שמות לדמויות אנונימיות בתנ"ך
(הופנה מהדף שמות חיצוניים לדמויות אנונימיות במקרא)
בסיפורי התנ"ך מופיעות דמויות רבות ללא ציון שמן. בספרות החיצונית של ימי בית שני ובספרות חז"ל, מובאות מסורות שונות הנוקבות בשם הדמויות האנונימיות. ערך זה מציג רשימת שמות, בעיקר שמות נשים, המופיעים במסורות השונות. אלה הם המקורות העיקריים:
- ספרים חיצוניים דוגמת קדמוניות המקרא, ספר היובלים[א][ב] ועוד.
- ספרות חז"ל דוגמת מדרש רבה, התלמודים - תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, פרקי דרבי אליעזר ועוד.
- תרגומי התנ"ך, בעיקר התרגומים המדרשיים הארץ-ישראליים, כגון תרגום התורה המיוחס ליונתן ודומיו. לפעמים נמצאים זיהויים גם בתרגום השבעים ובמסורות נוסח הקרובות אליו.
- ספר הישר – ספר שחובר ככל הנראה בימי הביניים. על ספר זה ואמינותו יש ביקורת רבה.
- מסורות של עדות וקהילות שונות בעם ישראל, וכן שמות שניתנו בעקבות מסורות נוצריות ומוסלמיות.
מפרשי המקרא במסורת נתנו טעמים שונים לאי-הזכרת השמות. כך, למשל, הגמרא[1] מתייחסת לכך שאמותיהן של אברהם, דוד המלך, שמשון ונשים אחרות אינן מוזכרות במקרא. הגמרא גם מבארת כי היא נדרשת לפרט את שמותיהן משתי סיבות: "לפי שאמותן של יצחק ויעקב הוזכרו, צריכין אנו לידע שם אם אברהם...", וכן על מנת להוכיח לאפיקורוסים (מי שאינם מאמינים בתורה שבעל פה) שהתורה שבעל פה נכונה ואמיתית, שכן האפיקורוסים מאמינים בנכונותם של שמות אלו, על אף שהם אינם כתובים בשום מקום אלא עברו מדור לדור בעל פה.
לעיתים השם המוצע נובע מרמז למאורע שהתרחש אצל המזוהה,[ג] במקרים אחרים השם המזוהה לקוח מרשימות היחס בדברי הימים מתוך הבנה שאין סיבה לאזכר את שמו ללא סיבה,[ד] יש מקרים בהם הזיהוי נובע ממניע מדרשי-פרשני,[ה] אופציה נוספת היא אדם המוזכר במקום אחר בתנ"ך ויש צורך להשלים את הביוגרפיה שלו,[ו] מקרה דומה הוא זיהוי המתקשר לאופיו של האדם.[ז]
ברוב המקרים, זיהוי אנונימיים הוא סוגה דרשנית ולאו דווקא מסורת.[דרוש מקור]
שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בתורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הדמות | שם/זיהוי מוצע | מקור | |
|---|---|---|---|
| אשת קין | הויה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][ח][3] | |
| תמד | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 118 מקורו בספר קדמוניות המקרא פרק ב פסוק א שם נכתב תמך | ||
| עון[ט] | ספר היובלים, ד | ||
| קנונתו | מדרש הגדול, פרק ד פסוק ב | ||
| אשת הבל | דבורה | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 117 | |
| חומקמה | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה | ||
| לובדאו | מדרש הגדול, פרק ד פסוק ב. | ||
| בני האלוהים מדור המבול
(אשר לקחו את בנות האדם) |
שמחזאי ועזאל | בראשית רבתי | |
| עזא ועזאל | תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ז, עמוד ב'.[י] | ||
| בני קין | ספר הזוהר, בראשית לז. | ||
| כינוי לבני השופטים | ספרי, בהעלותך פו | ||
| נשות צאצאי האדם[י"א] | שת | עזורה (בת אדם וחוה)[4][י"ב] | ספר היובלים, ד |
| נובא | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 117 | ||
| אנוש | נועם[5][6] | ספר היובלים, ד | |
| קינן | מהוללת[7][8] | ספר היובלים, ד | |
| מהללאל | דינה בת ברכאל | ספר היובלים, ד | |
| ירד | ברכה בת רצויאל[9] | ספר היובלים, ד | |
| חנוך | עדני בת דניאל[י"ג] | ספר היובלים, ד | |
| ערש בת דניאל | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| ניבא בת שם | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה | ||
| מתושלח | עדנה בת עזריאל[10] | ספר היובלים, ד | |
| ערנא בת עתדל | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| למך | אשמוע בת אלישוע בן חנוך | ספר הישר פרשת בראשית עמ' 10 | |
| שמה בת אנוש | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
| בתנוש בת ברכאל[י"ד][11][ט"ו] | ספר היובלים, ד | ||
| נח | נעמה בת למך (מצאצאי קין) | בראשית רבה, פרשה כ"ג, פסקה ג'; לפי פשטות פירוש זה, נעמה מבוגרת במאות שנים מנח | |
| נעמה בת חנוך | ספר הישר פרשת נח עמ' 11 | ||
| אמזרע בת ברכיאל[12][13] | ספר היובלים, פרק ד', פסוק מ"ו | ||
| נשות צאצאי נח | שם | צדקת לבב | ספר היובלים, ז. |
| מחלתירן | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| מחלה בת בנו | תולדות אדם לרבי שמואל אלגאזי | ||
| חם | נחלת מחוק | ספר היובלים, ז. | |
| דמות נכי | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| יפת | עדתן-שש | ספר היובלים, ז | |
| בת נתנכר | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| ארפכשד | רצויה בת שושן[15] | ספר היובלים, ח | |
| שלח | מלכה בת מדי או מעכה בת כשד[י"ז] | ספר היובלים, ח | |
| מלכה בת כביר | מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה | ||
| עבר | עזורה בת נמרוד | ספר היובלים, ח | |
| פלג | לומנה בת שנער[16] | ספר היובלים, ח | |
| רעו | אורה בת אור[17] | ספר היובלים, ח | |
| מלכה בת רות | "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה עמ' 121, מקורו בספר קדמוניות המקרא פרק ד פסוק יא שם הגרסה "מלחם בת רות" | ||
| שרוג | מלכה בת כבר[18] | ספר היובלים, ח | |
| נחור | יסכה בת נסתג[19] | ספר היובלים, ח | |
| תרח | אמתלאי בת כרנבו[20] | תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א' | |
| עדנה בת אברם[21] או עתריי | ספר היובלים, יא | ||
| אם שרה | טסה | מדרש כת"י מובא בספר למכסה עתיק עמ' 24, ככל הנראה מדובר בטעות[י"ח] | |
| אחד משרי פרעה שהללו את שרה (בראשית, י', י"ד) | חרקנוש | מגילה חיצונית לבראשית מהדורת ידין עמ' לו | |
| אשת לוט | עדית / עירית[י"ט] | פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ה ובפירוש הרד"ל | |
| מלח | ילקוט ראובני בשם מדרש פליאה[23] | ||
| אחת מבנות לוט | פלוטית / פליטית | ספר הישר, פרקי דרבי אליעזר פרק כ"ה | |
| הפליט[כ]
(אשר בישר לאברהם על שביית לוט) |
עוג מלך הבשן[24] | תלמוד בבלי, מסכת נדה, דף ס"א, עמוד א'; במדבר רבה, פרשה י"ט, פסקה ל"ב | |
| מיכאל או גבריאל | פרקי דרבי אליעזר כז, תוספות השלם בשם מדרש | ||
| "הנער" מכין העגל בביקור המלאכים בבית אברהם (בראשית, י"ח, ז') |
ישמעאל | בראשית רבה, פרשה מ"ח, פסקה י"ג | |
| אליעזר | מדרש החפץ, וכן בספר הישר. | ||
| מלך צוער | בלע | ספר הישר[כ"ב] | |
| "שני נעריו" שליוו את אברהם בפרשת העקדה (בראשית, כ"ב, ג') |
אליעזר וישמעאל[כ"ג] | ויקרא רבה, פרשה כ"ו, פסקה ז' | |
| אשת ישמעאל | הראשונה | עיישה[כ"ד] | פרקי דרבי אליעזר פרק ל |
| מריבה | ספר הישר | ||
| גיגית | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
| עדישא | תרגום ירושלמי (יונתן), ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"א, ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז | ||
| השנייה | פאטמה | פרקי דרבי אליעזר פרק ל, תרגום ירושלמי (יונתן), ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק כ"א | |
| מלכית | ספר הישר | ||
| עבד אברהם (אשר הביא את רבקה ליצחק) (בראשית, כ"ד, ב') |
אליעזר | בראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י' | |
| אם רבקה (בראשית, כ"ד, נ"ה) |
דבורה | מדרש אגדה פרשת וישלח (לה ח) | |
| הדמות שאליה רבקה הלכה לדרוש את ה' (בראשית, כ"ה, כ"ב) | שם ועבר או אחד מהשניים, שם או עבר | בראשית רבה, פרשה ס"ג, פסקה ו', יונתן בן עוזיאל, מדרש שכל טוב, תרגום נאופיטי | |
| אברהם | רד"ק, חזקוני | ||
| נביאי התקופה | אבן עזרא, רשב"ם | ||
| היא בעצמה | ראב"ם | ||
| מלווי אבימלך מלך גרר (בברית יצחק ואבימלך) (בראשית, כ"ו, כ"ו) |
אחוזת | רלב"ג בביאורו על הפרשה (עמ' 341–342), בבראשית רבה, פרשה ס"ד, פסקה ט' נכתב ששמו "אחוזת מרעהו" | |
| אשת לבן הארמי | עדינה | ספר הישר | |
| בני לבן הארמי (רעו את צאן אביהם) (בראשית, ל"א, א') |
בעור, אליב ומורש | ספר הישר | |
| ינום וימדם | מדרש שכל טוב | ||
| השליח ששלח יעקב לקרוא לרחל ולאה (בראשית, ל"א, ד') | נפתלי | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, ל"א, ד' | |
| המגלה ללבן על בריחת יעקב (בראשית, ל"א, כ"ב) | עמלק | תוספות השלם, במקורות אחרים נכתב שנודע לו על ידי תרפים[26] או על ידי רועים אחרים.[27] | |
| שליחי יעקב לעשיו (בראשית, ל"ב, ד') | דמשק בן אליעזר ואלינוס בן אליעזר | ספר הישר, לפי רש"י אלו היו מלאכים | |
| "ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלומות" (בראשית, ל"ז, י"ט) |
שמעון ולוי | מדרש תנחומא, וישב ג | |
| המשליך את יוסף לבור, (בראשית, ל"ז, כ"ד) |
שמעון | בראשית רבה, פרשה פ"ד, פסקה ט"ז | |
| המספרים ליעקב על "מות" יוסף (בראשית, ל"ז, ל"ב) |
יהודה | תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י', עמוד ב' | |
| נפתלי | ספר הישר. | ||
| בני השפחות | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, ל"ז, ל"ב | ||
| שמה הפרטי של בת שוע | עלית | ספר הישר[כ"ה] | |
| שניים מהשבטים המאשימים את עצמם בצרתם (בראשית, מ"ב, כ"א) | שמעון ולוי | מדרש שכל טוב | |
| פותח השק במלון (בראשית, מ"ב, כ"ז) | לוי | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, מ"ב, כ"ז | |
| הנער המתרגם ליוסף, הרודף אחר השבטים, והאוסר את שמעון | מנשה בן יוסף | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, מ"ב, כ"ג, בראשית רבה, פרשה צ"א, פסקה ח', מדרש תנחומא פרשת ויגש סימן ד | |
| המודיע ליעקב שיוסף חי | נפתלי | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, מ"ט, כ"א | |
| שרח | תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, מ"ו, י"ג | ||
| שר המשקים | מירוד | ספר הישר | |
| נשות השבטים, בני יעקב | ראובן | אודה | ספר היובלים פרק לד |
| אליורם בת עוי | ספר הישר | ||
| שמעון | אדבה | ספר היובלים פרק לד | |
| יבעה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא[2]; ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
| דינה בת יעקב | בראשית רבה, פרשה פ', פסקה י"א | ||
| לוי[כ"ו] | מלכה | ספר היובלים פרק לד, וכן גם בספר צוואות השבטים, צוואת לוי יא א | |
| ענת | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא[2]; ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
| עדינה בת יובב בת יקטן | ספר הישר | ||
| אותה | דעת זקנים במדבר כו נט[כ"ז] | ||
| יששכר | חזקה | ספר היובלים פרק לד | |
| עזקה | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
| ארידה בת יובב בת יקטן | ספר הישר | ||
| זבולון | נעמה | ספר היובלים פרק לד | |
| ענני | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. וכן אצל הרב חיים קנייבסקי. | ||
| מרושה בת מולד | ספר הישר | ||
| דן | עגלה | ספר היובלים פרק לד, וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | |
| אפללת בת חמודן | ספר הישר | ||
| נפתלי | רצויה | ספר היובלים פרק לד | |
| צרויה | ספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט. | ||
| מרימה בת אמורם בן עוץ בן נחור | ספר הישר | ||
| רצויה | ליקוטים בסוף כתר ארם צובא.[2][3] | ||
| גד | מכה | ספר היובלים פרק לד, בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט גרס מעכה. | |
| עוצית בת אמורם בן עוץ בן נחור | ספר הישר | ||
| אשר | יונה | ספר היובלים פרק לד | |
| עדון בת אפלל | ספר הישר | ||
| בנימין | יסכה | ספר היובלים פרק לד[28] | |
| ערבה בת שמרן | ספר הישר | ||
| האומר ליוסף שאביו חולה | אפרים | מדרש תנחומא פרשת ויחי אות ו | |
| בלהה | פסיקתא רבתי ג | ||
| בנימין | פסיקתא רבתי ג | ||
| אסנת | מדרש ילמדנו | ||
| מנשה[כ"ח] | מדרש לקח טוב | ||
| בת פרעה | בתיה[כ"ט] | תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט, עמוד ב' ויקרא רבה, פרשה א', פסקה ג'. בתיה בת פרעה מוזכרת בדברי הימים ללא הסבר מי היא והיכן נזכרה.[30] | |
| תרמות | ספר היובלים מז ה, ובמקורות נוספים.[31] | ||
| אחות משה בסיפור משה בתיבה,[ל] (שמות, ב', ד') |
מרים הנביאה[ל"א][ל"ב][ל"ג] | תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף י"א, עמוד ב' | |
| השליח החילופי שהציע משה ("שלח נא ביד תשלח") (שמות, ד', י"ג)[ל"ד] | אהרן | שמות רבה, פרשה ג'[ל"ה] | |
| פנחס[ל"ו] | תרגום יונתן[ל"ז] | ||
| בן משה שנימול על ידי ציפורה | אליעזר בן משה | שמות רבה, פרשה ה' | |
| גרשום בן משה | תרגום יונתן | ||
| חרטומי מצרים | יוחני וממרא | תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף פ"ה, עמוד א'; בספר ברית דמשק עמוד 5 נכתב "יקם בליעל את יחנה ואת אחיהו במזמתו". | |
| יאנס ויאמברס (או יניס וימברס) | תרגום יונתן, כמו גם בספרים החיצוניים ובמסורת הנוצרית. | ||
| האיש העברי אשר הוכה על ידי המצרי | דתן[ל"ח] | שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז | |
| שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים | דתן ואבירם[ל"ט] | תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד, עמוד ב' | |
| המגרש את משה ואהרון מארמון פרעה לאחר מכת ברד | בלעם בן בעור | מדרש הביאור במקום[32] | |
| הצועקים על משה ואהרון לאחר גזירת התבן של פרעה (שמות, ו', י"ח) | דתן ואבירם | תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ס"ד, עמוד ב' | |
| "הירא את דבר ה' מעבדי פרעה" (שמות, ט', כ') | איוב | תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ה', הלכה ו' | |
| האדם שלא חשש מכת ברד (שמות, ט', כ"א) | בלעם[מ] | תרגום ירושלמי (יונתן), שמות, ט', כ"א | |
| המתלוננים למשה לפני קריעת ים סוף (שמות, י"ד, י"א) | דתן ואבירם | מדרש הגדול, קרח עמ' רסט | |
| המותירים מהמן (שמות, ט"ז, כ') | דתן ואבירם | שמות רבה, פרשה כ"ה, פסקה י' | |
| מחפשי המן בשבת (שמות, ט"ז, כ"ז) | דתן ואבירם | מדרש תנחומא, שמות י | |
| המתלוננים באירועי מסה ומריבה (שמות, י"ז, ג') | דתן ואבירם | בעל הטורים | |
| "בניו" המוזכרים כאישים שבאו יחד עם יתרו (שמות, י"ח, ה') | בני יתרו | ספר הזוהר, חלק ב', דף ס"ט, עמוד ב' | |
| בני משה | תרגום יונתן | ||
| נערי בני ישראל המעלים קרבנות בטקס כריתת הברית עם ה' (שמות, כ"ד, ה') | הבכורות | תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב' | |
| שבעים הזקנים | מדרש אגדה | ||
| אצילי בני ישראל האוכלים בטקס כריתת הברית עם ה' (שמות, כ"ד, י"א) | הבכורות | תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב' | |
| שבעים הזקנים | מדרש אגדה | ||
| את מהנשים החכמות טוות העזים (שמות, ל"ה, כ"ו) |
עזובה אשת כלב | תרגום, ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ח | |
| בן אישה ישראלית (המגדף) | חפישתוק | מדרש פתרון תורה ספר ויקרא, פרק כ"ד, פסוקים י'-כ"ג | |
| בעלה של שלמית בת דברי | דתן | שמות רבה, פרשה א', פסקה כ"ז | |
| ביריה בן חושים[מ"א] | ילקוט שמעוני רמז תרנז | ||
| אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת | צלפחד | תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף צ"ו, עמוד ב' | |
| אנשים שהיו טמאים ולא יכלו להקריב קרבן פסח, (במדבר, ט', ו') |
מישאל ואליצפן בני עוזיאל[33] | תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ה, עמוד ב' | |
| הנער המבשר למשה על נבואות אלדד ומידד | גרשום | מדרש תנחומא פרשת בהעלותך יב | |
| יהושע בן נון | ספרי | ||
| האישה הכושית[מ"ב] | צפורה | תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף ט"ז, עמוד ב' | |
| תרביס | קדמוניות היהודים ליוסף בן מתתיהו | ||
| אדוניה מלכת כוש | ספר הישר פרשת שמות | ||
| הכנעני מלך ערד | סיחון | תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף ג', עמוד א' | |
שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בנביאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמות לדמויות אנונימיות שהופיעו בכתובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הדמות | שם/זיהוי מוצע | מקור |
|---|---|---|
| אשת איוב | דינה | אשת איוב על פי תרגום איוב, תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ט"ו, עמוד ב' |
| סיטיס | על פי דברי איוב, זוהי אשתו הראשונה שמתה כחלק מהניסיונות שהועמד בהם, - לאחר מכן נשא לאישה את דינה, בת יעקב ולאה. | |
| מלך נינווה בזמן יונה בן אמיתי | אסנפר (המזוהה אצל חז"ל כסנחריב) | ילקוט שמעוני (רמז תקנ פסקא ג) |
| פרעה | פרקי דרבי אליעזר מג | |
| השופטים בזמן רות (רות, א', א') | דבורה ברק ויעל | רות רבה, פרשה א', פסקה א'[38] |
| שמגר בן ענת ואהוד בן גרא | רות רבה, פרשה א', פסקה א' | |
| אבצן מבית לחם | הערתו של האמורא רבה בר רב הונא בתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א' המזהה את אבצן עם בועז[38] | |
| היבם הפוטנציאלי לרות (רות, ג', י"ב)[ס] | טוב | רות רבה, פרשה ו', פסקה ג' |
| פלוני אלמוני | רות רבה, פרשה ז', פסקה ז' | |
| מציע הצעת חיפוש הנשים לאחשוורוש | ממוכן | פרקי דרבי אליעזר פרק מט |
| נערות אסתר | חולתא, רוקעיתא, גנוניתא, נהוריתא, רוחשיתא, חורפיתא.[39] | תרגום ראשון במקום |
| אם המן האגגי | אמתלאי בת עורבתי | תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א' |
| בת המן האגגי | שכחטנת | מדרש אבא גוריון (נשמט במהדורות הרגילות, מתועד בכתבי יד).[40]
על פי האגדה השליכה על אביה בטעות דלי של צואה, כשגילתה את מעשיה, התאבדה. |
| אחד מבניו של יהוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתנו של סנבלט (נחמיה, י"ג, כ"ח) | מנשה | ספר יוסיפון פרק ה |
זיהויים חוץ יהודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הדמות | שם/זיהוי מוצע | מקור |
|---|---|---|
| אשת קין | קלמאנא | פירוש אברבנאל, בראשית ד, א בשם ספרי האומות |
| אלבודא | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[41] | |
| אשת הבל | בלבירא | אברבנאל, בראשית ד, א בשם ספרי האומות |
| אשת מתושלח | מתושלחא | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[42] |
| אשת למך | קינוש בת ראכיל | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[42] |
| אשת נח | טיציאה/אריציאה | שלשלת הקבלה |
| עמורה והשניה ואלעה בת מחויל | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[42] | |
| בת לוט | רואיא | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[43] |
| זיהויים לנשות ישמעאל באסלאם | האלה בת עומראן, אלג'דא בת סעד, סאמה בת מוהלהל, אלחיפא בת מצ'אץ', אס-סידא בת מצ'אץ' | מובא בתוך אביבה שוסמן, מקורו היהודי ומגמתו של סיפור ביקורי אברהם אצל ישמעאל, תרביץ, ניסן-אלול תש"ם, כרך מט, עמ' 325-345, באתר JSTOR |
| אשת פוטיפר | זוליכה / זוליחה / סוליקה | ספר הישר, המקור לכך הוא כנראה באסלאם, שם מכונה אשת פוטיפר "זוליח'א".[44] |
| שר המשקים | גאלב | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[45] |
| שר האופים | אברוהא | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[45] |
| חרטומי מצרים | רזאב ורבאב | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[46] |
| מלכת שבא | בלקיס או בּילְקִיס | מסורת מוסלמית שמקורה במפרשי הקוראן דוגמת מוחמד אבן ג'ריר א-טברי או אל-זמח'שרי בפירושם על סורת א-נמל.[ס"א] |
| חתשפסות | עמנואל וליקובסקי, תקופת בתוהו פרק שלישי, עמ' 87 | |
| ניקָאוּלה | יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר שמיני, פרק 6 | |
| מכּדה[ס"ב] | מסורת אתיופית מזהה את השושלת הסולומונית כבית מלוכה המיוחס עד שלמה מלך ישראל ומלכת שבא, ומזהה את מנליק כבנם. | |
| אביו של חבקוק | דקר | ספר תפילות הפלשים, תפילת המלאכים לאל אחד. |
| מלך נינווה בזמן יונה בן אמיתי | ת'עלב בן שארד | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[47] |
| אשת איוב | רחמה בת אפרים | מוחמד בן עבד אללה אל כסאאי (אנ')[48] |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים בנושא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאיר זקוביץ, "לכולם שמות יקרא - על זיהוי אלמונים בספרות המקרא", עיוני מקרא ופרשנות ט, תשס"ט, עמ' 441–468.
- פנינה פייג[49] והרב ישעיהו הדרי,[50] סתומים במקרא ומפורשים בחז"ל, מכלול, א (תשנא) 37-48, באתר המכללה האקדמית הרצוג
- יצחק היינמן, דרכי האגדה, פרק ד, עמ' 25–34, הוצאת מאגנס 1974, ירושלים.
- שמות מחז"ל לדמויות שנזכרו בתנ"ך בצורה אנונימית בפורום אוצר החכמה
מקורות ורשימות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב חיים קניבסקי, למכסה עתיק, באתר היברובוקס
- אורי שחר, אורי וישעי, קרית ספר תש"ע, באתר אוצר החכמה
- יעקב ישראל סטל, (עורך) ספר קושיות, לאחד מן הראשונים, אות רל, עמ' קעח-קעט.
- רבי ירחמיאל בן שלמה (מחבר), עלי יסיף (עורך), ספר הזכרונות לירחמיאל, תל אביב תשס"א, באתר אוצר החכמה
- מדרש (בסוף ספר מגן וחרב לרבי יהודה אריה ממודנה כתב יד), מובא אצל הרב מנחם מנדל כשר, תורה שלמה ב השמטות ומילואים לפרשה ד אות כה, עמ' תקלב.
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערך זה מתבסס על מהדורת כנה ורמן
- ^ מספר כותבים השתמשו בספר זה אך גרסו גרסאות שונות, דבריהם הובאו בהערה
- ^ כך, לדברי כנה ורמן, שמות נשי דורות ראשונים בספר היובלים לקוחים ממעשיו של הבעל; כך אשת קין קרויה "עון" מפני העוון שבעלה עבר
- ^ כך אצל בתיה בת פרעה והצללפוני
- ^ למשל, בעל קדמוניות המקרא מזהה את הורג שאול כ"בן אגג" מפני ששאול הציל את אגג אביו
- ^ כך הזיהוי של הורג אחאב כנעמן
- ^ למשל לפי תרגום התורה המיוחס ליונתן נפתלי הוא המודיע ליעקב על מציאת יוסף מפני שנפתלי הוא "אילה שלוחה"
- ^ כתב זה ידוע בשל האזכורים שהדפיס הרב חיים קניבסקי בספרו תחת השם "מדרש כתב יד" הרב קניבסקי הדפיס מספר ספרים חיצוניים נוספים דוגמת תרגום השבעים, תרגום ניאופיטי, ספר חנוך וספר נח
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז לעון קין
- ^ זיהוי דומה מוזכר גם במסורת המוסלמית על פי סורת אל-בקרה בקוראן
- ^ את שמות ילדיהם ניתן למצוא בספר הזכרונות דברי ירחמיאל עמ' 117-118
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז ל"עזר כנגדו"
- ^ לפי כנה ורמן זה רמז לכך שחנוך עלה לגן עדן
- ^ במשמעות של בת אנוש
- ^ לפי מגילה חיצונית לבראשית היא הייתה אחותו של למך ולא בת ברכאל
- ^ שמות נשות אברהם מתועדות במקרא מוסרת מוסלמית מוסיפה אישה נוספת בשם צ'חורא[14]
- ^ לפי ספר היובלים לארפכשד היה בן ושמו קינן והוא היה נשוי למלכה בת מדי ושלח למעכה בת כשד; בדורות מאוחרים יותר, קינן הוסר מהרשימה ונוצר בלבול
- ^ בכתב היד[2] נכתב שנחור אבי תרח נשא את יסכה בת נוסה קניבסקי חשב שיסכה בת נוסה (=טסה) היא שרה
- ^ לפי נורית גוברין פירוש השם הוא "עדות" - עדה המצבה[22]
- ^ בילקוט שמעוני (תהלים רמז תתפג) נכתב שפליט זה שמו
- ^ פרשני המקרא עסקו בשאלה זו, ראו: רמב"ן אברבנאל ור"ן
- ^ בפסוק נכתב: "מֶלֶךְ בֶּלַע הִיא-צֹעַר" (בראשית, י"ד, ב') ולא נכתב שמו של מלך בלע,[כ"א] מחבר ספר הישר מפרש ששם המלך כשם העיר כך פירש גם החיד"א בספרו חומת אנך על הפסוק.
- ^ במדרש החפץ גורס אליעזר וממרא
- ^ יש שכתבו שמחבר פרקי דר' אליעזר כינה את אנשים עיישה ופטימה על שם אשתו ובתו של מוחמד כדי לזלזל בהן, אביבה שוסמן חלקה על תאוריה זו.[25]
- ^ בצוואת יהודה נכתב "ויתן לי את בת-שוע בתו לאשה", ראו: אברהם כהנא (עורך), הספרים החיצוניים, חלק א עמ' קעג
- ^ בגמרא מבואר שללוי היו שני נשים, ראו: תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'
- ^ על בסיס הפסוק "ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים" (במדבר, כ"ו, נ"ט)
- ^ אופציות נוספות: רוה"ק (פסיקתא רבתי ג) הרופאים (ב"ר) שומרים (מדרש אגדה)
- ^ לפי רבי אליהו מאיזמיר[29] בתיה הייתה בתו המאומצת של פרעה, אחותה התאומה הייתה ציפורה שאומצה על ידי יתרו
- ^ על הפסוק "והנה נער בוכה" נדרש במדרש אבכיר שזהו אהרן
- ^ רבי אברהם אבן עזרא בפירוש הקצר נוקט שזאת קרובת משפחתו ולאו דווקא אחות ממש
- ^ זיהוי זה הוא כנראה דרושי מפני שמרים ההייתה אז בין גיל שלוש לחמש
- ^ בגמרא נכתב על דרך הדרש שזוהי השכינה
- ^ הפירוש הפשוט לפסוק הוא "שלח שליח טוב"
- ^ אופציה נוספת מובאת במדרש - מלאכים
- ^ במדרש אבכיר כתב שזה ר' עקיבא
- ^ בפרקי דר"א כתב שהשליח הוא אליהו, על בסיס ההשוואה בין פנחס לאליהו
- ^ בפרקי דרבי אליעזר (מה) נכתב שהמוכה היה מבני קהת
- ^ בפרקי דרבי אליעזר (מה) נכתב שה"רשע" בסיפור זה הוא דתן
- ^ בשמות רבה, פרשה י"ב, פסקה ב' נאמר שזהו פרעה ועמו
- ^ יש גורסים נריה, בדיה, היה, נריה ועוד
- ^ אבן עזרא ורשב"ם סברו שהייתה זו אישה נוספת של משה
- ^ בגמרא "צללפונית", אך היעב"ץ בהגהותיו הציע לגרוס "הצללפוני" על פי הפסוק, וכך היא הגרסה בבמדבר רבה. בכתב יד ותיקן 115 ב הגרסה היא הצללפונית
- ^ סיפור פסל מיכה מוצג במקרא לצד סיפור שמשון ודלילה מה שהביא את המחבר לקשר בין השתיים
- ^ הרב מנחם עזריה מפאנו בספרו גלגולי נשמות, אות צ, מעתיק את שמה כצפנית
- ^ מוזכר בתהלים, ז', א'
- ^ רבי משה סופר כתב בספרו תורת משה (מהדורא קמא, הפטרה לפרשת נשא טו:) שערפה התעברה משמשון בעת מאסרו אצל פלשתים. בתוספתא לתרגום נכתב שגוליית היה מזרע שמשון, ראו: הרב יעקב חיים סופר, הדר יעקב, חלק ה סימן טז
- ^ בפסוקים נכתב שהם בני "הרפה" במובן מילולי של ענקית
- ^ הקש לבתיה בת פרעה
- ^ לפי פשוטו של מקרא אם המלך היא בת שבע
- ^ בדברי הימים ב', ט', כ"ט מוזכר עדו לצד ירבעם
- ^ אותו אחד המוזכר במלכים א', כ', כ"ח
- ^ בפירוש המיוחס לרש"י בדברי הימים (יח לג) נכתב שההורג היה יהודי
- ^ בתנא דבי אליהו רבא פרק יח נכתב שבן האשה הצרפית הוא משיח בן יוסף
- ^ רבנו בחיי בן אשר הניח שהיא גויה (בפירושו לתחילת פרשת פינחס)
- ^ במלכים א', י"ח, י"ב מספר עובדיה לאחאב ש"עבדך יראה את ה' מנעורי" גם האלמנה מספרת לאליהו שבעלה "עבדך היה ירא את ה'"
- ^ בשלשלת הקבלה כתב בשם הזוהר פרשת לך לך שבעלה הוא עובדיה הנביא, את דבריו ציטט בסדר הדורות ג"א רנ"ד, אך זהו בלבול בין האישה השונמית לבין האישה מנס אסוך השמן
- ^ ועמו ר' זכריה או לגרסאות אחרות, ר' סבייא
- ^ בתשובת רבי אברהם בן הרמב"ם (סימן כה) נכתב שהיה גר
- ^ במקרא נאמר פלוני אלמוני במובן של "לא נודע שמו"
- ^ שם זה מופיע גם אצל פרשנים יהודיים, ראו גרשם שלום, "פרקים חדשים מענייני אשמדאי ולילית", תרביץ יט/ג-ד (תש"ח), עמ' 169 (172–175) (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- ^ פירוש השם מכּדה (Makeda) במקור האתיופי הוא "לא כך".
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אברהם אליהו הרכבי, כ"י שראיתי בדמשק, הפסגה, גיליון א, עמ' 58, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ 1 2 3 4 כך גם במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס פטורה
- ^ במהדורת כהנא גרס נעמי
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס נעים
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס מחוללת
- ^ אלגאזי גרס מהוללאות
- ^ אלגאזי גרס ברכה בת רצויה, במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס ברכה בת דיצא
- ^ אלגאזי גרס עזריה
- ^ אלגאזי גרס ברונוש בת ברכאל, במגילה חיצונית לבראשית (מהדורת ידין עמ' לד) נכתב בתאנוש
- ^ אלגאזי גרס אמורע בת ברכיאל, במהדורת כהנא גרס אמזרה בת רכאל
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה ממודנה גרס נעמה בת ברכיאל
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 217
- ^ אלגאזי גרס רצויה בת ששון
- ^ אלגאזי גרס לבנה
- ^ אלגאזי גרס אורה בת חור
- ^ אלגאזי גרס מלכה בת נהר
- ^ אלגאזי גרס ישגב בת ישחוב, יש שגרסו בת ניסה/בת נוסה/בת נסתג
- ^ במדרש כת"י שבסוף ספר מגן וחרב אמתלאי בת ברוכו
- ^ או עדנה בת אברנהו ע"פ הרב שמואל אלגאזי בראש ספרו תולדות אדם
- ^ ראו: נורית גוברין, נשים בנות בלי שם במקרא ובספרות, מאזנים, גיליון פו, תשע"ג, עמ' 20-26, באתר JSTOR
- ^ ספר הפליאה לז א
- ^ בספר הישר "עוגי עבד אברהם"
- ^ אביבה שוסמן, מקורו היהודי ומגמתו של סיפור ביקורי אברהם אצל ישמעאל, תרביץ, ניסן-אלול תש"ם, כרך מט, עמ' 325-345, באתר JSTOR
- ^ ספר הישר
- ^ תרגום ירושלמי (יונתן), בראשית, ל"א, כ"ב
- ^ וכן בספר קושיות לאחד מן הראשונים באשכנז, אות רל, עמ' קעח-קעט
- ^ מדרש תלפיות, למברג תרל"ה, עמ' סח. ענף בתיה, בשם ספר הזוהר כתב יד., באתר היברובוקס
- ^ דברי הימים א', ד', י"ח
- ^ שוע אמוראי-שטרק, "האלה תרמותיס, בת פרעה, משה וארטפניס: פרק בפרשנות יהודית-הלניסטית", כעת, כתב עת תלפיות, כרך א תשע"ד, עמ' 191 - 202
- ^ הובא גם בחומש תורה שלמה, ראו: מנחם מנדל כשר, תורה שלמה, חלק י, יא, פרשת בא, באתר היברובוקס
- ^ הגמרא מעלה אפשרויות נוספות: נושאי ארון יוסף או סתם אנשים שטיפלו במת מצווה
- ^ ראו גם: יעל פלדמן, האומנם נקראה בת-יפתח "שאילה", ואיך נהפכה למרטירית נוצרית, באתר הארץ, 12 ביוני 2005
- ^ יש שגרסו שרה בת עדאל, ראו: עידן דשא (עורך), ילקוט מדרשים, חלק ה' עמ' קפו, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים); יש שגרסו נצבת בת עמיאל, ראו: ספר קושיות לאחד מהראשונים באשכנז אות רל עמ' קעט, ויש שגרסו עדאלת בת עדאל, ראו: מדרש הביאור, קרית אונו תשנ"ח עמ' תקנה
- ^ החיד"א, ברכי יוסף, אורח חיים סימן רמ סעיף ד, באתר היברובוקס
- ^ שערי תשובה סימן י"ט, באתר "דעת"
- ^ 1 2 'ויהי בימי שפוט השופטים': אילו שופטים?, באתר תורת הר עציון
- ^ ראו בספר מנות הלוי לרבי שלמה אלקבץ ביאור שמותם
- ^ מקורות ראו פה בפורום אוצר החכמה
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 135
- ^ 1 2 3 אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 142
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 211
- ^ תפסיר לקוראן, סורה 12, איה 21
- ^ 1 2 אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 230
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 283
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 318
- ^ אביבה שוסמן, סיפורי הנביאים, הוצאת אוניברסיטת תל אביב 2013, עמ' 245
- ^ בתו של הרב ישעיהו הדרי שעסק בנושא זה בשיעוריו
- ^ ראו גם כאן