ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון145

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

סימני קבוצות של פונקציות

האם יש סימנים מקובלים לקבוצת כל הפונקציות:

• המונוטוניות במובן הצר או הרחב.
• החסומות
• האי-שליליות (או החיוביות)
• האינטגרביליות (או אינטגרביליות מקומית)
• הגזירות (הסימון $\ C^{1}$ לא מתאים כי אנו לא דורשים שהנגזרת תהיה רציפה)
• החח"ע או על קבוצה מסויימת
  • בפרט אם יש סימן מקובל לקבוצת כל הפונקציות המקיימות תכונות אלו בקבוצה ספציפית.

וכן סימן לקבוצת כל הבסיסים של מרחב וקטורי?

למשל, סימון כמו ${\mbox{IntegrableFunctions}}([a,b])=\left\{f\in \mathbb {R} ^{B}\left|B\supseteq [a,b]\ \land \ \int \limits _{a}^{b}f(x)\mathrm {d} x\in \mathbb {R} \right\}\right.$ (קבוצת הפונקציות האינטגרביליות ב-$\ [a,b]$. אולי מסמנים זאת כ-$\ C^{-1}([a,b])$?) ו-${\mbox{SurjectiveFunctions}}(A)=\left.\left\{f\in A^{B}\right|B\subseteq \mathbb {R} \ \land \ {\mbox{Im}}(f)=A\right\}$ (קבוצת הפונקציות על A).

תודה, 23:08, 21 במאי 2011 (IDT) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלא במפתיע, רק מרחבי פונקציות הסגורים לפעולות האלמנטריות (חיבור וכפל בסקלר) זכו לשם סטנדרטי. אוסף הפונקציות החסומות ממרחב מידה X אל המספרים המרוכבים הוא $\ L^{\infty }(X)$ (למעשה הפונקציות צריכות להיות חסומות מחוץ לקבוצה ממידה אפס, ואברי המרחב המסויים הזה הם לא בדיוק פונקציות). אוסף הפונקציות האינטגרביליות (בהחלט) על X הוא $\ L^{1}(X)$. את קבוצת הבסיסים של מרחב וקטורי V הייתי מסמן ב-$\ {\mathcal {B}}(V)$, אבל רק בתנאי שיש לך צורך אמיתי בקבוצה הזו; אם המטרה היא "לחסוך זמן" ולהגיד "$\ B\in {\mathcal {B}}(V)$" במקום "B הוא בסיס של V", זו דרך קצרה וארוכה. עוזי ו. - שיחה 02:40, 23 במאי 2011 (IDT)

שאלה בקשר לאתר ZAP

מהו לדעתכם אחוז החנויות מכלל החנויות במדינה המפרסמות באתר זה? במילים אחרות, מהו אחוז נתח השוק המפרסם באתר ZAP? תודה מראש - קורא הויקיפדיה

איך אומרים?

תיכשוט גברי\נשי (או אחרת?)

ניעול גברי\נשי (" ") ?

תודה.

הנעלה

ככלל, לאנגלית יש אוצר מילים עשיר ביותר אבל היא די ענייה בהטיות. אני הייתי מצפה לראות שלט שכתוב עליו Man Clothing, Man Shoes, Man Jewels ולא משהו עם כל מני הטיות מסובכות. עוד מעט יכנס הנה בלשן ויסביר שמותר באנגלית לכתוב איזה משהו מסובך כמו "Manly Jewelryfictionnary", ועקרונית הוא בטח יהיה צודק. אלא שעקרונית החבר'ה האלה צודקים גם כשהם אומרים שבעברית כן קיימת פ"א סופית דגושה.. עִדּוֹ - שיחה 14:35, 22 במאי 2011 (IDT)

בעברית יש פ"א סופית דגושה? אפשר בבקשה הסבר? 87.68.38.224

תרגום לאנגלית: משפחות מעוטות יכולת

אני מתלבט בתרגום מכתב מעברית לאנגלית.
עלי לתרגם את הפסוקית "ארגון זה עוזר למשפחות מועטות יכולות...".
הייתי מתרגם ל:
This organization helps underpriviledged families...
העניין הוא ששמעתי מתישהו ש-Underpriviledged זה לא פיסי (בארה"ב, לשם המכתב מיועד), ושיש לומר Priviledged במקום.
אני קצת מבולבל.
אשמח לתשובה מאדם שמכיר ספציפית את הסוגיה הזו, או פשוט מאדם שחי תקופה ארוכה (בשנים האחרונות) בארה"ב.
לא כדאי שהמכתב הזה יהיה מביך.
תודה, דוד הירושלמי - שיחה 12:26, 22 במאי 2011 (IDT)

ככלל, לא מומלץ לתרגם ביטויים באופן מילולי פשוט אלא לחפש ביטויים מקבילים להם. גלוש באינטרנט וחפש מכתבים דומים לזה שאתה מנסה לכתוב. קח משם ביטוי מקביל. בהצלחה. עִדּוֹ - שיחה 13:41, 22 במאי 2011 (IDT)

תוכל לראות בגוגל ש-"underpriviledged families" הוא ביטוי נפוץ. תוכל להשתמש גם ב-"needy families" או "families in need". אני-ואתה • שיחה 20:42, 22 במאי 2011 (IDT)

תהודה במזגן?

יש תופעה מעניינת: כשהדלת של החדר פתוחה, אז המזגן לא עושה רעש כלל. אבל ברגע שסוגרים את הדלת, התריסים שלו (שמחוברים קצת רופף) מתחילים להשמיע רעשים מחזוריים.

שמעתי הסבר שזוהי תהודה שגורמת לתריסים להרעיש. אבל למה זה קורה? תהודה היא התאבכות של גלים. לתריסים ולאוויר בחדר יש תדירות עצמית טבעית כלשהי. המזגן פולט אויר בתדירות קבועה כלשהי...איך כל זה מסתדר למשוואה אחת?

רק בלי טיפים איך לתקן את המזגן... זאת שאלה בפיזיקה. 192.114.105.254 12:56, 22 במאי 2011 (IDT)

בהנחה שההסבר שלך הוא הסבר נכון, אז מה שקורה שם זה שההד של רעש המזגן (הקלוש) שחוזר אל המזגן טוב יותר כשהדלת סגורה, מזיז משהו במזגן. זה אפשרי משום שהד הוא גל קול וגל הוא משהוא שנע ויכול להניע.

יש לי רעיונות לעוד כמה הסברים. אחד מהם הוא שכאשר אתה סוגר את הדלת, הדלת מבודדת אותך מרעשים אחרים, החדר נהייה שקט יותר, ואתה פשוט שומע את המזגן טוב יותר.

. עִדּוֹ - שיחה 13:39, 22 במאי 2011 (IDT)

סבירות אפסית שההסבר האלטרנטיבי הוא נכון. ה"ניסוי" נעשה במקום שקט מספיק שהרעשים מבחוף לא יפריעו זה א'. ב' זה שאם יש חריץ בגודל של 5 סנטימטר בין הדלת למשקוף זה מספיק שלא יהיה רעש מהמזגן. 192.114.105.254 13:57, 22 במאי 2011 (IDT)

כאשר החדר סגור הלחץ בו עולה והמזגן דוחף אליו פחות אוויר (נסה בעצמך). לא בטוח שזה קשור, אבל נקודה למחשבה. stavnir ↔ שיחה 22:11, 23 במאי 2011 (IDT)

בעקבות הנקודה למחשבה, יכול להיות שהמנוע מתאמץ יותר כאשר הוא מנסה לדחוף אויר לחדר סגור והוא מקור הרעש.

מדוע שכר טרחה של עו"ד נקבע באחוזים משווי נכס?

מדוע נקבע שכ"ט של עו"ד העורך חוזה מכירה באחוזים משווי הנכס? יוצא מכך, שעבור בתים זהים לחלוטין שעבורם חוזים זהים לחלוטין ואותן שעות עבודה של העו"ד, אך האחד בנווה צדק והשני בבית אריה - יהיה הבדל של עשרות אלפי ש"ח בשכר.

מדוע לא נקבע השכר לפי שעות עבודה למשל? Gil mo - שיחה 13:20, 22 במאי 2011 (IDT)

כל זמן שיש מי שמוכן לשלם לעורך דין יותר, רק בגלל שהנכס בו עוסקים הוא יותר יקר, עורכי הדין לא יוותרו על זה. שאלה אחרת - למה מלצר שמגיש לשולחן מספר אחד גבינה לבנה באיקרה ולשולחן מספר שתיים רוקפור בקוויאר, מקבל יותר טיפ מסועדי שולחן מספר שתיים? אולי בגלל שצריך להיות מנומס ונחמד יותר אל מי שמשלם יותר? עִדּוֹ - שיחה 13:32, 22 במאי 2011 (IDT)

כלומר, עניין של היצע וביקוש והשוק פרוץ? Gil mo - שיחה 14:38, 22 במאי 2011 (IDT)

עִדּוֹ, מלצר שמחלל את הקודש - מסכים להגיש רוקפור בקוויאר והורס בכך את טעמה של מלכת הגבינות - לא מגיע לו טיפ... Rebecca - שיחה 00:02, 23 במאי 2011 (IDT)

הוא לא בישל, כבוד הרב, הוא רק הגיש. הטבח לא אמור לקבל כלום. אבל המלצר?! במה הוא חטא?. עִדּוֹ - שיחה 22:11, 24 במאי 2011 (IDT)

השוק אינו פרוץ: יש גילדה שבחסות החוק קובעת תעריפי מינימום. עוזי ו. - שיחה 02:35, 23 במאי 2011 (IDT)

נשמע יותר כמו קרטל מאשר כמו גילדה. נת- ה- - שיחה 22:34, 24 במאי 2011 (IDT)

סדרות

האם אפשר להגדיר סדרה שתהיה בת אין סוף איברים שווים כאשר הסידרה מתכנסת ל1??? 89.138.199.7 13:26, 22 במאי 2011 (IDT)

האם כוונתך היא שכל איבר בסדרה שווה לקודמו? אם כן, אז נראה לי שסדרה מתכנסת לא יכולה להכיל איברים שכולם שווים. עִדּוֹ - שיחה 13:30, 22 במאי 2011 (IDT)

בוודאי שכן. הסדרה הקבועה שמורכבת מאינסוף אחדות ($\ a_{n}=1$ לכל n). דניאל ב. • תרמו ערך 13:31, 22 במאי 2011 (IDT)

אם כך, כנראה שהמושג שהיה לי על סדרה מתנסת היה שגוי. אני חשבתי שסדרה אין סופית מתכנסת לאחת היא סדרה אין סופית שסכום כל איבריה הוא אחד. אלא שלסדרה שאתה מציג יש סכום של אין סוף. עִדּוֹ - שיחה 13:36, 22 במאי 2011 (IDT)

אתה מדבר על טור מתכנס, והוא מדבר על סדרה מתכנסת. בכל מקרה, יש טור מתכנס אחד שכל איבריו שווים: $\ \sum _{i=1}^{\infty }0=0$. דניאל ב. • תרמו ערך 13:42, 22 במאי 2011 (IDT)

אה. תודה. עִדּוֹ - שיחה 14:27, 22 במאי 2011 (IDT)

כך השסדרה תכיל איןסוף אפסים שסכומם אחד???89.138.199.7 19:53, 22 במאי 2011 (IDT)

שאלה לשואל המקורי: האם התכוונת לטור (כלומר סדרה שסוכמים אותה) כך שהסדרה מכילה איברים זהים אך הטור (הסכום) מתכנס ל-1? ‏Setreset • שיחה 20:25, 22 במאי 2011 (IDT)

כן התכוונתי לסדרה שהסכום שלה שווה 1. 89.138.199.7 20:39, 22 במאי 2011 (IDT)

אז התכוונת לטור ולא לסדרה. אין טור קבוע שסכומו 1. דניאל ב. • תרמו ערך 22:49, 22 במאי 2011 (IDT)

נניח ויש לי שקל אחד. אני מחלק אותו שווה בשווה לאינסוף אנשים, ומגדיר סדרה כך: כל איבר בסדרה הוא סכום הכסף שקיבל כל אדם בנפרד. אי זו סדרה שמתכנסת לאחד?? 89.138.196.106 00:54, 23 במאי 2011 (IDT)

מה גורם לך לחשוב שאתה יכול לחלק שקל שווה בשווה לאינסוף אנשים? כאמור, אין טור קבוע (קוראים לזה טור, לא סדרה) שמתכנס ל-1. דניאל ב. • תרמו ערך 01:09, 23 במאי 2011 (IDT)

הפעולה של חלוקת אחד באינסוף לא מוגדרת היטב. ‏Setreset • שיחה 18:59, 23 במאי 2011 (IDT)

לאיזה הומנואיד יכולות הלמידה המפותחות ביותר אחרי האדם?

הבנתי שאלו קופי בונבו, אחריהם שימפנזה.

אכן כך?.

מה זה בכלל חוכמה? איך מודדים את זה? האם במבחן IQ? אם התשובה שלך היא כן, אז לידיעתך, הרבה מאוד פסיכולוגים מאוד רציניים טוענים שהמבחן הזה בודק רק שלושה סוגי חוכמה מתוך השבעה שחשובים לתפקוד אנושי. איזה סוג חוכמה חשוב לתפקוד של קוף? האם בכלל אפשר להשליך מאנשים לקופים?

כל המדידות האלה הן מדידות בעייתיות. בבני אדם משתמשים במדידות האלה מתוך חוסר ברירה. חייבים למדוד ואין שום דרך טובה יותר למדוד מאשר כך. חייבים להגדיר ואין הגדרות טובות יותר. אבל כשלוקחים את זה ומשליכים על קופים, ספק אם יש לזה תוקף. עִדּוֹ - שיחה 16:27, 22 במאי 2011 (IDT)

המדידות האלה בעייתיות, אבל לספור את סוגי החוכמה כן הצליחו? עוזי ו. - שיחה 20:17, 23 במאי 2011 (IDT)

ראשית, אני מודע שלא התעמקתי עד כדי כך במחקרים. את העובדה שאסור להתייחס למדידת IQ ביראת קודש, לומדים כבר בקורס "מבוא לפסיכולוגיה". לגבי סוגי החוכמה, אם הבנתי נכון, מדובר לא בקביעה מוחלטת אלא בהצעה אופרטיבית להרחבה של מבחני מנת המשכל למספר תחומים נוספים. הטענה היא שכפי שאפשר להתייחס לכושר המילולי והכמותי כאל סוגי חוכמה חשובים, יש להתייחס כך גם לתחומים אלה.

אולי אחד הויקיפדים האחרים מכיר את התחום טוב ממני. עִדּוֹ - שיחה 22:07, 24 במאי 2011 (IDT)

מוחות הומנואידים?

תגידו.., לגורילות אין מוח בגודלו של מוח אנושי?

לא. היחס בין גודל גוף הגורילה לגודל מוחה קטן יותר מאשר אצל האדם. מה שמעניין זה לבדוק את היחס הזה אצל יונקים ימיים ממשפחת הלוויתניים. יכול להיות שאצל חלקם היחס הזה יותר גדול מאשר אצל האדם. עִדּוֹ - שיחה 16:23, 22 במאי 2011 (IDT)

אין צורך ללכת רחוק כל כך, אצל עכברים היחס גדול יותר מאשר בבני אדם, אך כמובן שאין קשר לאינטליגנציה. דווקא אצל לוויתנים מסוימים היחס קטן מאוד בגלל משקלם העצום. [1] stavnir ↔ שיחה 22:22, 23 במאי 2011 (IDT)

אותו DNA כמעט כמו של שימפנזים?!

הבנתי שזה לפחות 98% זהה. ובכן, ומנין כל השוני האדיר?. מזה הרק 2% שגורמים לנו לבנות תותחי לייזר, אמפייר סטייט בילדינג, וחלליות?.

נשמע לי הזוי ברמות. כאילו מדעני הביולוגיה פשוט מחרטטים בקטע, וסליחה אם אני נשמע אנטי-מדעי, חלילה, אני ההפך המוחלט, באמת שבפעם ספציפית זו, נשמע לבור כמוני מהצד שהם באמת פשוט מחרטטים ת'שכל או כנראה לא מבינים מספיק את הגנום האנושי.

זו אינה טעות. אתה פשוט לא לוקח בחשבון את תפקידם של הגנים הרגולטיביים. דהיינו, של גנים שקובעים את כמות השימוש בגנים האחרים. מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים. האם עד היום חשבת שמוח מפותח פי שניים דורש שוני בחצי מהחומר התורשתי?

אגב, האם חשבת על זה שההבדל בין המטען הגנטי של אוכלוסיית הגאונים לאוכלוסייה הכללית (חסרת הלקות המוחית) הוא אפס? אם תיקח מדגם מייצג של אנשים עם משכל של 170 IQ ומדגם שני של אנשים עם משכל 100, לא תמצא כל הבדל גנטי משמעותי.. עִדּוֹ - שיחה 16:18, 22 במאי 2011 (IDT)

שלום עידו, תודה על הפירוט הרב והמאיר. כתבת;

"מוחו של האדם מפותח יותר ממוחו של השמפנזי בגלל שינויים קטנים בגנים מעטים קובעים שימוש רב באופן משמעותי במספר גנים אחרים".

לדאבוני לא הבנתי המשפט, התשכתבו?. 79.183.27.165 16:35, 22 במאי 2011 (IDT)

אתה עשוי להתעניין בערכים גנטיקה אבולוציונית אנושית, ניסויים בלשניים בקופי אדם ואבולוציה של האדם. אני-ואתה • שיחה 18:11, 22 במאי 2011 (IDT)

יש בעייה בהכה את המומחה, תפנימו!

לעתים שאני נכנס אליו אני מגיע לגרסה מוקדמת יותר, למרות שמבחינה קישורית הכל נראה תקין, בבקשה תתקנו את זה, התרעתי לפני מס' ימים אך טענתם שהכל בסדר אני לא מבין למה זה ככה, רק בעריכה זה נראה תקין, ורק אחרי ריפרש לדף זה מסתדר, זה רק בשבוע האחרון ככה, תודה.

לרוב באי הדף הזה הכל בסדר. אנא ציין את סוג וגרסת הדפדפן שלך ומערכת ההפעלה. ‏Setreset • שיחה 20:21, 22 במאי 2011 (IDT)

שלום,

XP

Firefox 3.6.17

79.183.27.165 04:36, 23 במאי 2011 (IDT)

האנונימי צודק. מאז שדרוג הגירסה אני נתקבל בבעיה הזאת כשאני לא נכנס לחשבון. אם מנסים להגיע לאחד הדפים הקהילתיים באמצעות ההפניות וק:ככר, וק:מ, וק:בר, וק:הכה, וק:ד וכו' מקבלים גירסה ישנה יותר של הדף. עד כה לא היה לי כח לעסוק בכך אך הבעיה בהחלט קיימת. תומר א. - שיחה - _{משנה ויקיפדית} 07:50, 23 במאי 2011 (IDT)

אני רואה גרסה ישנה בכל ערך לאחר עריכתו - ואני בתוך החשבון - ורק לאחר כמה דקות מתעדכו ובעזרת לחיצה על כפתור הרענן של הדפדפן.

מעניין אותי לדעת - מה קורה בדפדפן של גוגל-כרום? אני רואה שם גרסא מלפני יממה (!) בממוצע. יעל - שיחה 08:05, 23 במאי 2011 (IDT)

קיים גם במרחב הערכים. מזה כמה ימים שאני צריך לבדוק היטב גירסאות קודמות כדי לדעת אם אני מסתכל על דף מעודכן. והמקום של השיחה הזו צ"ל במזנון, ואני מעביר אותה גם לשם פומפריפוזה - שיחה 08:11, 23 במאי 2011 (IDT)

הבעיה נשמעת כמו משהו שקשור ל־Cache, ויכול להיות שזה ברמה של ספק הגישה לאינטרנט, כלומר הוא שומר עותקים מקומיים של דפים שונים, בזמן שהדפים כבר התעדכנו במקורם. יכול להיות שזה קשור למנגנון ה־Cache של ויקיפדיה עצמה, אני לא נתקלתי בבעיה הזו. נת- ה- - שיחה 09:32, 23 במאי 2011 (IDT)

מצטרף. לי שי פ"פ 4.01 ואני צריך לרפרש את הדף על מנת לראות גירסה עדכנית. 192.114.105.254 12:47, 23 במאי 2011 (IDT)

גם אני נתקלתי, כתבתי על זה בדלפק הייעוץ --א 158 - שיחה 16:01, 27 במאי 2011 (IDT)

שאלה במד"ר

נגיד יש לי מד"ר כללית מהצורה $y''+by'+c=0$ והשאלה היא לאילו ערכי b,c קיים פיתרון אפחד לפחות ששואף לאפס באינסוף? ושאלה נוספת- מה הדרישה לכך שכל הפתרונות ישאפו לאפס? 79.178.204.66 20:58, 22 במאי 2011 (IDT)

זו משוואה דיפרנציאלית לינארית מסדר שני. כדי לדעת מה קורה לפתרונות באינסוף עליך לפתור את המשוואה. עוזי ו. - שיחה 02:34, 23 במאי 2011 (IDT)

רזוננס כימי

האם יש קשר בין רזוננס כימי לתופעת התהודה (רזוננס) הפיזיקלית? למה יש להם אותו השם? 79.178.204.66 23:53, 22 במאי 2011 (IDT)

אין קשר. התהודה בפיזיקה נובעת מהחזרת גלים לפי חוק סנל והרזוננס הכימי פשוט לא קשור לזה. עִדּוֹ - שיחה 09:56, 25 במאי 2011 (IDT)

קובצי וורד מוגנים

האם יש דרך לפרוץ קבצי וורד מוגנים על ידי סיסמא? בברכה, טישיו - שיחה 02:07, 23 במאי 2011 (IDT)

כן, קבצי וורד מוגנים בססמה חלשה ביותר. חפש/י Word Password Recovery.
והכי חשוב, לסרוק את הקבצים שאת/ה מוריד באנטי-וירוס. חלק גדול מהתכנות הללו, הן פשוט וירוסים במסווה.

תודה!. --בברכה, טישיו - שיחה 21:54, 23 במאי 2011 (IDT)

למה אתם עוזרים לו לפרוץ לקבצים מוגנים?! עכשיו בטח תנסו להסביר לי שזו לא ממש "פריצה" אלא חומר שחיוני לכתיבת ערכים או משהו...

אלמנט השראות

יש איזה רכיב במעגלים חשמליים שהוא נראה "אלמנט השראות", נכון? איזשהו סוג של סליל (משתמשים בו במעגלי LRC). אז איך קוראים לו באמת ואפיה ניתן לקרוא על עיקרון הפעולה שלו?

משרן. ראה סליל השראה. אני-ואתה • שיחה 12:56, 23 במאי 2011 (IDT)

ערכים מקבילים

האם יש דרך לדעת לאיזה ערך יש הכי הרבה ערכים מקבילים בוויקיפדיות זרות? תודה!

יש איזה דרך, אבל אני לא זוכר כרגע. אני חושב שלפני 3 שנים הערכים לחם וישו הובילו, אני אנסה לבדוק לך. yanshoof • שיחה • 15:19, 24 במאי 2011 (IDT)

לא ויקיפדיה (232)? יש"ו רק 186, ולחם הרבה פחות. חזרתי • ∞ • שיחה 20:43, 24 במאי 2011 (IDT)

איך אתה סופר בינוויקי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

סופר רגיל: 1 2 3... (כלומר לא הבנתי את השאלה). חזרתי • ∞ • שיחה 16:44, 25 במאי 2011 (IDT)

מכפלה וקטורית

שלום,

למה בחוק לורנץ המכפלה בין המהירות לשדה מוגדרת להיות מכפלה וקטורית? ולמה מכפלה וקטורית מוגדרת כפי שהיא מוגדרת (הערך המוחלט של שני הווקטורים כפול sin הזווית בניהם)? תודה מראש.

מקור הכוח המגנטי הוא התנועה בכיוון המאונך לשדה. מבחינת גדלי הווקטורים, המכפלה הווקטורית היא הכפלת וקטור אחד ברכיב המאונך לו בווקטור השני (ומכפלה סקלרית היא הכפלת הווקטור ברכיב המקביל אליו בווקטור השני).

בנוסף, שים לב שבמקרה של מכפלת וקטורים מקבילים – אין דרך להכריע בין שתי האפשרויות לבחור את כיוון וקטור התוצאה, ולכן נדרש שבמקרה זה גודל הווקטור יהיה 0. אני-ואתה • שיחה 17:45, 23 במאי 2011 (IDT)

תוכל בבקשה להסביר את המשפט הראשון שכתבת? נאמר ואלקטרון נע במהירות V ואז הוא נכנס לאזור עם שדה מגנטי קבוע. למה מבחינה הפיזיקלית גודל הכוח שיפעל עליו מתקבל מהכפלת גודל המהירות ברכיב המאונך של גודל השדה (והכיוון לפי כלל יד ימין)?

יותר פשוט להסתכל על זה הפוך: הכוח הוא מכפלת השדה ברכיב המאונך של המהירות. על אלקטרון שנע במקביל לשדה – לא פועל כוח; על אלקטרון שנע במאונך לשדה – פועל כוח בגודל מכפלת השדה במהירות; על אלקטרון שנע "באלכסון" – פועל כוח התלוי בגודל הרכיב המאונך. (כלל היד הימנית זו קונבנציה בלבד, באותה מידה היה אפשר לעבוד עם היד השמאלית, אם היינו מגדירים גם את השדה המגנטי עם היד השמאלית). אני-ואתה • שיחה 20:23, 23 במאי 2011 (IDT)

לשאלה למה הכוח הוא כזה, התשובה היא פשוט "ככה"...

מה שכן, בניגוד למהירות, לכוח, או לשדה חשמלי, שהם באמת וקטורים, היה אפשר להגדיר את השדה המגנטי כטנזור אנטי סימטרי מסדר שני (מטריצה אנטי סימטרית). ונניח כשיש שדה לכיוון z, היו רק רכיבי xy ו yx. ואז גם במקו מכפלה וקטורית, היתה איזו פעולה אחרת שהיתה נותנת את הכוח. eman • שיחה • ♥ 22:44, 23 במאי 2011 (IDT)

דווקא הכוח המגנטי הוא לא ממש "ככה", כי הרי הוא נובע מטרנספורמציית לורנץ של הכוח החשמלי. אבל בכל זאת כנראה יש ערך להבין כיצד המודל הזה של שדה וכוח מגנטיים הוא בעל איזשהי פשטות והיגיון פנימי, ושה"מכפלה וקטורית" היא לא סתם יצור שרירותי שהונדס כך שיתאים לתוצאות. אני-ואתה • שיחה 23:03, 23 במאי 2011 (IDT)

זה תלוי איך אתה מגדיר את המילה "ככה"... eman • שיחה • ♥ 23:46, 23 במאי 2011 (IDT)

תודה על התשובות.

היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה

שלום,

לאחרונה קראתי חומר על בית הכנסת העתיק בפקיעין שהאישה שגרה שם(מרגלית זנאתי)טוענת שמשפחתה גרה בפקיעין עוד מאז ימי חורבן בית שני. התחלתי להתעניין בהסטוריה של היישוב היהודי בא"י אחרי גלות רומי ולפני העלייה הראשונה,והסתבר לי שהאר"י הקדוש הגיע לא"י לפני 500 שנה,לקהילה יהודית משגשגת בצפת שמנתה 10,000 יהודים שהיוו 50% מתושבי העיר.

לעומתו הרמב"ם שביקר בארץ לפני כ-800 שנה מצא את הארץ חרבה,כאשר גרים בה מעט יהודים בכפרים נידחים שהגישה אלהם קשה והדרכים אליהם שרצו שודדים מה שגרם לו לשוב למצריים.

היכן יכול אני להשיג חומר על קהילות אלו שמעט ידוע עליהן וכיצד הן לא גלו מהארץ? אם תמיד היו יהודים בא"י (עוד לפני הצלבנים)מדוע הם לא חזרו ברובם לארץ עוד בטרם הציונות?סתם כי לא היה להם נוח?או כי האמינו באיסור חזרה לארץ טרם ביאת המשיח? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בבקשה:

• פרופ' ישראל יובל, האומנם "גלינו מארצנו"? מיתוס, דמיון והיסטוריה, הרצאה מתוך סדרת "מדוע" (תשע"א), המרכז לפיתוח קשרי אוניברסיטה-קהילה, האוניברסיטה העברית בירושלים, 15 במאי 2011.

• (לינק ישיר לצפייה בערוץ האוניברסיטה העברית באתר YouTube)

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היה יישוב יהודי בארץ שנשאר אחרי החורבן והלך והתדלדל בעקבות הרדיפות. הרמב"ם הגיע לארץ לאחר שחרבה בידי הצלבנים. (ונראה לי שזו הנקודה פחות או יותר נקודת השפל של היישוב היהודי בארץ), נראה לי שהקהילה בצפת שהגיע אליה האר"י היתה מבוססת בעיקר על יהודים ממגורשי ספרד (ניתן לראות בערך צפת). לאורך הדורות היו עליות קטנות של יחידים וקבוצות. וגם היישוב היהודי שהיה בארץ לפני התנועה הציונית מקורו בעיקר בעליות (כגון עליות של מגורשי ספרד, ואח"כ תלמידי הגר"א ותלמידי הבעש"ט) ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל מה שכתבת נכון. ומה תרצי/תרצה לדעת? יעל - שיחה 15:07, 26 במאי 2011 (IDT)

זו לא הייתה שאלה, זה היה נסיון להוסיף מידע שאולי יעזור לשואל הראשון.

תודה לכולכם,אני מתכוון יותר לתקופה שבין הרמב"ם למגורשי ספרד(שמכונים ה-ס"ט).אכן חומר מעניין ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם כוונתך למידע על ההיסטוריה של ארץ ישראל במאות ה-10 עד ה-15? יעל - שיחה 11:06, 27 במאי 2011 (IDT)

תיקונים קלים. הרמב"ם לא ברור שהגיע לארץ. זו אגדה שאין לה תימוכין. הרמב"ן הוא זה שהגיע לפני כ750 שנה וכתב על כך בכתביו. הוא תאר שאין עשרה בירושלים. וסיים כללו של דבר כל מקום המקודש מחבירו, חרב מחבירו. האר"י הגיע רק לפני 450 ולפני פחות מ200 בימי הרעש הגדול מתואר שהיו 2000 הרוגים והם היוו כמחצית האוכלוסיה. כך שזה נשמע מאד מופרז לומר שהיו רבבה בימיו. אכן קהילת צפת יסודה בעולי ספרד לאחר הגירוש. מימי הגאונים ידוע לנו על גאון ארץ ישראלי שנחלק בחריפות עם רב סעדיה בענין עיבור השנה. ואכן מימות הרמב"ן עד גירוש ספרד היה היישוב בשפל גדול, אבל מעולם לא פסקו מכאן יחידים. ישנם ספרי מסעות רבים מתקופה זו המתארים יישובים קטנים פה ושם. Samuels - שיחה 15:57, 30 במאי 2011 (IDT)

ראש ממשלה לא רוסי

אילו מראשי ממשלת ישראל היו לא ממוצא "רוסי" (כולל אוקראיני, מולדובני ובלרוסי)? אני יכול לציין את בן גוריון (שהיה פולני ודבור רוסית) ואת ביבי(שאביו נולד בוורשה שהיתה אז רוסיה). אז מי מראשי ממשלת ישראל היה בעל מוצא שונה בכלל מפולין-עד-רוסיה? 79.176.202.16 21:25, 23 במאי 2011 (IDT)

כל ראשי הממשלה בישראל היו ממוצא מזרח אירופי, לפחות מצד הוריהם. יצחק רבין, אהוד ברק ובנימין נתניהו נולדו בישראל.--וידנפלד - שיחה 23:22, 23 במאי 2011 (IDT)

אהוד ברק הוא ממוצא ליטאי, שזה קצת פחות מזרח אירופאי. אני-ואתה • שיחה 23:33, 23 במאי 2011 (IDT)

ליטא? המדינה שנמצאת בערך בין פולין לרוסיה? היה גם ראש ממשלה בשם אהוד אולמרט, בנו של מרדכי אולמרט שנולד ברוסיה. אם אהוד היה נולד כמה שנים קודם לכן, הוא היה נולד בסין. Tzafrir - שיחה 14:38, 24 במאי 2011 (IDT)

דווקא מנחם בגין היה מרוקאי, ולשמעון פרס היתה אמא ערביה. eman • שיחה • ♥ 23:46, 23 במאי 2011 (IDT)

לך תדע מי מראשי הממשלה שלנו לא היה ילד תימני חטוף. ומכיוון שאחדים מהם היו גם רמטכ"לים קודם לכן, יתכן שהיה כבר רמטכ"ל תימני. עִדּוֹ - שיחה 22:00, 24 במאי 2011 (IDT)

לא הבנתי את הבדיחה. למה "אמא ערביה" אמור להיות מצחיק? 109.67.209.191 23:31, 24 במאי 2011 (IDT)

זו בדיחה שרק מי שמכיר את ההיסטוריה של התעמולה הפוליטית בארץ מבין. הייתה פעם שמועה מטופשת כזו על אמא ערביה. עִדּוֹ - שיחה 09:53, 25 במאי 2011 (IDT)

הוא גם שלט בתדיראן. ראו כאן! ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:23, 25 במאי 2011 (IDT)

נצל"ש:בשירם הידוע של הגששים "עובדים עלינו" הם מתלוננים שאין רמטכ"ל תימני.נבחר מאז רמטכ"ל תימני?רונאלדיניו המלך - שיחה 16:34, 25 במאי 2011 (IDT)

האמת היא, שלגבי רמטכ"לים, זו ביקורת לא הוגנת. היא לא מעט חברי מטה כללי, רמטכ"לים ושרי ביטחון בני עדות המזרח. כבר במטה הכללי הראשון היה אלוף יהודי ממוצא פרסי, יעקב נמרודי. עִדּוֹ - שיחה 19:55, 25 במאי 2011 (IDT)

מוישה וחצי היה תימני, לא? אילן שמעוני - שיחה 22:28, 25 במאי 2011 (IDT)

מוישה: משה לוי נולד בתל אביב למשפחת עולים מעיראק, לגבי החצי - אין לי מושג. חזרתי • ∞ • שיחה 22:33, 25 במאי 2011 (IDT)

אף אחד מראשי ממשלת ישראל לא היה רוסי. לעומת זה ברוסיה היו ראשי ממשלה יהודים. Fade to Black - שיחה 22:12, 26 במאי 2011 (IDT)

לאור המשתמע מהכתוב מעלה - אני שייך לעדה הרומנית ועד היום לא היה שום ראש ממשלה או רמטכ"ל רומני בישראל. האם אני שייך לעדה מקופחת? להתחיל להפגין??--וידנפלד - שיחה 00:20, 27 במאי 2011 (IDT)

אוי, באמת. אם נחלק את היהודים ליוצאי מדינות נוצריות וליוצאי מדינות מוסלמיות, ולא נרד לפרטים טפלים, נגלה שלרומנים ולאתיופים אין מה להתלונן על קיפוח. עִדּוֹ - שיחה 21:59, 27 במאי 2011 (IDT)

עידו - קודם כל לא כ"כ הבנתי מה רצית להגיד. שנית, צר לי שלא הבנת את ההומור שבהערתי. שלישית, קשה לחשוב על עדה יותר מקופחת בישראל מהאתיופים.--וידנפלד - שיחה 00:51, 30 במאי 2011 (IDT)

משה לוי נקרא משה וחצי בשל גובהו הרב

יהודים\ישראלים בקטאר - כמה שאלות:

האם יש יהודים בקטאר? האם לישראלים מותר לבקר בה? האם ממשלת קטאר מכירה בקיומה של מדינת ישראל? האם יש יחסים דיפלומטיים בין המדינות (כולל שגרירויות וקונסוליות)? בתודה מראש.

קטאר - הודעת אזהרה

5 פברואר 2009‎ ... לאור זאת, אין כל אפשרות להושיט סיוע לאזרחים ישראלים בקטאר. אזרח ישראלי המבקר בקטאר, או העובר דרכה ליעד אחר עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו ... www.mfa.gov.il/.../qatar_5_2_09.htm History of the Jews in Qatar-you can read in the english wiki.

איתור דו"ח של משרד הרווחה

היום התפרסם בתקשורת על דו"ח שחיבר משרד הרווחה בעקבות פרשיית גואל רצון בנוגע להתמודדות עם נפגעי כתות (בישראל). האם דו"ח זה פורסם ברשת? לא הצלחתי לצמוא אזכור שלו לא באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים [1], לא באתר המרכז הישראלי לנפגעי כתות [2] ולא באתר הכנסת [3]. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך זה שילד יגיד שיש יותר נוזל אם שפכנו אותו לכוס צרה יותר?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון פסיכולוגיה/3

סוגי חלוקת הכונן הקשיח למחיצות

האם זה נכון שישנן שתי שיטות לחלק כונן קשיח למחיצות? האחת, הישנה והמפורסמת, מאפשרת חלוקה לארבע מחיצות ראשוניות בלבד וכל מחיצה נוספת היא לוגית. השנייה והחדישה מאפשרת הרבה יותר מחיצות ראשוניות. אם זה נכון, מה שמן של השיטות?. עִדּוֹ - שיחה 21:57, 24 במאי 2011 (IDT)

בטבלת מחיצות סטנדרטית אפשר להגיע למקסימום 4 מחיצות ראשיות, או שלוש ראשיות + 1 מורחבת שמכילה 4 לוגיות, סה"כ 7 מחיצות לדיסק, וזה כתוצאה ממגבלות של סכמת המחיצות של MS-Dos, שנמצאת בשימוש רחב מאוד. נת- ה- - שיחה 22:43, 24 במאי 2011 (IDT)

לדעתי אין מגבלה (בוודאי שלא 4) על כמות המחיצות הלוגיות בדיסק, המידע על המחיצות הלוגיות לא נשמר ב-MBR אלא במקום פנוי בדיסק, ולכן (כנראה ש) מוגבל רק על ידי כמות המקום בדיסק. למיטב ידיעתי זה המצב לפחות מאז fat32. זכור לי שיצרתי דיסקים עם 10 מחיצות. בברכה, --איש המרק - שיחה 08:46, 25 במאי 2011 (IDT)

טוב, אז אפשר מקסימום ארבע מחיצות ראשניות, דהיינו מחיצות שאפשר לאתחל מערכת הפעלה שמצויה בהן, כי קובץ האיתחול של הדוס מכיל רישום רק לארבע מחיצות. אם כך, האם ולמה אפשר לאתחל מתוך מחיצה וירטואלית שיצרתי בעזרת Windows 7? . עִדּוֹ - שיחה 09:52, 25 במאי 2011 (IDT)

עשית סלט, מערכות קבצים דוסיות ווינדוסיות תומכות בעד ארבע מחיצות ראשיות. שאר מערכות הקבצים לא סובלות ממגבלה זו. מחיצה וירטואלית היא קובץ, אין לכך קשר למספר המחיצות. מתניה • שיחה 16:30, 25 במאי 2011 (IDT)

טבלת המחיצות (ערך שעדיין לא נכתב, ר' גם Master Boot Record) אינה חלק ממערכת הקבצים. היא מצביעה על השטח בדיסק שאותו תופסת מערכת הקבצים. Tzafrir - שיחה 23:30, 25 במאי 2011 (IDT)

צפריר, תודה שהסברת את דברי העילגים. מתניה • שיחה 16:57, 26 במאי 2011 (IDT)

נגזרות בתלת מימד

אני מחפש את המשפט המלא לגבי

• דיברנץ של רוטור שווה לאפס. מה הנוחס שלו? כולל תנאים.
• אם דיברנץ שדה שווה לאפס, אז... משהו עם שטף שווה לאפס? ומה עם התנאים?
• לגבי כל הנזרות החלקיות רציפות- איפה זה חשוב ואיפה לא? נגיד אם יש לי שדה כלשהו שהרוטור שלו שונה מאפס. האם אפשר להגיד שהוא לא משמר ישר בלי לבדוק רציפות של נגזרות חלקיות?
• באילו מקרים אני יכול להגיד חד משמעית שאינטגרל מסלולי על שדה סביב נקודה הוא אפס? מה התנאים המדוייקים?

זה לא שאלות של "תפתרו לי את השעורים". אני שואל כי אני רוצה להבין קצת יותר את החדו"א ואת המשפטים האלא.

הראשון זה לא משפט. פשוט תעשה תא החישוב וזה מה שתקבל. התנאים הם מן הסתם שאפשר להחליף תא סדר הגזירה החלקית (שזה בטח תלוי באיזו רציפות, שתמיד מתקיימת, חוץ ממקרים מעוותים ביותר שאנשים מעוותים הצליחו למצוא.

השני זה מסקנה ממשפט גאוס. אם הדיברגנץ של שדה שווה לאפס בכל המרחב, אז השטף של השדה יתאפס.

השאלה השלישית לא ממש מובנת לי. נראה לי אבל שכן.

אנטגרל מסלולי הוא לא "סביב נקודה". הוא פשוט במסלול. מה שבטוח שאם הרוטור של שדה מתאפס בכל המרחב, אז מובטח שכל אינטגרל על מסלול סגור יתאפס, כפי שמבטיח משפט סטוקס. אבל ייתכנו עוד מקרים בהם אינטגרלים מסלוליים על מסלולים מסויימים יתאפסו, למרות שהרוטור לא מתאפס בכל נקודה (אבל האינטגרל המשטחי שלו על פני מעטפת שמוקפת ע"י המסלול כן מתאפס). eman • שיחה • ♥ 04:20, 26 במאי 2011 (IDT)

שאלה במתמטיקה/הגיון

לא יודע איזה ענף מתעסק בזה (תורת המשחקים?). אבל השאלה היא כזאת: יש לי במבחן 10 שאלות של נכון/לא נכון(2 אפשרויות בלבד) ו4 הזדמנויות להגיש. אחרי כל הגשה אני מקבל את אחוז התשובות הנכות (אלו שבהם הקפתי את התשובה הצפויה), אבל לא את מספרי השאלות בהם טעיתי/צדקתי. מה האסטרטגיה הכי טובה לנחש כמה שיותר שאלות? השאלות לא מתחלפות בין הגשה להגשה והעונה לא יודע שום תשובה מראש. 79.183.213.123 16:25, 25 במאי 2011 (IDT)

ניחוש רנדומלי לחלוטין יתן סיכוי של קרוב ל50%.אני משער שהכיוון הוא סימון לפי מכנה משותף כגון:מספרים בינאריים,שמתחלקים בשלוש וכו'.בפעם האחרונה יש לסמן את השילוב של כל הניסיונות.רונאלדיניו המלך - שיחה 17:02, 25 במאי 2011 (IDT)

לא הבנתי... זה שאני מקבל תשובה בסוף כל הגשה לא משפר את סיכויים שלי בין הגשה להגשה? נגיד האפשרויות זה A וB ( לא נכון/לא נכון בשביל לא לבלבל). אם סימנתי רדומלית את כל ה10 או סימנתי אותם לפי מכנה משותף או סימנתי את כולם A בפעם הראשונה זה לא משנה כלום. הסיכוי הוא עדיין בגדר 50%. השאלה היא האם אחרי שקיבלתי בפעם ראשונה שעניתי נכון על 6/10 (לדומגה) שאלות עוזר לי איכשהו לפעם הבאה (או אולי שילוב בין הפעמים הראשונה והשניה יעזור לי לפעם השלישית וכדו'). שחכתי לכתוב - הציון האחרון הוא הקובע. 79.183.213.123 17:19, 25 במאי 2011 (IDT)

חידה חביבה. אין לזה שום קשר עם תורת המשחקים - זו בעיה בקומבינטוריקה (למעשה בתורת הקודים), עם קשרים לתורת האינפורמציה. העניין האחרון מאפשר לי להוכיח, למשל, שאין שום דרך להבטיח יותר מ-8 תשובות נכונות בנסיון הרביעי (ולנחש שגם לזה כנראה אי-אפשר להגיע). עוזי ו. - שיחה 00:29, 26 במאי 2011 (IDT)

8 מתוך 10 בלי דעת כלום זה מעניין. אבל איך זה אפשרי? נגיד קיבלתי בהגשה ראשונה תשובה 5/10 ( נשמע הגוני). מה עלי לעשות? להחליף חצי מהתשובות או משהו בסגנון? אגב, אם אני לא מגביל את כמות ההגשות- האם מה האלגוריתם לקבלת 10/10 במספר הגשות מינימלי? 109.64.214.85 13:58, 26 במאי 2011 (IDT)

אנליזה עדינה יותר מראה שמשלושה נסיונות אפשר ללמוד עד 7 תשובות (ואני שוב משער שגם זה בלתי אפשרי). עוזי ו. - שיחה 17:03, 26 במאי 2011 (IDT)

תוכל לפרט את האנליזה, או לקשר לערכים הרלוונטיים? דוד - שיחה 17:07, 26 במאי 2011 (IDT)

ראה אנטרופיה. האנטרופיה של משתנה בינומי עם 10 נסיונות (וסיכוי הצלחה 0.5) היא בערך 2.7, ולכן צריך לפחות ארבע דגימות כדי לאסוף 10 ביטי אינפורמציה. משני נסיונות אפשר לקרוא את מספר ההצלחות בחלק שבו הנסיונות מסכימים ומספר ההצלחות בחלק שבו הם אינם מסכימים. לכן האנטרופיה בזוג נסיונות היא סכום האנטרופיות של משתנים בינומיים שבאחד k נסיונות ובשני 10-k, כאשר k הוא מספר התשובות הזהות, שבו אנחנו שולטים כמובן. הפונקציה הזו מקבלת מקסימום 4.39 עבור k=5, ויחד עם נסיון שלישי (אפילו בהנחה שהוא בלתי תלוי בקודמים, מה שכמובן אינו נכון) מקבלים רק 7.1 ביטי אינפורמציה לשלושה הנסיונות הראשונים. עוזי ו. - שיחה 19:52, 26 במאי 2011 (IDT)

מה זה חיסכון במים?

אני רוצה לדעת מה זה חיסכון במים! יעל 23 מגני תקווה

אנא שקלי שימוש במילון. אילן שמעוני - שיחה 19:07, 26 במאי 2011 (IDT)

את יכולה לקרוא על חסכון במים כאן, למשל. דוד - שיחה 19:17, 26 במאי 2011 (IDT)

התייחסות למצוות התורה בנביאים

השאלה מתחלקת לשניים.

א. האם בתוכחות נביאי ישראל מופיעות התייחסויות לחוקים מסוימים בתורה? יש כמובן התייחסות נרחבת לעבודה זרה, וליחס לחלש ולעני. אבל האם מצוי איפה שהוא גינוי לאכילת מזון לא כשר, או לאי-שמירת שבת וחג, או לאי-קיום מצווה אחרת?

ב. האם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים של התנ"ך מופיעות התייחסויות כלשהן למצוות ואיסורים התורה - התייחסות לשבת ולחג, לכשרות של מזון שנאכל וכדומה, כחלק מההתרחשויות.

תודה. 80.179.176.202 21:41, 25 במאי 2011 (IDT)

התשובה לשתי השאלות היא שיש מעט. למשל לגבי שמירת שבת יש בספר ירמיה, פרק י"ז ובספר נחמיה, פרק י"ג. יש גם ברית מילה בספר יהושע, חג הפסח בספר מלכים, חג הסוכות בספר עזרא, תרומה ומעשר בספר מלאכי, איסור אכילת נבלה וטרפה (לכוהנים) בספר יחזקאל, ועוד. אני-ואתה • שיחה 21:50, 25 במאי 2011 (IDT)

באיחור קל, תודה.

האם מישהו מהפרשנים וחוקרי המקרא ראה קושי במיעוט ההתייחסויות הזה? האם מכך שלא הטיפו, למשל, נגד אכילת מזון לא כשר, נובע שאותו ציבור של ימי בית ראשון, שעבד אלילים ועשק את העניים הקפיד בכל זאת על כשרות (בצורתה הבסיסית כפי שמופיעה במקרא), או שהנביאים, משיקוליהם, המעיטו בחשיבות עבירות על חוקי הכשרות? 84.109.131.122 23:13, 28 במאי 2011 (IDT)

שאלה שיש בתוכה הרבה קביעות... האם תוכל/י לנסח אותה באופן פשוט שנקל יהיה להבין? יעל - שיחה 23:18, 28 במאי 2011 (IDT)

לשאלה הקודמת השיב "אני ואתה", שאין הרבה התייחסויות להפרה של המצוות בתוכחות הנביאים (וכן גם בחלקים ההיסטוריים-עלילתיים). השאלה שעולה היא איך מסבירים את זה, והאם מישהו בכלל מבין הפרשנים והחוקרים חש צורך להסביר. למה למשל אין נבואות רבות, שמוכיחות את העם על כך שהוא אוכל מזון לא כשר. האם לא אכלו מזון לא-כשר, או שלנביאים זה פחות שינה מאשר דברים אחרים (עבודת אלילים, עושק). 84.109.131.122 23:33, 28 במאי 2011 (IDT)

קשה לשער מדוע לא הוכיחו הנביאים - על נושאים שונים שעולים בדעתנו היום, יותר מאלפיים שנה אחרי, או שעלו בדעתם של קוראי התנ"ך לפני אלף שנה, למשל.

העובדה היא שהנביאים הוכיחו את העם על הדברים שציינת ואחרים ונוספים, ואנו מנסים להבין, לבאר ולפרש את דבריהם.

שאלה מענינת נוספת היא: מה בדברי הנביאים מדבר אלינו היום ובמצבים שונים של חיינו כציבור וכפרטים. האם לכך כיוונה שאלתך? יעל - שיחה 23:43, 28 במאי 2011 (IDT)

היתוך סנסורים

מה זה ואיך זה מתקשר לדברי מח"א [4] ?

היתוך, היא הפיכתם של דברים שונים למקשה אחת.
כך למשל, "כור ההיתוך", הפך ערב-רב של אנשים ובליל של שפות לעם אחד.
באותו אופן, "היתוך חיישנים", הופך מידע מבליל שונה של חיישנים לתמונת קרב אחודה.
לומר שמבוצע "היתוך חיישנים", אין פירושו לומר כי הטייס/נווט מקבל בליל של פלטים שונים מחיישנים שונים.
זהו המצב "הפשוט" כפי שתמיד היה.
מידע מהרדאר, מידע ממערכת הקשר, מידע ממערכת הבקרה של המטוס, מידע מן הקרקע...
הרעיון בהיתוך פירושו שיש גורם מתווך (=מחשב) באמצע, המקבל את כל הקלטים הללו, ומציג ללוחם תמונת מצב אחודה.
ישנם שני יתרונות בולטים בשיטה זו:
(1) כמות המידע שהלוחם צריך לקלוט היא מינימלית.
במקום שיקלוט מידע מסויים מן הראדר, ולאחר מכן מידע דומה מן הקרקע - מקבל הלוחם "עותק אחד" של המידע.
(2)ייתכן ערך מוסף בקיומה של מערכת שכזו - סינרגיה של מקורות מידע.
כך למשל [מונפץ לגמרי] אם ישנה מטרה בטווח מסויים, וכמות הדלק אינה מספקת למרדף אחריה - המטרה לא תוצג (או תסומן בצורה מיוחדת) במטוס המדובר.

נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה. בפרט, ש"חיל אויר הישראלי היה הראשון מחוץ לארה"ב שהצטייד ב-F16". המטוס יוצר באירופה (בקו ייצור משני, כמובן) החל מ-1977, ונכנס לשירות בישראל ב-1980 - אחרי שכבר היה בשירות בכל (אני לא בטוח לגבי "כל" - נתפשר על "רוב"?) חילות האוויר של המדינות השותפות בברית נאט"ו.

אולי מח"א היה אז עוד ילד, אבל יותר קל לי להאמין שהכתב שגה קשות בציטוט מאשר שמח"א אמר שטות כזו. כך שייתכן שמה שהוא בעצם אמר זה שה-F35 מצויד ב"ריתוך מסמרים", או אולי "שיתוך כפתורים" או "הילוך צנזורים". קיפודנחש - שיחה 08:40, 26 במאי 2011 (IDT)

אין לי כל ידע נוסף בכך - אבל לפי ויקי האנגלית זה רחוק ממדוייק.
המדובר ב-4 צבאות אירופאים בלבד - בלגיה (ינואר 79'), הולנד (יוני 79'), נורווגיה (80'), דנמרק (80').
כאשר אם המספר אותו אתה ציינת כשנת הכניסה לשירות בישראל (80') הוא נכון, אזי כי המדובר בלכל היותר הבדל של שנה אחת, בה הצטיידו ארבעה צבאות אחרים בלבד בעולם בנשק זה.
לטעמי, עם שירות בכ-25 מדינות נוספות מחוץ לארה"ב, בהיות חיל האויר בקו הרכישה/הפעלה הראשון - בהחלט אפשר לומר שהיינו ראשונים להפעיל מטוס זה מחוץ לארה"ב. לא במובן שהיינו "ה"ראשונים, אלא במובן שעמדנו בקו הראשון של מדינות שהפעילו מטוס זה, היכנשהו במקום 3-5.
לגבי ה-F15 אני מניח שכלל אין חולק שהיינו הראשונים מחוץ לארה"ב להפעילו?!
"נראה קשה להאמין שמח"א אכן אמר כמה מהשטויות שמצוטטות בכתבה."
כאשר מדובר בכבודם של אחרים, הייתי משתדל להיות יותר עדין... הציטוט של מח"א, הוא לטעמי, לכל היותר קצת לא מדוייק. מכאן ועד "שטויות" הדרך ארוכה.
דוד הירושלמי - שיחה 13:14, 26 במאי 2011 (IDT)

למעשה, הבעתי פקפוק בכך שהדברים המצוטטים בכתבה אכן נאמרו על ידי מח"א. קיפודנחש - שיחה 14:50, 26 במאי 2011 (IDT)

תיבת הילוכים אוטומטית

האם בעצירה ברמזור יש טעם (חיסכון, בטיחות) להעביר את ההילוך ל-N או להשאירו ב-D ?

למיטב זכרוני, כאשר מעברים ל-N מחוג הסל"ד קופץ מעט למעלה, כך שחיסכון כנראה אין כאן (גם ב-D מחוג הסל"ד זז מדי פעם, אבל באופן כללי הסל"ד נמוך יותר). אם במקום מחוג סל"ד יש צג דיגיטלי, קל יותר לבדוק זאת.

לגבי בטיחות, אמנם ב-D הרכב יכול לנוע לפנים, אבל ב-N הוא יכול להדרדר לאחור (כל עוד הבלמים לא לחוצים, כמובן).

גם מעבר תכוף בין ההילוכים אולי לא כל כך בריא.

לסיכום, לדעתי, עדיף להישאר ב-D (כל עוד לא הוכח אחרת). Poo - שיחה 20:53, 28 במאי 2011 (IDT)

שוטרים חללי מערכות ישראל

האם שוטרים שנהרגים בפעילות שגרתית מוכרים כחללי מערכות ישראל? חיפשתי ויצאתי יותר מבולבל משהתחלתי: 1. "בהר הרצל התקיים הערב (רביעי) טקס הנחת דגל הלאום על קבריהם של חללי מערכות ישראל: צה"ל, משטרה ושב"ס. משטרת ישראל ושב"ס שכלו מאז קום המדינה 1,395 חללים. " כלומר - חללי המשטרה והשב"ס הם חללי מערכות ישראל - כולם. http://147.237.77.161/katavaDetails.aspx?katavaId=377

2. "חלל מערכות ישראל הוא מי שנפטר (בפעילות מבצעית, באימונים או מכל סיבה אחרת) במאבק על קיומה של מדינת ישראל או למען תקומתה." מתוך חלל מערכות ישראל.

סליחה על הבלאגן עם העריכה. פעם ידעתי לעשות את זה כמו שצריך... --132.69.232.241 02:34, 26 במאי 2011 (IDT)

תן לי נושא לעבודה באזרחות

אני צריך לכתוב עבודה באזרחות ואני ישמח לערך שיש בו הרבה מילים :)

אני אשמח...

הנה נושא לעבודה: "שיקולים בעד ונגד של ידיעת השפה כתנאי לאזרחות" או "האם דוברי שפה תקינה הם אזרחים טובים יותר" וכו'. ;-)

הנושא הטוב והרלוונטי ביותר כעת הוא, לדעתי - "דמוקרטיה, הגדרה וישום"--וידנפלד - שיחה 00:26, 27 במאי 2011 (IDT)

חופש ביטוי מול חופש שיסוי. עִדּוֹ - שיחה 21:53, 27 במאי 2011 (IDT)

שדה לא משמר?

שאלה מעניינת (לי לפחות) בחדו"א- האם יתכן שדה וקטורי שלא מקיים $\nabla \times {\vec {F}}=0$, אבל בכל מסלול סגור יוצא שהאינטגרל שווה לאפס?

לדוגמה יש שדה ${\vec {F}}(x,y,z)=xy{\hat {i}}-z{\hat {j}}+y{\hat {k}}$ יחסית פשוט. אבל בכל מסלול סגור שאני משרטט יוצא שהאינטגרל שווה לאפס. אני יודע שאני לא יכול לבנות אינסוף מסלולים בשביל להוכיח. אבל האם יתכן שלא קיים מסלול סגור שבו האינטגרל מקבל ערך השונה מאפס?

לא, זה לא נראה לי אפשרי. ראה משפט סטוקס. אתה יכול לתת דוגמאות לאילו מסלולים לקחת? ואיזה אינטגרל בדיוק עשית? eman • שיחה • ♥ 19:32, 26 במאי 2011 (IDT)

והאמת היא שאם אתה עושה את האינטגרל $\oint {\vec {F}}\cdot {\vec {dl}}$ על פני מסלול שהוא ריבוע במישור z=0 שקודקוד אחד שלו נמצא בראשית, והשני נניח בנקודה x=1, y=1, z=0, (בכיוון השעון) אז התרומה היחידה לאינטגרל הזה תהיה מהצלע ב y=1, והיא תהיה בדיוק 0.5. eman • שיחה • ♥ 19:39, 26 במאי 2011 (IDT)

אני מצאתי לבסוף מסלול שבו האינטגרל שווה ל2 פאי. אם אתה רוצה דוגמה למסלול שבו השדה מתאפס יש לי את $x=sin(t)+50,y=5,z=cos(t)+10$. מסתבר שהבעיה היתה שלקחתי Y קבוע.

אם לקחת y קבוע, זה חייב להתאפס, כי לרוטור של הפונקציה אין רכיב y. ואז אם אתה לוקח את הצד השני של המשוואה ממשפט סטוקס, האינטגרל המשטחי הזה מתאפס, כי אחד ${\vec {dS}}$ הוא לכיוון y על המשטח הזה, ולכן $\nabla \times {\vec {F}}\cdot {\vec {dS}}=0$ עבור המשטח הזה. eman • שיחה • ♥ 19:53, 26 במאי 2011 (IDT)

שאלת-ספורט הלכתית

אם הומו יבוא לרב ויגיד לו; "שמע, אני מתכוון לקחת חומרים מחסלי-חשק-מיני בשביל לא למשש את נטייתי, אבל אני כן רוצה להתחתן עם גבר, האם ההלכה אוסרת חתונה בין גברים?".

ואם הוא יגיד לו; "נניח שההלכה אוסרת נישואין בין גברים, על איזה פסוקים מקראיים היא מסתמכת?, כי אני מתכנן לרוץ לרבנות ולעשות רפורמה"...

מה לדעתכם יהיו התשובות של הרב?, אם מדובר ברב שהוא אדם שיענה את דברים נטו כפי שהם במקורות היהודיים?.

לא להט"ב, לא מתחתן בשנה הקרובה.

תודה.

למיטב ידיעתי, על פי ההלכה, אין שום תוקף לנישואים בין שני גברים. גם אין שום תוקף לנישואים בין יהודי לגויה או בן גוי ליהודיה. קלאופטרה - שיחה 14:27, 26 במאי 2011 (IDT)

ראה בערכים הומוסקסואליות בהלכה ולהט"ב ויהדות. אני-ואתה • שיחה 14:42, 26 במאי 2011 (IDT)

1. ההלכה לאו דווקא אוסרת מקרים מיוחדים, אלא הפוך: כל נישואין היא מאשרת כשלעצמם. "כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש" (מסכת גיטין, פרק ד).

2. כל הפסוקים במקרא שנוגעים בנישואין, מדברים על גבר ואישה. AaronShapira - שיחה 14:47, 26 במאי 2011 (IDT)

לפי הספרא על הפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו" (ויקרא יח, ג): "ומה היו עושים, האיש נושא לאיש והאשה לאשה, האיש נושא אישה ובתה והאשה נישאת לשני אנשים, לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'". (ספרא, אחרי מות, ט ח). והובאו הדברים בנוסח שונה מעט ברמב"ם, ומשם לטור ולשו"ע. דוד - שיחה 17:01, 26 במאי 2011 (IDT)

וחוץ מזה, אני חולק כמעט על כל שאר התשובות שניתנו לך... דוד - שיחה 19:20, 26 במאי 2011 (IDT)

החוק המקראי אוסר על יחסים חד-מיניים, הוא לא אוסר שום דבר מעבר לכך. ספרות המקרא לגווניה (נבואה, סיפורת, שירה) אף מלאה גינויים על יחסים כאלו והיא תופסת את אלו בצורה שלילית. במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של "הסכמי נישואין חד מיניים", לא ברור (לי) אם זו תופעה שהייתה קיימת או שמא זה גוזמה שנועדה לעשות דמוניזציה לתרבויות אחרות. אני בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור "הסכם נישואין" בין שני זכרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"במקורות חז"ל ישנם גינויים גם לתופעה של הסכמי נישואין חד מיניים", אבל אתה "בספק רב אם יש צידוק הלכתי (וודאי שלא מקראי) לאיסור הסכם נישואין בין שני זכרים"? דוד - שיחה 23:18, 26 במאי 2011 (IDT)

הגינוי הוא פרוזאי, ואינו בקונטקסט הלכתי. יש גם גינוי על הכועס, על הגאה, ועל מי שלא מוליד בנים. לא ראיתי שדברים אלו מוגדרים כ"אסורים הלכתית". 79.182.234.118 02:55, 27 במאי 2011 (IDT)

אז תחזור ותקרא את דברי הספרא, שדורש כך את הפסוק 'ובחוקותיהם לא תלכו'. דוד - שיחה 03:39, 29 במאי 2011 (IDT)

ואתה באמת חושב שזה תיאור ריאלי? איני יודע לאיזה עם מכוון הספרא, אולם איני מכיר עם בו היו נוהגים להינשא גבר לגבר, אישה לאישה, גבר לאישה ובת ואישה לשני אנשים. הוא אשר אמרתי, תיאור פרוזאי הנועד לעשות דמוניזציה ל"חוקות הגויים", ותו לא. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, למה אתה חושב שהתיאור לא ריאלי? על נירון ועל אלאגבאלוס יש תיאורים של דיו קסיוס על טקסי נישואין לגברים. שנית, וחשוב מכך, גם אם התיאור לא ריאלי ורק נועד לשלילת תרבויות אחרות, זה לא מפחית מאומה מהחיוב הנורמטיבי. דוד - שיחה 09:50, 30 במאי 2011 (IDT)

אולי כדאי שגם אתה תקרא את דברי הספרא. הספרא לא תיאר רק נישואין בין שני גברים, והוא גם לא מסר תיאור של מקרה בודד. הוא מוסר על נורמה של נישואים כאלו, ועל קשת רחבה של גילויי עריות ואוריינטציות מיניות שאינם מקובלות לקהל קוראי הספרא. ברור שדברים כאלו הם הגזמה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מה אם הם הגזמה? האם הגזמה בתיאור המצב העובדתי מפחיתה מהחיוב הנורמטיבי? לא. הרמב"ם, למשל, חשב שכלאיים אסורים כהרחקה מעבודה זרה, אבל הוא כנראה טעה מהבחינה ההיסטורית בגלל הסתמכות על הספר "עבודת האדמה הנבטית". האם זה מבטל את תוקף המצווה? לא. דוד - שיחה 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT)

דוד, זה ברור לחלוטין שלא ניתן להסתמך על מקורות הלכתיים פורמליים כדי לאסור נישואין בין שני גברים שאינם כוללים קיום יחסי מין. גוונא • שיחה • פנים חדשות לערכי הלכה 10:15, 30 במאי 2011 (IDT)

מה כאן ברור לחלוטין? איך אתה מסביר את הספרא? מה לא מובן במילים "האיש נושא לאיש ... לכך נאמר: 'ובחוקותיהם לא תלכו'"? דוד - שיחה 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT)

(הכותב הוא בעל ידע מוסמך בהלכה היהודית). יש כאן שתי שאלות. א. על עצם קיום היחסים. ב. על הקשר הפורמלי. לגבי השאלה הראשונה זה פסוק בתורה. ואת זכר לא תשכב משכבי אשה. ויש על זה חיוב מיתה. לגבי השאלה השניה, יש כלל פשוט. כל איסור ערוה בדרגה נמוכה ("חייבי לאוין") הקידושין תופסים. כל איסור ערוה שהוא בדרגת חייבי כרת או מיתה בבית דין, הקידושין אינם חלים. ומכיון שמשכב זכור הוא חייבי מיתה לפי ההלכה אין שום תפיסת קידושין ביניהם. כל הסכם אחר שמשמעותו אינה תפיסת קידושין, אין בו מניעה. זה סוג של הסכם דיירים משותפים. Samuels - שיחה 16:11, 30 במאי 2011 (IDT)

ומה תאמר לגבי הספרא? דוד - שיחה 09:28, 1 ביוני 2011 (IDT)

האם אוכל לקבל עצת חינם?

אני יודע שאסור לראות בתשובות שבמדור זה (ובמידע שבויקיפדיה בכלל) מקור משפטי קביל. אני יודע שלא אוכל לבוא בטענות אל אף אחד שייתן לי עצה שגויה. בכל מקרה, האם חוזה השכירות שבקישורית הזו: www.onestop.co.il/images/Rent_Contract.doc עושה לכם רושם של חוזה שכירת דירה סטנדרטי, פשוט ותקין?

תודה. עִדּוֹ - שיחה 14:48, 26 במאי 2011 (IDT)

ברפרוף מאוד שטחי - כן. סביר בהחלט ומקובל. סרקתי בעיקר את התנאים לביטול (השוכר רשאי לעזוב אם הוא מביא מחליף. נדמה לי שמקובל שבהתראה מראש, נגיד 3 חודשים, מותר לכל אחד מהצדדים לבטל את החוזה, אבל לא מצאתי את זה) ואת התיקונים (מקובל שהמשכיר אחראי רק על בלאי שנובע משימוש סביר, וזה מה שכתוב שם). טל"ח, יוסאריאן • שיחה 15:10, 26 במאי 2011 (IDT)

תודה. עִדּוֹ - שיחה 16:03, 26 במאי 2011 (IDT)

אני צריך דחוף תרגום

ל:Taxonomy African field cricket Gryllus bimaculatusSubfamilies of the family Gryllidae:

Eneopterinae – (true) bush crickets Gryllinae – common or field crickets; brown or black; despite the name, some of them enter houses (e.g. Acheta domesticus, the house cricket). This family includes the genera Gryllus, Platygryllus, Acheta and Gryllodes. Nemobiinae – ground crickets Oecanthinae – tree crickets; usually green with broad, transparent wings; frequent trees and shrubs. Phalangopsinae - spider crickets Podoscirtinae – anomalous crickets Pteroplistinae Trigonidiinae – sword-tail crickets In addition to the above subfamilies in the family Gryllidae, several other orthopteran groups outside of this family also may be called crickets:

Cave crickets - also called camel crickets Jerusalem crickets / Sand crickets Mogoplistidae – scaly crickets Mole crickets Mormon crickets Myrmecophilidae – ant crickets Parktown prawns Tettigoniidae – katydids or bush crickets

נסה את "גוגל תרגום". עִדּוֹ - שיחה 20:49, 26 במאי 2011 (IDT)

P=NP

― הועבר לדף שיחה:P=NP
יובל מדר - שיחה 23:07, 30 במאי 2011 (IDT)

ביל"ו

מה זה ביל"ו? הבנתי שככה נקרא המקום של בסיס של אוגדה 98. אבל איפה זה בארץ? אולי השם המלא זה צומת ביל"ו אן משהו? 79.183.210.253 23:15, 26 במאי 2011 (IDT)

צומת ביל"ו הוא צומת הכניסה לרחובות מכביש 40. בסמוך אליו נמצא המרכז המסחרי "בילו סנטר" השייך לקריית עקרון. אני-ואתה • שיחה 23:29, 26 במאי 2011 (IDT)

ולא צריך לזלזל גם בכפר ביל"ו. קיפודנחש - שיחה 06:30, 27 במאי 2011 (IDT)

המילה ביל"ו היא ראשי תיבות של "בית יעקב לכו ונלכה" - שבר פסוק מהתנ"ך שאימצו צעירים יהודים מהפכנים ברוסיה לאחר הפוגרומים ב-1881 - אל שמה של תנועת ציונית שהקימו: ביל"ו. חברי התנועה תכננו להקים ריבונות יהודית בארץ ישראל; התנועה הקיפה אלפים, אך נתקלה בקשיים רבים. כמה מחבריה עבדו כפועלים חלוצים בירושלים, בראשון לציון וברחובות, והקימו את המושבה גדרה. זו הסיבה שהצומת נקראה בשם זה, על שם חברי התנועה שפעלו כחלוצים בסביבתו. יעל - שיחה 11:04, 27 במאי 2011 (IDT)

כמעט נכון. הצומת נקראת כמובן על שם הכפר, והוא שנקרא על שם התנועה. קיפודנחש - שיחה 20:28, 27 במאי 2011 (IDT)

צומת נקרא, לא נקראת. 79.180.205.215 21:41, 27 במאי 2011 (IDT)

צומת גם נקרא וגם נקראת. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה ואפשר לבחור בהטיה לפי נטיית לבו של הדובר. גם דרך ושמש הן בקבוצה זו. עִדּוֹ - שיחה 21:51, 27 במאי 2011 (IDT)

לא. יש מילים בעברית שהן גם ממין זכר וגם ממין נקבה, אך צומת - זכר בלבד. 79.180.205.215 22:02, 27 במאי 2011 (IDT)

ע"פ אבן שושן צומת הוא זכר בלבד. Shannen - שיחה 06:19, 28 במאי 2011 (IDT)

גם על פי רב-מילים הוא זכר. על סמך מה טענת בביטחון שצומת היא מילה ממין זכר וגם נקבה? אביהו • שיחה 10:07, 28 במאי 2011 (IDT)

אותו ביטחון שלפיו "SRAM הוא זיכרון לא נדיף", "בטא בלוקרז הם חוסמי קרינה מסוג בטא", ועוד. 79.178.200.225 11:22, 28 במאי 2011 (IDT)

כפר ביל"ו נקרא על שם ביל"ו? 93.172.245.17 22:01, 27 במאי 2011 (IDT)

לציון 50 שנה לעליית הביל"ויים. Shannen - שיחה 06:18, 28 במאי 2011 (IDT)

<גרומות>

כשמדברים על איברים גרומים [ידים/לחיים/שוקיים -גרומות למה בדיוק מתכוונים??

"גֶּרֶם" - מערכת השלד. "גַרוּם" - דל בשר, שעצמותיו ניכרות מבעד לעורו. (יש גם "גרם מדרגות" - ניחוש שלי - בעקבות הדמיון למערכות עצמות כדוגמת השדרה או הצלעות). קיפודנחש - שיחה 06:35, 27 במאי 2011 (IDT)

ניסוי פשוט במצפן

אני לומד חשמל ומגנטיות, ככה שיש לי קצת רקע בנושא.

עשיתי ניסוי פשוט עם מצפן צעצוע וקבל של מחשב נייד ובמיוחד עם ה"תיבה" הזאת (זה שנאי? אני לא בטוח אחרי הניסוי). התיבה מכילה 2 חוטים- נסמן אתם "החוט של המחשב" ו"החוט של השקע":

1. אם שמים את המצפן על התיבה במקום שבו יש את החיבור לחוט של השקע, אז המצפן מתחיל לזוז בתנודות קטנטנות ומחזוריות(!!!) ה"צפון" לא תואם את הכיוון של כדור ארץ.
2. כשמזיזים את המצפן לעט לאורך התיבה, תנודות הולכות וקטנות. בערך באמצע התיבה המצפן נראה "נרגע", כלומר לא רואים תנודות. הצפון נראה פחות או יותר נכון (יתכן שיש שיפוע קל לתיבה).
3. בכל החצי השני של התיבה (הזה שמחובר לצד של המחשב) המצפן נראה רגוע, אבל בכל נקודה הצפון מצביע לכיוון אחר ( משתנה ברציפות).

כשמים את המצפן על השולחן:

1. החוט של צד של המחשב משנה מעט את כיוון הצפון, כאשר מקברים אותו למצפן
2. החוט של הצד של השקע לא משנה כלל את כיון הצפון.

ההשארה שלי שהתיבה משנה זרם חילופין לזרם ישר. וזה מסביר את התוצאה שגיליתי. בחצי התיבה הראשונה המצפן "רוקד" כי השדה משנה תבונות מחזוריות ובצד השני יש שדה קבוע ובגלל זה המצפן רגוע. אם יש לכן הסברים אלטרנטיביים לתופעה או אולי טעיתי בחשיבה או הבנת הניסוי - אתם מוזמנים לתקן אותי. זה לא איזה ניסוי לשעורי בית בבית ספר. פשוט גיליתי תופעת טבע שאני רוצה להבין. 79.183.203.91 10:34, 27 במאי 2011 (IDT)

כן, התיבה הזאת היא בהחלט שנאי , כמו גם המטענים של טלפונים סלולריים. אני-ואתה • שיחה 11:41, 27 במאי 2011 (IDT)

האם התאוריה שלי שהמכשיר הופך זרם חילופין לזרם ישיר היא נכונה? 79.183.203.91 12:45, 27 במאי 2011 (IDT)

כמובן. שנאי הוא מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר. אני-ואתה • שיחה 12:57, 27 במאי 2011 (IDT)

לא, שנאי אינו "מכשיר שהופך זרם חילופין לזרם ישר": "שנאי (בלעז - טרנספורמטור) הוא מכשיר שמעביר אנרגיה חשמלית ממעגל חשמלי אחד לשני באמצעות שדה מגנטי משותף. זרם משתנה במעגל הראשון (ראשוני) יוצר שדה מגנטי משתנה; בתורו, השדה המגנטי משרה מתח במעגל השני (המשני). חיבור עומס למעגל המשני גורם לזרם דרך אותו עומס, ובכך מועברת אנרגיה ממעגל אחד למעגל השני". מיישר זרם הוא מעגל חשמלי או רכיב אלקטרוני שתפקידו להפוך זרם חילופין לזרם ישר. חזרתי • ∞ • שיחה 13:21, 27 במאי 2011 (IDT)

תודה, נראה שאכן זהו המונח המקצועי הנכון. אבל המונח "שנאי" נפוץ בשימוש העממי. אני לא הייתי מנסה לבקש "מיישר זרם" בחנות מוצרי חשמל. אני-ואתה • שיחה 13:36, 27 במאי 2011 (IDT)

א. אני חושש שהנס כריסטיאן אורסטד קצת הקדים אותך בגילוי התופעה.

ב. תדירות זרם החילופין ברשת היא 50 הרץ, כלומר 50 מחזורים בשניה. קשה לי להאמין שזו הסיבה לתנודות, אלא אם כן הן היו מאוד מאוד מהירות (קרוב לתדירות הזו).

eman • שיחה • ♥ 13:51, 27 במאי 2011 (IDT)

צילום א, צילום ב. מצטער על איכות הצילום ועל השרת החינמי... לא היו אמצעים יותר טובים כרגע. בניסוי- לא הזזתי את השטח ולא עצרתי את הצילום- המצפן באמת נעצר למספר רגעים ומתחיל עוד הפעם בתנודות מחזוריות. וזה ממש לא 50 תנודות לשניה. אם יש לך מצפן וספק כוח למחשב נייד תנסה בעצמך! 79.183.203.91 14:39, 27 במאי 2011 (IDT)

פעימות!! לא יכול להיות משהו אחר! המצפן מצא בתנועה מעולצת! המרחק מנקודת שיווי המשקל הולך וגדל עד לגבול מסויים ומשם הולך וקטן. ניסיתי עכשיו להזיז את המצפן בשביל להכניס אותו לתהודה והוא מתחיל לעשות סיבובים שלמים! בואנה... זה מגניב. נחכה לאיזה פיזיקאי שיסביר את תופעה. 79.183.203.91 14:46, 27 במאי 2011 (IDT)

קרניים

מאיפה באה המטפורה של גבר שאישתו בוגדת בו הוא עם קרניים? 79.182.198.152 21:48, 27 במאי 2011 (IDT)

"לעתים סביבתם של בני הזוג יודעת על הבגידה קודם שהנבגד יודע על כך (כפי שמרמז הביטוי "הצמיחה לו קרניים" - הכל רואים את הקרניים מלבד בעל הקרניים עצמו), ומישהו מסביבה זו עלול להעביר מידע זה לבן הזוג הנבגד." (מתוך הערך בגידה (זוגיות)). אפשר לקרוא על כך עוד בערך בוויקיפדיה האנגלית: en:Cuckold דוד - שיחה 03:30, 29 במאי 2011 (IDT)

קלמנטינה ותפוז

מי זוכר איך קוראים לשילוב של קלמנטינה ותפוז? תומר - שיחה 09:49, 28 במאי 2011 (IDT)

יכול להיות מנדרינה? דולב • שיחה 12:37, 28 במאי 2011 (IDT)

תפוזינה, תפוזינה, גם תפוז גם קלמנטינה! (ורק אחרי זה השם נגנב למשקה) eman • שיחה • ♥ 12:48, 28 במאי 2011 (IDT)

LaTeX

האם יש אפשרות למחוק טקסט בקו? כמו לצמצם שבר וכדו'? 109.66.211.136 12:03, 28 במאי 2011 (IDT)

ככה? חזרתי • ∞ • שיחה 12:49, 28 במאי 2011 (IDT)

כן, אבל בLaTeX. זה לא הולך ככה:

$<s>n</s>$ 109.66.211.136 13:00, 28 במאי 2011 (IDT)

אולי בדוק/שאל כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 13:11, 28 במאי 2011 (IDT)

לפי הדף הזה, אפשר לעשות קו כזה, אבל קצת אלכסוני בעזרת הפקודות ‎ \not או ‎ \cancel יש שם גם אפשרות לעשות קו אופקי מעל או מתחת, אבל משום מה לא באמצע. אם כי בטח אפשר להזיז את הקו הזה בעזרת פקודות יותר מתוחכמות, אם אין פתרון יותר פשוט.

eman • שיחה • ♥ 14:52, 28 במאי 2011 (IDT)

הנה כך: קוד - <math>\cancel{157}</math>; תוצאה - ${\cancel {157}}$ (הקוד not\ עובד על התו הראשון בלבד - $\not {157}$). חזרתי • ∞ • שיחה 18:57, 28 במאי 2011 (IDT)

החבילה ulem כוללת את הפקודה sout שמסמנת קו אמצעי על הטקסט. עוזי ו. - שיחה 16:56, 30 במאי 2011 (IDT)

אחד הפתרונות הכי טובים הוא לכתוב על דף ולסרוק.

עזרה המילה הולעזית למוח?

נוירוביולוגיה היא תורת העצבים בהקשר הביולוגי שלה. השאלה, איך אומרים למשל; "תורת מוח הגולגולת"?.. או "תורת המוח"..?

האם עלינו לומר קריינולוגיה ? (אני מניח שלא כי לא מצאתי מידע על הביטוי הזה),

אז מה כן?,

גם באנגלית,

תודה רבה רבה!.

לא כל כך הבנתי את השאלה, אבל אולי הערכים הללו יעזרו לך: נוירולוגיה, מדעי המוח (יש שם רשימה של תחומים קשורים) Mysterion - שיחה 23:13, 28 במאי 2011 (IDT)

עד כמה שידוע לי אין תורה שמתמקדת בחלקי מערכת העצבים המרכזית שנמצאים בגולגולת. לא קשה למצוא מומחים למשל לשכבה 4 של קליפת המוח, אבל אין להסיק מזה שקיימת שכבה-4-של-קליפת-המוחלוגיה. יוסי • שיחה 00:10, 29 במאי 2011 (IDT)

מכה באשכים

היום קיבלתי כדורגל לאשכים והכאב היה עצום. למה זה כ"כ כואב? 46.116.113.207 23:24, 28 במאי 2011 (IDT)

כאב

על פי הערך באנגלית:‏"The testicles are well-known to be very sensitive to impact and injury." הכאב הוא מנגנון הנותן לגוף תמריץ לשמור על איברים אלו, החיוניים להמשך קיום הדורות הבאים. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 14:22, 29 במאי 2011 (IDT)

וויאגרה וגלולות

מה יקרה לגבר שיקח גלולה? מה יקרה לאישה שתיקח ויאגרה?

אלה שתי שאלות שונות לחלוטין.

גלולה (אני מניח שהכוונה לגלולה למניעת הריון) מכילה הורמונים נקביים. גבר שיקח גלולות באופן קבוע (אאל"ט ההשפעה של גלולה אחת היא זניחה) עשוי לפתח סימני מין נקביים (למשל חזה גדול) ויתכנו השפעות נוספות על הסימנים הגבריים. ( לא מכיר את התחום כל-כך - מישהו יכול להרחיב?)

ויאגרה היא תרופה שפותחה במקור לבעיות במערת הדם. ההשפעה על הזיקפה היא תופעת לוואי שיותר פופולרית מהשימוש המקורי. גם אצל נשים היא תשפיע על מערכת הדם בצורה דומה. יואלפ - שיחה 09:04, 29 במאי 2011 (IDT)

כמו נסורת, רק לאבנים

כשמסותתים אבנים נזרקות מעט שאריות קטנות, הדומות לנסורת ושונות ממנה בכך שמקורן באבנים. האם יש לזה שם בעברית? ובאנגלית? תודה, נו, טוב - שיחה 11:36, 29 במאי 2011 (IDT)

חצץ , בכבוד מים נושפים .

כמובן, תודה! נו, טוב - שיחה 20:56, 29 במאי 2011 (IDT)

התכנסות במ"ש

אתם יכולים להסביר ללי באופן אינטואיטיבי (לא פורמלי) מה זה אומר "התכנסות במידה שווה"? לתת איזו דוגמה או שתיים שימחישו?

ראה התכנסות במידה שווה. עוזי ו. - שיחה 15:12, 29 במאי 2011 (IDT)

הוא ביקש הסבר אינטואיטיבי. למרבה הצער הערך הזה, כמו ערכי מתמטיקה רבים אצלנו לא מצטיין במישור הזה. מעיון מרפרף בערך, במיוחד חסרה בו דוגמה להתכנסות שהיא לא במידה שווה, כמו שנראה לי יש בויקיפדיה האנגלית, ובמיוחד בתמונה הזו שיש שם (שאני שם משמאל). eman • שיחה • ♥ 23:52, 29 במאי 2011 (IDT)

כתוב בערך (אחרי ההגדרה): "ההבדל העקרוני שבין הגדרה זו ובין הגדרת התכנסות נקודתית של סדרת פונקציות היא שכאן N יחיד מתאים לכל הנקודות שבהן מוגדרת פונקציית הגבול. בהתכנסות נקודתית, לנקודות שונות בתחום ההתכנסות יכולים להתאים ערכים שונים של N. על כן, התכנסות במידה שווה גוררת בפרט התכנסות נקודתית בכל נקודה, אך ההפך אינו נכון, ולכן התכנסות במידה שווה היא תכונה חזקה יותר מהתכנסות רגילה"; זה הסבר אינטואיטיבי לא רע. גם הדוגמא בערך (הפונקציות x^n בקטע (0,1)) אינה נופלת מזו של הערך באנגלית, למרות שחסר בה הגרף. עוזי ו. - שיחה 14:56, 30 במאי 2011 (IDT)

זה כתוב כך שפיספסתי את הדוגמה. בלי תמונה, כל מיני דלתות ואפסילונים מפחידים. מודה, הייתי עייף מאוד כשכתבתי את הדברים, וזה תרםפ לזה שפיספסתי. אבל גם חוסר הידידותיות שלה הערך. הקיצור למי שמחפש הסבר אינטואיטיבי, הערך הזה לא מספיק טוב. eman • שיחה • ♥ 03:06, 1 ביוני 2011 (IDT)

מהם ענקי גז? והאם הגז הוא רק פנימי ועליו יש אדמה\קרקע?

תודה רבה רבה!.

ענק גזים. על לא דבר. יוסי מחשבון אחר - שיחה 17:44, 29 במאי 2011 (IDT)

עזרה בהדפסת מסמך מוורד

שלום לכולם! רציתי לדעת האם תוכלו לסייע לי: יש לי במחשב מסמך וורד שהוכן על גודל דף של A3 וברצוני להדפיס אותו. הבעייה היא שיש ברשותי רק מדפסת של A4 סטדנרטי. האם ישנה דרך להגדיר שהמדפסת תדפיס את הדף A3 בשני חלקים במדפסת שלי? [זאת אומרת, על שני דפי A4 שאני אדביק אותם יחד אח"כ.]

תודה רבה!

קשר קוולנטי

בהינתן נוסחה מולקולרית, איך יודעים לקבוע האם הקשרים בה הם קוולנטיים או אחרים (יונים לדוגמה). 109.67.207.253 20:43, 29 במאי 2011 (IDT)

אין חלוקהמ מוחלטת בין קשרים קוולנטים ליונים, אלא סקאלה שלמה בה אופי הקשר משתנה מקוולנטי טהור ליוני טהור, עם עליית הפרש האלקטרושליליות בין שני האטומים בקשר. בד"כ קשרים בין מתכות אלקליות לאלמתכות נושאים אופי יוני טהור, וגם קשרים בין מתכות שאינן אלקליות לאלמתכות הם ברובם בעלי אופי יוני כזה או אחר. 94.159.159.165