ויקיפדיה:הכה את המומחה

לפני העלאת שאלה אנא בדקו האם אין לה כבר תשובה בערכי ויקיפדיה.

ארכיונים של הכה את המומחה

רשימת הארכיונים  דפי ארכיון של הכה את המומחה ארכיון כללי 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40 41 42 43 44 45 46 47 48 49 50 51 52 53 54 55 56 57 58 59 60 61 62 63 64 65 66 67 68 69 70 71 72 73 74 75 76 77 78 79 80 81 82 83 84 85 86 87 88 89 90 91 92 93 94 95 96 97 98 99 100 101 102 103 104 105 106 107 108 109 110 111 112 113 114 115 116 117 118 119 120 121 122 123 124 125 126 127 128 129 130 131 132 133 134 135 136 137 138 139 140 141 142 143 144 145 146 147 148 149 150 151 152 153 154 155 156 157 158 159 160 161 162 163 164 165 166 167 168 169 170 171 172 173 174 175 176 177 178 179 180 181 182 183 184 185 186 187 188 189 190 191 192 193 194 195 196 197 198 199 200 201 202 203 204 205 206 207 208 209 210 211 212 213 214 215 216 217 218 219 220 221 222 223 224 225 226 227 228 229 230 231 232 233 234 235 236 237 238 239 240 241 242 243 244 245 246 247 248 249 250 251 252 253 254 255 256 257 258 259 260 261 262 263 264 265 266 267 268 269 270 271 272 273 274 275 276 277 278 279 280 281 282 283 284 285 286 287 288 289 290 291 292 293 294 295 296 297 298 299 300 301 302 303 304 305 306 307 308 309 310 311 312 313 314 315 316 317 318 319 320 321 322 323 324 325 326 327 328 329 330 331 332 333 334 335 336 337 338 339 340 ארכיון מתמטיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פיזיקה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון ביולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 ארכיון פסיכולוגיה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10

אנא הזדהו בשמכם או בשם בדוי, זה יקל עלינו את ההתייחסות אליכם.
דף זה נועד לשאלות בעלות אופי כללי, שלא מצאתם להן תשובה בערכי ויקיפדיה:

• נסחו היטב את השאלה ותנו לה כותרת משמעותית (לא "שאלה" או "צריך עזרה")
• השתדלו להימנע מהנחות מוקדמות מכלילות או חסרות יסוד ("מדוע צרות באות בצרורות?")
• חל איסור לשאול שאלות שאופיין או ניסוחן עובר על כללי ההתנהגות בקהילה, ובפרט כאלו שמתייחסות באופן לא הולם לקבוצה אתנית, דתית או אחרת
• שאלות הנוגעות לערך מסויים יש להעלות בדף השיחה של הערך
• בעיות טכניות או שאלות על נהלים – מקומן בדלפק הייעוץ
• שאלות לשוניות – מקומן בדף הייעוץ הלשוני
• שאלות במדעים מדויקים יש להפנות אל הכה את המומחה – שאלות במדעים מדויקים

הוספת שאלה בנושאים כלליים הוספת שאלה במדעים מדויקים שאלות במדעים מדויקים מופיעות בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

עדכון הסטטוס בדף זה נעשה על ידי החלפת הפרמטר "חדש" שמופיע בתבנית המצב ({{מצב|חדש}}) באחד הערכים הבאים: החלפה זו תשנה את צבע ותוכן תיבת הסטטוס המופיעה ליד הדיווח:

תיעוד תבנית מצב הטיפול

אופן השימוש {{מצב|טופל|חיים 7|חיים}} ← מצב טיפול: טופל מטפל: חיים התבנית מקבלת שלושה פרמטרים. מצב טיפול אחד מהבאים: חדש מצב טיפול: חדש בטיפול בעבודה הוכלל בדף השיחה בדף השיחה במעקב דיון פתוח בדיון מצב טיפול: בטיפול טופל תוקן {{תוקן}} נפתר בוצע {{בוצע}}הועבר נענה מצב טיפול: טופל דיווח שגוי שגוי לא טעות לא שגיאה לא תקלה לא בוצע {{לא בוצע}} שם שגוי מגבלה טכנית לא יבוצע לא ערך פרסום פרסומי פרסומת לא יקרה לא הועבר נמחק לא יועבר מופיע בערך כבר מופיע בערך מצב טיפול: דיווח שגוי הצעה הצעות הצעה לשיפור הצעות לשיפור הצעת שיפור הצעות שיפור מצב טיפול: הצעה לשיפור כבר דווח כבר נענה בקשה חוזרת כפילות כפלישן לא נענה לא טופל ישן, לא נענה ישן, לא טופל דיווח חוזר מצב טיפול: כבר דווח לא ניתן לטפל ללא תוכן ללא מענה בלי תוכן דרוש מקור {{מקור}} אין מקור לא ברור {{הבהרה}} לא בשל לא מוכן חסר מידע מצב טיפול: ללא תוכן אחר דיון סגור דיון להעברה להעברה מצב טיפול: אחר שם המטפל - אופציונלי שם תצוגה - אופציונלי ראו גם קידוד צבעים: {{מצב/צבע}} קטגוריות על פי קבוצות: {{מצב/צבע/קבוצות}} {{מצב/שאלה חדשה}} {{מצב/בקשה חדשה}} {{מצב/דיווח חדש}} דפים משמעותיים שמשתמשים בתבנית ויקיפדיה:דיווח על טעויות |Gadget-wikibugs ויקיפדיה:דלפק ייעוץ ו{שאלה חדשה ויקיפדיה:הכה את המומחה {שאלה חדשה ויקיפדיה:סדנה לגרפיקה {בקשה חדשה ויקיפדיה:חממה /בקשה חדשה/בקשה וק:הדט ויקיפדיה:חממה/בקשה חדשה

---

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

מה הערך הכי ארוך בוויקיפדיה העברית ?

צחי לרנר - שיחה 01:31, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:דפים_ארוכים 77.138.170.194 02:37, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה ובאנגלית ? צחי לרנר - שיחה 02:41, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

https://en.wikipedia.org/w/index.php?title=Longest_Wikipedia_Article&mobileaction=toggle_view_desktop

תודה מקרב לב, רשימות מפתיעות בעברית ובאנגלית. צחי לרנר - שיחה 03:24, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

כמה מים סופח מלח

מישהו יודע כמה מים גרם אחד של מלח בישול סופח? מיכאל.צבאן • שיחה • י"א בתשרי ה'תשע"ח • 13:16, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

תלוי באחוז CaCl2.

https://youtu.be/dQ8BXI8ibuE

Common salt or solar salt contains impurities, one among them being calcium chloride, which has the property to absorb moisture from air to make it wet. The salt getting wet is termed as being hygroscopic. Refined salt is devoid of this Calcium chloride & hence is not hygroscopic. תוכל גם לעיין בערך היגרוסקופיות 77.138.170.194 18:00, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שפות תכנות interpreted בהיי-טק הישראלי

איזה עוד שפות תכנות interpreted נפוצות בהיי-טק הישראלי מלבד JavaScript? כלומר שפות שנמצאות בתפוצה נרחבת ושלמידה שלהן תבטיח בסבירות גבוהה עבודה כשכיר לעובד עם ניסיון קודם בתכנות ועם נכונות ללמידה עצמאית. 79.180.1.206 13:59, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

שפות תכנות הן תחום מאד דינאמי, והאופנה משתנה כל שנתיים בערך. לכן מומלץ לחתור להבנה של רעיונות ארכיטקטוניים מרכזיים (למשל Model View Controller) במקום בלימוד טכני של שפה מסויימת. כיום נפוץ שימוש בפייתון ו-Ruby ובספריות כגון AngularJS ו-Ruby on Rails, אבל בטח יש כבר דברים יותר מתקדמים ואופנתיים. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 14:10, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

צר לי מאד אם התקבל רושם אחר אך אכן יש לי את כל הנכונות להבין רעיונות כאלה. את MVC אני מכיר ומעוניין ללמוד בהקדם על MVP. אבל חשוב לי לדעת לגבי שפות interpreted לעומת compiled.

תודה, 79.180.1.206 14:26, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

הזכרת כל מיני שפות דינאמיות [1]. יש אכן כמה נפוצות (ובפרט פייתון). אבל תוכניתן לא מאופיין בהכרח לפי השפות שהוא מכיר. שפת התכנות היא רק חלק מאפיונה של סביבת העבודה. מי שיודע באמת לעבוד עם ערמת פולים, ידע כנראה את החשיבות של שפות דבק פשוטות כמו Bourne Shell‏.

תגובה זו כנראה יועדה ל - Ranbar.‏ 79.180.1.206 15:10, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

שיטת הhammer בגיטרה

יוצא לי שהצליל השני (אחרי המכה) הוא מאוד מאוד חלש וכמעט בלתי מושמע. יש לכם טיפים איך לשפר את זה? 213.55.176.233 19:34, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

נסה להתחיל עם הקשה יחידה באצבע על המיתר כאשר ידך משוחררת לחלוטין ואתה לא לוחץ על אף מיתר באצבעותיך האחרות. כאשר אתה מקבל צליל חזק וצלול, בלי להפעיל כוח ובלי להזיז את היד פרט לאצבע, אז גילית את התחושה הנכונה, שאותה תוכל לנסות לשחזר גם כאשר אצבעותיך על המיתרים. תרגול טוב הוא לנגן אקורדים וסולמות שאתה כבר מכיר באמצעות הקשות יד שמאל בלבד (סטייל אנדי מקי).
טיפ כללי: לא ניתן ללמד נגינה בהתכתבות. אם אתה אותו אלמוני ששואל כאן כל שבועיים בערך על נגינה בגיטרה, מומלץ לקחת לפחות כמה שיעורים אצל מורה טוב שיתקן אותך ויחסוך לך שנים של הרגלים מוטעים. ייתכן גם שהבעיה בכלל בגיטרה שלך, למשל יש רווח גדול מדי בין המיתרים ולוח האצבעות ("אקשן"), וגם את זה מורה טוב יגלה ויתקן, ויחסוך לך הרבה זמן ומאמצים מיותרים. H. sapiens - שיחה 19:56, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

אברהם לבנת במלחמת העולם השניה

מהערך על אברהם לבנת לא ברור מתי הוא ברח לבודפשט ומה הוא עשה שם. הוא שימש מנטרל נפלי פצצות עבור בעלות הברית לפני שהעיר נפלה לידי הסובייטים (פברואר 1945)? Tzafrir - שיחה 23:15, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

יש אפשרות לדעת מה הערך שהכי הרבה זמן נשאר מיותם מעריכה?

צחי לרנר - שיחה 17:14, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

תוצאה 39 זה ערך, ולא עמוד פירושונים

https://he.wikipedia.org/wiki/מיוחד:דפים_מוזנחים 77.138.170.194 17:56, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

בורש (מרק אוקראיני)

למה בעברית מוספים אותיות מוזרות בסוף המילה? את צ' עוד איכשהו אפשר להבין. אבל למה מוסיפים ט? 213.55.176.201 22:41, 3 באוקטובר 2017 (IDT)

אם הכוונה לבארשט, אז מדובר כנראה בירושה מיידיש... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 23:49, יום שלישי בשבת, י"ג בתשרי ה'תשע"ח (IDT).

בורשט אינו רק אוקראיני, אלא מזרח אירופאי. ההגייה משתנה מעט ממקום למקום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:54, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

בורשט הוא מאכל שמקורו עוד ברוס של קייב, כשקייב היה רוסיה ולא אוקראינה. מאז הוא התפזר ברחבי היבשת. בעניין השם, מקובל לחשוב כי קשה ללא סלבים להגות את האות Щ, במיוחד בסוף המילה, ולכן היא הוחלפה על ידי יהודים דוברי יידיש שלא חיו במדינות הסלביות ל"שט". משם זה הגיע לעברית, ממנו לאנגלית, משם לכל העולם. אין לי מקורות טובים לזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:18, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל איך הגיע הט' המוזרה הזאת ליידיש? למה ט'? זה אילו לא נשמע קרוב. 213.55.176.238 10:56, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

http://www.tapuz.co.il/forums/forumpage/516/%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9 נסה כאן.

האימפריה הבריטית

האם בריטניה כיום היא אימפריה? ראיתי את הערך הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים. האם טריטוריות אלו אינן פרובינציות במובן הקלאסי? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:25, 4 באוקטובר 2017 (IDT)

כמה איים זה בדרך כלל לא מספיק כדי להקרא אימפריה. בשביל שיישות מסוימת תקרא אימפריה, עליה לקיים מאפיינים של שלטון אימפריאלי: לשלוט על טריטוריות מחוץ לגרעין הטריטוריאלי שלה, לשלוט על בני לאומים שונים (או לפחות קבוצות ששונות מהקבוצה השלטת בה), לשאוף להתפשטות, לדכא כל נסיון להפרד מהאימפריה ועוד. היות שלממלכה המאוחדת אין שאיפת התפשטות אז אי אפשר לראות בה אימפריה. לרוב יש צורך גם בגודל מסוים, אם כי ידועות אימפריות קטנות יחסית מהעבר. גילגמש • שיחה 04:44, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אימפריה היא שלטון זר על עם אחר בשטח משמעותי, שמדכא בכוח ניסיונות לחתור לעצמאות? נשמע מוכר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה פורמלית ושגויה: עד שנת 1948 מלך אנגליה היה גם קיסר הודו. לכן החל משנת 1948 הממלכה המאוחדת כבר אינה קיסרות (אימפריה, בלעז). היא שגויה, מכיוון שמלכת אנגליה הייתה קיסרית לראשונה רק באמצע המאה ה־19. מכאן עולה השאלה: ממתי נקראה הממלכה הזו אימפריה? הנה הספקולציה שלי: הערך האנגלי על אימפריאליזם שהמושג הזה היה בשימוש החל משנות ה־70 של המאה ה־19. באותה העת היו באירופה צאר ברוסיה, קייזר (בגרמנית: קייזר. התואר הלטיני המקורי: אימפרטור) בגרמניה שהדיח את הקיסר (אמפרור / אימפרטור) הצרפתי נפוליאון השלישי וקיסר אוסטריה (גם הוא אימפרטור). כלומר המעצמות הקולוניאליות העיקריות (בריטניה, ספרד, למעט ימי קרל החמישי, פורטוגל, הולנד, צרפת (למעט ימי הנפולאונים), ארצות הברית, ולמעט המעורבות המוגבלת והמאוחרת של הגרמנים) לא היו האימפריות. האימפריות היו כה מעצמות יבשתיות. אבל אולי בריטניה התקנאה בהן וביקשה להראות שגם היא אימפריה, אבל מסוג אחר? בכל מקרה, בריטניה ירדה ממעמדה כמעצמה עולמית בעקבות משבר סואץ (מבצע קדש) ובשנות החמישים והשישים היא לאט לאט נתנה עצמאות (בדרגה זו או אחרת של רצון) לרוב מושבותיה. Tzafrir - שיחה 13:53, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

Tzafrir ומשתמש:Corvus, יש מספר הנחות מקובלות ל"אימפריה". באופן עקרוני, אימפריה היא קודם כל מדינה גדולה ששולטת בנוסף לשטחי הליבה שלה גם על שטחים נוספים שבהם מתגוררים בני לאומים אחרים. השטח יכול להיות מחובר בגבול יבשתי לשטח הליבה (כמו למשל באימפריה האוסטרו-הונגרית) ויכול להיות מחובר בנתיבי ים (כמו אצל הבריטים כפי שהוזכר). חשוב לציין שקריטריון השטח הוא לא היחיד. יכולה להיות אימפריה קטנה יחסית בשטח. כך למשל האימפריה האכדית או האימפריה האתונאית הן לא גדולות באופן אבסולוטי ואפילו בתקופה המקבילה להן היו מדינות גדולות בהרבה שלא נקראו אימפריות (למשל מצרים העתיקה בתקופה המקבילה לקיומה של האימפריה האכדית, מצרים הפכה לאימפריה הרבה יותר מאוחר).

קריטריון נוסף שהוא חשוב מאוד הוא השאיפה המתמדת להתפטשות על ידי סיפוח השטח. כך למשל האימפריה הרומית - היא ניהלה מלחמות כיבוש רבות או האימפריה הבריטית שהמשיכה להוסיף לשטחה אזורים חדשים עד נפילת האימפריה. המאפיין הזה חשוב יותר מהגודל. לכן, קנדה שהיא המדינה השנייה בגודלה בעולם איננה אימפריה - לקנדה אין שאיפות התפשטות. אציין שלא תמיד מדינה עם שאיפות התפשטות היא אימפריה. כך למשל במהלך מסע הצלב הראשון כוננה ממלכת ירושלים בארץ ישראל. הממלכה הזאת הייתה אלימה למדי ושאפה להגדיל את שטחיה ללא הרף. למרות זאת לא מקובל לקרוא לה אימפריה. כלומר, הקריטריונים שציינתי הם קווים מנחים ויתכנו חריגות.

עניין התארים שציינת הוא סמלי וחסר חשיבות. בשלב מסוים יתכן שהמדינה תקרא בשם מסוים וזמן קצר אחריו "אימפריה" כך למשל החליט פטר הראשון שמהיום והלכה הממלכה הרוסית היא "האימפריה הרוסית". המדינה פשוט שינתה את שמה בצו וזהו זה. גילגמש • שיחה 07:40, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

רשימת נופלי חטיבת הראל

איפה אני יכול למצוא רשימה של כל נופלי חטיבת הראל? בברכה, זאב קטן • שיחה • ט"ו בתשרי ה'תשע"ח • 20:33, 5 באוקטובר 2017 (IDT)

עמותת חטיבת הראל

נחום ברוכי קיבוץ בארות יצחק, טל. 03-9371872, 0507537616 פאקס 039334991.

2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:23, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

האם יש מצוות קטנות?

הרבה פעמים נשמע הביטוי "מצווה גדולה". פרו ורבו? מצווה גדולה! ברית מילה? מצווה גדולה! קידוש שבתות וחגים? מצווה גדולה! כיבוד הורים? מצווה גדולה! פיקוח נפש? מצווה גדולה! השבת אבידה לבעליה? מצווה גדולה? קריאת שמע? אהבת ה'? אהבת הבריות? הנחת תפילין? עלייה לרגל? אכילת מצה בפסח? ספירת העומר? שמיעת תרועת שופר בראש השנה? צום ביום כיפור? ישיבה בסוכה?- כולן מצוות גדולות וחשובות לכל הדעות. השאלה היא האם יש מצוות קטנות, שערכן קטן יותר מהמצוות הנ"ל?--141.226.122.83 00:47, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

המשכיות יהודית לא תושג דרך מעשי גבורה נדירים שיזכו לכותרות. אפילו נס ברמה של יחזקאל לא יספיק. לעומת זאת, העתיד היהודי שלנו ייבנה על ידי נאמנות מלאה למצוות 'קטנות': וזה משהו שהרבי 'ניגן' לעולם היהודי במשך עשורים. הדלקת נרות שבת, הליכה לבית הכנסת, הנחת תפילין, קביעת מזוזה, לימוד תורה, קריאת ספר יהודי לילדים. כל אלה נראים לכאורה דברים 'קטנים' ובכל זאת – מרקם החיים שלנו והבטחת העתיד של היהדות תלויים דווקא בהתמסרות שלנו לדברים הללו. דווקא מצוות 'קטנות' ומעשים שלכאורה הם לא דרמטיים, הם הכוח המזין את עץ החיים הנצחי של עמנו. --מדברי שליח חבד הגוגל מצא. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 16:10, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

את התשובה נתן רבי יהודה הנשיא: ”וֶהֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה, שֶׁאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל מִצְוֹת” (משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה א'). דוד שי - שיחה 16:59, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך, המסקנה המתבקשת מדבריכם היא שאין משמעות למושג "מצווה גדולה", הלא כן? אז למה בכל זאת הביטוי הזה כ"כ נפוץ?--141.226.122.83 22:29, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

(משלי ד:כו) "פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכּוׂנוּ"

פלס מעגל רגלך - כְּלוֹמַר שְׁקוֹל מִצְוֹת וְעַיֵּין בָּהֶן, אֵיזוֹ מִצְוָה גְּדוֹלָה, וַעֲשֵׂה הַגְּדוֹלָה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:13, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

בוא נתחיל מקיום של עשרת הדיברות, ואח"כ נוכל להתקדם משם. הדת במשפט אחד היא להתנהג כמו שצריך לעצמך, לאחרים ולסביבה - דרישה סבירה מאוד ולא קשה לביצוע. כל השאר הרבה הרבה פחות חשוב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

גם הביטוי "אדם יקר" הוא ביטוי נפוץ, אבל הוא לא בא לבטא שאנשים אחרים הם זולים. הוא כן מבטא שיש מעלה מיוחדת באדם מסויים, בלי לזלזל באחרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך מחשבי אפל לא נכחדו מן העולם?

השאלה לא מכוונת נגד חברת אפל. אבל יותר לכיוון של הבנת השוק. מחשבי PC מותאמים לכל דבר: עכבר, מדפסת, מקרן, מסך, טלפון. ומשתמשי המק צריכים לסחוב איתם כל פעם מתאימים שונים לכל דבר. ממש בולט לי שמרצים שבאים עם מחשבי מק בתחילת כל הרצאה מתחילים לחפש איך להתחבר למקרן (ובסוף מוצאים סטודנט עם מחשב רגיל).

הגיוני היה לחשוב שאחרי שבמשך מספר שנים משתמשי אפל סובלים מאי התאמה, הם היו עוברים לשימוש באלטרנטיבות נוחות יותר. אבל זה לא קורה. למה? שואל השאלות - שיחה 15:24, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

לא בדיוק תשובה אבל אינסייט נחמד: לאפל יש מחלקת שיווק מצוינת שגרמה לחברה לשווק בהצלחה את אותם מחשבים ומערכות הפעלה. המחקר בתחום כלכלה התנהגותית מעלה שבהרבה מקרים התנהגותם של לקוחות איננה רציונלית והם יקנו מה שעונה על קריטריונים בסיסיים וצרכים חומריים אך פשוט משווק טוב יותר ונתפס גם אם באופן בלתי רציונלי כאמין ויוקרתי יותר, אפילו שאפשר להשיג אחלה PC עם לינוקס או Windows ועם חומרה גנרית ואמינה במחירים סבירים. ניתן גם לערוך השוואה בין חוויית המשתמש שסיפקו מערכות ההפעלה של אפל לעומת הלינוקסים הביתיים והווינדוסים לאורך השנים, אם כי אני כמעט לא מכיר את המערכות האפליות למחשביי Desktop אז לא יכול להשוות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:34, 6 באוקטובר 2017 (IDT)

ישנן יתרונות במוצרי אפל שעבור משתמשים רבים מהווים נימוק מכריע: הממשק קונסיסטנטי יותר. מערכת ההפעלה עובדת באופן חלק יותר וללא לאגים. וכמובן שקיים כוחו של הרגל. אני חושב שדי באלה להסביר מדוע יש קליינטורה יציבה למחשבי אפל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:14, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

יש נישה של תוכנות גרפיות ועיצוביות שעובדות בצורה הרבה יותר טובה על מחשבי אפל. הרבה מעצבים ואמנים משתמשים באפל לתוכנות אלו (לעיתים בנוסף על מחשב רגיל כדי לתקשר עם שאר העולם). אמא של גולן - שיחה 15:39, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אמא של גולן, שואל השאלות: לפני למעלה מעשור ערכתי במסגרת תפקידי מבחן דפניטיבי בין מק ו PC באותה עלות, באתגר מהירות פוטושופ. התוצאות היו מעניינות ולא צפויות: בעוד שה PC הפגין מהירות גבוהה כמעט פי 2 בעיבודים ארוכים ומסובכים (אז פילטר על צמונה היה משהו של מינימום 10 דקות) המק הגיב מייד לכל קליק ופתיחת תפריט, ואילו הPC הפגין "לאגים" - השהיות קצרצרות ומעצבנות של חצי שניה עד שתי שניות בפעולות אלו. והמסקנה? ממילא בהרצת פילטר הולכים לשתות קפה או פונים לעסוק במשהו אחר. ואילו ה"לאגים" מתסכלים ומעכבים זמן עבודה אמיתי ויצרני. בהתאם לכך ההמלצה הייתה על המק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:23, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

מוצאן של חיות בנות זמננו

האם מוצאן של כל החיות בנות זמננו הוא מאפריקה? האם יש חיות שהתפתחו דווקא במקומות קרים, כגון צפון אירופה? האם יש טבלה של "חיות לפי מוצא"? כמובן שאני לא מדבר על דינוזאורים ועל כל מיני חיות שהתפתחו בתקופה שהייתה רק יבשת אחרת.--141.226.122.83 16:27, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

בהחלט לא רק מאפריקה. קודם כל אם אתה מתכוון ל"חיות" במובן של בעלי חיים אז מדובר במספר גדול של קבוצות שונות שרובן בכלל חיות במים ולא ביבשה. אם אתה מתכוון רק ליונקים אז למשל יונקי הביב ויונקי הכיס התפתחו באוסטרליה ואולי הם במקור מאמריקה הדרומית, אבל בטח לא מאפריקה. אם אתה מדבר רק על יונקי שלייה אז כיום מחלקים אותם לארבע קבוצות שמתוכן רק האפרותריה מוצאם באפריקה, הדלשינאים מוצאם מאמריקה הדרומית, ושתי הקבוצות האחרות, לאורסיאתריה ואאוארכונטוגליריים התפתחו בלאוראסיה (כיום אסיה, אירופה ואמריקה הצפונית). H. sapiens - שיחה 19:41, 7 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה על התשובה המפורטת, סאפיינס :)--141.226.122.83 16:34, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

חרט לעומת מסגר

מה ההבדל? תודה, 79.180.1.206 03:48, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

מדובר על תחומים שונים שעשוים להיות חופפים, אך לא בהכרח. חרט מפעיל מחרטה ו/או כרסומת - מכונה המסובבת את חומר הגלם מול סכין המעצב אותו. מסגר עוסק באופן כללי ביותר במתכות - עיצוב, כיפוף, ריתוך וכיוצא באלה. יש מסגרים שהם גם חרטים, אבל רובם לא. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:20, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודי באנגלית

ישנן שתי מילים jew, jewish. השנייה מתאימה לתיאור מושג מופשט ולא רק אדם, אבל גם מתאימה לאדם. אז בהקשר של אנשים בלבד: מה ההבדל בין השניים? הניחוש שלי שjew מתאר מישהו שהוא בן הלאום היהודי וjewish בן לדת היהודית. 213.55.184.141 13:23, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

?Jew, Jewish, What’s The Difference, לא קראתי. חזרתי • ∞ • שיחה 13:44, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אמ;לק: ל-jew באנגלית יש הסטוריה ארוכה של שימוש כמילת גנאי ולכן מרבית היהודים דוברי האנגלית כיום מעדיפים להשתמש ב-jewish. ‏H. sapiens - שיחה 14:18, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

jew - noun, jewish - adjective. עד כמה שאני יודע. (¯`gal´¯) - שיחה 17:14, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ספר מבוא טוב לחשמל

מחפש ספר הוראה המיועד לחטיבת ביניים \ כיתה י' שעושה מבוא אלמנטארי לתורת החשמל ומסביר על מונחים בסיסיים בחשמל. מה המומחה מכיר שהוא יכול להגיד עליו "הספר הזה סופר דידקטי, הגיוני בסדר שלו והסבריו ברורים ומתאימים גם לחדשים ביותר"? תודה רבה רבה! ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:52, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

תפרט מה אתה מתכוון: ספר שמכין לבגרות בפיזיקה בפרק של חשמל, או ספר שמסביר על עקרון פעולה של משכירי חשמל? כי מושג בסיסי יכול היות גם "טרנזיסטור" וגם "אלקטרון". Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:26, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

וגם אתייג כאן את משתמש:בנצי, שאני בטוח שהוא מומחה לעניין. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:27, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שאני מחפש משהו בין לבין מה שציינת, אני מכיר מונחים כמו פרוטון, ניוטרון, אלקטרון, רמות אנרגיה והפרשים בין רמות, אלקטרוניי ערכיות, פוטון, פוטנציאל, מתח חיובי, מתח שלילי, סוללה, קשר קו-ולנטי, יוני, מתכתי, ואן דר וואלס, מסלול (מעגל) חשמלי, זרם חליפין, הורקה, שדה אלקטרו-מגנטי, אבל אני לא יודע מה זה טרנזיסטור למשל וכן הייתי רוצה להשיג 2 מטרות: 1. לחזור על חומר קיים, 2, לארגן מחדש חומר קיים בתבנית רחבה יותר שכוללת מידע נוסף, כמו מה זה טרנסיסטור, מה זה התפרקות של מטען חשמלי וכו'. אני לא מחפש ספר שמסביר את זה אך ורק באופן מאד-מדויק ומפורט כמו לתלמידי פיזיקה אלא ספר אלמנטארי שנותן רקע ראשוני ותמציתי לציבור מתעניינים כללי על חשמל, אם כי אני מאמין שספר שמיועד לתלמידי חטיבה או לכיתה י' יכול להתאים לי גם כן לכן אני לא רוצה לפרט מעבר למה שפירטתי כעת ופשוט מבקש המלצות, אני כבר אבדוק הכל וארכוש מה שייראה לי הכי מתאים לצורך הספציפי שלי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:25, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אם אתה מסתדר עם אנגלית, אני חושב שהפדף הזה יתאים לך. תוכל לדלג על החלקים שהוא מסביר מעגלים שלא מעניינים אותך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:38, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן, אני דובר אנגלית, אבל אני חושב שספר זה אינו מתאים לי לפחות כעת כי אני מחפש משהו הרבה יותר אלמנטארי ופחות "דחוס" מבחינת סימון מקוצר ושמכיל פחות משוואות מתחום הפיזיקה עימן כלל אין לי הכרות. במילים אחרות, ספר שעושה מבוא גרידא לתחום החשמל בצורה יותר פשטנית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 01:06, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

את הפיזיקה הבסיסית שלי למדתי מספריו של יורם אשל, וכן מסידרת ספרים של האוניברסיטה הפתוחה שהייתה בספריה.

gTLD

האם יכול להיות דף בית ל- gTLD? לרוב שמנסים להיכנס לכזה (לדוגמא, tk/, נדרש הלוכסן כדי למנוע מהדפדפן לחשוב שזה חיפוש) מתקבלת שגיאה של ניתוב ע"י שרתי DNS (לעומת זאת, את הדומיין www.tk הם דווקא כן רשמו). עבור חלק, שבהם יש נקודה כמו co.nr זה דווקא כן עובד, אך מבוצע redirect לאתר אחר. גם בבדיקה של WHOIS על TLD, אם הוא לא חלק מתכנית ה new gTLDs, הבקשה נכשלת. (¯`gal´¯) - שיחה 17:13, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

לא רק שאיני יודע את התשובה, אפילו השאלה נשגבת מבינתי... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:22, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

בחר לך שפה כלשהי מ-47 שפות (חוץ מעברית) ותרגם לכולם... וראה סיומת אינטרנט#סיומות גנריות. 18:59, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ממש לא הבנתי מה ניסית להגיד פה. אני יודע מה המשמעות של gTLD. בסיומות החדשות שנוספו קיים אתר בית, לרוב כדי לאפשר רישום דומיין (NIC). רישום הדומיינים אצלם אמור לעבוד כמו רישום של subdomain. קיימים גם ארגונים שרשמו gTLD לשימוש פרטי, ללא אפשרות רישום (כמו גוגל). (¯`gal´¯) - שיחה 20:40, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

שים לב להזחה שלי ולמי הגבתי. חזרתי • ∞ • שיחה 22:48, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

לקנות מחשב בפולין

האם זה יוצא יותר זול לקנות מחשב לפ-טופ בפולין (בהנחה שגם ככה טסים, אז הכרטיס לא נכלל במחיר)? 213.55.184.141 17:23, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

בכל מקרה תוסיף 170 ש"ח לחריטה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:06, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

חריטה? לא הבנתי

אתה לא מקליד בעברית? חזרתי • ∞ • שיחה 22:46, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

יש מדבקות למקלדת בכמה פרוטות. הן אמורות להחזיק חודשים ארוכים, ואם הן בלות - אפשר לקנות חדשות. יותר זול מחריטה. יש נקודה אחרת שכדאי לשקלל, אם מדובר בחברה אמינה. חתול בשק יכול לעלות יקר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 00:26, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

חריטה על המקלדת מיותר עבורי, אני זוכר את המקלדת העברית. ולגבי חברה מוכרת: כיום כמעט כל השוק בעולם הוא אותם החברות. עדיין לא קיבלתי תשובה לשאלה. 213.55.184.141 00:55, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

זה לא רק החברה עצמה, אלא גם מי שמוכר לך אותו. אם אתה קונה מחשב חדש, אתה לא רוצה לגלות שבעצם הוא לא ממש חדש, או שיש בו ליקויים שקשה לעמוד עליהם מיד ברכישה. לעניין השאלה עצמה, בדרך כלל ארצות נחשלות או שהמחיה שם זולה, גם המחשבים שם זולים יותר. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 05:45, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

LARP ואומנויות לחימה.

שאלה לי אליכם: מה מפריד בין כמה ילדים מרביצים אחד לשני עם מקלות\חרבות עץ לבין אומנויות לחימה כמו אייקידו או קונג-פו? ואם אני אצור אומנות לחימה משל עצמי, האם פשוט יצחקו עלי באינטרנט? כי אם לוקחים כל אומנות לחימה (שכוללת נשקים), ומורידים ממנה את הטקסיות, נשאר פשוט סתם זוג אנשים שמרביצים אחד לשני עם מקלות. אני שואל את השאלה הזו בגלל סיבה אישית: עד כיתה ד' הייתי בחוג מבוכים ודרקונים. הרבה ילדים שם היו היפר-אקטיביים, אז יצרנו לעצמנו חרבות מספוג, והמדריך (עומרי היה שמו, אם אינני טועה) לימד אותנו צורות לחימה ללחימה אחד על אחד. במקרה נזכרתי בזה, ומסתבר שאני זוכר את רוב המהלכים, ושאפשר לבצע אותם גם עם מקל הליכה או מקל במבוק, והם די מקצועיים (יש אפילו מהלכים שבהם אתה פורק מנשקך את היריב או לוקח לו את החרב, יש הפלות, שיסופים...) אני רוצה להעלות מדריך שכזה לאינטרנט, וללמד את החברים שלי את זה. אני רוצה לדעת אם ייקחו אותי ברצינות. נקודות בונוס למישהו שייתן לי רעיון לשם שלא קשור ליפנית ולא כולל את המילה ג'י טסו.

ע"ע לארפ, קרב פנים אל פנים (שיטה) וכן תבנית:אמנויות לחימה. בין הקריטריונים לחשיבות אנציקלופדית של אמנות לחימה: מספר ופופולריות של מועדונים, מדריכים מוכרים ע"י איגודים לאומיים ובינלאומיים של אמנויות לחימה, מוסדות, טורנירים ומפגשים לאומיים ובינלאומיים, חשיבות הסטורית, ספרים ומקורות הסטוריים.
באופן כללי, יש אכן לא מעט דברים שהם אוניברסלים לכל שיטה שבה "זוג אנשים מרביצים אחד לשני עם מקלות", אבל יש גם שיקולים טכנים חשובים. במקרה של לארפ, כלי הנשק קלים מאוד לטובת בטיחות ולכן טכניקות לארפ רבות לא תהיינה יעילות בקרב אמיתי. מקל קפא"פ אמיתי הוא חזק וכבד משמעותית מחרב ספוג או ממקל של מטאטא, לא ניתן לנופף בו באותה קלילות, ובשימוש אפקטיבי הוא מסוגל להרוג. אותן הסתייגויות נכונות גם לסיוף אולימפי, אגב, ובגלל זה הוא ספורט ולא אמנות לחימה. H. sapiens - שיחה 20:53, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

ובאותו עניין (אבל לא בתשובה לשאלה) - יש לי הרגשה שיש מקום לשיפור בערך אמנות לחימה. לדוגמה, ר' כאן. Tzafrir - שיחה 21:54, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל הוספתי מלא מהלכים משל עצמי... והנה מגיע פרדוקס ספינת תסאוס. פלוס המהלכים מבוצעים עם מקל במבוק כבד עכשיו, והם עובדים די טוב. --Hod246 - שיחה 09:20, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

זיהוי מין

החרק המדובר

אוקיי, אני מקווה שזו לא מכה קשה מדי, אך אני ממש אשמח לזיהוי חרק שצילמתי לפני די הרבה זמן (בערך 4 שנים), על החומה הגדולה של סין, קרוב לבייג'ינג. תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 00:29, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

CLOWN STINK BUG

147.235.8.61 03:53, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה רבה! תומר - השאר הודעה אחריי הביפ... 04:57, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

המתת בעלי חיים

מדוע אנשים (מודרניים) נרתעים מהמתת בעלי חיים? האדם הוא טורף (יש לנו שיניים של טורף ואנחנו שייכים לאותה המשפחה כמו השימפנזים). אז למה זה מעורר רגש שלילי? שואל השאלות - שיחה 18:01, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

(נ.ב. מכיר בחורה שגדלה בכפר גרמני שיודעת לשחוט עופות. היא אומרת שזה סתם עניין של הרגל)

אני מניח שהסיבה לכך היא התהליכים הקשורים בהפיכת פרה רועה באחו לסטייק מדמם ועסיסי על הצלחת. ראה את הסרטון הזה, לדעתי אומר הכול, וזה יותר חזק. חזרתי • ∞ • שיחה 18:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לדעתי זה אינו רלבנטי. בעבר רוב בני האדם עסקו בטבח בהמות ועופות, ואף על פי כן לא נרתעו. הגישה הרחמנית כלפי בעלי החיים היא חדשה למדי. אפילו ביהדות, על אף צער בעלי חיים נכלל טבח בהמות כמובן מאליו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

מסכים שזה לא רלוונטי, וגם מסכים שיש שינוי בעניין הזה. רק מעיר שיש מקורות ביהדות שמצביעים על האכזריות שבהריגת בעלי חיים לצורך אכילה, גם אם לא אוסרים אותה. משה פרידמן - שיחה 19:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך אולי תוסיף לערך צער בעלי חיים בפרק היהדות התייחסות לכך, ואם אפשר מקור? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:00, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אין צורך, כבר ביצעתי _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:15, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אתה זריז... אגב, יש עוד בערך אכילת בשר ביהדות. משה פרידמן - שיחה 20:30, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

השאלה הזו עמוקה למדי. הצעה אחת לפתרון העלה סטיבן פינקר בספרו The Better Angels of Our Nature. לשיטתו יכולת האמפתיה הבסיסית מקורה בפסיכולוגיה אבולוציונית מפני שהיא משפרת את יחס האדם לסביבתו האנושית הקרובה. במאות האחרונות החל תהליך של הרחבת מעגלי האמפתיה, שמקורו (בין השאר) בצורך להבין ולהזדהות עם יותר ויותר שותפים לסחר וליחסי גומלין. מאחר ותהליך זה אינו מנוהל רציונלית, אין הוא עוצר בתכלית קיומו והוא ממשיך וכולל מעגלים רחבים והולכים.

בנוסף לכך, על פי פרויד ונורברט אליאס לבני האדם יכולת להטמיע "טבע שני" בתקופה קריטית בילדותם. ערכים שהוטמעו בתקופה זו הופכים למניעים רגשיים רבי עוצמה.

השילוב של אלה - הרחבת מעגלי האמפתיה והיכולת להטמיע טבע שני - הם שהביאו למצב הנוכחי, בו רבים מבני האדם מזדהים עם חיות, מרחמים על חיות וכך הלאה, וצפוי שהתהליך ימשיך ויתעצם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:50, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא יודע אם אפשר לשים את הכל ב"סל" אחד, אבל לפחות לגבי, שאינני עוסק בהריגת בעלי חיים למטרות אכילה, אני לא מרגיש שזה מגיע ממקום של אמפתיה. אני מתקשה מאוד בהריגה של בעלי חיים גם בשעת הצורך, כגון יתושים שמציקים לי, והתחושה היא יותר של גועל נוראי מאשר של אמפטיה. להרוג מקק, למשל, יכול לגרום לי לתחושת בחילה קשה רק מעצם המחשבה. גם לראות מישהו אחר עושה את זה מעלה בי בתחושת גועל. משה פרידמן - שיחה 19:54, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

זה מעניין. האם לדעתך מושג הגועל עבר שינוי הדרגתי במאות האחרונות כך שזה מסביר את התפשטות ההסתייגות כלפי הרג בעלי חיים? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:06, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

דעתי לחלוטין לא רלוונטית. אם הייתי צריך לנחש הייתי הולך יותר לכיוון האבולוציוני. נראה לי ג'וקים מתים, ובכלל גופות של בעלי חיים, זה לא סביבה בריאה לבני אדם. מאידך, אנחנו אוכלים בעלי חיים, אז אולי הניחוש שלי לא שווה הרבה. משה פרידמן - שיחה 20:25, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

ומה לגבי הריגה המונית של מיקרובים באמצעות תרופות? זה לא מעורר גועל? ומה לגבי חיסול המוני של אוכלוסיות חרקים באמצעות ריסוס ממטוסים, כדי שיהיה די לחם לכל בני האדם? בברכה. ליש - שיחה 22:18, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לא מבין את השאלה בכלל. איך ניתן להיגעל ממשהו שאינני רואה? גם חיסול המוני של אוכלוסיית בני אדם לא מעורר בי גועל, אם אינני רואה אותו. משה פרידמן - שיחה 22:37, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אם כך, אינך נגעל מההמתה, אלא מהמראות של ההמתה וזה הבדל יסודי. בברכה. ליש - שיחה 00:44, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

הבדל יסודי ממה? אני חושב שהדברים שלי למעלה מובנים. משה פרידמן - שיחה 02:42, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

גודל זיכרון

ממה שלמדתי ניתן לבנות רק זיכרונות בגדלים שהם חזקות של 2, אך לאחרונה ראיתי שגם קיימים זיכרונות בגדלים של 12. איך זה אפשרי? (¯`gal´¯) - שיחה 20:15, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

למה גודל שאינו חזקה של 2 אינו אפשרי? Tzafrir - שיחה 21:19, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

עבר קצת זמן, אז אני לא זוכר במדויק מה למדתי, אבל זה בגלל כתובות הזיכרון האפשריות. הכתובת היא בבסיס 2. כל סיבית שתוסיף היא חזקה נוספת של 2. (¯`gal´¯) - שיחה 22:27, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

אפשר גם לחשוב על זה באופן קומבינטורי, עבור כל סיבית יש 2 אפשרויות - 0 או 1, לכן אם יש נניח X סיביות, כמות האפשרויות היא 2 בחזקת X. (¯`gal´¯) - שיחה 22:29, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לפי הנימוק הזה ניתן לבנות רק רחובות שמספר הבניינים בהם הוא חזקה של 10. עוזי ו. - שיחה 15:28, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

לצורך האנלוגיה שעשית, אם אתה רוצה לאחסן כתובות של רחובות ומספרי בניינים במחשב, צריך להקצות גודל תא זיכרון עבור המספר המקסימלי של בניינים שיכולים להתקיים ברחוב. חלק יכולים להיות ריקים (null), אבל עדיין תצטרך להקצות תא זיכרון, שערכו המקסימלי חזקה של 2 (ולא 10), כלומר תצטרך לעגל כלפי מעלה ולהקצות יותר ממה שצריך בפועל. את הטיעון שלך לגבי המצב במציאות לא הבנתי כ"כ. (¯`gal´¯) - שיחה 18:03, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא מבין... מה מונע ממני עקרונית ליצור שבב זיכרון בגודל שרירותי כרצוני, נניח 2798074381 ביטים בדיוק? כל תא יהיה בגודל ביט אחד, ותהיה לו כתובת: מ-0 עד 2798074380. כל ניסיון לפנות לכתובת גבוהה יותר יגרור שיגור מיידי של טיל בעל ראש נפץ גרעיני מצפון קוריאה לעבר העבריין. פרינציפ - שיחה 17:46, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

מה ימנע מלגשת? כל התקשורת היא בעזרת העברת פולסים חשמליים (סיביות). עדיין ייצוג הכתובות הוא באמצעות סיביות, לכן הכתובות נעות בחזקות של 2. נניח, מכיר את הבעיה שיש במעבדי 32 ביט? לא ניתן להשתמש ביותר מ 4GB RAM, כי האוגרים הם בגודל 32 ביט, ולכן ניתן להגיע רק ל 4G כתובות בזיכרון. את הנושא הזה למדתי בקורס ארכיטקטורת מחשבים (למדתי זאת ברמה הלוגית, לא במימוש באמצעות רכיבים אלקטרונים, כי זה לא רלוונטי למה שאני לומד). אולי מערכת ההפעלה יכולה למנוע זאת - באופן כללי מערכת הפעלה יכולה לסנן הוראות מעבד מסוימות. אולי באמצעות שימוש בשני סלוטים ושתי יחידות זיכרון - 8 ו 4. אך המטרה של הדיון הזה היא לא למה זה לא אפשרי אלא איך זה כן אפשרי, כי זה נעשה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:50, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ימנע או לא ימנע, אין בזה עניין מיוחד. אין כלום מ-2798074381 ועד החזקה הקרובה של 2, וגם לא אחרי זה. פרינציפ - שיחה 20:48, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

מצטער, לא הבנתי מה הכוונה שלך פה. אם תרצה לדעת כמה סיביות נדרשות כדי לשמור את המספר הזה, כל שעלייך לעשות זה למצוא את הייצוג הבינארי שלו (בתהליך ידני, או עם מחשבון שלמעשה יבצע אותו אלגוריתם) ותקבל מספר כלשהו. כמות הספרות בו הוא כמות הסיביות הנדרשות והמספר הכי גדול (כל הסיביות הן 1) וגם כמות האפשרויות לייצוג הוא 2 בחזקת המספר שקיבלת. בדוגמא שנתת נדרשות 32 סיביות לייצוג הבינארי. המספר $2^{32}$ אכן מאוד רחוק מהמספר הנתון, אך לא נדרשת עבודת חישוב מורכבת כדי למצוא את החזקה הקרובה. גם באופן מתמטי אפשר לעשות זאת באמצעות מציאת הייצוג של המספר כמכפלת חזקות ראשוניים. $2^{2}\cdot 3^{1}\cdot 5^{1}\cdot 46634573^{1}\leqslant 2^{2}\cdot 4\cdot 8\cdot 46634574\leqslant 2^{2}\cdot 2^{2}\cdot 2^{3}\cdot 2^{26}=2^{(2+2+3+26)}=2^{33}$. (¯`gal´¯) - שיחה 00:19, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

התכוונתי שאין כלום מהכתובת 2798074381 ועד הכתובת 4294967295. לא אפס אלא כלום. לא יהיה כלום כי אין כלום. לא קיימים תאי זיכרון בטווח הכתובות הזה, וגם לא מ-4294967296 והלאה עד אינסוף. אין טעם לגשת לזיכרון שלא קיים, גם אם טכנית אפשר כביכול למען אותו כי אוגר הכתובת הוא בגודל 32 סיביות. אני יכול גם לכתוב על מעטפה: "פונדק הקלחת הרותחת, סמטת דיאגון 18, לונדון", אבל ספק אם המכתב יגיע ליעדו (ולא בגלל שהמיקוד חסר). פרינציפ - שיחה 00:50, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

איך המחשב "יודע" שהכתובות לא קיימות, כי מבחינת החומרה אם הכתובת קיימת כך גם תא הזיכרון? כך יכול להיווצר מצב שבו מנסים להקצות מקום, נניח לתהליך חדש שמתחיל בכתובות קיימות, אך שלא קיימים בהם באמת תאי זיכרון. מערכת ההפעלה, לוח האם או כל רכיב תוכנה או חומרה לא מסוגלים לדעת שקיימים רק חלק מתאי הזיכרון עבור מתחם הכתובות, כי אין ממש פידבק מיחידת הזיכרון על הצלחת הפעולה. (¯`gal´¯) - שיחה 16:36, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי "הטענה הקומבינטורית", אני חושב שחל כאן בלבול בין כמות זיכרון לבין מספר הערכים המקסימלי שכמות כזו יכולה לייצג בשיטת ייצוג אחידה. קח לדוגמה נפח זיכרון של 32 ביט. הוא בגודל 32 ביט. לא יותר, לא פחות. אבל מספר הערכים שכמות כזו יכולה לייצג (כאמור, באותה שיטת ייצוג) הוא 2³², מהסיבה שציינת. אבל זה לא אומר משהו עקרוני על גודל הזיכרון. אין מניעה עקרונית לייצר גם יחידת זיכרון בעלת 31 או 33 ביט. יש מניעה פרקטית, מכוון שבארכיטקטורות מעבדים לרוב קיימות מגבלות טכניות בנוגע לגישה לזיכרון. המשמעות של זה בדרך כלל תהיה שהאילוץ עבור גודל הזיכרון יהיה בכפולות של מילה. לאו דווקא חזקה של 2. R.G. - שיחה 03:00, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

דיברתי שם על כמות האפשרויות לערכים, של תא שיכיל כתובת בזיכרון. תוכל לפרט יותר על המימוש? גם גודל המילה תלוי במעבד. גודל המילה גם הוא לרוב בחזקות של 2. בית (8 סיביות), 2 בתים, 4... אתה מבין בנושא? איך ניתן לבנות זיכרון בגודל 12GB? (¯`gal´¯) - שיחה 22:10, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מניח שהשאלה היא (מלכתחילה) פרקטית ולא מהותית. זכרון של 32GB אפשר לממש על-ידי התייחסות למלה בת 32 ביט כאילו היא כתובת לבית בזכרון. לעומת זאת זכרון של 24GB אי אפשר לממש כך: צריך לבדוק קודם כל שהכתובת "חוקית"; במקרה זה, לבדוק שזוג הסיביות העליונות בכתובת אינו 11. מכיוון שמימוש תנאים בחומרה פוגע בביצועים, מן הסתם מממשים במקרה זה שני מנגנוני כתובות מקבילים, אחד שניגש ל-16GB והאחר שניגש ל-8GB. עוזי ו. - שיחה 00:17, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

איך מנגנון כזה עובד? יש שתי יחידות זיכרון נפרדות? (¯`gal´¯) - שיחה 20:16, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

יש לי מחשב עם חומרה שיודעת לעבוד עם כתובות של 64 סיביות. במחשב שלי מותקנים כרגע רק 8GB זכרון (כלומר: רק טווח של 33 סיביות). אבל אפשר להתקין אצלו רכיב זכרון של 16GB (כלומר: טווח של 34 סיביות). מה קורה אם המחשב שלי מנסה לגשת לכתובת מחוץ לאותו הטווח? זו אינה פעולה חוקית והתוצאה שלה לא מוגדרת. המערכת בנויה כדי שזה לא יקרה (אני מתייחס כרגע לרמה הכללית. המימוש מסובך בהרבה מההסבר הפשטני הזה). כחלק מבניית מערכת מחשב, צריכים לדעת אילו רכיבי זכרון יש בה ובאיזה טווח כתובות כל אחד מהם נמצא. Tzafrir - שיחה 23:32, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

גרמני ארי - בלונדיני עם עניים כחולות

ממה שאני רואה ואני מכיר כמה גרמנים: יש להם שיער שחור, חום, וג'ינג'י. העניים חומות או אפורות. פעם אחת ראיתי בחורה עם עיניים כחולות באמת.

אז האם זה מיתוס נאצי שגרמנים הם כחולי עניים עם שיער בלונדיני? 213.55.176.133 20:19, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

שמועה ששמעתי היא שאחוז כהי השיער בסקסוניה על מ 10% ל 50% אחרי הכיבוש הסובייטי. את הסיבה תבין לבד, אך אינני יודע אם זה נכון _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:35, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

לרוב הגרמנים האתניים שראיתי עיניים כחולות כאשר עיניים חומות וירוקות היו מאד נדירות בקרבם, עם זאת רק לבודדים מהם היה שיער בלודיני, ככה שזה מיתוס לפחות כלפיי הגרמנים בגרמניה של ימינו.

גם לכיבוש האמריקאי הייתה השפעה... היטלר עצמו לא היה בלונדיני, אך שאף לריבוי מספר הגרמנים הבלונדינים עם עיניים כחולות. בברכה. ליש - שיחה 22:11, 9 באוקטובר 2017 (IDT)

הקטע עם הרוסים קצת מפתיע. הם לא בדיוק שחורי שיער לרוב. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:52, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

בקרבות השתתפו חיילים רבים ממזרח אסיה והקווקז, שהיו שחורי שיער. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:58, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

טענה זו לא סבירה בעיני כי שיעור בני אסיה וקווקז בברית המועצות איננו גבוה. לא צריך ללכת עד הכיבוש הסובייטי. גרמניה היא לא ארץ סגורה. היו ביקורים הדדים של בני לאומים רבים ואף כיבושים הרבה לפני מלחמת העולם השנייה. גילגמש • שיחה 07:29, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

צלב ברזל- סמל גזעני או לא?

שמתי לב שהרבה פעמים בהופעות באירופה משתמשים בצלב הברזל הגרמני (סמלי דמוי צלב שבהו הצלעות מעוגלות) כקישוט. האם זה נחשב משהו גזעני/נאצי? 213.55.211.112 11:34, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

באופן עקרוני התשובה שלילית, אך צלבי הברזל של מלחמת העולם השנייה, למרות שהוענקו על הצטיינות בצבא (ולא על נאציזם/גזענות) אסורים בגרמניה, למיטב ידיעתי עד עצם היום הזה. צלבי ברזל מזמנים אחרים מותרים. אילן שמעוני מחוץ לחשבון

לא... הסווסטיקה (צלב הקרס) הוא בכלל סמל הינדי ובודהיסטי המסמל מזל טוב ובשורות טובות. אין לי מושג איך המפלגה הנאצית הפכה אותו לסמלה. --Hod246 - שיחה 10:10, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

איתור פסק דין

איך ניתן למצוא פסק דין של משפט שהסתיים לאחרונה? Nirvadel - שיחה 13:56, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

אם אתה יודע את הפרטים שלו והוא לא בבית המשפט העליון אפשר לחפש באתר של נט המשפט, לפי מספר התיק או באמצעות איתור החלטות לפי תאריך או פרמטרים. רק חלק מההחלטות באתר חשופות לכל הציבור. אם זה בבית המשפט העליון אפשר לנסות לחפש אותו באתר של הרשות השופטת. אפשר לנסות לחפש גם באמצעות מאגרי המידע המשפטיים, אך זה כמובן בתשלום. אם אתה יודע באיזה בית משפט זה ניתן, אפשר גם לפנות למזכירות ולבקש לעיין בפסק הדין. אמיר מלכי-אור - שיחה 15:24, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

בקשה לשידור חוזר של סידרה ישנה

--212.143.47.164 15:08, 10 באוקטובר 2017 (IDT)בשנת 1981 יצאה סידרת מופת ששודרה גם אצלכם בשם "עלילות הפשע המאורגן" ובאנגלית THE GANGSTER CHRONICLES" .אנשים רבים מחפשים את הסדרה באינטרנט, אך בגלל שאינם זוכרים את השם באנגלית הם לא ימצאו אותה. אני חושב שאם תשדרו את הסידרה שוב יעלה לכם רייטינג הצפיה. הסידרה דומה לסידרה הסופרנוס. בתודה על הקדשת הזמן לקריאת בקשתי זו. בברכה מיקי קציר יד מרדכי 058-4919420 kmiki@y-m.co.il

מיקי, לצערי איננו אתר שמשדר סדרות, אלא אנציקלופדיה. בברכה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:18, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

שלום, הגעת לויקיפדיה, אנא פנה לגורם ששידר את הסדרה. Nirvadel - שיחה

ציטוט של ניצול שואה

אני זוכר שפעם קראתי על אדם שעבר את השואה, וסיפר שמה שחיזק אותו היה שבכל פעם הוא היה נזכר שאיזשהו רב מפורסם שהוא למד אצלו בילדות היה אומר לו ביידיש משהו כמו "ילדים יקרים, זיכרו תמיד שאין דבר חשוב יותר מאשר לשמח עוד יהודי", ובכל פעם שהוא היה נזכר בזה הוא היה מיד מנסה לשמח עוד יהודים במהלך השואה וזה נתן לו כוח לשרוד.

ניסיתי לחפש את המקור/ לינק באינטרנט לסיפור הזה ולא הצלחתי למצוא אותו. (ניסיתי גם ביידיש, אבל זה גם לא הצליח לי).

אני מאוד אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי מקור/לינק באינטרנט. :) עברית - שיחה 15:34, 10 באוקטובר 2017 (IDT)

הסיפור מוכר לי כמצוטט מפיו של ר' שלמה קרליבך, על מנקה רחובות חסיד פיאסצנה. באינטרנט מצאתי את זה, ואת זה, ואת זה, ובגירסה מצולמת.

למה בקטריות מזדקנות?

מה הסיבה לכך שבקטריה מזדקנת? שואל השאלות - שיחה 13:14, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

הן לא. בלי מחלה, חום קיצוני, מחסור בנוטריאנטים או טריפה הן ממשיכות להתקיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:55, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

Can someone help me?

Excuse me for writing English. I was last year at the Hackathon in Jerusalem. There I bought a shower, which I like very much. Here is the link to a photo. There is a similar product in the US but this is not as good as that from Israel, the Israeli is much more intense. I can not find an Internet shop anywhere. Can someone buy a few bottles and send me to Germany? I would of course pay the products and costs for the package before. - Ralf Roletschek - שיחה 00:04, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

[1], [2]. חזרתי • ∞ • שיחה 00:18, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

This no works. They send no to Germany. --Ralf Roletschek - שיחה 01:02, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

.Maybe if you call them they'll agree, in a certain amount. חזרתי • ∞ • שיחה 01:13, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

at the first link I chose 6 bottles. The form requires a city in Israel and does not accept my telephone number. The second link requires a social insurance number. - Ralf Roletschek - שיחה 01:18, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

.I meant that you will call them on the phone חזרתי • ∞ • שיחה 01:25, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Or you can ask tham by mail: support@medi-link.co.il . This Thursday is a holiday. חזרתי • ∞ • שיחה 01:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Thank myou, i have write a Mail. --Ralf Roletschek - שיחה 01:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Good luck, and see here. חזרתי • ∞ • שיחה 01:58, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

Hmmm the answer was: we do not send to Germany. -Ralf Roletschek - שיחה 09:50, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

Sorry... חזרתי • ∞ • שיחה 16:11, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

Ralf Roletschek you can get it on amazon search "Pinuk Lavender Vanilla" 00:26, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

שם מדעי

השם המדעי של מינים רבים כאן הוא בעצם שם של תת-מינים ולא של המינים עצמם, או לפחות ממה שהבנתי כשחיפשתי במקורות אחרים, לדוגמה: לבנין הצנון, ששמו המדעי כאן הוא: Pieris rapae leucosoma, למה הכוונה? האם הכוונה לתת-המין הנפוץ בארץ או לשם המין עצמו?
אני מודע לכך שיש כאן גם שמות של תת-מינים שונים של אותו המין כמו כחליל הניקול וכחליל קלאופטרה, אך מאוד מוזר לי שקיימים כאן שמות רבים כל כך דווקא של תת-מינים. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 06:54, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי המניעים לציון תת-המין צריך לשאול את עורך הפורטל, אבל בכל מקרה ציון תת-המין לא מפריע לציון המין (והסוג). המילה הראשונה בשם המדעי (שפותחת באות גדולה) תמיד מציינת את הסוג, המילה השנייה תמיד מציינת את המין, והשלישית (אם ישנה) את תת-המין, כלומר אם תת-מינים לא מעניינים אותך מסיבה כלשהי אתה יכול פשוט להתעלם מן המילה השלישית. ייתכן שזה היה שיקול של העורך שאם לא יועיל אז גם לא יזיק. H. sapiens - שיחה 10:44, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כמובן, אך הבעיה היא השם העברי שקשור לתת-המין, לדוגמה כחליל קלאופטרה, זה השם העברי ספציפית של תת-המין, אך מה עם השמות האחרים? איך אני יודע אם הם שמות המין או שמות התת-מין? Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 19:52, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אין תמיד התאמה חד-חד ערכית בין השם המדעי הלטיני לשם המדעי בעברית. למשל: השם המדעי בלטינית מתעדכן (למשל: פיצול סוג לשני סוגים) ואילו בעברית הוא נשאר אותו דבר. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 20:01, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

בניגוד לשם המדעי, אין שום חובה על השם העברי להתאים לשיטה טקסונומית כלשהי. אמנם זואולוגים ישראלים שיש להם פריבילגיה לבחור שמות עבריים לפעמים משתדלים, לא תמיד בהצלחה, שהם ישקפו את צורת השם המדעי הכפול (לדוגמה Ciconia ciconia = חסידה לבנה, Ciconia nigra = חסידה שחורה). לכן לא ניתן בעצם לדעת לפי השם העברי אם מדובר בסוג, במין, בתת-מין או בכל טקסון אחר. בשביל זה המציאו את השם המדעי. H. sapiens - שיחה 17:15, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

מדע ואמונה

למה אנשים מותחים קו בין מדע ואמונה? אני יהודי חילוני, שמאמין במדע ובתנ"ך באותו הזמן. עובדה שכמו שהיהדות למשל בנויה על 13 עיקרים, גם ענפים שונים של המדע בנויים על עקרונות שהמדען מאמין בהם (חוקי ניוטון בפיזיקה, או חוקי ההתרכבות בכימיה) ויש תאוריות מדעיות או אסכולות מדעיות שלא מאמינות בעקרונות האלו (תאוריית הפלוגיסטון, הרכב החומר על פי אריסטו...), והן כמו דתות שסותרות אחת את השנייה. ההבדל בין דת למדע הוא שמדע הוא יותר פיזי: אתה משתמש בו כדי למצוא מידע ולהסביר את העולם שסביבך. זה לא כל כך שונה מדת, שמעלה תאוריה על איך העולם נברא, למה יש דברים כלשהם בעולם וכו'. דת פשוט מחייבת אותנו לאבד חלק מן החופש שלנו (כסף, זמן תפילה...) תמורת הארה או משהו כזה. מדע לא. אבל גם מדע מונע ע"י אמונה, ולא 100% על ידי לוגיקה. גם הלוגיקה (תורת ההיגיון) אתה עדיין יוצא מנקודת הנחה שיש עיקרו כלשהו שהוא נכון. מישהו יכול לענות לי על זה? אולי לפחות להביא רעיון משל עצמו? ואל תאמרו לי שהאסכולות המדעיות היום הן 100% נכונות. יכול להיות שנגלה בעתיד שטעינו כל הזמן הזה. --Hod246 - שיחה 12:09, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אתה מעיד על עצמך שאתה יהודי חילוני, אך כתיבתך מעידה עליך שאתה אדם דתי, שאין לו הכרה של הציבור החילוני ובעיקר אינו יודע מה זה מדע. המדע אינו מתבסס על אמונה, אלא על הנחות שהוכחו אמפירית וכל אחד יכול לבדוק אותן. בברכה. ליש - שיחה 13:15, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ודאי שמדע מתבסס על אמונה. ללא האקסיומות האריסטוטליות אין מדע, והן אינן ניתנות להוכחה, קרי - אמונה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:19, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

דם רע זרם בין מדע לאמונה החל מימי קדם. אנכסוגרס נשפט למוות (עונש שהומתק לגלות) מפני שטען שהשמש והירח אינם אלים אלא כדורים ענקיים ולוהטים. בהמשך מסורת הידע של הכנסיה שללה את המחקר האמפירי. אין פלא שהחל ממהפכת הידע רוב הניצבים בחזית שללו את האמונה,מה שהביא אותם לעתים תכופות להנחות שגויות - כמו אינסופיות היקום בזמן והמרחב, תוך התעלמות מפרדוקס אולברס. קו הגבול שתיארת הוא, לדעתי, עניין תרבותי ואנושי, ולא חייב להתקיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:22, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: טעות בידך אילן, האקסיומות ניתנות להפרכה וכל אקסיומה שתופרך תאבד את תקפותה. היו כבר לא מעט אקסיומות שהופרכו, כדור הארץ כמרכז היקום, הצורה השטוחה של כדור הארץ, אי נגישותם של גרמי השמים ועוד. תשאיר את האמונה לדת, שם מקומה. בברכה. ליש - שיחה 13:26, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הטעות אינה שלי. אין לך שום דרך להוכיח וגם לא להפריך את ההנחות האריסטוטליות, וכך גם כל אדם אחר - ובלעדיהן אין מדע. נראה שתפיסת העולם שלך בנושא שגויה. בבקשה אל תעלב... חג שמח! _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:09, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אפרט את האקסיומות האריסטוטליות, כפי שלימדוני: 1. קיימת מציאות אובייקטיבית. 2. זו המציאות שנקלטת בחושים. 3. מציאות זו כפופה לחוקים, הקרויים חוקי טבע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:12, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, בוא נדון לגופו של עניין ולא לגופם של המתדיינים. לעצם העניין, אתה מציג אקסיומות בפילוסופיה ולא במדע (ראה את המובן הצר). אני ממליץ לקרוא את השיטה המדעית ואת הערך אקסיומה - חלו כמה התפתחויות מאז אריסטו. בברכה. ליש - שיחה 16:16, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הדיון כולו הוא על שאלה פילוסופית טהורה. הרי ברגע שהאקסיומות האריסטוטליות מקובלות, המדע אפשרי ונחשב למתאר נאמן של המציאות. אלא שאין שום אבחנה בין ההנחות הבסיסיות של מאמין בדת. את ההנחות הבסיסיות לא ניתן לבדוק. לא ניתן להוכיח שיש או אין אלוהים, לא ניתן להוכיח או להפיך את ההנחות האריסטוטליות אין מדע ללא ההנחות האריסטוטליות, ואין זה רלבנטי שהן עתיקות יומין. המדע התקדם, אבל הבסיס הדוגמטי שלו נשאר אותו בסיס מאז אריסטו. זו אינה טענה שלי - שמעתי זאת בהרצאה אוניברסיטאית על הפילוסופ]יה של המדע לפני שלושים שנה כמעט. התקדמות המדע לא מעידה דבר בנושא, ואני יכול להציע לך כמה ניסויים מחשבתיים שיוכיחו זאת: א. החיים הם חלום. אין אפשרות לצאת מהחלום הזה ולהחשף למציאות האמיתית, ששונה לגמרי ממציאות החלום. ב. אנו חיים בסימולציה (סטייל המאטריקס, אם ראית) ואין קשר בין חוקי הסימולציה לבין חוקי המציאות האמיתית, בה הסימולציה מתבצעת. ג. משל המערה של אפלטון. אני חושב שדי באלו. ברגע שדנים במהות של המציאות, מגלים שתפיסת העולם המדעית חייבת להישען על בסיס לא ניתן להוכיח אותו, והוא אמונה גרידא. זה לא אומר שיש לזנוח את המדע חס וחלילה - הרי גם אם אנו, למשל, חיים בסימולציה עדיין אלו הם חיינו והמדע הוא הדרך הטובה ביותר לשפר אותם. אבל זה בהחלט מלמד צניעות מול מאמינים למינהם, ופוסל את הזלזול והלעג שמפגינים אנשים שמדברים על "החבר הדמיוני" של דתיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לדאבוני הדיון מתרחב ופונה לכיוונים שונים ומשונים (חבר דמיוני...) ואני לא מוכן ללכת בעקבותיו. אני גם לא מוכן להתמקד בהנחות האריסטוטליות ורק אציין שהמציאות של אריסטו הוגבלה לקליטה בחושים והיום היא נקלטת גם באמצעות מכשירים, שאריסטו אפילו לא חלום עליהם. מאז הגה קרל פופר את עקרון ההפרכה הוא משמש כמבחן המבדיל בין אמונות ובין מדע - נכון, זה קרה אחרי אריסטו, אריסטו לא שמע על כך. בברכה. ליש - שיחה 06:56, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, לתשומת ליבך - https://www.sciencealert.com/quantum-complexity-rules-out-our-universe-as-a-computer-simulation

תודה, אני מכיר את זה. הנחת היסוד שם מופרכת: שבעולם האמיתי שוררים אותם חוקים שיש בעולמנו. אם החוקים שם שונים אין לפסילה הזו שום משמעות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:47, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

Hod246, ההבדל העיקרי בין מדע לדת אינו השימוש בלוגיקה. ההבדל הוא שהמדע משתמש בשיטה המדעית והדת לא. כלומר, כל תיאוריה מדעית פתוחה עקרונית לשיפורים ושינויים או אף להפרכה כשמצטברות ראיות חדשות, או שיטות חדשות, או נקודות מבט חדשות לפירוש הנתונים. דת משתנה הרבה יותר לאט ולא באופן מובנה, ואינה נסמכת על איסוף נתונים כלשהם. Reuveny - שיחה 16:56, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קומיקס נהדר של XKCD שממחיש היטב את הטעות הנפוצה בעניין. 18:42, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אתם יודעים שאני לא באמת רציתי תשובה, רק רציתי לראות אתכם מתווכחים... --Hod246 - שיחה 10:12, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

הוד, סליחה שאני כותב את דברים אלו, אבל אני חושב שתגובתך לא כל כך מכובדת, וודאי שלא מעודדת לענות שוב על שאלותיך להבא, גם לא בצורת ויכוח שאותו אתה אוהב לראות. ליש ואילן הקדישו מזמנם עבורך לא בשביל תגובה לעגנית כזו. היה מצופה להודות להם בנימוס. תודה וסליחה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 14:35, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

Like _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:44, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

סליחה לכל מי שנפגע... אני מתנצל. דרך אגב למישהו יש רשימה שלערכים על היסטוריה שדורשים הרחבה?--Hod246 - שיחה 00:24, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה קטגוריה:קצרמר היסטוריה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ 21:35, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מודה לך מקרב לב אדון קובץ. --Hod246 - שיחה 17:59, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מדוע האבולוציה לא פיתחה חיי נצח?

קיים מנגנון הזדקנות שהתפתח אבולוציונית. וקיימות פגיעות במנגנון, כדוגמת פרוגריה. אז לי זה נשמע טבעי שביום מין הימים יולד רב תאי עם תסמונת שהופכת את ההזדקנות שלו ללא יעילה כך שהוא יזדקן בעשור תוך מאה שנים. יצור כזה מקבל יתרון מסוים על בני מינו שמזדקנים רגיל: הוא שומר על פוריות ליותר זמן ולכן מוליד יותר צאצאים. ובכך עם הזמן הגנים שלו ישתלטו על האחרים ויווצר מין שחי לנצח (וזה לא עוצר את האבולוציה, כי הוא כן יכול להיהרג). אז מדוע זה לא קרה? Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:13, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

זו שאלת עלות/תועלת. הרי קיימים מנגנוני שימור, לדוגמת החלבונים שמתקנים טעויות בDNA. אבל כל תיחזוק כזה דורש השקעה. האיזון מבחינת ברירה טבעית הוא הפצת הגנים היעלה ביותר- ואמפירית זה לא חיי נצח.

כמובן שיש מקרה אחד של חיי נצח - כל החד תאיים למינם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני מבין שהאבולציה מעודדת diversity (לא יודע איך אומרים בעברית), כי עדיף לא לשים את כל הביצים בסלסלה אחת. אבל נשמע לי הגיוני שדווקא אינדיבידואל "מורד" יצליח יותר טוב ביחס למתחריו ה"שומרי חוק". לגבי הטענה השניה (לגבי חד תאיים): מחקר בן 5 שנים אומר שדווקא חד תאי בשם Caulobacter crescentus מפגין תכונות של הזדקנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:25, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הקישור שבור. בכל מקרה, חד תאי שמזדקן ומת הוא מבוי סתום. החד תאים חייבים להתפצל ולקיים מחזור חיים אינסופי. הרי לא ניתן לקבוע, אחרי חלוקה של חד תאי, מי התא המקורי ומי הצאצא. אם התאים אחרי החלוקה ממשיכים את תהליך ההזדקנות של תא המקור באיזשהו שלב ימות המין כולו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:56, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא יודע את התשובה לשאלה המרתקת הזאת, אבל בא לי לנסות. אולי ה"נזק" לשרידות שיש בחיי נצח, או לפחות חוסר התועלת בכך, הוא שהאורגניזם גם יהיה חשוף הרבה יותר לטריפה או לרעב או לדחיקה בידי פרטים אחרים מאותו מין, וכו'. כלומר, אם לארנבת טיפוסית יש סיכוי של 70% להיטרף במהלך חייה, לארנבת אלמותית מובטח כמעט להיטרף מתישהו. ה"עלות" שדרושה בשביל לשמר בעל חיים במצב "תחרותי" ומוגן יחסית מכל הנ"ל באמת כבר לא שווה את היתרון של חיים ארוכים יותר. כאמור, רק ניחוש. Reuveny - שיחה 17:03, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי זה מפני שאני נכנס מכתובת של אוניברסיטה? כי הקישור נפתח לי מעולה. מצאתי כאן מראה. בכל אופן, מה שהם אומרים במחקר, שבניגוד לתפיסה המקובלת החלוקה של התא לא חייבת להיות סימטרית (כלומר תאי הבת יכולים להיות שונים אחת משניה). לטענתם הניסוי של 2003, Ackerman et al הראה שאוכלוסיה של תאים יכולה להזדקן במובן שקצב יצירת התאים החדשים פוחת. אני לא ביולוג, אז קשה לי להעריך את המשמעות (כי כמו שניתן להבין, האוכלוסייה תיכחד בצורה כזאת). Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:24, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

קראתי את התקציר (abstarct) שהוא כל מה שיש שם. הם מתייחסים לזה כאל שאלה פתוחה, כשהטענות הפוזיטיביות היחידות הן שיש הבדל בין התאים הנוצרים בחלוקה, ושהתנהגות התא משתנה לאורך חייו. הראשון לא בהכרח מפתיע - הרי זו דרך לייצר מגוון גנטי וליצור מוטציות מכוונות, מה שמאיץ את אבולוציית התאים. כמובן שרבים מתוצאי הפיצול יצאו נפסדים, אך נראה שמבחן התוצאה מעלה שבכל זאת הרווח גדול מן ההפסד. הטענה השנייה, שהתא משנה התנהגות לאורך חייו, מובנת מאליה. יש הבדל בין תא שלאחר חלוקה, שברור שעיקר מטרתו לגדול ולהתחזק, לתא שעומד לפני חלוקה ומשקיע בזאת את משאביו. ללא המאמר המלא אני לא יכול לדעת מה יש שם מעבר לשתי טענות אלו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:43, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

משתמש:Corvus, הטענה שאין חיי נצח לא מדויקת. הינה דוגמה לכמה יצורים רלוונטיים אצל האנגלים: en:Biological immortality בנוסף, תאים סרטניים יכולים להתקיים לנצח אם מספקים להם סביבה מתאימה. גילגמש • שיחה 07:22, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

כדור הארץ הכדור

איך לבדוק בשיטות ביתיות ( ללא מיכשור מיוחד ולא טיסות או שייט) - האם הארץ היא שטוחה? תציאו את הניסוי הפשוט ביותר.

1. העלמות ספינות באופק: עם משקפת ניתן לראות שהספינה לא פשוט קטנה והולכת, אלה "שוקעת"- קודם נעלם הגוף, רק אחר כך החלק העליון (וכמובן שכשספינה מופיעה באופק הדבר קורה בסדר הפוך.

2. צל כדור הארץ על הירח בזמן ליקוי ירח הוא בברור מעוגל.

3.(דורש נסיעה) קבוצות כוכבים מופיעות ונעלמות במסע צפונה או דרומה. אפילו בישראל ניתן לראות בשמי הדרום כוכבים שלא ניתן לראות מהמרכז. לא ניתן להסביר זאת ללא הבנה שמשטח הארץ עקום ולכן פונה אל חלק אחר של השמיים לפי מרחק הנסיעה.

4. העובדה שיום ולילה מתקיימים במועדים שונים לפי המיקום.

די בזה.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:31, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שהדרך הכי משכנעת היא לעלות על צוק במדבר ולציין את האובייקטים הכי רחוקים שרואים (שהם לא הרים). ואז לרדת ולנסות לאתר אותם. במקרה של מישור תראו את רובם, כל עוד שום דבר לא מסתיר. במקרה של משטח עקום האובייקטים הרחוקים יהיו "מתחת לאופק", ולכן לא יראו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:33, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לא צריך להרחיק עד למדבר. מספיק לרדת לחוף הים, לשכב על החול, לראות את השקיעה, ואז לעמוד ולראות שוב את השקיעה. דולב • שיחה 18:40, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

ים באמת יותר נוח ממדבר, אבל לא ברור לי איזה אפקט מצופה בשני המקרים (מישור מול משטח מעוגל). אחוז שונה של השמש מוסתר? לא נראה לי שהגובה שלך מספיק בשביל לראות הבדל (לא עשיתי את הניסוי). Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:51, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

לגבי שקיעה כפולה בים, ראו סרטון. מסתבר שלא רק שהגובה שלנו מספיק בשביל לראות שקיעה כפולה, אלא גם ניתן לחשב בעזרתו את רדיוס כדור הארץ. דולב • שיחה 09:22, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

מעולה! Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:58, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

וואו! אני חייב לבדוק את זה.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 11:45, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

בניגוד לספינה השוקעת באופק, לא ברור לי איך שקיעת השמש עבור צופה כתלות בגובהו מעל פני הקרקע מוכיחה את כדוריותו של כדור הארץ. אותה תופעה תתקיים גם בארץ שטוחה, בהנחה שהשמש עושה מסלול דומה וחולפת את פני הארץ ממרחק מסוים ממנה (אני יודע שזה לא מתאים למודל של אגודת הארץ השטוחה, אבל זה לא רלוונטי לטיעון בעד כדוריות הארץ). R.G. - שיחה 02:15, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

זה עניין של המרחק לקצה. בארץ כדורית המרחק לאופק נמדד בעשרות ק"מ. בארץ שטוחה הקצה הוא במרחק של עשרות אלפי ק"מ - ואז גובה האדם לא יספיק לראות שקיעה נוספת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:13, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל זה תלוי גם בגודל השמש ומרחקה מקצה הארץ. ככל שתהיה קטנה יותר ורחוקה יותר, גובה קטן יספיק יותר. R.G. - שיחה 19:50, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

מהי הארץ הקרה ביותר באירופה?

אני יודע שהיישובים הקרים ביותר בעולם, בהם אויימקון, יקוצק וקמצ'אטקה, נמצאים ברוסיה, אבל הם נמצאים כולם עמוק במזרח אסיה, כך שרוסיה לא נחשבת לצורך העניין.--141.226.122.83 16:55, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

האקלים באירופה מתקרר ככל שהולכים צפונה (לכיוון הקוטב) ומזרחה (הרחק מזרם הגולף שמחמם את היבשת), אז אני מניח שהחלק האירופאי של רוסיה ובמיוחד צפונו, הוא המקום הקר באירופה. Reuveny - שיחה 16:58, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

הייתי מהמר על נורבגיה או פינלנד ולא רוסיה

על פי האתר הזה מדובר דווקא באיסלנד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:23, 12 באוקטובר 2017 (IDT)

זה אתר לא רציני. הם מציינים את אסטוניה כאחת הארצות הקרות ביותר וזאת שטות מוחלטת. לא המשכתי לקרוא הלאה. אני חושב שראובני צודק בעקרון - איפשהו ברוסיה. לא יודע אם בחלק האירופאי. יש להם גם כמה איים באוקיינוס הקרח הצפוני למשל נובאיה זמליה שהתפרסם בניסויים גרעינים שנערכו בו. גילגמש • שיחה 07:18, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

דילול אוכלוסיית הזכרים

שמעתי על "פרויקט", לפיו הנשים המשתתפות צריכות לעשות הפלה במידה ומגלות שהעובר הוא זכר. וכך, תוך מספר דורות אחוז הגברים יהיה המינימלי שצריך בשביל לשרוד. מישהו שמע על זה? יכול לתת קישור? 213.55.184.235 10:55, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

מצאתי את זה - https://www.mgtow.com/forums/topic/the-final-feminist-solution-gendercide-of-men/

77.138.170.194 12:04, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

דווקא בעיניין הג'נדרסייד, מה ששמעתי עליו הוא הפוך: העדפה של צאצאים זכרים. [3] (¯`gal´¯) - שיחה 16:38, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן... (ראו רצח תינוקות בנות.) אביעדוס • שיחה 19:32, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

האם זה תקין להתעקת שווא נח ל-e?

אני פוגש לא מעט פעמים שכותבים Sede Boker, או Benei Sión כשבעברית זה שווה נח (כלומר יש להגות כSde Boker וBnei Sión). האם יש הצדקה לתעתיק הלא פונטי (פרט לכך שיש שווא בעברית)? Corvus‏,(Nevermore)‏

שכחת את החומר לבגרות בלשון, הא? ;) בשתי הדוגמאות שהבאת זהו שווא נע (בשתיהן הוא בראש המילה), וזאת בדיוק הסיבה שמתעתקים אותו ב-e; זאת אע"פ שאכן, כפי שציינת, ההגייה בעברית הישראלית היא ללא תנועה. אביעדוס • שיחה 19:30, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

ליטון של עברית - לא מופיע בערך פירוט של תעתיק של תנועות. כדאי להוסיף. (¯`gal´¯) - שיחה 19:35, 13 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה כללית על פטריות ובדים.

אני כותב ספר פנטזיה, ובו יש גזע של שועלים החי מתחת לאדמה במאורות ענק. ממה הם יכולים ליצור את הבגדים שלהם בהעדר צמר עור ופרווה? יש לי שתי דרכים: 1: שימוש בחזזיות או שורשים צמחים דקים כדי לשזור אריגים או; 2: שימוש בקורי פטריות חזקים מספיק. האם מבחינת המדע הקיים כיום יכול לספק לי תשובה? העולם בספר שלי לא רווי בקסמים ומעשי-נס הם דבר די נדיר, אז צמחים מכושפים לא יעזרו כאן. ופרווה של חייה אחרת גם לא נשמעת טוב (למרות שטכנית בני אדם מורידים מחיות את העור והפרווה שלהם ללבוש... דבר נוראי מאוד.) לדעתי פטרייה עם שכבת תאים חיצונית חזקה וגמישה מספיק כדי לא להיקרע שמעבירים בה סיכות.

סיבי אסבסט 147.235.8.62 01:12, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא חושב שכורי פטריות יכולים לעמוד במשימה זו. אסבסט לא נשמע לי מתאים גם כן. דווקא שימוש בשורשים הוא לא רע. אני חושב שניתן טכנית לרסק שורשים ליצירת חוטים שניתן לארוג מהם דבר מה. אפשר גם לחשוב על משהו כמו מחלצת שעושים מקנה סוף או משהו בסגנון. כמו כן, שאלה עקרונית: למה שועלים בכלל צריכים בגדים? יש להם הרי פרווה. אם אין הרבה קסמים בספר, היתי מציע לוותר על הביגוד לחלוטין ולא להזכיר אותו. גילגמש • שיחה 07:14, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

גילגמש, אתה\את מודעים לכך שהם צריכים בגדים משתי סיבות: האחת היא פרקטיות (הם שועלים אנתרופומורפיים, הם מתנהגים כמו תרבות אנושית מהמאה החמישית) השנייה היא טקסיות (כדי להבדיל בין המקצועות\קאסטות כל מעמד לובש צבעים שונים,והכוהנים ובני המלוכה לובשים את הצבע הכי נדיר לעיבוד.) אם בשורשים עסקינן, איך הם יכולים למצוא צבע? אולי מפיגמנטים טבעיים? בנוסף, רעיון אזור החלציים נשמע טוב לאלו שעובדים בצייד, עבודת כפיים, לחימה (הלוחמים בצבא המצרי העתיק רצו לקרב עם חצאיות) אבל מה עם נשים וכוהנים? חשבתי על גִי כזה (מה שלובשים בג'ודו).

יש מספר מקורות לצבעים בטבע: נפט (מקור מודרני), צמחים, בעלי חיים, אבנים, מתכות ועוד. בעת העתיקה השתמשו בכל המקורות האלה פרט לנפט. לכן, צריך לבדוק מה רמת הטכנולוגיה הקיימת. לגבי קאסטות וכו' - אני מציע לבחור תרבות כלשהי, אפשר תרבות לא מוכרת כל כך לישראלים ולהעתיק מהם מנהגי לבוש. אפשר גם אופנת לבוש שהייתה ונעלמה. כך למשל גברים אירופאים נהגו לנעול נעלי עקב וללבוש בגדים צבעוניים במאה ה17. אופנה זו נעלמה לחלוטין וכיום גברים אירופאים נוהגים להתלבש בדרך אחרת. גילגמש • שיחה 10:49, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה על העזרה גילגמש. עזרת לי מאוד. החברה שתכננתי היא דווקא תיאוקרטית, שהכוהנים הם הקאסטה הכי גדולה. --Hod246 - שיחה 12:25, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

בסדר גמור. למה שלא תקח דוגמה מהנוצרים? יש להם המון מסדרים עם לבוש שונה מאוד. הם נבדלים בצבעים ובמנהגים. אפשר לקחת דוגמה גם מהחרדים. אמנם הלבוש שלהם לא שונה בצורה דרסטית כמו אצל הנוצרים אבל גם אצלם יש הבדלים. ראה דוגמה אצל האנגלים en:Religious order זה ערך כללי על מסדר דתי, אבל יש להם המון קישורים שם. כנס ובדוק. אפשר לשלב גם דוגמאות מדתות שונות. נגיד לקבוע שלבוש של כוהן יווני הוא דרגה 1 לבוש של כוהן בודהיסטי הוא דרגה 2 וכיוצא באלה. גילגמש • שיחה 13:20, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

לא... חשבתי אם כבר על מחרוזות, שכל חרוז מסמל פרק בחיים או הישג. נגיד אם חיסלתי מפלצת גדולה אז במחרוזת שלי יהיה גם חרוז שמגולף כמו הפרצוף שלה. לילדים יש חרוז אחד (חרוז הלידה) וכשהם נגיד מסיימים לימודי מקצוע הם מקבלים חרוז סיום לימודים. נשמע נחמד.--Hod246 - שיחה 13:57, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

נשמע כמו רעיון טוב ונכון. הצעה - אם ממילא מדובר על עולם לנטסטי, מדוע להגביל את עצמך לשורשים, פטריות ומחצבים אמיתיים? "שורש העץ המזמר היה סיבי וכחול בוהק" וכיו"ב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:13, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

בנוסף, זה הגיוני שיהיה להם טכנולוגיית עיבוד מתכות וגילוף אבן? בנוגע למקורות מזון יש פטריות וחיות צייד גדולות. --Hod246 - שיחה 14:19, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

יש להם זרועות תמנון מרובות, או אצבעות ארוכות עם בוהן מנוגדת או משהו דומה? בלי זה אי אפשר לעסוק במלאכות טכנולוגיות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:54, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

יש להם ידיים שדומות לשלנו, אבל עם ציפורניים ארוכות וחדות יותר, וכן יש להם אגודל. המבנה בכפות הרגליים ובכפות הידיים שונה. אפרופו שיומש בכלים, איזה כלי נשק אני יכול לתת להם? חשבתי על אלות טקסיות בצורת מגל (החלק שבו יש את הלהב של המגל הוא החלק שצריך להידפק לתוך גולגולת היריב), שנעשו משורשי עצים גדולים מספיק. חוץ מזה גם חניתות עם ראשי ברזל נשמע טוב. או גרזנים עם ראשי קריסטל (ענפים שקדחו בהם חור עם אבן ואז השחילו ראש חד לבפנים. --Hod246 - שיחה 16:37, 14 באוקטובר 2017 (IDT)

אני חושב שכל נשק קר יהיה סביר. אני מציע שלא תכנס לדקויות האלה. גילגמש • שיחה 15:01, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

בסוף מצאתי משהו כזה. gunstock war club--Hod246 - שיחה 18:01, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אלה היא סוג של נשק קר. כלי נשק מסוג כזה היו בשימוש נרחב מתקופת האבן עד המאה ה18 באירופה ובמקומות אחרים אף מאוחר יותר. גילגמש • שיחה

אני יודע. בסיפור הידית פשוט יותר ארוכה. --Hod246 - שיחה 20:31, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מה רע בצמר? יש הבדל בין צמר לפרווה. פרווה כוללת גם שכבה של עור ולכן מחייבת הריגה. צמר מחייב רק גז. Tzafrir - שיחה 20:41, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

הם גרים במערות. אין צמר. --Hod246 - שיחה 22:41, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אם זה פנטזיה אז תמציא צמח כותנה מיוחד שגדל רק במערות בעומק האדמה ושלום על ישראל. 23:55, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

חשיפת שדיים

האם לפי החוק בישראל מותר לחשוף שדיים במקום ציבורי? אם לא, איזה חוק מונע זאת? 213.55.211.39 14:57, 15 באוקטובר 2017 (IDT) חיפשתי באינטרנט "עירום בפומבי" ויש האשמה בשם "מעשה מגונה בציבור." אולי זה יעזור לך. אבל ממילא עירום נחשב למשהו שצריך להצניע חברתית, אז אין סיבה למה ללכת בציבור ללא בגדים יהיה חוקי.

ראה בסוף הפסקה הראשונה של אקסהיביציוניזם יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:55, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

עיקרון היפוך התלות (dependency inversion) ב OOP

הבנתי ממתכנת web שניסה להסביר את העיקרון שהעיקרון מתאר שכאשר בונים מערכת וובית, הולכים מן החוץ לפנים, מן ה request ל response, מן ה view ל model (דרך הקונטרולר), כאשר החלקים החיצוניים יותר תלויים בפנימיים יותר (כל חלק חיצוני תלוי בחלק הפנימי לו). הייתי רוצה לשאול 2 שאלות בעקבות שמיעת ההסבר הזה:

1. האם ההסבר הזה מספיק מדויק? 2. איך בכלל ייתכן מצב "non-inverted" שבו ה model תלוי ב view? איך זה אפשרי למשל, בעולם הווב?... כמתחיל בתכנות לא עולה לי שום דוגמה למצב כזה.

אודה לכם על העזרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני פחות בקיא בווב, ומה שאמרו לך נראה כמו מקרה פרטי של הרעיון הכללי יותר. הרעיון הכללי ב-Dependency inversion הוא לתכנת עבור ממשקים, ולא עבור מימושים קונקרטיים, כך שהאינטרקציה בין מודולים שהם יותר low level למודולים שהם יותר high level מתבצעת דרך ממשקים משותפים, ובלי "הכרות" ישירה בין המודולים. לדוגמה באפליקציית ניווט כמו waze אם המשתמש מבקש דרך ה-UI תכנון מסלול, ה-view צריכה לקרוא למתודה גנרית כמו getRoute() שנמצאת בממשק של המודל, ולאו דווקא למתודה שמשתמשת באלגוריתם ספציפי כמו getRouteByDijkstra() שנמצאת, אולי, במימוש הספציפי הנוכחי של המודל, כיוון שפרטי המימוש לא רלוונטים לשכבת ה-view. בקשר לשאלה 2, זה יכול לקרות לדוגמה אם כוללים לוגיקה ששייכת יותר ל-model שבשרת בתוך דף הווב שהשרת מחזיר ומוצג בדפדפן.

הייתה לנו הזדמנות להיפטר מהשטחים??

בפרק הפתיחה של העונה השלישית של היהודים באים, יש מערכון שבו פרס מגיע עם חוסיין מלך ירדן על הסכם של העברת השטחים לשליטת ירדן, ושמיר מטרפד את ההסכם. היה באמת דבר כזה? ואם כן, למה ההסכמה הזאת לא מומשה בהסכם השלום שנחתם בסופו של דבר כעשור מאוחר יותר?--141.226.122.73 15:25, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

ראה הסכם לונדון (פרס-חוסיין). ההסכמה לא מומשה משום שהמלך חוסיין ויתר על תביעת ירדן לשטחים בשנת 1988. H. sapiens - שיחה 15:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה סאפיינס.--141.226.122.73 15:36, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

הייתה לנו הזדמנות להיפטר מכול הארץ וגם מכול העם. את ההזדמנות להיפטר מכול הארץ, טרפדה התנועה הציונית. את ההזדמנות להיפטר מכול העם, תרפדו סטאלין, רוזבלט וצ'רצ'יל. 84.229.84.30 17:24, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

צחוקים.--141.226.122.73 19:54, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אל פחד. בסוף נצליח להיפטר מיהודה ושומרון, בעזרת כספי התעמולה מממשלת גרמניה, ונסדר לעצמנו רצח עם, כמו שצריך. ממש צחוקים. 84.229.94.78 18:36, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

יקומים מקבילים#יקומים מקבילים במדע בדיוני

בספרות מדע בדיוני יש הרבה פעמים מסע בזמן ודילוג בין יקומים. אני מבין אין באופן תאורטי אפשר לקפוץ בזמן כי הזמן עצמו הוא דבר גמיש והתאוריה הכללית למסע בזמן ידועה ובמד"ב "מסבירים" רק איך עובדת המכונה הספציפית בסיפור לקפיצה בזמן. מה שאני לא מבין זה, מה נדרש בכלל בשביל לעבור ליקום אחר, לא איך עושים את זה (שכנראה אי אפשר), אלא מה צריך לקרות כדי ששמהו יעבור יקום. חור תולעת? חור שחור? כתבתי את השאלה כאן ולא במדעים מדויקים כי אני מבקש תשובה שאני יוכל להבין. תודה

לי הסדרה "ריק ומורטי" ריק פשוט שולף מעין אקדח שערים ויוצר שערים הדומים לחורי תולעת (רק בלי זה שהם מוצצים כל דבר לתוכם); כך שמכשיר או מכונה ענקית שמחזיקה חור שחור פתוח לכמה שניות ואז סוגרת אותו יכול להישמע סביר בשביל סרט הוליוודי (אני יודע שאי אפשר לסגור חור שחור: דגש על סרט הוליוודי: ההתייחסות שם למדע היא נוראית), למרות שאפילו חור שחור בגודל מטבע יכול כנראה לבלוע את כל כדור הארץ. אני לא חושב שהמדע כיום יכול לענות לך. אולי מישהו עם הבנה יותר טובה של פיזיקה ממני יכול לתת תשובה יותר מדויקת. --Hod246 - שיחה 17:56, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

למיטב הבנתי, למעט רעיון החור השחור, אין רעיונות נוספים. נושא היקומים המקבילים שרוי במחלוקת, וכל עוד אין אפשרות לצפות ביקומים מקבילים, רעיון המעבר אליהם נראה רחוק מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:28, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מדובר על מעבר ליקום מקביל שכבר קיים, אבל בעזרת חור תולעת/שחור שיצרת כעת. אני חושב שהתאוריה לגבי חורים שחורים טוענת שְחור שחור יוצר יקום חדש. (¯`gal´¯) - שיחה 18:54, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אבל זה לחלוטין לא מעשי. ממדיו של חור שחור הם אפס - נקודה מתמטית או מעגל מתמטי. אי אפשר לעבור דרך דבר כזה בלי לשנות מצב צבירה למשהו שאפילו לא ידוע לנו. גם אם חורים שחורים באמת מוליכים ליקום מקביל, אי אפשר להשתמש בהם לזה. באמת שכל התחום הזה הוא ערימה של ניחושים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:07, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אילן, יש לך הוכחה מדעית שחור שחור לא מתפקד בתור חור תולעת? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:12, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

חור שחור כוכבי הוא אובייקט פיזקלי ידוע. אתה רוצה למצוא הוכחה לכך שמשהו לא קיים? ממש קשה להוכיח דברים כאלה לרוב. אולי תתעניין בלקרוא את פרדוקס השמדת המידע. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:25, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

IKhitron מדע, אני חושב, עוסק בהוכחות פוזיטיביות. מעבר לזה זה מדע בדיוני.

אין לי שום דבר נגד מדע בדיוני - להיפך, גדלתי עליו, אבל הוא בדיוני.

מעבר לזה, כמו שציינתי, גם אם חורים שחורים באמת מהווים שער ליקומים מקבילים אין שום אפשרות לנצל את זה - חור שחור משמיד אותך ברגע שאתה קרוב אליו די הצורך, הרבה לפני שאתה מגיע אליו ממש. 'צטער. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:40, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

לא אמרתי שאפשר. פשוט כל עוד אין הוכחה חד משמעית שזה לא נכון, הסיכוי קיים. בעצם, אני לא חושב שיש משהו שנכתב אי פעם בספר בהיסטוריה של אנושות, שאפשר להוכיח שלא יכול היה לקרות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:42, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

צר לי להרוס לכם, אבל הקשר בין חור שחור ליקום מקביל הוא לא יותר מפנטזיה בשם " גשר איינשטיין-רוזן" (שהוא ניסוי מחשבתי). אין שום עדות לכך שדבר כזה יתכן. יש לנו הרבה חורים שחורים. לא נצפה שום דבר אפילו דומה ל"יקום מקביל". ככה שאפשר לדמיין אקדחי פורטל ירוקים ולספר על זה שמי שנופל לחור שחור חוזר בזמן ומדבר עם הבת שלו מתוך הקיר, אבל לכך זה אין קשר למדע באמת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:21, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

אני יודע! זוהי סדרת אנימציה, לא יצוג מדויק של המציאות! סרטים וסדרות לא מתעסקים באמת ובתמים במדע! גם מדע בדיוני היום הוא בדרך כלל פשוט פנטזיה עם רובי פלזמה, קיסרי רשע וחייזרים ירוקים במקום חרבות, מכשפים וגמדים. --Hod246 - שיחה 20:36, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

מדע בדיוני טוב הוא הרבה יותר מ"פשוט פנטזיה עם רובי פלזמה, קיסרי רשע וחייזרים ירוקים במקום חרבות, מכשפים וגמדים". מדע בדיוני טוב מעורר מחשבה, מעלה רעיונות לא שגרתיים ומצית את הדמיון. נדמה לי שמה שתיארת נקרא בז'רגון "אופרת חלל" - זה לא בדיוק מדע בדיוני. "מלחמת הכוכבים" הוא אופרת חלל (משובחת). סרטי Alien הם מעבר לזה, אבל עדיין לא מגרדים את קרסוליו של מדע בדיוני טוב באמת, כמו סוילנט גרין (אל תקרא עליו, זה יהרוס לך הכל. פשוט צפה בו). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:44, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

ניסוי פילדלפיה 77.138.170.194 21:33, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

לגמרי לא קשור ומיותר. אפילו הטוען היחיד לקיום הניסוי לא טען שבוצע מעבר בין יקומים אלא הסטה של קרני אור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:03, 15 באוקטובר 2017 (IDT)

רק שחבל שלא קראת ערך הזה קודם שהגבת, או לפחות סייגת שזאת דעתך - https://en.wikipedia.org/wiki/Time_travel_claims_and_urban_legends

יקומים מקבילים קיימים בתיאוריות מדעיות כגון תורת המיתרים התומכת ב-11 מימדים. עדויות פיזיות ניתן לכאורה לראות בחלקיקים וירטואלים כלומר חלקיקים שנוצרים יש מעין ונעלמים שוב (כביכול נעים בין ממדים). 23:50, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

אמת או שקר: גלעד שליט נרדם בשמירה?

ישנה טענה כי שליט נחטף מכיוון שנרדם. האם הטענה נכונה? 213.55.211.39 01:28, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

ראו בערך גלעד שליט Shannen - שיחה 07:19, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

לפי הפרסום, למרות שהקרב החל בשעה 5 בבוקר, שהיא השעה הכי צפויה לקרב, הצוות של הטנק לא היה ער כולו, ולכן קבלת ההחלטות והביצועים שלהם נפגעו. הייתה התרעה על פיגוע שלא זכתה לתשומת לב מתאימה, היו שותפי סוד לחטיפה שלא נחקרו מהר מספיק, היה צוות של יחידה מובחרת במארב סמוך שקיבל אישור לקפל זמן קצר לפני הקרב, היה טנק שזיהה את החטיפה ולא קיבל אישור לירות, היה קצין שבדק את הזירה אחרי הקרב ולא שם לב שחסר חייל (!), וכו'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למה סכיני גילוח כה יקרים ואיפה אפשר להשיג בזול באזור המרכז?

למה סכיני גילוח כגון מסוג Gillete fusion כל כך יקרים, הרי מדובר במוצר קטן היקף שסביר לי להניח (ואולי אני טועה טעות חמורה) שאין בו מתכות יקרות במיוחד ושמיוצר בייצור המוני ברמה בין לאומית.

אז למה זה כל כך יקר (144 ש"ח ל-12 יחידות) ואיפה אפשר להשיג תוצרת מקורית במחיר נמוך במיוחד באזור המרכז? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לפי מה שהבנתי מהעיתונות לג'ילט יש יבואן בודד לארץ, שיכול לנצל את שמה הטוב של ג'ילט לניפוח המחיר. ישנה אלטרנטיבה טובה וזולה בהרבה בשם אקסבלייד , המשווקת רק באינטרנט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:47, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

מלח על בוטנים

לא מזמן פתחתי שקית של בוטנים וראיתי שחלק מקליפתם מצופה במלח, למה שמים מלח על הבוטנים על קליפת הבוטן אם במילא פותחים אותו והמלח לא מגיע לחלק שאוכלים. Bear - השאר הודעה אחריי הביפ... 17:44, 16 באוקטובר 2017 (IDT) איזה בוטנים? יש אנשים כמוני שאוכלים בוטנים מקולפים ומומלחים. המלח רק מוסיף. אבל הקליפה... מי יודע, אולי יש מישהו שאוכל את הקליפה. --Sargon the true king - שיחה 18:30, 16 באוקטובר 2017 (IDT) דרך אגב שיניתי את שם המשתמש: תיכנסו לדף המשתמש שלי כדי לדעת עוד.

מלח הוא חומר משמר 77.138.170.194 20:49, 16 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה לגבי Model View Controller

לגבי View, הבנתי נכון שהוא מורכב מ Display ו Change? אם כן, מה ההבדל בינהם? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא מכיר את המושגים הללו, אך אני יודע שה View אחראי להציג מידע וגם לאפשר אירועים שיבצעו שינוי במידע (שלאחר מכן נדרש שוב לעדכן את תצוגתו). כנראה זו הכוונה. (¯`gal´¯) - שיחה 18:30, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

מספרי אפיקים בטלוויזיה הרב-ערוצית

המעבר של ערוץ 2 ו 10 גרם לי לחשוב על זה - ברוב בערוצים שמשודרים בפלטפורמת הטלוויזיה הרב ערוצית (בעיקר yes ו HOT), גם אם הערוץ איננו בבעלותם, אלא הוא רק מועבר על ידם ואפילו גם ערוצים שלא מועברים בבלעדיות ע"י גוף אחד, הם אלו שקובעים באיזה אפיק ישודר. למה בערוצי הברואדקאסט המדינה צריכה לקבוע להם באיזה אפיקים לשדר אותם? מה גם שרק דרך פלטפורמות אלו יש משמעות למספר אפיק, בכל פלטפורמת שידור חופשית, כמו אינטרנט, לוויין, שידור קרקעי וכו' אין לזה כל משמעות. גם מדובר פה בחברות פרטיות - אז למה הם צריכים להתערב בכך ולא לתת לכל אחד מהם להחליט איפה נוח להם לשבץ את הערוץ? (¯`gal´¯) - שיחה 18:43, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

הערוצים הנמצאים תחת הרגולציה של המדינה - כאן 11, קשת 12, רשת 13, עשר 14, מכאן 33, חינוכית 23, ערוץ 20 הדתי, ערוץ 9 הרוסי, הלא טיוי הערבי, ערוץ הכנסת והערוץ המקומי, ואולי עוד משהו, הם מתחרים של חברות הכבלים והלווין. כמו שחברת הוט לא תשמח לשדר את ערוץ הדגל של יס, ככה הן לא שמחות לשדר את הערוצים הללו. לכן בזמנו הן הזיזו אותן לכל מיני מקומות מוזרים, בסגנון ערוץ 854. לאחר תלונת רשות השידור ורשות השנייה, קבעה שרת התקשורת שולמית אלוני כי מעכשיו הערוצים הללו יהיו באפיקים שנקבעו על ידי משרד התקשורת, בכל הפלתפורמות, עם מספרים זהים שקל לזכור, כך שלחברות הכבלים והלווין לא יהיה מה לעשות בנידון. היא עצמה הציבה את ערוץ 1 לאפיק 11, ערוץ 2 לאפיק 22, ואת ערוץ הכנסת דאז, ערוץ 3 של רשות השידור, לאפיק 33. אני מניח שאפשר למצוא את זה עם פרטים באיזה ערך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:53, 18 באוקטובר 2017 (IDT)

נשמעת החלטה תמוהה, נראה כניסיון לקדם את הערוצים שבשליטה חלקית או מלאה של המדינה ולהשפיע על הרגלי הצפייה של האזרחים. אם מישהו בוחר להיות מנוי לטלוויזיה רב ערוצית, זה כנראה אומר שהוא מעוניין יותר בתכנים שיש לערוצי הכבלים להציע, ומוכן לשלם על התוכן, אחרת היה מסתפק בפלטפורמת השידור החופשית שמאפשרת צפייה באותם ערוצים. נוסף על כך, כשמדובר בתכני חדשות ישראליים בטלוויזיה, אין יותר מידי אופציות, ונדרש לצרוך את התוכן מתוך אותם מספר ערוצים שברגולציית הרשות השנייה והשידור הציבורי, ערוצי כבלים הם ערוצי נישה ולא מספקים חדשות. (¯`gal´¯) - שיחה 20:03, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

לי זאת דווקא נראית החלטה טובה. היא באה הרבה מאוד שנים לפני פלטפורמות חופשיות נוסח עידן פלוס, וגם עכשיו זה בגדול לכאלו שלא יכולים להרשות לעצמם יותר. מי שרוצה לראות חדשות ישראליות זה לא אומר שבוודאות הוא לא רוצה לראות אף ערוץ אחר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:47, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

יהודים דתיים זוכי נובל, בארץ ובחו"ל

ע"פ ויקיפדיה ישנם 11 ישראלים זוכי פרס נובל, (כולם יהודים), מתוכם 2 יהודים דתיים - ש"י עגנון וישראל אומן. זה נראה סדר גודל סביר ביחס לחלקם של הדתיים באוכלוסיה. גם מקרב הישראלים שזכו בפרס וולף מצאתי שני יהודים דתיים - הלל פורסטנברג וחיים סידר. זה אחוז קצת קטן יותר, אבל עדיין אותו סדר גודל שנראה סביר לחלקם באוכלוסיה (מסקנות מדוייקות קשה להסיק כאשר מדובר במספר כ"כ קטן).

לעומת זאת, לא מצאתי בינתיים מקרב כמאתיים זוכי פרס נובל ממוצא יהודי עוד דתיים מלבד השניים שהוזכרו. האם ישנם כאלה? אם לא, מה ההסבר להבדל כ"כ קיצוני בין המצב בארץ למצב בחו"ל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עם מדגם כה זעיר לא ניתן להסיק שום דבר, סורי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:02, 19 באוקטובר 2017 (IDT)

יתר על כן הגדרתו של עגנון כדתי מפוקפקת מאוד, הוא נטש את אורח החיים הדתי בטרם הגיע לגיל 30. בברכה. ליש - שיחה 19:26, 19 באוקטובר 2017 (IDT)מ

עגנון נטש את אורח החיים הדתי בטרם הגיעו לגיל שלושים, ושב אליו בטרם הגיעו לגיל ארבעים. רוב שנותיו הוא חי כאדם דתי, וכך גם סיים את חייו. (אגב, הכיפה שלראשו נראית היטב בשטרות הישנים של 50 שקלים) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כנאמר לעיל עגנון היה שומר תורה ומצוות מאז אמצע חייו ועד סופם. אמונתו כנראה הייתה ייחודית ולאו דווקא מקובלת, אבל הוא היה אדם דתי.

רק כעשירית מן המדענים חברי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית מאמינים באלוהים. אם האחוז דומה אצל זוכי פרס נובל אז אין להתפלא על מיעוט דתיים בתוכם. כמו כן יש לציין שרשימת זוכי פרס הנובל "ממוצא יהודי" כוללת כאלו שרק אמם או רק אביהם יהודים, אך לא הצלחתי למצוא איזה אחוז מן הרשימה הם מהווים. במידה והם הרוב אז שוב לא מפתיע אם הם אינם דתיים. H. sapiens - שיחה 15:13, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

מעניין. אני זוכר שלא מעט מהמרצים שלי בעברית היו חובשי כיפה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:13, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

אני לא מכיר נתונים לגבי ישראל (ואשמח לשמוע) אך התצפית שלך מתיישבת עם הסקרים בארה"ב, למשל בסקר משנת 2009 של פיו 33% מן המדענים מצהירים על אמונה באלוהים (בהשוואה ל-83% באוכלוסיה הכללית). אך אצל מדענים חברי האקדמיה הלאומית למדעים (מיעוט קטן שנבחר בזכות השגים מדעיים יוצאי דופן) סקר משנת 1998 מצא רק 7% מאמינים באלוהים. השאלה היא אם זוכי פרס נובל דומים יותר לאוכלוסיית כל המדענים בארה"ב או רק למדענים בעלי השגים יוצאי דופן. H. sapiens - שיחה 13:58, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

כפי שכתבתי בהתחלה, השאלה התייחסה להשוואה בין זוכי פרס נובל הישראלים שביניהם יש שני דתיים (2 מתוך 11, או, אם מתייחסים רק לזכיות בתחומים מדעיים, 1 מ7), לבין כלל זוכי הנובל. לכן ההשוואה לחברי האקדמיה הלאומית במדעים בארה"ב לא מסבירה את התופעה. לגבי אלה שרק אביהם או רק אימם יהודים, בזה באמת יש הבדל בין הארץ לחו"ל (לא מוכר לי שיש בין זוכי פרס נובל הישראלים מישהו כזה, ובחו"ל יש לא מעט), אבל אני מניח שזה עדיין לא מספיק כדי להסביר את הנתונים.

נראה לי, שהנתון של פרסי נובל שהבאתי, איננו מקרי, אלא מייצג בערך את נוכחותם של הדתיים בקרב המדענים הישראלים בעלי ההישגים יוצאי הדופן, כפי שמשתקף גם במדדים אחרים. (אני כמובן לא מדבר על אחוז מדוייק, ואפילו לא על קירוב, אלא על משהו שקרוב יותר לסדר גודל). הזכרתי את פרס וולף, (2 מבין 23), ברשימה הזו של החוקרים הישראלים המצוטטים ביותר מצאתי שני דתיים בעשירייה הראשונה - שלמה הבלין ודורון אורבך. בקטגוריה קטגוריה:ישראלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, מצאתי 4 דתיים מבין 34 (ועוד אחד שיש לי חשד שהוא דתי) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה מעניינת מאוד. אני מסתובב בכמה שנים האחרונות לא מעט בקרב מדענים ישראלים ואמריקאים בעיקר, אבל גם ממדינות אחרות. לא זכור לי אי פעם שפגשתי מדען יהודי דתי שאיננו ישראלי. לעומת זאת נוצרים פגשתי לא מעט. לא יודע להגיד למה, למרות שיש לי בראש כמה ניחושים. שאלה מעניינת. אגב, בקרב הזוכים הישראלים יש אחד נוסף הרואה את עצמו כדתי, אך אינו מזדהה כך חברתית (ומן הסתם רוב הדתיים האורתודוקסיים לא היו רואים בו אדם דתי). משה פרידמן - שיחה 05:19, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הרושם האישי שלי זהה גם בארץ וגם בארה"ב, אבל צריך להביא בחשבון שאחוז היהודים הדתיים מתוך כלל האוכלוסיה בארה"ב קטן בהרבה מאשר בארץ, ואולי זה מה שיוצר את הרושם שלנו. H. sapiens - שיחה 14:28, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

גולם

מה קדם למה: הגולם המפלצת או הגולם שהוא שלב לני הפרפר? למה יש להם שמות זהים?

האם "גולם" מפראג בא מלשום "גלם" כלומר משהו גולמי? האם זה נכון להגיד שהשם שלו זה למעשה חימר (clay).

תהילים 139,16 ---גלמי ראו עיניך ועל־ספרך כלם....

מאז בראת את העולם ראו עיניך את כל גולמי הדורות הבאים גלמי זהרתי ותבנית צורתי בטרם הולדי ובטרם בואי לעולם ראו עיניך- רשי. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:09, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

מה סוד הצ'יפס במקדולנדס וברגר קינג?

אני כבר שנים לא אכלתי בברגר קינג או מקדונלדס וגם אין לי ממש כוונה כזו אבל רוצה לשאול: איך זה שהצ'יפס שלהם כל כך סימטרי וכל כך זהוב ועשוי במידה טיפ טופ? האם זה בגלל זן תפוחי האדמה\בישול מקדים\הקפאה\תוסף שמרססים בו את הצ'יפס טרם ההכנסה לשקיות? תודה, 79.180.1.206 11:57, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

mcdonalds use real potatoes, a mix including Russet Burbanks and Umatilla Russets. they add a few extra ingredients.

Dextrose, a natural sugar, to keep the color consistent and sodium acid pyrophosphate, to keep the fries from graying, for starters. Natural beef flavor, hydrogenated soybean oil, dimethylpolysiloxane and TBHQ also join the party. גוגל מצא.

ויזה לארה"ב

כדי לקבל ויזה לארה"ב צריך למלא טופס. נכנסתי לאתר של השגרירות ולא הצלחתי למצוא טופס כזה. אני מחפש טופס בעברית של השגרירות, ולא של כל מיני אתרים אחרים. 77.139.12.181 18:56, 20 באוקטובר 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי אין טופס בעברית. מה שאתה מחפש זה DS-160. גגל ותראה ישועות. משה פרידמן - שיחה 06:39, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

למה מטוסי הנוסעים של בואינג נקראים 7X7?

למומחי התעופה, למה מטוסי הנוסעים של חברת בואינג נקראים 7X7 (כאשר $X\in \{0,3,4,5,6,7,8\}$) ולמה תת-הדגמים נקראים 200/300/400 וחלק 8/9/10? מה המקור לשיטת המספור הזאת? ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:13, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

Why 7’s been a lucky number; אמ;לק; אם בא לך – תמצת. חזרתי • ∞ • שיחה 14:30, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

After World War II, Boeing was a military airplane company. William Allen, Boeing president at the time, decided that the company needed to expand back into commercial airplanes and pursue the new fields of missiles and spacecraft. To support this diversification strategy, the engineering department divided the model numbers into blocks of 100 for each of the new product areas: 300s and 400s continued to represent aircraft, 500s would be used on turbine engines, 600s for rockets and missiles ---and 700s were set aside for jet transport aircraft.

Boeing developed the world's first large swept-wing jet, the B-47. That aircraft sparked interest with some of the airlines. One in particular, Pan Am, asked Since both of these offspring of the Dash 80 would be jet transports, the model number system called for a number in the 700s to identify the two new planes. The marketing department decided that "Model 700" did not have a good ring to it for the company's first commercial jet. ---So they decided to skip ahead to Model 707 because that reiteration seemed a bit catchier----. Following that pattern, the other offspring of the Dash 80, the Air Force tanker, was given the model number 717. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:41, 21 באוקטובר 2017 (IDT).

קראתי ואסכם: בהתחלה בואינג קראה למטוסי שלה לפי המספר הסידורי של הדגם "מודל 40", "מודל 247", "מודל 377" וכו'. כאשר החברה הרחיבה את עסקיה מתעופה צבאית לתעופה אזרחית וטילים הוחלט להקצות לכל תחום "קידומת": מטוסים יקבלו את מספרי ה-300 וה-400, מנועים את מספרי ה-500, רקטות וטילים את מספרי ה-600, ומטוסי סילון לתובלת נוסעים ומטענים את מספרי ה-700. מתישהו בואינג פיתחה את הבואינג 367 וגרסה משופרת שלו בואינג 367-80 כמטוס תדלוק לחיל אוויר, ובעקבות ההצלחה החליטה להסב אותו למטוס נוסעים סילוני, שייקרא "מודל 700". במחלקת השיווק חשבו שהשם לא מספיק קליט ושינו לבואינג 707. בעקבות ההצלחה העצומה של ה-707, הוחלט שכל מטוסי הנוסעים הסילוניים של בואינג יקבלו שם ומספר מהצורה "בואינג 7X7". למעט מספר מטוסים חריגים, כלל זה נשמר עד היום. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 14:57, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.

כבר הוספתי את זה לערך בואינג. ‏MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 09:40, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

רב פרופסור אל"מ

מהוהדרגה הצבאית הבחירה ביותר שקיבל אדם שנושא את התואר רב וגם את התואר פרופסור? האם זה דניאל הרשקוביץ. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:30, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

ע"פ הערך בויקיפדיה, הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ הגיע לדרגת רב-סרן, לא אל"מ. אם יש לך מקור שהוא באמת אל"מ, צריך לתקן בערך. לא ידועה לי התשובה לשאלתך. אבל יש רב ד"ר סא"ל- הרב ד"ר מרדכי הלפרין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי הרב פרופ' א"א אורבך. הוא שירת כרב צבאי בצבא הוד מלכותו, ולאחר מכן בצה"ל. סביר להניח שהוא קיבל דרגות קצונה כלשהן, אבל לא מצאתי אזכור ברשת לדרגתו. או אולי הר פרופ' שלמה קליש, טייס קרב לשעבר. מצאתי הרב פרופ' סא"ל -נפתלי רוטנברג. קישור.

האם הועסקו עובדי כפייה יהודים במכרות המלח בווייליצ'קה?

בעקבות עריכה מנומקת זו, אני שואל האם יש מישהו שיודע משהו מוסמך (ובלתי תלוי כמו האתר הרשמי של המכרות) על העסקת יהודים בכפייה במכרות המלח בווייליצ'קה? האינטרנט מלא בתיאור כזה באתרי טיולים וכדומה, סביר להניח שרבים מהם בעקבות מה שהיה כתוב בוויקיפדיה עד היום. ביקורת - שיחה 00:31, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

ו...פספסתי את הדיון שהתנהל אי אז בדף השיחה שם. אולי סוף סוף יידע מישהו לתת מידע מוצק? ביקורת - שיחה 00:33, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

מי המומחים שלנו לשואה, או למשהו שקרוב לנושא הנוכחי? אולי כדאי לתייג משתמשים מסוימים? אלדד • שיחה 00:44, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

סימון גודל וקטור

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ
כיצד צריך לכתוב אורך (גודל) וקטור? $\|v\|$ או $|v|$ ? בערך סימון מתמטי מוגדרת רק הצורה $\|x\|$ : נורמה הכללה של מושג ה"אורך" עבור וקטור, להרחבה ראו נורמה. בערך וקטור (פיזיקה) מוסבר מדוע הסימון הוא |. לפי https://en.wikipedia.org/wiki/Magnitude_(mathematics) שני הסימונים מקובלים. בויוקפדיה עצמה אין אחידות ואפילו בתוך ערכים לדוגמא מכפלה סקלרית משתמשים בשני הסימונים אבגמד - שיחה 13:54, 21 באוקטובר 2017 (IDT)

― סוף העברה

זה בסך הכל סימון. אפשר לסמן איך שרוצים, בתנאי שהקורא יודע במה מדובר. מקובל יותר $\|v\|$, אבל גם $|v|$ בשימוש. עוזי ו. - שיחה 14:23, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הסימון השני נפוץ יותר בקרב פיזיקאים. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 19:48, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

רגשות אלוהים ביהדות

האם האלוהים של היהודים לפי הדת מפגין רגשות כלשהם חוץ מכעס וזעם? הבנתי שבתנ"ך במספר מקומות קטן כתוב שמשהו היה "טוב בעניו". האם יש דוגמאות לרגשות נוספים? 213.55.176.191 13:41, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

אכן. אלוהים אוהב את האבות ומשום כך בוחר בעם ישראל – "כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו" (דברים ד', 37); שונא את העבודה הזרה של הכנענים – "כִּי כָּל תּוֹעֲבַת ה' אֲשֶׁר שָׂנֵא עָשׂוּ לֵאלֹהֵיהֶם" (דברים י"ב, 31); מצטער ומתחרט על בריאת האדם – "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו', 6). אלוהים הוא מצד אחד "רַחוּם וְחַנּוּן" (שמות ל"ד, 6), אך באותו פרק כתוב שהוא "אֵל קַנָּא" (פס' 14). מבקר המדינה - שיחה 13:52, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

כאמור, האל אכן מתואר בשלל מקומות במקרא כמי שמפגין רגשות ושאר תכונות אנוש. זה לא אומר בהכרח שיש להבין את התיאורים האלה כפשוטם, וגם בראייה ביקורתית מוטב להתייחס אליהם בזהירות; אבל כדמות ספרותית, האל מפגין רגשות. עם זאת, כשנאמר על האל ש"ראה כי טוב" או שדבר מה היה "טוב בעיניו" וכיו"ב, ביטויים כאלה מעידים על הבחנה שכלית ושיפוט ערכי, ואין צורך לראות בהם גילויים של רגש. גם חרטה איננה בהכרח רגש, אך היא מעוררת בעיות תאולוגיות אחרות (בשמואל א ט"ו, כ"ט נשללת במפורש האפשרות שהאל יחזור בו). פרינציפ - שיחה 13:58, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

וע"ע שלילת הגשמות, ובפרט הפרק על שלילת הגשמות ביהדות. פרינציפ - שיחה 14:02, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

הרב זאב פיילכנפלד מפוזן

זהו החבר היחיד במועצת גדולי התורה הראשונה של אגודת ישראל שאין לנו עדיין ערך עליו. רציתי להתחיל לחפש חומר כדי להשלים את החסר, אך לא מצאתי ולו תוצאה אחת בחיפוש גוגל שתפנה אותי למידע (ולו בסיסי) על הרב. יש למישהו רעיון? בתודה אגלי טל - שיחה 15:05, 22 באוקטובר 2017 (IDT)

אולי תנסה לעשות חיפוש במאגר אוצר החכמה, וכן לבדוק באטלס עץ חיים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה אגלי טל - שיחה 21:23, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

האם יהודה נשארה חופשיה לאחר כיבושי סנחריב?

― הועבר לדף שיחה:מסע סנחריב בארץ ישראל

התיעצות במחירי מכשירים אלקטרוניים

סליחה שאני שואל כאן שאלה אישית, ותרגישו חופשי למחוק אם זה לא המקום הנכון לשאלה, פשוט אין לי אם מי להתיעץ... הוצעו לי מקבוק איר במחיר 2000 שח וגלקסי נוט 5 במחיר 1100 שח. שניהם עובדים אבל כבר היו בשימוש, ולכאורה בלי פגמים. האם לדעתכם זה מחיר גבוה? תודה ושוב סליחה. 77.138.170.194 17:45, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

איזה דגם של מקבוק אייר? המחיר לנוט 5 גבוה - אמור להיות כ-800 ש"ח, אלא אם נותנים לך אחריות לשנה, ששווה עוד 200 ש"ח _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:27, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

מה בין WWW לבין אינטרנט

קראתי את הערכים הרלוונטיים. ובכל זאת, ולמרות (אולי בגלל?) השתייכותי לדור ה-Z, אני מתקשה להבין בדיוק מה המשמעות של WWW. אני חושב שאפשר לסכם את השאלה שלי כך - אני, כרגע, חווה חוויה מסויימת כחלק משימוש ב-WWW. מה מתוכה הוא חלק מה-WWW ומה מתוכה הוא חלק מעצם הדבר שנקרא "אינטרנט"? האם דף אינטרנט שאינו WWW בנוי אחרת (מבחינת שפת תכנות, או מבחינת פרוטוקול תקשורת עם השרת, וכו') מהדף אותו אני קורא כרגע? תודה! Eyalweyalw - שיחה 23:16, 23 באוקטובר 2017 (IDT)

אינטרנט הוא פרוטוקול תקשורת (למען הדיוק - משפחה של פרוטוקולים, ביניהם TCP/IP UDP/IP, ו-ICMP), ובדרך כלל משמש גם כינוי לרשת עולמית שמממשת את הפרוטוקול (טכנית, וגם מעשית, ניתן לבנות רשת סגורה ומבודדת שמשתמשת בפרוטוקול אינטרנט, אבל רשתות כאלו בדרך כלל מכונות אינטראנט, לא אינטרנט). מעל הפרוטוקולים הללו רצים פרוטוקולים ברמה גבוהה יותר, כמו SMTP, Telnet, NNTP, FTP, SNMP, וכמובן גם HTTP (הפרוטוקול של WWW). הפרוטוקולים הללו משמשים כל מיני שירותים, כמו למשל דוא"ל (שבדרך כלל משתמש בפרוטוקול SMTP, אך לא תמיד), news, טלנט ועוד. יש כל מיני יישומים שמשתמשים בפרוטוקולים הללו, ואחד הנפוצים בהם, כנראה הנפוץ ביותר, הוא WWW, שמשתמש בפרוטוקול HTTP.

שאלת על "האם דף אינטרנט שאינו WWW", אבל בעצם אין דבר כזה: המושג "דף" לקוח מעולם ה-HTML/HTTP, כלומר עולם ה-WWW. דוגמה לשימוש (יחסית נפוץ) באינטרנט שאינו WWW, בנוסף לדוא"ל, היא מערכת העברת קבצים, שמשתמשת ב-FTP (ראה Filezilla, וגם FlashFXP). קיפודנחש 01:09, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

רק הערה לגבי רשתות מבודדות: רשת אינטראנט אינה רשת מבודדת. היא נמצאת על גבי הרשת המקומית LAN, אך בנוסף לחיבור לרשת האינטרנט, כלומר אפשר להיות מחובר לשניהם בו זמנית. רשתות מבודדות, כמו אלו הקיימות בצבא נקראות Air gap, לעיתים Walled garden. לפעמים יש גם ברשתות אלה אינטראנט - נתקלתי גם בזה בצבא, יש רשתות כאלה שמיועדות רק לבסיס מסויים. (¯`gal´¯) - שיחה 23:45, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

פנקס חד פעמי#סודיות מושלמת

בהוכחה לסודיות מושלמת נכתב: "אם $\ m$ הוא כתב גלוי אפשרי כלשהו ו-$\ c$ הוא כתב סתר אפשרי כלשהו, אז קיים בדיוק מפתח יחיד שמעביר את $\ m$ אל $\ c$: המפתח $\ k=m\oplus c$. מכאן נובע בפרט שההסתברות לקבלת $\ c$ ככתב סתר היא אחידה לכל כתבי הסתר האפשריים ושווה ל-$\ 2^{-n}$; שהרי לכל כתב גלוי שנבחר $\ m$, ההסתברות ש-$\ c$ תתקבל ממנו היא בדיוק ההסתברות שייבחר המפתח היחיד שמעביר את $\ m$ אל $\ c$, והסתברות זו היא $\ 2^{-n}$.".

אני מבין את הטיעון הזה, אבל לא ברור לי האם הוא קשור להיותו של XOR משמר אקראיות (נושא שנדון קודם בערך), או רק לעובדה שיש מפתח יחיד שמעביר את m ל-c (מהניסוח נראה שהאפשרות השניה היא הנכונה). האם יכול להיות אופרטור לוגי אחר במקום XOR, שלא משמר אקראיות אבל בכל זאת יש מפתח יחיד שמעביר את m ל-c, ולכן גם בשימוש באופרטור זה במקום XOR תושג סודיות מושלמת?

תודה!

הערך לא מדייק: שימוש ב-XOR אינו חלק אינטגרלי מ"פנקס חד פעמי", למרות שהוא אולי הפשוט ביותר להסבר. למעשה, למרבה האירוניה, האיור שמופיע בראש הערך, של קטע מפנקס חד פעמי, אינו עבור XOR, אלא עבור צופן ויז'נר (לצורך XOR, הצופן אינו סדרת אותיות, אלא סדרה אקראית של אפסים ואחדים. אמנם ניתן להתמיר סדרת אותיות לסדרה של אפסים ואחדים, אבל גם אם האותיות אקראיות לחלוטין, האפסים והאחדים לא). גם בצופן זה (כלומר ויז'נר), אם אורך המפתח כאורך המסר, השימוש במפתח הוא חד פעמי, והמפתח נוצר בתהליך אקראי באמת (אולי הדרישה הקשה ביותר), ההוכחה של שאנון תופסת, והצופן מושלם. הוכחה "על האצבע": מסר כלשהו באורך X יכול לייצר צופן כלשהו באותו אורך, בהינתן מפתח מתאים (בפראפרזה על ארכימדס: תן לי את המסר והצופן, ואייצר לך את המפתח). כיוון שהמפתח אקראי לחלוטין, הרי שלכל מפתח יש הסתברות זהה, ולכן, בהינתן צופן באורך X, לכל מסר אפשרי באותו אורך יש הסתברות זהה. קיפודנחש 01:35, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה על ההסבר. האם ממה שכתבת נובע שלהיותו של XOR משמר אקראיות אין כל רלוונטיות לשימוש בו? האם כל אופרטור שהוא מקיים את התכונה שהזכרת - שבהנתן מפתח מתאים ניתן ליצור ממסר נתון X מסר מוצפן כלשהו C? לדוגמה אם X=0, ומצפינים באמצעות AND, אין מפתח שייתן C=1, ולכן כאן העובדה ש-C=1 כן מגלה מידע על המסר (הוא בהכרח לא 0). 77.125.51.39 09:05, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

האופרטור צריך להיות ריבוע לטיני (ולדוגמא, כל פעולת חבורה, ובפרט XOR או חיבור מודולרי). כלומר, אם הקלט הוא M והמפתח הוא X, אז התוצאה $\ C=L(M,X)$ צריכה להיות כזו שלכל M ולכל C יש X אחד ויחיד המקיים את התנאי. עוזי ו. - שיחה 11:20, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה! (1) האם התכונה הזו של קיום X אחד ויחיד לכל M ו-C שקולה לשימור אקראיות? (2) לא לגמרי הבנתי מה משמעות המשפט "האופרטור צריך להיות ריבוע לטיני" והקשר שלו לתנאי השני שציינת. האם אתה מתייחס לטבלת האמת שלו? הרי הגדרת ריבוע לטיני היא שבכל שורה אין אלמנט שחוזר על עצמו, וזה לא המצב באף טבלת אמת של אופרטור בינארי. 77.125.51.39 11:29, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

(1) כן: התכונה הזו שקולה לכך שאם X הוא בעל התפלגות אחידה, אז כך גם C (לכל M).

(2) האלף-בית שממנו מגיע X,M,C אינו בהכרח של שתי אותיות. למשל אלו יכולות להיות אותיות באלף-בית העברי (ואז הפעולה צריכה לקבל 22x22 אפשרויות ולהחזיר 22).

('2) ואם מדובר דווקא על 0,1, יש שתי פעולות אפשריות: C = M XOR X או C = M XOR X XOR 1.

("2) למה לא? השורות של XOR הן 0,1 ואחר-כך 1,0. עוזי ו. - שיחה 12:40, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

הבנתי, תודה. תוכל בבקשה לפרט לגבי הוכחת השקילות? הכיוון X יחיד => שימור אקראיות הוא מיידי, אבל לגבי הכיוון שימור אקראיות => X יחיד, אני לא מצליח להוכיח שיש דווקא X יחיד, אלא רק שיש אותו מספר של X-ים לכל מסר M.

יש X יחיד (לכל C,M, כך ש-$\ C=L(M,X)$) אם מניחים שכולם מגיעים מאלף-בית באותו גודל. אם המפתח X מגיע מקבוצה גדולה יותר יקרה מה שכתבת. עוזי ו. - שיחה 21:07, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

: תודה!

גדודי חי"ר קל גבולות

מישהו יודע מה זה 'גדוד חי"ר קל גבולות'? לא מצאתי ערך בויקיפדיה. האם הכשרה זהה לחיר רגיל?

מדובר בגדודי חי"ר קל מעורבים כגון גדוד קרקל, גדוד אריות הירדן וגדוד לביאי הבקעה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:22, 24 באוקטובר 2017 (IDT)

עגלה

כשמניחים גלגל/עגלה במורד היא מתחילה להתגלגל מטה והיא יכולה לצבור תאוצה ולהגיע למהירויות גבוהות. מה היו עושים אם מהירות העגלה היתה גבוהה ממהירות הסוסים ה"מושכים" אותה מלפנים?

ברקס. לעגלות היה מוט עץ על ציר שבמשיכה היה מתחכך בגלגל ומאט מהירות. כמובן, אם המהירות הייתה כזו שהברקס לא הספיק, הם היו בבעייה... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:29, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

ועל כך סיפר דרויאנוב על העגלון שבעליה אמר לנוסעים שירדו וילכו בצד העגלה כי קשה לסוסים, ובירידה כי יש סכנת הדרדרות העגלה ובמישור כי ההליכה יפה לבריאות. בהגיעם ליעד שאל אחד הנוסעים את העגלון: ידוע לי מדוע אנחנו הנוסעים עשינו את הדרך, כל אחד נצרך לשם עסקיו, ברור לי גם מדוע אתה באת - זו פרנסתך, אבל תמהני לשם מה הסוסים עשו את הדרך? שנילי - שיחה 12:13, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

פתרון נוסף: לרתום את העגלה לפני הסוסים... ביקורת - שיחה 16:31, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:14, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

שאלה בתזונה

שלום. אכלתי היום קילו ענבים. האם אני שוקל כעת קילו יותר מאתמול? במילים אחרות, האם יש קשר ישר בין משקל האוכל שאנחנו מכניסים לגוף לבין משקלנו? תודה. 89.139.195.245 20:42, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

לא. חלק ניכר מהמזון שאוכלים הולך לצרכי האנרגיה של הגוף. רק חלק קטן ממנו תורם ליצירת שומן או רקמה אחרת (למשל שרירים) או גדילה כללית בילדות. גילגמש • שיחה 20:44, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כן. חוק שימור המסה אומר שכל עוד לא הוצאת חומרים מהגוף שלך, אז המסה היא: המסה ההתחלתית שלך+מסת המזון. אבל, וכאן נכנס החלק החשוב: אתה מאבד את רוב מסת המזון שאכלת בשירותים. אז כל עוד לא עשית צריכים ולא רצת מרתון, אז מסת הגוף שלך היא בדיוק המסה לפי האוכל פלוס המסת האוכל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:48, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כלומר, תשובותיכם סותרות. האם מישהו מכם אכן מומחה בתחום? או שהניחוש שלכם טוב כמו שלי. 89.139.195.245 22:55, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

קורבוס מתכוון למשקל הגוף מיד לאחר אכילה. כמובן שהמשקל הסופי לא שווה משקל התחלתי + משקל המזון שנאכל אי פעם. אתה יכול לעשות את הניסוי הזה בעצמך. מדוד את משקלך ומדוד את משקל המזון שאתה אוכל במשך שבוע. תמדוד את המשקל שלך לאחר שבוע ותראה שהמשקל החדש לא שווה משקל שהיה לפני שבוע + כל משקל המזון שנאכל. כמובן שאם תמדוד את המשקל שלך מיד לאחר הארוחה, הוא יהיה המשקל הישן + משקל המזון. הסיבה להבדל נובעת מכך שלוקח זמן לספוג את המזון ולהשתמש בו לצרכי הגוף. כמובן שאין שום סתירה עם חוק שימור המסה במקרה הזה כי חלק מהמזון יומר לאנרגיה. גילגמש • שיחה 23:02, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

יצויין שהגוף מאבד מסה לא רק בשירותים. בכל שנייה אנחנו נושפים החוצה פחמן דו חמצני. אומנם באותה הזדמנות אנחנו גם שואפים פנימה חמצן, אבל הפחמן הולך רק החוצה. בנוסף אנחנו מאבדים בנשימה אדי מים, אפילו כשקר ואנחנו לא מאבדים מים בהזעה. H. sapiens - שיחה 23:38, 25 באוקטובר 2017 (IDT)

כמו כן גילגמש, להבנתי מסת מזון לא מומרת לאנרגיה כי הגוף שלנו הוא לא כור גרעיני (ואפילו בכור גרעיני רק חלק קטן מאוד מן המסה מומר לאנרגיה). בתהליך הפקת האנרגיה חלק ממסת המזון מתפרקת בסופו של דבר לפחמן דו חמצני ולמים, אשר אובדים לגוף בנשימה, בזיעה ובשירותים. H. sapiens - שיחה 00:09, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

לשואל: עמוד על המאזניים הביתיים (דיוק של לפחות 100 גרם או פחות). לאחר שתסיים לאכול קילוגרם ענבים (או קילוגרם ברזל או קילוגרם נוצות) – המאזניים יראו שעלית בקילוגרם אחד. חזרתי • ∞ • שיחה 00:19, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

זה נכון אם מודדים מייד לפני האכילה, ומייד אחרי (ואוכלים מהר). אבל בטווח של יום, מה שמשנה זה דווקא דברים כמו כמות הקלוריות שיש במאכל. eman • שיחה • ♥ 01:49, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

אנסה לסכם עם תוספות משלי: מייד לאחר האכילה אכן משקלך יצמח בקילו אחד. אך בהמשך יתחוללו מספר תהליכים שישנו את המצב. ראשית, ענבים הם ברובם מים, וחלק ניכר ממים אלה יופרשו בשתן. שנית, הסיבים שבענבים (כגון הקליפות) אינם מתעכלים וייפלטו בצואה. מה יישאר? הסוכר שבענבים יעוכל ויוסיף למשקלך, וגכך גם נוטריינטים נוספים. חלק מזה ייצרך ויופרש גם הוא - הגוף צורך את הסוכר גם ללא פעילות כלל על מנת לשמור את חום הגוף (כ-1,500 קילו-קלוריות ליום בממוצע) וכמובן שפעילות גופנית מפרקת עוד יותר. בסיכום, אם לא תאכל יותר דבר במשך היום תגלה שמשקלך לא רק שלא עלה, אלא ירד (משום שהאנגייה שחספקו הענבים קטנה מסך האנרגייה שהגוף צורך. ההפרש יבוא מפרוק שומנים ברובו). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 03:26, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

H. sapiens, המזון מומר ברובו לאנרגיה, אם כי לא לאנרגיה יעילה. חלק מהמזון לא מומר לכלום ויוצא מהגוף בצורת צואה או שתן. רוב האנרגיה נפלטת בצורת חום. השאר, מה שאפשר לנצל לאנרגיה יעילה (עד כמה שאני זוכר 30 או 40 אחוז, אבל אני ממש לא בטוח במספר המדויק) הרוב הולך לתחזוקת של הגוף לדברים כמו נשימה, פעילות הלב וכו' (BMR) החלק הזה הוא בדרך כלל חצי או שני שליש מכל האנרגיה שהגוף מנצל. חלק עוד יותר קטן מתבזבז על פעילות במהלך היום יום (הליכה, ביצוע משימות). היתר, מה שלא נוצל יעבור למשמורת. כמעט הכל בצורת שומן ומעט בצורת גליקוגן (יש מעט גליקוגן בגוף) אך אפשר להוסיף המון שומן. כמובן אלה מספרים ממוצעים ויש זמנים שבהם יש השקעה אנרגטית גדולה יותר בפעילות (למשל במהלך ריצת מרתון). גילגמש • שיחה 06:49, 26 באוקטובר 2017 (IDT)

תודה לכולם על התשובות! 89.139.195.245 07:21, 26 באוקטובר 2017 (IDT)