פורטוגל במשחקים האולימפיים
 | ||||||
| הוועד האולימפי הלאומי | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| קוד ייצוג | POR | |||||
| שם | הוועד האולימפי של פורטוגל | |||||
| מדליות קיץ | ||||||
| ||||||
| השתתפות במשחקי הקיץ (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1896 • 1900 • 1904 • 1908 • 1912 • 1920 • 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1996 • 2000 • 2004 • 2008 • 2012 • 2016 • 2020 • 2024 | ||||||
| השתתפות במשחקי החורף (באפור: לא השתתפה) | ||||||
| 1924 • 1928 • 1932 • 1936 • 1948 • 1952 • 1956 • 1960 • 1964 • 1968 • 1972 • 1976 • 1980 • 1984 • 1988 • 1992 • 1994 • 1998 • 2002 • 2006 • 2010 • 2014 • 2018 • 2022 | ||||||
פורטוגל משתתפת במשחקים האולימפיים מאז אולימפיאדת סטוקהולם (1912). לאורך השנים צברו הספורטאים הפורטוגלים 30 מדליות, בהן 4 מדליות זהב. הענף בו היו ההישגים הרבים ביותר הוא אתלטיקה קלה, עם 10 מדליות, בהן כל 4 מדליות הזהב. אולימפיאדת החורף הראשונה בה השתתפה פורטוגל הייתה אולימפיאדת אוסלו (1952), ומאז אולימפיאדת קלגרי (1988) השתתפה במשחקים אלה עוד 6 פעמים, ולא רשמה בהם הישגים משמעותיים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באולימפיאדה הראשונה בה השתתפה פורטוגל, אולימפיאדת סטוקהולם, ייצגו אותה שישה ספורטאים. הופעתם הסתיימה באופן טרגי, כאשר רץ המרתון פרנסיסקו לזארו התייבש במהלך המרוץ, ומת למחרת היום. מהמשחקים הבאים חזרו הספורטאים הפורטוגלים בריאים ושלמים, ונבחרת הסיף אף רשמה הישג נאה כשסיימה במקום הרביעי בדגם דקר.
הפורטוגלים הראשונים שזכו במדליה אולימפית היו חברי נבחרת הרכיבה שזכתה במדליית הארד בתחרות הקפיצות באולימפיאדת פריז (1924). חבר הנבחרת אנטוניו בורגש גם סיים במקום החמישי בתחרות הקפיצות ליחידים. נבחרת הסיף שבה וסיימה במקום הרביעי בדגם דקר, והשייט פדריקו גיליירמה בורנאי סיים במקום השמיני. באולימפיאדת אמסטרדם (1928) זכתה נבחרת הסיף במדליית ארד בדקר. נבחרת הרכיבה לא הצליחה לשחזר את הישגה, וסיימה במקום השישי. נבחרת הכדורגל העפילה לשלב רבע הגמר והודחה בידי נבחרת מצרים. באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) היו הספורטאים הבולטים במשלחת הפורטוגלית הקלעים ז'וזה פריירה ופרנסיסקו אנטוניו ריאל, שסיימו שניהם במקום השביעי. באולימפיאדת ברלין (1936) שבה נבחרת הרכיבה וזכתה במדליית ארד בתחרות הקפיצות. הסייף אנריקה דה סילביירה סיים במקום השישי.
באולימפיאדת לונדון (1948) זכו הפורטוגלים לראשונה בשתי מדליות. השייטים דוארטה דה אלמיידה בלו ופרננדו פינטו קואליו בלו זכו במדליית כסף בדגם סוולו, ונבחרת הרכיבה זכתה במדליית ארד בדרסאג'. באולימפיאדת הלסינקי (1952) זכו שני שייטים נוספים, פרנסיסקו דה אנדראדה וז'ואקים משקארניאש דה פיוזה, במדליית ארד בדגם סטאר. השייטים בדגם 5.5 מטר סיימו במקום הרביעי, ושייטי הדרגון הגיעו למקום השמיני. נבחרת הרכיבה סיימה במקום הרביעי בתחרות הקבוצתית, ובמקום השמיני בתחרויות הדרסאג' והקפיצות. באולימפיאדת מלבורן (1956) לא הצליח אף ספורטאי פורטוגלי לזכות במדליה, אך שייטי הסטאר סיימו במקום הרביעי, והרוכב אנריקה אלווש קאלאדו סיים במקום השביעי בתחרות הקפיצות. ארבע שנים אחר כך, זכו שייטי הסטאר ז'וזה ומריו קינה במדליית כסף באולימפיאדת רומא (1960).
בשלוש האולימפיאדות הבאות, שוב לא הצליח אף ספורטאי פורטוגלי לזכות במדליה, אך כמה מהם הגיעו להישגים נאים. באולימפיאדת טוקיו (1964) סיים מנואל אוליביירה במקום הרביעי בריצת 3000 מטר מכשולים, הרוכב ז'ואקים דוארטה סילבה סיים במקום החמישי בתחרות הקפיצות, ושייטי הסטאר סיימו במקום השמיני. באולימפיאדת מינכן (1972) סיימו שייטי הסטאר במקום השישי.
באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכו שני פורטוגלים במדליות, לראשונה מזה 16 שנים. קרלוס לופז זכה במדליית כסף בריצת 10000 מטר, והקלע ארמנדו סילבה מרקש זכה אף הוא במדליית כסף. שני אתלטים נוספים שבלטו במונטריאול היו ז'וזה דה זז'וש קרווליו שסיים במקום החמישי בריצת 400 מטר משוכות ואניסטו סילבה סימואש שסיים במקום השמיני בריצת 5000 מטר.
כמדינות רבות במערב, החליטה ממשלת פורטוגל להחרים את אולימפיאדת מוסקבה (1980) במחאה על הפלישה הסובייטית לאפגניסטן, אך אפשרה לספורטאים להשתתף במשחקים, במימון עצמאי. במשחקים עצמם התחרו הספורטאים הפורטוגלים תחת הדגל האולימפי ולא תחת דגל פורטוגל. רק 11 ספורטאים פורטוגלים החליטו להשתתף במשחקים, והם לא הגיעו להישגים משמעותיים.
הספורטאי הפורטוגלי הראשון שזכה במדליית זהב אולימפית עשה זאת 72 שנים לאחר שפורטוגל החלה ליטול חלק במשחקים, באולימפיאדת לוס אנג'לס (1984). היה זה רץ המרתון קרלוס לופז, שאף קבע שיא אולימפי חדש (2:09.21 שעות). לופז לא היה האתלט היחיד שבלט במשלחת הפורטוגלית. במרוץ המרתון לנשים זכתה רוזה מוטה במדליית הארד, והייתה לאישה הפורטוגלית הראשונה שזוכה במדליה אולימפית. אתלט שלישי, אנטוניו לייטאו, זכה במדליית ארד בריצת 5000 מטר. כמו כן, אאורורה קוניה סיימה במקום השישי בריצת 3000 מטר, ז'וזה פינטו סיים במקום השמיני בהליכה ל-50 ק"מ ואזקייל קנאריו סיים במקום התשיעי בריצת 5000 מטר. השחיין אלזנדרה יוקושי סיים במקום השביעי במשחה ל-200 מטר חזה.
באולימפיאדת סיאול (1988) שיפרה רוזה מוטה את הישגה מלוס אנג'לס, וזכתה במדליית הזהב בריצת המרתון. אתלטים פורטוגלים נוספים שבלטו במשחקים כללו את דומינגוש קסטרו (מקום רביעי בריצת 5000 מטר), מריו סילבה (מקום תשיעי בריצת 1500 מטר), אלברטינה משאדו (מקום תשיעי בריצת 10000 מטר) ואלברטינה דיאש (מקום עשירי בריצת 10000 מטר). השחיין אלזנדרה יוקושי סיים במקום התשיעי במשחה ל-200 מטר חזה.
דווקא במשחקים הקרובים ביותר אי פעם לאדמת פורטוגל, אולימפיאדת ברצלונה (1992), אליה גם שלחה משלחת בת 100 ספורטאים, הגדולה בתולדותיה, לא הצליח אף ספורטאי פורטוגלי לזכות במדליה. עם זאת, כמה מהם הגיעו להישגים נאים: חותר הקיאק ז'וזה גרסיה סיים במקום השישי במקצה ל-1000 מטר, מנואלה משאדו סיימה במקום השביעי בריצת המרתון, הג'ודוקות פאולה סלדניה ופיליפה קוואלרי סיימו במקום השביעי ונבחרת השליחות במרוץ ל-400X4 מטרים סיימה במקום השמיני. כמו כן, בהוקי גלגיליות, ענף בו התקיימו תחרויות ראווה בלבד, סיימה הנבחרת הפורטוגלית במקום הרביעי, לאחר שהפסידה לנבחרת איטליה במשחק על המקום השלישי.
באולימפיאדת אטלנטה (1996) שבו הפורטוגלים וזכו במדליות. פרננדה ריביירו זכתה במדליית הזהב בריצת 10000 מטר, והשייטים אוגו רושה ונונו ברטו זכו במדליית הארד בדגם 470. ספורטאים פורטוגלים נוספים שבלטו במשחקים כללו את כדורעפני החופים ז'ואאו ברניה ומיגל מאיה שסיימו במקום הרביעי לאחר הפסד לצמד קנדי במשחק על מדליית הארד, קרלה סקרמנטו (מקום שישי בריצת 1500 מטר), השייט ז'ואאו רודריגש (מקום שביעי בדגם מיסטרל), השייט ואשקו סרפה (מקום שביעי בדגם לייזר), הג'ודוקות מישל אלמיידה ופדרו סוארש (שניהם העפילו לשלב רבע הגמר) ותרזה משאדו (מקום עשירי בזריקת דיסקוס). נבחרת הכדורגל, בכיכובו של נונו גומש, השתתפה במשחקים לראשונה מזה 68 שנים. היא סיימה במקום הרביעי לאחר שהובסה בידי נבחרת ברזיל בתוצאה 5-0 במשחק על מדליית הארד.
פרננדה ריביירו לא הצליחה לשחזר את הישגה באולימפיאדת סידני (2000), אך זכתה במדליית ארד. גם הג'ודוקא נונו דלגאדו הגיע להישג דומה. כדורעפני החופים ברניה ומאיה שוב סיימו במקום הרביעי, הפעם לאחר הפסד לצמד גרמני במשחק על מדליית הארד. השייטים אלוורו מריניו ומיגל נונש סיימו במקום החמישי בדגם 470, עמיתם גוסטבו לימה סיים במקום השישי בדגם לייזר, ואילו אפונסו דומינגוש ודיוגו קאיולה סיימו במקום השביעי בדגם 49er; הקלע ז'ואאו קושטה סיים במקום השביעי בירי מ-10 מ' ברובה אוויר, קרלוש קאלאדו סיים במקום העשירי בקפיצה לרוחק, קרלה סקרמנטו סיימה במקום העשירי בריצת 1500 מטר, ורץ המרתון אנטוניו פינטו סיים במקום ה-11.
הספורטאי הפורטוגלי הבולט ביותר באולימפיאדת אתונה (2004) היה האתלט יליד ניגריה פרנסיס אוביקוולו, שזכה במדליית הכסף בריצת 100 מטר, כשהוא מפגר רק במאית השנייה אחרי המנצח, ג'סטין גטלין, ומקדים במאית השנייה את מוריס גרין ובשלוש מאיות את שון קרופורד. אוביקוולו גם סיים במקום החמישי בריצת 200 מטר. שני פורטוגלים נוספים זכו במדליות באתונה: רוכב האופניים סרז'יו פאוליניו זכה במדליית כסף במרוץ אופני כביש, והאתלט רוי סילבה זכה במדליית ארד בריצת 1500 מטר. ספורטאים בולטים נוספים כללו את המתעמל נונו מרינו (מקום שישי בטרמפולינה), חותר הקיאק עמנואל סילבה (מקום שביעי הן במקצה ל-500 מטר והן במקצה ל-1000 מטר), האתלטית נאידה גומש (מקום שביעי בקרב שבע), אלברטו שאיסה (מקום שמיני במרתון), הטריאתלטית ונסה פרננדש (מקום שמיני), הג'ודוקות ז'ואאו נטו וז'ואאו פינה (שניהם הודחו ברבע הגמר) והאתלט ז'ואאו ויירה (מקום עשירי בהליכה ל-20 ק"מ). נבחרת הכדורגל, בשורותיה כיכבו שחקנים ככריסטיאנו רונאלדו וראול מיירלש, הודחה כבר בשלב הבתים, לאחר שהפסידה במפתיע לנבחרות עיראק וקוסטה ריקה.
באולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה נלסון אבורה לאתלט הפורטוגלי הרביעי שזוכה במדליית זהב אולימפית, לאחר שניצח בקפיצה משולשת. הטריאתלטית ונסה פרננדש זכתה במדליית כסף. השייט גוסטבו לימה סיים במקום הרביעי בדגם לייזר, ושני צמדי הסטאר וה-470 סיימו במקום השמיני. לוחם הטאקוונדו פדרו פובואה סיים במקום השביעי. הג'ודוקא אנה אורמיגו סיימה אף היא במקום השביעי, ועמיתיה פדרו דיאש, תלמה מונטיירו וז'ואאו נטו הודחו בשלב רבע הגמר. החותרים נונו מנדש ופדרו פראגה סיימו במקום השמיני. ההלכת אנה קבסיניה סיימה במקום השמיני בהליכה ל-20 ק"מ, וורה סנטוש הגיעה למקום העשירי באותה תחרות.
באולימפיאדת לונדון (2012) היו חותרי הקיאק פרננדו פימנטה ועמנואל סילבה לפורטוגלים היחידים שזכו במדליה אולימפית, מדליית כסף במקצה הזוגות ל-1000 מטר. בנוסף, החותרים פדרו פראגה ונונו מנדש סיימו במקום החמישי, חותרות הקיאק באטריז גומש וז'ואנה וסקונסלוש סיימו במקום השישי במקצה הזוגות ל-500 מטר, וכחלק מרביעיית חותרות הקיאק סיימו במקום השמיני, ז'סיקה אאוגוסטו סיימה במקום השביעי במרתון, הקלע ז'ואאו קושטה סיים במקום השביעי בירי באקדח אוויר, חותרת הקיאק תרזה פורטלה סיימה במקום השמיני ב-200 מטר וצוותי ה-470 וה-49er סיימו שניהם במקום השמיני.
אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) הייתה החלשה ביותר עבור הפורטוגלים מזה 24 שנים. הג'ודאית טלמה מונטיירו זכתה במדליית ארד, והייתה הפורטוגלית היחידה במשחקים שעמדה על הפודיום. הקיאקיסטים עמנואל סילבה וז'ואאו ריביירו סיימו במקום הרביעי במקצה הזוגות ל-1000 מטר ובמקום השישי במקצה הרביעיות לאותו המרחק. במקצה היחידים סיים פרננדו פימנטה סיים במקום החמישי. הטריאתלט ז'ואאו ז'וזה פריירה סיים במקום החמישי. באתלטיקה סיימו נלסון אבורה ופטריסיה ממונה במקום השישי בקפיצה משולשת ואנה קבסיניה סיימה במקום השישי בהליכה ל-20 ק"מ. רוכב האופניים נלסון אוליביירה סיים שביעי במרוץ אופני כביש, לוחם הטאקוונדו רוי ברגאנסה הודח בשלב רבע הגמר, וכך גם טניסאי השולחן מרכוס פרייטאס. נבחרת הכדורגל הודחה בשלב רבע הגמר לאחר תבוסה 4-0 לגרמניה.
מדליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]  |
ראו גם – מדליות במשחקים האולימפיים |
לפי אולימפיאדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדות הקיץ:[1]
| אולימפיאדה | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| אולימפיאדת סטוקהולם (1912) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת אנטוורפן (1920) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת פריז (1924) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת אמסטרדם (1928) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת ברלין (1936) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת לונדון (1948) | 0 | 1 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת הלסינקי (1952) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת מלבורן (1956) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת רומא (1960) | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת טוקיו (1964) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מינכן (1972) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | 0 | 2 | 0 | 2 |
| אולימפיאדת מוסקבה (1980) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) | 1 | 0 | 2 | 3 |
| אולימפיאדת סיאול (1988) | 1 | 0 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת ברצלונה (1992) | 0 | 0 | 0 | 0 |
| אולימפיאדת אטלנטה (1996) | 1 | 0 | 1 | 2 |
| אולימפיאדת סידני (2000) | 0 | 0 | 2 | 2 |
| אולימפיאדת אתונה (2004) | 0 | 2 | 1 | 3 |
| אולימפיאדת בייג'ינג (2008) | 1 | 1 | 0 | 2 |
| אולימפיאדת לונדון (2012) | 0 | 1 | 0 | 1 |
| אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016) | 0 | 0 | 1 | 1 |
| אולימפיאדת טוקיו (2020) | 1 | 1 | 2 | 4 |
| אולימפיאדת פריז (2024) | 0 | 1 | 1 | 2 |
| סך הכל | 5 | 10 | 15 | 30 |
לפי ענף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בענפי הקיץ:[2]
| ענף | זהב | כסף | ארד | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
 אתלטיקה |
5 | 3 | 4 | 12 |
 שיט |
0 | 2 | 2 | 4 |
_pictogram.svg){kind=small} קאנו/קיאק |
0 | 1 | 1 | 2 |
_pictogram.svg){kind=small} אופניים |
0 | 2 | 0 | 2 |
 טריאתלון |
0 | 1 | 0 | 1 |
 קליעה |
0 | 1 | 0 | 1 |
 ג'ודו |
0 | 0 | 4 | 4 |
 רכיבה |
0 | 0 | 3 | 3 |
 סיף |
0 | 0 | 1 | 1 |
| סך הכל | 5 | 10 | 15 | 30 |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר הוועד האולימפי של פורטוגל (בפורטוגזית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Medals by Games" [מדליות לפי משחקים]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-9 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "Medals by Sports" [מדליות לפי ענפי ספורט]. Olympic Analytics (באנגלית). נבדק ב-9 במאי 2022.
{{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: url-status (link)
| מדינות אירופה במשחקים האולימפיים | ||
|---|---|---|
|
