רוסיה באירוויזיון
 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| רשת שידור |
 הערוץ הראשון רוסיה-1 |
| השתתפות ראשונה |
 דבלין, 1994 |
| זכיות |
 בלגרד, 2008 |
| השתתפויות | 20 |
| היעדרויות | 7 |
| אירוח האירוויזיון |
מוסקבה, 2009 |
| השתתפות אחרונה |
 רוטרדם, 2021 |
.jpg)
.jpg)
רוסיה השתתפה באירוויזיון כ-20 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1994 וניצחה פעם אחת ב-2008 עם השיר "Believe" של דימה בילאן.
עם ניצחון אחד, פעמיים בהן הגיעה למקום השני וארבע פעמים בהן הגיעה למקום השלישי, רוסיה היא המדינה הכי מצליחה בתחרות בשנות ה-2000 בין התחרויות בשנים 2000-2009, כאשר אחריה נמצאת יוון, עם ניצחון אחד ושלוש פעמים בהן הגיעה למקום השלישי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הישגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעתה הראשונה של רוסיה בתחרות התקיימה ב-1994 לאחר שרשות השידור הרוסית הצטרפה רשמית לאיגוד השידור האירופי. רוסיה נטלה חלק בתחרות כ-22 פעמים: מתוכן היא ניצחה פעם אחת ב-2008 עם השיר "Believe" של דימה בילאן, ונמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם אזרבייג'ן, אסטוניה, לטביה, פורטוגל, פינלנד, יוגוסלביה, טורקיה, מונקו, בלגיה, סרביה ויוון. רוסיה הגיעה למקום השני בתחרות 4 פעמים ב-2000 עם השיר "Solo", ב-2006 עם השיר "Never Let You Go", ב-2012 עם השיר "Party For Everybody" וב-2015 עם השיר "A Million Voices". רוסיה חולקת את התואר בצוותא עם אירלנד, צרפת, גרמניה וספרד שהגיעו למקום השני גם כן ארבע פעמים כל אחת. ארבע פעמים הגיעה רוסיה למקום השלישי ב-2003 עם השיר "Ne Ver Ne Boisia", ב-2007 עם השיר "Song # 1", ב-2016 עם השיר "You Are The Only One" וב-2019 עם השיר "Scream". רוסיה הגיעה פעם אחת למקום החמישי ב-2013 עם השיר "What If" ומעולם לא הגיעה למקום הרביעי בתחרות.
הישגים אלה העניקו לרוסיה את התואר המדינה המצליחה ביותר בשנות ה-2000 בין התחרויות בשנים 2000-2009, כאשר אחריה נמצאת יוון, עם ניצחון אחד ושלוש פעמים בהן הגיעה למקום השלישי. מהחלת שלב חצאי-הגמר ב-2004 רוסיה הצליחה לעלות לגמר התחרות משלב חצי-הגמר בכל פעם בה נטלה חלק בתחרות, יחד עם מדינות כמו אוקראינה, רומניה ואוסטרליה, חוץ מהתחרות ב-2018, בה כשלה רוסיה להעפיל לגמר משלב חצי-הגמר בפעם הראשונה בתולדותיה.
הישגה הגרוע ביותר של רוסיה בגמר התחרות הוא המקום השבע עשרה עם שבע עשרה נקודות אליו הגיעה ב-1995 עם השיר "Kolibelnaya dlya vulkana" של פיליפ קירקורוב, אולם רוסיה מעולם לא סיימה את גמר התחרות במקום האחרון ומעולם לא סיימה את גמר התחרות עם אפס נקודות.
היעדרויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוסיה נעדרה מ-7 תחרויות האירוויזיון לאורך השנים:
היעדרותה הראשונה של רוסיה התרחשה ב-1996, כאשר נבע הדבר מריבוי המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות, דבר שחייב את איגוד השידור האירופי לסנן את המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות. שתי שיטות לסינון נקבעו לשם כך: סינון של השירים הפחות טובים ומניעה ממדינות שהישגיהן בשנים קודמות היו נמוכים כדי ליטול חלק בתחרות. ב-1996, נבחר אנדריי קוסינסקי כנציגה של רוסיה לתחרות שנערכה באותה השנה בנורווגיה, עם השיר "Ya eto ya". קוסינסקי לא הופיע לבסוף בתחרות האירוויזיון, כיוון שבאותה שנה הוחלט לערוך הצבעה מוקדמת של צוותי שיפוט מכל המדינות שנוטלות חלק על סמך גרסאות מוקלטות של השירים, ולנפות מן התחרות את השירים שהגיעו לשבעת המקומות האחרונים. זאת, כתוצאה מהצורך לנפות את מספרן הגדל של המדינות שביקשו ליטול חלק בתחרות כאשר ב-1996 המספר הגיע ל-30 מדינות. ניפוי שיר לאחר שנבחר בתחרות מקומית, תוך השקעת משאבים בארגונה, גרמה אי-נחת בקרב רשתות השידור הלוקחות חלק באירוויזיון, ולפיכך שונתה המדיניות בשנים שלאחר מכן. כדי לפתור מחלוקות, החל משנת 2004 הונהגה שיטת חצאי-גמר.
היעדרותה השנייה של רוסיה התרחשה ב-1998, בשל פסילתה על ידי איגוד השידור האירופי עקב הישגים נמוכים בשנים שקדמו לתחרות. בתגובה, רשות השידור הרוסית סירבה לשדר את התחרות ולכן איגוד השידור האירופי אסר עליה ליטול חלק ב-1999, משום שעל פי חוקי התחרות מדינה אשר לא שידרה את התחרות בשנה מסוימת אינה רשאית ליטול חלק בתחרות בשנה שאחריה.
היעדרותה הרביעית של רוסיה התרחשה ב-2017, כאשר באותה שנה יוליה סמוילובה נבחרה על ידי VGTRK והערוץ הראשון כנציגתה של רוסיה עם השיר "Flame Is Burning". סמוילובה הייתה אמורה להופיע שלישית בחצי-הגמר השני של התחרות, אולם אוקראינה, מארחת התחרות, מנעה את הופעתה, בשל הופעה אחרת של הזמרת בחצי האי קרים ב-2014. כמו כן, שירות הביטחון האוקראיני אסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים. באפריל, רשות השידור הרוסית הודיעה שרוסיה פורשת רשמית מהתחרות וכי סמוילובה תשמש כנציגתה של רוסיה ב-2018, לא משנה היכן תיערך התחרות.
בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, הודחה רוסיה מאירוויזיון 2022 ולא השתתפה באירוויזיון 2023 ולא השתתפה גם באירוויזיון 2024.
עד התחרות ב-1999, עם הפוגה קצרה, מדינות חויבו לשיר בשפה הרשמית של המדינה וב-1994, 1995 ו-1997 השירים אשר שלחה רוסיה לתחרות היו ברוסית. החל מביטול חוק השפה ב-1999, רוסיה שלחה בעיקר שירים באנגלית כאשר ברוסית היא שלחה שלושה שירים. מדי פעם רוסיה שלחה שירים בשפות נוספות שאינן אנגלית ורוסית, כך למשל השיר ב-2009 בוצע בחלקו באוקראינית והשיר ב-2012 בוצע בחלקו באודמורטית.
הצבעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלארוס נוהגות להעניק מספר רב של נקודות בתחרות לרוסיה. ב-2004, 2005, 2006 (חצי-גמר וגמר), 2007, 2008, 2010 (חצי-גמר וגמר), 2012, 2014, 2015 (חצי-גמר וגמר) ו-2016 בלארוס העניקה לרוסיה את מספר הנקודות הגבוה ביותר. הדבר דומה למדינות רבות אשר יש להן קשרים כמו יוון וקפריסין, רומניה ומולדובה, שאר מדינות ברית המועצות לשעבר, המדינות הבלטיות והמדינות הנורדיות. באופן אירוני, בלארוס לא העניקה את מרב הנקודות שלה לרוסיה בתחרות שנערכה במוסקבה ב-2009. באותה שנה, בלארוס העניקה את מרב הנקודות שלה לנורווגיה והדבר נבע בשל העובדה כי נציגה של נורווגיה בתחרות, אלכסנדר ריבאק, הוא בלארוסי.
אירוויזיון 2009
[עריכת קוד מקור | עריכה]הודות לניצחונו של דימה בילאן ב-2008, התחרות עתידה הייתה להתקיים ב-2009 במוסקבה בקומפלקס הספורט אולימפיסקי. באותה שנה, לא היה בטוח אם גאורגיה תיטול חלק בתחרות העתידה להתקיים במוסקבה בעקבות הלחימה בין שתי המדינות בדרום אוסטיה. בתחילה, יושב ראש רשות השידור הגאורגית אמר כי "בלתי-סביר שגאורגיה תחליט לפרוש". בעקבות ניצחונה של גאורגיה באירוויזיון הילדים 2008 ומרב הנקודות אותן קיבלה מרוסיה באותה תחרות, הביאו את גאורגיה להחלטה להיכנס לשורותיה של התחרות עם השיר "We Don't Wanna Put In", אשר מבצעת הלהקה הגאורגית Stephane & 3G.[1]
ב-10 במרץ 2009, נפסל השיר הגאורגי על ידי מארגני התחרות. הטענות לפסילת השיר היו כי השיר מציג עמדה פוליטית האסורה על פי תקנון התחרות, לכאורה מכיל את שמו של רה"מ רוסיה ולדימיר פוטין וכי השיר הוא משחק מילים שפשוטו כמשמעו: "אנחנו לא רוצים את פוטין" ולא, כפי שטענה רשות השידור הגאורגית, "אנחנו לא רוצים לשים". רשות השידור הגאורגית דחתה את הטענות שהובילו לפסילה בטענה כי השיר מוגש ברוח הומוריסטית ושכל מדינה דמוקרטית הייתה מתייחסת אליו כבדיחה שאינה פוגענית. היא טענה שהמניע העיקרי לפסילה הוא קנטרני וכי רוסיה הפעילה לחץ על מארגני התחרות על מנת לפסול את השיר.
העובדה כי רוסיה היא גם מארחת התחרות לא הקלה על גאורגיה את המצב, והיא התבקשה לבחור בתוך חמישה ימים שיר חדש במקום הקודם שנפסל. רשות השידור הגאורגית סירבה בטענה שהיא מסרבת "להתחרות במדינה הפוגעת בזכויות-אדם ובחוקים הבינלאומיים", החליטה לשאת בתוצאות ולפרוש מהתחרות כחודשיים טרם קיומה.[2]
בתגובה לפעולותיה של רוסיה בדרום אוסטיה והלחימה בינה ובין גאורגיה, איימה ליטא להחרים את התחרות ב-2009 אם "רוסיה תמשיך להפגין כוח ולהתעלם מהמשפט הבינלאומי". בנוסף, התפרסמו דיווחים כי גם אסטוניה עלולה לא ליטול חלק בתחרות ב-2009, אם כי, למרבה האירוניה, ליטא ואסטוניה העניקו את מרב הנקודות לרוסיה ב-2008. באוגוסט 2008, שרת התרבות האסטונית, לייני ג'נס, דיווחה על החרם המשותף של המדינות הבלטיות, אסטוניה, ליטא ולטביה, על התחרות. מקבילה, שר התרבות הליטאי, ג'ונאס ג'וקאס, אמר כי "מוקדם מדי לדון בחרם" שכן "החלטות ספונטניות עשויות להחריף את מאמצי הדיפלומטים ולהחריף את המצב".[3] מאוחר יותר לטביה הכחישה בתוקף את דיווחי החרם המשותף על התחרות והודיעה כי היא תיטול חלק בתחרות ב-2009, רשות השידור האסטונית אישרה בספטמבר 2008, כי בשל לחץ וביקוש ציבורי, אסטוניה כן תיטול חלק בתחרות ב-2009 וליטא כן נטלה חלק בתחרות שהתקיימה במוסקבה ב-2009. אולם, התחרות ב-2008 הייתה הפעם האחרונה בה ליטא העניקה לרוסיה את מרב הנקודות בתחרות וכאשר גאורגיה שבה לתחרות ב-2010 היא העניקה לה את מרב הנקודות וכך גם בשנה שאחריה.
יחסי רוסיה ואוקראינה באירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ב-2007, ורקה סרדוצ'קה נבחרה על ידי אוקראינה כנציגתה בתחרות עם השיר "Dancing Lasha Tumbai" ("לרקוד לָאשָׁה טוּמְבָּאי"). עם בחירתו של השיר, נטען כי השיר מכיל סאבטקסט פוליטי, אשר אסור על פי חוקי התחרות.[4] נטען כי השיר מכיל התייחסות למילה "מאידאן" (כיכר בלב העיר קייב אשר ידועה כאתר להפגנות פוליטיות וביניהן הפגנות המהפכה הכתומה שהתרחשו שנתיים טרם קיום התחרות) וכי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" נשמע כמו "Russia Goodbye". סרדוצ'קה הכחישה את הטענות, וטענה כי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי בשפה המונגולית אשר פירושו הוא "חמאה מחובצת". בתוכנית האירוח הרוסית, Пусть говорят, אשר שודרה בערוץ הראשון לאחר גמר התחרות, הסביר דובר מונגולי ילידי שהביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" אינו קיים בשפה המונגולית ומדובר כנראה בג'יבריש. לאחר שידור התוכנית, סרדוצ'קה אמרה כי הביטוי "לָאשָׁה טוּמְבָּאי" הוא ביטוי חסר משמעות ונועד לשמש כחריזה למילים אחרות המופיעות בשיר.
- ב-2016, הנציגה האוקראינית ג'מאלה ניצחה בתחרות עם שירה "1944". מילותיו של השיר עוסקות בגירוש הטטרים מקרים בשנות ה-40 על ידי ברית המועצות בשליטתו של יוסיף סטלין בשל שיתוף הפעולה שלהם-לכאורה עם הנאצים. ג'מאלה הסבירה כי מילות השיר נכתבו בהשראת סיפורה של סבתא רבתא שלה, שהייתה בשנות ה-20 לחייה כאשר היא וחמשת ילדיה גורשו למרכז אסיה, ואחת מבנותיה לא שרדה את המסע. פקידים רוסים וחברי פרלמנט, ביניהם מריה זכארובה, דוברת משרד החוץ של רוסיה, לא היו מרוצים מבחירת השיר הזוכה ואמרו כי "השיר הוא הכרזה פוליטית מובהקת ורומז על סיפוח חצי האי קרים, האסורה על פי חוקי התחרות". אף על פי שרוסיה איימה להחרים את התחרות ב-2017, סרגיי לזרב, נציגה של רוסיה בתחרות, בירך את ג'מאלה על ניצחונה בתחרות.
- ב-14 באוגוסט 2013, החלו לקדם באוקראינה קמפיין חרם צרכנים ברשתות החברתיות בתגובה לאמברגו שהטילה הפדרציה הרוסית על אוקראינה, אולם החרם הופסק בנובמבר באותה השנה בעקבות הפגנות יברומאידאן וחודש בתחילת 2014 עקב סיפוח חצי האי קרים והתערבותה הצבאית של רוסיה באוקראינה. מטרת החרם הייתה למנוע מכסף אוקראיני להגיע לרוסיה ולתרום למימון הצבא של הפדרציה הרוסית באמצעות החרמת תחנות דלק רוסיות, בנקים בשליטה רוסית, קונצרטים ובתי קולנוע. בשנה שלאחר מכן, אוקראינה החלה למנוע מאנשים שתמכו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה את האפשרות להיכנס לשטחה הריבוני. פוליטיקאי אוקראיני, ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של וולודימיר גרויסמן, הבהיר כי האיסור אינו תקף עבור אירוח התחרות בשטחה של אוקראינה. איגוד השידור האירופי הבטיח כי הם "עוסקים בדיאלוג בונה בין רשות השידור האוקראינית לבין שלטונות אוקראינה על מנת להבטיח כי כל האמנים והנציגים הלוקחים חלק בתחרות יוכלו להגיע ולהישאר באוקראינה". שדרן של רשות השידור האוקראינית, אמר לבילבורד כי "חוקי הרשימה השחורה היו מעבר לשליטתנו". ב-3 במרץ 2017, פוליטיקאי רוסי בשם ויטלי מילונוב קרא למדינתו לסגת מהתחרות בשל הסכסוך המתמשך באוקראינה, ותיאר את רוסיה כ"אורחת לא רצויה במדינה הנשלטת על ידי פנאטים".
- ב-13 במרץ 2017, דווח כי אוקראינה חוקרת את יוליה סמוילובה, הנציגה הרוסית לתחרות באותה שנה, בעקבות הופעתה של סמוילובה בחצי האי קרים שנתיים קודם לכן, כאשר אסור היה על אזרחים רוסים להגיע לחצי האי. אוקראינה משערת כי הבחירה של רוסיה בסמוילובה לתחרות הייתה הצהרה פוליטית מכוונת, לאחר שהחליטה לשלוח לתחרות ביודעין נציגה אשר הופיעה בשטח הלחימה בין שתי המדינות. יועצו של שר הפנים האוקראיני, אנטון גרשצ'נקו, אמר כי הוא "אינו יכול להוציא את האפשרות כי ינקטו צעדים מצדנו כדי למנוע את כניסתה של סמוילובה" אם רוסיה תשתמש בתחרות כדי לגרום "פרובוקציה", ואילו סגן מנהל הערוץ האוקראיני, ATR, טען כי מדובר "בצעד ציני ולא מוסרי". כמו כן, שר החוץ האוקראיני, פאבל קלימקין, אמר כי הוא רואה את הבחירה של רוסיה בסמוילובה כ"פרובוקציה" מצידה של רוסיה. מאוחר יותר, נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, גם כן הסכים עם דבריו של קלימקין, שר החוץ האוקראיני. בן רויסטון, אשר המליץ בעבר לשוודיה ואזרבייג'ן אודות משלחותיהן לתחרות, טען כי בחירתה של רוסיה לנציגה בעלת מוגבלויות עשויה גם היא להיות מכוונת, והסביר לעיתון הבריטי הגרדיאן כי "היא [רוסיה] בחרה במתחרה המרותקת לכיסא גלגלים על מנת לגרום להשפעה פרו-רוסית על חצי האי קרים במדיות החברתיות. הם ידעו כי הדבר לא יעבור בשתיקה באוקראינה, אך הם בחרו בה בכל מקרה על מנת שהם יוכלו להגיד בפומבי: 'איך אוקראינה יכולה לאפשר לבחורה המרותקת לכיסא גלגלים להיות קורבן של חוקיה?'. הדבר נראה כחלק מיחסי הציבור של רוסיה".
- שירות הביטחון האוקראיני, אישר ב-22 במרץ 2017, כי נאסר על סמוילובה להגיע לאוקראינה למשך שלוש שנים[5][6][7][8] בעקבות הופעתה בחצי האי קרים שלא כדין, ובכך שהפרה את סעיף 2–204 בעבירות מנהליות. איגוד השידור האירופי הגיב באומרו כי הוא ימשיך להבטיח כי כל המתחרים יוכלו להגיע ולהישאר בקייב, אך אמר כי "אנחנו מאוכזבים עמוקות עקב החלטתה של אוקראינה כי אנחנו מרגישים שהחלטתם הולכת נגד הרוח של התחרות והערכים שלה". עם זאת, ציין האיגוד כי הוא יכבד את חוקי המדינה המארחת. פראנס קלינטסביץ', סגן יושבת ראש מועצת הפדרציה של רוסיה, איים כי רוסיה תחרים את התחרות אלא אם מארגני התחרות יודיעו כי החלטתה של אוקראינה "בלתי קבילה" והאשים אותם בהיותם "פוליטיים ומוטים לחלוטין".
- ב-23 במרץ 2017, הציע איגוד השידור האירופי פשרה לרשות השידור הרוסית, בה סמוילובה תהיה רשאית לבצע את שירה בתחרות מרחוק מתוך מקום בחירתו של השדרן הרוסי. הייתה זאת הפעם הראשונה בתולדות התחרות בה האיגוד הציע למדינה לבצע את הופעתה שלא על בימת התחרות, אלא מרחוק, באמצעות לוויין תקשורת. עם זאת, רוסיה דחתה את הצעת האיגוד בטענה כי אין סיבה שסמוילובה לא תבצע את הופעתה על הבימה בקייב כמו כל שאר הנציגים, והאשימה את אוקראינה ב"הפרת הבטחות" כי לכל המבצעים בתחרות יונפקו אשרות מתאימות על מנת שיוכלו להיכנס לתחומי המדינה המארחת. ויצ'סלאב קירילנקו, סגנו של גרויסמן, הבהיר כי זה "בלתי חוקי" שאנשים שהם אישיות בלתי רצויה "ייקחו חלק בתוכניות טלוויזיה או סיורים במדינה". מפקח התחרות, יון אולה סאנד, אמר בריאיון לרשות השידור הדנית כי הוא וחברות אחרות באיגוד השידור האירופי פנו לשירות הביטחון האוקראיני על מנת "למצוא אפשרות בה ניתן יהיה לעכב את האיסור שהוטל על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה".
- מנכ"לית איגוד השידור האירופי, אינגריד דלטנר, הצהירה כי "התנהגותה של אוקראינה היא לחלוטין אינה מתקבלת ומנצלת את התחרות עבור פעולות פוליטיות". דלטנר המשיכה ואמרה כי איגוד השידור האירופי ניהל שיחות עם ראשי השלטונות באוקראינה, ביניהם גרויסמן ופורושנקו, לגבי האפשרות לעכב את האיסור על סמוילובה עד לסיומה של התחרות באוקראינה. ב-1 באפריל 2017, דלטנר איימה לאסור על אוקראינה ליטול חלק במהדורותיה הבאות של התחרות למשך שלוש שנים "אם סמוילובה לא תהיה רשאית ליטול חלק בתחרות".[9] בתגובה, רשות השידור האוקראינית דחקה באיגוד השידור האירופי לכבד את ריבונותה של אוקראינה. ב-13 באפריל, רשות השידור הרוסית הודיעה כי רוסיה פורשת רשמית מהתחרות וכי סמוילובה תשמש כנציגתה של רוסיה ב-2018.[10]
השירים שייצגו את רוסיה באירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר
| שנה | מבצע | שיר | תרגום לעברית | גמר | ניקוד | חצי גמר | ניקוד |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1994 | יודיף | "Vyechniy stranik" | "תהיות פנימיות" | 9 | 70 | ||
| 1995 | פיליפ קירקורוב | "Kolibelnaya dlya vulkana" | "שיר ערש על הר געש" | 17 | 17 | ||
| 1996 | אנדריי קוסינסקי | "Ya eto ya" | "אני מה שאני" | X | X | 26 | 14 |
| 1997 | אלה פוגצ'ובה | "Primadonna" | "פרימדונה" | 15 | 33 | ||
| לא נטלה חלק בין השנים 1998-1999 | |||||||
| 2000 | אלסו | "Solo" | "לבד" | 2 | 155 | ||
| 2001 | מומיי טרול | "Lady Alpine Blue" | "ליידי אלפינית כחולה" | 12 | 37 | ||
| 2002 | פרמייר מיניסטר | "Northern Girl" | "נערה צפונית" | 10 | 57 | ||
| 2003 | ט.א.ט.ו. | "Ne ver', ne boysia" | "אל תאמין, אל תפחד" | 3 | 164 | ||
| 2004 | יוליה סאביצ'בה | "Believe Me" | "תאמין לי" | 11 | 67 | X | X |
| 2005 | נטליה פודולסקייה | "Nobody hurt no-one" | "אף אחד לא פוגע באף אחד" | 15 | 57 | X | X |
| 2006 | דימה בילאן | "Never Let You Go" | "לעולם לא אתן לך ללכת" | 2 | 248 | 3 | 217 |
| 2007 | סרברו | "Song # 1" | "שיר מספר אחת" | 3 | 207 | X | X |
| 2008 | דימה בילאן | "Believe" | "להאמין" | 1 | 272 | 3 | 135 |
| 2009 | אנסטסיה פריחודקו | "Mamo" | "אמא" | 11 | 91 | המדינה המארחת | |
| 2010 | פטר נאליץ' & חברים | "Lost and Forgotten" | "אבוד ונשכח" | 11 | 90 | 7 | 74 |
| 2011 | אלכסיי וורוביוב | "Get You" | "להשיג אותך" | 16 | 77 | 9 | 64 |
| 2012 | בורנובסקיה בבושקי | "Party For Everybody" | "מסיבה בשביל כולם" | 2 | 259 | 1 | 152 |
| 2013 | דינה גריפובה | "What If" | "מה אם" | 5 | 174 | 2 | 156 |
| 2014 | האחיות טולמצ'בי | "Shine" | "תזרח" | 7 | 89 | 6 | 63 |
| 2015 | פולינה גאגארינה | "A Million Voices" | "מיליון קולות" | 2 | 303 | 1 | 182 |
| 2016 | סרגיי לזרב | "You Are The Only One" | "את היחידה" | 3 | 491 | 1 | 342 |
| 2017 | יוליה סמוילובה | "Flame Is Burning" | "הלהבה בוערת" | X | X | X | X |
| 2018 | "I Won't Break" | "לא אשבר" | X | X | 15 | 65 | |
| 2019 | סרגיי לזרב | "Scream" | ״צועקים״ | 3 | 370 | 6 | 217 |
| ליטל ביג[11] | "Uno" | "אחד" | התחרות בוטלה בשנה זאת | ||||
| 2021 | מניז'ה | "Russian Woman" | "אישה רוסייה" | 9 | 204 | 3 | 225 |
| לא משתתפת מאז 2022 ואילך | |||||||
אירוח האירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | העיר המארחת | מקום התחרות | מנחים |
|---|---|---|---|
| 2009 | מוסקבה
|
קומפלקס הספורט אולימפיסקי | גמר: איוואן אורגנט ואלסו חצאי גמר: אנדריי מלחוב ונטליה וודיאנובה |
מגישי הניקוד מטעם רוסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | מגיש |
|---|---|
| 1994 | ארינה שראפובה |
| 1995 | מרינה דניאלין |
| 1996 | רוסיה לא נטלה חלק בתחרות |
| 1997 | ארינה שראפובה |
| 1998 | רוסיה לא נטלה חלק בתחרות |
| 1999 | רוסיה לא נטלה חלק בתחרות |
| 2000 | ז'אנה אגאלקובה |
| 2001 | לריסה ורביצקאיה |
| 2002 | ארינה שראפובה |
| 2003 | יאנה צ'וריקובה |
| 2004 | יאנה צ'וריקובה |
| 2005 | יאנה צ'וריקובה |
| 2006 | יאנה צ'וריקובה |
| 2007 | יאנה צ'וריקובה |
| 2008 | אוקסנה פדורובה |
| 2009 | אינגבורגה דפקונייטה |
| 2010 | אוקסנה פדורובה |
| 2011 | דימה בילאן |
| 2012 | אוקסנה פדורובה |
| 2013 | אלסו |
| 2014 | אלסו |
| 2015 | דמיטרי שפלב |
| 2016 | ניושה |
| 2017 | רוסיה לא נטלה חלק בתחרות |
| 2018 | אלסו |
| 2019 | איוואן בסונוב |
| 2020 | לא התקיים עקב מגפת הקורונה |
| 2021 | פולינה גגארינה |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הערוץ הראשון
- רוסיה-1
- אוקראינה באירוויזיון
- בלארוס באירוויזיון
- גאורגיה באירוויזיון
- ליטא באירוויזיון
- רוסיה באירוויזיון לרוקדים צעירים
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רוסיה באירוויזיון (באנגלית)- האתר הרשמי של רוסיה באירוויזיון - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון
- האתר הרשמי של הערוץ הראשון - אתר האינטרנט הרשמי של הערוץ הראשון
- האתר הרשמי של Russia-1 - אתר האינטרנט הרשמי של Russia-1
- האתר הרשמי של האירוויזיון ברוסיה - אתר האינטרנט הרשמי של האירוויזיון ברוסיה
- היסטוריית ההצבעות של רוסיה באירוויזיון
סרטונים בערוץ של הערוץ הראשון, באתר יוטיוב- איתי שטרן, פוליטיקה משביתה את שמחת האירוויזיון, באתר nrg, 18 במרץ 2009
- סוכנויות הידיעות, רוסיה רותחת: "האירוויזיון יאריך את המלחמה", באתר ynet, 15 במאי 2016
- דניאל דונקלמן, רולטה רוסית: המאבק המלוכלך בתולדות האירוויזיון מתחיל, באתר nrg, 16 במרץ 2017
- תומר שלפניק, נקמה רוסית על כיסא גלגלים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 באפריל 2017
- דניאל דונקלמן, הקאמבק של רוסיה: פרק נוסף באופרת הסבון של האירוויזיון, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 במרץ 2018
- דניאל דונקלמן, השגרירים שלנו ברוסיה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 21 במרץ 2018
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סוכנות הידיעות, השיר של גאורגיה לאירוויזיון - עקיצה לפוטין, באתר ynet, 19 בפברואר 2009
- ^ סוכנות הידיעות, מארגני האירוויזיון דחו את השיר הגיאורגי, שמשתלח בוולדימיר פוטין, באתר הארץ, 10 במרץ 2009
- ^ Culture minister of Lithuania: too early to speak about boycott of Eurovision, 25 באוגוסט 2008
- ^
Adrian Blomfield, Drag queen starts Eurovision 'Cold War', The Telegraph, 17 March 2007
- ^ עמית קוטלר ועמי פרידמן, אוקראינה אסרה את כניסת הנציגה הרוסית לאירוויזיון, באתר ynet, 22 במרץ 2017
- ^ עמית ולדמן מור לוי, אוקראינה אוסרת על נציגת רוסיה לאירוויזיון להיכנס לשטחה, באתר מאקו, 22 במרץ 2017
- ^ אוקראינה: לא נאפשר לזמרת רוסייה לשיר באירוויזיון
- ^ אוקראינה אוסרת כניסת זמרת נכה לאירוויזיון
- ^ איתי שטרן, מנהלי האירוויזיון מזהירים את אוקראינה מחרם, באתר הארץ, 1 באפריל 2017
- ^ עמית קוטלר, בעקבות איסור כניסת נציגתה לאוקראינה, רוסיה פרשה מהאירוויזיון, באתר ynet, 13 באפריל 2017
- ^ איגוד השידור האירופי הודיע כי אם משתתפי אירוויזיון 2020 ישתתפו גם באירוויזיון 2021 עליהם להופיע עם שירים חדשים. Intention to honour Eurovision 2020 songs and artists מקור
| רוסיה באירוויזיון
| |
|---|---|
|
