פורטל:הספרייה הלאומית/הידעת?/קטעי הידעת

לקט קטעי "הידעת?"

1	חדר קריאה באוסף גרשם שלום (2011) ספריית גרשם שלום היא ספריית עיון, בעיקר בתחום הקבלה, החסידות והמיסטיקה היהודית, המבוססת על אוסף הספרים של חוקר הקבלה, גרשם שלום. לאחר פטירת שלום, עברה הספרייה מבית גרשם שלום, לרשות הספרייה הלאומית, שם היא מוצגת בשני אולמות קריאה, המוקדשים לה בלבד. במשך חייו, אסף שלום כ-25 אלף ספרים בתחום מחקרו. על גבי המדפים מאחורי שולחן עבודתו, סודרו ספרי הקבלה לפי סדר חלוקה היסטורי-כרונולוגי, ובהתאם לתקופות השונות בתורת הסוד היהודית. על המדפים שממולם היו הספרים, שכתב שלום עצמו. על המדפים שעל הקירות האחרים בחדר העבודה, סודרו ספרי חסידות וביבליוגרפיה. בחדר האורחים היו ספרים במדעי הרוח הכלליים, לרבות מדע הדתות, הנצרות, גנוסיס, דתות המזרח הרחוק, מאגיה וכישוף. ספרים נוספים סודרו על גבי מדפים בשאר חלקי הבית, לרבות חדר השינה. הספרים מילאו כל חלל פנוי בביתו, למעט מדף אחד ריק, ששלום השאיר "לזכר החורבן".	עריכה | תבנית | שיחה
2	הספרייה הריקה של מיכה אולמן, מוארת בלילה כיכר בבל בעיר ברלין, בשמה דאז כיכר האופרה, נודעה בשל אירוע שריפת הספרים שהתרחש במקום ב-10 במאי 1933, אז נשרפו כ-20 אלף ספרים, כולל עבודות של תומאס מאן, היינריך היינה, קרל מרקס ועוד סופרים רבים. טקס שריפת הספרים התרחש בעקבות יוזמה שר התעמולה הגרמני, יוזף גבלס. במהלך הלילה סטודנטים ופרופסורים, בליווי מוזיקלי של מקהלות אס אס ו-אס אה, שרפו למעלה מ-20 אלף ספרים של כ-200 סופרים, אנשי מדע, פילוסופים, אנשי אמנות ועיתונאים, כשני שלישים מהם יהודים, אותם בזזו מספריות סמוכות ואוספים פרטיים רבים.	עריכה | תבנית | שיחה
3	הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הספרייה הגדולה של אלכסנדריה הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם. מניחים כי נוסדה בערך בתחילת המאה השלישית לפנה"ס, מקורות בני התקופה מציינים כי הספרייה אחסנה בשיאה בין ארבע מאות לשבע מאות אלף (לדעות מסוימות אפילו מיליון), מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מתרבות היוונית הקדומה. הספרייה גדלה בצורה שיטתית, בשיטה הבאה: כל עובר-אורח נדרש להפקיד את הספרים והכתבים שברשותו בספריה, הללו הועתקו במהירות בידי לבלרים מומחים, אשר מסרו את ההעתק לעובר האורח ושמרו את המקור בספרייה. לפי אגדה אחת, חורבנה הסופי של הספרייה התרחש עם הכיבוש המוסלמי בראשות הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב, לו מיוחסת האימרה: "אם מה שכתוב סותר את הקוראן, אז דינו להישרף, ואם הכתוב מתאים לכתוב בקוראן, אז הוא מיותר, וראוי להישרף".	עריכה | תבנית | שיחה
4	גרף שמדגים את הזנב הארוך (מסומן בצהוב) רוב הכנסותיו של אתר העסקים "אמזון" הן לא ממכירה של מספר מוגבל של להיטים כמו בחנויות המסורתיות אלא ממספר עצום של פריטים בעלי פופולריות נמוכה. חנות רגילה מכילה בדרך כלל עד 130,000 ספרים. רוב הכנסותיה של אמזון הן מספרים שלא נכללים ברשימת 130,000 הספרים הנמכרים ביותר. הרעיון לאפשר קניית מיליוני מוצרים ללא חשיבות לדרישה בשוק, נקרא עקרון הזנב הארוך. זהו כינוי מקובל לתכונה ידועה של התפלגויות סטטיסטיות בהם ישנה אוכלוסייה מעטה עם הסתברות גבוהה ואוכלוסייה רבה עם הסתברות נמוכה, ש"מזדנבת". במקרים רבים, המשקל של ה"זנב" גדול מהמשקל של החלק הראשון. הביטוי הושאל מתחום הסטטיסטיקה על ידי כריס אנדרסון, עורך מגזין Wired לתיאור תופעות כלכליות ותרבותיות הבאות לידי ביטוי במיוחד בערוצי שיווק מתקדמים כגון האינטרנט והטלוויזיה הדיגיטלית.	עריכה | תבנית | שיחה
5	שלמה אבן גבירול החיבור הפילוסופי Fons Vitæ (פוֹנס ויטֶה, "מעיין החיים" או "מקור החיים") מאת "אֲביצֶ'בּרוֹן" (Avicebron) או "אֲבֶנצֶ'בּרוֹל" (Avencebrol) היה מאז המאה ה-12 מנדבכי תורת הסכולסטיקה הנוצרית (שיטת חקר תאולוגית ימי-בינימית). ב-1846 נתקל הבלשן והמזרחן היהודי שלמה מוּנְק בספרייה הלאומית של צרפת בכתב יד כתוב עברית מאת שם טוב בן יוסף אבן פלקירה, אשר הכיל ציטוטים שתורגמו מאותו מקור בערבית שממנו תורגם גם Fons Vitæ ללטינית. גילויו של מונק עורר סנסציה, כיוון שהוא הוכיח כי החיבור שממנו תורגם Fons Vitæ הוא היצירה "מקור חיים", ומחברה, שכונה "אֲביצֶ'בּרוֹן" או "אֲבֶנצֶ'בּרוֹל", הוא למעשה הפילוסוף והמשורר היהודי שלמה אִבְּן גַבִּירוֹל.	עריכה | תבנית | שיחה
6	יוסטיניאנוס הראשון על גבי פסיפס בבזיליקת סן ויטאלה ברוונה פְּרוֹקוֹפְּיוּס מקיסריה היה היסטוריון ביזנטי בן המאה השישית, כתביו ובראשם "היסטוריה של המלחמות" הם מקור המידע העיקרי על תקופת קיסרותו של יוסטיניאנוס הראשון ובהם תיעד והילל את מפעלי הקיסר, מלחמותיו רבות התהילה ומבניו המפוארים. לצד ההיסטוריה הגלויה והרשמית של עידן יוסטיניאנוס, הוא כתב בסתר חיבור בשם "אנקדוטה", המהווה את ה"היסטוריה הסודית" של אותה תקופה. ב-1623 התגלה בספריית הוותיקן עותק של הספר ובו מבקר פרוקופיוס בשפה חריפה את יוסטיניאנוס כאכזר ותאוותן; את הקיסרית תאודורה, כבעלת דחף מיני ללא גבולות ובלתי נשלט; ואת כל הסובבים אותם כמושחתים, טפשים ובעלי כל מידה רעה אחרת. בהקדמה לחיבור כתב פרוקופיוס שהספר מציג ללא כחל ושרק את כל האמת, שלא היה חופשי לכתוב בספריו הגלויים לעיני הכל. שם הספר "אנקדוטה" הפך למושג שגור ופירושו סיפור קצרצר, לעיתים מבדח או בעל עוקץ או מוסר השכל, שמוסיף צבע ועניין בתיאורן של עובדות יבשות.	עריכה | תבנית | שיחה
7	פרנסואה הראשון, מלך צרפת היה נוהג להתייעץ ולהקשות בשאלות לגיום בידה ההיסטוריון ומייסד ספרייה הלאומית של צרפת, גיום בידה רכש ידע כה רב עד כי ארסמוס כינה אותו "הפלא של צרפת". למרות זאת, לעיתים קרובות נאלץ המלך להסתפק בתשובה הלאקונית "אדוני המלך, אני לא יודע". באחת הפעמים פנה אחד מאנשי החצר להיסטוריון המלומד ואמר לו "המלך משלם לך על מנת שתדע" על כך ענה ההיסטוריון המלכותי: " המלך משלם לי על מה שאני יודע, אם הוא היה צריך לשלם לי על מה שאני לא יודע כל אוצרות הממלכה לא היו מספיקים".	עריכה | תבנית | שיחה
8	בשנת 1258 פלשו צבאות מונגולית לח'ליפות העבאסית, אורדות של הולגו ח'אן ובעלי בריתו הטילו מצור על בגדד, ולאחר 11 ימי מצור בלבד נפרצו חומותיה. מיד עם כניסתם לעיר החלו כוחות המונגולים במסע שיטתי של רצח וטבחו את כל תושבי העיר, ביזה והרס. המסגדים, הארמונות, הספריות ובתי החולים - מונומנטים תרבותיים וארכיטקטוניים שנבנו במשך מאות שנים של שלטון עבאסי - נבזזו ונהרסו עד היסוד. ספריות העיר ובראשן בית אל-חכמה ("בית החוכמה") נשרפו על מאות אלפי כתבי היד והתעודות ההיסטוריות, המדעיות, הדתיות והספרותיות שבהן. מסופר שמי החידקל השחירו מדיו של הספרים שהושלכו הנהרה ומדם המלומדים שגופותיהם המבותרות היו שותפות לגורלם. היסטוריון ערבי-מוסלמי בן המאה ה-13 כתב "לא היה חורבן דומה לחורבן בגדד שהאסלאם הצליח לשרוד" מספר מאות לאחר מכן כתב ההיסטריון האמריקאי ויל דוראנט כתב בספרו המונומנטלי תולדות התרבות "אין בהיסטוריה האנושית אסון מפתיע יותר והרסני יותר לתרבות האנושית" תיאורים אלה של הרס וביזה מוחלטים של בגדאד ה"תרבותית" על ידי המונגולים ה"ברברים" הודגשו בעיקר על ידי היסטוריונים ערבים בני המאה ה-20 ואוריינטליסטים אירופאים, כהסבר לדעיכתה של הציוויליזציה המוסלמית לעומת אירופה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	אתר הספרייה הדיגיטלית העולמית (באנגלית) הספרייה הדיגיטלית העולמית (World Digital Library) היא ספרייה בינלאומית המופעלת על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) וספריית הקונגרס של ארצות הברית. הפרויקט מאפשר גישה חופשית לחומרים כמו: כתבי יד, מפות, ספרים נדירים. הספרייה פועלת בערבית, סינית, אנגלית, צרפתית, פורטוגזית, רוסית וספרדית, וכוללת תוכן בשפות רבות אחרות. יש אפשרות לחיפוש ודיפדוף באתר על פי פרמטרים כמו: מקום, זמן ונושא. תיאור של כל פריט וקטעי וידאו מלווים בהסבר של מומחה	עריכה | תבנית | שיחה
10	ציור המתאר דיוקן דמיוני של ברוסוס הכוהן הבבלי "בֶּל - רֵאוּ - שוּ" - (בל רועהו) נולד על פי המשוער מעט לפני או במהלך תקופת שלטונו של אלכסנדר מוקדון על בבל (323-330 לפנה"ס). כמי שאימץ את התרבות ההלניסטית הוא אימץ שם יווני - ברוסוס והקדיש את כישרונו וזמנו לכתיבת ספר היסטוריה ביוונית, ונתן לו את השם "בבילוניאקה" ("ההיסטוריה של בבילוניה"). הספר סוקר בשלושה כרכים את תולדות בבל, מסיפור הבריאה ועד לזמנו של המחבר. את הספר הקדיש למלך הסלאוקי אנטיוכוס הראשון. כפי שמנתון המצרי שאף להחליף את הרודוטוס היווני כסמכות העליונה להיסטוריה של מצרים בשביל היוונים, כך ברוסוס רצה להפוך את העבר המפואר של בבל לנגיש ליוונים, על ידי פרסום חיבור היסטורי המבוסס על מסורת מקומית. אולם תקוות אלו נתבדו, משום שסופרים יווניים ציטטו רק לעיתים נדירות את הכהן הבבלי, וחיבורו היה בשימוש רק אצל סופרים יהודים-הלניסטים אפולוגטיים, שחיפשו אחר עדות בלתי תלויה לקדמוניות היהודים. מהספר נשתמרו אך קטעים בודדים המצוטטים בעיקר בספרים של יוסף בן מתתיהו.	עריכה | תבנית | שיחה
11	כתב יד וויניץ' הוא חיבור בן מאות עמודים, בכתב יד, שנכתב כנראה במאה ה-15. טובי הפילולוגים והקריפטולוגים של המאה העשרים השקיעו רבות בניסיונות לפענחו, אך לא הצליחו להבין אפילו מילה ממנו. הם גם לא מזהים את השפה בה נכתב ולא שום שפה דומה לה. עקב כישלונות הפענוח עלו השערות לפיהן החיבור נכתב בכתב מוצפן, בשפה שהומצאה במיוחד עבורו או אפילו שהחיבור הוא מהתלה, ושמעולם לא הייתה לו שום משמעות. השערות אלו אינן מקובלות על החוקרים, משום שאלגוריתמים בני זמננו קובעים שלכתב שבחיבור יש מאפיינים ברורים של שפה טבעית ומדוברת. אלא שבכך לא מסתכמת התעלומה שבחיבור. האיורים הרבים השזורים בדפיו מורים כי נושאו הוא מדעי הטבע – אולם אסטרונומים ובוטנאים קובעים כי מרבית האיורים האלו מתארים גרמי שמיים וצמחים שלא התקיימו מעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
12	דן בן אמוץ, 1961. בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, כתב האמן-בדרן הפופולרי, דן בן אמוץ, מספר רומנים, המציגים רעיונות מעמיקים, כגון "לזכור ולשכוח" ו"לא שם זין". "לזכור ולשכוח", העוסק בשואה, באופן מקורי ונועז, ונלמד בשיעורי הספרות, בהמלצת משרד החינוך. "לא שם זין", העוסק בפצועי ונכי מלחמה, עובד לסרט קולנוע. בתקופה זו, נקשר בן אמוץ לפילוסוף, משה קרוי, הפך למו"ל ספרו, "החיים על פי השכל", ואימץ ממנו את הפילוסופיה האובייקטיביסטית של איין ראנד. בהשפעת ראנד, כתב בן אמוץ על כריכות ספריו, "ספריות ההשאלה שודדות בעזרתך את פרי עמלם של סופרים ומו"לים", כמחאה על כך, שספריות אלו רוכשות עותקים בודדים מספריו, ומשאילות אותם לכל דורש, בחינם.	עריכה | תבנית | שיחה
13	בית הכנסת העתיק בחלב לאחר שריפתו ב־1947 חוקרי המקרא רואים בכֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא – כתב יד משנת 930 בקירוב, את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך, ולדעת חלקם, בספר יקר זה השתמש הרמב"ם. נכד נינו של הרמב"ם הביא את ה"כתר" לבית הכנסת המרכזי של חלב, שבסוריה, בשנת 1375, שם הוא שכן עם "כתרים" עתיקים נוספים של המקרא, בהם "כתר דמשק" ו"כתר" שיוחס לעזרא הסופר. בדורות האחרונים, יהודי חלב אפילו נעלו אותו בכספת, ולא נתנו כמעט לאיש להביט בו. ברבע השני של המאה ה-20, מוסלמים תקפו שוב ושוב את יהודי סוריה, ולאחר ההכרזה על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947, התחוללו פרעות נגד היהודים בחלב. אספסוף ערבי, בסיוע צבא סוריה, נהר לרובע היהודי והרס, שדד ושרף בתים ובתי הכנסת רבים, כולל בית הכנסת העתיק (בתמונה), ממנו הוציא כארבעים ספרי תורה ושרף אותם בנפט ובשמן. במשך שלושה ימים הסתגרו יהודי חלב הנפחדים בבתיהם, ורק כשהעזו לצאת, הם גילו כי כתר ארם צובא נעלם. בשנת 1958 מצאה מדינת ישראל כשני שלישים מדפי ה"כתר", הם נחשבים, (כמו "כתר דמשק") לרכוש הספרייה הלאומית, והם מוצגים בהיכל הספר, שבמוזיאון ישראל, בירושלים. בשנת 1982 נמצא ברוקלין דף מתוך דברי הימים של ה"כתר", ובשנת 2007 נמצא קטע מספר שמות, ששימש כקמע בידי יהודי מחלב.	עריכה | תבנית | שיחה
14	שני עמודים ממהדורת הספר הגרמנית, מהמאה ה-19. בסיפור המסגרת של קובץ הסיפורים הקצרים, "סיפורי אלף לילה ולילה", מסופר על אדם שבמשך אלף ואחד לילות, סיפר בכל לילה מעשיה חדשה, כאשר שאר הסיפורים בקובץ הם, כביכול, המעשיות שהוא סיפר. אולם הקובץ מכיל רק כ-420 סיפורים כאלו. יתרה מזאת, כתבי יד עתיקים של הקובץ, שנמצאו בגניזה, מלמדים כי שמו של הקובץ ניתן לו, כשעוד היו בו אפילו פחות סיפורים קצרים, מכפי שיש בו כיום.	עריכה | תבנית | שיחה
15	מוזיאון רוקפלר בשנת 1906 תכננה הקרן הקיימת לישראל לרכוש את קצר אל-שיח' - האתר עליו ניצב כיום מוזיאון רוקפלר (בתמונה) – במטרה לבנות עליו את האקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל". לפי חזונו של בוריס שץ, אתר "בצלאל" אמור היה לכלול עוד "מוסדות לאומיים" עבריים, כגון ספרייה לאומית ומוזיאון לציון פועלו של הרצל, על הגבעה שממנה "יחלוש המבט על מקום המקדש". אך ההתלהבות הרבה של ההנהגה הציונית ותאוות הבצע מצד בעלי המגרש, הכשילו את העסקה.	עריכה | תבנית | שיחה
16	עומר ח'יאם תרגומי שירתו של עומר ח'יאם, הפרסי בן המאה ה-10, היו רבי מכר בשלל שפות, במאה ה-19 וה-20. אולם עבור בני תקופתו, הוא היה מפורסם בהצלחתו בתחומי השכלה אחרים: שורה של חיבורים אלגבריים, שיטה גאומטרית לפתרון של משוואות ממעלה שלישית, חקר מרובע סאקרי, מחקרים באסטרונומיה, תכנון של לוח השנה של ג'לאלי ובקיאות בפילוסופיה, משפט והיסטוריה. אולם כתביו בנושאים אלו כמעט שלא השתמרו. ח'יאם חיבר שירים מרובעים – סוגה מקובלת בפרס של זמנו. אך תוכן שירתו עסק באהבה, למרות התנגדות הממסד הדתי. לכן ח'יאם הצפין את שיריו בטורים עמוסים בתוכן כתוב עשיר אחר.	עריכה | תבנית | שיחה
17	ויטרוביוס למד את פרופורציות האדם, וממצאיו הוצפנו (נכתבו בכתב ראי) בציור המפורסם של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1492, "האדם הוויטרובי" "לה מֵזון קארה" (בצרפתית: La Maison Carrée – "הבית המרובע") הוא מבנה רומי עתיק ושמיש, המצוי בעיר נים, שבדרום צרפת. בנייתו הסתיימה, כנראה, בשנת 16 לפני הספירה. המבנה הוא דוגמה לאדריכלות הוויטרובית. דהיינו, אדריכלות כמו זו, המתוארת בספריו של מרקוס ויטרוביוס פוליו, שנפטר בערך כשבניית המבנה הושלמה. כתבי ויטרוביוס, שתורגמו לעברית במאה ה-20, נשמרו בהעתקות ידניות של נזירים, והתפרסמו בזכות האדריכל ואיש הרנסאנס, לאונה בטיסטה אלברטי. אלברטי כתב את ספרו "על אמנות הבנייה" בהתייחסות ישירה לוויטרוביוס, הן בתוכן והן בצורה (למשל, החלוקה הפנימית לעשרה ספרים). למעשה, סביר להניח, שגם כתביו של ויטרוביוס מנציחים גם את הגיגי קודמיו. למשל, בדבריו על מקווי מים, הוא מזכיר את "יפו שבסוריה" כמקום בו יש אגם עצום, המפיק אספלט רב. אין ספק כי הכוונה היא לים המלח. קישור בין ים המלח לעיר יפו עשה כבר הסופר קסנופילוס במאה ה-3 לפנה"ס. סביר שויטרוביוס נסמך כאן על מקור הלניסטי, כי הוא אינו ממקם את יפו ביהודה, דבר שהיה טבעי יותר לבן זמנם של יוליוס קיסר ואוגוסטוס. סביר גם שכאשר ויטרוביוס מזכיר את הבשמים אשר בצמחיית סוריה, הוא מתכוון לבלסם של יהודה.	עריכה | תבנית | שיחה
18	ניצולים מהרעידה חיו באוהלים מחוץ לחורבות ליסבון: גילוף גרמני זה משנת 1755 בשנת 1755 ארעה אחת מרעידות האדמה הקשות והמשפיעות בהיסטוריה. גאולוגים מעריכים, כי עוצמתה הייתה דרגה 9 בסולם מגניטודה לפי מומנט, ומוקד הרעש היה באוקיינוס האטלנטי, בסביבת פורטוגל ומרוקו. גלי הזעזוע הורגשו בכל אירופה, וכנראה גם, ששני אנשים נהרגו מהם בברזיל הרחוקה. גלי הצונאמי, שיצרה הרעידה, הרסו מבנים רבים סביב האוקיינוס. הרעידה גרמה גם לשריפות, ויחד עם הצונמי והשריפות הרגה כ-100,000 איש, החריבה את ליסבון, והביאה לאובדן רבבות ספרים ואוצרות אמנות אחרים. החורבן חיסל את הקולוניאליזם של פורטוגל, אך פתח בה עידן אדריכלי חדש. רעידת האדמה בליסבון הייתה כר לדיונים פילוסופיים בעידן האורות, גרמה להתפתחויות משמעותיות בתאודיציה ובפילוסופיית הנשגב, והייתה רעידת אדמה הראשונה, שנחקרה מדעית. בכך היא יצרה את מדע הסייסמולוגיה.	עריכה | תבנית | שיחה
19	יחיאל די-נור מעיד במשפט אייכמן, 7 ביוני 1961. הסופר הישראלי, ניצול מחנות ההשמדה, יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק", שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שימש כעד במשפט אייכמן (בתמונה). הוא שאף לרכז את כל כתיבתו בנושא השואה. לכן הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות, שכתב לפני השואה. הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד עותק של ספר שירה, שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן גנב ושרף את העותק האחרון, שנשאר בספרייה הלאומית בירושלים, לספר זה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	האוצר וינסנט זורצולו, יחד עם עותק מקורי השמור בצורה מצוינת של החוברת. לחוברת הקומיקס "Action Comics #1", שיצאה לשווקים ב-18 באפריל 1938 והציגה לעולם את דמותו של גיבור-העל סופרמן, קיימים בין 50 ל-100 עותקים מקוריים בלבד. כ-200,000 עותקים הודפסו על ידי ההוצאה לאור, אך רובם המוחלט לא הצליח לשרוד במרוצת השנים. לפי חברת "Comics Guaranty", המתמחה בהערכות שווי לחוברות קומיקס, ישנן פחות מעשר חוברות השמורות במצב סביר לפחות. נדירותה של חוברת זו הפכה אותה לפריט אספנות, והיא מחזיקה בשיא למחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור עותק של חוברת קומיקס בודדת - $3,207,852, ב-24 באוגוסט 2014. ביולי 2010, משפחה שעמדה בפני עיקול ביתה מצאה עותק מקורי של החוברת שנשמר בצורה בינונית בזמן אריזת רכושם. העותק נמכר במכירה פומבית ב-436,000 דולרים - והציל את בית המשפחה.	עריכה | תבנית | שיחה
21	תהליך הוצאתה לאור של האנציקלופדיה לעולם הקלאסי (המוכרת יותר בשם "פָּאוּלי-ויסוֹבָה", על שם יוזמיה) החל בשנת 1890 והסתיים כעבור 90 שנה, בשנת 1980. באנציקלופדיה המוגמרת 83 כרכים. גאורג ויסובה, יוזם מהדורה זו של האנציקלופדיה, סבר שיסיים את המיזם תוך 10 שנים, אך הוא נפטר בשנת 1931, 41 שנים לאחר תחילת המיזם ו-49 שנים קודם להשלמתו. האנציקלופדיה היא המקור המקיף ביותר ללימודי העת העתיקה, אך מחירה וממדיה הרתיעו קונים פוטנציאליים.	עריכה | תבנית | שיחה
22	תמונה מהסרט של דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים". בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".	עריכה | תבנית | שיחה
23	שלט הכניסה לספריית שוקן עם עליית הנאצים לשלטון, הצליח זלמן שוקן למלט כמעט את כל אוסף ספריו מברלין, והקים את ספריית שוקן, בירושלים. היסטוריונים ופילוסופים קיבלו מלגות כדי לעיין באלפי התמלילים העתיקים שבה, ומלומדים מפורסמים הרצו בה. גרשם שלום, שהיו לו 25 אלף ספרי יהדות משל עצמו, נהג לבקר בספרייה כדי ללמוד מכתבי היד הנדירים בה, על יהדות. שוקן סירב להצעת האוניברסיטה העברית לקבלת תואר דוקטור לשם כבוד בזכות מפעלו זה, בתנאי שיתרום לה את ספריו. בסופו של דבר, מכרו יורשיו חלק ניכר מאוצרות הספרייה, בגרמניה, ואת יתרתה, עם הבניין שבו שכנה, העניקו לבית מדרש קונסרבטיבי. וזה ממשיך להציגה לציבור, תחת מגבלות מאבטחי מעון ראש הממשלה הסמוך.	עריכה | תבנית | שיחה
24	ג'ירולמו סבונרולה היה כומר דומיניקני ברפובליקת פירנצה. בשנת 1494, לאחר התמוטטות שלטונם של בית מדיצ'י בעיר, הפך בהדרגה לשליטה הדתי. סבונרולה הירבה להטיף נגד החיצוניות המוגזמת שבה התאפיינה פירנצה. בעקבות זאת, בפברואר 1497, החל סבונרולה לארגן את מדורת ההבלים שלו: נערים עברו מבית לבית ואספו חפצי "מותרות" למדורה. בין הדברים שנאספו נמנו כתבי יד וספרים עתיקים, פסלים עתיקים, ציורים עתיקים ומודרניים, שטיחי קיר שלא יסולאו בפז, ופריטי אומנות יקרי ערך. המדורה הובערה בפיאצה דלה סיניוריה ב-7 בפברואר, לעיני כל העיר. במהרה איבד סבונרולה את תמיכת ההמונים, ובעקבות מרד שפרץ נגדו בשנת 1497, איבד גם את תמיכתו של האפיפיור. סבונרולה עונה, ובשנת 1498 הוצא להורג. למרבה האירוניה, מאוחר יותר, ספריו של סבונרולה עצמו נשרפו בפומבי.	עריכה | תבנית | שיחה
25	גרף הפונקציה סינוס הרופאים מכנים חללים בגוף מילה הלטינית, "סינוס", שפירושו חלל, תעלה או כיס. אולם המתמטיקאים האירופאים של ראשית העת החדשה בחרו במילה זו בתור שם לפונקציה טריגונומטרית (בשרטוט), שקשה לקשר לתעלות, חללים או כיסים. הם עשו זאת בעקבות מלומדי תור הזהב של האסלאם, שכינו פונקציה זו, בערבית, "כיס" (גַּ'יְבּ, جيب), כי הם שיבשו את שמה המקורי של הפונקציה, שבא משפת הסנסקריט. כמו הטריגונומטריה, גם הַסְּפָרוֹת הודיות-ערביות, שכיום הן הַסְּפָרוֹת המקובלות בתרבות המערב, לא הומצאו באירופה. בין המאה ה-8 לבין ל-13, האימפריות המוסלמיות בנו מוסדות לימוד, כגון האוניברסיטאות הראשונות, בהם נאספו, תורגמו לערבית, פורשו והורחבו כתבי היד של העת העתיקה מיוון, איראן, הודו וסין. המוסלמים פיתחו אז את האדריכלות, הפילוסופיה, הרפואה, המתמטיקה, האסטרונומיה, הפיזיקה ומדעים נוספים.	עריכה | תבנית | שיחה
26	-	הוספה

בחזרה לפורטל