דוקטרינת בגין
דוקטרינת בגין הוא הכינוי שניתן למדיניותה של ישראל שלא לאפשר למדינות עוינות לה לפתח טכנולוגיה גרעינית, מתוך חשש לפיתוח נשק גרעיני שיופעל נגדה. מדיניות זו לא הוכרזה רשמית על ידי ממשלת ישראל, אך ישראל נאבקה כנגד כל מדינה כזו שפיתחה טכנולוגיה גרעינית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקבלה לדוקטרינות הנשיאותיות של ארצות הברית נקראה הדוקטרינה על שם מנחם בגין, שהחליט על היישום הפומבי הראשון שלה במבצע אופרה ב־1981, שבמהלכו הותקף הכור הגרעיני שבנתה עיראק. עם זאת מדיניות דומה יושמה (גם אם לא פומבית) עוד בתקופת ממשלת רבין הראשונה, ושורשיה נמצאים בניסיונותיה של ישראל לחסום בתחילת שנות השישים את פעילות המדענים הגרמנים במצרים.
ב-28 באוקטובר 1980 כינס מנחם בגין ישיבת ממשלה מיוחדת שדנה בהפצצת הכור בעיראק. בישיבה זו סיכם בגין את השקפתו על מצבה של ישראל לנוכח האיום הגרעיני:
- ”שעון גדול תלוי מעל לראשינו, והוא מתקתק. אי שם על גדות הפרת והחידקל יושבים אנשים הזוממים להשמידנו... כל יום שחולף מקרב אותם אל מטרתם... בעוד חמש שנים, אולי רק שלוש שנים, יהיו לעיראקים שתיים או שלוש פצצות אטום, שעוצמת כל אחת מהן כעוצמת הפצצה שהוטלה על הירושימה. סדאם חוסיין הוא רודן אכזר, שבמו ידיו רצח את טובי חבריו, כדי לתפוס את השלטון. הוא לא יהסס להשתמש בנשק להשמדה המונית, המכוון נגדנו... האם נוכח סכנה כזו אנו רשאים לשבת בחיבוק ידיים? אם יהיה נשק גרעיני בידי עיראק תקרה אחת מהשתיים: או שניאלץ להיכנע לתביעותיהם, או שנסתכן בהשמדה המונית... עם אינו חי על זמן שאול. הגיע הזמן לקבל החלטה”.[1]
לאחר שפורסם בתקשורת דבר ההפצצה בעיראק, פרסם בגין את הודעת הממשלה, שהסבירה את השיקולים שחייבו את הפצצת הכור והסתיימה בהצהרת מדיניות, המהווה את דוקטרינת בגין:
- ”אנחנו, בשום תנאי לא נרשה לאוייב לפתח נגד עמנו נשק להשמדה המונית. נגן על אזרחי ישראל, ובעוד מועד, בכל האמצעים העומדים לרשותנו”.[2]
מבצעי תקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינות שמדיניות זו הופעלה נגדן באופן רשמי כוללות את עיראק, סוריה ואיראן. נערכה גם פעילות דיפלומטית רבה, ולדברי העיתונאי יוסי מלמן, בוצעו גם פעולות חשאיות רבות של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בסיוע יחידות עילית של צה"ל. כמו כן עשתה ישראל מאמצים דיפלומטיים למניעת ניסיונות הצטיידות גרעינית של מדינות אחרות באזור כמו מצרים, סעודיה ועוד. כאשר התגלה בשנת 2003 כי לוב התקדמה מאוד בפיתוח טכנולוגיה גרעינית מבלי שהדבר התגלה, נחשב הדבר ככישלון של קהילת המודיעין הישראלית.
במסגרת המדיניות בוצעו מספר תקיפות מפורסמות של חיל האוויר הישראלי:
- מבצע "אופרה": המוזכר לעיל, תקיפת הכור הגרעיני בעיראק והשמדתו. מבצע שאושר רשמית באופן מיידי.
- מבצע "מחוץ לקופסה": תקיפת והשמדת כור גרעיני בסוריה בשנת 2007, שאושר רשמית ב-21 במרץ 2018.
- תקיפות מתקני נשק כימי בסוריה: בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-21, תוארו כהרחבה של דוקטרינת בגין.[3]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה נקדימון, תחייתה של "דוקטרינת בגין", באתר הארץ, 8 באפריל 2018- יוסי מלמן, פרשנות: ישראל לא תאפשר למדינות האזור לפתח גרעין, באתר הארץ, 24 באפריל 2008
- על דוקטרינת בגין, באתר מרכז מורשת בגין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריה נאור, בגין בשלטון : עדות אישית, עמ' 221.
- ^ אריה נאור, בגין בשלטון : עדות אישית, עמ' 224-223.
- ^ יואב לימור, התקיפות בסוריה: בארה"ב הבטיחו, ובישראל קיימו, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2021
| מנחם בגין | ||
|---|---|---|
| אירועים מרכזיים בעת כהונתו כראש ממשלה | הממשלה ה-18: תקיפת הכור הגרעיני בעיראק • פיגוע כביש החוף • פרויקט שיקום שכונות • ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל הממשלה ה-19: הסכם השלום בין ישראל למצרים • מבצע אופרה • מלחמת לבנון הראשונה |
|
| כללי | ימי בגין • דוקטרינת בגין • בגין (סרט) • בלילות לבנים • המרד • נאום הצ'חצ'חים | |
| הנצחת מנחם בגין | אולם הספורט בגין • בית החולים מנחם בגין • דרך בגין (תל אביב) • כביש בגין • מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים • מרכז מורשת מנחם בגין • פארק בגין • פארק מנחם בגין • קריית הממשלה (מזרח ירושלים) • פרס בגין • שדרות מנחם בגין (אשדוד) | |
| משפחתו | עליזה בגין (בת זוג) • זאב בנימין בגין (בנו) | |