עשרה וביקשו לפתח תפיסות של ידע ואובייקטיביות המנותקות מהסובייקט האנושי. כלומר, אסור על הידע, כדי להיות אובייקטיבי, להיות פנימי לאדם (למדען). ידע שאינו ניתן לניסוח באופן פנימי אינו ידע מדעי אובייקטיבי. גישה זו הפוכה לתפיסת האובייקטיביות והידע עליה צמחה המהפכה המדעית של המאה השבע-עשרה, שגרסה שנושא הידע (knowledge carrier) הוא האדם הפרטי ולא הקהילה המדעית.

הפוזטיביזם מבקש לצמצם ולבטל את המרכיבים היצירתיים-ממשיגים של האדם בחקירת הטבע. המדע מהווה עבורו שיקוף או ייצוג פשוט של המציאות. גישה זו שונה הן מהתפיסות האנטי-מדעיות של הרומנטיקה והן מתפיסות מדעיות נאו-קאנטיאניות המדגישות את המידה שבה אופני החשיבה האנושית מעצבים את מה שהאדם רואה. עבור הפוזיטיביזם ההשפעה של האדם על ראייתו היא "לכלוך" שניתן ויש לסלקו בעוד שעבור הגישות האחרות זוהי תכונה בסיסית של הידע האנושי שיש לקבלה.

התהליך המחקרי

המחקר הפוזיטיביסטי הוא אינדוקציה - הסקה מהפרט אל הכלל, הקשה מתוך מדגם מייצג על כלל האוכלוסייה. התהליך המחקרי הוא אמפירי, כל דבר חייב להיות מוכח באופן של ניסויים, המדען עורך תצפיות - הוא יושב וצופה על המציאות או הטבע. הוא שואל את עצמו שאלה, יש לו רעיון לגבי הסבר אפשרי או השערה, שלהם הוא מכין מערך מחקרי אמפירי, אוסף נתונים שבאמצעותם הוא מאשש או מפריך את ההשערה שלו, ולבסוף הוא מסיק מסקנה כללית שתעזור לנבא מה יקרה במקרים דומים.

במדעי החברה המחקר הפוזיטיבי מנסח תיאוריה על המציאות האובייקטיבית ופונה לאסוף נתונים שיאששו את התיאוריה שלו. המחקר מבקש לבצע הליך שווה למחקר במדעי הטבע. על התיאוריה להיות בת הפרכה - כזו המנוסחת ומתבססת על נתונים שניתן להפריכם ולשלול את ההסבר התאורטי.

הביקורת על הפוזיטיביזם

• מדען לא יחקור השערה שהוא חושב שאינה נכונה – לכן, לא מתקיימת במקרה זה הפרכה אמיתית של השערות.
• קל מאוד להשיג אישושים כמעט לכל תאוריה, לכן לדעתו של פופר מה שיקבע מהו המדע הוא קריטריון של אפשרות ההפרכה.
• יש כאן דו ערכיות: מצד אחד הפוזיטיביזם לא מטפל בנושא של ערכים - מכיוון שערכים הם דבר שלא ניתן למדוד אותו, אבל, מצד שני הפוזיטיביזם לא מפחד מקביעות אתיות בסופו של תהליך, למרות שתחום זה מחוץ לתחום עבורו.
• מדען לא יכול להיות נייטרלי, תמיד יש גורם שמטה את התהליך המחקרי, עצם ביצוע תצפית בנקודה א' ולא ב' היא כבר נקיטת עמדה ומהווה הטיה מחקרית.
• הכלים הפוזיטיביסטיים הם כלים אנושיים: שפה אנושית, לוגיקה. השפה האנושית היא מוגבלת. לא ניתן לחקור את מה שאי אפשר לומר.

ראו גם

• פוזיטיביזם לוגי
• פוזיטיביזם משפטי
• אמפיריציזם
• שלוש מהפכות קופרניקניות

קישורים חיצוניים

• פוזיטיביזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פוזיטיביזם, דף שער בספרייה הלאומית