צבא איטליה

הכוחות המזוינים של איטליה
זרועות
	צבא איטליה
	הצי האיטלקי
	חיל האוויר האיטלקי
	קרביניירי
עיטורים ומבנה פיקודי
	עיטורי הכוחות המזוינים של איטליה
	דרגות הכוחות המזוינים של איטליה
היסטוריה צבאית
	היסטוריה צבאית של איטליה
	היסטוריה של איטליה

צבא איטליה (באיטלקית: Esercito Italiano) הוא זרוע היבשה של הכוחות המזוינים של איטליה. כל כוח האדם שלו מבוסס על שירות התנדבותי ובשנת 2012 מנה כ-105,000 חיילים.

כלי הרכב הקרביים הבולטים של הצבא הם: נגמ"ש הלחימה "דארדו" (Dardo), משחית הטנקים "קנטאורו" (Centauro) וטנק האריאטה (Ariete) וכלי הטיס הבולט שלו הוא מסוק התקיפה "מנגוסטה" (Mangusta), שלאחרונה הופעל במשימות של האו"ם.

המפקדה הראשית של המטה הכללי של הצבא ממוקמת ברומא, ליד הקווירינאלה, מעונו הרשמי של נשיא איטליה.

תולדותיו של צבא איטליה מתחילות מימי איחוד איטליה בשנות החמישים והשישים של המאה ה-19. הצבא היה מעורב במלחמות קולוניאליות בסין, במלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1911–1912, בצפון איטליה כנגד האימפריה האוסטרו-הונגרית במלחמת העולם הראשונה, באתיופיה לפני מלחמת העולם השנייה, באלבניה, ביוון, בצפון אפריקה ובאיטליה עצמה במהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה הקרה צבא איטליה היה בכוננות להגנה מפני פלישה של כוחות ברית ורשה מהמזרח. מאז סוף המלחמה הקרה הוא ממלא משימות שמירת שלום אינטנסיביות ומבצע פעילויות קרביות באפגניסטן ובעיראק.

היסטוריה

מקורותיו של צבא איטליה הם בצבא המלכותי (Regio Esercito), שהיה קיים החל מהקמתה של ממלכת איטליה לאחר ההשתלטות על שטחי מדינת האפיפיור ואיחודה של איטליה. ב-1861, תחת הנהגתו של ג'וזפה גריבלדי, הוזמן ויטוריו אמנואלה השני מבית סבויה לעלות על כס המלכות של הממלכה העצמאית החדשה.

חילות המשלוח האיטלקים נשלחו לסין במהלך מרד הבוקסרים ב-1900 וללוב במהלך המלחמה האיטלקית-עות'מאנית ב-1911–1912.

מלחמת העולם הראשונה

ערכים מורחבים – ממלכת איטליה במלחמת העולם הראשונה, החזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה

התנסותו הראשונה של צבא איטליה בלוחמה מודרנית של ממש הייתה במלחמת העולם הראשונה. רוב הקרבות התנהלו בחזית הצפונית והצבא המלכותי ספג 700,000 הרוגים. תדירותן של המתקפות שבהם השתתף הצבא בין מאי 1915 לבין אוגוסט 1917, אחת לשלושה חודשים, הייתה גבוהה יותר מתדירות הקרבות בחזית המערבית. המשמעת בצבא האיטלקי הייתה אף יותר קשה והעונשים על עבירות היו חמורים יותר מאלה שהיו נהוגים בצבאות גרמניה, צרפת ובריטניה.

בשנים שבין מלחמות העולם השתתף הצבא במלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה, סיפק חיילים וציוד במהלך מלחמת האזרחים בספרד שנלחמו בגיסות המתנדבים (Corpo Truppe Volontarie) לצדם של הכוחות הלאומנים של פרנקו, ושיגר את הפלישה האיטלקית לאלבניה.

מלחמת העולם השנייה

ערכים מורחבים – מלחמת איטליה–יוון, הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה

על הנייר היה הצבא המלכותי של איטליה אחד מכוחות היבשה הגדולים ביותר שלחמו במלחמת העולם השנייה, אך במציאות הוא לא היה מסוגל להכניס לקרבות את המספרים שטען שיש ברשותו. הצבא האיטלקי היה אחד הצבאות הראשונים שהפעיל צנחנים. יחסית לגודלם הקטן, רבות מהדיוויזיות האיטלקיות תוגברו בקבוצת תקיפה (Gruppo di Assalto) של שני גדודים מארגון החולצות השחורות.

ברוב המקרים נדחו הדיווחים על תעוזתו של צבא איטליה במלחמת העולם השנייה. תפיסה זו הייתה תוצאה של התקיפה הרת האסון של האיטלקים במצרים ושל ביצועיו של הצבא במלחמת איטליה–יוון. ההכנות לשתי המערכות הללו לקו מאוד בחסר והן בוצעו באופן כושל. בראשית המערכה בצפון אפריקה ביצעה הארמייה העשירית של צבא איטליה את הפלישה האיטלקית למצרים אך נכנעה לאחר שנהדפה אחורה ללוב והושמדה על ידי כוח קטן ממנה פי חמישה במבצע מצפן.

מנהיגות צבאית בלתי מוכשרת החריפה את בעיית הציוד הצבאי, שברובו היה מתקופת מלחמת העולם הראשונה ולא עמד בסטנדרטים של צבאות בעלות הברית ולא של גרמניה הנאצית. לדוגמה, דוקטרינת השריון האיטלקית הסתמכה בעיקר על הטנקים הקלים והבינוניים מסוג L3/35 פיאט M11/39, פיאט M13/40, פיאט M14/41 ופיאט M15/42, שהיו בנחיתות מוחלטת מול טנקי השרמן האמריקנים. באופן מכריע יותר, איטליה סבלה ממחסור חמור בציוד מכל הסוגים והפיקוד האיטלקי העליון לא לקח בחשבון אפשרויות של תבוסה בקרבות ולא נקט באמצעים הדרושים לתת את התמיכה הלוגיסטית הדרושה לכוחות השדה שלו. כלי הנשק נגד-מטוסים היו מעטים מדי, כלי הנשק נגד-טנקים היו מיושנים מדי ומספר המשאיות היה קטן עד מאוד.

חיל המשלוח האיטלקי לרוסיה נלחם תחת פיקודו של גנרל ג'ובאני מסה, שהכיר במגבלות הגיס שעמד בראשו ובציודו העלוב והוא הועבר מתפקידו ב-1 בנובמבר 1942. כאשר החלה המתקפה הסובייטית במבצע סטורן קטן ב-12 בדצמבר 1942, קרסה עד מהרה הארמייה השמינית האיטלקית. רק כשליש מחייליה הצליחו להימלט מהתופת הרוסית, כשהדיוויזיות הבולטות ביותר שלה היו שלוש דיוויזיות אלפיניות שלחמות בעקשנות עד כמעט להשמדתם המוחלטת כדי לחמוק מהכיתור הסובייטי.

בצפון אפריקה נלחמו הדיוויזיה המשוריינת ה-132 והדיוויזיה המוטסת ה-185 עד להשמדה מוחלטת בקרב אל-עלמיין השלישי. ההתנגדות הנחושה של החיילים האיטלקים בקרב בקרן, שבאריתריאה, אף על פי שהוא היה אבוד, מהווה חלק חשוב במורשת הקרב של צבא איטליה עד היום.

לאחר תבוסת מדינות הציר בתוניסיה, המורל של החיילים האיטלקים היה ירוד וכאשר בעלות הברית נחתו בסיציליה ב-10 ביולי 1943, רוב הדיוויזיות האיטלקיות שישבו על החופים פשוט התפרקו. המורל הירוד הוביל להדחתו של הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני על ידי המלך ויטוריו אמנואלה השלישי 15 ימים מאוחר יותר.

בספטמבר 1943 חתמה איטליה על הסכם שביתת הנשק והארץ חולקה לרפובליקה הסוציאלית האיטלקית, שהייתה למעשה ממשלת בובות בחסות גרמניה בצפון, ולשטח שהיה תחת שלטונו של פייטרו באדוליו בדרום. בדרום נותרו כוחות הצבא המלכותי (Esercito Cobelligerante Italiano), שנלחמו לצדן של בעלות הברית לאחר שביתת הנשק. חייליו של צבא זה כבר לא נלחמו למענו של מוסוליני, אלא למענו של המלך ושל "מרשל איטליה" באדליו.

המלחמה הקרה

ערך מורחב – המלחמה הקרה

ב-1946 הוקמה הרפובליקה של איטליה במקום ממלכת איטליה ו"הצבא המלכותי" שינה את שמו ל'"צבא איטליה". בראשיתו היו בצבא איטליה חמש דיוויזיות חיל רגלים. בעקבות הקמתה של נאט"ו, צבא איטליה צורף לפיקוד של דרום אירופה והיה בכוננות לפלישה ממזרח דרך יוגוסלביה. פיקוד כוחות היבשה של דרום אירופה בנאט"ו (LANDSOUTH), החל לפעול ב-10 ביולי 1951 ותפקידו היה להגן על צפון-מזרח איטליה. מפקדת הפיקוד הוצבה בוורונה ובראשה הועמד לוטננט גנרל מצבא איטליה. שלוש דיוויזיות רגלים ושלוש בריגדות היו הכוח היחידי שעמד לרשות הפיקוד להגן על צפון-מזרח איטליה.

לאחר המלחמה הקרה

בסיומה של תקופת המלחמה הקרה ב-1989 כלל צבא איטליה 26 בריגדות מבצעיות: 4 בריגדות שריון, 10 בריגדות חיל רגלים ממוכן, 5 בריגדות חיל רגלים ממונע, 5 בריגדות אלפיניות, בריגדת תותחנים אחת ובריגדה מוטסת אחת. ב-1991 החל הצבא לצמצם את כוחותיו. פורקו 7 בריגדות ומספר רב של יחידות קטנות. ב-1997 המשיכה מגמת הצמצום בצבא ופורקו יחידות קטנות נוספות ובאותה שנה בוצע ארגון מחדש בכל הצבא. יחידות קטנות אוחדו ופורקו 6 בריגדות נוספות. בוצעו העברות של יחידות לבסיסים חדשים, הרכבי הכוחות שונו והוגדרו מחדש המשימות. ב-2002 פורקו 2 בריגדות נוספות. ב-2011 בוצעו שינויים נוספים ורבות מהיחידות הועברו לדרום איטליה ולסיציליה. ב-2013 בוצע בצבא שינוי רב היקף וכעת היקף הכוחות הקרביים שלו עומד על 9 בריגדות. נכון להיום סדר הכוחות של הצבא עומד על 2 בריגדות כבדות המצוידות בטנקים, משחיתי טנקים, נגמ"שי לחימה ותותחים מתנייעים, 2 בריגדות בינוניות המצוידות בנגמ"שי לחימה, 4 בריגדות קלות המצוידות במשחיתי טנקים, נגמ"שים ותותחים נגררים ובריגדה מוטסת אחת המצוידת במשחיתי טנקים, נגמ"שים ובמסוקי תקיפה ותובלה. כל יחידות ההדרכה מתוכננות להיות תחת פיקוד מאוחד שמרכזו ברומא.

משימות

צבא איטליה השתתף בפעולות סיוע לאוכלוסייה האזרחית במקרים של אסונות טבע. המשימות העיקריות מסוג זה שהוא מילא במשך השנים הן: בנפת דרום טירול ב-1967, בסרדיניה ב-1992, בסיציליה ב-1992 ובקלבריה ב-1994. נכון להיום הוא עוסק בהגנה על אתרים רגישים בכל רחבי איטליה מאז פיגועי 11 בספטמבר. הצבא גם עוסק בביצוע משימות מחוץ לאיטליה בחסות האו"ם, נאט"ו ומשתתף בכוחות רב-לאומיים, כמו בלבנון מאז 1982, בנמיביה מאז 1989, באלבניה מאז 1991, בכורדיסטן מאז 1991, בסומליה מאז 1992, במוזמביק מאז 1993, בבוסניה מאז 1995, במזרח טימור מאז 1999, בקוסובו מאז 1999, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו מאז 2001, בדארפור מאז 2003, באפגניסטן מאז 2002, בעיראק מאז 2003 ושוב בלבנון מאז 2006. למעשה, בין השנים 1980 עד 2009, הייתה איטליה המדינה השלישית בעולם, לאחר ארצות הברית ובריטניה במספר משימות שמירת השלום שהיא ביצעה.

הקרביניירי שהיה בעבר הגוף הגדול ביותר בצבא, הוא כיום זרוע עצמאית לצד הצבא והצי האיטלקי וחיל האוויר האיטלקי ומספק שירותי משטרה צבאית לכל זרועות הכוחות המזוינים של איטליה.

ציוד

נשק קל

אקדח ברטה 92 בקוטר 9 מ"מ
רובה סער ברטה AR70/90 בקוטר 5.56 מ"מ
רובה סער ברטה ARX 160 בקוטר 5.56 מ"מ
תת-מקלע MP5 בקוטר 9 מ"מ
תת-מקלע MP7 בקוטר 4.6 מ"מ
רובה Franchi SPAS-12 בקוטר 7 מ"מ
רובה Franchi SPAS-15 בקוטר 7 מ"מ
רובה צלפים Sako TRG-42 בקוטר 8.58 מ"מ
רימון OD-82
מטול רימונים M-203 בקוטר 40 מ"מ
מקלע FN Minimi בקוטר 5.56 מ"מ
מקלע MG42/59 - MG3 בקוטר 7.62 מ"מ
מקלע כבד M2 בראונינג בקוטר 12.7 מ"מ
נשק נגד טנקים Panzerfaust 3
טיל מונחה נגד טנקים BGM-71 טאו
טיל נגד טנקים מילאן
טיל נגד טנקים ספייק
טיל כתף נגד מטוסים FIM-92 סטינגר

ציוד הכוחות המיוחדים

אקדח Glock בקוטר 9 מ"מ

רובה סער הקלר וקוך HK416 בקוטר 5.56 מ"מ
רובה סער רובה M4 בקוטר 5.56 מ"מ
תת-מקלע FN P90 בקוטר 5.7 מ"מ
רובה צלפים ארקטיק וורפר בקוטר 7.62 מ"מ
רובה צלפים Accuracy International AWM בקורט 8.58 מ"מ
רובה צלפים בארט M82A1 בקוטר 12.7 מ"מ

כלי רכב קרביים

שם	ארץ מוצא	ייעוד	כמות בשירות
אריאטה	איטליה איטליה	טנק מערכה	200
B1 Centauro	איטליה איטליה	משחית טנקים	400
Dardo	איטליה איטליה	נגמ"ש לחימה	200
Freccia	איטליה איטליה	נגמ"ש לחימה	249
M-113	ארצות הברית ארצות הברית	נגמ"ש	מעל 3000
Bandvagn 206	שוודיה שוודיה	נגמ"ש	189
Puma 4X4	איטליה איטליה	נגמ"ש	250
Puma 6X6	איטליה איטליה	רכב סיור משוריין	310
Cougar	ארצות הברית ארצות הברית	רכב גילוי מוקשים	6
Buffalo	ארצות הברית ארצות הברית	רכב גילוי מוקשים	6
VM90/Armored VM90	איטליה איטליה	רכב הובלת לוחמים	1280
VTLM Lince	איטליה איטליה	רכב הובלת לוחמים	1260
AR90	בריטניה בריטניה	רחב ממוגן קל	2700
VAB NBC	צרפת צרפת	רכב סיור ממוגן	15
AAV7-A1	ארצות הברית ארצות הברית	רכב תקיפה אמפיבי	35
לאופרד 1 Bergepanzer	גרמניה גרמניה	טנק חילוץ	136
לאופרד 1 Pionierpanzer	גרמניה גרמניה	טנק חילוץ	40
לאופרד 1 Biber	גרמניה גרמניה	טנק גישור	64
ACTL 4x4/6x6/8x8	איטליה איטליה	רכב לוגיסטי	מעל 3000
Iveco ACM 80/90	איטליה איטליה	רכב לוגיסטי	מעל 3000