ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון314

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

איך הורה יציג את בנו/בתו?

מצב טיפול: חדש

השאלה נוגעת לבנות המעדיפות כינוי גוף של רבים. כיצד מקובל שיציגו אותה/ן ההורים? ״זוהי בתי״, ״אלו בתי״, ״אלו בנותי״, או שאין משהו מקובל סטנדרטי? אעדיף תשובה ממי שמתמצאים בנושא באופן קרוב. Gil mo - שיחה 16:36, 7 במאי 2022 (IDT)

ראשית, משום מה שאלתך אינה נשאלת בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני.

שנית, משאלתך לא ברור מהי מטרת הדוברים המשתמשים בלשון רבים: למשל, האם רבים ולא רבות? מטרת הדוברים מאד משפיעה על התשובה לשאלתך.

הנוהג בעברית אינו ידוע לי. אבל כן ידוע לי הנוהג באנגלית, שעלולה להשתמש בלשון רבים - ככל שהמטרה היא להימנע מזיהוי מגדרי - שהרי האנגלית אינה יכולה להבחין בין רבים לבין רבות, אז אומרים בה למשל: Here is my offspring, they are 90 years old. אבל אם מתחילים את המשפט עם: Here is my daughter, אז כבר על ההתחלה יש זיהוי מגדרי, ולכן לא יהיה עוד טעם שההמשך יהיה בלשון רבים - שכל מטרתה היא כאמור להימנע מהסגרת המגדר, ולכן עם התחלה כזאת - שמסגירה מיד את המגדר - ממשיכים באופן טבעי עם אותו מגדר שכבר הוסגר ואומרים: She is 90 years old.

זה באנגלית. אם מאמצים בעברית את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים, אז צריך להחליט האם מאמצים גם את אותה מטרה. אם מחליטים שכן, אז ברור שאין טעם - מצד אחד להתכוון אל (או להצביע על) אדם בודד - אבל מצד שני להשתמש בלשון רבים על ידי המילה "בנותי" שממילא מסגירה את המגדר, וגם אין טעם - מצד אחד להשתמש עם לשון יחיד במילה "בתי" שמסגירה את המגדר - אבל מצד שני להשתמש עם לשון רבים במילה "אֵלו" שנועדה להימנע מהסגרת המגדר, כי מה תהיה מטרת השימוש בלשון רבים במקרה כזה - בעוד שהמגדר כבר מוסגר על ידי המילה בתי/בנותי?

לכן, לשאלתך, אם כאמור מאמצים בעברית - את אותו נוהג אנגלי של שימוש בלשון רבים - וגם את אותה מטרה שלשמה נוצר באנגלית הנוהג הזה, אז - תוך כדי הצבעה שלי על הבת - אעדיף ללכת על: "אני ההורה שלהם" (או "הם נולדו ממני"), וכדומה, וזאת בהינתן שהמילה "הם" יכולה להתייחס כידוע - לא רק אל בנים בלבד אלא - גם אל בנות בלבד (כפי שאגב יכול לקרות גם בלשון-המקרא כגון: בספר במדבר, פרק ל"ו, פסוק ו'; וכן בספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"א; וכן בספר ויקרא, פרק י"א, פסוק כ"ו; ועוד).

אבל דבר אחד בטוח: אם בשאלתך יובהר האם רבים ולא רבות, ובמיוחד תובהר מטרתך בשימוש בלשון רבים, זה מאד יקל לענות ישירות על שאלתך. סמי20 - שיחה 19:52, 15 במאי 2022 (IDT)

המשמעות של שימוש ב־they ליחיד היא w:Singular they, כלומר כינוי גוף בגוף שלישי יחיד עם מגדר ניטרלי. אין טעם לנסות לתרגם את זה בעברית לגוף שלישי רבים, כי בעברית זה לא מספק כינוי גוף עם מגדר ניטרלי (אלא אם כן מפרשים את זכר כניטרלי. יש מי שסוברים כך, אך כמעט תמיד הם אינם אוכלוסיית היעד לתרגום של singular they). אבל מעבר לכך, באנגלית כינויי הגוף בגוף שלישי יחיד הם המקרה היחיד כמעט בדקדוק של הבדלים מגדריים ולכן החלפתם ב־they פותרת את עיקר בעיית הנייטרליות. בעברית אי אפשר כמעט להתבטא בשפה עם מגדר ניטרלי. לכן בעברית מיקוד המאמץ דווקא בגוף שלישי יחיד לא פותר את הבעיה. יש כל מיני דברים שעובדים חלקית בחלק מהמצבים. יש דברים שעובדים בכתיבה בלבד ולא בדיבור. אין פתרון. Tzafrir - שיחה 14:16, 21 ביוני 2022 (IDT)

השואל לא הבהיר, האם מטרתו בשימוש בלשון רבים היא שהמגדר יהיה ניטרלי. כתבתי לו כי, אם אכן זו מטרתו, אז הפתרון הוא להשתמש בעיצה שנתתי לו. 14:39, 21 ביוני 2022 (IDT) סמי20 - שיחה 14:39, 21 ביוני 2022 (IDT)

אדם שמזהה שהוא רבים ולא יחיד יעדיף שיפנו אליו ברבים כיוון שהוא חושב במקביל את שני המציאות שנמצאות בתוכו ולכן שפונים אליו ביחיד הוא צריך לבחור אחד מהם. זה כמו מתופף שיוכל להניע את הרגלים והידיים כרצונו כאילו יש להם רצונות שונים אחד מהשני. לכן שלב ראשון עדיף לשאול את האדם איך הוא רוצה שנציג אותו לאחרים? בשלב השני ניתן לכנות אותו "תכיר אלו הן בנותי ואני אוהב אותן אהבה ללא תנאי והן חיות בגוף אחד"

היכן התקיימה ישיבת מליאת הכנסת הנוכחית מס' 124?

מצב טיפול: חדש

קישור. 87.69.242.88 22:25, 7 במאי 2022 (IDT)

זוהי ישיבת מליאת הכנסת, אז סביר שהיא נערכה במליאת הכנסת. מלבד זאת, כך גם ניתן לראות בצילום הסרטון. אביתר ג' • שיחה • 12:25, 8 במאי 2022 (IDT)

זה לא נראה כמו אולם המליאה. המליאה שופצה במהלך הפגרה (אחת הסיבות לדחיית נאומו של זלנסקי בפני הכנסת). נראה לי שזה האודיטוריום במשכן הכנסת. אמיר מלכי-אור - שיחה 17:28, 8 במאי 2022 (IDT)

@אמיר מלכי-אור: תודה, אכן כך. ראו קיר העץ כאן, בפסקה "אגפים חדשים" (בשליש התחתון של הדף) לעומת הקיר בסרטון, דקה 14:37. 87.69.242.88 18:12, 8 במאי 2022 (IDT)

@אביתרג: ברור שזה לא באולם המליאה הרגיל, שהיה בשיפוצים. ראה את במת הנשיאות הקטנה, שלטי הנייר על הכיסאות, אין מבנה מושבים בצורת האות חי"ת, והאזן (ממש בתחילת הישיבה) לדברי היו"ר לגבי הרעש. 87.69.242.88 17:37, 8 במאי 2022 (IDT)

מה המקביל בויקיפדיה העברית ל"מילות הקסם" בוויקיפדיה האנגלית __NOINDEX__ & __INDEX__?

מצב טיפול: חדש

בהתחשב בכך שלא קיים ערך בעברית עבור https://en.wikipedia.org/wiki/Wikipedia:Controlling_search_engine_indexing אשמח לקבל תשובה מכם. כבדרך אגב, מציין שזה לצורך הוספת דף משתמש לאינדקס של גוגל והסרת דף שיחה מהאינדקס של גוגל (למקרה ויש לכך פתרון אחר מזה).

Uris6: ראה עזרה:מילות_מפתח#שונות. 87.69.242.88 17:42, 8 במאי 2022 (IDT)

נוצרים פלסטינים

מצב טיפול: חדש

כידוע ישנם נוצרים בשטחי איו"ש. חלקם דובר ערבית.

האם הם מגדירים עצמם כפליסטנים

האם היו פעילי טרור או פעילות אנטי ישראלית אחרת בקרב נוצרים?

במקור התנועה הלאומית הערבית הייתה חילונית ונוצרים שונים מילאו בה תפקיד חשוב (במידה מסוימת בערך מאותן סיבות שבגללן יהודים מלאו תפקיד חשוב בכל מיני תנועות מהפכניות במזרח אירופה). בין השאר ג'ורג' חבש ועזמי בשארה. אפשר למצוא אחרים בקטגוריה:נוצרים פלסטינים. Tzafrir - שיחה 08:14, 9 במאי 2022 (IDT)

התארכות זמן

שאלתי לפני מספר ימים שאלה בניסוח גרוע אז אנסה למקד את השאלה

באיזו מהירות יצטרך לטוס אסטרונאוט בתוך מערכת השמש שלנו כדי להאריך רק 100 שנים בלבד בכדור הארץ והאם יש טנולוגיה לכך באופק? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

השאלה לא ברורה. אני מבין ממנה: שחייו כפי שהם נמדדים על פני כדור הארץ יארכו 100 שנים נוספות לאורך הצפוי. וניקח אורך צפוי של 75 שנים (אם מדובר על אסטרונאוט צעיר), צריך לגרום ל־75 שנים להתארך ל־175 שנים, כלומר: פי 7/3. את החישוב אפשר לעשות לפי התארכות הזמן, כלומר למהירות v, היחס הוא:

$${\frac {1}{\sqrt {1-v^{2}/c^{2}}}}$$

מכאן זה כבר חישוב פשוט. Tzafrir - שיחה 18:07, 9 במאי 2022 (IDT)

לא הבנתי את התשובה, אם האסטרונאוט רוצה לחסוך "רק" 100 שנה בגיל שלו כך שביחס לזמן בכדור הארץ הוא יחיה 200 שנה (בהנחה שבכל מקרה הוא היה מת בגיל 100), אז באיזו מהירות הוא צריך לנוע בתוך מערכת השמש שלנו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)}

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

שנית, התשובה תלויה, לא בהפרש שבין הזמן שעובר על האסטרונאוט לבין הזמן שעובר על תושבי הארץ, אלא רק ביחס $x$ שבין שני הזמנים, אבל משום מה אתה לא ציינת את היחס $x$ הזה. הנוסח הנכון של השאלה צריך אפוא להיות: באיזו מהירות $v$ יצטרך לטוס אסטרונאוט, כדי שתוצאת הזמן $t$ שנמדדת על ידי תושבי הארץ שמודדים את הזמן העובר על האסטרונאוט, תהיה גדולה פי $x$ (תבחר פי כמה) מהזמן $t_{0}$ שיורגש על ידי האסטרונאוט עצמו. אם תנסח כך את השאלה (בעוד אשר c יסמן כרגיל את הגבול המירבי של המהירויות האפשריות בטבע), אז התשובה תהיה: $v=c{\sqrt {1-{\frac {1}{x^{2}}}}}$. במילים אחרות: $v=c{\sqrt {1-({\frac {t_{0}}{t}})^{2}}}$.

הנה דוגמה ממשית: ובכן הבה נניח שנולדים שני תאומים, ומייד נפרדים, בעוד שאחד מהם מתחיל לטוס (במהירות קבועה) והשני נשאר בארץ. הבה נניח גם, כי $x=2$, כלומר כי - תוצאת הזמן $t$ שנמדדת על ידי התאום תושב הארץ שמודד את הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, היא תמיד ארוכה פי שניים מהזמן שיורגש על ידי התאום האסטרונאוט עצמו. אז זה מצריך שמהירות התאום האסטרונאוט תהיה $c{\sqrt {1-{\frac {1}{2^{2}}}}}$, כלומר שהיא תהיה בערך 86.6% מהגבול המירבי הנ"ל של המהירויות האפשריות בטבע.

עכשיו הבה נבדוק מה זה אומר מעשית: ובכן זה אומר, שאם נגזר על שני התאומים למות למשל בגיל מאה, אז כשימות התאום תושב הארץ בגיל מאה, התאום האסטרונאוט יהיה "אז" רק בגיל חמישים מנקודת מבטו (כלומר בגיל מאה מנקודת המבט של תושבי הארץ) - וימשיך אפוא לחיות עוד חמישים שנה מנקודת מבטו (שהן עוד מאה שנה מנקודת המבט של תושבי הארץ) - עד שיגיע סוף סוף לגיל מאה מנקודת מבטו (כלומר לגיל מאתיים מנקודת המבט של תושבי הארץ) ורק אז ימות.

לגבי שאלתך האם יש באופק טכנולוגיה המאפשרת טיסה במהירות עצומה כזו: ובכן אם מדובר בטיסת בני אדם (שזמנה מתארך למשל לפחות פי שניים מנקודת המבט של תושבי הארץ), אז אין טכנולוגיה כזו באופק. אבל אם מדובר בטיסת חלקיקים תת-אטומיים, אז כבר כיום אנחנו יכולים למדוד למשל את זמן חייהם של מואונים הטסים אלינו מהחלל, ואנחנו רואים שזמן חייהם $t$ שנמדד על ידינו הנו ארוך פי שבע - מהזמן $t_{0}$ שאותו הם ירגישו בעצמם (ושאגב נקבע לפי נוסחה אחרת שעליה טרם סיפרתי), וזאת בגלל מהירותם העצומה המתקרבת לגבול הנ"ל. כמובן הם עצמם אינם מרגישים בהתארכות הזאת של זמן חייהם - אלא הוא נמדד כמתארך רק מנקודת מבטנו שלנו - בעוד שהם עצמם בטוחים שהם חיים "כרגיל", ממש כמו התאום האסטרונאוט הנ"ל שכאשר ימות אז ירגיש שהוא בן מאה "כרגיל" - ממש כפי שהרגיש אחיו תושב הארץ עם עצמו כשמת בן מאה. ולמען הסר ספק: בויכוח - שבינינו לבין המואונים - לגבי זמן חייהם, מי "שצודק" הם המואונים: רק המדידה שמתבצעת על ידינו לגבי הזמן העובר על המואונים - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה הם טסים כשהיא נמדדת על ידינו. ממש כמו שבויכוח - שבין תושבי הארץ לבין התאום האסטרונאוט - לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט, מי "שצודק" הוא התאום האסטרונאוט - כלומר הוא "באמת" יחיה רק מאה שנה (עד כמה שזה ישמע לנו מאכזב): רק המדידה המתבצעת על ידי תושבי הארץ לגבי הזמן העובר על התאום האסטרונאוט - היא זו "שמשתבשת" עם תוצאה שמתארכת אפוא באופן "שגוי" (בהתאם לנוסחה המוצגת לעיל) - וזאת מחמת המהירות העצומה שבה טס התאום האסטרונאוט כשהיא נמדדת על ידי תושבי הארץ. לסיכום: הזמן "האמיתי" שבנוסחה הנ"ל הוא תמיד $t_{0}$, ואולם ליחס שבין שני הזמנים יש השלכות מעשיות מעניינות - שאחת מהן מתוארת בפיסקה הקודמת (שמתחילה במילה "עכשיו"). סמי20 - שיחה 22:02, 10 במאי 2022 (IDT)

מה היא האלטרנטיבה הנפוצה ביותר ל React Native?

המומחים מוזמנים לענות או לתייג חשבון של מומחה שיוכל לענות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חיפוש מהיר בגוגל ("best alternative to react native") מצא את זה, ומכאן עולה ש־Cordova, Flutter ו־Xamarin הם אלטרנטיבות נפוצות וטובות ל־React Native. TheBooker66, אבל תקראו לי איתן - שיחה 21:57, 20 במאי 2022 (IDT)

התיקון לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד

מצב טיפול: חדש

קראתי היום בדהמרקר שלפי התיקון יש חובה לפרסם דו"ח פומבי לכלל הציבור ודו"ח אישי לעובדים על פערי השכר בין גברים לנשים בחברה, ושהחובה חלה על כל גוף פרטי או ציבורי שמעסיק יותר מ518 עובדים. מעניין אותי לדעת למה הרף נקבע על מספר העובדים הזה. להדיוט חשדן כמוני זה מריח כאילו המספר נקבע במיוחד כדי להחריג חברה שהמחוקק חפץ ביקרה - האם ניתן למצוא מקור או הסבר למספר העובדים הזה? תודה, יודה אווזי - שיחה 03:16, 10 במאי 2022 (IDT)

המספר נקבע משום שחברי הכנסת הם ליצנים. הנה התשובה מאה פעמים חמסה ועוד ח"י - זה מה שמשעשע את חבר הכנסת חיים כץ. דוד שי - שיחה 03:50, 10 במאי 2022 (IDT)

וברצינות: אם חברה שמעסיקה בדיוק 512 לחצה להעביר את החוק וזה מה שימנע ממנה להעסיק עוד שמונה עובדים, מגיע לה. Tzafrir - שיחה 07:59, 10 במאי 2022 (IDT)

וסתם הערת אגב, לידיעתו של חיים כץ, החל מהמספר 72, ניתן להציג כל מספר שלם כך שהוא ייתקבל מהפולינום $18m+5n$ (עבור m ו-n שלמים):

$18\cdot 4+5\cdot 00=72$

$18\cdot 1+5\cdot 11=73$

$18\cdot 3+5\cdot 04=74$

$18\cdot 0+5\cdot 15=75$

$18\cdot 2+5\cdot 08=76$

$\vdots$

אתם מוזמנים לראות שמשם ואילך כל מספר נוסף הוא בעצם הוספה של 5 או מכפלותיו ל-72, 73, 74, 75 או 76. אביתר ג' • שיחה • 13:54, 11 במאי 2022 (IDT)

אתה יוצא מתוך הנחה שח"כ צריך לדעת מה זה פולינום. אני לא בטוח שזאת הנחה נכונה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אבל הוא בוודאי שמע על אגודה נומרית ומספר פרובניוס . עוזי ו. - שיחה 10:13, 12 במאי 2022 (IDT)

איך ישמע כאשר הערכים חסרים בוויקיפדיה העברית? דוד שי - שיחה 08:55, 13 במאי 2022 (IDT)

דף ויקיפדיה לא ניתן לעריכה, בלחיצה הכול נמחק

מצב טיפול: חדש

בדף הויקיפדיה שנקרא ערוץ הילדים תכניות רכש בקישור הבא: https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5_%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D:_%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A8%D7%9B%D7%A9&pagefrom=%D7%A1%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%94%D7%90%D7%92%D7%93%D7%95%D7%AA#mw-pages

לא ניתן לערוך את הדף, כשאני לוחץ על עריכה העריכה מתחילה מנקודה שבה הדף כולו מחוק, זה לא קורה בדפים אחרים. מבקש סך הכול או שמישהו ימצא דרך לתקן את זה או שלהוסיף לאות ר' ברשימה את תכנית הטלוויזיה האהובה רדוול Redwall תודה ! מקווה שהערך יתווסף בהצלחה ואחכה לעדכונכם

כדי להוסיף דף לקטגוריה, עלייך להוסיף את הדף עצמו - ערוך את הדף והוסף בסופו את שם הקטגוריה, כך: [[קטגוריה:(הקטגוריה שאתה מעוניין להוסיף)]]. לגבי הריקנות של הדף, זה כי באמת בד"כ אין בו כלום, או שמשייכים את הקטגוריה עצמה לקטגוריות. לעיתים, שמים גם מעט תוכן, כמו הפניה לערך מרכזי, הטמעה של תבניות קשורות, הסבר קצר על מהות הקטגוריה או רעיונות לערכים נוספים שנדרש לכתוב בנושא. (¯`gal´¯) - שיחה 09:31, 10 במאי 2022 (IDT)

שלום Hareledri. כדי להוסיף את הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) לקטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש, יש להסיף את השורה [[קטגוריה:ערוץ הילדים: תוכניות רכש]] (עם הסוגריים המרובעים) בסוף הערך, אך הערך רדוול (סדרת טלוויזיה) עצמו עדיין לא נכתב.

אפשרות טכנית נוספת: בדף ה(כמעט) ריק שנפתח בקישור שציינת, להוסיף בתחילת הדף את השורה == ערכים חסרים== (כולל סימני == משני הצדדים) ומתחת לשורה הזו להוסיף את השורה * [[רדוול (סדרת טלוויזיה)]] (כוכבית, רווח, שני סימני סוגריים מרובעים פותחים, המלל "רדוול (סדרת טלוויזיה)" ללא המירכאות, שני סימני סוגריים מרובעים סוגרים). 87.69.242.88 09:40, 10 במאי 2022 (IDT)

אירוויזיון 2022: אי השתתפות מרוקו

מצב טיפול: חדש

האם למישהו יש מושג למה מרוקו לא משתתפת, למרות שהיא חברה באיגוד השידור האירופי (ולכן זכאית להשתתף), ולמרות שנחתמו איתה הסכמי אברהם שלכאורה פוטרים אותה מהצורך להחרים את התחרות שבה משתתפת גם ישראל? אגב, השנה היחידה שבה מרוקו השתתפה הייתה בשנת 1980, משום שאז ישראל ביטלה את השתתפותה. סמי20 - שיחה 22:16, 10 במאי 2022 (IDT)

הערך מרוקו באירוויזיון לא עונה על השאלה? גם הכל שם זה ספקולציות - זה לא ממש אנציקלופדי. (¯`gal´¯) - שיחה 00:55, 11 במאי 2022 (IDT)

לא טרחתי לקרוא את הערך. מרוקו השתתפה רק פעם אחת, בשנת 1980. יש מידע לא מבוסס, שאחרי שהנציגה המרוקאית סיימה במקום האחרון, המלך החליט שעדיף בלי. כמו כן, האירוויזיון מעודד זהויות קוויריות, ותומך בקהילת הלהט"ב, ואילו במרוקו, יחסים חד-מיניים הם עדיין עבירה פלילית, שאם אינני טועה, עונשה מוות. יש טוענים, שזו גם הסיבה לפרישתן של טורקיה והונגריה. אני לא יכול להצביע על מקורות מהימנים המאששים זאת.--נדב - שיחה 22:08, 17 במאי 2022 (IDT)

קשר בין צרפת לספרד

מצב טיפול: חדש

איך לפני התפתחות התחבורה המודרנית היה קשר כה הדוק בין צרפת לספרד? הרי רכס מפריד ביניהן. לא סביר שכל פעם אנשים עשו את ה"טרק" הזה בשביל לעבור...--2A00:A040:196:303F:E859:7A4:112D:EC7D 23:32, 10 במאי 2022 (IDT)

השאלה תקפה גם לקשר בין איטליה לשכנותיה מצפון (צרפת, שוויץ וכו') שמופרדות ע"י רכס האלפים. כבר לפני 2000 שנה פעלו הרומאים לשפר את הדרכים בין רומא לרחבי האימפריה שלהם. עד היום קיימות דרכים סלולות רומיות בכל רחבי אירופה (כולל באלפים ובפירנאים) שכללו גם גשרים ושימשו את הצבא והסוחרים. יש לציין שבימי הביניים הדרכים לא תוחזקו כראוי ומצבם התדרדר ולכן היה נתק מסויים בין חלקי היבשת. בתקופת הרנסנס שופרו התשתיות. Danny Gershoni - שיחה 17:07, 14 במאי 2022 (IDT)

האם מפתח ציבורי ומפתח פרטי הם "מפתחות הצפנה"?

האם המונח "הצפנה" הוא בכלל תקף כאן?

תודה, שמואל הלוי.

למה לא? זו הצפנה א-סימטרית. פשוט בהצפנה כזו יש זוג מפתחות במקום מפתח אחד. (¯`gal´¯) - שיחה 01:56, 12 במאי 2022 (IDT)

שאלה נספחת

אם יש שני מפתחות (מכשיר נעילה ומכשיר פתיחה) ההצפנה היא אסימטרית אבל אם יש מכשיר נעילה-פתיחה (מכשיר שגם נועל וגם פותח) ההצפנה היא סימטרית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ר’ הצפנת מפתח ציבורי לעומת הצפנה סימטרית. ההתייחסות כאן אינה למכשיר ההצפנה אלא למפתח. Tzafrir - שיחה 08:23, 12 במאי 2022 (IDT)

בית משפט צבאי

מצב טיפול: חדש

בית דין צבאי הוא חלק מהצבא ולכן כפוף לפקודות וגם מחויב לביטחון.

אבל מה קורה במקרה שיש ניגוד בין צורך בטחוני לבין עקרון הצדק?

נגיד שר הביטחון דורש שמישהו יקבל עונש מאסר בפועל. הוא מורה על כך לרמטכל שמעביר את הפקודה לשופט במדים שמחויב למילוי הפקודה.

ואז לא משנה אם המואשם זכאי או אשם, כי יש פקודה. אז עקרון הצדק נדחה?

הפקודה שתיארת היא פקודה בלתי חוקית בעליל, שאסור לציית לה. עם זאת, כבר אמר קלמנסו: "הקשר בין בית דין צבאי לצדק הוא כמו הקשר בין שירי לכת צבאיים למוזיקה". דוד שי - שיחה 09:02, 12 במאי 2022 (IDT)

השופט אינו מחייב לפקודה זאת, לא רק בשל היותה פקודה בלתי חוקית בעליל אלא אף לאור הוראתו הישירה של סעיף 184 לחוק השיפוט הצבאי. אמיר מלכי-אור - שיחה 09:32, 12 במאי 2022 (IDT)

מה יעשו לי אם אני בוחר שלא לייצר ולדווח ספר חשבונות?

נניח ויש לי עסק עצמאי קטן עם הכנסה של עד שכר המינימום בחודש בלי הוצאות מוכרות כלל (עסק פיתוח תוכנה). אני מוציא קבלות עוסק פטור שמתועד בהן תאריך התשלום, סכום התשלום, אמצעי התשלום (נניח מזומן או העברה בנקאית) וכדומה.

אני מודע היטב לכך שלפי רשות המסים ספר קבלות לא מספיק ויש צורך גם ליצור ולתעד ספר חשבונות, אבל אם אני בוחר שלא לייצר ולתעד ספר חשבונות, מה כבר יכולים לעשות לי כעוסק עצמאי פטור עם שכר מינימום?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יטענו שהרווחת יותר ממה שאתה מצהיר, ויעקלו לך חשבונות בנק. בישראל, חובת ההוכחה עליך ולא על רשויות המס. עמית - שיחה 10:29, 12 במאי 2022 (IDT)

אבל איך, ספר קבלות לבדו, מעיד על יותר רווח (מאשר שהיה לצידו גם ספר חשבונות)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פקיד שומה רשאי לפסול ספרים, כך שהוא עלול שלא לקבל את העתקי הקבלות והחשבוניות ולקבוע שומה כראות עיניו ויתן לך להתרוצץ לבתי משפט שידחו אותך על פי החוק שנילי - שיחה 14:00, 10 ביוני 2022 (IDT)

מוסדות אקדמיים לא מוכרים בישראל

בארה"ב, רוסיה, גרמניה, סין ועוד מדינות גדולות ישנן מגוון מכללות (לעתים מכללות דתיות או מכוני מחקר עצמאיים) המעניקות מגוון תארים כמו תואר ראשון (BSc) או תואר שני (M.A) ואף תואר דוקטור, כמו דוקטור בנטורופתיה.

מצד אחד מכללות אלה פתוחות לקהל הרחב אך מצד שני מחתרתיות ולמלמדות גישות מחלוקתיות לנושאים שיש בהם קונצנזוס מדעי, כמו תזונה, היסטוריה וכדומה.

האם יש מכללות כאלה בישראל המעניקות תארים אקדמיים ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בישראל, רק אוניברסיטה ומכללה אקדמית יכולות להעניק תארים אקדמיים מוכרים. מסלולי התארים שלהם צריכים להיות מוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בארצות שונות יש הסדרים שונים להכרה במוסדות להשכלה גבוהה. בארץ אין שום הסדרה לתואר „דוקטור בנטורופתיה״ וכל גוף יכול להחליט שהוא מעניק אותו לאנשים שונים (לדוגמה: מי שסיימו אצלו מסלול לימודים כלשהו).

אין הכרה אוטומטית בתארים אקדמיים מחו״ל (למרות שכל תואר כזה נראה מרשים בקורות החיים). לצרכים שונים יש דרכים להכיר בתארים וזה מצליח לרוב לסנן תארים לא ראויים, כגון תארים מבית חרושת לתארים. Tzafrir - שיחה 08:18, 12 במאי 2022 (IDT)

בישראל, ישנם מכללות ואוניברסיטאות. תואר ראשון ושני אפשר ללמוד בשני סוגי המוסדות, אך אפשר לקבל תואר דוקטור רק מהאוניברסיטאות הציבוריות (העברית, תל אביב, טכניון, חיפה, אריאל, בר אילן, בן גוריון, ויצמן, פתוחה) ומאוניברסיטת רייכמן. לדעתי צפריר טועה בכך שכל גוף בישראל יכול להחליט להעניק "דוקטור לנטורופתיה". ראו דוקטור#התואר בישראל.

בישראל, כל המוסדות האקדמיים נמצאים בפיקוח של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), והם מעניקים את הרשות להעניק תארים במסלולים מסוימים. כלומר גם אם אחת האוניברסיטאות תרצה להקים מסלול לימוד לנטורופתיה (לתואר ראשון\שני\שלישי) וגם אם מכללה תרצה להקים מסלול כזה (לתואר ראשון\שני) - שניהם יצטרכו לקבל אישור מהמל"ג.

כמובן שגם באוניברסיטאות לא מלמדים רק את הדברים שבקונצנזוס.מלמדים חשיבה ביקורתית, ומתוך עיניים מדעיות בוחנים את התיאוריות השונות שמועלות ברחבי העולם. אולי כדאי לעיין בערך השיטה המדעית. ―2a0e:9cc0:234a:c600:fda2:7b68:d9db:2cc9 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש שני תארים שמכונים דוקטור בשפה העממית: ישנו דוקטור, PhD במקור: דוקטור בפילוסופיה, הוא התואר האקדמי העליון. יש גם דוקטור לרפואה, MD: סיום לימודי רפואה. בארץ יש הסדרה דומה גם לתארי דוקטור לרפואה. נטורופתים יצרו לעצמם תואר דומה ל־MD בשם ND: דוקטור לנטורופתיה. בארץ אין שום הסדרה חוקית ואם מישהו מוכן לשלם לי 2,000 שקלים אני מוכן לספק לו בתמורה אישור שהוא דוקטור לנטורופתיה (או שמא דווקא WD: דוקטור לוויקיסקופיה [משמר ויקיפדיות]) מטעם מכללת צפריר (בהנחה שהשם הזה לא תפוס). יש בארץ גופים שמחליטים משום מה להעניק תעודות דומות רק למי שלמד בהם כמה שנים. Tzafrir - שיחה 19:59, 12 במאי 2022 (IDT)

אינך חושב שהתואר המומצא הזה הוא עבירת התחזות? אפשר לטעון שיש כאן הונאה כי יש כאן מצג מכוון להראות כאילו שיש תואר אקדמי שאין בסמכותם לקבל. 2A0E:9CC0:234A:C600:FDA2:7B68:D9DB:2CC9 21:28, 12 במאי 2022 (IDT)

הערה מתבקשת: אני לא עורך דין. אם הייתי מקבל 2,000₪, כנראה חלק מהם היה מגיע לייעוץ משפטי. אני מקווה שמה שאני כותב כאן נכון. כמובן שחשוב שאני לא אטעה את הציבור שהתואר שאני מסמיך הוא אחד משני התארים האמורים: שלא מדובר על תואר אקדמי ושלא מדובר על לימודי רפואה רשמיים (עדיין אנשים שונים טוענים שהם מרפאים ונזהרים לא לטעון במפורש מה הם יכולים לרפא). Tzafrir - שיחה 12:28, 13 במאי 2022 (IDT)

אופי הסנקציות על רוסיה לאחר סיום הסיכסוך עם אוקראינה

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בהנחה שהסיכסוך עם אוקראינה יסתיים בלי הישגים משמעותיים לרוסיה והיא תסיג את כוחותיה ותחתום על הסכם שביתת נשק, האם הסנקציות צפויות להמשך? אם התשובה היא חיובית, מה יהיה אופי הסנקציות וכמה זמן הן צפויות להמשך? תודה, יודה אווזי - שיחה 14:30, 12 במאי 2022 (IDT)

כרגע השאלה נראית למרבה הצער תאורתית, ולכן גם התשובה תאורתית. משטר הסנקציות נועד להענשת מדינה שפועלת בניגוד לאמנות הבינלאומיות, ולא כענישה לאחר מעשה. משל כך, נראה כי הסנקציות עשויות להיות מוסרות אם וכאשר באמת יושג הסכם שלום כזה. המציאות, עם זאת, נראית שונה: לא רק שלא נראה שהמלחמה בדרך לסיום, הקרמלין מאיים כעת על מדינות נוספות (למשל, פינלנד ושוודיה). על כן, לא נראה שהסנקציות יוסרו בקרוב, אלא להפך: הן נעשות יותר ויותר נרחבות.
עוד עניין שכדאי לציין בהקשר הזה: גם כאשר המלחמה תסתיים והעניינים ישובו פחות-או-יותר לקדמותם, ישנו סיכוי לא מבוטל כי אם המלחמה תתארך, הכלכלה הרוסית תתקשה להתאושש, מהסיבה שמדינות אירופה צפויות לחפש מקורות חדשים לגז, אולי מהמזרח התיכון, ולא יזדקקו יותר לגז הרוסי, שמהווה חלק נכבד מכלכלת רוסיה. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:44, 13 במאי 2022 (IDT)

שקל>>>דולר>>>שקל: מס על רווח?

מצב טיפול: חדש

אם קניתי דולרים ואח"כ מכרתי אותם יקר יותר עליי לשלם מס על ההפרש? --טרפזטרפיז - שיחה 17:36, 12 במאי 2022 (IDT)

אם המקצוע שלך הוא סחר במטבע זר, זו הכנסה עסקית חייבת במס. אם עשית זאת כפעילות פרטית שלא במסגרת עסקיך, זו הכנסה פטורה ממס. דוד שי - שיחה 08:52, 13 במאי 2022 (IDT)

תודה רבה דוד שי על התשובה--טרפזטרפיז - שיחה 11:15, 13 במאי 2022 (IDT)

שכתוב ערך

מצב טיפול: חדש

אם יש על ערך כיתוב שהוא צריך שכתוב:

לכל אחד מותר למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש? או שצריך לעבור ועדה ואישורים וכד?132.66.140.54 19:43, 12 במאי 2022 (IDT)

ברור שמותר ומומלץ.
יש סיכויים מעולים שהשכתוב ישפר את הערך משמעותית, ומנגד, רוב הסיכויים שאם השכתוב הוא איכותי, אף אחד לא יתנגד אליו (ואין לחשוש ממצב כזה עוד לפני שהובעה התנגדות).
היו נועזים בעריכת ערכים! —מקף⁻‽, תייגו אותי 01:37, 13 במאי 2022 (IDT)

מקף כמובן צודק, אך אם לוקחים את הדברים של השואל.ת כפשוטם, אז כדאי לציין שבויקיפדיה קיים גם מרחב הטיוטה. אם רוצים ל"למחוק את כל התוכן שלו ולכתוב תוכן חדש", במיוחד לפני שצוברים ניסיון בעריכה, עדיף לנסות קודם כל לכתוב את הערך כך: טיוטה:שם הערך (החלף את "שם הערך" בשם הערך), ורק לאחר שהוא נראה סביר, לבצע החלפה (אפשר להיעזר בויקיפדיה:העברת דפי טיוטה לשם כך). הסרת כל התוכן מהדף והכנסת תוכן חדש עשויה להיות פעולה דרסטית מדי, ויש לשקול ברצינות האם זה עומד במתחם הסבירות לפני שמבצעים זאת. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 13:52, 13 במאי 2022 (IDT)

מכשירי נעילה, פתיחה ופתיחה-נעילה

האם יש קשר בין לזה לבין סימטריה בהצפנה ואם כן מה הוא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הקשר? הצפנה זה על מידע, ערפולו, כך שהוא חשוף לכל (ניתן להעבירו בביטחון בתווך ציבורי לא מאובטח) אך תוכנו אינו מובן, רק לצדדים המעורבים בשיחה. מכשיר נעילה, הוא מנעול, נועד להגן על דבר פיזי, למנוע גישה אליו, אפילו לידיעה על מהו, שימוש בו וגניבתו. (¯`gal´¯) - שיחה 17:39, 13 במאי 2022 (IDT)

אני מבין שהצפנה זה בעצם קידוד או ייצוג של דבר בקוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בקידוד אין מפתח כחלק מהקלט. מספיק שאתה יודע מה הקידוד (התאמה בין משהו למשהו), כדי להבין טקסט בקידוד הזה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:29, 14 במאי 2022 (IDT)

האם בקלט של צופן אותו "מפתח" הוא מכשיר פתיחה, מכשיר נעילה, או מכשיר נעילה-פתיחה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך יש מספיק חול לכסות ערים ישנות

מצב טיפול: חדש

איך יש כל כך הרבה חול לכסות ערים? מאיפה הוא מגיע?הרי אם העיר כוסתה משמע שכל האיזור כוסה במטרים של חול, והכול תוך כמה מאות שנים

יש בסהרה דיונות חול בגובה מאות מטרים שנוצרו מחולות נודדים כך שאין בעיה לכסות ערים בחול. יחד עם זאת צריך לזכור שכמות החול היא די סופית כך שבמקביל לכיסוי מקומות בחול נודד שומעים גם על ערים שהיו קבורות בחול והתגלו עם נדידת החול. Danny Gershoni - שיחה 16:58, 14 במאי 2022 (IDT)

לאו דווקא חול, אבל בנייני העיר עצמם נשחקים ומתפוררים לאבק, חצץ ועפר. בוודאי בניינים שנבנו מלבני טיט וחרס, שהיו נפוצים מאוד בתקופות קדומות. בנייני עץ נשרפים והופכים לאפר. בנייני אבן כמובן מתבלים יותר לאט, אבל גם להם זה קורה. הם קורסים תחת משקלם, עקב הזנחה, או בגלל ניצול חלק מן האבנים לשימוש משני בערים חדשות, ובסיוע רעידות אדמה, התחממות והתקררות, שורשי צמחים ועצים, וכו'. שברי הקירות ממלאים את הרווחים בין מה שנשאר מן הבניינים ויוצרים שכבת חורבן אחידה למדי, שהעומק שלה יכול להיות מטר ויותר, אבל עדיין נמוכה בהרבה מהבניינים המקוריים. השכבה הזו יכולה להתכסות לאט לאט בחול ואבק שמביאה הרוח, כאשר אין תושבים שגרים במקום ודואגים לפנות. H. sapiens - שיחה 18:56, 21 ביוני 2022 (IDT)

דמוקרטיה

מצב טיפול: חדש

האם לחיות במדינה דמוקרטית זה טוב או רע לאזרח?

טוב. אסף השני - שיחה 10:01, 14 במאי 2022 (IDT)

וינסטון צ'רצ'יל ענה על זה בעבר, לטוב ולרע:

הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה בעולם, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום

הטיעון הכי טוב נגד הדמוקרטיה הוא שיחה בת 5 דקות עם המצביע הממוצע

לא חושב שתמצא.י תשובה טובה יותר. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:45, 14 במאי 2022 (IDT)

איך שיחה בת 5 דקות תסייע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זו כמובן אמירה צינית. לרוב המצביע הממוצע לא בקיא במיוחד בנושא שעליו נערכת ההצבעה (מה שהגיוני בסך הכל - אדם פשוט לא אמור להתעניין בנבכי הדיפלומטיה והכלכלה, יש לו מספיק דברים אחרים להתעסק בהם). שיחה בת 5 דקות מבהירה לאדם הלא-ממוצע שהאיש שמולו לא מבין דבר בנושא. הבעיה היא שלאחד כזה יש כוח לחרוץ גורלות של אומה שלמה. זה מתבטא במיוחד במשאלי עם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:15, 14 במאי 2022 (IDT)

מעניין מה יהיה כשרובוטים יחליפו בני אדם ב-51% או יותר מן המשק ואז לאנשים יהיה הרבה יותר זמן פנוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בטח כשלא נשאב מים מהבאר ולא נעשה כביסה ביד ויהיה לנו כלי תחבורה מהיר יותר מסוס ועגלה יהיה לנו הרבה זמן פנוי. מה לא? בברוך - שיחה 10:42, 19 במאי 2022 (IDT)

אני חושב שבעיה בלענות על השאלה הזאת היא שיש קריטריונים שונים להגדיר "טוב לאזרח". בדרך כלל "מדדי האושר" של מדינות דמוקרטיות מוגדרho מראש כl שלפיו אזרחי מדינה דמוקרטית יהיו מאשרים. נגיד בוטהן שהיא ממלכה הגדירה לעצמה "Gross National Happiness" ולפיה דווקא הם מאושרים יותר. אזרחים של מדינות דקטטוריות (כמו ברית המועצות) הרבה פעמים מדווחים על אושר רב ושמחת חיים (ובניגוד למה שמאמנים במדינות דמוקרטיות זה לא נובע מפחד ורצון לרצות את השואלים).

להבנתי, דמוקרטיה בפני עצמה לא צפויה לגרום לאזרח חיים טובים יותר או רעים יותר. תיתכן מדינה דמוקרטיה שמנוהלת באופן כושל והאזרחים בה מסכנים, ומדינה הנשלטת על ידי שליט כל יכול שהוא גם מוכשר וטוב לב ומביא את ממלכתו לפריחה. עם זאת, היכולת של האזרחים להשפיע על השלטון והחלטותיו עשויה למנוע חלק מהאסונות שהשלטון עשוי לגרום. לדוגמה, אילו רוסיה הייתה דמוקרטית סביר שלא הייתה יוצאת למלחמה הנוכחית שהאזרחים שלה עצמה נפגעים ממנה קשות, או שאפילו אם הייתה יוצאת למלחמה השלטון היה נאלץ לסגת. HumansCanWinElves - שיחה 03:36, 6 ביוני 2022 (IDT)

הצפנת מפתח

• בהצפנת-מפתח-סימטרית משתמשים במפתח שגם נועל וגם פותח (ולשני הצדדים יש אותו)
• בהצפנת-מפתח-אסימטרית מה קורה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

  צריך מידה מסויימת של הבנה בתורת המספרים ובחשבון מודולארי. בטוח שתמצא סרטונים שמסבירים את אופן הפעולה של RSA. כעיקרון גם פתיחה של הצפנה סימטרית זה לא הכי טריוויאלי. צריך שזו לא תהיה פונקציה שהיא חד-כיוונית, כלומר פונקציה הפיכה. (¯`gal´¯) - שיחה 19:31, 14 במאי 2022 (IDT)

גבינה עכואית וגבינה צפתית

מצב טיפול: חדש

יש לנו שני ערכים: גבינה עכואית (ערך ללא תוכן כמעט) וגבינה צפתית (ערך ללא מקורות). מה היחס בין שתי הגבינות? האם לא מדובר על אותה גבינה? דרך אגב, בספר פאשות, פלאחים ופיראטים על ארץ ישראל במאות ה־16–18, נתקלתי בתיאור של הכנת גבינה בצפת שכתב חיים ויטאל בכתב יד מוסאיוף מס’ 228 שנמצא במכון יד יצחק בן צבי. הספר מצטט כל מיני תיאורי מלאכות אחרים מאותו כתב היד.

מחזור פסולת בניין דרך פצצת אטום

תאורטית, נניח ושמים המון פסולת בניין בתוך מכתש ענק ומפציצים את הפסולת בפצצת אטום והיא "נמסה" לאפר ועפר, האם זו דרך לגיטימית למחזר אותה?

למשל, עוד 300 שנה כל המגדלים והגורדי שחקים שיש היום אולי "יינבלו" וירצו להשמיד אותם ולמחזר את פסולת הבניין שלהם. האם הרעיון שהצעתי רלוונטי? אולי יש דרך דומה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המגמה היום היא למחזר כמה שיותר פסולת בניין. ראה כאן את המגמה של הרשות האמריקאית לאיכות הסביבה. כמובן שהרעיון לפוצץ פצצת אטום כדי לפתור בעיה אחת יגרום להרבה יותר בעיות שלא לדבר שחומרים שחוו פיצוץ אטומי לא ניתן להשתמש בהם מספר אלפי שנים. זה גם נכון לרעיונות השגויים לשרוף אשפה, לזרוק אותה בים או להטמין אותה. בסופו של דבר זה הכדור שלנו והכל חוזר אלינו. Danny Gershoni - שיחה 16:01, 15 במאי 2022 (IDT)

לא צריכים פצצת אטום. אנחנו רק צריכים לדאוג שיהיה מספיק חול (מהשאלה הקודמת) לכסות את זה. Tzafrir - שיחה 23:21, 15 במאי 2022 (IDT)

מדינות באירופה שהגרמנים דילגו עליהן

מצב טיפול: חדש

הגרמנים כבשו את כל אירופה למעט שש וחצי מדינות בלבד: שוודיה, שווייץ, דרום צרפת, בריטניה ואירלנד, ספרד ופורטוגל. במקרה של בריטניה ואירלנד הסיבה ברורה- חיל האוויר הבריטי התיש והכניע את חיל האוויר הגרמני וגרם לביטול התכנית לפלוש לבריטניה, וממילא בשביל להגיע לאירלנד צריך לעבור בבריטניה. אבל מה לגבי ארבע וחצי המדינות האחרות? מדוע הגרמנים פסחו עליהן, והשאירו לעצמם "חורים" באירופה?--2A00:A040:196:303F:D87D:7F58:6095:2755 23:30, 15 במאי 2022 (IDT)

דרום צרפת, הידועה בתור צרפת של וישי, המשיכה להיות מדינה עצמאית להלכה. בפועל זו הייתה מדינה בחסות גרמנית. גם הונגריה, סלובקיה, רומניה ובולגריה היו מדינות עצמאיות במידה זו או אחרת (סלובקיה נוצרה על חורבות צ'כוסלובקיה). בנורבגיה הגרמנים ניסו להקים ממשלת בובות בהנהגת קוויזלינג אבל לא עבד. פינלנד נשארה גם היא מדינה עצמאית שתמרנה בין גרמניה לברית המועצות. היא הייתה אולי המדינה היחידה באירופה, למעט איטליה, שהייתה בעלת ברית ולא מדינת חסות של גרמיה.

שווייץ ושוודיה היו מדינות ניטרליות שמוקפות בשטחים כבושים גרמניים.לגרמנים לא השתלם לכבוש אותן והם גם הרוויחו במידת מה מהמעמד הניטרלי שלהן. הייתה כאן לא מזמן שאלה לגבי שווייץ.

ספרד שאחרי מלחמת האזרחים אהדה ככלל את מדינות הציר שעזרו לה לנצח. אבל גם העדיפה לא להסתבך בעוד מלחמה שלא לצורך. עם הסתמנות נצחון של בעלות הברית, ספרד החלה לנטות לצד בעלות הברית. Tzafrir - שיחה 08:19, 16 במאי 2022 (IDT)

אני לא מכיר את ההבחנה בין בנות ברית ומדינות חסות. רומניה, הונגריה ובולגריה היו מדינות עצמאיות בנות ברית, בדיוק כמו פינלנד. גרמניה גם יצרה מדינות חדשות שהיו לבנות ברית שלה, קרואטיה, סלובקיה ועוד. אגב, לצד גרמניה הנאצית לחמו גם מתנדבים בני לאומים שונים, דיוויזיה ספרדית, דיוויזיות הולנדיות, אלבניות ועוד וכמובן מתנדבים אוקראינים. בברכה. ליש - שיחה 11:26, 16 במאי 2022 (IDT)

אי-שם בתואר הראשון, למדתי קורס על אירופה בין שתי מלחמות העולם. למיטב או לעניות זכרוני, קיימת טענה, ששווייץ לא נכבשה, בתמורה לכך שהיא שימשה כספת ביטחון לאוצרות ולזהב ששדדו הנאצים. לפי הטענה הזו, שווייץ קנתה את הניטרליות שלה מהנאצים. במחצית הראשונה של שנות ה-90 של המאה ה-20 התפרסמו ידיעות על כך שבשווייץ נמצאו מצבורים של יצירות אמנות שנשדדו. אני לגמרי זוכר את המרצה שדיבר על כך, תוך גיחוך כלפי מחקרים שניסו להבין מה מנע מהנאצים לכבוש את שווייץ.--נדב - שיחה 21:53, 17 במאי 2022 (IDT)

הנכבה

מצב טיפול: חדש

כמה שאלות נקודתיות בנושא:

1. האם לפי תוכנית החלוקה המדינה הערבית היתה אמורה לרשת את השם "פלסטינה"?
2. מה הסיבה האמיתית לכך שהערבים התנגדו להקמת שתי מדינות לשני עמים?
3. לאחר עזיבתם של 800,000 ערבים את שטחי ישראל, כמה נשארו?
4. אילו יהודים לא היו מנצחים במלחמה, איך הסכסוך היה מסתיים? כלומר מה היתה התוכנית הערבית ליום של אחרי הכיבוש?

―147.161.9.108 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. לפי תוכנית החלוקה היו אמורות לקום בפלסטינה מדינה יהודית ומדינה ערבים, וכן גם אזור בינלאומי בירושלים ובית לחם. ככל הנראה היה חזון של שיתוף פעולה בין שתי המדינות. הצעת החלוקה לא הכריזה על שם למי מהמדינות.

2. היו כל מיני ערבים והם תמכו, תמכו חלקית או התנגדו מכל מיני סיבות.

3. ר’ ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות ובעיית הפליטים הפלסטינים. לפי הערכים הללו, כ־150,000 נשארו בתחומי מדינת ישראל. עוד כ־100,000 חזרו לתחומי מדינת ישראל בעקבות הסכמי שביתת הנשק עם ירדן.

4. תוכניות תושבי הארץ הערבים? שליטי מדינות ערב? מי מהם?

Tzafrir - שיחה 08:28, 16 במאי 2022 (IDT)

ארץ ישראל נקראה בתקופת המנדט פלשתינה ולא פלסטינה.

תוכנית החלוקה לא עסקה בשמותיהן של המדינות שיקומו, וטוב שכך - זה עניין שעל כל אחד מהעמים להחליט עליו. דוד שי - שיחה 14:32, 16 במאי 2022 (IDT)

ירושלים ובית לחם יוכרזו שטח בינלאומי (קורפוס ספרטום)—- לתקופת ביניים של עשר שנים ——ובסיומה ייערך משאל עם אשר לזהותה העתידית של העיר 2A02:3038:416:2DBF:7C:87AD:B925:C324 14:38, 16 במאי 2022 (IDT)

1. לפי תוכנית החלוקה - לא בהכרח, אבל באופן טבעי זה מה שהיה קורה. הערבים "ירשו" את השם "פלשתינה" מהבריטים, שירשו אותו מהעות'מאנים, שירשו אותו מהראשידון, וכך הלאה עד ימי השלטון הרומי לאחר מרד בר כוכבא. מבחינת הבריטים הארץ החדשה היתה יכולה להתקרא נרניה או ממלכת רוהן וזה לא היה מפריע להם כלל.
2. רצון של ההנהגה הערבית "לקחת את כל היד". רצון שקיים עד עצם היום הזה בקרב ההנהגה הפלשתינית, בין אלו שמאמינים בתוכנית השלבים ובין אלו שמניפים את דגל הג'יהאד.
3. תלוי. אם אתה לוקח בחשבון גם את הערבים שברחו לשטחי יו"ש ועזה וחזרו להיות תחת שליטתנו לאחר מלחמת ששת הימים, אז המספר גדול בהרבה ממה שציין צפריר.
4. אולי השאלה המעניינת ביותר, רק מהתוצאה הראשונה מquora שקפצה לי בחיפוש אפשר לקרוא כמה תרחישים אפשריים למה שהיה עשוי לקרות ליהודים לאחר תבוסה יהודית במלחמת העצמאות. אז הדעות הן לכאן ולכאן. זה קיצור נמרץ של אחד התרחישים שהוצגו שם (וכנראה התרחיש הסביר ביותר, לפי דעתי): "אללה ירחמם". TheStriker - שיחה 22:18, 17 במאי 2022 (IDT)

מאיפה יש בישראל כ"כ הרבה חרדים?

מצב טיפול: חדש

אני לא מדבר על היישוב הישן, שהם למיטב הבנתי מיעוט קטן וזניח, אלא על כל החרדים האשכנזים והספרדים, שהם למיטב הבנתי הרוב המוחץ. מתי ולמה הם עלו לארץ אם הם התנגדו לציונות?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 09:27, 16 במאי 2022 (IDT)

רוב העולים לארץ בשנות ה-30 עד שנות ה-50 (גם כאלה שאינם דתיים) הגיעו לאחר שארצות מגוריהם הפכו מסוכנות ליהודים, ומתוך האפשרויות להגירה ארץ ישראל נראתה האפשרות הטובה ביותר - בין אם מציונות, מסיבות דתיות (היו רבנים שהעדיפו עלייה לארץ על פני הגירה לארה"ב בגלל הפחד שלהם מהשפעת המתירנות האמריקאית) מסיבות כלכליות, בגלל קרובי משפחה שעלו לפניהם או שפשוט לא נותרו להם חלופות; רק מיעוט מתוך הציבור החרדי שולל עלייה בגלל התנגדות לציונות. אגב, חלק גדול מהציבור (במיוחד הציבור החרדי-ספרדי) מורכב מחוזרים בתשובה ודתיים-לאומיים שהתחרדו בארץ... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:55, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).

עבור יהודי חרדי יש יתרונות רבים בישראל, מיני מלגות ותמיכות, שלא קיימים בארצות אחרות, לוח שנה עברי, יום מנוחה בשבת ועוד, משתלם להם לעלות לישראל. פרט לכך, ליהודים בישראל ניתן פרס על מעבר לזרם חרדי. הפרס כולל פטור משירות צבאי ומיני תמיכות והנחות שאין לציבור הכללי, אז משתלם להיות חרדי. בברכה. ליש - שיחה 11:20, 16 במאי 2022 (IDT)

למרבה הצער אתה צודק :/--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:19, 16 במאי 2022 (IDT)

התשובה של ליש מייצגת בורות חילונית קלאסית. השיקול הכלכלי הוא האחרון שיעודד עליה של חרדי לישראל, להיפך; מי שעולה מארה"ב למשל בדרך כלל יאלץ לוותר על סיר בשר שמן. גם יום המנוחה השבתי הוא טיעון מוזר ביותר, שלא רלוונטי מזה קרוב למאה שנה (יום המנוחה הוא שבת וראשון בכל הריכוזים היהודיים). אני גם לא מכיר ולו חילוני אחד שחזר בתשובה במטרה להיפטר מהצבא או לקבל הטבה אחרת. שמש מרפא - שיחה 19:58, 16 במאי 2022 (IDT)

לא ידוע לי שהחרדים הרבים שמתגוררים בניו יורק או באנטוורפן ממהרים לעלות לישראל, כך שייתכן שההטבות שמנה ליש אינן כל כך אטרקטיביות. גם החילונים הישראלים אינם ממהרים להפוך לחרדים, כך שההטבות האלה ממש לא אטרקטיביות.

התשובה של דג ירוק נכונה, ואליה יש להוסיף את הפריון הגבוה בקרב החרדים, שמביא לגידול במספרם ובשיעורם היחסי. דוד שי - שיחה 14:29, 16 במאי 2022 (IDT)

לגבי שאלת הסתירה כביכול, בין העלייה לארץ לבין ההתנגדות לציונות: כמו שכתב דג ירוק, רק מיעוט מהחרדים התנגד לציונות. למשל: הציבור הספרדי, שהוזכר אף הוא על ידי השואל, היה ציוני עוד בחו"ל (רק לשבר את האוזן, הרב עובדיה יוסף שנחשב מנהיגו של הציבור הספרדי החרדי, נהג כל יום עצמאות לחגוג עם מנגל, כעדות בתו הקטנה רבקה). רק כשהגיעו הספרדים החרדים לארץ - ממניעים ציוניים למעשה, הפך חלקם הקטן לאנטי-ציוני בעקבות התחנכות במוסדות אשכנזיים אנטי ציוניים במדינת ישראל, אבל למעשה מדובר במאות בודדות, ובכל מקרה - לשאול לגביהם למה הגיעו לארץ - זה כמו לשאול על כלל הציבור הספרדי המסורתי למה הגיע לארץ. לגבי הציבור האשכנזי החרדי, יש בו כמה גוונים: החל מציבור אנטי ציוני מובהק שאינו מצביע לכנסת (העדה החרדית, נטורי קרתא, חסידות סאמטאר, חסידות תולדות אהרן, חסידות שומרי אמונים), עבור דרך ציבור נייטרלי (שמיוצג בכנסת ע"י מפלגת יהדות התורה), וכלה בציבור חרדי פרו ציוני (חב"ד, ועוד) או אף ציוני (חסידות הוסיאטין, הציבור החרדי העובד והמתגייס ועוד), בעוד שבין כל הגוונים הללו יש תחומי ביניים (למשל חסידות בעלז שאמנם מצביעה לכנסת אבל יותר קרובה לסאטמאר, או הפלג הירושלמי שאצלו זה הפוך: אינו מצביע לכנסת אבל קרוב בגישתו המדינית לאנשי ארץ ישראל השלמה), או למשל חסידות סלונים או חסידות בוסטון (שיותר קרובים לחסידות הוסיאטין בגישתם המזדהה עם הציונות גם אם לא במוצהר). לגבי סאטמאר (החסידות שחבריה הנם היהודים הכי אנטי ציוניים שישנם - אולי חוץ מאנשי אותו קומץ בנטורי קרתא שנפגשו פעם עם מנהיג איראן): הרוב המכריע של חסידי סאטמאר נמצאים בארה"ב, לא בישראל (למרות שיש להם גם כמה קהילות זעירות בבני ברק ובירושלים), כך שהשאלה לגביהם כמעט שאינה מתחילה מלכתחילה. ובכל מקרה, טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שגר במדינת היהודים אבל מתנגד לעצם קיומה. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. כן, גם אם הוא חסיד סאטמאר, בסתר ליבו הוא מודה בכל יום על עצם קיומה של מדינת היהודים שבה הוא מתגורר, ובכל מקרה הוא לא יביע התנגדות לקיומה, אפילו לא במוצהר בלבד. 147.236.144.145 14:41, 16 במאי 2022 (IDT)

ומלבד זאת, יש לציין, שגם על פי ההבנה הפשטנית ביותר של שלוש השבועות, אין איסור על חיים בארץ ישראל או על העלייה אליה באופן פרטי ובלתי מאורגן, אלא אך ורק על הקמת ישות מדינית יהודית בארץ, או על עלייה מאורגנת על מנת להקים ישות מדינית שכזו. החרדים האנטי-ציוניים שעלו לארץ לא הקימו ישות מדינית בעצמם, ולא תמכו בהקמה של אחת כזאת. העבירה, לפי שיטתם, מוטלת אך ורק על אלו שהקימו כאן מדינה, ולא עליהם. אביתר ג' • שיחה • 18:05, 16 במאי 2022 (IDT)

האדמו"ר מסאטמר עצמו היה ניצול גיטאות; הוא שלל עלייה לארץ כל עוד האווירה בארץ היא ציונית והחיים בה תלויים בתמיכה ממדינת ישראל, ר' מאמר ארץ ישראל. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 18:16, יום שני בשבת, ט"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).

טעות שלי, התכוונתי ניצול מחנות הריכוז. טרם התגלה חסיד סאטמאר, ניצול הגיטאות מחנות הריכוז, שגר במדינת היהודים אבל מתנגד לעצם קיומה. ואני מדגיש שוב: ניצול הגיטאות מחנות הריכוז. 147.236.144.145 19:47, 16 במאי 2022 (IDT)

הרב חיים קנייבסקי, למשל, היה אומר לאנשים לעלות לארץ, מפאת קדושתה, ולא הייתי מגדיר אותו ציוני. קדושת הארץ היא גם ערך דתי. בברוך - שיחה 21:14, 16 במאי 2022 (IDT)

עובדה מעניינת, בפיגוע באלעד ביום העצמאות האחרון הפארק היה מלא בחוגגים. זו עיר חרדית. יש הרבה חרדים ציוניים, יש הערכות שמדובר בכמה מנדטים. Yyy774 - שיחה 21:19, 16 במאי 2022 (IDT)

אני לא מצליח להעלות תמונה בערך חדש שאני כותב.

מצב טיפול: חדש

אני כותב ערך חדש בויקיפדיה על נושא היסטורי שלא קיים בויקיפדיה העברית, השקעתי בו המון, אבל אני לא מצליח להעלות אליו תמונה. יש לי קובץ והכל, השתמשתי בויקישיתוף, אבל זה מציג בפניי את ההודעה הזו בשלב האחרון של ההעלאה: "פעולה זו זוהתה באופן אוטומטי כמזיקה, ולכן לא אופשרה. אם לדעתך הפעולה שלך הייתה מועילה, באפשרותך ליצור קשר עם מפעיל מערכת ולהודיע לו מה ניסית לעשות. תיאור קצר של החוק שפעולתך הפרה: Cross-wiki upload filter"

אין לי מושג למה, התמונה ראוייה להיות בערך ואין עליה זכויות יוצרים. מצאתי אותה בויקיפדיה האנגלית איפה שהוא. אשמח לעזרה בנושא, וגם, איך אניי משנה גודל של תמונה לפני ההעלאה? ―אוהד בר-און (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם התמונה נמצאת בוויקיפדיה האנגלית, יש שתי אפשרויות: או שהיא כבר נמצאת בויקישיתוף ואז זמינה אוטומטית לכל הוויקיפדיות, או שהיא רק מקומית בוויקיפדיה האנגלית, ואז זה כנראה שבלל שהייתה סיבה טובה לא להעלות אותה לוויקישיתוף: היא כנראה זמינה לשימוש רק בשימוש הוגן עם כל מיני מגבלות. במקרה הזה יכול להיות שאפשר להעלות אותה מקומית לוויקיפדיה העברית, על איזו תמונה מדובר?

באופן כללי המקום לשאול שאלות טכניות על ענייני עריכה הוא דלפק הייעוץ. Tzafrir - שיחה 17:48, 16 במאי 2022 (IDT)

כמוכן: באופן כללי אין צורך לשנות גודל תמונה. התמונה מאוחסנת בשרתים באיכות מקסימלית ומוקטנת לגדלים הנדרשים כאשר היא מוצגת בערכים. לדוגמה: התמונה הזו שהועלתה במקור ברזולוציה של 2,536×1,889, מוצגת אצלי כרגע כ־800×596 ומוצגת בעוד כמה גדלים אחרים במקומות שונים. הטיפול בזה אוטומטי ושקוף. Tzafrir - שיחה 18:20, 16 במאי 2022 (IDT)

לוח שנה

מצב טיפול: חדש

האם יכול להיות מצב שבו חודש עברי וחודש גרגוריאני יתחילו באותו יום?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 00:17, 17 במאי 2022 (IDT)

זה קורה כל כמה שנים, ובלבד שמתעלמים מכך שבלוח הגרגוריאני כל יום מופרד מקודמו בחצות הלילה בעוד שבלוח העברי כל יום מופרד מקודמו בין השמשות. לגופו של עניין: אם למשל הסתנכרנות התאריכים נבדקת בצהרי היום, אז בפעם האחרונה זה קרה בתחילת ספטמבר 2019, שהסתנכרנה עם תחילת אלול התשע"ט (מה שגרם אז לכך שגם פתיחת שנת הלימודים שבבתי הספר הממלכתיים הסתנכרנה אז עם פתיחת שנת הלימודים שבישיבות). הפעם הבאה תקרה בפתיחת שנת 2025, שתסתנכרן עם תחילת טבת התשפ"ה. ואגב זה יקרה שוב חודשיים אחר כך. אבל אם הסתנכרנות התאריכים נבדקת - לא בצהרי היום אלא - למשל בתשע בערב [בישראל], אז היא קרתה השנה (התשפ"ב-2022) שלוש פעמים: בחודש הנוכחי (אייר-מאי), ובחודש הקודם (ניסן-אפריל), וחודשיים לפני כן (אדר א'-פברואר). סמי20 - שיחה 01:15, 17 במאי 2022 (IDT)

וואו סחתין! מאיפה יש לך את הנתונים האלה?--2A00:A040:196:303F:D158:B59B:BA23:FFB1 10:01, 17 במאי 2022 (IDT)

איזה נתונים? של מתי כל יום מופרד מקודמו, האם בחצות הלילה או בין השמשות? לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך יממה. ואם כוונתך לשאול מנין לי ששנת הלימודים בבתי הספר הממלכתיים מתחילה באחד לספטמבר בעוד ששנת הלימודים בישיבות מתחילה באחד באלול, אז לדעתי זה אמור להיות כתוב בתוך הערך שנת הלימודים. ואם כוונתך לשאול מנין לי נתוני תאריכי ההסתנכרנות, אז לדעתי זה אמור להופיע בערכים של כל השנים שציינתי, כלומר של 2019/תשע"ט ושל 2025/תשפ"ה ושל השנה הנוכחית הגרגוריאנית והעברית. סמי20 - שיחה 10:16, 17 במאי 2022 (IDT)

אם מעניינת אותך באופן כללי ההשוואה בין הלוח העברי לגרגוריאני, תור בגוגל אחרי 'נוסחת גאוס', וכל מה שנכתב סביבה. היא הוזכרה בקצרה בהלוח היוליאני#חישוב התאריך היוליאני של חג הפסח. ואולי גם אפשר לגזור משם לשאלה הספציפית שלך. בברוך - שיחה 14:40, 17 במאי 2022 (IDT)

השאלה הספציפית שלי הייתה בת שתי מילים: "איזה נתונים?", ובכך התכוונתי להגיב לשאלת קודמי בת שש המילים: "מאיפה יש לך את הנתונים האלה?". האם כשהתייחסת "לשאלה הספציפית" (כלשונך), התכוונת לאחת משתי השאלות הנ"ל? ובכלל, האם אתה בטוח שהגבת לאדם הנכון? או שמא יש לבצע הזחה בתגובתך? סמי20 - שיחה 15:10, 17 במאי 2022 (IDT)

התכוונתי לענות שאלת האנונימי הראשון שלנו. מאז שכולנו משתמשים בכלי התגובה האוטומטית מצב ההזחות בכל דפי השיחה בכי רע, ועמך הסליחה. בברוך - שיחה 17:12, 17 במאי 2022 (IDT)

@סמי20: חודשיים רצופים, לא מצאתי מחזוריות:

• 1 באפריל ובמאי 2014 עם א' בניסן ובאייר ה'תשע"ד
• 1 בנובמבר ובדצמבר 2027 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תשפ"ח
• 1 ביוני וביולי 2049 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תת"ט
• 1 באפריל ובמאי 2060 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"כ
• 1 ביוני וביולי 2068 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתכ"ח
• 1 בנובמבר ובדצמבר 2073 עם א' בחשוון ובכסלו ה'תתל"ד
• 1 ביוני וביולי 2087 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתמ"ז
• 1 באפריל ובמאי 2090 עם א' בניסן ובאייר ה'תת"נ
• 1 ביוני וביולי 2098 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתנ"ח
• 1 ביוני וביולי 2117 עם א' בסיוון ובתמוז ה'תתע"ז

87.69.242.88 15:07, 17 במאי 2022 (IDT)

תלוי באיזו שעה בודקים את הסתנכרנות התאריכים. התאריכים שאותם ציינת תקפים רק אם ההסתנכרנות נבדקת למשל בצהרי היום. אבל אם היא נבדקת למשל בתשע בערב [בישראל], אז כפי שציינתי בסופה של תגובתי הראשונה - כבר בשנה הנוכחית הייתה הסתנכרנות כזאת במשך חודשיים רצופים - שמסתיימים בחודש הנוכחי שבו אנו עומדים כעת. לגבי המחזוריות: ברור שיש כזאת, רק שהיא די מסובכת. קל להוכיח שקיימת כזאת, מתוקף העובדה שכל הנוסחאות לחישובי התאריך העברי והגרגוריאני מבוססות על מספרים רציונאליים. סמי20 - שיחה 15:18, 17 במאי 2022 (IDT)

מישל קישקה

מצב טיפול: נענה

מישהו כאן קרא אולי את "פלאפל עם חריף"? יש בתיאור העלילה בערך סתירה לגבי סדר האירועים ואשמח אם מישהו יידע את הסדר הנכון. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:42, 17 במאי 2022 (IDT)

מצאתי מקור, תודה. יהודית1000 - שיחה - 💜 16:50, 17 במאי 2022 (IDT)

שימוש במספרים מרוכבים

מצב טיפול: חדש

אפשר דוגמאות ברמה של תלמידי תיכון לשימושים פרקטים למספרים מרוכבים? ―147.161.9.84 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נדמה לי שיש להם שימוש בחישובי זרמים חשמליים. אולי בעלי הידע בהנדסהAvishay, טבעת-זרם, IdoPerry, ruleroll (בעיקר הנדסת מכונות), Tshuva, PathSearch, עמית אבידן, Gabi.dadashev‏ ידעו יותר. פעמי-עליון - שיחה 21:08, 17 במאי 2022 (IDT)

עבור וקטורים מרוכבים שלומדים בי"ב לבגרות של 5 יח"ל מתמטיקה, שאלון 582. כמדומני שבלי קשר לתיכון, יש למספרים מרוכבים שימוש בתורת המיתרים. ארז האורז • שיחה 21:11, 17 במאי 2022 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: זה בערך כמו לשאול אם יש שימוש פרקטי למספרים שליליים... אפשר גם בלעדיהם ואפשר בלי אפס ובלי ספרות עשרוניות (כל המתמטיקה של היוונים, הבבלים והמצרים נוצרה בלי המושגים האלה) - אבל המתמטיקה הרבה יותר פשוטה ונקיה כשמתייחסים למרוכבים פשוט כמספרים (כמו השליליים והרציונליים). אם רוצים בכל זאת דוגמה מעשית, התמרת פורייה, שמשמשת בניתוח, יצירה ודחיסה של אותות שמע ותמונות, מנוסחת באלגנטיות עם מספרים מרוכבים, ובלעדיה לא היו שירים וסרטונים על הטלפון הסלולרי (וגם לא טלפון סלולרי, אבל את זה מסובך יותר להסביר). צחקשוח - שיחה 21:54, 17 במאי 2022 (IDT)

א. היה מומלץ ששאלתך תוצג במקום הנכון, כלומר בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

ב. לגופו של עניין: אני חותם על כל מילה של צחקשוח. דבריו מדויקים בתכלית הדיוק.

ג. ועוד הייתי מוסיף על דבריו, שבלימודי חשמל של מגמת פיזיקה בבית ספר תיכון, יש פרק על עכבות (ככה זה לפחות בספר של סירס-זימנסקי שאיתו למדתי פיזיקה בתיכון), ומתברר שהעכבה מנוסחת על ידי מספרים מרוכבים. אבל בגדול, כמו שכתב צחקשוח, המספרים המרוכבים רק עוזרים לאלגנטיות (של הניסוח ושל ההוכחות), אבל לא הכרחיים. ממש כפי שקורה עם האפס ועם המספרים השליליים.

ד. הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים, היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה: למשל נניח ששואלים האם יתכן תיאורטית מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס. אם לוגית לא יתכן כזה מספר אז מתבקש להוכיח זאת, אבל אם הוא כן יתכן לוגית אז מתבקש לשאול מהו? כתשובה עונים בהתחלה, שאפשר להוכיח שקיומו של מספר כזה אינו סותר את הלוגיקה, ובתשובה לשאלה מהו המספר הזה האפשרי לוגית עונים: אפשר להוכיח שכל מספר כזה (אם קיים) אינו [מספר אשר] גדול מאפס וגם אינו [מספר אשר] קטן מאפס וגם אינו אפס, ולכן כדי לענות מהו המספר הזה אין ברירה אלא להמציא לו שם - שהרי כל השמות האחרים הידועים הנם כבר תפוסים על ידי מספרים החיוביים והשליליים והמאופסים שכאמור אינם יכולים לכלול את המספר הזה. ובכן אם נעניק למספר הזה את השם "מספר דמיוני" (שאגב הנו שם סטנדרטי עבור כל מספר כזה), ממילא קיבלנו מענה לשאלה "מהו" המספר הזה האפשרי לוגית. אגב, כל זה מוביל להגדרת המספר המרוכב בתור סכום של מספר דמיוני עם מספר חיובי או שלילי או מאופס. השימוש המודגם כאן במספרים מרוכבים הוא כאמור רק בתיאוריה, לא בפרקטיקה, אבל הוא צץ אחרי שהוכח שעצם קיומו של מספר דמיוני אינו סותר את הלוגיקה.

ה. הנה עוד דוגמה תיאורטית, שגם היא אמורה להיות מובנת על ידי כל בוגר תיכון, והפעם מתחום הגאומטריה: אנחנו מתבקשים לנסות לתאר לעצמנו משולש ישר-זווית, שהיקפו עשר יחידות, וששטחו חמש יחידות (רבועות), ושאורך היתר שלו שתי יחידות. השאלה היא האם עצם קיומו של משולש כזה סותר את הלוגיקה - כי אם כן, אז ברור שלא נוכל לתאר אותו לעצמנו. ובכן מתברר שניתן להוכיח, כי עצם קיומו של משולש כזה אינו סותר את הלוגיקה, וכי כל אחד משלושת הנתונים המספריים הנ"ל הוא תוצאה לוגית הנובעת-בלבדית מצירוף השניים האחרים. ואולם עוד מתברר, שעדין משולש כזה יהיה תיאורטי בלבד - משום שלשתי צלעותיו האחרות יהיו אורכים מרוכבים בלתי ממשיים (למעשה האורך של כל אחת משתיהן יהיה שלוש יחידות ועוד/פחות היחידה הדמיונית בהתאמה). עם זאת, עדין האורכים התיאורטיים האלה משפיעים על שאר הנתונים המספריים המעשיים (הטבעיים) שצויינו לגבי המשולש, ולסיכום: גם לאורכים מרוכבים בלתי ממשיים של צלעות-משולש - יכולה להיות השלכה מעשית (גאומטרית) על נתונים מספריים מעשיים (ואפילו טבעיים) של משולש תיאורטי כזה שאפשרי לוגית.

ו. אסיים בדוגמה שמדגימה שימוש במספר דמיוני (כמקרה פרטי של מספר מרוכב), באופן שמובן גם הוא על ידי כל בוגר תיכון, והפעם - לא מתחום הפיזיקה או האריתמטיקה או הגאומטריה - אלא מהתחום הלוגי או אף המשפטי המאוד מעשי (של דיני עדויות): ובכן כידוע, בין אם ערכם של דברי עֵד הוא אמת, ובין אם ערכם הוא שקר, העד יעיד עליהם רק - "דבריי הם אמת" - שהרי גם אם הם שקר הוא בהכרח ישקר לגביהם ולכן יעיד עליהם שהם אמת. כעת הבה נסמן, על ידי המספר אחד - את האמת, ועל ידי המספר מינוס אחד - את השקר. כדי למצוא מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם אמת", ניתן למשל להוציא את השורש הריבועי - של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר להוציא שורש ריבועי - של אמת - כלומר של אחד, וכך מקבלים כי - הואיל ולשורש הריבועי של אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן אחד וגם מינוס אחד - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם אמת" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן אחד (כלומר אמת) וגם מינוס אחד (כלומר שקר), ומכאן שכאשר עֵד מעיד על דברי עצמו "דבריי הם אמת" - אז לא ניתן להכריע האם ערך דבריו הוא אמת או שקר כי שתי התוצאות אפשריות. עכשיו נשאל במקביל מהו ערך דברי עֵד שמעיד עליהם "דבריי הם שקר": ובכן שוב נוציא כמקודם את השורש הריבועי של נוסח עדות העד על דברי עצמו, כלומר נוציא שורש ריבועי - של שקר - כלומר של מינוס אחד, וכך נקבל כי - הואיל ולשורש הריבועי של מינוס אחד יש שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית וגם מינוס יחידה דמיונית - לכן גם כששואלים מהו ערך דברי העד המעיד עליהם "דבריי הם שקר" מתקבלות שתי תוצאות אפשריות שהן יחידה דמיונית (כלומר ערך פרדוקסאלי שהיה אמור כביכול להתקבל על ידי פרדוקס השקרן במסגרת של לוגיקה דו-ערכית) וגם מינוס יחידה דמיונית (כלומר ערך שהיה אמור כביכול להישלל פרדוקסאלית כנ"ל). לסיכומו של הלך-המחשבה הזה: כששמים לב - הן לשתי התוצאות האפשריות של ערך העדות "דבריי אמיתיים" והן לשתי התוצאות האפשריות של הוצאת השורש הריבועי של אחד - אז מייד מגלים [איזומורפיזם המאפשר לערוך] הקבלה, בין מה שאפשר להגיד על ערך העדות "דבריי שקריים" - שהוא כמובן ערך שאינו מתאפשר במסגרת לוגיקה דו-ערכית, לבין מה שאפשר להגיד על הוצאת השורש הריבועי של מינוס אחד - שכמובן אינה מתאפשרת במסגרת של המספרים הממשיים. מסקנה סופית: היחידה הדמיונית, בתור מקרה פרטי של מספר מרוכב, יכולה לייצג (במסגרת של לוגיקה ארבע-ערכית) את ערך העדות המעידה על עצמה "דבריי הם שקר". במילים אחרות: הואיל ומעשית יתכן מצב - שבו אדם יעיד (למשל בבית משפט או בכלל) על דברי עצמו "דבריי הם שקר" - בלי שהשמים יפלו (הנה הרגע ביצעתי ניסוי מעשי כזה והשמים באמת לא נפלו), לכן היחידה הדמיונית - שכאמור יכולה לייצג (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) את ערכם של דברי האדם הזה - יכולה לשקף (במסגרת הלוגיקה הנ"ל) מצב מעשי (כגון המצב הנ"ל שכאמור מתאפשר גם בלי שהשמיים יפלו).

סמי20 - שיחה 02:24, 18 במאי 2022 (IDT)

אם המטרה היא לסייע למישהו להבין משהו על מספרים מרוכבים, הייתי מוחק את שלושת הסעיפים האחרונים. אין מספרים שהם "אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס"; אין משולשים עם צלעות מרוכבות; ואין משמעות לערכי אמת מרוכבים. Not even wrong. עוזי ו. - שיחה 22:11, 21 במאי 2022 (IDT)

לא ברור לי אל מה אתה מתכוון בדבריך, ולמען האמת אני די מופתע מעצם העלאתם.

הבה ניקח למשל את טענתך הראשונה כנגד סעיף ד' שבתגובתי הקודמת (אחר כך נדון בטענותיך אחרות): "אין מספרים שהם אינם גדולים ואינם קטנים מאפס וגם אינם אפס". האם בזה התיימרת להביע, את דעתך שלך, או את דעת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים? אם בזה התכוונת להביע את דעתך שלך - שאין כזה מספר, אז על סמך מה אתה קובע שאין? איך למשל תצליח להפריך את הטענה, כי כל "יחידה דמיונית" היא מספר כזה (אשר אינו [מספר ש]גדול מאפס וגם אינו [מספר ש]קטן מאפס וגם אינו מאופס), וכי יש גם יש "יחידה דמיונית" כזאת? ב"יחידה דמיונית" אני מתכוון כמובן אל פתרון המשוואה xx+1=0. מאידך, אם בדבריך התכוונת רק לצטט את טענת האדם אשר לו אני מנסה לסייע בהבנת מהות המספרים המרוכבים, אז היה מצופה ממך לשים לב שאני הקפדתי לטעון (למשל בסעיף ד' שבתגובתי הקודמת אשר בו אנו דנים כעת), לא שיש פתרון למשוואה הזאת, אלא רק שקיום פתרון עבורה "אינו סותר את הלוגיקה" - וזאת אגב בשונה למשל מהמשוואה x=x+1 אשר כל פתרון עבורה כן סותר את הלוגיקה.

ברגע שאבין לאן חתרת כשהעלית את טענתך הראשונה, יהיה לי יותר קל להתייחס גם לשתי טענותיך האחרות, משום שסעיף ד' שבתגובתי הקודמת הוא הבסיס התיאורטי לשני הסעיפים שאחריו. סמי20 - שיחה 22:49, 21 במאי 2022 (IDT)

סמי20, סביר להניח שאתה מנסה לעזור, אבל התשובה שלך אכן אפילו לא שגויה. אין צורך להפריך/להוכיח את הטענה ש"מספר מרוכב הוא אינו גדול, אינו קטן ואינו שווה לאפס". זו טענה שפשוט מבלבלת בין מושגים. גדול וקטן אלו מושגים המוגדרים על הציר הממשי, ולא על המישור המרוכב. הטענה $3<-5i$ היא לא נכונה ולא שגויה. היא פשוט חסרת משמעות מתמטית. והמספר 0 אינו שונה מהותית מהמספר 3 לצורך עניין זה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:30, 23 במאי 2022 (IDT)

Corvus, אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים:

1. התכונה "כשר", כמו גם התכונה "טרף", מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית. אבל התכונה "אינו כשר/טרף", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה הלכתית: למשל, הטענה "המספר שבע אינו כשר/טרף" אינה טענה הלכתית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר שבע לא ניתן להחיל את הקטגוריה ההלכתית הכוללת בין השאר את התכונה "כשר/טרף". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר שבע אינו [מאכל] טרף (ואגב הוא גם אינו מאכל כלל). לכן, הטענה "המספר שבע אינו [מאכל] טרף" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה "המספר שבע כשר" (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות הלכתית (כלומר מסדר ראשון).

2. התכונה (של איקס): $0\geq x$, כמו גם התכונה השקולה (של איקס): $\neg (0<x)$, מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית. אבל התכונה (של איקס): "x אינו גדול מאפס", אינה מתיימרת להשתייך לקטגוריה אריתמטית: למשל, הטענה (על היחידה המרוכבת הדמיונית): " $i$ אינו גדול מאפס" אינה טענה אריתמטית אלא - היא טענה מסדר שני (טענה פילוסופית), ולמעשה היא טומנת בתוכה את תת-הטענה (מסדר שני) - שעל המספר $i$ לא ניתן להחיל את הקטגוריה האריתמטית הכוללת בין השאר את התכונה " $x$ גדול מאפס". במילים אחרות: הטענה היא שהמספר $i$ אינו [מספר אשר] גדול מאפס (ואגב הוא גם אינו מספר ממשי כלל). לכן, הטענה (על היחידה הדמיונית): " $i$ אינו [מספר אשר] גדול מאפס" - היא אמיתית, מה שכמובן לא ניתן להגיד על הטענה $\neg (0<i)$ (ועל דומותיה) - שלמעשה מתיימרת להיות אריתמטית (כלומר מסדר ראשון).

אני מקווה שכעת כוונתי המקורית ברורה. סמי20 - שיחה 12:34, 23 במאי 2022 (IDT)

הכוונה שלך ברורה, אבל זה אפילו לא שגוי. כשמתמטיקאי אומר "המספר A אינו גדול מ-B", אז זה אומר ש-A,B ממשיים. אין אפשרות להשתמש במושגים "גדול" ו"אינו גדול" בשדה ללא סדר מלא. אין פה יותר מדי אפשרות להתפלסף: ברגע שכתבת "A אינו גדול מ-B" אתה כבר מגדיר יחס סדר. זאת לא "שלילת קטגוריה", אלא טענה שמגדירה קטגוריה ל-A,B. ‏ Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:17, 23 במאי 2022 (IDT)

ככל שאני מתרשם, כוונתי טרם התבררה לך, משום שטרם מילאת את בקשתי הכלולה בכוונה הזאת, אז אחזור על הבקשה, כי היא ממש קריטית: "אנא הגד לי עם איזה משני הסעיפים הבאים אתה מסכים". כזכור, הבקשה מתייחסת לשני הסעיפים שבהודעתי הקודמת. מאוד אודה לך אם תעבור על כל אחד משניהם ותציין לגביו "מסכים" או "חולק". אני מקווה, שאחרי שתעשה זאת, אז כוונתי המקורית תהיה סוף סוף ברורה. סמי20 - שיחה 13:58, 23 במאי 2022 (IDT)

בסעיף ד’ אתה לא נותן דוגמה לשימוש במספרים מרוכבים. אתה מנסה לשחזר את הגדרת המספרים הדמיוניים. כלומר: אין שורש למשפר שלילי על ציר המספרים. אפשר להמציא מספר שערכו הוא שורש של מספר שלילי (ושברור שאינו על ציר המספרים). בסדר. אבל לא הסברת שם בכלל מה תורמת ההמצאה השרירותית הזו, וזה הרי מה שנשאלנו כאן.

על סעיפים ה’ ו־ו’ אני מסכים עם ההבחנות של עוזי ושל העורב.

אבל אם כבר חוזרים להגדרות: המקום הראשון שבו היה שימוש לגיטימי למספרים דמיוניים היה פתרון משוואה ממעלה שלישית (בנעלם אחד): כולנו למדנו בתיכון לפתור משוואה ממעלה שניה. היה ידוע יש לה שני פתרונות, אחד או אף אחד. בתקופת הרנסנס באיטליה עבדו כמה אנשים על פתרון המשוואה. ג'ירולמו קרדאנו הגיע לפתרון הכללי. כדי להגיע לפתרון הזה, עוברים כמה שלבים. אחד מהם הוא פתרון של משוואה ממעלה שניה. הסתבר לקרדנו שיש מקרים שבהם למרות שלאותה משוואת עזר לא היו פתרונות, אפשר היה להעמיד פנים שיש לה פתרונות (בעזרת השורש של ‎-1) ולמצוא פתרונות אמתיים למשוואה המקורית. אז בחזרה לשאלה שבה עסקנו: הבנת פתרון המשוואה ממעלה שלישית היא תרגיל מעניין לתלמידי תיכון. Tzafrir - שיחה 20:24, 23 במאי 2022 (IDT)

לגבי סעיף ד' (שדן באריתמטיקה נטו), הבה נעשה סדר: השואל ביקש דוגמה מעשית, אז מצד אחד איכזבתי אותו בזה שכתבתי לו בסעיף ד' כי "הדוגמה הפשוטה ביותר שעליה ניתן לחשוב ככזו שמעודדת שימוש במספרים מרוכבים היא לא בפרקטיקה אלא רק בתיאוריה": כלומר כתבתי בסעיף ד' לשואל, מתוך שקיפות מלאה ויושר אינטלקטואלי, שאני לא הולך למלא את בקשתו למענה "פרקטי", אלא אני הולך לתת לשואל תובנה "תיאורטית" בלבד. כל זמן שאני מגיב לשואל מתוך יושר אינטלקטואלי וגילוי נאות, אז אין פגם בדבריי, ובלבד שאני לא סתם מבזבז את זמן-השואל (שביקש משהו מעשי) אלא אני בא מולו עם איזושהי בשורה. אז זהו, שאכן באתי מולו עם בשורה (אשר אין זה מן הנמנע שהיא לא הייתה ידועה לו) והיא כי, מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה, וזאת אגב שלא כמו - מספר אשר שווה לעוקבו - שכידוע הנו כן סותר את הלוגיקה. ברגע שמתבשרים כי - מספר אשר מכפלתו בעצמו קטנה מאפס - אינו סותר את הלוגיקה (שלא כמו וכו'), אז זה כבר מעניק תובנה חדשה - שלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל "קו ישר עקום" (כלומר משהו שאינו אפשרי תיאורטית) - אלא מדובר כאן במשהו שמזכיר לנו למשל דרקון (שהוא כן אפשרי תיאורטית): לא כולם יודעים מה זה בכלל דרקון, אז הם מנסים לברר כל מיני פרטים "מעשיים" לגבי מהותו, אז אני מגלה להם שהדרקון במהותו הנו חיה בעלת שבעה זנבות שיורקת אש מלשונה (או בנמשל: אני מגלה להם שמספר דמיוני הוא מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס) - ובמיוחד אני מגלה להם שהחיה הזאת אפשרית מבחינה תיאורטית ושלכן היא אינה כמו קו-ישר-עקום שאינו אפשרי מבחינה תיאורטית - ולדעתי כל זה אומר הרבה מאוד לכל מי ששאל והתעניין לקבל פרטים מעשיים על הדרקון: אז אמנם אני לא נותן לשואל פרטים "מעשיים" במשמעות (הפיזית) שאליה הוא התכוון, אבל עדין אני כן נותן לו פרטים שהנם "מעשיים" בְּמשמעות - אמנם אחרת - אם כי לא פחות חשובה: שהרי בזכות מה שגיליתי על הדרקון - הן לגבי תכונותיו התיאורטיות והן לגבי עצם היתכנותו התיאורטית, אני כעת יכול להסיק מסקנות תקפות על הדרקון אשר להן יש גם משמעות, למשל אני יכול להסיק שאם אפגוש בו אז מומלץ שאתרחק ממנו כדי שהוא לא ישרוף אותי באש היוצאת מלשונו. המסקנה הזאת היא אמנם תיאורטית, אבל עדין יש משמעות וחשיבות גם לתיאוריה (למשל בזכות המסקנות התיאורטיות החדשות ובעלות המשמעות שנובעות ממנה - שתהיינה חשובות מעשית עבור למשל סופר הכותב סיפור-ילדים על דרקונים והמעוניין שהסיפור יהיה קוהרנטי כדי שהקוראים לא יוכלו להקשות עליו קושיות). בכל מקרה, דבר אחד בטוח: לא ניתן להאשים אותי בזה שהצטמצמתי לתיאוריה, משום שעל הסייג הזה של התיאורטיות - אני כאמור הצבעתי מלכתחילה בפני השואל - מתוך גילוי נאות ושקיפות מלאה.

לגבי סעיפים ה',ו': כבר כתבתי שהם מבוססים על סעיף ד'. ברגע שמבינים את חשיבות סעיף ד', ממילא מבינים את חשיבות סעיפים ה',ו'.

לגבי קרדנו: מבחינה היסטורית הוא אכן השתמש במספרים בלתי ממשיים (אגב רק כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים אבל לא כדי למצוא לה פתרונות אם לה פתרון ממשי יחיד משום שבמקרה כזה קרדנו לא הרגיש צורך להשתמש במספרים בלתי ממשיים), אבל אם תסתכל בדף המשתמש שלי סעיף 6 תראה כי, אילו קרדנו היה נוקט בטקטיקה אחרת הוא היה מבחין שבשום מצב אין צורך במספרים בלתי ממשיים (אפילו לא כדי למצוא פתרונות למשוואה המקורית אם לה שלושה פתרונות ממשיים), מה שמחזיר אותי לסעיפים ב',ג' שבתגובתי הראשונה.

לא הבנתי. האם אתה רוצה את הדוגמאות ברמה של תלמידי תיכון, או שהשימוש הפרקטי יהיה ברמה של תלמידי תיכון? עמית - שיחה 21:46, 17 במאי 2022 (IDT)

מי שמכיר את התורה...

מצב טיפול: נענה

בעלי הידע בתנ"ךאמרי אביטן, דבירותם, קובץ על יד, טוויג, יואל מרקו, יאיר דב, Meni yuzevich, שילוני, shaishyy, היידן, david7031, Zozoar, Nahum, תלם, מי-נהר, בן עדריאל, סנסן ליאיר, מר נוסטלגיה, יהודי מהשומרון, איש גלילי, biegel, , צור החלמיש, בר-כח, דוד שי, מבני הנביאים, עמית אבידן, ראובן מ., Neriah, ספסף, TergeoSoftware, עומר קדר, בן דרוסאי, AviStav, צורייה בן הראש, מגבל, משה כוכבי, Ani6032, פעמי-עליון, Effib, יחיאל הלוי, הימן האזרחי, SuperBasil, נתן טוביאס, באלדור, ס.ג'יבלי, פסוק שמדבר על שני גברים שנלחמים ואשתו של אחד מהם קופצת על השני ונוגעת במבושיו. מישהו יכול לכוון אותי? תאו הארגמן - שיחה 20:51, 17 במאי 2022 (IDT)

ספר דברים, פרק כ"ה, פסוק י"א. דוד שי - שיחה 20:55, 17 במאי 2022 (IDT)

תודה רבה! תאו הארגמן - שיחה 21:04, 17 במאי 2022 (IDT)

עוד מישהו שיכול לעזור במצבים כאלו ;) Tshuva - שיחה 04:33, 18 במאי 2022 (IDT)

קיצור עונשי מאסר בישראל

מצב טיפול: חדש

האם יש במשפט הישראלי חקיקה הקובעת עונש מאסר מינימלי, באופן המגביל ועדת שחרורים בקיצורי מאסר? בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון--נדב - שיחה 21:38, 17 במאי 2022 (IDT)

ראה חוק שחרור על-תנאי ממאסר - ההגבלה היחידה היא בעניינו של יגאל עמיר. דוד שי - שיחה 05:34, 18 במאי 2022 (IDT)

"המלצה לקציבת העונש לא תינתן בעניינו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה ממניע פוליטי־אידאולוגי ושם משפחתו מתחיל באות ע'". 2A01:6500:A042:D995:67A7:5C56:3B7:C939 23:31, 18 במאי 2022 (IDT)

להבנתי, עורך דין מפולפל מספיק יכול להתפתל בסוגיה הזו של יגאל עמיר: אם נצמדים באופן דווקני לנוסח החוק, יש יכולת לנשיא לחון אף את רוצח ראש הממשלה, משום שכל ההגבלה של החוק היא על היכולת של ועדת השחרורים המיוחדת "להמליץ... לקצוב את עונשו של האסיר", ולא על היכולת של הנשיא לקצוב בפועל ללא המלצה. אביתר ג' • שיחה • 13:59, 13 ביוני 2022 (IDT)

אם תאכל טוב תגדול להיות גבוה

מצב טיפול: חדש

אם ילד אוכל הרבה, אז הוא גדל להיות שמן.

אבל האם זה נכון שאם מישהו אוכל הרבה, אז הוא גדל יותר גבוה? היגיון אומר שככל שיש יותר חומר לבניה (חלבון, שומן) ויותר אנרגיה נדרשת לבניה (פחמימות) אז הגוף צפוי להיות גדול יותר.

אבל מצד שני, ילדים נמוכים בדרך כלל לא סובלים לרוב מהרעבה בחברה המערבית.

אז האם יש קשר בין אכילה מרובה בגיל צעיר לבין גובה או לא?

הגובה לא תלוי בכמות האוכל שהילד אוכל אלא אך ורק בגנטיקה. יוצא הדופן היחיד שבו התזונה יכולה להשפיע על הגובה הוא תת-תזונה קיצוני, כמו שיש למשל בצפון קוריאה, שם האנשים נמוכים יותר באופן משמעותי מאחיהם שמדרום לחומה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 22:58, 18 במאי 2022 (IDT)

ננשכתי על ידי כלב. לבעל הכלב יש ביטוח, אך הביטוח מתנער

מצב טיפול: חדש

ננשכתי על ידי כלב ולבעל הכלב יש ביטוח. הביטוח טוען שלא בטוח שאקבל פיצוי. למרות שהנשיכה הייתה עוצמתית, הכאב נמשך כמעט חודש ואני גורר צלקת משמעותית.

מה מכאן הלאה? הביטוח אמור לפצות אותי? עליי להגיש תביעה נגד בעל הכלב? מי קובע את גובה הפיצוי?

כדאי שתפנה לעורך דין העוסק בנושא, כי לפי התיאור שנתת מגיע לך פיצוי נכבד, וסביר שלא תגיע אליו בכוחות עצמך. דוד שי - שיחה 19:36, 18 במאי 2022 (IDT)

לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II

מצב טיפול: חדש

ראיתי בהרבה מקומות שאמרו שהF-35 לא יכול להחליף את הF-16 והF18 בגלל שבתאי החימוש הפנימיים שלו אין הרבה מקום, ואם משתמשים במתלים החיצוניים אז זה פוגע ביכולות התמרון והחמקנות. אבל אני מניח שגם אם תולים עליו טילים מבחוץ הוא עדייןהיה עם חתימת מכם יותר נמוכה משל מטוס רגיל, ובכל מטוס כשתולים עליו הרבה טילים/פצצות מבחוץ זה פוגע בביצועים שלו, אז לכאורה הוא עדיין יותר טוב מהם? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש מספר גורמים המשפיעים על יעילות החמקנות של ה-F-35, וזה לא מתמטיקה פשוטה של גורם אחד מתווסף לשני בצורה לינארית. הקפיצה בגודל חתך המכ"ם ל-F-35 תהיה כה דרמטית שזיהוי המטוס במכ"ם יהיה במרחק דומה לאלה של מטוסים מדור קודם. עם זאת, לדעתי הביקורת הזאת של ה-F-35 היא לא מוצדקת. השימושיות של החמקניות של ה-F-35 היא למכה ראשונה, חדירה למרחב מאוים כחלק מפתיחת מערכה. רוב הזמן ה-F-35 לא צריך להיות חמקן באותה מידה ולכן כן יכול להחליף את ה-F-16 ו-F-18 בתפקידים יומיומיים. השאלה היא, האם ההוצאה לרכישת ה-F-35 מצדיקה את עצמה. כל עוד ירכשו יותר ויותר מטוסי F-35, מחירו צפוי לרדת ולדעתי הוא כבר הגיע בערך למחיר של F-16 חדש, אם כי הרבה יותר קל להשיג חלפים ואנשי מקצוע לתמוך ב-F-16 מאשר ב-F-35 ולכן האחזקה היום יומית שלו צריכה להיות יקרה יותר. בגדול כל השיקולים הללו הן פונקציה של דרישות של אסטרטגיית הביטחון הרלוונטית. אם המדינה שמחפשת מטוס קרב צריכה יכולת משמעותית לחדירת עומק בתחילת מערכה או לא וכמה היא מסתמכת על יכולת זאת לצרכים האסטרטגיים שלה. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 09:07, 20 במאי 2022 (IDT)

פנמה

מצב טיפול: חדש

תאילנד - תאילנדית. לבנון - לבנונית. פנמה - ??? ―77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ספרדית ―2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וברצינות: פנמית ―2A01:6500:A045:50A5:56A:CC65:3500:A528 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי אל מה מתכוון השואל ב"תאילנדית": אם לשמה של שפה, אז התשובה הנכונה היא מה שענית בהתחלה. אבל מהדוגמה השנייה שהוא נתן, "לבנונית", משתמע שהוא לכאורה התכוון למשל אל שמה של אזרחות (או של ממשלה או של אוניה וכדומה), ואז התשובה הנכונה היא מה שענית בסוף. אלא שבמקומו של השואל הייתי מנסח עם לוכסן: תאילנד - תאילנדי/ת. לבנון - לבנוני/ת, כדי שכבר מהדוגמה הראשונה יובן שהכוונה בשאלה איננה לשפות אלא לאזרחים וכדומה. ועוד הערה אחרונה לשואל: משום מה השאלה לא נשאלה בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני. סמי20 - שיחה 21:16, 19 במאי 2022 (IDT)

השפה היא תאית (שפה). תושבי הארץ נקראים בעיקרון תאים. לשם השוואה: פינלנדיה זה רק משקה והאנשים נקראים פינים. גם סקוטים נקראים כך ללא הארץ (והפעם המשקה, סקוטץ', נקרא בשמם). לעומתם יש דווקא הולנדים. Tzafrir - שיחה 23:11, 19 במאי 2022 (IDT)

נכון, ואכן גם אני לא רמזתי שהשם הנכון של השפה הוא "תאילנדית". כתבתי אך ורק, שאם השואל התכוון ב"תאילנדית" לשמה של שפה (כפי שאגב מתכוונים לכך - במילה זו - רבים מדוברי העברית), אז כך וכך. ההתייחסות שלי הייתה אפוא לאיזושהי אפשרות בכוונת השואל, בתור אפשרות שלמעשה אינה מופרכת - לאור מה שציינתי בסוגריים שבמשפט הקודם. סמי20 - שיחה 23:58, 19 במאי 2022 (IDT)

@Tzafrir: טעות בקישור. התכוונת כנראה לויסקי סקוטי. 87.69.242.88 10:33, 20 במאי 2022 (IDT)

התכוונתי לאישה. ―77.137.69.28 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז כן. אישה ארגנטינאית, בוליביאנית, גואטמלית, מקסיקנית, פרואנית, קובנית, כמו אישה פנמית, מדברת בספרדית. בברכה, דני Danny-w - שיחה 13:15, 1 ביוני 2022 (IDT)

מתי נוסד רחוב שלום יהודה

מצב טיפול: חדש

לא כתוב על מפרצי צרפת ומיצרי צרפת

מצב טיפול: חדש

אני אשמח עם יהיה כתוב על מפרצי צרפת ומיצריה כי אני עושה עבודה בגאוגרפיה ואין עוד אתרים. תודה, אנונימי

נכנסים לערך על צרפת, עוברים לגרסה הצרפתית שלו ומשם מתקדמים בעזרת 'גוגל תרגום'. Yyy774 - שיחה 00:05, 27 במאי 2022 (IDT)

זו הקטגוריה של מפרצי צרפת בצרפתית Yyy774 - שיחה 00:14, 27 במאי 2022 (IDT)

ניצולי שואה מפורסמים

מצב טיפול: חדש

האם יש דוגמאות לאנשים שהיו מפורסמים לפני המלחמה, ניצלו במהלך השואה וחזרו לתודעה ציבורית לאחר מכן בתפקיד דומה? כלומר ידועים לא בזכות זה שניצלו אלא בזכות פעילות לפני ואחרי המלחמה.

כאלה שבהכרח היו תחת הכיבוש הנאצי ונשלחו למחנות? כי היו גם כאלה שברחו בזמן כמו אלברט איינשטיין וג'ון פון נוימן. (¯`gal´¯) - שיחה 02:17, 21 במאי 2022 (IDT)

טומי לפיד--2A00:A040:196:303F:BDBF:F146:A29D:2663 10:26, 21 במאי 2022 (IDT)

טומי לפיד היה בן 13 כשהגיע לגטו, אז לא סביר שהיה מפורסם. לגבי אלברט איינשטיין וגם ג'ון פון נוימן - הכוונה שלי לאנשים שנפלו תחת הכיבוש עצמו והגיעו לגטאות, מחנות, התחבאו בישובים כבושים או יערות. לא כאלה שהצילו את נפשם לפני שהשואה בפועל התחילה.

למשל לאו בק, ויקטור פראנקל, לאון בלום.Ewan2 - שיחה 12:05, 21 במאי 2022 (IDT)

בנוסף: כל מיני אח״מים שעלו על „רכבת קסטנר״. Tzafrir - שיחה 13:31, 21 במאי 2022 (IDT)

פרנקל היה עד המלחמה ראש מחלקה בבית חולים פסיכיאטרי בווינה החל משנת 1937 כפסיכיאטר פרטי. זאת אומרת לא מפורסם. 2A02:3038:416:C1B3:8D3D:5387:6AC1:F3C4 18:08, 21 במאי 2022 (IDT)

הרב יחיאל יעקב ויינברג, הרב אהרן רוקח, הרב אליעזר הגר. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 09:24, יום ראשון בשבת, כ"א באייר ה'תשפ"ב (IDT).

בעלי חיים שתוארו ב-1758

מצב טיפול: חדש

מדוע בדף קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1758 יש 785 דפים, בעוד בכל הקטגוריות המקבילות על שנים במאה ה-18 יש כמה עשרות לכל היותר (למעט 1766 עם 141)? מה היה מיוחד בשנה זו בתחום הזואולוגיה? --EldadHe - שיחה 19:25, 21 במאי 2022 (IDT)

זה קל: אם תפתח את מרבית הערכים בקטגוריה תראה שבתחתית תיבת המיון, מימין לשנת התיאור, כתוב שם הטקסונום שתיאר את המין: קארולוס ליניאוס. כפי שמוסבר בערכו, בשנת 1758 יצאה המהדורה העשירית והחשובה מכולם של ספרו Systema Naturae, שבעצם ייסד את השיטה המודרנית של הטקסונומיה, ומיין את רוב המינים שהיו מוכרים לאירופאים באותה תקופה. H. sapiens - שיחה 19:38, 21 במאי 2022 (IDT)

מעניין, תודה. --EldadHe - שיחה 19:55, 21 במאי 2022 (IDT)

תוכנת אנדרואיד שנתקעת באמצע תהליך העלאתה בנייד כשמדליקים אותו

מצב טיפול: חדש

מכיוון שתוכנת האנדרואיד תמיד נתקעת באמצעו של כל ניסיון להעלות אותה על הנייד שלי, ובהנחה שהחומרה תקינה, אז לכאורה כדי להתגבר על הבעיה אין ברירה אלא לפרמט הכול ולהתקין מחדש את התוכנה. האמנם זה המוצא היחיד? עקרונית אין לי בעיה להתקין מחדש, רק שזה ייצור בעיה "קטנה": ההתקנה-מחדש תמחק ספריה חשובה המכילה מאות מספרי טלפונים של מכרים, כשאין לי גיבוי לספריה הזאת. סמי20 - שיחה 11:57, 22 במאי 2022 (IDT)

ניסית למחוק את הנתונים של האפליקציה (כעיקרון לפרמט את האפליקציה), או להתקין מחדש, בהנחה שאין לך שם מידע שצריך לגבות לפני. (¯`gal´¯) - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)

לא הבנתי את תגובתך. כשאתה כותב "ניסית", האם אתה מתכוון לקבוע או לשאול (למרות שלא ציינת אף סימן שאלה וגם לא את המילה "האם")?

לגופו של עניין: אני בכלל לא מצליח להתחיל לעבוד עם הנייד, כי כשאני מדליק את המכשיר, אז האנדרואיד לא מצליח לעלות: ניסיון ההעלאה אמנם מתחיל, אבל נתקע באמצע, והמסך עדין נשאר שחור כמעט לגמרי, חוץ מעקבות של כמה אותות מצוקה חזותיים בודדים שמראים את ניסיון העלאת האנדרואיד שלעולם אינה מגיעה לסיומה. אז מה אתה מציע לעשות כדי לחלץ מהנייד את נתוני הספרייה שבה שמורים מאות מספרי טלפון של מכרים? סמי20 - שיחה 15:26, 22 במאי 2022 (IDT)

האמת, לא הבנתי למה בחרת בדרך הזאת. הייתה סיבה לא לפתוח את המכשיר במוד בטוח, המונע הרצת אפליקציות שלא היו במכשיר ברגע הרכבתו, מה שנקרא "יישומי המערכת בלבד"? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:37, 23 במאי 2022 (IDT)

ככל שאני מבין, יש סיכוי אפסי (עד בלתי קיים) ששורש הבעיה הוא באיזשהו וירוס. יותר סביר בעיני, שקבצים מסויימים שאותם מחקתי בטעות מספריית "הורדות" - היו אולי קבצי מערכת שאותן המערכת הורידה פעם אוטומטית בשביל גרסאות עידכון לאנדרואיד. אבל אולי אני טועה, כלומר אולי ספריית "הורדות" אינה יכולה להכיל קבצי מערכת, ולכן הקבצים שמחקתי ממנה לא פגעו באנדרואיד, אלא משהו אחר גרם לבעייה, אם כי לא ברור לי מהו, כי כאמור החשד לוירוסים הוא אפסי (עד בלתי קיים).

על כל פנים, אין בוכים על חלב שנשפך. השאלה היא: מה אוכל לעשות כעת כדי לחלץ את מאות מספרי הטלפון שטמונים אי שם בתוך הנייד, שבהדלקתו הוא מסרב לסיים את העלאת האנדרואיד. סמי20 - שיחה 01:15, 23 במאי 2022 (IDT)

הם אמורים להיות מגובים בגוגל. 87.69.242.88 12:58, 23 במאי 2022 (IDT)

לדעתי כל זה רק אם טרחתי מבעוד מועד לעשות גיבוי. הלא כן? סמי20 - שיחה 14:31, 23 במאי 2022 (IDT)

תלוי איפה בהגדרה אתה שומר. כדי לבדוק, כנס (במחשב) לחשבון ה-GMAIL שבו השתמשת בטלפון, ומצד שמאל (אם התצוגה שלך בעברית, זה הפוך אם התצוגה באנגלית) יש שורה של כפתורים. אחת מהם הוא של דמות בתוך עיגול כחול, ואלו הם אנשי הקשר שלך. בדוק אם ברשימה זו נמצאים המספרים שאתה חושש לגביהם. אם הם נמצאים, כאשר תתחבר לחשבון הגוגל שלך מכל מכשיר הם יופיעו. אם הם אינם, כנראה שלא שמרת שם, בהגדרה.

אני מבין שכנראה מאוחר מדי. כדאי לפנות לאיש מקצוע בתחום אם אנשי הקשר יקרים ללבך. גם עכשיו אפשר לנסות לשחזר אצל חברה מתמחה בשחזור כוננים, זה לא זול. Yyy774 - שיחה 00:03, 27 במאי 2022 (IDT)

תחבורה ציבורית בערב שבועות

מצב טיפול: חדש

ב5/6 בערב, איך אפשר להגיע מנמל התעופה בן גוריון לחיפה?

זה לא ערב שבועות, אלא לקראת צאת החג. דגש - שיחה 14:44, 22 במאי 2022 (IDT)

ליתר דיוק: בכותרת הוא החליף את סדר שתי המילים האחרונות, והתכוון בשבועות בערב. סמי20 - שיחה 15:15, 22 במאי 2022 (IDT)

כנראה קו 905 של אגד, שיוצא מנתב"ג למרכזית המפרץ. ייתכן שעובד במתכונת שבת רגילה, קרי יציאה ראשונה ב-22:30.

כדאי לבדוק באפליקצייה או אתר שעובד מול נתוני מסד הנתונים של משרד התחבורה. אפליקציית מוביט לפלאפון, אתר 'כל בוס' ועוד לחיפוש בגוגל ולתכנן לפי תאריך. Yyy774 - שיחה 23:59, 26 במאי 2022 (IDT)

משתמש:Yyy774, למה לא ניסית את הטיפ בעצמך לפני שכתבת אותו כאן? הרי אם היית מנסה, היית מבין מדוע השאלה נשאלה כאן ולא בכלים הייחודיים.

תפוצת הבונים

מצב טיפול: חדש

לפי הסרטון הזה https://www.youtube.com/watch?v=bnR_5J7c5X8&ab_channel=Zimbax דקה 2:36 יש כיום הרבה יותר בונים מבעבר. האם זה ייתכן?--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 16:09, 22 במאי 2022 (IDT)

יש על זה גם קצת בערך בונה קנדי אבל מפורט יותר בערך האנגלי: w:North American beaver#Ecology: באמריקה הבונים היו בעבר מאוד נפוצים. במאה ה־19 צדו אותם בגלל שפרוות בונה הייתה מוצר נפוץ, והם כמעט נכחדו. בעקבות חוקי הגנת טבע, הם החלו להתאושש ויש הרבה יותר מאשר מה שהיה בעקבות הציד, אבל הרבה פחות ממה שהיה לפני הציד. Tzafrir - שיחה 17:40, 22 במאי 2022 (IDT)

תודה רבה צפריר :)--2A00:A040:196:303F:5446:3D14:A5F5:B411 22:51, 22 במאי 2022 (IDT)

שימוש חוזר באדמה לשתילה

מצב טיפול: חדש

שלום למומחים. בכל שנה בעונת השתילה אני משתמש באדמת העציצים מהעונה הקודמת. לחלק מהצמחים שגידלתי בשנה שעברה (בזיליקום ונענע) הייתה מערכת שורשים גדולה, כך שהאדמה מהעציצים שלהם שזורה ברשת צפופה של שורשים. אני תוהה האם כדאי להשאיר את השורשים (או חלק מהם) באדמה, ז"א האם זה יועיל או יזיק לצמחים החדשים שאני שותל השנה. תודה, יודה אווזי - שיחה 07:46, 26 במאי 2022 (IDT)

יודה אווזי, אדמה גננית חדשה אמורה להיות טובה יותר לשתילה ומחירה אינו רב. בלי מומחיות בנושא - אדמה מאווררת עם אוויר טובה לצמחים ולכן מהפכים את הקרקע לפני השתילה. אדמה עם שורשים היא מהודקת ודחוסה ולכן כנראה שעדיף לאוורר. שים לב שהשנה שנת שמיטה ולכן עדיף מבחינה הלכתית לגדל על רצפה ותחת גג. Yyy774 - שיחה 23:56, 26 במאי 2022 (IDT)

תעודת זהות ישנה

מצב טיפול: חדש

האם קיימת הוראה כלשהי שמבטלת עכשיו או בעתיד את התוקף של תעודות זהות ישנות (לא ביומטריות)? כלומר האם מישהו יכול להמשיך ולהשתמש בתעודה הישנה עד שנת 2100? 79.178.50.187 17:43, 26 במאי 2022 (IDT)

בעבר לא היה לתעודות זהות תאריך תפוגה. כיום תוקפן יפוג עשר שנים לאחר תאריך הוצאתן. כלומר: תוקף האחרונות יפוג בשנת 2027. Tzafrir - שיחה 18:35, 26 במאי 2022 (IDT)

אבל מה אם לא מחדשים את התעודה הישנה? לישנה (שהונפקה לפני שהיה תאריך) אין תוקף. אז היא תקפה תמיד? 79.178.50.187 19:04, 26 במאי 2022 (IDT)

התוקף של תעודה שהונפקה לפני 2012(?) היה במקור לא מוגבל אבל קוצר רטרואקטיבית לעשר שנים. אם מחדשים, מקבלים תעודה ביומטרית. Tzafrir - שיחה 21:48, 26 במאי 2022 (IDT)

מה הזכויות שמאבד מי שלא חידש תעודת זהות שפג תוקפה? האם תישלל ממנו זכות ההצבעה בבחירות? דוד שי - שיחה 22:37, 26 במאי 2022 (IDT)

דוד שי, אפשר להצביע עם תעודה מזהה אחרת כמו רשיון נהיגה, תעודת ח"כ ועוד. אבל ייתכן שעם תעודת הזהות כבר לא יהיה ניתן להצביע. אולי גם יכריזו על זה כעבירה פלילית אם יתחשק להם. Yyy774 - שיחה 23:52, 26 במאי 2022 (IDT)

תעודת הזהות שבידי הונפקה ב-2004. הזדהיתי באמצעותה בבחירות שלפני שנה. הצגתי אותו במבחן נהיגה מעשי. נראה שנכון להיום התוקף שלה הוא אינסופי ולא קיימת שום סנקציה נגד מחזיקי תעודות ישנות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:47, 27 במאי 2022 (IDT)

@Tzafrir – לא נכון. @Corvus – אין תוקף אינסופי. @דוד שי – לידיעה.

‏

תעודת זיהוי שפג תוקפה לפי התאריך שנקוב בה וגם תעודת זהות ללא תאריך תפוגה נקוב החל מ-25/08/2022 לא תוכל לשמש כאמצעי זיהוי. התאריך 25/08/2022 הוא לפי תקנות מרשם האוכלוסין (תקופת תוקפן ופקיעת תוקפן של תעודות זהות), תשע"ב-2012 שפורסמו ב-26/07/2012:

‏

• סעיף 2(א) קובע ש"תקופת תוקפה של תעודת זהות היא עשר שנים ממועד הנפקתה".
• סעיף 7 קובע ש"על אף האמור בתקנה 2(א), תקופת תוקפה של תעודת זהות שניתנה לפני תחילתן של תקנות אלה היא עשר שנים מיום תחילתן" (של התקנות)
• סעיף 6 קובע ש"תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן"; התקנות פורסמו בקובץ התקנות תשע"ב מס' 7146 מיום 26.7.2012 עמ' 1519.

‏

כלומר תוקף התקנות הוא מ-25/08/2012 ו-10 שנים יסתיימו ב-25/08/2022.

‏

לפי רשות האוכלוסין וההגירה – "תעודת זהות שאינה בתוקף כאילו אינה קיימת; תושבים המחזיקים בתעודות שפקע תוקפן אשר יידרשו להציגן לצורך קבלת שירות בגופי הממשלה השונים או בגופים פרטיים הנדרשים לזהות באמצעות תעודת זהות, ייתקלו בסירוב בשל פקיעת תוקף התעודה".

‏

קישורים:

• https://www.gov.il/he/departments/news/old_id_renewal_news
• https://www.hagilboa.org.il/news/385/

וראו חריגים בסוף המכתב של רשות האוכלוסין וההגירה.

‏

‏ 87.69.242.88 12:44, 27 במאי 2022 (IDT)

ניגשתי בבהלה לאתר רשות האוכלוסין וההגירה כדי לקבוע תור לחידוש תעודת הזהות. ביעילות רבה ניתן לי התור הקרוב ביותר - 22 בנובמבר, כן, בעוד חצי שנה. לא אופתע אם כשיגיע תורי הפקיד יגיד לי שפג תוקפה של תעודת הזהות שלי, ולכן אינו יכול לשרת אותי. הצילו! דוד שי - שיחה 13:30, 27 במאי 2022 (IDT)

אתה בכלל בר מזל שהצלחת למצוא תור. 87.69.242.88 22:47, 27 במאי 2022 (IDT)

תאורטית מצבך מול הפקיד טוב יותר ממי שאבדה לו תעודת הזהות. דרכון, רישיון נהיגה... הם יודעים איך לזהות אותך. 87.69.242.88 23:08, 27 במאי 2022 (IDT)

מנה חמה

מצב טיפול: חדש

מישהו יודע להגיד לי איך קוראים למנה חמה באנגלית? ● יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 20:21, 26 במאי 2022 (IDT)

Cup noodle? אם לא, מבוקשך כנראה נמצא בList of instant foods. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 10:06, יום שישי בשבת, כ"ו באייר ה'תשפ"ב (IDT).

תודה דג ירוק 3> ● יונתן770י - שיחה 🙊 (תרגישו חופשי לתייג אותי) 00:01, 28 במאי 2022 (IDT)

שירי ילדים בעברית שתורגמו מגרמנית

מצב טיפול: נענה

שמתי לב שכמות גדולה של שירי ילדים בעברית הם תרגום כמעט מדויק לשירים גרמנים. לדוגמה "לכובע שלי שלוש פינות", "שניים סינים עם כינור גדול", אל המטבח בא כלב (גר'), על ראש הגבעה ( יו-טיוב, עם מילים שונות לגמרי) ובטח עוד שירים שאני לא זוכר או מכיר.

אז השאלה היא: באיזה שלב כל השירים הללו תורגמו? הניחוש שלי שאלו שירים שהביאו איתם אנשי העליה החמישית הותאמו לתנועות נוער. אבל זה לא יותר מניחוש. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:47, 27 במאי 2022 (IDT)

משתמש:Corvus צודק בהחלט. העלייה החמישית שינתה את פני היישוב היהודי בארץ. בניגוד לעליות קודמות, שהיו מטעמים דתיים או סוציאליסטיים, עליה זו הייתה בעיקרה עליית המעמד הבינוני: בעלי מקצועות חופשיים, סוחרים ותעשיינים. שיעור האקדמאים בעלייה זו, ושיעור בעלי ההון והידע המקצועי, היה גדול לעין ערוך ושינה את פני החברה הישראלית. רוב העולים פנו לערים, ואחרים שהתיישבו ביישובים בעלי אופי כפרי הפכו אותם לבעלי אופי עירוני. העיר תל אביב הפכה לעיר הגדולה בארץ, ובחיפה הפכו היהודים לרוב. כמאה יישובים חקלאיים חדשים הוקמו ברחבי הארץ – כפול ממספרם בחמישים השנים הקודמות. בין השאר הייתה ביישוב היהודי המתחדש פריחה תרבותית. בתקופת העליה החמישית נוסדה - על ידי העולים - התזמורת הפילהרמונית הישראלית, נבנו והורחבו בתי קולנוע (לדוגמה, בית הקולנוע עדן – ברחוב לילינבלום 2 בתל אביב שהורחב בשנות ה-30, קולנוע אוריון (ירושלים) שנבנה בשנות ה-30, קולנוע אוריון (תל-אביב) (אולי מישהו יכתוב את הערך), שנפתח ב-1934 ברחוב אלנבי ושינה את שמו לקולנוע אלנבי, קולנוע מוגרבי שנפתח בשנות ה-30, ועוד). פריחה תרבותית זאת הביאה לפריחה משמעותית ופורה בתרבות העברית, הוצאו לאור עיתונים, ספרים, נכתבו שירים. בין השאר היה ביקוש גם לשירי ילדים. מעבר לכך, בשנים 1934–1939 עלו לישראל כ-5,000 ילדים וילדות, נערים ונערות, מגרמניה ומאוסטריה, במסגרת מפעל הצלה וחינוך שנהגה על ידי רחה פראייר ויושם על ידי הנרייטה סאלד, וכונה "עליית הנוער". כמות זאת לבדה - כמעט והכפילה את כמות האוכלוסייה היהודית שהייתה קודם בארץ ישראל. אותם ילדים ובני נוער נדרשו לשירים והפעלות, במסגרת החינוך העברי. מאחר שרוב הגננות היו גם הן מהעליה החמישית, שימוש בשירים מוכרים להן שתורגמו מגרמנית היה טבעי עבורן. עד כאן החפירה. :-) בברכה, דני Danny-w - שיחה 12:31, 12 ביוני 2022 (IDT)

תודה על התשובה המפורטת. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:37, 12 ביוני 2022 (IDT)

האם מותחן אירוטי הוא תת-סוגה של פילם נואר?

מצב טיפול: חדש

מאפיינים של מותחן אירוטי הם לרוב: רצח, אישה קטלנית, פשע אלים, מסתוריות, תפניות בעלילה, פיתוי ויחסים שנחשבים לשוברים מוסכמה (כמו רומן בין שוטר לחשודה, בין בת זוג של עבריין לבין שכנתה וכד').

כל אלו מאפיינים מאוד את הסרט האפל. דוגמה טובה לסצנה מפילם נואר זו אישה יפה מאופרת מעשנת סיגריה כשהיא יושבת משולבת רגליים. סצנה שאפשר למצוא ב"אינסטינקט הבסיסי"- הסרט שברמה רבה מגדיר את הג'אנר "מותחן אירוטי". האינסטינקט הבסיסי זו סרט עם עלילה שנראית כאילו שנלקחה ישירות מהתקופה הקאלסית של שנות ה-50: שוטר שנופל קורבן לפיתויה של חשודה מינית ויפת תואר. אפילו סצנות המרדף עם הרכבים נראות בדיוק נואר. והשוטר כמובן שותה, מעשן ויש לו עבר בעייתי. חסר רק כובע ומעיל גשם מתחת לפנס רחוב.

אז רק אני רואה את זה? או שמותחן אירוטי הוא באמת תת סוגה של פילם נואר? 79.178.50.187 19:55, 27 במאי 2022 (IDT)

האם תאורטית בני אדם יוכלו להפיק חומר מוצק מהגזים בצדק ושבתאי?

בצדק ושבתאי יש שפע גזים. אם בני האדם ישאבו קצת מהם ויבודדו אותם, האם בתנאי מעבדה הם יוכלו להפיק מהם חומר מוצק ובכך "לחסוך" מהחומר המוצק בפלנטות הארציות ובירחים? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה הכוונה "יבודדו"? הגזים בשבתאי וצדק הם מימן והליום, עם כמות קטנה של חומרים מומסים. מימן והליום הם לא חומרים מספיק נדירים או יקרים בשביל לטרוח. אפשר להפיק אותם הרבה יותר בזול בכדור הארץ. שלא נדבר על זה שהיקום מלא בהם. אם הכוונה שלך היא להעיף את המימן וההליום ולהישאר עם אותו אחוז קטן של מומסים שעכשיו יהפוך למוצק: גם פעולה מיותרת. כמות החומר שתפיק תהיה מאוד נמוכה וכמות האנרגיה שתשקיע בתהליך של א) להגיע לצדק ב) לשאוב גז מצדק ג) להתרומם בחזרה לחלל ד) לנדף את הגז המיותר - עולה פי כמה וכמה יותר מכל רווח כלכלי שתחשוב להפיק.

ואין לנו שום מחסור בחומר מוצק במערכת השמש ולא צפוי להיות. אין לנו צורך לחסוך בחומרים מוצקים שיש בשפע בפלנטות, ירחים, שביטים, אסטרואידים ועוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:00, 28 במאי 2022 (IDT)

אלף תודות לך על התשובה הנגישה קורבוס היקר,

האם נכון להסיק מסקנה דומה גם לשני ענקי הגזים האחרים אורנוס ונפטון (ואם קיים גם כוכב לכת תשיעי)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה צריך להגדיר מה בדיוק הבעיה שאתה מנסה לפתור. היעדר חומר? אין בעיה כזאת. מיכל של חלילית ענק עתידית יכיל נגיד 1000 טון גז? זה הרבה לכל הדעות. אבל פה בכדור הארץ גבעה קטנה תגיע למסה של אלפי טונות מוצקים בלי בעיה. ככה שהלוגיסטיקה של להביא גז מאורנוס בשביל להשיג חומר מוצק היא תהליך לא הגיוני. יותר סביר שתהיה טכנולוגיה שתדע למחזר חומר מזוהם ונגיש מאשר אחת שתהפוך שאיבה מענקי גזים ממשהו משתלם. אל תשכח שבשביל להוציא חומר מפלנטה עליך להשקיע אנרגיה שתתגבר על כוח המשיכה שלה. ואנרגיה מסדר גודל כזה לרוב תהיה יקרה מעלות של כל משאב שאתה רוצה להשיג. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:55, 28 במאי 2022 (IDT)

המון תודה ! למעשה אין לי בעיה לפתור אלא סוג של תהייה האם בכל הגז שבכל ענקי הגזים האלה אין או לא תהיה כל תועלת לאדם. פשוט מרגיש לי קצת "חבל" לא איך שהוא להשתמש בחלק מזה. אולי בעתיד יהיו שימושים שאפילו ברמה התאורטית רחוקים מאיתנו כיום. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קשה לי להאמין שיהיה תסריט לפיו שאיבה מענקי גזים תהיה כדאית מבחינה טכנית. עיקר המסה זה מימן והליום, חומרים לא מספיק יקרים ונדירים בשביל להנדס משימת חלל בשבילם. אבל קיים אינטרס מדעי לא קטן באפיון כימי של פלנטות גזיות: הבנת המבנה של פלנטות הגזיות יכולה לשפוך אור על המנגנונים הפיזיקליים שיצרו את מערכת השמש. מכיוון שהפלנטות הגזיות נוצרו ככל הנראה הרבה לפני הארציות, אולי בעתיד הרחוק האנושות תדע להשתמש בהם כמין "ארכיון" של החומרים מהם נוצרה המערכת הפלנטרית שלנו. ושלא נדבר על זה שכבר בימנו החלל הוא "מעבדה טבעית". עם תצפיות מדויקות אפשר להשתמש בענקי הגזים בשביל לחקור התנהגות של גזים בתנאי לחץ וטמפרטורה שאינם ברי השגה במעבדות שלנו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:52, 28 במאי 2022 (IDT)

סמארטפון עם סוללה של לפחות 6000mah ו-dualSim

יש משהו כזה מומלץ בפחות מ 800 ש"ח? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נפח זכרון קטן, ובהתעלם משאר המפרט נראה שזה סביר בישראל ללא אחריות כמובן. Yyy774 - שיחה 22:39, 31 במאי 2022 (IDT)

האם משתמשים במאגר הביומטרי לזיהוי פלילי?

מצב טיפול: חדש

האם משטרת ישראל יכולה לאתר עבריין שלא היה מוכר לפני כן למשטרה על סמך נתונים מהמאגר הביומטרי? 79.178.50.187 13:58, 28 במאי 2022 (IDT)

כן. מאפשרים הוצאת מידע בתנאים מסויימים. אם מצאו שהמכשיר הסלולרי שלך סמוך למקרה פשע ייתכן ויבקשו את הנתונים שלך לצורך בדיקה. בנוסף, התמונות שהוצאו מהמאגר באיכות מופחתת מאפשרות זיהוי ביומטרי. פרשת השימוש ברוגלה במשטרת ישראל תוכיח שאין לך על מי לסמוך שישמור על הפרטיות שלך. Yyy774 - שיחה 22:31, 31 במאי 2022 (IDT)

אמנם, המשטרה לא אמורה להשתמש בנתונים מהמאגר הביומטרי ללא אישור בית המשפט. אבל אנחנו בישראל... Danny-w - שיחה 12:38, 12 ביוני 2022 (IDT)

אילו תוכנות הכי גרמו לייתור משרות במשק?

השאלה נשאלת בהנחה שקל למדוד זאת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מפאי VS חירות

מצב טיפול: חדש

על מה בעצם הייתה המחלוקת בין מפא"י לחירות לאורך כל השנים? (מלבד הסכם השלום עם גרמניה, שהיה אירוע נקודתי)--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 10:24, 29 במאי 2022 (IDT)

תיאורטית סוציאליזם (מפא"י) מול שוק חופשי (חירות). מעשית, זה לא שמפא"י היו נורא סוציאליסטים או שכשחירות סוף סוף הגיעו לשלטון היה פה מפגן ראווה של שוק חופשי. עמית - שיחה 12:15, 29 במאי 2022 (IDT)

כשחירות הגיעו לשלטון, הם היו חלק ממפלגה שכללה גם את המפלגה הליברלית הישראלית, שהכתיבה את המדיניות הכלכלית. כמוכן בתנועת החירות גדל אגף של יוצאי שכונות (שנציגו המובהק היה דוד לוי) שדגל במדיניות כלכלית שמאלית. Tzafrir - שיחה 13:00, 29 במאי 2022 (IDT)

מה זה "יוצאי שכונות"? בקיצור, לפי מה שאני מבין משניכם, לא היה בעצם שום הבדל מהותי. עשרות שנות מלחמה "אידיאולוגית" על כלום.--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 14:32, 29 במאי 2022 (IDT)

בינינו מה ההבדל היום? אני לא חושב שרוב מצביעי הליכוד רוצים לחזור לשכם ולעזה. מצד שני רוב מצביעי עבודה/יש עתיד לא רוצים שתי מדינות לשני עמים. אין ממש הבדל מהותי. 192.116.36.234 14:36, 31 במאי 2022 (IDT)

בינינו, נותרו עדין מחלוקות מדיניות קשות בין הרוב המכריע של מצביעי מפלגות הימין לבין הרוב המכריע של מצביעי מפלגות השמאל. למשל, האם ההתנתקות הייתה טעות? זאת ממש מחלוקת מעשית חריפה, בין שני החצאים שבקרב אזרחי ישראל. אני מדגיש שזאת מחלוקת מעשית, משום שיש לה השלכה מעשית על שאלה פרקטית: האם ראוי לחזור ליישב את חומש ואת צפון השומרון? גם כאן מתקיימת בדיוק אותה מחלוקת חזיתית בין שני החצאים. האם לוותר לארה"ב לגבי הקמת קונסוליה בירושלים שתטפל בפלסטינים? גם כן מחלוקת חריפה בין שני החצאים. והאם ראוי שמצעד הדגלים יעבור גם דרך שער שכם? אותה מחלוקת. והאם ראוי לאפשר ליהודים להתפלל בהר הבית? אותה מחלוקת. אגב, גם לגבי סוגיית שתי מדינות לשני עמים, אני לא ממש משוכנע שאין מחלוקת בין שני החצאים. אולי זה לא ממש חצי חצי, אבל בוודאי זה לפחות קרוב לזה. 147.236.144.145 15:07, 31 במאי 2022 (IDT)

אתה מדבר על הקצוות. רוב מכריע ימין לא חושב שצריך לזור לעזה. כן, יש חלקים בימין (מאוד) שצריך אבל הם מיעוט. יש אנשים במאל (מאוד) שעדיין מאמינים בשתי מדינות, אבל הרוב הגדול (שהצביע למשל ליש עתיד) לא חושב כך. יש מחלוקות בין קצות הקשת הפוליטית, אבל הרוב די דומה עד כדי דברים מינוריים כמו האם צריך ללכת עם דגל ישראל דרך שער שכם. זאת אולי זקעפות קומה, אך אין בכך שום דבר מהותי. 147.235.210.244 18:22, 31 במאי 2022 (IDT)

למה אתה בורח? האם היזכרתי את עזה? אני ציינתי סידרה של שש שאלות: חלקן סמליות, חלקן מהותיות, אבל אף אחת מהן לא הזכירה את עזה. בכל שש השאלות האלה, העם חצוי, או לפחות כמעט-חצוי. נסה לתפוס אותי על טעות עובדתית (לגבי אופן חלוקת העם), לא תצליח.

אבל כיון שהיזכרת את עזה אז אשתדל להגיד עליה משהו אינטליגנטי: דמיין לעצמך ימני ושמאלי ששטים באוניה בלב האוקינוס. הימני מחזיק קופסה וטוען שיש בה זהב. השמאלי טוען, שבקופסה הזאת שבה אוחז הימני, אין זהב אלא פצצה מסוכנת. הם ממשיכים לשוט, וגם להתווכח על מה שיש בקופסה, כשכל אחד מנסה להביא טיעונים אינטליגנטיים לטובת עמדתו, עד שבשלב מסויים, השמאלי חוטף מהימני את הקופסה ומשליך אותה אל לב האוקינוס. הימני מתרעם: "מה עשית לזהב שלי, אתה נורמלי?", עונה לו השמאלי: "אני בטח נורמלי, אבל אם גם אתה נורמלי אז איזו הצעה נורמלית אתה מציע לעשות כעת, הרי יש בינינו קונצנזוס שאין טעם להשיב את הגלגל לאחור, משום שכל אדם נורמלי אמור להסכים שעכשיו כבר אין טעם לקפוץ אל לב האוקיינוס ולנסות לשלוף משם את הקופסה". עונה לו הימני: "הויכוח הוא לא בין נורמלים, אלא בין אדם חכם לבין אדם טיפש, כי מה שטיפש אחד זורק ללב האוקינוס, גם אלף חכמים לא יוכלו להוציא מבלי שיסתכנו, למרות שהם בטוחים שהוא נהג בטיפשות". עונה לו השמאלי: "למה אתה חושב שזריקת הקופסה לאוקינוס היתה מעשה טיפשי, הרי הייתה בה פצצה מסוכנת". עונה לו הימני: "עכשיו אתה חוזר לויכוח המקורי והאינטליגנטי שהיה בינינו. אבל הטענה הקודמת שלך, שכביכול היגענו לקונצנזוס כי מוסכם על כל הנורמלים שעכשיו כבר אין טעם לקפוץ לאוקינוס כדי לשלוף משם את הקופסה, אינה טענה אינטליגנטית". זה במשל, ועכשיו הנמשל לגבי עזה: השמאלי טוען כלפי ימני המתנגד להתנתקות: "אני בטח נורמלי, אבל אם גם אתה נורמלי, אז איזו הצעה נורמלית אתה מציע לעשות כעת, הרי יש בינינו קונצנזוס שאין טעם להשיב את הגלגל לאחור, משום שכל אדם נורמלי אמור להסכים שעכשיו כבר אין טעם לחזור לעזה". עונה לו הימני: "הויכוח הוא לא בין נורמלים, אלא בין אדם חכם לבין אדם טיפש, כי אחרי שטיפש אחד ביצע את ההתנתקות מעזה, גם אלף חכמים לא יוכלו להציע איך לחזור לשם מבלי שיסתכנו, למרות שהם בטוחים שהוא נהג בטיפשות". עונה לו השמאלי: "למה אתה חושב שההתנתקות הייתה מעשה טיפשי, הרי השהות שלנו בעזה סיכנה את חיינו". עונה לו הימני: "עכשיו אתה חוזר לויכוח המקורי והאינטליגנטי שהיה בינינו, ושעסק בשאלה האם ההתנתקות הייתה מעשה חכם או טיפשי. אבל הטענה הקודמת שלך, שכביכול היגענו לקונצנזוס כי מוסכם על כל הנורמלים שעכשיו כבר אין טעם לחזור לעזה, אינה טענה אינטליגנטית". 147.236.144.145 18:34, 31 במאי 2022 (IDT)

היום בוודאי שכבר אין ויכוח בין ימין לשמאל, כי אין ימין, יש רק ביביזם. כל המחנה שעבד את עצמו למען אינטרס פרטי של אדם אחד ויחיד, והאדם הזה הוא הנושא היחיד של כל הויכוחים הפוליטיים.

אבל לא שאלתי על ימינו, אלא על העשורים הראשונים של המדינה. אנסח אחרת: אילו טענות היו לחירות נגד השלטון של מפא"י?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:46, 31 במאי 2022 (IDT)

באותה מידה יכולת לומר, שהיום כבר אין ויכוח בין ימין לבין שמאל כי אין שמאל אלא יש רק שנאה לביבי, ושאחת ההוכחות לכך היא דברי שנאה הנוטפים מהביטוי המשפיל "ביביזם". אבל עזוב. כל הטיעונים האלה, של כן ביבי לא ביבי, כבר התיישנו, והפסיקו לעניין, לא רק את השמאל שבהחלט קיים, אלא גם את הימין שגם כן בהחלט עדין קיים. תשאל את מירב מיכאלי ואת יריב לוין, את ניצן הורוביץ ואת בצלאל סמוטריץ, את רם בן ברק ואת איילת שקד, את אחמד טיבי ואת יועז הנדל. היום אנשים לא מתעניינים בדברים המיושנים ("ביביזם") שעליהם דיברת, אלא בדברים אחרים, החל מיוקר המחיה, עבור לסוגיות אזרחיות, וכלה בנושאים המדיניים שמתאפיינים למשל בחלק משש השאלות שהיצגתי בתגובתי הראשונה. 147.236.144.145 19:31, 31 במאי 2022 (IDT)

הלוואי שהיית צודק. בכל מקרה, לא זאת הייתה השאלה שלי :) --2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:42, 31 במאי 2022 (IDT)

כן, שמתי לב ששאלתך הראשונה הייתה אפילו עוד יותר מיושנת מהשאלה של כן ביבי לא ביבי. אני לא מסוגל לענות על שאלתך הראשונה, כי טרם נולדתי אז. אבל הייתי שואל את בני בגין, שהוא דומני הפוליטיקאי הכי מבוגר כיום, והוא בטח מכיר היטב את נבכי השורש האידיאולוגי של המחלוקת ושל העוינות ששררו אז בין אביו לבין בן גוריון. 147.236.144.145 23:54, 31 במאי 2022 (IDT)

אגב, באותה מידה ניתן לשאול על שורש המחלוקת האידאולוגית בין הקיבוץ המאוחד לבין איחוד הקבוצות והקיבוצים, או בין השומר הצעיר לנוער העובד והלומד. היו מחלוקות אידאולוגיות חריפות שפילגו בזמנו את הקיבוצים, אך היום, אף אחד כבר לא זוכר מה כל כך הלהיט את הרוחות. אביתר ג' • שיחה • 12:59, 7 ביוני 2022 (IDT)

משוואה בנעלם אחד

האם יש משוואה בנעלם אחד שאין לה פיתרון או שיש לה שניים או יותר פתרונות? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי איפה מחפשים את הפתרונות. למשוואה $x^{2}+7=0$ אין פתרונות ממשיים. למשוואה $x^{2}=x$ יש שני פתרונות ממשיים. למשוואה $1=0$ אין פתרון בשום מקום. לכל משוואה פולינומית אמיתית (היינו שהמשתנה באמת מופיע בה) יש פתרון בשדה כלשהו. עוזי ו. - שיחה 14:20, 29 במאי 2022 (IDT)

ידוע לי ש פולי זה מרובה אבל מה זה נומי כאן? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פולינום (באנגלית - polynomial) הוא הלחם של השורש היווני poly (ריבוי) והשורש הלטיני nomen (שם), המתייחס במקרה זה לעצמים שונים. עוזי ו. - שיחה 16:50, 29 במאי 2022 (IDT)

שלום @עוזי ו., יש מצב לתשובה לשאלה המקורית ברמה של 4 יחידות, עם דוגמאות? תודה. 87.69.242.88 18:45, 29 במאי 2022 (IDT)

ר’ המשפט היסודי של האלגברה. למשוואה $x^{2}=1$ יש שני פתרונות ואפילו ממשיים. למשוואה $x^{2}=-1$ אין פתרון במספר ממשי. יש לה שני פתרונות, אבל הם מורכבים. Tzafrir - שיחה 19:08, 29 במאי 2022 (IDT)

האם נכון שפיתרונ/ות, או, היעדר פיתרון, כל משוואה בנעלם אחד תלוי בסוג (קבוצת) המספרים עימה עובדים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא תמיד. לפעמים קורה, שזה לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, למשוואה לא יהיה פיתרון. למשל למשוואה: x=x+1. לפעמים, לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, למשוואה יהיה פתרון יחיד ולא יותר, למשל למשוואה: x=1. לפעמים, לא משנה עם איזה מספרים תעבוד, כל מספר שאיתו תעבוד יפתור אותה, למשל המשוואה x=x. סמי20 - שיחה 19:51, 29 במאי 2022 (IDT)

כן. לא בסוג הקבוצה, אלא בקבוצה עצמה. עוזי ו. - שיחה 01:14, 30 במאי 2022 (IDT)

סמי20 אמר לא תמיד, עוזי.ו. אמר כן. יצאתי מבולבל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כל אחד משנינו התייחס למושג אחר: עוזי התייחס למושג "משוואה פולינומית אמיתית" (בנעלם אחד), בעוד שאני התייחסתי אל המושג אשר (לדעתי) אליו התכוונת כשכתבת "משוואה בנעלם אחד".

למשל: המשוואה x=x+1 איננה משוואה פולינומית אמיתית, משום שכאשר מחסירים את x משני אגפיה - אז נותרים עם המשוואה המנוונת 1=0 - שאיננה פולינום אמיתי (שהרי סימן הנעלם אינו מופיע בה). אותו דבר לגבי המשוואה x=x. לכן, תגובתו האחרונה של עוזי אינה מתיימרת להתייחס למשוואות האלה. מאידך, אני התכוונתי להתייחס למקרה היותר כללי, שכולל כל דבר אשר (לדעתי) אליו התכוונת כשכתבת "משוואה בנעלם אחד", ולכן כן התייחסתי גם למשוואות הנ"ל (ולא רק למשוואות שאליהן התייחס עוזי), וזה אפוא מקור ההבדל בין תגובתי לבין תגובת עוזי. בקיצור: אמור לנו האם בכוונתך לשאול רק על משוואות פולינומיות אמיתיות (בנעלם אחד), או גם על משוואות (בנעלם אחד) מהסוג היותר כללי הנ"ל, ואז נגיד לך איזו מבין שתי התשובות האחרונות שקיבלת עונה באופן יותר הולם לשאלתך.

אסיים בהערה טכנית: היית אמור לפרסם את שאלתך, לא כאן, אלא בויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. סמי20 - שיחה 11:18, 30 במאי 2022 (IDT)

האמת שלא התכוונתי לשאול על סוג מסוים אלא בכללי אבל מה שאני מבין זה שיש משוואה בנעלם אחד פולינומית אמיתית ויש משוואה בנעלם אחד לא פולינומית אמיתית ושבכל מצב (סוג א' או סוג ב') התוצאה תלויה בקבוצת המספרים עימה עובדים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אתה שואל על סוג ב', כלומר על משוואה במובנה הכי כללי ונאיבי, כלומר על כזו שאותה לא בהכרח ניתן להציג בתור פולינום אמיתי, אז כבר עניתי לך כי - קיום/היעדר פיתרון עבורה - אינו בהכרח תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. למשל המשוואה x=x+1 היא מסוג ב', ומתברר באופן מוחלט ובלתי תלוי כי - שום מספר שאיתו אתה תעבוד לא יפתור אותה - בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. גם לגבי המשוואה x=x למשל, שגם היא מסוג ב', מתברר באופן מוחלט ובלתי תלוי כי - כל מספר שאיתו אתה תעבוד כן יפתור אותה - שוב בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג ב', שלגבי כל אחת מהן - קיום/היעדר פיתרון עבורה אינו תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד.

אבל אם אתה שואל על סוג א', כלומר על משוואה שאותה ניתן להציג בתור פולינום אמיתי, אז עוזי כבר ענה לך כי - קיום/היעדר פיתרון עבורה - תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. למשל: מי שעובד רק עם מספרים שלמים - לא יצליח להגיע אל פתרון-המשוואה x+x=1, אבל מי שמסכים לעבוד גם עם מספרים שבורים - כן יצליח להגיע לפתרונה. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג א', שלגבי כל אחת מהן - קיום/היעדר פיתרון עבורה תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד. אגב: ברור שעוזי התייחס רק למצב שבו שום פתרון של המשוואה אינו חשוף בתוך עצם הנוסח שלה, כי אם פתרונותיה כבר כן נחשפו בתוך עצם הנוסח שלה, כפי שקורה למשל בתוך המשוואה x=1 (שהיא גם כן מסוג א') וכדומה, אז ברור שבכל מקרה אתה תצליח להגיע לפתרונה - בלי קשר לקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד - שהרי אתה בהכרח עובד עם פיתרונה שהרי כבר חשפת אותו בתוכה מייד כשהיצגת אותה: במילים אחרות, מי שלמשל מנסים לפתור את המשוואה x=1 (שהיא מסוג א'), בהכרח עובדים גם עם המספר 1, שהרי הם אפילו חושפים אותו באופן מפורש באגף הימני של המשוואה, והרי המספר הזה שאיתו הם בהכרח עובדים - הוא פתרונה הבלבדי. הנה עוד דוגמה למשוואה (מסוג א'), שהאופן להגיע לפתרונותיה אינו תלוי בקבוצת המספרים שאיתה אתה עובד, משום שפתרונותיה כבר חשופים בתוך עצם הנוסח שלה: ובכן מי שמנסה לפתור את המשוואה xx+0 = 1x (שהיא מסוג א'), בהכרח עובד גם עם שני המספרים 0,1 (שהרי הוא אפילו מציג באופן מפורש את שניהם לראווה בתוך נוסח המשוואה), והרי שני המספרים האלה שאיתם הוא בהכרח עובד - הם שני פתרונותיה הבלבדיים. וכמובן יש עוד המוני (למעשה אינסוף) דוגמאות אחרות למשוואות מסוג א', שלגבי כל אחת מהן - פתרונותיה כבר חשופים בתוך עצם הנוסח שלה. סמי20 - שיחה 13:43, 30 במאי 2022 (IDT)

סמי20 בתגובתך האחרונה דנת בסוג א' ואז דנת בסוג ב' ואז חזרת לדון בסוג א'. בבקשה תערוך את תגובתך כך שכל הדיון בסוג א' יהיה במקום אחד וכל הדיון בסוג ב' יהיה במקום אחד. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

היפרדתי בכקשתך, וגם הוספתי מעט, כדי שהדברים יהיו ברורים יותר. סמי20 - שיחה 10:29, 31 במאי 2022 (IDT)

אני מרגיש שבדיון הזה למדתי יותר על משוואות בנעלם אחד מבכל שלב אחר בהיסטוריה של חיי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

משום מה השאלה הפשוטה של משוואה בנעלם שיש לה שניים או יותר פתרונות לא נענתה. התשובה היא שכמות הפתרונות יכולה בהחלט להיות אינסופית, שווה ל-3 או ל-7 או להיות כל המספרים הממשיים (שים לב ש"אינסוף פתרונות" לא שקול ל"כל המספרים הממשיים הם פתרונות"). השאלה המקורית לא מוגבלת לפולינום מדרגה שניה. אז למשוואה $0=sin(x)$ יש אינסוף פתרונות. למשווה $x^{3}+x^{2}-5x+1=0$ יש 3 פתרונות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:35, 31 במאי 2022 (IDT)

לדעתי החלק הנוסף בשאלה של השואל דנן (על "או יותר"), כן נענה כבר קודם לכן, כשהיצגתי לו את המשוואה x=x. סמי20 - שיחה 16:44, 31 במאי 2022 (IDT)

החלוקה הזו ל"סוגים" היתה מוצדקת במאה ה-16, לפני שהכירו בקיומם של המספרים השליליים. כל משוואה פולינומית אפשר להציג בצורה p(x)=0, כאשר p הוא פולינום בנעלם x, הכולל לכל היותר מונום אחד מכל מעלה. כעת אפשר להפריד למקרים לפי מעלת הפולינום (פולינום האפס; פולינום שהוא קבוע שאינו אפס; כל השאר). עוזי ו. - שיחה 15:52, 31 במאי 2022 (IDT)

אכן, אם כי השאלה של השואל דנן הצריכה מחדש להפריד כאן בין שני סוגים, משום שמבעד לריסי עיניו היה ניכר - שמלכתחילה הוא לא הכיר כלל את מושג הפולינום - ושלכן כשהוא שאל על "משוואה בנעלם אחד" הוא התכוון למובן הכי כללי ונאיבי של מושג המשוואה. אחר כך הוא גם הודה בכך כשכתב "האמת שלא התכוונתי לשאול על סוג מסוים אלא בכללי". כבר זה לבדו היה מספיק כדי להצדיק להפריד בפניו בין שני הסוגים. סמי20 - שיחה 16:41, 31 במאי 2022 (IDT)

כמעט תמיד בדיונים על מתמטיקה צריך להבהיר בדיוק את המושגים שבהם משתמשים. בשאלה זו "משוואה בנעלם אחד שאין לה פיתרון או שיש לה שניים או יותר פתרונות" לא מגדיר היטב מהי משוואה ומה מבדיל בין פתרונות שונים. לדוגמה אפשר לשאול - מהי הזווית שאם נכפיל אותה ב-4 נקבל מעגל שלם? התשובה הידועה לכל היא "90 מעלות" (זווית ישרה), אבל במובן מסוים אפשר לומר שיש שתי תשובות - גם מינוס 90 מעלות. האם זו אותה זווית? נסו להסתובב סביב כיוון השעון 90 מעלות או מינוס 90 מעלות - ההבדל הוא מזרח ומערב. בדומה לכך גם המשוואה x=x+1 יכולה להתפרש כבעלת פתרונות רבים, אם החיבור הוא מודולו 1, בדומה ל"הקפה שלמה של המעגל". עוד דוגמה: המשוואה x+1=x-1 נראית חסרת פתרונות, אבל בהקשר של חיבור מודולו 2, יש לה שני פתרונות: x=0 ו-x=1. שתי הדוגמאות האלה אינן מומצאות, הן שימושיות ביותר.

בשביל הכיף, הנה שאלה שמספר הפתרונות שלה תלוי בהקשר. פאקמן יצא מביתו, הלך קילומטר דרומה, הלך 10 קילומטר מזרחה, הלך קילומטר צפונה, והגיע שוב לביתו. איפה נמצא ביתו של פאקמן? כמה תשובות אפשריות יש? בין הפותרים נכונה תוגרל טבעת מביוס. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:13, 31 במאי 2022 (IDT)

למרבה המזל, המתמטיקה מצויידת בשפה מדויקת שמיועדת למנוע עמימויות סמנטיות (שכרגיל עלולות להתרחש בשפות אנושיות שאינן מתמטיות). למשל, היא יודעת להבחין גרפית, בין חיבור רגיל לבין חיבור מודולו. אם זה חיבור רגיל אז כותבים $x=x+1$ ומקבלים פסוק שקרי, אבל אם זה חיבור מודולו 1 אז כותבים $\ x\equiv x+1{\pmod {1}}$ ומקבלים פסוק אמיתי לכל x (שלם). השאלה היא אפוא רק, האם רוצים שפה עמומה או מדויקת.

לשאלתך על הפאקמן יש אינסוף תשובות. למשל, הוא נמצא קילומטר אחד צפונית לקו המשווה של איזשהו גלובוס שהיקפו עשרה קילומטר. ועוד. סמי20 - שיחה 22:30, 31 במאי 2022 (IDT)

האם הוראת תחום המשוואות בבתי ספר בישראל שגויה?

אם אני לא טועה ואני נזהר מאד פה, בישראל מלמדים ילדים ונערים קטנים עיבוד משוואות (פיתרון/כמה פתרונות/היעדר פיתרון) בדרך כלל רק לגבי קבוצת המספרים הטבעיים כך שאין בכלל שיח על קבוצות מספרים אחרות ואני בספק שגם החלוקה בין פולינומית אמיתית ללא אמיתית מוזכר. שנים אחרכך ורק למי שהמשיך מספיק, מכירים את כל השפעת קבוצות המספרים, בעיבוד משוואות ואימיתות פולינומית. האין זו בעיה? עצם זה שלא מגדירים אפילו קבוצת המספרים הטבעייים ובכך "מהפנטים" לחשוב שזו קבוצת המספרים היחידה הקיימת בלי אפילו לזרוק הערה שיש קבוצות אחרות והיעדר השיח על אמיתות פולינומית לא מעיד על הוראה אלמנטרית שגויה מהיסוד? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה לא נכון שמלמדים רק על מספרים טבעיים. לומדים לחסר (והנה לנו שלמים), לומדים לחלק (והנה לנו הרציונליים), ורואים משוואות שדורשות להוציא שורש (מספרים אלגבריים), או משוואות באקספוננטים (ממשיים). הקשר המפורט בין הפולינום ושורשיו לבין שדה פיצול הוא נושא מתקדם שאינו שייך לתיכון (למרות שרומזים עליו - נוסחאות וייטה). עוזי ו. - שיחה 12:54, 2 ביוני 2022 (IDT)

שאלה לשואל (לא לעוזי): האם לדעתך, המספר חצי נחשב בתור (מה שאתה מכנה) מספר "טבעי"? אגב, יש לי חשד מסוים, ולכן אני מעלה את הסוגיה הנ"ל בפני השואל (כאמור לא בפני עוזי). סמי20 - שיחה 13:02, 2 ביוני 2022 (IDT)

ברור לי שפורמלית חצי אינו מספר טבעי (אלא "רציונאלי") ולכן אני אישית לא מגדיר אותו טבעי אבל כן כללתי גם חצאים וטעיתי בניסוח. בסה"כ ניסיתי להעביר את המסר שלי לא ידוע על שיח רציני בנושא קבוצות מספרים (או "מערכות מספרים" אם תרצה) ועל משוואה פולינומית אמיתית לעומת לא אמיתית בהוראת מתמטיקה לילדים ונערים קטנים ומתייחסים להכל כאל "טבעי" מאותה קבוצה ואם זה המצב אני אישית חושב שזה שגוי מהיסוד וייתכן שקודם כל צריך ללמד פורמלית שיש קבוצות של מספרים ואז להציג דוגמאות למספרים מקבוצות "שימושיות" מאד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אגב אולי במקום להגיד "טבעיים" (כמטאפורה) הייתי צריך להגיד "טהורים" או "טריוויאליים". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התשובה לשאלתך היא לא ממש בתחום של המתמטיקה הטהורה, אלא גולשת אל תחום הפדגוגיה, כי זאת עליך לדעת - שמסיבות שהן פדגוגיות בעיקרן - שיטת ההוראה בבית הספר שונה מזו שבאקדמיה, אז הבה נעשה סדר:

נקודת המוצא של מורה בבית הספר היא שהתלמיד, המנסה לפתור את המשוואות המוצגות לו על ידי המורה, אמור לעשות זאת על סמך קבוצת המספרים - לא "הטבעית" וגם לא "הטריויאלית" (כלשונך) - אלא המקסימלית הידועה לתלמיד, שלמעשה משתנית - בהתאם לכיתתו ולגילו - וליתר דיוק בהתאם להנחיות שמקבל המורה ממשרד החינוך לגבי השאלה מהי קבוצת המספרים המקסימלית שאותה אמור התלמיד להכיר בגיל נתון ובכיתה נתונה שבה מלמד המורה את התלמיד. לכן, אם למשל בגיל מסויים ובכיתה מסויימת אמור התלמיד להכיר רק מספרים ראציונאליים, אז המורה מצפה שהתלמיד יטען שאין פתרון למשוואה xx=2, ולכאורה בצדק יטען כך - שהרי שום פתרון שלה אינו כלול בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה התלמיד אמור להכיר בשלב המוקדם ההוא. אחר כך, כשהתלמיד כבר מספיק להגדיל - את קבוצת המספרים שאיתה הוא עובד - לעבר קבוצת המספרים "הממשיים" שכוללת אפוא גם מספרים אי-ראציונאליים, אז המורה מצפה כי - מצד אחד התלמיד ישנה את תשובתו הקודמת ויטען כעת שכבר יש פתרון למשוואה xx=2 (שהרי הפתרון הזה כבר כן נעשה כלול בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה כבר אמור התלמיד להכיר בשלב המתקדם ההוא) - וכי מצד שני התלמיד גם יטען שעל כל פנים עדין אין פתרונות למשוואה xx+1=0. בשלבים עוד יותר מתקדמים, נניח כשהוא מגיע לחמש יחידות ולומד על קבוצת המספרים המרוכבים, אז כבר מצופה ממנו שישנה גם את מענהו על המשוואה השניה - שהרי פתרונותיה כבר כן נעשים כלולים בקבוצת המספרים המקסימלית שאותה כבר אמור התלמיד להכיר בשלב העוד יותר מתקדם ההוא.

זה לגבי בית ספר. אבל באקדמיה, כשהסטודנט מתחיל בהיכרות עם עוד סוגי מספרים, למשל עם הקווטרניונים שלמעשה אינם בהכרח מקיימים את הכלל הנאיבי xy=yx, ועם עוד המוני סוגי מספרים אחרים - ועם עוד המוני סוגי עצמים מתמטיים אחרים, הסטודנט מתחיל להגיע לתובנה החדשה שאגב גם מוצדקת יותר מתוך ההיבט המתמטי הטהור והיא שלמעשה - כשמדובר במשוואה שניתנת להצגה כפולינום אמיתי - אז קיום/היעדר פתרון עבורה תלוי בקבוצת המספרים שאיתה המתמטיקאי עובד. אבל זאת תובנה מאד מתקדמת, שמצריכה סוויצ' מסויים בחשיבה של תלמיד ששואף להתקדם ולהפוך מתישהו למתמטיקאי אמיתי, ולכן בבתי הספר נמנעים מלאתגר את התלמיד איתה, ולכן עובדים איתו בשיטה הנאיבית הראשונה, שאינה "מסבכת" אותו אפוא בהפרדה בין קבוצות, אלא מניחה שהוא מניח באופן נאיבי שיש כאמור קבוצת מספרים יחידה שהיא כאמור קבוצת המספרים המקסימלית שאותה מכיר התלמיד בהתאם לגילו.

לסיכום: בבית הספר מתחשבים יותר בהיבט הפדגוגי מאשר בהיבט המתמטי הטהור, ולכן זה לא ממש יהיה נכון לטעון (כלשונך בשאלתך שבתת-הכותרת) - שכביכול "הוראת תחום המשוואות בבתי ספר בישראל שגויה", אלא אם כן - אתה מנסה לטעון שהשיטה הנוכחית בבתי הספר שגויה גם בהיבט הפדגוגי - ולכן אתה אולי מנסה לאתגר את המערכת בשיטה פדגוגית חדשה, אבל זה כבר מצריך מצידך להציג נימוק פדגוגי משכנע שאותו עדין לא סיפקת.

סמי20 - שיחה 11:44, 3 ביוני 2022 (IDT)

אני לא חושב שזה עניין של "עדיין", לפחות כעת אני כלל לא חושב שאני הסמכות לעשות זאת אם כי אינטואיטיבית אני חש שעדיף להכיר לתלמיד את מושג הקבוצות (sets) בכללותו ואז מיד את מושג קבוצות המספרים עם הדגמת קבוצות מספרים שהן באמת טריווייאליות בחיי היום יום בתור התחלה ובעת הנכונה גם לעבד משוואות איתן. אם אני מבין אותך נכון הקבוצה ה"מקסימלית" שהזכרת היא למעשה "קבוצת מספרים אחת או יותר מסך קבוצות המספרים הפורמליות המוגדרות". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ב"קבוצת המספרים המקסימלית שידועה לתלמיד" הכוונה היא, לקבוצה שמכילה כמה שיותר מספרים ("מקסימום מספרים") שכבר ידועים לתלמיד. סמי20 - שיחה 19:25, 3 ביוני 2022 (IDT)

קרי אין שיח על מושג הקבוצות עצמו. עצוב. עצוב לאללה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ועוד דבר, הייתי קורא לאותה "קבוצה מקסימלית", "הקבוצה המבולגנת", כי פשוט אין בה שום אלמנט של סדר/אחידות/סטנדרטיזציה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור לי למה אתה טוען שבקבוצה המקסימלית אין שום אלמנט של סדר/אחידות/סטנדרטיזציה. למשל, בגיל מאד מוקדם, הקבוצה המקסימלית היא: אחת, שתיים, שלוש, וכו' (עד אינסוף). האם אין בה סדר? אחר כך, כשהתלמיד גדל, גדלה יחד איתו גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם שברים, והלא תסכים איתי שיש סדר גם בין שברים, למשל: אחד גדול משני-שליש, שגדול מחצי, שגדול משליש, וכך הלאה: תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים רציונאליים חיוביים (בין אם שניהם שלמים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, כשהתלמיד ממשיך לגדול, ממשיכה יחד איתו לגדול גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם את האפס ואת המספרים השליליים, למשל: אחד גדול מחצי, שגדול מאפס, שגדול ממינוס חצי, וכך הלאה וכך הלאה: תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים רציונאליים (בין אם שניהם חיוביים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, כשהתלמיד ממשיך לגדול עוד, ממשיכה יחד איתו לגדול עוד גם הקבוצה המקסימלית - בכך שהיא כבר מכילה גם את המספרים הממשיים האי-רציונאליים - למשל את המספר שמכפלתו בעצמו היא שתיים, ושוב תמיד אפשר לקבוע - מי גדול יותר - מבין כל שני מספרים ממשיים (בין אם שניהם רציונאליים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. אחר כך, במידה והתלמיד מחליט שהוא הולך על חמש יחידות, אז גם הקבוצה המקסימלית שאותה הוא מכיר ממשיכה לגדול עוד יותר - בכך שהיא כבר מכילה גם את המספרים המרוכבים הבלתי ממשיים - למשל את כל המספרים שמכפלתם בעצמם קטנה מאפס, ושוב ניתן להצביע על סדר כלשהו (לאו דווקא יחס הסדר המפורסם הקובע איזה מספר "גדול יותר") בין כל שני מספרים מרוכבים (בין אם שניהם ממשיים ובין אם לאו) שאותם התלמיד כבר הספיק להכיר מאז שנולד ועד עכשיו. לסיכום: לא ברור למה אתה משתמש בכינוי "הקבוצה המבולגנת" כלפי קבוצת המספרים המקסימלית הזאת - שהולכת וגדלה ככל שגם התלמיד הולך גדל. למה "מבולגנת", כשבפועל יש בה סדר? סמי20 - שיחה 01:07, 6 ביוני 2022 (IDT)

זה "סדר" פרסונלי רנדומלי נטול קיבוץ פורמלי. אולי הייתי צריך לומר הקבוצה הלא מקובצת. אני טוען שלמען הסדר הטוב, יש להכיר לילדים ונערים את מושג הקבוצה ולארגן מספרים בקבוצות משוימות. לא אתפלא אם הוראת המתמטיקה בישראל הייתה יותר מוצלחת לו היה זה המקרה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תן דוגמה, אל מה אתה מתכוון כשאתה טוען שמדובר ב"סדר פרסונלי רנדומלי נטול קיבוץ פורמלי". כדי להקל על הדיון, הבה נדון למשל ברמה של 4 יחידות: ברמה הזאת, הקבוצה המקסימלית היא כידוע קבוצת המספרים הממשיים (הן הרציונאליים והן האי-רציונאליים): עכשיו הבה ניקח למשל את שלושת המספרים: א. אחד-ושתי-חמישיות (שהוא אגב מספר ממשי רציונאלי), ב. השורש הריבועי החיובי של שתיים (שהוא אגב מספר ממשי אי-רציונאלי), ג. אחד-ושלוש-שביעיות (שהוא אגב מספר רציונאלי). האם אתה מכחיש, שהסדר הזה שלפיו סידרתי הרגע את שלושת המספרים הממשיים האלה - השייכים כמובן לקבוצה המקסימלית הידועה לכל תלמיד שלומד 4 יחידות - הוא סדר הגיוני לגמרי, שכמובן - מתחיל במספר הכי קטן משלושתם - ומסתיים במספר הכי גדול משלושתם? למה אתה קורא לסדר הזה "רנדומלי"? מה רנדומלי בלסדר מספרים לפי גודלם? אגב, הסדר הזה, שמסדר מספרים לפי גודלם, מאפשר לסדר את כל אינסוף המספרים הכלולים בתוך הקבוצה הנחשבת כמקסימלית בעיני תלמיד שלומד ברמה של 4 יחידות.

ובכלל, למה אתה מציע (פדגוגית) לסבך את התלמיד הזה עם כמה קבוצות, כאשר הוא יכול - להתייחס לקבוצה אחת בלבד שהיא כאמור הקבוצה המקסימלית מבחינתו - ואז לנסות ולפתור לפיה כל משוואה שמוצגת לו? מה לא בסדר (פדגוגית) עם הקבוצה היחידה הזאת שמסודרת בסדר כל כך הגיוני? סמי20 - שיחה 13:40, 6 ביוני 2022 (IDT)

זה פרסונלי ורנדומלי כי זה משתנה מאדם לאדם וממסלול חיים למסלול חיים. זה נטול חלוקה לקבוצות. לא אני כתבתי על 4 יחידות אלא משתמש אלמוני אחר ודבריך צריכים להיות מופנים אליו ולא אלי (אנא ערוך). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה שמהתגובה שקיבלת ממני השתמע כאילו היית האדם שפירסם את השאלה המקורית, זה המחיר שמשלם כל מי - שלא חותם - ושבכך מבלבל את המגיבים שבטעות מחשיבים כאדם יחיד את כל הלא חותמים המפרסמים את דבריהם תחת אותה כותרת.

לגופו של עניין: כשהמורה שואל את התלמיד "איזה מספרים פותרים את המשוואה", המורה בעצם מקצר בלשונו ולמעשה מתכוון לשאול: "מתוך כלל המספרים שאתה מכיר, איזה מספרים פותרים את המשוואה?". אתה מגדיר שאלה כזאת בתור "פרסונאלית רנדומלית" - משום שהיא תלויה בקבוצת המספרים המקסימלית הידועה לתלמיד הנשאל - מה שאכן משתנה מגיל לגיל (ובזה אתה צודק), אבל המורה בבית הספר (שלא כמו המרצה באוניברסיטה) - אינו מכנה את השאלה הזו "שאלה פרסונלית רנדומלית" אלא - מכנה אותה "שאלה שמתחשבת לא רק בשיקול המתמטי הטהור אלא בראש ובראשונה בהיבטים הפדגוגיים המשתנים לפי הגיל". כל אחד והכינויים שהוא מעניק לשאלה הזו, אבל דבר אחד מוסכם על הכול: שהשיקול של המורה בבית הספר אינו מתמטי טהור אלא גם פדגוגי (ראה למשל את הערת עוזי שמתחת לדבריי), ועכשיו תקרא לזה איך שתרצה. סמי20 - שיחה 21:32, 6 ביוני 2022 (IDT)

הרעיון ללמד בבתי הספר את מושג הקבוצה הוביל לרפורמת ה-New Math בהוראת המתמטיקה בארצות הברית (בסביבות 1960); ידועה היום בעיקר ככשלון קטסטרופלי. עוזי ו. - שיחה 14:16, 6 ביוני 2022 (IDT)

New Math

למשתמש:עוזי ו. נכתב בערך אליו קישרת שהתכנית כללה נושאים אלה:

Topics introduced in the New Math include set theory, modular arithmetic, algebraic inequalities, bases other than 10, matrices, symbolic logic, Boolean algebra, and abstract algebra.[2]

זה קצת שונה מרק להוסיף את תורת הקבוצות ולארגן מספרים בקבוצות. גם להציג לילדים שתי קופסאות בתוך קופסה יכול להיות לימוד על תורת הקבוצות. יש פה דיון מעניין ללא ספק. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המקור לרדיפת נשים באסלאם

מצב טיפול: חדש

מה המקור לאובססיה של תרבות האסלאם להתעללות בנשים? האם זאת הקצנה של היהדות? או שהמקור הוא עוד בתרבויות טרום-אסלאמיות שהתקיימו במקומות שלימים התאסלמו?--2A00:A040:196:303F:A032:8868:A180:8EF9 14:38, 29 במאי 2022 (IDT)

האסלאם לא שונא נשים יותר מהדתות המונותאיסטיות האחרות (מלבד הדת הבהאאית). השאלה מניחה הנחות מוקדמות שגויות... סיון ל - שיחה 07:32, 30 במאי 2022 (IDT)

כשאת כותבת "האסלאם לא שונא נשים יותר מהדתות המונותאיסטיות האחרות", ומוסיפה "מלבד הדת הבהאאית", את מבליעה בין השורות את ההנחה, שבדתות המונותאיסטיות האחרות (חוץ מהדת הבהאאית) כן יש שנאה (לפחות מסויימת) כלפי נשים, שזאת לדעתי גם כן הנחה מוקדמת שגויה, שמפניה את מתריעה. אמנם מוסכם עלי, שבקרב הדתות המונותאיסטיות יש חוסר שויון מגדרי, שלפעמים הוא לטובת הגברים ולפעמים הוא לטובת הנשים: למשל גברים זכאים להתמנות לרב-בית-כנסת או לקאדי מוסלמי או לכומר קתולי, שזאת זכות שאינה מוקנית לנשים, ומצד שני נשים פטורות מחובות דתיות מסויימות המוטלות על גברים בלבד. לכן מוסכם שבדתות המונותאיסטיות אין שויון מגדרי, ואגב זה ממש מובנה בדתות האלה, בגלל שמעצם טבען הן שמרניות, כלומר חשובה להן ההיסטוריה הישנה, והרי מבחינה היסטורית תופעת אי השויון המיגדרי איפיינה פעם את כלל החברה האנושית, ולכן אין פלא שמצד אחד התופעה הזאת יכלה לשגשג במיוחד אצל הדתות השמרניות ושמצד שני היא התקשתה לשרוד בקרב קבוצות מהפכניות שדיגלן היה הפוך: "בנין ישן עדי יסוד נחריבה". אבל איך קפצת מכאן להנחה, שהדתות המונותאיסטיות מתאפיינות (יותר מהדת הבהאאית) בשנאה כלפי נשים? אמנם, אין בדעתי לטעון שאין בעולם תופעה של מיזוגניה, כי יש. אבל לדעתי זה לא קשור לדתות המונותאיסטיות, כי התופעה הזאת של שנאת נשים, היא אמנם בלתי נפוצה, אבל כשנתקלים בה אז אפשר למצוא אותה במידה שווה אצל מונותאיסטים ואצל פוליתאיסטים ואצל אתאיסטים. כל הקבוצות נגועות בתופעה הבלתי נפוצה הזאת, ובמידה שווה פחות או יותר. אף קבוצה לא תוכל לטעון שידיה נקיות, אבל עדין כל קבוצה, וזה לא משנה אם זאת המונותאיסטית או הפוליתאיסטית או האתאיסטית, תוכל לטעון בצדק שהמיזוגניה מצויה רק אצל מיעוט קטן בקרב הקבוצה שאינו מאפיין את כלל הקבוצה. 147.236.144.145 15:59, 31 במאי 2022 (IDT)

בעוד שנשים אכן יכולות לכהן במגוון רחב של עמדות השפעה והנהגה בדת, הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית, הרי שהן אינן רשאיות לשמש כחברות המוסד העליון של הדת הבהאית - בית הצדק העולמי. על זה הדרך ובניגוד לרעיון השוויון, חינוכן של הבנות זוכה בעולם הבהאי לעדיפות על פני חינוכם של הבנים, אולם לא בשל תפיסות תיקון גרידא אלא בשל תפיסתן של נשים כאימהות העתידות לשמש כמחנכות לילדיהן. 2A02:3038:404:2E38:1DF4:944C:AA38:2FB5 09:22, 30 במאי 2022 (IDT)

קיוויתי לקבל תשובה מלומדת, במקום זה קיבלתי הרצאה על האיזון הקדוש של הפוליטקלי קורקט. אין בויקיפדיה מישהו שמכיר היטב את מקורות האסלאם?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:49, 31 במאי 2022 (IDT)

אני מציע לך לשים לב, שעד כה לא קיבלת שום "הרצאה", אלא קיבלת רק תגובה קצרצרה אחת, והיא זאת של סיון (לא כולל התגובה הקצרצרה הנוכחית שהיא טכנית בעיקרה). שתי ההרצאות שניתנו כאן, לא היו מיועדות לך, אלא רק לסיון, משום שהיא זאת שהזכירה לראשונה את הבהאאים. 147.236.144.145 20:41, 31 במאי 2022 (IDT)

אני איני מומחה בזה, לד"ר מוטי קידר יש מספר הרצאות על הנושא ביוטיוב,אחת מהן שמעתי ואני לא יודע איזו מהן. הנה אחת לדוגמה https://youtu.be/-g_i2NHsOt0 אולי תהיה לתועלת. Yyy774 - שיחה 22:26, 31 במאי 2022 (IDT)

תודה, אצפה.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)

הבסיס לשאלה הוא בעייתי: "מה המקור לאובססיה של תרבות האסלאם להתעללות בנשים" מניח שבתרבות האסלאם יש אובססיה להתעללות בנשים. לטעון טענה מוכללת כזו די שקול להכללה על כך שליהודים יש אובססיה לכסף (רק בסדר גודל אחר - יש למעלה ממיליארד מוסלמים ששייכים למגוון של תרבויות שונות מאוד זו מזו, לפחות כמו ואולי הרבה יותר מהמגוון בין התרבויות השונות שבהן חיים יהודים). אני מניח שהשואל קיבל את הרושם הזה ממקור מידע כלשהו ולא הסיק זאת בעצמו (אחרת השאלה לא הייתה נשאלת), והייתי מציע לשואל לבדוק היטב את המקור ולסנן טיעונים דמגוגיים מסוג זה. בספרים מסוימים כתוב גם שיהודים צריכים דם של ילד נוצרי בשביל אפיית מצות; לא צריך להאמין לכל דבר. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:39, 31 במאי 2022 (IDT)

לא אמרתי שמיליארד מוסלמים מתעללים בנשים, אלא שהתרבות שלהם מעודדת זאת. לא מדובר כמובן על מקור בודד או על מקרה בודד ואפילו לא על איזור ספציפי בעולם המוסלמי. ההתעללות המזוויעה בנשים מתרחשת לאורכו ולרוחבו של כל העולם המוסלמי, החל מאפגניסטן ופקיסטן שבמרכז אסיה, דרך עיראק וערב הסעודית שבמזרח התיכון, ועד לסודאן וסומליה שבקרן אפריקה. אם אין לך מושג על מי אני מדבר, כדאי שתפקח את העיניים ותרחיב את אופקיך. תתחיל למשל בערכים טליבאן, דאעש, בורקה, ומילת נשים. לא תמיד חייבים להתחבא מאחורי הצנזורה הפתטית של הפוליטקלי קורקט. מותר גם להיצמד לעובדות. ההשוואה של תפוצת התופעות האלה לתפוצה אפיית מצות מדם כ"כ מגוחכת, שאני מציע לך למחוק את המשפט הזה, כי זה פשוט מביך. בכל מקרה, לא הייתה לי כוונה לעורר ויכוח, אלא לקבל מידע חדש. אם אין לך מידע כזה, זה גם בסדר. לא חייבים להגיב בכוח.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)

ומעניין לעניין: בשביל הכייף, הנה חידה: תן שתי דוגמאות למדינה מוסלמית שנמצאת כולה באירופה, ועוד שתי דוגמאות למדינה ערבית שאינה מוסלמית. סמי20 - שיחה 22:50, 31 במאי 2022 (IDT)

אלבניה ובוסניה, לבנון (בעבר) והשנייה אין לי מושג.--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 23:56, 31 במאי 2022 (IDT)

לגבי תשובתך לשאלתי הראשונה: ציונך הוא מאה. אבל אילו רציתי להקשות יותר (כדי לתת לך אופציה לקבל את הציון מאה וחמישים), הייתי מבקש ממך - לא שתי דוגמאות - אלא שלוש, אם כי תחת ההסתייגות - שהמדינה האירופית המוסלמית השלישית אינה חברה באו"ם. כדי לא למשוך את הזמן יותר מדי, אתן כעת את התשובה: קוסובו, שאגב רק לאחרונה פתחה שגרירות בירושלים, שזה בהחלט דבר יוצא דופן בהתחשב בכך שזו מדינה מוסלמית. לגבי תשובתך לשאלתי השניה: לא היה מצופה ממך להוסיף בדוגמה של לבנון את המילה "בעבר", משום שגם בלי קשר לנתון הבלתי ידוע של אחוז המוסלמים בקרב תושביה (עדין לא ידוע האם הם כבר מהווים בה רוב משום שטרם נערך בה מיפקד מעודכן), היא אכן - בהגדרה - בלתי מוסלמית, ויש לכך השלכות חוקתיות שונות: למשל, לפי חוקת לבנון, שתקפה עד היום, נשיא לבנון חייב להיות נוצרי (ועוד השלכות חוקתיות). לגבי המדינה השניה, אתן רמז: מדובר במדינה ערבית קתולית שאפילו חברה באיחוד האירופי! מפתיע, נכון? טוב, בינתים אני לא מגלה, ואני גם מזהיר שהתשובה אינה קלה, כי היא מצריכה ידע מסויים בהגדרת עצם מושג ערביותו של אדם. אם לא תינתן תשובה עד מחר בשעה זו, אז אציג את התשובה. סמי20 - שיחה 12:33, 1 ביוני 2022 (IDT)

אבל לפי האנציקלופדיה החופשית מדובר על מדינה אירופאית (לפי ויקינתונים מדובר על מדינה באירואסיה). אבל לפחות הצלחנו למצוא מדינה מוסלמית נוספת באירופה, גם אם עוד הרבה פחות מוכרת מקוסובו. Tzafrir - שיחה 12:40, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני מבין שאתה מתייחס לשאלתי הראשונה. ובכן לגביה אני במפורש ציינתי, שאני שואל על מדינה מוסלמית שנמצאת "כולה" באירופה. אם מדובר על אירואסיה, אז זה אומר שלא כל המדינה כולה נמצאת באירופה, ואז זה לא נחשב, כי למעשה יש הרבה כאלה: טורקיה (שאגב החלק האסייתי שלה שהוא רובה נקרא "אסיה הקטנה"), קזחסטן (4 אחוז משטחה נמצא באירופה), אזרבייג'ן (אחוז עוד יותר קטן משטחה נמצא באירופה), ועוד. סמי20 - שיחה 12:47, 1 ביוני 2022 (IDT)

"מדינה ערבית קתולית שאפילו חברה באיחוד האירופי"?! אין לי מושג. למיטב ידיעתי, המדינה הערבית היחידה שהתקיימה אי פעם באירופה הייתה ספרד (אולי גם סיציליה?), אבל היא לא הייתה ערבית קתולית אלא ערבית מוסלמית, וכידוע לכולנו ספרד במתכונת הנ"ל כבר מזמן לא קיימת...--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 13:48, 1 ביוני 2022 (IDT)

אם תגובתך הבאה תכלול, הן הצהרה שזהותך היא זו של האדם שפתר נכון את שאלתי הראשונה, והן בקשה שאתן כבר כעת את התשובה הנכונה, אז זה יפטור אותי מהבטחתי לתת את התשובה רק מחר, ואז אתן אותה כבר כעת, ואז מישהו (שלדעתי לא יהיה אני) יצטרך לאכול כאן כובעון או שניים: כי לא זו בלבד שהמדינה הערבית הזאת היא קתולית, ולא רק שהיא כולה באירופה, אלא היא אפילו שייכת לאיחוד האירופי, שזה כמובן מפתיע מאד, במיוחד את כל אלה שלא ממש מכירים את הגדרת ערביותו של אדם (כי אילו הם הכירו אותה אז יש סיכוי די טוב שהם כבר היו עולים לבדם על הפתרון גם בלי שאגלה).

אבל לפני כן, יש לי שתי שאלות: א. איך לדעתך ראוי להגדיר אדם כ"ערבי"? זה כבר רמז די עבה. ב. האם יש לך השכלה כלשהי במזרחנות או בתחומים קרובים? סמי20 - שיחה 14:17, 1 ביוני 2022 (IDT)

א. ערבי= מי שמזדהה כערבי ושפת אמו ערבית. אפשר כמובן להוסיף אינספור מאפיינים נוספים, אבל אם אתה רוצה הגדרה קצרה, מה שרשמתי נראה לי fair enough

ב. שמי דוד, אני הוא שואל השאלה המקורית, אני זה שמתכתב איתך ואני זה שפתר נכון את השאלה לגבי מדינות מוסלמיות באירופה :) לא, אין לי השכלה רשמית במזרחנות אבל אני פריק של היסטוריה ומנהל את קבוצת "היסטוריה ומיתולוגיה בראי האמנות" בפייסבוק.--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 14:39, 1 ביוני 2022 (IDT)

לפי א’ שלך, לא נראה לי שמלטה היא בדיוק מדינה ערבית. האם מלטזית היא ערבית? לשם השוואה: האם הולנדית היא גרמנית? קודם התבלבלתי קצת עם קפריסין (הקפריסאים הם כמובן יוונים ולא ערבים), אבל יש עדיין את קפריסין התורכית ב(ספק) מדינה מוסלמית באירופה. Tzafrir - שיחה 14:47, 1 ביוני 2022 (IDT)

וואלה חידשת לי :) (גם לגבי מלטה וגם לגבי לבנון) אז אמנם לא קיבלתי תשובה לשאלתי המקורית, אבל עדיין למדתי דברים חדשים.--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 15:01, 1 ביוני 2022 (IDT)

דוד, מי שענה לך מקודם ושלל את מלטה היה צפריר, לא אני - בעל החידה.

דוד וצפריר: התשובה היא כן מלטה. המרחק הלשוני שבין מלטזית לבין הניב התוניסאי של הערבית, יותר קצר מהמרחק שבין הניב התוניסאי של הערבית לבין הניב העירקי של הערבית, וגם יותר קצר מהמרחק שבין עברית מודרנית לבין עברית תנכית.

באופן כללי, הבסיס של מלטזית הוא ערבית, שזה כולל הן את הדקדוק שהוא ערבי (כגון בניינים וכו') והן את אוצר המילים הבסיסי שהוא גם כן ערבי. אז אמנם מחצית מאוצר המילים במלטזית זה בעצם איטלקית ואנגלית, אבל מדובר רק במילים השייכות לעולם המודרני, לא באוצר המילים הבסיסי. על כל פנים, מלטזית מסווגת בתור ניב של ערבית, מה שמסביר למה מלטזי מבין מעל תשעים אחוז משיחה המתנהלת בניב ערבי-תוניסאי וכן להפך, וזאת למרות הכמות העצומה של המילים המודרניות הזרות שחדרו למלטזית.

קצת מזכיר את המצב בעברית: הדקדוק שלה הוא עברי-תנכי (כגון בניינים וכו'), וגם אוצר המילים הבסיסי שלה הוא עברי-תנכי. אז אמנם מעל שליש מהמילים בעברית מודרנית הן לועזיות, אבל מדובר במילים השייכות לעולם המודרני. על כל פנים, העברית מסווגת בתור ניב של כנענית, מה שמסביר למה כל ילד דובר עברית אמור להבין מעל תשעים אחוז שבפסוקי החלק הסיפורי של התנ"ך, וזאת למרות הכמות העצומה של המילים המודרניות הזרות שחדרו לעברית. סמי20 - שיחה 16:46, 1 ביוני 2022 (IDT)

תודה רבה על ההעשרה, סמי :)--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 17:23, 1 ביוני 2022 (IDT)

האי קפריסין נמצא כולו באסיה. אם כי החלק היווני שלו (לא הטורקי), שיך לאיחוד האירופי. אבל כאמור כל האי כולו נמצא באסיה, ולכן בכל מקרה זה לא עונה על שאלתי. סמי20 - שיחה 16:26, 1 ביוני 2022 (IDT)

גם לי יש שאלת טריוויה בשבילכם: מיהן המדינות הנוצריות היחידות באסיה? למיטב ידיעתי יש 5 כולל לבנון שהזכרנו, אז עוד 4 :)--2A00:A040:196:303F:ED9A:5255:290B:64F9 23:29, 1 ביוני 2022 (IDT)

יש את הפיליפינים. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 00:31, 2 ביוני 2022 (IDT)

הצעה: מה דעתך לחתום כל פעם בשמך, כדי שלא נצטרך להשוות בכל פעם את כתובת הנייד שלך כדי לדעת שאתה דוד?

לגופו של עניין: מעולם לא נטען כאן לגבי לבנון שהיא נוצרית, אלא רק שהיא לא מוסלמית. למעשה, מבחינה חוקתית, לבנון מוגדרת כמדינה רב-דתית ורב-עדתית: הנשיא חייב להיות נוצרי, ראש הממשלה חייב להיות מוסלמי, והרמטכ"ל חייב להיות דרוזי. לגבי שאר המדינות: מבלי להסתכל במקורות מידע, הצלחתי לשלוף מזכרוני ארבע מדינות נוצריות אסייתיות: דרום-קוריאה, הפיליפינים (שהיא אפילו קתולית), ארמניה (ששייכת כמובן לכנסיה הארמנית), וקפריסין (שלמרות שהיא חברה באיחוד האירופי היא ממוקמת כולה באסיה אבל שייכת כמובן לכנסיה היוונית אורתודוקסית). התעורר אצלי ספק לגבי המצב בגיאורגיה, אז הרגע הסתכלתי בויקיפדיה וראיתי שגם בגיאורגיה רוב התושבים נוצרים, ככה שיש כבר חמש - גם כשמוציאים כאמור את לבנון מהרשימה. גם התעורר אצלי ספק לגבי מזרח טימור, אז גם לגביה הסתכלתי הרגע בויקיפדיה וראיתי שגם בה רוב התושבים נוצרים, אם כי מצוין שם שהחוק קובע בה את הפרדת הדת מהמדינה, כך שלא ברור לי האם התכוונת לכלול גם אותה. ציון? סמי20 - שיחה 00:42, 2 ביוני 2022 (IDT)

אם מזרח טימור, שבה כמעט כל האוכלוסייה נוצרית, מוצאת מהרשימה אצלך בגלל שהמדינה לא בדיוק נוצרית בצורה רשמית, למה דרום קוריאה (שבה בערך רבע מהאוכלוסייה נוצרית) נמצאת ברשימה? Tzafrir - שיחה 06:02, 2 ביוני 2022 (IDT)

ההבדל - בין מה שכתבתי על דרום קוריאה לבין מה שכתבתי על מזרח טימור - נובע מכך, שאת ארבע המדינות הראשונות (כולל דרום קוריאה) שאותן ציינתי כנוצריות - ציינתי (מתוך גילוי נאות) ככאלה שאותן אני רק שולף "מזכרוני" - בעוד שכעת מתברר מתוך הלינק שנתת כי בדרום קוריאה הנצרות היא רק הדת הנפוצה ביותר בלי שהיא מהווה שם את דתם של רוב התושבים, אבל את מזרח טימור לא שלפתי מהזיכרון - אלא רק ציינתי לגביה (שוב מתוך גילוי נאות) כי הסתפקתי לגביה וכי לכן עיינתי בתוך הערך שלנו לגביה וגיליתי שאמנם רוב תושביה נוצרים אם כי החוק השורר בה קובע את הפרדת הדת מהמדינה. זה לגבי ההבדל בין מה שכתבתי בתגובתי הקודמת על דרום קוריאה לבין מה שכתבתי שם על מזרח טימור, אבל המשותף לשתיהן הוא - שאת כל מה שכתבתי שם לגביהן - כתבתי מתוך גילוי נאות. על כל פנים, תודה על הפניית תשומת ליבי לנקודה החשובה הזאת של הדת בדרום קוריאה. איך שלא יהיה: כעת נותרנו עם לפחות ארבע מדינות אסייתיות נוצריות - כולל גיאורגיה (שאת המידע לגביה שלפתי כאמור בתגובתי הקודמת לא מהזיכרון אלא מתוך עיון בויקיפדיה בגלל ספק שהתעורר אצלי), ואולי אפילו חמש מדינות כאלה (תלוי האם מחשיבים את מזרח טימור), לא כולל את לבנון כמובן - שאותה יש לפסול בגלל הסיבה שאותה ציינתי בתחילת תגובתי הקודמת. סמי20 - שיחה 07:46, 2 ביוני 2022 (IDT)

הארבע שהתכוונתי אליהן הן קוריאה (גם צפון קוריאה במקור נוצרית לפני המהפכה הקומוניסטית), פיליפינים, גיאורגיה וארמניה :) לא ידעתי לגבי טימור. ציון 100. דוד --2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 10:06, 2 ביוני 2022 (IDT)

אגב, שמה של המדינה החמישית שציינת בתגובתך האחרונה אינו טימור אלא מזרח טימור. סמי20 - שיחה 10:17, 2 ביוני 2022 (IDT)

טימור זה השם של כל האי, שחלק ממנו שייך לאינדונזיה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 12:56, 2 ביוני 2022 (IDT)

כמובן, אבל האם מישהו כאן רמז אחרת, עד שנזקקת לעדכן במובן מאליו? סמי20 - שיחה 13:26, 2 ביוני 2022 (IDT)

אלמוני יקר, אכן לא חייבים להגיב בכוח, וצר לי אם תגובתי התפרשה כך. כפי שכתבתי, אני מניח שהרושם שהתרבות המוסלמית מעודדת התעללות בנשים הגיע אליך ממקור מידע כלשהו, ולא מתוך מחקר אישי שלך (אחרת לא היית שואל כאן מה המקור לכך אלא היית חוקר זאת בעצמך).

אני לא מיתמם לטעון שתופעות התעללות בנשים אינן קיימות או שאינן אופייניות בעיקר למדינות מסוימות שבהן יש רוב מוסלמי. אני גם לא מנסה להיות פוליטיקלי קורקט. ההתייחסות שלי היא ללוגיקה של השאלה. אתה יוצא מהנחת יסוד שההתעללות בנשים "היא אובססיה של תרבות האסלאם" ואז שואל למה - ומבחינה לוגית, זה כמו לשאול "למה היהדות דורשת דם של ילדים נוצרים לאפיית מצות". ברור לכולנו שלשאלה האחרונה אי אפשר להשיב תשובה ישירה, כי הנחת היסוד שגויה.

גם אם יש מתאם חיובי בין מדינות שבהן נפוצה "התעללות בנשים" לבין מדינות בעלות רוב מוסלמי, מתאם אינו ראיה לסיבתיות. מן הראוי לבדוק האם התרבות המקומית כללה התעללות בנשים עוד לפני האסלאם, ואם היא לא נפוצה גם באוכלוסיה הלא-מוסלמית של אותן מדינות. מן הראוי גם לבדוק אם תופעת מילת נשים נפוצה בכל העולם המוסלמי ו/או מקודמת על ידי הממסד הדתי (למיטב ידיעתי לא), אם הדרישה לכיסוי ראש קפדני (ואף כיסוי גוף קפדני) של נשים קיימת רק באסלאם (כולנו יודעים שלא), ואם אלימות קיצונית המנצלת אידאולוגיה דתית במסגרת מסעי כיבוש ודיכוי לא התקיימה בהיסטוריה גם בדתות/תרבויות אחרות (כולנו יודעים שכן). ומן הראוי גם לבדוק האם אין בעולם המוסלמי מקומות שבהן נשים זוכות לחופש ולכבוד שלא היו אפשריים לו הנחת היסוד הנ"ל הייתה נכונה - ראה בנזיר בהוטו, חאלדה ג'ייה, הסינה ואזד, טנסו צ'ילר, אליס סמעאן, והודא עזרא נונו (היהודיה!). בנוסף, קריאה בספר אלף לילה ולילה (בתרגום המצוין של יוסף ריבלין), שהוא ספר שכולו תיעוד של תרבות האסלאם (ולא האסלאם עצמו), תעלה דוגמאות רבות של מעמד האישה הגבוה ואף חופש מיני מפתיע, וגם מקרים של התעללות בגברים (סירוס עבדים, למשל, היה מנהג נפוץ בתרבויות המזרח).

העולם הוא לא נחמד באופן כללי, ואני בהחלט מעדיף לחיות במדינת ישראל ובתרבותה (המערבית, הדמוקרטית והמתונה) מאשר בכל מדינה בעלת רוב מוסלמי. אבל התרבות הזו מבוססת על אי קבלת הנחות יסוד כפשוטן, ובדיקה קפדנית של תיאוריות תוך נסיון להפריך אותן על ידי דוגמאות, ולא להוכיח אותן על ידי דוגמאות. אחרת, היינו ממשיכים לחשוב שהשמש מקיפה את כדור הארץ ושחפצים כבדים נופלים מהר יותר מחפצים קלים. הטלת ספק במה שאנו לכאורה יודעים היא המפתח להרחבת הידע.

אני מקווה שתגובתי זאת לא תפורש ככוחנית או מזלזלת. ניסיתי להשיב לשאלתך (עד כמה שאפשר, בהינתן שאינני מסכים עם הנחת היסוד), ולא להתנצח או לחנך. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 12:15, 4 ביוני 2022 (IDT)

שלום צח. ראשית, מתנצל על תגובתי התוקפנית ומעריך את תגובתך המושקעת.

לגופו של עניין- למיטב הבנתי, בגדול, שנינו מסכימים על העובדות. שנינו מסכימים על כך שברחבי העולם המוסלמי נשים סובלות מדיכוי, מהשפלה ומאלימות קשה ביותר. נכון שזה לא באותה רמה בכל מדינות האסלאם, נכון שיש הבדל עצום בין אפגניסטן לבין טורקיה ואפילו בין אפגניסטן לבין איראן, ונכון שחלק מהתופעות הנ"ל לא ייחודיות לעולם המוסלמי אלא מתקיימות גם מחוצה לה אפילו בהווה, ובוודאי שבעבר. ואף-על-פי-כן, אתה בעצמך מודה שלא היית רוצה לחיות בשום מדינה מוסלמית, ועל אחת כמה וכמה אני בטוח שלא היית רוצה שאמך או אחותך או בתך יחיו במדינה מוסלמית (או בחברה מוסלמית).

אפשר לחלק את האנושות בימינו לארבע-חמש תרבויות על: המזרח הרחוק, העולם המוסלמי, העולם המערבי, אפריקה שמדרום לסהרה ואמריקה הלטינית (בהנחה שהיא לא ממש חלק מהעולם המערבי). אתה בוודאי תסכים איתי שבהכללה גסה, מצב הנשים בעולם המוסלמי הוא גרוע לאין שיעור לעומת מצבן בתרבויות העל האחרות. ברור שתופעות כמו אונס וסתם אלימות פלילית כלפי קורבנות אקראיים קיימות בכל העולם ללא יוצא מן הכלל. אבל אם נתמקד באלימות כלפי נשים באשר הן נשים, אלימות קשה ביותר שכלל לא נחשבת לפשע אלא לנורמה, דהומניזציה טוטאלית באמצעות בורקה, השחתת איבר המין, כריתת אברים, עונש מוות בסקילה לנאנסות (!!!)- אלה תופעות ייחודיות לעולם המוסלמי. כמו שכתבה פעם דניאלה לונדון דקל: "אם הן לא עברו כריתת דגדגן, נמכרו, נאנסו או נאטמו בבד שחור, הן יכולות לראות עצמן בנות מזל".

האם מכל מה שרשמתי לעיל נובע שכל המוסלמים בעולם מתנהגים כך? בוודאי שלא.

האם נובע שזאת הנורמה בכל המדינות המוסלמיות ללא יוצא מן הכלל? בוודאי שלא.

האם נובע שכך היה לאורך כל תולדות האסלאם? בוודאי שלא.

האם נובע שמעולם לא הייתה אישה מוסלמית שהגיעה להנהגה? בוודאי שהיו, ואתה נתת הרבה דוגמאות מצוינות. אגב, בתנ"ך נשים היו מנהיגות (מרים, דבורה), ושניים מספרי התנ"ך קרויים על שמן של נשים (רות ואסתר). האם מכך נובע שבתרבות היהודית יש שוויון בין גברים לנשים? בארה"ב היה נשיא שחור. האם מכך נובע שארה"ב לא התעללה בשחורים באכזריות ולאורך מאות שנים?

אז עד כאן אנחנו מסכימים על העובדות. השאלה מה אנחנו מסיקים מהעובדות הנ"ל. אתה פוטר את כל התופעות האלה כמקריות בלבד, כאוסף של מקרים שאין ביניהם חוקיות, כאילו אין קשר בין המעשים לבין התרבות שבה המעשים נפוצים ואף נחשבים לנורמה. ואני אומר שזאת עצימת עיניים. ברוסית יש אמירה: "קרה פעם אחת- מקריות. קרה פעמיים- צירוף מקרים. קרה שלוש פעמים- חוקיות".

העלית נקודה נכונה- "מן הראוי לבדוק האם התרבות המקומית כללה התעללות בנשים עוד לפני האסלאם"- אבל שים לב שזאת בדיוק השאלה המקורית שלי.--77.137.73.80 13:39, 5 ביוני 2022 (IDT)

אולי קצה חוט של תשובה לשאלתך המקורית, הוא שאלה מקדימה: האם התופעה החברתית הבזויה שעליה אתה שואל, מצויה גם במדינות מוסלמיות שאינן ערביות, או במדינות ערביות שאינן מוסלמיות (אפרופו הדיון שהיה כאן על מדינות כאלה). אם התשובה שלילית, אז זה קצה חוט. 147.236.144.145 00:15, 6 ביוני 2022 (IDT)

מי דיבר על ערבים? דווקא רוב הפשעים הנוראיים ביותר לא מתרחשים בארצות ערב אלא באפגניסטן ובקרן אפריקה, למעט התקופה הקצרה שבה התקיימה המדינה האסלאמית.--2A00:A040:196:303F:8DA:4C1A:DF8:FA3F 09:27, 6 ביוני 2022 (IDT)

מקלדת בלוטות' מחוברת לטבלט - איך כותבים בה בעברית?

מצב טיפול: חדש

הטבלט "יודע עברית", כמובן. הגיע בעברית. שיניתי לשפת ממשק אנגלית. בכל אופן, מקלדת הבלוטות' שמחוברת אליו מאפשרת לי רק כתיבה באנגלית. איך משנים לעברית - עברית כשפה ראשית, מימין לשמאל, או כשפה משנית, משמאל לימין? תודה רבה מראש לעוזרים. אלדד • שיחה 16:58, 29 במאי 2022 (IDT)

השאלה רצופה אי־בהירויות.

1. „מקלדת הבלוטות' שמחוברת אליו“ – זאת מקלדת שבאה עם הטאבלט, או מקלדת שלך?
2. „מאפשרת לי רק כתיבה באנגלית“ – היא מקלדת שנועדה גם לעברית?
   1. האם היא ממאנת לכתוב עברית רק בטאבלט או גם במכשירים אחרים?
3. „שפה ראשית, מימין לשמאל, או כשפה משנית, משמאל לימין“: מה קשורה לכאן הכיווניות? זאת לא הגדרה של הטאבלט, אלא של מעבד התמלילים שבו אתה משתמש באותו הרגע
4. נושא אחרון, פרט קטן שיוכל לעזור: מדובר על אפל? אנדרואיד? שיאומי? דגש - שיחה 17:08, 29 במאי 2022 (IDT)

אשתדל לענות, פרה פרה:
טבלט אנדרואיד, ישראלי, הגיע כמובן בעברית, כברירת מחדל (לא שאלו אותי באיזו שפת ממשק אני מעוניין לעבוד). באופן חריג לטבלט, הגיע גם עם מקלדת בלוטות' (כדי להקל על העבודה איתו). הצלחתי אתמול לצמד אותה, והיא חלק ממנו (נמצאת כחלק מהמארז, ומתקשרת בצורה חלקה עם הטבלט). אני רגיל להחליף מקלדות בטלפון נייד, באופן וירטואלי. אף פעם עד היום עוד לא עבדתי עם מקלדת בלוטות', ואף פעם לא עם מקלדת בלוטות' שמחוברת לטבלט.
שפת הממשק הייתה עברית מלכתחילה. שיניתי (הצלחתי למצוא מקודם איך) לשפת ממשק אנגלית. המקלדת מאפשרת לכתוב באנגלית בלבד. מקודם מצאתי מקום בהגדרות, שפות ומקלדת, בחרתי במקלדת בלוטות', ובחרתי בשפה עברית. יצאתי מזה, וכעת אני כותב בעברית. אבל ניסיתי לחזור על ה"טריק" ולבחור באנגלית; יצאתי, והמקלדת עדיין בעברית. אז כעת אני "כלוא" בעברית ואין לי מושג איך הופכים בחזרה לאנגלית. באשר למה שכתבת שתלוי בתוכנה - אני יודע איך עוברים לעברית כשפה ראשית או משנית במקלדת רגילה - לא ברור לי איך עושים את זה במקלדת בלוטות' עם טבלט. ייתכן שבאותה דרך, אבל זה לא הצליח לי עד עכשיו (ניסיתי שיפט+אלט, לא זזה רוורס...).
אז כעת המצב הוא שהצלחתי להקליד בעברית, אבל אין לי כבר אפשרות לחזור לאנגלית, אלא אם כן אמצא היכן בוחרים את שפת המקלדת.
המון המון תודה מראש. אלדד • שיחה 17:29, 29 במאי 2022 (IDT)

לא שיאומי. לא חברה ידועה (החבילה הייתה זולה יחסית - לא מכרו כאן מותג מפורסם). אלדד • שיחה 17:31, 29 במאי 2022 (IDT)

נ"ב: לא סביר שאעבוד איתה על מכשירים אחרים. אני מעדיף מקלדת רגילה, בגודל של מקלדת המחשב הסטנדרטית. אז היא תשרת אותי רק עבור הטבלט. כרגע אני תוהה איך עוברים בעלי מקלדת כזאת, שעובדים עם טבלט, בין עברית לאנגלית. כמובן, במכשירי אנדרואיד. אלדד • שיחה 17:34, 29 במאי 2022 (IDT)

דגש, זאת לא מקלדת מחשב רגילה, בלוטות', אלא מקלדת קצת יותר מזעירה, שמתאימה בגודל לטבלט, ובעזרת מגנט נצמדת למעמד שלו. אלדד • שיחה 17:37, 29 במאי 2022 (IDT)

מודה מאוד על העזרה (וגם על האוזן הקשבת). הצלחתי עכשיו לאתר באינטרנט את אופן המעבר משפה לשפה: חיפשתי בגוגל, ומצאתי בחיפוש הראשון: ללחוץ על לחצן חלונות, ועל מקש הרווח. זה מאפשר לי להחליף בין עברית לאנגלית. עובד :) סוף סוף. אלדד • שיחה 17:58, 29 במאי 2022 (IDT)

זה נשמע לי כמו החלפת השפה במאק. רק אומר. Shannen - שיחה 14:19, 31 במאי 2022 (IDT)

מדוע חזאי שוק ההון מציגים רק תרחיש אחד

מצב טיפול: חדש

מדוע חזאי שוק ההון תמיד מציגים תרחיש אחד, הם היו יכולים להציג 3-4 תרחישים ולתת לכל תרחיש ציון - כמה סיכויים יש לו להתרחש?

שיפור זרימת דם למוח

ישנם כל מיני תוספיי תזונה אשר מסווגים כ"משפריי זרימת דם למוח".

טענה נפוצה היא שזה "משפר ריכוז".

האם יש היגיון ביולוגי בטענות האלה? האם יש ראיה מדעית לכך?

תודה,

―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, ויקידפיה (לרבות דף זה) אינה יעוץ רפואי בשום אופן, אלא מידע לידע כללי. שנית, אני בספק רב שהמוח שלנו יכול לקבל זרם דם גבוה בצורה ניכרת מ"הגדרת יצרן" מבלי נזק וגם בספק אם הגברת לחץ דם במוח משפרת את ביצועיו. כנראה שהתוספים הללו הם כולו ממריצים פשוטים על בסיס קופאין. משתמש:Gilgamesh אולי יכול לענות יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:45, 31 במאי 2022 (IDT)

יש פה שתי שאלות למעשה. שיפור זרימת דם למח אכן יכול לגרום לשיפור בריכוז כי המח יקבל יותר חמצן וחומרי תזונה, זה בהנחה שלפני השיפור זרם הדם היה מופחת במידה מסוימת. לגבי שיפור זרימת הדם למח (או לאבר אחר) - אפשר להשיג את זה. כלי הדם נסתמים במהלך השנים בתהליך שנקרא אתרוסקלרוזיס. יש תרופות שמטרתן להאט את התהליך הזה - הקבוצה המפורסמת היא הסטטינים אבל יש נוספות. לגבי תוספי תזונה - תוסף תזונה לא מוגדר כתרופה. הם עשויים לסייע אבל במקרה של מחלה קיימת בדרך כלל נדרש טיפול תרופתי ובמקרים מסוימים ניתוח. גילגמש • שיחה 05:18, 7 ביוני 2022 (IDT)

אני שואל על "שיפור" לכאורה כזה באדם בריא, ללא הפחתה מיוחדת בזרימת הדם למוח ולמעשה ללא שום בעיה רפואית. האם אז יש היגיון ביולוגי בטענה שתוספים שכאלה ישנו במשהו, קרי "ישפרו ריכוז"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא. אם האדם בריא לחלוטין אז לא. עם זאת, קח בחשבון שיש עדויות לאתרוסקלרוזיס גם אצל אנשים בריאים לכאורה. הבעיה היא בעיקר במידת הסתימה ולאו דווקא בעצם קיומה. בכל אופן, השיפור גם אם יהיה, הוא קטן מאוד. לשיפור משמעותי נדרש טיפול תרופתי ובמקרים קיצוניים ניתוח. גילגמש • שיחה 14:47, 7 ביוני 2022 (IDT)

גילגמש, אני חושב שהשואל לא מתכוון כלל למצבים רפואיים בהם נדרש טיפול. הוא מתכוון למין "סם חכמה" שכיכול מגביר את היכולות המנטליות של אדם בריא. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:57, 7 ביוני 2022 (IDT)

אין דבר כזה. גילגמש • שיחה 15:11, 7 ביוני 2022 (IDT)

קורבוס צודק, התכוונתי בהקשר "סמי חכמה" (nootropics). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שני כלבים מושכים את הרצועה

מצב טיפול: חדש

אדם מטייל עם שני כלביו. האחד גדול, שמן, כבד אבל חלש. השני קטן, קל אבל שרירי וחזק. כל אחד מהם מושך לכיוון אחר. מי מושך חזק יותר? והאם התשובה תלויה בתוואי הדרך (עלייה/ירידה/מישור)?--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 18:34, 31 במאי 2022 (IDT)

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

שנית, התשובה תלויה בכמה פרמטרים, אבל החשובים הם: א. תוואי הדרך (כפי שציינת: עליה ירידה או מישור, וגם חשוב לציין את זוית העליה/הירידה). ב. מידת חיספוס הדרך (למשל האם מדובר בדרך חצץ? בדרך בוצית-טובענית? בהחלקה על הקרח?). ג. האם יש רוח, ואם כן אז - לאיזה כיוון היא - ומה עוצמתה? ד. משקל הכלב הכבד, לעומת משקל הכלב הקל. ה. מידת חוזק שרירי הכלב הקל, לעומת מידת חולש שרירי הכלב הכבד. רק כדי לשׂבר את האוזן, לגבי חשיבות שני הסעיפים האחרונים: נניח שאני תולה משקולת מעופרת, בקצהו התחתון של קפיץ שעשוי מגומי מאד קל אבל גם מאד גמיש וחזק, ואני שואל האם הוא יקרע. תשובה: תלוי מה משקל העופרת, ומהי מידת חוזקו וגמישותו של הקפיץ, מה שכאמור מסביר גם את חשיבות סעיפים ד,ה. אולי לא שמתי לב לעוד איזה פרמטר, אבל לדעתי אלו הם הפרמטרים העיקריים. סמי20 - שיחה 20:52, 31 במאי 2022 (IDT)

טוב, אז בוא נפשט.

א. מישור.

ב. דרך סלולה.

ג. אין רוח.

ד. 7 קילו, 14 קילו.

ה. איך אפשר למדוד כוח של כלבים? הם הרי לא מרימים משקולות...--2A00:A040:196:303F:7970:7C23:56BE:6B47 00:00, 1 ביוני 2022 (IDT)

חוזק שרירי הכלב נמדד על ידי כך, שנותנים לכלב להתחיל לגרור משקל כבד שנח על משטח חלק (למשל של קרח): אם יש לך שלושה נתוני גרירה בסיסיים (זמנה - אורך מסלולה - ומשקל העצם הנגרר), אז יש לי נוסחה שמאפשרת לחשב את חוזק שרירי הכלב. באופן כללי, ככל שהכלב מצליח לגרור משקל כבד יותר, למרחק ארוך יותר, בזמן מועט יותר, ככה הכלב חזק יותר, וכאמור חוזק הכלב ניתן לחישוב מספרי מדוייק על ידי נוסחה ידועה (ואגב הגאון שעלה על הנוסחה הזאת היה ניוטון, שחי לפני כארבע מאות שנה, והיה כנראה אחד האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה האנושית). הדרך היחידה היא אם כן לעשות ניסוי. סמי20 - שיחה 01:39, 1 ביוני 2022 (IDT)

מנוסח התשובה נראה שאתה מדבר על ההספק של הכלב ולא על הכוח או ה"חוזק" שלו (ואף שאחת היחידות המקובלות של הספק היא כוח סוס, הספק וכוח הם מושגים שונים לגמרי). הספק = עבודה \ זמן = כוח * מרחק \ זמן. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 23:17, 11 ביוני 2022 (IDT)

דיברתי על הכח של הכלב. שים לב כי, כאשר הכלב מתחיל לסחוב משקל כבד שנח על משטח חלק (כפי שציינתי מפורשות בתגובתי הקודמת), כלומר כאשר המהירות ההתחלתית מאופסת, אז הנוסחה שקושרת בין הכח הקבוע F לבין הצירוף של המאסה m הזמן t והמרחק x, היא: F = 2mx / tt. סמי20 - שיחה 23:39, 11 ביוני 2022 (IDT)

הממ... דיברת קודם על משקל ולא על מסה. משקל הוא כוח. לפי הנוסחה שלך, ל-F בנוסחה שלך יש יחידות של ק"ג-מטר לשניה; זה אומר שהוא תנע ולא כוח (יחידת הכוח, ניוטון, היא ק"ג-מטר לשניה בריבוע). צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 01:09, 12 ביוני 2022 (IDT)

הבה נעשה סדר:

א. בביטוי "לגרור משקל כבד", ברור שלא התכוונתי למילה "משקל" במובנה שבמכניקה, אלא התכוונתי כמובן למילה "משקל" במובנה שבשפה העממית המדוברת, כלומר אל "עצם בעל מאסה". מאידך, כשכתבתי "משקל" בהקשרי מדידה (כגון בביטוי "משקל הכלב" שבסעיף ד שבתגובתי הראשונה), זה היה במסגרת תגובתי לשואל, אשר לגביו הערכתי כי הוא - אינו מכיר את המונח "מאסה" - ומפרש את המילה "משקל" במובנה העממי כלומר במובן של מאסה (ואגב ההערכה שלי התאמתה כשקראתי בתגובתו אליי את סעיף ד' שלו שנמדד ב"קילו" ושהתייחס אל סעיף ד' שלי שדן על "משקל"). אבל כשכתבתי כאן לראשונה "מאסה", זה היה במסגרת תגובתי אליך, שלגביך הערכתי שאתה כן מכיר את המונח מאסה.

ב. לא הבנתי את טענתך, שלפי הנוסחה שלי, ל-F יש יחידות של ק"ג-מטר לשניה. אני רואה בנוסחה שלי יחידות של מאסה כפול אורך חלקי זמן בריבוע. סמי20 - שיחה 01:33, 12 ביוני 2022 (IDT)

באופן קצת מפתיע, הכח בו מושך כלב א' את כלב ב' זהה בעוצמת (והפוך בכוונו) לכוח שמפעיל כלב ב' על כלב א'. אסף השני - שיחה 22:06, 9 ביוני 2022 (IDT)

החוק שעליו אתה מדבר, אינו תקף תמיד. הנה דוגמה נגדית קלאסית (שאגב מובאת בתוך הערך שאליו הפנית): במערכת של שני גופים שטעונים במטען חשמלי ושנעים בניצב זה לזה, ייתכן מצב שבו אחד הגופים מפעיל כוח מגנטי על הגוף השני בלי שהשני מפעיל כוח כזה על הגוף הראשון. אותו דבר במקרה של שני הכלבים. לדוגמה: הבה נניח - ששניהם נמצאים על משטח מחוספס - ושלשניהם יש מאסה זהה אבל, רק אחד משניהם מפעיל את שריריו כדי לנסות לדחוף את השני, בלי שהשני מפעיל את שריריו כדי לנסות לדחוף את הראשון: אילו החוק שעליו אתה מדבר היה תקף גם כאן - אז לפי החוק השני של ניוטון - האירוע היה מסתיים בהתרחקות זהה של שני הכלבים זה מזה. אבל כידוע לא זה מה שקורה בפועל, כי מה שקורה בפועל הוא כידוע, שבמשך זמן נתון - הכלב החלש זז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו זז ממקומו הכלב החזק - וזאת למרות שלשני הכלבים יש אותה מאסה, מה שמוכיח - שוב לפי החוק השני של ניוטון - שהכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש כלפי החזק. סמי20 - שיחה 01:39, 10 ביוני 2022 (IDT)

סמי20, הדוגמה שהעתקת מהערך היא מקרה חריג ביותר שחורג מהפיסיקה היומיומית (וכמדומני באופן כללי מהפיסיקה הקלאסית, אבל אני לא בטוח). שני הכלבים מפעילים זה על זה כח שווה בעצמתו. זוהי שאלה קלאסית למי שנפגש אם החוק השלישי ומי שחושב ומבין אותה היטב יוצא נשכר. אני מציע לך לחשוב עליה. רמז: כוחות נוספים מופעלים על ידי הכלבים על האדמה ופועלים עליהם על ידי האדמה. אסף השני - שיחה 14:25, 10 ביוני 2022 (IDT)

השאלה הקלאסית, שדנה במצב שבו שני הכלבים מפעילים כח זהה, דנה במצב שבו שני הכלבים נמצאים על משטח חלק. אבל בתגובתי הקודמת הדגשתי, שאני מדבר על משטח "מחוספס" - שזה המשטח שעליו שאל השואל את שאלתו (כפי שעולה מהמילים "דרך סלולה" שבתגובתו הלפני אחרונה): האם אתה חולק על כך שבמשטח כזה, התוצאה תהיה שבמשך זמן נתון - הכלב החלש זז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו זז ממקומו הכלב החזק - וזאת למרות שלשני הכלבים יש אותה מאסה? אמפירית כולנו יודעים שזאת תהיה התוצאה (שאגב מקבילה לזו שמתרחשת למשל בזירת היאבקות בין שני אנשים בעלי אותה מאסה אך בעלי כח שרירי שונה), מה שמוכיח - שוב לפי החוק השני של ניוטון - שהכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש כלפי החזק. אותם "כוחות נוספים" (כלשונך) שמופעלים מן האדמה, כלולים (מבחינה חישובית) במה שאני מכנה "הכוחות המופעלים על ידי הכלבים זה על זה". סמי20 - שיחה 21:08, 11 ביוני 2022 (IDT)

אתה יכול לכנות אותם אי שאתה רוצה. אבל הכוח שמפעילה האדמה על כלב א' איננו הכוח שמפעיל כלב ב' על כלב א', והכוחות שמפעילים הכלבים זה על זה שווים בעוצמתם. מה ששונה הוא הכוח שמפעיל כל אחד מהם על האדמה (והאדמה עליו). אם נרצה להכנס לנעליו של השואל, כל עוד לא פועילם כוחות נוספים (כגון מישור משופע), ברור שהקביעה "איזה כלב מושך יותר חזק" תיקבע לפי אך ורק כיוון התנועה המשותף שלהם. אסף השני - שיחה 22:42, 11 ביוני 2022 (IDT)

זאת אינה מחלוקת מהותית אלא מחלוקת סמנטית: האם בביטוי "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", מתכוונים לכלול גם את הכח המופעל על ידי האדמה. אתה לא כולל את הכח הזה, אבל אני ציינתי במפורש שאני כן כולל אותו. למה? משום שלפי החוק השני של ניוטון: F = ma (כאשר F הוא הכח, m היא המאסה, a היא התאוצה), ולכן כאשר הכח קבוע אז F = m(2x) / tt (כאשר x הוא המרחק, t הוא הזמן), משמע שכאשר אני כותב כי [במשטח מחוספס שעליו שאל השואל את שאלתו] "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", אני מתכוון להגיד כי [במשטח הנ"ל] הכלב החזק יגרום במשך זמן נתון לכך שהכלב החלש יזוז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו יזוז ממקומו הכלב החזק במהלך זמן זה. בשלב הזה אתה רשאי לשאול שאלה צדדית: איך הכלב החזק יגרום לכך? והתשובה שלי תהיה: בסיועו של הכח המופעל על ידי האדמה. אבל זו כבר ירידה לרזולוציה גבוהה מדי שאליה לא התכוונתי לרדת כשכתבתי, כי [במשטח הנ"ל] "הכלב החזק מפעיל על החלש כח חזק יותר מזה שמופעל על ידי הכלב החלש", כלומר כי [במשטח הנ"ל] הכלב החזק יגרום במשך זמן נתון לכך שהכלב החלש יזוז ממקומו למרחק רב יותר מזה שאליו יזוז ממקומו הכלב החזק במהלך זמן זה. סמי20 - שיחה 00:26, 12 ביוני 2022 (IDT)

נניח שהכלב החזק הוא קל מאוד כך שהחיכוך שלו נמוך (למרות שהמשטח מחוספס) ולעומתו הכלב החלש קשור בשרשרות למשטח ואינו יכול לנוע כלל (ואולי הוא בכל פסל כבד של כלב שאין שום משמעת להיותו חזק או חלש). הכלב החזק דוחף (או מושך) את הכלב החלש. מה יקרה? ⟨ תוכן הוסתר ⟩ צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 22:56, 11 ביוני 2022 (IDT)

⟨ תוכן הוסתר ⟩ סמי20 - שיחה 01:23, 12 ביוני 2022 (IDT)

ניאו-נאצים סלאביים

מצב טיפול: חדש

אני מנסה להבין - איך מגשרים על הסתירה בין זה שהנאציזם ראה בסלאבים גזע נחות, נלחם בסלאבים ורצח אותם במיליונים לבין קבוצות ניאו-נאציות סלאביות שאימצו את הסמליות של הרייך השלישי? לדוגמה, קבוצת וגנר, Russian National Unity, יחידת אזוב, האיחוד הסלאבי, Task Force Rusich ועוד.

בכולם נראה לא רק אידאולוגיה של עליונות לבנה, אלא שימוש ממוחזר בסמלים שהיו במדינה שפעלה נגד הגזע הסלאבי.

איך הם מגשרים על הסתירה הזאת? 130.60.94.170 17:46, 1 ביוני 2022 (IDT)

אני לא רואה כאן סתירה אידיאולוגית מובהקת. אחד מהדברים המשותפים לנאציזם ולניאו-נאציזם הסלאבי הוא, ששתי התנועות מסכימות - שהסלאבים אינם שייכים לגזעים הנחותים ביותר - ושהגזעים הנחותים ביותר שאותם ראוי לשנוא הנם ההם וההם. סמי20 - שיחה 17:52, 1 ביוני 2022 (IDT)

אלמוני, אל תחפש היגיון איפה שאין היגיון. תורת הגזע אמנם מתיימרת להיות מדעית, אבל הרי בימינו ידוע לכולם שזה בולשיט מוחלט חסר קשר למציאות. הנאציזם זה לא מדע, אלא דת. וכמו כל דת, אפשר לכופף אותה כמו פלסטלינה לפי הגחמות של החסידים.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 10:01, 2 ביוני 2022 (IDT)

מהו המרחק המקסימלי בין שתי נקודות בכדור הארץ?

--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 09:59, 2 ביוני 2022 (IDT)

אם מניחים שכדור הארץ הארץ הוא כדור מושלם, התשובה היא או קוטרו של הכדור (כלומר: בערך 12,500 קילומטרים) או מחצית מהיקפו (כלומר: בערך 20,000 קילומטרים). Tzafrir - שיחה 10:22, 2 ביוני 2022 (IDT)

אגב, הנקודה על פני הגלובוס שהכי מרוחקת ממך נקראת האנטיפוד שלך. האנטיפוד של מדינת ישראל נמצא בלב האוקינוס השקט, אבל הנקודה היבשתית - הכי רחוקה מישראל על פני הגלובוס - היא האי ראפּה-איטי השייך לאיי באס המהווים חלק מאיי פולינזיה הצרפתית שבאוקינוס השקט (כלומר אין לערבב בינם לבין איי באס האחרים שנמצאים בצפון אמריקה): האנטיפוד של האי ראפּה-איטי נמצא, קילומטרים ספורים דרומית-מזרחית לאילת, בתוך ים סוף. סמי20 - שיחה 10:44, 2 ביוני 2022 (IDT)

אז לא הבנתי אם זה 12 או 20 :/--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 10:49, 2 ביוני 2022 (IDT)

תלוי איך אתה רוצה למדוד מרחק בין שני אנטיפודים הנמצאים על פני כדור: האם על ידי מתיחת סרט מדידה שיקיף את מחצית היקף הכדור (ואז אתה מקבל בערך 20 אלף ק"מ), או על ידי נעיצת סיכה ארוכה שתחדור פנימה לתוך הכדור ותצא מעברו השני (ואז אתה תקבל בערך 12.7 אלף ק"מ). סמי20 - שיחה 10:53, 2 ביוני 2022 (IDT)

האפשרות הראשונה כמובן... אנחנו הרי לא נעים דרך לב כדור הארץ... אז המרחק בין שני אנטיפודים הוא 20?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 13:24, 2 ביוני 2022 (IDT)

כן, אבל למעשה - טיפה יותר מאשר עשרים אלף ק"מ: בעצם, לפחות שלושה ק"מ יותר. סמי20 - שיחה 13:29, 2 ביוני 2022 (IDT)

סבבה, תודה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 14:40, 2 ביוני 2022 (IDT)

התחלת במסע? 2A01:6500:A044:97D8:754:9F22:2970:5558 17:18, 9 ביוני 2022 (IDT)

בוודאי :)--2A00:A040:196:303F:96F:149E:C7E1:464A 13:32, 10 ביוני 2022 (IDT)

חיפוש גוגל והצגת בני זוג על סמך ויקינתונים

הגדרת בני זוג בוויקינתונים מחזירה, בחלק מן המקרים, תוצאות שגויות בחיפושים בגוגל, כפי הנראה מכיוון שאין התייחסות לזוגיות שאיננה נישואים, ואין התייחסות לתאריך סוף הזוגיות (אם ישנו). לדוגמה: דינה סנדרסון היא בת הזוג של יובל שפרמן מ-2018, אך הם אינם נשואים. לכן (להבנתי) כשמחפשים אותה בגוגל, לא מוחזר מוויקינתונים שדה בן זוג. לעומת זאת, כשמחפשים את יובל שפרמן בגוגל, מופיעה לירון וייסמן כבת זוגו מכיוון שהם היו נשואים, וזאת על אף שהנישואים הסתיימו ב-2017. ככל שידיעתי מגעת, ערכי ויקינתונים של השלושה עדכניים. אשמח גם להסבר וגם לתיקון מצד מי שבקיאים בענייני ויקינתונים. תודה מראש. ‏Virant‏ (שיחה) 16:34, 2 ביוני 2022 (IDT)

אם אני מבין נכון, בגוגל מפרשים לא נכון את הנתונים שבוויקינתונים. זו כבר טעות שלהם, לא? בכל מקרה, המקום לשאלות טכניות הוא ויקיפדיה:דלפק ייעוץ (ואולי ישירות בוויקינתונים). Tzafrir - שיחה 12:15, 3 ביוני 2022 (IDT)

כן, אבל מן הסתם יש הגדרה מסוימת שאליה החיפוש בגוגל מתייחס. לא ידעתי איפה הכי מתאים לשאול אז שאלתי כאן. לפי עצתך שאלתי גם בדלפק הייעוץ. תודה. ‏Virant‏ (שיחה) 01:09, 4 ביוני 2022 (IDT)

האם כולנו בני דוד?

מצב טיפול: חדש

אם דוד המלך היה קיים, בד"כ מייחסים את שנות פעילותו למאה ה-7 לפנה"ס. לכאורה בהינתן הדמוגרפיה של העם היהודי, שהוא נוטה להיות מסוגר יותר מעמי האזור החל משיבת בבל, הייתי מצפה שבשלב מסוים לא ימצא אדם אחד בעם היהודי שהוא איננו צאצא לבית דוד בסבירות גבוהה במיוחד. האם מישהו יכול לשערך את הטענה הזו ? או לחילופין למצוא חישוב שמראה שתרחישים אחרים אפשריים בסבירות לא זניחה?

תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. מן הסתם התכוונת - לא לבית דוד - אלא לשבט יהודה, שהרי לא כל בני שבט יהודה היו צאצאי דוד (למשל האחים של דוד לא היו מבית דוד עצמו אלא מ"בית ישי" אביו של דוד, וכך הלאה וכך הלאה).

ב. בד"כ מייחסים את שנות פעילות דוד (זה המוזכר הן במקרא והן בשתי כתובות חוץ-מקראיות), למאה העשירית לפני הספירה. מאידך, המאה השביעית לפני הספירה, נקשרת לעניין אחר: זו למעשה התקופה שאליה נוטים לייחס את כתיבת חלקם הגדול של ספרי המקרא, בלי קשר לשנות פעילותו של דוד.

ג. אל תשכח גם את שבט לוי, שאליו מיוחס כל מי ששם משפחתו הוא כהן או לוי וכדומה (כלומר גם כץ או סגל או רפפורט או סבתו ועוד).

ד. אל תשכח גם את גלות אשור - הלא היא גלות עשרת השבטים, בעוד שמוסכם כמעט על כולם כי - למשל גלות אתיופיה - אינה קשורה לשבט יהודה וגם לא לשבט לוי. אגב, נזהרתי לכתוב כי - מה שמוסכם - מוסכם רק "כמעט" על כולם, כלומר לא כולל את עולי אתיופיה עצמם - שלמעשה טוענים שהם כן שייכים לשבט יהודה.

ה. אל תשכח גם את האופציה של ההתגיירות, וכן של ההיטמעות (=התחפשות ליהודי בתוך הסביבה היהודית - בין אם מבלי-משים ובין אם מטעמי אופורטוניזם - שזה הפוך מהתבוללות). האופציות הללו אינן זניחות (וכמובן קיימות גם בימינו), וכבר מוזכרות במקרא עצמו, למשל: במגילת רות (לגבי רות עצמה), ובמגילת אסתר ("ורבים מעמי הארץ מתיהדים"), ובספר עזרא (לגבי הנשים האשדודיות והעמוניות שאיתן התחתנו חלק מבני ישראל בתקופת עזרא). סמי20 - שיחה 14:35, 3 ביוני 2022 (IDT)

מעבר לתיקון כפי שציין סמי למאה העשירית לפני הספירה, זו שאלה מעניינת מאוד. עד כדי כך שהיא (ושאלות דומות לה) נדונה במאמר של פרופסור נדב שנרב, "דמוגרפיה, גנאולוגיה, גנטיקה והלכה", שאפשר למצוא באתר הזה יחד עם עוד מאמרים מעניינים. מומלץ. ספוילר: התשובה תלויה באיך מגדירים צאצא לבית דוד - אם צאצא בילינארי (דרך אבות או אמהות), או פטרילינארי (דרך אבות בלבד); במקרה הראשון, ההסתברות שאדם שאינו גר או בן של גרים אינו צאצא של דוד (בהנחה שמקבלים את הגנאולוגיה של ספר מלכים כאמת היסטורית) היא אפסית. במקרה השני התשובה היא בערך "או שכן או שלא", ואידך זיל גמור. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 16:08, 3 ביוני 2022 (IDT)

דוד המלך הוא ללא ספק דמות מקראית חשובה, ומהווה חלק חשוב מהאתוס היהודי. אך מבחינה היסטורית ומדעית, לא ברור שהיה רצף ממשי של מלכים מבית דוד. אכן, ללא ספק היה אינטרס לכותבי המקרא לקבע את המיתוס. להרחבה, ראה את מאמרו של ד"ר יגאל בן נון, "על התרמית של רציפות שושלת בית דוד" (2014), ובהרצאתו המרתקת ביוטיוב (אורך - כשעה וחצי) (2014). בברכה, דני Danny-w - שיחה 12:45, 12 ביוני 2022 (IDT)

מצא את הדברים הדומים והשונים, בין יגאל בן נון, לבין יואל בן נון:

הדומה:

1. שניהם בעלי שם כמעט זהה (פרט לאות בודדת).

2. שניהם נולדו במחצית השנייה של העשור החמישי של המאה העשרים.

3. שניהם שירתו בחיל רגלים.

4. שניהם חוקרי מקרא מפורסמים, איש איש בקרב חוג מעריציו: לא הרי חוגו של האחד כהרי חוגו של השני, אבל שניהם חוקרי מקרא מפורסמים.

5. בנושא חקר המקרא, יש לשניהם הרצאות ביוטיוב, שנחשבות מרתקות באוזני מאזיניהן המושבעים.

6. שניהם דוקטורים.

7. שניהם גאונים, לפחות לפי עדות מאזיניהם המושבעים.

8. מעריצי כל אחד משניהם, מייחסים אל מחקרי השני - הטייה סמויה ובלתי מודעת - הנובעת כביכול מעמדותיו האידיאולוגיות.

השונה:

א. האות השניה שבשמם הפרטי, שונה לגמרי! לא לשכוח, כדי לא להתבלבל בין שניהם!

ב. האחד נולד שנתיים אחרי קום מדינת ישראל, השני נולד שנתיים לפני קום מדינת ישראל.

ג. האחד שירת בגולני, השני בצנחנים.

ד. האחד מרוקאי, השני אשכנזי.

ה. האחד סבור שיש לשקול לבטל את עיקרון הבחירות השוויוניות לכנסת, ואף הקים את תנועת "נוער מורד בממסד הקיים". השני חסיד של עיקרון הבחירות השוויוניות לכנסת, ומתנגד מושבע אל אי-ציות להחלטות הרוב.

ו. האחד אתאיסט, השני מונותאיסט (אפרופו העמדות האידיאולוגיות המוזכרות לעיל סעיף 8).

ז. האחד משוכנע, מתוך נימוקים מפורטים המוצגים בבימות אקדמיות שונות, שרציפות השושלת הדוידית היא תרמית, שאותה מכנים תלמידיו "מיתוס שנוצר מתוך אינטרס של כותבי המקרא". השני משוכנע, שוב מתוך נימוקים מפורטים המוצגים בבימות אקדמיות שונות, שרציפות השושלת הדוידית היא אמת, שאותה מכנים תלמידיו: "ודאות אשר בקריטריוניים מדעיים אינה נופלת מזו של מסעי נאפוליון".

ח. עמדתו של האחד אודות (כלשונו) "התרמית של שפן", היא בינתיים עמדת יחיד בקרב חוקרי המקרא. עמדתו של השני אודות (כלשונו) "האמת ההיסטורית שבמקרא", היא בינתיים נחלת אלפי חוקרי מקרא בכירים.

אמנם לא צריך להתחשב יותר מדי בסעיף האחרון, שהרי גם עמדת גלילאו גליליי (שכדור הארץ נע סביב השמש ולא הפוך) - הייתה עד לפני כמה מאות שנים עמדת יחיד - עד שהפכה לנחלת כולם. אולי זה גם מה שיקרה לעמדת יגאל בן נון, לך תדע. מצד שני, ראוי להציג את התמונה הכוללת, כפי שהיצגתי למעלה, שהרי גם העמדה האקדמית שטענה לעצם קיומו של בית דוד - היתה עד לפני כמה עשרות שנים עמדת יחידים באקדמיה - עד שהפכה בימינו לקונצנזוס. מילת המפתח היא אפוא: הצגת תמונה "כוללת", בשביל לפחות מראית עין של אוביקטיביות. בימים טרופים אלה, גם מראית עין של אוביקטיביות - היא דבר חשוב מאד. דוגמה לאוביקטיביות היא הביטוי שבו השתמשת: "לא ברור שהיה רצף ממשי של מלכים מבית דוד". מן הסתם, כל אחד משני חוקרי המקרא הנ"ל היה משתמש - לא בביטוי הספקני "לא ברור" - אלא בביטוי יותר חד משמעי.

סמי20 - שיחה 15:17, 12 ביוני 2022 (IDT)

אפליה בגביית מסים

מצב טיפול: חדש

בספר מלכים מסופר שבימי שלמה שבט יהודה היה פטור ממסים. ברור שהיה קל מאד לאכוף את הפטור הזה כיוון שלכל שבט היה שטח משלו, אז גובי המסים ידעו פשוט לא להיכנס לשטח יהודה. זה מעלה שתי שאלות:

1. איך זה שלא הייתה הגירה המונית מכל רחבי הארץ לשטח יהודה? כך יכלו בני עשרת השבטים להיטמע בתוך שבט יהודה ולהיפטר מהמסים הכבדים.
2. האם שבטי שמעון ובנימין נחשבו לחלק מיהודה לצורך העניין? או שהמיזוג בין שלושת השבטים הנ"ל חל רק אחרי פילוג הממלכה?--2A00:A040:196:303F:1C75:C374:631B:B6D3 15:01, 3 ביוני 2022 (IDT)

קודם כל - איפה כתוב שלשבט יהודה היה פטור ממסים? אני חזרתי על פרקים א'-י"א בספר מלכים, ולא מצאתי מקור לכך. אדרבא, כתוב ”וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מַס מִכָּל יִשְׂרָאֵל” (מלכים א', ה', כ"ז). עם זאת, ייתכן כי כבר בשלב זה המונח "ישראל" התייחס לעשרות השבטים בנפרד מיהודה, ולכן אין זו הוכחה חד משמעית. אולי בדברי הימים? נוסף על כך, עליך לזכור שבימים אלו הגירה לא הייתה עניין פשוט כלל וכלל. החברה הייתה שבטית מאוד, ומי שעוזב את החמולה שלו ורוצה להצטרף לחמולה אחרת לא בהכרח יתקבל בברכה שם, בייחוד לא אם יש ביניהם עוינות (ועוינות בין שבט יהודה לעשרות השבטים בהחלט הייתה). באשר לשמעון ובנימין: לשבט שמעון, כידוע, לא הייתה נחלה משלו, ”וַיְהִי נַחֲלָתָם בְּתוֹךְ נַחֲלַת בְּנֵי יְהוּדָה” (יהושע, י"ט, א'), כך שאם לשבט יהודה אכן היה פטור ממסים, ספק אם מישהו היה גורר עצמו עד לבאר שבע רק כדי לגבות מסים משבט שמעון הקטן והדל (וכזה הוא היה - שהרי נחלתו הייתה במדבר, ומן הסתם יבולם לא היה רב). בנימין זה סיפור אחר: נחלתו הייתה, ככל הנראה, מעין רצועה בין יהודה לאפרים, ואין סיבה שגובי המיסים בשבט אפרים לא יבואו לגבות גם בבנימין. ּ - שיחה 12:26, 5 ביוני 2022 (IDT)

תודה רבה.--77.137.73.80 13:42, 5 ביוני 2022 (IDT)

משתמש:מפתח-רשימה, הנחלה לא הייתה רק לפי שבט, כמעט כל אדם היה חקלאי שהיה גר על נחלת אבותיו. אדם שרוצה לעבור לשבט אחר לא יוכל לקבל שם קרקע לעיבוד אז לא ממש היה אפשרי לעבור. לשבט שמעון הייתה נחלה, אלא שהייתה מובלעת בתוך נחלת יהודה לגמרי או מרוב הצדדים. איני זוכר פטור ממס בתקופה זו ולכן אין צורך להתייחס לבנימין. מעולם לא אוחדו השבטים, עם ההתפצלות לממלכות חזרה ונהייתה ממלכת יהודה (גם בראשית שלטון דוד) שכללה בה גם את בנימין. Yyy774 - שיחה 22:16, 9 ביוני 2022 (IDT)

מה יעילות המיחזור של הפחים הכתומים

מצב טיפול: חדש

מישהו יודע מה יעילות הפחים הכתומים בישראל? כלומר מה אחוז האשפה בפחים אלו שמשמשים בייצור של מוצרים חדשים וכמה מזה נטמן או נשרף?

חג במוצאי שבת

מצב טיפול: חדש

אתמול היה שבת, ואתמול בערב היה ערב חג. איך היינו אמורים לבשל ארוחת חג?--2A00:A040:196:303F:C8AF:FF24:FB:21BD 16:22, 5 ביוני 2022 (IDT)

תשובה מבעלי הידע לא תקבל בחג. עקרונית ביום טוב מותר לבשל על אש שהובערה לפני השבת. כך שאפשר לבשל במוצאי שבת או לחמם אוכל שבושל לפני השבת. שנילי - שיחה 16:31, 5 ביוני 2022 (IDT)

כיוון שמנהג החג לאכול מאכלי חלב, אפשר להסתפק בחג זה בגבינות, עוגות גבינה, יוגורט, מעדני חלב ושאר מאכלי חלב קרים ושאר מאכלים קרים (אין מצווה לאכול אוכל חם). דוד שי - שיחה 16:36, 5 ביוני 2022 (IDT)

כפי שציין שנילי, מותר לבשל ביום טוב (בשונה משבת), וכך אכן נהוג. איש הישראלי - שיחה 02:05, 6 ביוני 2022 (IDT)

אני מאמין שברוב הבתים שומרי השבת והחג מבשלים מראש לשני ימים, כמו שעושים כל שנה בראש השנה ובהרבה מקרים אחרים שבהם יש שבת וחג סמוכים זה לזה (אם כי יותר מצוי שהחג ביום שישי). נכון הוא שאפשר לבשל גם ביום טוב עצמו אבל יש על כך מגבלות שהופכות את זה לפחות פרקטי - בעיקר שאסור לכבות את האש בסיום הבישול. HumansCanWinElves - שיחה 02:56, 6 ביוני 2022 (IDT)

אפשר להשתמש בשעון שבת. יהודית1000 - שיחה - 💜 03:01, 6 ביוני 2022 (IDT)

מבין המשיבים לך, השלושה שבתשובתם השתמשו בביטוי "יום טוב", התכוונו בכך אל הדבר שאליו התכוונת כשכתבת "חג". אנא הודה בפה מלא שלא ידעת זאת. ועוד הערה לשלושת המשיבים האלה: להבא תמיד קחו נא בחשבון שאדם שמפרסם בחג עצמו שאלות בענייני הלכה אינו אמור להכיר את משמעות המונחים ההלכתיים שבהם אתם משתמשים. סמי20 - שיחה 03:11, 6 ביוני 2022 (IDT)

לא ידעתי שיש כאלו שבשבילם "יום טוב" הוא מונח הלכתי... איש הישראלי - שיחה 04:33, 6 ביוני 2022 (IDT)

בהקשר של שאלת השואל, המונח "יום טוב" שבו השתמשת מתפרש במשמעותו ההלכתית בלבד (כלומר במשמעות "חג"), שכמובן אינה זו שלפיה הוא מתפרש בהקשרים אחרים: למשל אם תגיד "היום היה לי יום טוב ומוצלח", וכן אם תגיד "אני מאחל לך יום טוב", אז המונח "יום טוב" יתפרש לגמרי שונה מזה ההלכתי שאליו התכוונת כשענית לשואל. העניין הוא, שמי שמפרסם הודעות בחג אינו אמור בדרך כלל להכיר את המונח "יום טוב" במשמעות של חג, ולכן הוא לא היה אמור להבין את תשובתך אליו, עד שהיסברתי לו את משמעות המונח שאליה התכוונת. סמי20 - שיחה 07:10, 6 ביוני 2022 (IDT)

לענין הברכה "שיהיה לך יום טוב", היא שאולה מאנגלית. בצרפתית, איטלקית, ספרדית וכיוצ"ב הביטוי "יום טוב" הוא המקביל לברכת שלום בעברית, ואילו "יום טוב" הוא כאמור חג. אני חושב שראוי שדובר עברית ישתמש בברכה העברית, אבל אין כופה. שנילי - שיחה 07:58, 6 ביוני 2022 (IDT)

כתבת: "ואילו 'יום טוב' הוא כאמור חג". ובכן כפי שציינתי, גם בלי קשר לביטוי הלועזי "שיהיה לך יום טוב", המונח "יום טוב" עדין עמום בעברית, ואינו חייב להתפרש בה דווקא עם משמעות של "חג". כבר הדגמתי את המשפט "היום היה לי יום טוב ומוצלח". אגב, גם בתקופת המקרא, המונח "יום טוב" התפרש, לא בתור "חג", אלא במשמעות אחרת (למעשה בתור "מסיבה": כפי שלמשל מופיע בספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוק ח'. וכאשר במגילת אסתר מתואר הפורים שלוש פעמים בתור "יום טוב", ברור שאין הכוונה לרמוז שפורים מוגדר בתור "חג" - כלומר בתור מועד שבו חלים הלכתית חובת הקרבת קורבן חגיגה ואיסור הבערת אש וכדומה - שכידוע חלים הלכתית רק באותם "מקראי קודש" המוזכרים בתורה). סמי20 - שיחה 12:41, 6 ביוני 2022 (IDT)

ליתר דיוק, פורים נזכר כ"יום טוב" רק פעם אחת במגילה (מגילת אסתר, פרק ט', פסוק י"ט), בפעמים האחרות המונח לא מתייחס לפורים, ודווקא מפסוק זה למדו חכמים שמתחילה רצו לאסור על עשיית מלאכה בפורים, אך הדבר לא נקבע (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ה', עמוד ב').

בכל אופן, כוונתי הייתה שהמונח "יום טוב" כמתייחס לחג, לא נתפס אצל שומר מצוות כמונח הלכתי, אלא כשם נרדף ומקובל בשיח היום־יומי. הוא לא בהכרח יודע שבציבור הרחב משמעות זו לא מוכרת. איש הישראלי - שיחה 16:40, 6 ביוני 2022 (IDT)

אכן המונח "יום טוב" מוזכר במגילת אסתר רק פעם אחת בהקשר של פורים, אבל הלא תסכים איתי: א. שגם בפעמים האחרות, משמעות המונח איננה "חג" (כלומר יום שבו מקריבים קרבן חגיגה ונמנעים מהבערת אש וכו'). ב. זה שרצו לאסור מלאכה בפורים אינה ראיה לכך שהוא נחשב "חג". גם תשעה באב אסור במלאכה, אז האם הוא "חג"? מועד כן, אבל לא "חג", שעל זה שאל השואל את שאלתו.

לא הבנתי את טענתך שהמונח "יום טוב" אינו נתפס כהלכתי. השואל שאל שאלה הלכתית על "חג", ולכן המונח "חג" התפרש אצל השואל כמונח הלכתי. מאידך, אתה השתמשת במונח "יום טוב" כביטוי נרדף של "חג", כלומר התכוונת שהשואל יפרש גם את "יום טוב" באותו המובן ההלכתי שאליו התכוון השואל כשכתב "חג", אז הסבתי את תשומת לבך לכך שמי שמפרסם את שאלותיו בחג אינו אמור לדעת שהמונח "יום טוב" הוא מונח נרדף של "חג". בשבילו, יום טוב מתפרש בדרך כלל לפי משמעותו שבתוך משפט מטיפוס "היום היה לי יום טוב ומוצלח". לכן, היסברתי לו יותר את המשמעות שאליה התכוונת, אחרת הוא לא היה מבין. סמי20 - שיחה 20:59, 6 ביוני 2022 (IDT)

כתבת שהמונח "יום טוב" נזכר בהקשר לפורים למרות שהוא לא אסור במלאכה, על כך השבתי שדווקא ממילים אלו הבינו חז"ל שרצו לאסור מלאכה בפורים. אכן מעניין איך פירשו את הפעמים האחרות.

כוונתי שלא משתמשים במונח "יום טוב" רק בהקשר הלכתי, ובשל כך ניתן לחשוב שמשמעות המונח מוכרת גם בציבור הרחב. אכן, הסבת את תשומת לבנו שהמצב שונה. איש הישראלי - שיחה 01:02, 7 ביוני 2022 (IDT)

בשום מקום לא כתבתי שפורים אינו אסור במלאכה. כתבתי רק שהוא לא נאסר בהבערת אש וכו', שלא כמו החגים (הכלולים בתוך "מקראי קודש" המוזכרים בתורה) - שהם כן אסורים בהבערת אש וכו'. סמי20 - שיחה 02:03, 7 ביוני 2022 (IDT)

השאלה היא, למה הכוונה באיסור עשיית מלאכה: אני הבנתי, שהכוונה לאותן מלאכות האסורות בשבת וחג, שהבערת אש היא אחת מהן. אני מבין שלך יש פרשנות אחרת. איש הישראלי - שיחה 03:03, 7 ביוני 2022 (IDT)

שתי שתובות (shtuvot) בדבר:

ראשית: כבר כתבתי כי - גם תשעה באב אסור בעשיית מלאכה - למרות שהוא מותר בהבערת אש, משמע שאין קשר הכרחי בין איסור עשיית מלאכה לבין הבערת אש.

שנית: מה זה משנה האם - כשאומרים "אסור מלאכה" - מתכוונים גם להבערת אש, בשורה התחתונה - פורים מוזכר במגילה בתור "יום טוב" - למרות שאף אחד לא העלה על דעתו לאסור הבערת אש בפורים, וזה מוכיח כי - המגילה שמכנה את פורים בשם "יום טוב" לא מתכוונת לאותו מובן שאליו מתכונים כשאומרים "חג" - שהרי חג (כלומר מקרא קודש כזה שבו מקריבים קרבן חגיגה) כן אסור בהבערת אש. אמור מעתה: הואיל והמגילה לא התכוונה ב"יום טוב" לחג, אז קל וחומר כי - השואל ששאל שאלה הלכתית בחג עצמו - אינו אמור להבין את "יום טוב" במשמעות של "חג". סמי20 - שיחה 03:25, 7 ביוני 2022 (IDT)

אודה שלא הבנתי מהן "שתובות".

גם איסור הבערת אש בשבת וחג נובע מאיסור עשיית מלאכה. אמור מעתה, שהמונח "מלאכה" ביחס לשבת וחג והמונח "מלאכה" ביחס לתשעה באב הם בעלי משמעות שונה. כעת נותר להבין למה הכוונה ב"מלאכה" המוזכרת בתלמוד בנוגע לפורים: אני הבנתי שהכוונה למשמעות הראשונה (כבשבת וחג) אך לדעתך הכוונה למשמעות השנייה (כבתשעה באב). השאלה היא, כיצד למדו חז"ל מהמילים "יום טוב" שפורים אסור בעשיית מלאכה; אם מפני שפירשו "יום טוב" כחג, או מסיבה אחרת. על הקל וחומר מהעברית המקראית המאוחרת לעברית המדוברת – אין לי תשובה... איש הישראלי - שיחה 03:50, 7 ביוני 2022 (IDT)

לגבי הביטוי המפורסם והידוע "שתי שתובות (shtuvot) בדבר", כולל טירחה שלי להוסיף בסוגריים את האופן הנכון להגות את המילה (כדי שלא יחשבו שמדובר בטעות הקלדה): ובכן זו סתם היתה אתנחתא קומית מצידי, כדי לשחרר קצת את המתח שכאילו נוצר כאן:)

אמנם אני מסכים אתך שהמונח "איסור עשיית מלאכה" עמום, אבל דווקא בגלל עמימותו - נמנעתי מלהשתמש בו - ולכן נקטתי בביטוי המפורש של איסור "הבערת אש", וזאת כדי להבליט את ההבדל שבין המונח "חג" לבין המונח "יום טוב" הנקוט במגילת אסתר לגבי פורים, שהרי אף אחד לא העלה על דעתו לאסור הבערת אש בפורים, משום שהיה ברור לכולם שהמונח "יום טוב" הנקוט במגילת אסתר לגבי פורים אינו רומז שיש לאסור הבערת אש בפורים. רק כדי לשבר את האוזן: בספר שולחן ערוך בסוף הלכות פורים נפסק, שאיסור עשיית מלאכה הוא תלוי-מקום, ושלכן - במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה בפורים - אין עושים, והוסיף שם הרמ"א שעכשיו נהגו כולם שלא לעשות מלאכה בפורים, והלא תסכים אתי שהרמ"א לא התכוון שעכשיו נהגו לאסור גם את הבערת אש בפורים, הלא כן? אמור מעתה: למרות שהמונח של איסור "עשיית מלאכה" עמום - כי הוא תלוי בהבדל שבין היקף האיסור הזה בחג לבין היקף האיסור הזה בפורים, הרי שעדין המונח של איסור "עשיית מלאכה" - בהקשר של "פורים" (בתור מועד שרק עליו דיברתי מלכתחילה) - הוא חד-משמעי. יותר מזה: לא זו בלבד שאני עצמי - נמנעתי מלהשתמש בביטוי של איסור "עשיית מלאכה" - ובמקום זאת הקפדתי להשתמש בביטוי של איסור "הבערת אש", אלא אף זו שליתר ביטחון גם הוספתי את חובת הקרבת "קרבן חגיגה" - וזאת כדי להדגיש באופן עוד יותר נחרץ את ההבדל שבין המונח "חג" לבין המונח "יום טוב" הנקוט במגילת אסתר לגבי פורים, שהרי אף אחד לא העלה על דעתו לחייב להקריב קרבן חגיגה בפורים, הלא כן? לכן אני מציע, להימנע להבא מלהשתמש בביטוי "איסור עשיית מלאכה" הואיל והוא עמום במקרה הטוב (או אפילו חד-משמעי ככל שמדובר בפורים), ובמקום זאת להתייחס רק אל שני הדברים החד-משמעיים תמיד - דהיינו הן אל איסור הבערת אש והן אל חובת הקרבת קרבן חגיגה - אשר רק אל שניהם התייחסתי מלכתחילה כדי לעמוד על ההבחנה החד-משמעית שבין המונח "חג" לבין המונח "יום טוב" הנקוט במגילת אסתר לגבי הפורים. סמי20 - שיחה 09:36, 7 ביוני 2022 (IDT)

אני, אגב, משתדל לאחל "שיהיה לך יום נעים", ולא "יום טוב", בדיוק בגלל הנוקדנות הזו. אביתר ג' • שיחה • 13:18, 7 ביוני 2022 (IDT)

אל מה אתה מתכוון ב"נוקדנות"? האם לעמימות? סמי20 - שיחה 17:05, 7 ביוני 2022 (IDT)

להיפך, כדי שלא תהיה עמימות, וכדי שלא יבינו שאני מתכוון למשמעות התנאית של "יום טוב" (=חג), כשאני רק מתכוון לאחל איחולים ליום חול נעים ומאושר, אני מאחל "יום נעים" ומבהיר את דבריי. נוקדנות היא דקדקנות יתר. אביתר ג' • שיחה • 11:42, 20 ביוני 2022 (IDT)

בכך אתה שונה מהמשיבים לשואל (לא כולל אותי כמשיב), שלא נקטו בנוקדנות כזו, אלא השתמשו בביטוי "יום טוב" במשמעות (של חג) שהייתה עשויה לבלבל את השואל. לכן טרחתי להתריע בפני השואל על הבלבול הפוטנציאלי הזה. סמי20 - שיחה 11:56, 20 ביוני 2022 (IDT)

תחנה מרכזית תל אביב

מצב טיפול: חדש

למה התחנה המרכזית הגנה במצב כזה נוראי?

מוזנחת, מסריחה, חשוכה, חסרת שילוט הולם, מלא בגרפיטי, ריח של שתן במעברים. מסביב יש מלא הומלסים, קבצנים, נרקומנים. למצוא את הרציף שלך זה משימה לבלש.

למה זה ככה? לצורך השוואה מרכזית המפרץ הרבה יותר הולמת, מטופחת וברורה. ―147.161.8.120 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התיאור שנתת מתאים לא רק לתחנה המרכזית של תל אביב, אלא בכלל לחלק גדול מהעיר, ובפרט לדירות בעיר. ככה התל-אביבים אוהבים. הם חושבים שזה מגניב. לא בכדי הם מעריצים את ראש העיר שלהם שדופק להם דוחות חנייה 24/7, כולל שבתות וחגים. לא בכדי עם ישראל נוהר בהמוניו להצטופף בפחיות הסרדינים של העיר הזאת ולשלם על זה כפול מאשר על דירה נורמלית מחוץ למרכז המגניב.--2A00:A040:196:303F:C8AF:FF24:FB:21BD 23:48, 5 ביוני 2022 (IDT)

גם בתל אביב עצמה יש תחנות במצב הרבה יותר טוב, כמו מתחם ארלוזורוב שמשמש גם הוא כסוג של תחנה מרכזית. התחנה המרכזית הישנה ננטשה מתחזוקה לפני שנים אבל מסיבות לא ברורות לא הוחלפה במתחם מתאים יותר. ההפיכה של דרום תל אביב לעיר של מסתננים רק החמירה את המצב. HumansCanWinElves - שיחה 02:52, 6 ביוני 2022 (IDT)

HumansCanWinElves, אתה מתכוון התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, לא הישנה. והיא פשוט מבנה ענק, מגושם, מבולבל (לך תמצא את הרציף ממנו יוצא אוטובוס לחיפה?), וחסר פיקוח עירני. הקומות המוזנחות משמשות ככל הנראה כבית מגורים לשוהים בלתי חוקיים וכבית מחסה למחוסרי בית. קיימות תוכניות לסגור אותו בשנים הקרובות. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:59, 6 ביוני 2022 (IDT)

ממה שהבנתי אחרי סיור במקום, התחנה המרכזית במצב שהיא בו כרגע בגלל שלבעלים של רוב התחנה יש אינטרס להרוס אותה ולבנות במקומה מבני מגורים או מבנה אחר שיותר רווחי לו. לכן, הוא משקיע אפס מאמצים בתחנה, כדי שהיא תיסגר כמה שיותר מהר (ממה שהמדריך סיפר. לא ברור אם זה 100% נכון, למרות שממה שהבנתי מאמא שלי שעוסקת בנדלן, זה כנראה נכון). ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:40, 8 ביוני 2022 (IDT)

חלופות ל LaTeX בכתיבת מתמטיקה בויקיפדיה

הפלט של שפת המחשב LaTeX הוא תמונה ומבחינתי זאת בעיית נגישות, קודם כל לגבי עיוורים וכבדי ראייה אבל גם כלפי מי שרוצה לסמן ("להשחיר") ולהעתיק את הפלט כמות-שהוא וגם למי שרוצה להפריד שורות (הפרדה מלאה או עם תגית br בנחת), מה שקשה לעשות עם תמונות בהשוואה לטקסט. ייתכן אף שיקול נוסף של הרצון ליצור ערך נטול-תמונות בכללותו אך עדיין עם מתמטיקה.

לפיכך אני שואל מה הן החלופות ל Latex לכתיבת מתמטיקה בויקיפדיה?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש אפשרות במדיה-ויקי שהרנדור יהיה באמצעות MathJax, ויש כאלה שעושים זאת כך (לדוגמא האתר הישראלי Math-Wiki). פעם הייתה גם אפשרות לרשומים שזו תהיה אופציה. בצד השרת למעשה נעשה שימוש בחבילה הזו. יש אופציה לעקוף את זה, בעזרת סקריפט שמטמיעים לדף תחת שם המשתמש במטא-ויקי (אני חושב). נראה לי שברגע שגם יש את השימוש ב MathJax, אז עם לחיצה ימנית על נוסחה תאפשר להעתיק אותה בפורמטים שונים (לאטך, MathML...). יש אצלי את הסקריפט הזה, אז אתה יכול לבדוק אצלי. לגבי אופציות ללא רשומים, כנראה רק בעזרת הרחבות לדפדפן או userscripts. פחות מכיר, אבל אני חושב ששמעתי על כמה אופציות כאלה. בכל מקרה, הקוד מאחורי הנוסחאות זמין בצד הלקוח, אחרת לא היה אפשר לעשות זאת. (¯`gal´¯) - שיחה 01:44, 6 ביוני 2022 (IDT)

מה ההבדל בין MathJax ל MathML? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

החלופה המתבקשת היא שהטקסט האלטרנטיבי של תמונת הנוסחה יהיה קוד הלאטך של הנוסחה. זה הרבה פחות קריא מהנוסחה, אבל לפחות בחלק מהמקרים זה מספיק. זה כל כך מתבקש שלא ברור לי אם זה לא מיושם. ואם זה לא מיושם, אני מניח שיש לזה סיבה טובה. Tzafrir - שיחה 07:12, 6 ביוני 2022 (IDT)

קוד מקור, מעצם טבעו, אינו נגיש לאוכלוסיה הכללית, לכן אם הצעת שהחלופה תהיה פשוט להציג את קוד מקור ה Latex, אינני יכול להסכים לכך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קוד המקור של LaTeX מתאר את הנוסחאות המתמטיות בצורה לוגית. הטקסט המתמטי אינו כתוב במספר מוגבל של אותיות, והוא משתמש במרחב בצורה די עמוסה (אותיות עיליות ותחתיות, חצים ודיאגרמות). איזו חלופה יכולה להיות טובה יותר? עוזי ו. - שיחה 14:09, 6 ביוני 2022 (IDT)

לגבי חלופה אין לי מושג אך מה שאני יודע שפלט Latex הוא דו-מימדי אז אולי יש פלט תלת-מימדי? כמו כן, אולי יש פה דיון רחב יותר על איך להנגיש טקסט מתמטי לציבור כללי (פחות עומס על חשבון משהו אחר). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון להיום, LaTeX זו הדרך הטובה ביותר לכתוב נוסחאות מתמטיות. תוסף MathType שמבוסס על WYSIWYG נוח מאוד לשימוש, אבל לא גמיש כמו לאטך וגם לא חינמי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:58, 6 ביוני 2022 (IDT)

מה זאת אומרת "לא גמיש כמו"? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בלטך יש הרבה יותר תווים מיוחדים וסימונים מתמטיים, וגם קל להוסיף סימנים חדשים בעת הצורך. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:46, 7 ביוני 2022 (IDT)

תקנו אותי אם אני טועה, אבל נדמה לי שהשאלה הראשונית שיש לשאול היא האם קיים בכלל פורמט פורמלי נגיש להצגת נוסחאות מתמטיות, ואם כן מהו. רק אחר כך יש מקום לשאול איך לייצר טקסט בפורמט זה. HumansCanWinElves - שיחה 21:37, 7 ביוני 2022 (IDT)

הסימון המתמטי התפתח עם הזמן (ועם השתכללות היכולת הטכנית והגעתה אל משתמשי הקצה). פורמט TeX מתאר את הנוסחה בצורה לוגית, וממילא הוא הדבר הקרוב ביותר לתאור חלופי נגיש. בהעדר מועצה עליונה לסימון מתמטי (דבר שלפעמים יש להצטער עליו), אין פורמט "פורמלי" מזה. עוזי ו. - שיחה 10:20, 8 ביוני 2022 (IDT)

אוקיי, הוזכרו פה גם MathJax ו MathML, מה הפורמט שלהם אם לא TeX ולמה יש המעדיפים אותו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

MathJax זה בסה"כ מנוע שמאפשר להציג נוסאות LaTeX ב HTML. ‏MathML זה פורמט אחר, מבוסס XML לכתיבת נוסחאות, ואני חושב שהוא נתמך טבעי ע"י דפדפנים (למרות שבכמה פעמים שניסיתי, הדפדפן לא הצליח להבין מה זה). כנראה הוא שייך ל W3C. (¯`gal´¯) - שיחה 11:27, 8 ביוני 2022 (IDT)

MathJax מרגיש לי כמו משהו מעניין במיוחד. נוסחאות מתמטיות כמו עם LaTeX ב HTML שניתן לסמן עם העכבר? מתבקשת דוגמה ! ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יש באתר הרשמי. אתה יכול לראות גם באתרים, כמו Math Wiki שכבר ציינתי, או בבלוג "לא מדויק". גם מדובר בחבילה בקוד פתוח. (¯`gal´¯) - שיחה 15:46, 8 ביוני 2022 (IDT)

למה זה לא משומש בויקיפדיה? אולי אפשר לתייג חשבון של משתמש שיידע לענות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה כן בשימוש, בצד השרת. הייתה בעבר אפשרות לרנדור בצד לקוח. הוסר כנראה בגלל שזה עלול להיות כבד. (¯`gal´¯) - שיחה 07:52, 9 ביוני 2022 (IDT)

MathJax

אולי יש פה מישהו שייפרט על שיקולים אפשריים נוספים, מלבד סימון LaTeX עם העכבר, בבחירת MathJax. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדקתי כרגע את הערך אלגברה לינארית באתר Math Wiki ומצאתי שם פלט מתמטי שהוא תמונה.

אני ממכשיר נייד וקשה לי לאתר דוגמה ל MathJax.

אפשר סיוע? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ח"כ פורש לא יכול להתמודד במפלגה שכבר מכהנת, ומה לגבי רשימה?

מצב טיפול: חדש

באחד מראיונותיו שמעתי את עמיחי שיקלי טוען שהוא יוכל להקים סיעה נפרדת ולרוץ ברשימה אחת עם הליכוד. כמו למשל אופיר סופר שרץ בראש סיעת "עתיד אחד" ברשימה אחת עם הליכוד.

עם זאת, מקריאה עצמאית של "סייג למועמדות חבר הכנסת שפרש מסיעתו" בחוק יסוד: הכנסת אני מבין שלא כך: "חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, לא ייכלל, בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהיתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת". אם כן להבנתי, שיקלי לא יכול להתמודד גם באותה רשימה עם הליכוד.

האם לא הבנתי נכון? בר 👻 שיחה 13:18, 6 ביוני 2022 (IDT)

בכנסת אין מפלגות, אלא סיעות. כל רשימת מועמדים חייבת להיות מטעם מפלגה רשומה ברשם המפלגות. לעתים רשימה אחת מורכבת מנציגי שתי מפלגות (דוגמה קלסית היא יהדות התורה, שחלק ממרכיבי הרשימה מתמודדים מטעם דגל התורה, וחלק מטעם אגודת ישראל). אם לשיקלי תהיה מפלגה, שאין מטעמה נבחרי כנסת נוכחיים הוא יוכל להגיש רשימה משלו, שתרוץ ברשימה אחת משותפת עם הליכוד. דגש - שיחה 13:24, 6 ביוני 2022 (IDT)

דגש מה הכוונה שאין מטעמה נבחרי כנסת נוכחיים? הוא בעצמו חבר בכנסת הנוכחית. בר 👻 שיחה 14:12, 6 ביוני 2022 (IDT)

עמיחי שיקלי נבחר לכנסת מטעם רשימת ימינה, שמייצגת את מפלגת „צל"ש“. אם שיקלי יקים מפלגה חדשה ברשם המפלגות, ויגיש מטעמה רשימת מועמדים – הוא יוכל לרוץ ברשימה מאוחדת עם רשימת הליכוד. דגש - שיחה 14:18, 6 ביוני 2022 (IDT)

מהיכן אתה מסיק זאת? כפי שציטט בר "חבר כנסת שפרש ... לא ייכלל ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת." רשימת מועמדים משותפת מוגדרת בחוק הבחירות לכנסת: "רשימת מועמדים שמגישות שתי מפלגות או יותר" כלומר שתי המפלגות גם יחד מגישות את כל הרשימה. מכאן שהרשימה המשותפת של שיקלי והליכוד תהיה רשימה שהוגשה (גם) על ידי הליכוד ולכן שיקלי לא יוכל להיות בה. גם התכלית מחייבת את זה, שהרי המטרה היא שלא תהיה אפשרות לפתות חבר כנסת לערוק בתמורה לשיריון. הקמת מפלגה (או השגת "מפלגת מדף") היא עניין פשוט ואם אפשר היה לעקוף את איסור השיריון באמצעות זאת, לא היה האיסור הזה בעל ערך. השאלה הזאת עלתה לגבי אורלי לוי אבקסיס שבבחירות לכנסת העשרים ואחת דיברו על האפשרות שגשר בראשותה תצטרף לחוסן לישראל, אך אפשרות זאת הייתה מסכלת את יצירת כחול לבן, שכן אורלי לוי אבקסיס הייתה חברת כנסת פורשת ואילו הייתה רצה ברשימת כחול לבן שכללה גם את יש עתיד שהייתה מיוצגת בכנסת ה-20 לא הייתה יכולה להתמודד. אמיר מלכי-אור - שיחה

יכול להיות שאתה צודק. אבל להבנתי, ברשימות משותפות כתוב שמית ליד כל חבר כנסת מטעם איזו מפלגה הוא. למעשה יש היגיון בדברים, וכדאי לבדוק את זה טוב יותר. דגש - שיחה 22:11, 6 ביוני 2022 (IDT)

חוק תקנות יש"ע

מצב טיפול: נענה

למה עושים כזה עניין מההצבעה על החוק, הרי אם האופוזיציה תכשיל אותו זאת בעיה של המתנחלים ולא בעיה של הממשלה. גם ראיתי באיזה מקום שהוא מתחדש אוטומטית, אנא האירו את עיניי. ‏La Nave Partirà‏ 16:24, 6 ביוני 2022 (IDT)

La Nave Partirà, שר המשפטים פרסם חוות דעת שלפיה בלתי אפשרי שלא להעביר את החוק. למשל - יש להעביר את כל המחבלים הכלואים בישראל ליו"ש כבר מסוף החודש הזה. Yyy774 - שיחה 17:06, 6 ביוני 2022 (IDT)

ועכשיו לניסוח. מה פשר 'זו בעיה של המתנחלים'? אלו אזרחים שווי זכויות שגרים ברובם ביישובים שהמדינה הקימה. אי אפשר לזרוק מעל חצי מיליון אזרחים לגורלם. מאוד לא סביר. Yyy774 - שיחה 17:08, 6 ביוני 2022 (IDT)

בסדר, זאת בעיה, אבל למה יש מי שטוענים שזאת התפרקות הממשלה, זה מה שלא ברור לי. נניח שיהיה בלגן בשטחים, עדיין זה לא אומר התפטרות הממשלה. התקנות הן בכלל לא חוק, תיקן אותן משה דיין שהיה אז שר הבטחון - זה הנוסח. למה צריך חוק כדי להאריך תקנות, כפי שעשה משה דיין שר הבטחון יכול להתקין תקנות חדשות, או הקבינט המדיני-בטחוני יכול להאריך את התקנות הקיימות בתקנת חירום. ‏La Nave Partirà‏ 17:38, 6 ביוני 2022 (IDT)

אני מקווה שיימצא פתרון לבעיה אם החוק ייפול בכנסת (תקנות ממשלה, צו אלוף פקמ"ז או חוו"ד של היועמ"ש) אחרת יהיה כאוס גדול וייגרם נזק רב לכולם (לא רק למתנחלים). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:56, 6 ביוני 2022 (IDT)

לשאלות שפתחו את הדיון: (1) זאת תקש"ח. אי אפשר לעשות בה שימוש יותר משלושה חודשים בלי אישור הכנסת (2) אם הכנסת התפזרה סמוך לפקיעת התקנות, הן מוארכות אוטומטית עד לפרק זמן כלשהו מכהונת הכנסת הבאה. דגש - שיחה 18:25, 6 ביוני 2022 (IDT)

מה הבעיה המשפטית להתקין תקנות מחדש? מכוח אותן סמכויות ששר הבטחון דאז משה דייין התקין, גנץ יכול להתקין. אז אלה היו תקנות חירום כי לא היה כלום והיה צריך להתקין במהירות, ואם התקנות לא יאושרו בכנסת המצב יהיה דומה. (רק שעל גנץ אי אפשר לסמוך אף פעם, אז עדיף שהקבינט המדיני בטחוני יתקין) ‏La Nave Partirà‏ 18:42, 6 ביוני 2022 (IDT)

א. אין אפשרות להתקין תקנות בלי הסמכה בחקיקה. ב. אשר לתקש"ח – התקנות האלו הותקנו בעבר, ולכן אי אפשר לתקן אותן מחדש ללא חקיקה. ג. מעבר לעניין המשפטי, יש גם את העניין המהותי. רשות מבצעת לא יכולה ולא אמורה לנטול את כוח החקיקה מן הרשות המחוקקת. תקנות שעת חירום נועדו למקרה חירום שבו אין זמן להתקין את התקנות עקב אירוע חירום פתאומי או לא צפוי. 30 ביוני 2022 הוא לא „אירוע חירום“, והוא צפוי בערך מזמן כינון הלוח הגריגוריאני. העובדה שהתקנות פוקעות בתאריך הזה ידועה מהחקיקה הקודמת לפני מחצית העשור. אם הממשלה לא יכולה להשיג רוב מחוקקים לביסוס או הארכת חוק חירום שכזה, אף שבואו לא בושר אתמול – אז היא צריכה ללכת הביתה, ולא לנסות לקחת לעצמה סמכויות לא־לה. דגש - שיחה 18:53, 6 ביוני 2022 (IDT)

זהו אמנם חירום מלאכותי - רק הימין של ימינו מסוגל לשטיק כזה - ובשונה מ-67 אין לו שום קשר לשטחים ולאנשים שבהם, אבל אם התוצאה שלו היא שאין תקנות בשטחים, אז יתקינו תקנות. ‏La Nave Partirà‏ 19:20, 6 ביוני 2022 (IDT)

עושה רושם שלא קראת. אין אפשרות חוקית לתקן תקנות אחרי שהן כבר היו בשימוש יותר משלושה חודשים. דגש - שיחה 19:43, 6 ביוני 2022 (IDT)

מעבר לעניין שלושת החודשים שאליהן מוגבלות תקש"ח אם לא הוארכו בחוק של הכנסת, אני בספק אם לפי חוק יסוד: הממשלה בנוסחו היום ניתן להתקין היה את התקנות האלה מלכתחילה שכן קשה לומר שמצב החירום (שהוא בישראל מצב קבוע מאז 1948) מחייב התקנת תקנות אלה. אמיר מלכי-אור - שיחה 21:49, 6 ביוני 2022 (IDT)

ישראל נמצאת במצב חירום מאז הקמתה, לפי החלטה של הכנסת שמתחדשת מפעם לפעם (ההכרזה האחרונה בתוקף עד 2 באוגוסט 2022). כיוון שכך, בהחלט יש בסיס חוקי להתקנת תקנות שעת חירום גם היום. התקנות הנוכחיות, אף שהן קרויות תקנות, הן חוק של הכנסת. אם החוק יפקע, לעניות דעתי יוכל שר הביטחון להתקין תקנות שעת חירום לשלושה חודשים, שהרי עברו יותר מ-50 שנה מאז הפעם הקודמת שהותקנו התקנות בידי משה דיין. מה יקרה אם ב-2 באוגוסט הכנסת לא תאשר את הארכת מצב החירום בשנה נוספת? אז נהיה סוף סוף עם חופשי בארצנו, בלי מצב חירום ובלי תקש"ח. וכעת לכו לקרוא את הערך תקנות יו"ש. דוד שי - שיחה 22:13, 6 ביוני 2022 (IDT)

דוד שי, צר לי לחלוק על עניות דעתך – אבל לפי הבנתי את סעיף 39(ח) לחוק־יסוד: הממשלה, זאת הארכה של התקנות ולא חוק רגיל. דגש - שיחה 23:42, 6 ביוני 2022 (IDT)

ואולי בהזדמנות גם הכנסת תלך הביתה. ואז נלך לבחירות כאשר למי שהיו אמורים להיות הבוחרים מבין 500,000 ישראלים אין פתאום זכות בחירה. Tzafrir - שיחה 23:10, 6 ביוני 2022 (IDT)

Tzafrir, לך לא מתאים להיות מושפע מדיס־אינפורמציה של בחירות, ועוד להפיץ אותה הלאה. אם הולכים עכשיו לבחירות, אז סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת מאריך את התקנות באופן אוטומטי.

גם אם לא הולכים עכשיו, סעיף 147 לחוק הבחירות לכנסת מסדיר את עניין הצבעתם של כאלו שמתגוררים בשטחים כבושים. דגש - שיחה 23:36, 6 ביוני 2022 (IDT)

לא הבנתי, האם אתה טוען שלאזרח ישראלי שגר בחו"ל אין זכות בחירה לכנסת, אם יבקר בישראל ביום הבחירות? סמי20 - שיחה 02:20, 7 ביוני 2022 (IDT)

דווקא הזכירו את זה ב"חדשות 12". גם לא ברור לי, כי מספיק שיש לך אזרחות כדי להצביע. אבל יש עניין של מקום ההצבעה - זה קשור? ועדיין, ניתן לעדכן לפני הבחירות את הכתובת. (¯`gal´¯) - שיחה 09:39, 7 ביוני 2022 (IDT)

מחשבון פגיעת שביט/אסטרואיד בכדור הארץ

בסרט "פגיעה קטלנית" (Deep impact) משנת 1998 מוצג המדען ד"ר וולף משתמש במחשב לבחון שביט שהוסט ממסלולו, למסלול חדש אל עבר כדור הארץ.
בעזרת התוכנה, ד"ר וולף מחשב איך ומתי השביט יפגע בכדור הארץ.
האם במציאות קיימת תוכנה כזו ומה תהיה דוגמה לתוכנה חופשית-חינמית כזו? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

קנדה

מצב טיפול: חדש

למה המתיישבים בקנדה לא הצטרפו למרד של המתיישבים האמריקאים נגד הכיבוש הבריטי?--2A00:A040:196:303F:7878:3D67:E55:106F 14:21, 7 ביוני 2022 (IDT)

נראה לי שהקטע הזה מתוך הערך על ההיסטוריה של קנדה יוכל לעזור לך. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:34, 8 ביוני 2022 (IDT)

תודה, קראתי, זה לא עונה על השאלה.--2A00:A040:196:303F:855E:96A0:8C54:4334 10:38, 9 ביוני 2022 (IDT)

אתה מוזמן לקרוא את השאלה שלי ואת התשובות של דב ט. כאן. זה אולי עשוי לעזור לך. אביתר ג' • שיחה • 11:50, 20 ביוני 2022 (IDT)

מרצה שלא פרופסור: מה הוא מרוויח ומה ה"סטטוס" שלו?

מצב טיפול: חדש

נניח אדם כלשהו סיים תואר דוקטור. והוא לא ברמה של פרופסורה (או שאינו מעוניין לעסוק בבירוקרטיה הזאת). הוא פונה למחלקה המתאימה באוניברסיטת תל-אביב/ירושלים/חיפה או מה שלא יהיה והם מציעים לו להעביר קורסים כי בדיוק חסרים מרצים שמבינים בכימיה של פרופלורים.

מה יהיה הסידור בדרך כלל? "מרצה מן החוץ"? "עמית הוראה"? "מרצה זוטר"? מה הדבר המקובל?

ומה השכר שלו יהיה? פחות או יותר? ראיתי מסמך "עמיתי הוראה ומורים מן החוץ , סגל אקדמי זוטר - לוחות שכר באוניברסיטאות" אבל לא ברור לאיזו קטגוריה יהיה שייך האיש ההיפותטי שאני מתאר.

"עמית הוראה" אם הוראה היא עיסוקו העיקרי, ו"מרצה מן החוץ" אם יש לו הכנסה אחרת. עוזי ו. - שיחה 22:16, 8 ביוני 2022 (IDT)

הומור נמוך

מצב טיפול: חדש

האם יש השפעה להומור נמוך על המח? כלומר האם צפיה או שימוש בהומור נמוך פוגע בחשיבה?

קודם כל, ההגדרה של "הומור נמוך" היא מאוד סובייקטיבית. ושנית, אני לא חושב.ת שזה נכון. אבל כדאי אם תגדיר מה זה הומור נמוך. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:31, 8 ביוני 2022 (IDT)

באיזה שפה זה "חושב.ת"?--2A00:A040:196:303F:B516:2B9A:7936:CE21 00:03, 9 ביוני 2022 (IDT)

בשפת הפרוגרס כמובן! 2A01:6500:A044:97D8:754:9F22:2970:5558 17:09, 9 ביוני 2022 (IDT)

בשפת ה"אני לא מסוגל.ת להשתמש בלשון זכר בכתיבה כי זה עושה לי דיספוריה מגדרית" ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 19:35, 10 ביוני 2022 (IDT)

בהומור נמוך אני מתכוון להומור שיושב על הרבדים הנמוכים של המחשבה - גסויות, וולגריות, התנהגות מטומטמת. כלומר הומור שלא מנסה להצחיק בצורה מתוחכמת אלא פונה אל הרבדים הפחות מפותחים כדי ליצור איזה פער שיוביל לצחוק... עורך20 - שיחה 09:37, 9 ביוני 2022 (IDT)

יש ערך בווקיפדיה באנגלית, בשם "בדיחת קרש". (Dad joke). לא מוזכרת שם השפעה על המוח. באופן כללי להומור (עיינו בערך) יש יתרונות רבים. היתרונות הם, מן הסתם, גם לבדיחות קרש. מצב רוח טוב וקשרים חברתיים - בתורם - משפיעים לטובה גם על המוח. בברכה, דני Danny-w - שיחה 12:53, 9 ביוני 2022 (IDT)

לא דיברתי על בדיחות קרש אלא על הומור גס וולגרי. עורך20 - שיחה 13:04, 9 ביוני 2022 (IDT)

מה עיריות עושות עם עצים עירוניים שמתו?

מצב טיפול: חדש

קודם כל, איך ערים בכלל מזהות שעץ כלשהו מת - האם יש עובד עירייה שתפקידו הוא לבדוק את כל העצים ולראות אם הם בחיים? שנית, אם עץ מת, מה העירייה עושה בדרך כלל - משאירה אותו שם? עוקרת אותו ומחליפה אותו בעץ אחר? עוקרת בלי להחליף? סתם תהיתי על זה לאחרונה. לא ספציפית עיריות בהכרח - סתם מעניין אותי כל הקונספט של זיהוי וטיפול בעצים מתים. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:29, 8 ביוני 2022 (IDT)

בעיקרון, אם עץ מת, ורואים שעליו נושרים ואינם מתחדשים, הרשות המקומית צריכה לעקור אותו, כדי שלא יקרוס וגרום לאסון. בכל רשות מקומית יש מי שממונה על העצים והשטחים הירוקים, ותפקידו לשים לב ולראות כשעץ מת, ועדיף, עוד כשהוא חולה ואולי אפשר לטפל בו. לגבי החלפתו בעץ אחר, זה כבר תלוי ברשות. יש שמחליפות, יש שלא.שלומית קדם - שיחה 01:04, 9 ביוני 2022 (IDT)

האם זה חוקי לעשות מלחמה במדינה דמוקרטית?

מצב טיפול: חדש

נעשה רגע zoom out ונדבר על מדינה דמוקרטית היפותטית לחלוטין, ללא הקשר לזמן ומקום מוגדר. השאלה פה יותר משפטית מאשר פרקטית.

אם אדם כלשהו במדינה מחליט לירות באדם אחר, אז הוא עברין. אם קבוצת אנשים משתמש באמצעי טכנולוגי בשביל להשמיד בניין - הם עבריינים. אם אדם מתקין על רכבו תותח שפוגע ברכבים אחרים, הוא עבריין.

אבל מצד שני, חיילים המבצעים את הפעולות הללו אינם עוברים על החוק, כאשר הנפגעים מהמלחמה הם אזרחי וחיילי מדינה זרה. מפקדים אשר נותנים הוראה מפורשת "השמידו את בסיס הטילים של האויב" אינם עוברים על שום חוק. כלומר במדינה דמוקרטית שהבסיס שלה הוא זכויות אדם - קיים ארגון בעל זכות להפר כל חוק. להוציא להורג חיילי אויב בהמונים, לכלוא, להשמיד רכוש, להשתלט על שטחים, למנוע תנועה חופשית ועוד.

איך הדבר הזה מסתדר עם ערכי הדמוקרטיה ושלטון החוק? כשהקצין מוריד מדים וחוזר הביתה, אז כל פעולה מסוג תהיה פלילית. אבל כשהוא שם אותם ומגיע למדינת אויב, אז כל פעולה כזאת חוקית ומוצדקת.

נ.ב.: מדובר בשאלה היפתטית ו"חפירה" לערכים. ברור שבכל מלחמה כל צד חושב שפעילות שלו צודקת והגיונית מבחינה מבצעית. ובשביל השגת מטרות, הצבא פוגע באזרחי וחיילי אויב. אין פה תמימות, אלא רק שאלה לגבי איך זה שמדינה המושטת על ערכי חירות, שוויון, חיי אדם וזכויות מרשה לעצמה להפר את כל ערכיה כשהצורך המבצעי דורש. שואל השאלות - שיחה 13:19, 9 ביוני 2022 (IDT)

השימוש בכוח חיוני בשביל שמירה על זכויות האדם שדיברת עליהם. זה בדיוק ההבדל בין מדינה ריבונית לבין אנרכיה. באנרכיה איש הישר בעיניו יעשה ואין מי שיעצור אותו. במדינה ריבונית, יש ארגונים שמוסמכים להפעיל כוח נגד מי שפוגע באזרחים.--2A00:A040:196:303F:855E:96A0:8C54:4334 15:08, 9 ביוני 2022 (IDT)

כשאתה שואל האם החיילים הלוחמים עוברים על "החוק", עליך להסביר על איזה "חוק" אתה מדבר.

א. אם ב"חוק" - כוונתך אל החוקים שנחקקו בפרלמנט של המדינה התוקפת, אז ברור שאין שום מדינה שבחוקיה כתוב ש"אסור" לה ליזום מלחמה נגד מי שהוגדר על ידיה בתור אויב. אם כבר אז להפך: בחוקיה תמיד יהיה כתוב ש"מותר" לה לפתוח במלחמה (למשל אחרי שתכריז על מצב מלחמה או בכל הסדר מקובל אחר שכמובן תמיד ינתן לה על ידי חוקיה). ואם תשאל, למה חוקיה מפלים - בין פתיחה במלחמה נגד האויב - לבין רצח רגיל, אז זאת שאלה שאותה יש להפנות למחוקקים שבפרלמנט של המדינה התוקפת, ורק אעיר בדרך אגב שבמדינה דמוקרטית כל אזרח - כולל שואל השאלות - רשאי לנסות להיבחר בה כדי להיות אחד מהמחוקקים שבפרלמנט שלה, כך שהשאלה הזאת מופנית גם אליך: למה אינך מנסה להיבחר כדי להפוך לחבר-פרלמנט של המדינה שיפעל למנוע את האפליה הזאת, שבין פתיחה במלחמה נגד האויב, לבין רצח רגיל? על כל פנים, כשחברי הפרלמנט של המדינה באים לחוקק את חוקיה העתידיים, מה שמניע אותם אינו "שיקול חוקי" (שהרי עדין לא נחקק "החוק" העתידי שהיה יכול לייצר את אותו "שיקול חוקי"), אלא הם פועלים רק מתוך שיקול אידיאולוגי - כלומר מתוך שיקול "ערכי" אשר מהחפירה בו הינך מנסה לברוח (על פי הצהרתך).

ב. אם ב"חוק" - כוונתך אל החוקים שנחקקו על ידי הפרלמנט של המדינה המותקפת, אז ברור שהם אינם מחייבים את המדינה התוקפת.

ג. אם ב"חוק" - כוונתך אל אמנות בינלאומיות (שאגב רק בטעות הן נקראות "החוק הבינלאומי"), אז צריך לברר האם המדינה התוקפת חתומה על האמנות האלה, כי אם היא לא - אז ברור שהן אינן מחייבות אותה - ואז שוב אין למדינה התוקפת שום בעייה חוקית.

ד. אם ב"חוק" - כוונתך אל אמנות בינלאומיות שעליהן המדינה התוקפת כן חתומה (ואגב יש מדינות שחתומות רק על חלק מהאמנות הבינלאומיות), אז בגדול אין אמנה בינלאומית שאוסרת לפתוח במלחמה, אבל יש אמנות בינלאומיות שקובעות את "דיני מלחמה" - שאגב סייגיהם פחות מחמירים מאלה האוסרים רצח רגיל, אבל עדין גם דיני המלחמה שבאמנות הבינלאומיות קובעים סייגים מסויימים לכל מלחמה - למשל הם אוסרים שימוש ב"נשק להשמדה המונית" - כגון נשק ביולוגי או כימי (ועוד סייגים). ואם תשאל - למה באמת אין אמנות בינלאומיות שאוסרות לפתוח במלחמה - ובכן התשובה היא כי, אילו היו אמנות בינלאומיות כאלה - אז שום מדינה לא הייתה מסכימה לחתום עליהן - כי לכל מדינה יש אינטרס להתגונן מפני תוקפיה בעוד שלעיתים האינטרס הזה שלה משתקף באינטרס מקביל שלה להשכים ולפתוח באקט מלחמתי "מונע" (כלומר המיועד למנוע מהאויב להקדים אותה). סמי20 - שיחה 16:13, 9 ביוני 2022 (IDT)

כדאי שתתיחס גם לחוק של המדינה המותקפת. 2A01:6500:A044:97D8:754:9F22:2970:5558 17:08, 9 ביוני 2022 (IDT)

אוקי, הרמתי את הכפפה, והוספתי התייחסות בסעיף ב. סמי20 - שיחה 17:17, 9 ביוני 2022 (IDT)

כיוון אחר, דמוקרטיה טהורה אינה כוללת זכויות אדם אלא שמירה קפדנית על עיקרון שלטון הרוב. אז אם יתירו באותה מדינה לגאול דם - מותר לחמולה להצטייד בהתאם לחוק שנקבע על ידי הרוב ולצאת לגאולת דם. מבחינה דמוקרטית בלבד.

אם השאלה מדברת על דמוקרטיה עם תוספות ערכי זכויות אדם ושות', האמנה החברתית מחייבת את המדינה לספק לאזרחים את השירות של גוף חמוש שמגן עליהם ואף תוקף לפי הצורך (מחסור קיומי במים שחייבים לקחת מהשכנים בכח כדי לשרוד). קיום צבא הוא לא חריגה דמורטית אלא זכות בסיסית של אזרח. Yyy774 - שיחה 22:05, 9 ביוני 2022 (IDT)

אין דבר כזה דמוקרטיה בלי זכויות אדם. זכויות אדם זה לא "תוספת" אלא לב לבה של הדמוקרטיה. דמוקרטיה בלי זכויות אדם זה לא דמוקרטיה.--2A00:A040:196:303F:96F:149E:C7E1:464A 23:19, 9 ביוני 2022 (IDT)

תבדיל בין דמוקרטיה לליברליזם (לעיתים מכונה "דמוקרטיה מהותית"). (¯`gal´¯) - שיחה 23:39, 9 ביוני 2022 (IDT)

אין קשר ישיר בין דמוקרטיה לזכויות אדם. בדמוקרטיות הראשונות היו עבדים ולנשים לא הייתה זכות הצבעה. כלל אצבע במורשתו של נשיא העליון ברק, המילה מהותי מסמלת היפוך. כך גם כאן, דמוקרטיה מהותית - דמוקרטיה שבה מגבילים את שלטון העם בכך שמביאים זכויות שאין לבטלן בהצבעה למיעוט. Yyy774 - שיחה 23:47, 9 ביוני 2022 (IDT)

ארצות הברית, צרפת, ובריטניה הדגימו את התהליך של הרחבת זכות הבחירה. באנגליה, כמו במדינות דומות אחרות בימי הביניים, היה גוף שייצג את האצולה הגבוהה מול המלך. המגנה כרטה ניתנה לגוף כזה. אבל בתהליך הדרגתי הגוף הזה הפך להיות יותר ייצוגי: הבורגנות בערים הגדולות החלה להיות מיוצגת שם. ועדיין הפוליטיקה נשלטה על ידי האצולה הגבוהה.

ואז פתאום המשוגעים במושבות מעבר לים החליטו למרוד (ובעזרת הצרפתים הם גם הצליחו למרוד). היו להם כל מיני רעיונות מוזרים של שלטון ללא מלך ושל ריבונות שמגיעה מהאנשים והם תרגמו את הרעיונות הללו למערכת שבה כמעט כל המשרות נבחרות, וחוקה שמבטיחה לכל אדם חירות מהשלטון. וכן, הייתה שם בעיה לא ממש קטנה עם בערך חמישית מהאוכלוסייה שהיו עבדים ולא קיבלו זכויות.

בדיוק כשהמשוגעים במושבות גמרו לנסח את החוקה שלהם, התחילו צרות גם עם משוגעים מעבר לים אחר: מעבר לתעלה. פתאום הבורגנים דרשו זכויות. ובסופו של דבר גם העיפו את המלך והקימו רפובליקה. הרפובליקה הזו לא הייתה יציבה, אבל הרעיונות שהיא הפיצה (וגם בהמשך: הרעיונות שהפיץ משטר נפולאון, שהביא גם הוא את בשורת השוויון לחלקים גדולים של אירופה) הפיצו את בשורות הליברליזם. רק כעבור עשרות שנים, בעקבות תבוסה משפילה וחוסר יכולת של המלוכנים בצרפת להסכים על מלך, הצליחו הרפובליקנים לייצב שם שלטון ללא מלך עם זכות הצבעה לכל.

בבריטניה במהלך המאה ה־19 היה תהליך ארוך של הרחבת זכות הבחירה. בתחילתה חלק לא מבוטל מהמושבים בפרלמנט נשלטו על ידי בעלי קרקעות, ורק בעלי רכוש לא מבוטל יכלו לבחור. בסוף התהליך (1919, לאחר המלחמה הגדולה), כולם יכלו לבחור.

כמובן ש„לכל״ עד הנקודה הזו לא היה ממש לכל, אלא „לכל הגברים״. כי מי חשב במאה ה־19 שזכות הצבעה מגיעה גם לנשים? זה הרי דבר מגוחך. נדרשה עצמאות (חלקית) לעוד מושבה בריטית (שמזוהה אצלנו היום משום מה עם פרי סיני) כדי להתחיל את התהליך הזה (ועכשיו בואו נזרוק הימורים מה יקרה מהעצמאות של גיברלטר או איי פוקלנד).

אז כן, באמצע המאה ה־19 לינקולן אמר שארצות הברית מתבססת על כך שכל האנשים (men) נוצרו שווים. בהמשך התברר שצריך להרחיב את מושג השוויון. באמצע המאה העשרים ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם כבר משתמשת במונח humans.

אז מי שחושב שדמוקרטיה היא רק היכולת להשתתף בבחירות פעם בכמה שנים, חושב בטח שאיראן ורוסיה הן דמוקרטיות. כולם יכולים לבחור, אבל יש מגבלות קלות על חופש הדיבור. רוצים לקרוא דווקא להם דמוקרטיות לא ליברליות? בבקשה (איראן לא מגדירה את עצמה כדמוקרטיה. היא רפובליקה איסלאמית. רוסיה הייתה לפני שני עשורים דמוקרטיה, או לפחות משהו מאוד קרוב לכך). Tzafrir - שיחה 10:23, 10 ביוני 2022 (IDT)

יש בוויקיפדיה האנגלית ערך על רשימה של מלחמות בין דמוקרטיות. אני רוצה להסתכל רק על מה שהיה אחרי מלחמת העולם השנייה. יש שם מלחמות של דמוקרטיות צעירות, שהגבולות בהן לא הוגדרו עדיין, ואולי גם הסמכויות לא הוגדרו עדיין. יש סכסוכים בין ישראל ללבנון. אבל יש לכאורה דוגמה למלחמה בין שתי דמוקרטיות:

מלחמות הבקלה: „המלחמות כללו סדרה של עימותים בין ספינות משמר החופים האיסלנדי ומכמורתנים בריטים. [...] למרות השם, בעימותים כמעט שלא נורו יריות וכמעט שלא היו בהם הרוגים. עם זאת, נרשמו מקרים בהם חתכו האיסלנדים רשתות דייג של ספינות בריטיות וכן כמה התנגחויות בין ספינות. כל העימותים הסתיימו בניצחון איסלנדי.״

זאת מלחמה? דייגים בריטים מול ספינות משמר חופים? אם הבריטים רוצים להילחם, למה לא לשלוח לשם איזה נושאת מטוסים קטנה? ראינו אותם עובדות יפה בפוקלנד? אז מסתבר שהבריטים שלחו צי. ואז האיסלנדים שלפו איום שקשור לנאטו. ואז כולם ירדו מהעץ, ישבו למשא ומתן וסגרו עניינים. לחימה בפועל היא עסק יקר. אם החלה לחימה זה אומר שלפחות אחד מהצדדים מבין לא נכון את המצב. במדינות שבהן לצבא יש דריסת רגל בשלטון, או אין מספיק שליטה של המדינה על הצבא, יש יותר סיכוי להתדרדרות של סכסוכים למלחמות יקרות ומסוכנות. Tzafrir - שיחה 10:48, 10 ביוני 2022 (IDT)

אגב: שים לב כי תמצית טיעונך נגד מלחמות - שמסתכמת בדבריך "לחימה בפועל היא עסק יקר...יותר סיכוי להתדרדרות של סכסוכים למלחמות יקרות ומסוכנות", היא טיעון ערכי - שאגב מקביל לטיעון הערכי המנוגד שיוחס לטרומפלדור (למשל על ידי ברנר): "טוב למות בעד ארצנו", בעוד שהשואל כתב במפורש שהוא מנסה לברוח מחפירה בהיבט הערכי, ושהוא מבקש במקום זאת להתייחס להיבט החוקי בלבד. השאלה - שאליה הופנתה ישירות תגובתך הנוכחית, הייתה כזכור - האם יש בעיה "חוקית" עם מלחמות - בלי קשר לשאלה הערכית. סמי20 - שיחה 11:07, 10 ביוני 2022 (IDT)

כי ערכים אינם מוחלטים ויש מקרים שבהם ערכים שונים סותרים. אותה בריטניה הגנה על ריבונותה בכוח הזרוע (וגם כל מיני מנועים, חלקם רקטיים) במלחמת פוקלנד. פעולתה נחשבה לגיטימית. שמירה על ריבונות היא חלק מאוד בסיסי מהחוזה שבין המדינה לאזרחיה. בלעדיה אי אפשר להבטיח זכויות אחרות. Tzafrir - שיחה 11:27, 10 ביוני 2022 (IDT)

דבריך - שהערכים אינם מוחלטים - ושיש ערכים שסותרים זה את זה, מיצו בדיוק את מה שטענתי: אין טעם להתייחס לערכים, כי הם בלתי מוחלטים, ולכן השואל כתב במפורש שהוא בורח מהחפירה בהיבט הערכי - שבמקומו מבקש השואל להתמקד בהיבט החוקי בלבד, ולכן כל כך הופתעתי כשראיתי שבתגובתך הלפני-אחרונה אתה כן התייחסת להיבט הערכי, כפי שפירטתי בתגובתי הקודמת לתגובתך האחרונה. סמי20 - שיחה 12:20, 10 ביוני 2022 (IDT)

אמנם שאלת השואל הייתה על ההיבט "החוקי" בלבד, בלי קשר למחלוקת האידיאולוגית הצדדית שהתעוררה כאן על מהות הדמוקרטיה. אבל הואיל והשאלה הצדדית הזאת כבר התעוררה (למרות שאינה ממש קשורה לשאלת השואל), אז אנסה לתרום כאן איזושהי תרומה צנועה שתנסה לעקוף את המחלוקת הנ"ל: ובכן אמנם יש מחלוקת עולמית (למשל בין פרוגרסיבים לשמרנים) בשאלה מה פירוש המונח "דמוקרטיה", אבל באופן סמוי כולם מתכוונים לטעון טענה שהיא אידיאולוגית במהותה: שהרי הואיל וכולם רוצים להתהדר "אנחנו דמוקרטים", לכן כולם מנסים לייחס למונח "דמוקרטיה" בדיוק את מה שמתאים לעמדתם: הפרוגרסיבים יגידו "אם רוב העם יחוקק שיש לזרוק לים את כל הג'ינג'ים - אז חקיקת הרוב המרושע הזה תהיה בלתי דמוקרטית, כי בלי זכויות אדם אין דמוקרטיה, ולכן זכותם וחובתם של 15 שופטי העליון - להגביל את חקיקת רוב העם - כדי לשמר את הדמוקרטיה, למרות שאז תתקבל דמוקרטיה שאינה מתחשבת ברוב". מאידך, השמרנים יגידו כמובן את ההפך: "אם אותו מיעוט של 15 שופטי העליון - יגביל את חקיקת רוב העם שקבעה לזרוק את כל הג'ינג'ים לים - אז החלטת המיעוט המוסרי הזה תהיה בלתי דמוקרטית, כי בלי רוב אין דמוקרטיה, ולכן זכותם וחובתם של אזרחי רוב העם - להגביל את החלטת 15 שופטי העליון - כדי לשמר את הדמוקרטיה, למרות שאז תתקבל דמוקרטיה מרושעת". המחלוקת כאן בין הפרוגרסיבים לשמרנים היא אפוא אידיאולוגית: מה קורה כשיש התנגשות בין ערך הרוב לבין ערך זכויות האדם, ומה נדחה מפני מה. ברור שלא יתכן שום שיקול ראציונאלי שיוכל להכריע בשאלה הזאת, כי היא לא מדעית אלא אידיאולוגית. אם בכל אופן מחפשים עוגן אוביקטיבי שיכריע מהי באמת דמוקרטיה, אז אין ברירה אלא להסיט את השאלה מהכיוון האידיאולוגי (שכאמור אינו ניתן להכרעה) לכיוון המדעי מקצועי: למשל אפשר לשאול את השאלה המדעית-אטימולוגית אוביקטיבית הבאה שאולי תעזור: מה הפירוש המקורי - כביכול האותנטי - של המילה דמוקרטיה. ובכן כאן דווקא יש תשובה מדעית-מקצועית חד משמעית: המילה דמוקרטיה באה מהשפה היוונית: דמוקראטי-יָה (מלעיל ולכן הידגשתי את החלק המוטעם). זה מורכב משתי מילים: דמוס + קראטוס (שתי המילים הן במלעיל ולכן הדגשתי את החלקים המוטעמים שבכל מילה): לפי ויקיפדיה היוונית (בפרק "אטימולוגיה"), פירוש המילה הראשונה הוא "ציבור" או "עם", בעוד שפירוש המילה השניה הוא "סמכות" או "ריבונות", כך שאם מחפשים כאן את התרגום המדויק של דמוקרטיה אז מקבלים משהו כמו "ריבונות העם", או בלשון פחות מדוייקת "העם הוא הריבון". אין כאן רמז, לא לרוב, ולא לזכויות אדם. השאלה הזוטרה שנותרה כעת לפליטה היא אפוא רק, מה יותר יכול לייצג את העם = ה"דמוס": האם המייצג את העם הוא רוב-העם - גם כשהרוב הזה פועל נגד זכויות האדם של המיעוט, או שמא המייצג את העם הוא זכויות האדם - גם כשהן פועלות רק לטובת המיעוט המתגונן מפני זריקתו לים על ידי הרוב. לכאורה (ורק לכאורה) חזרנו למחלוקת האידיאולוגית הידועה לשמצה - והבלתי ניתנת להכרעה - שבין הפרוגרסיבים לבין השמרנים, אלא שהפעם אנחנו כבר מצויידים במידע מדעי-מקצועי-אוביקטיבי, שאולי יוכל לשפוך יותר אור על הסוגיה, כי כעת המחלוקת מצטמצמת לשאלה הרבה יותר זעומה: מה מייצג יותר את "העם" = ה"דמוס". סמי20 - שיחה 12:16, 10 ביוני 2022 (IDT)

מן ההיבט החוקי גרידא: חוקי המדינה מסמיכים את נציגי המדינה לנקוט באלימות בהתאם לנסיבות. למדינה יש מונופול על השימוש באלימות. השימוש באלימות צריך להיות מידתי, או מה שזה לא יהיה (אם זה לא ברור, אני לא עורך דין וברור שלא מומחה במשפט חוקתי או אפילו אין לי מושג איזה חלק של המשפט רלוונטי כאן. כנראה שהנשוא). אם תבדוק היטב תמצא , מן הסתם, שהמדינה דואגת להעניק בסיס חוקי לפעולות. לדוגמה: חוקה שמסמיכה את הפרלמנט להכריז מלחמה, ואז הפרלמנט מצביע ומסמיך את הממשלה לנקוט בצעדי מלחמה בגבולות שונים. ואז הממשלה מסמיכה את הצבא בפיקוד שר הביטחון לנקוט צעדים (קצת יותר מפורטים), וכך הלאה, עד לדרגים של היחידות בשטח. Tzafrir - שיחה 14:37, 10 ביוני 2022 (IDT)

משתמש:סמי20 על אף שיש כאן סטיה מנושא השרשור, אני מרגיש צורך למחות על טיעון איש-הקש ששמת בפי השמרנים, כאילו הם יתמכו בזריקת כל הג'ינג'ים לים אם רק יוחלט כך על ידי הרוב. השמרנים סבורים שיש לסמוך יותר על הרוב שיקבל החלטות מוסריות מאשר על קבוצה של שופטים, ובמיוחד במקרים של התנגשות בין ערכים. מובן שאין בכך כדי להצדיק מעשי זוועה בשם החוק, כפי שמעשים כאלו לא יהיו מוצדקים אם השופטים יחליטו עליהם. HumansCanWinElves - שיחה 16:22, 10 ביוני 2022 (IDT)

גם אני מרגיש צורך למחות על טיעון איש-הקש ששמת בפי: מעולם לא רמזתי, שהשמרנים "יתמכו" (כלשונך) בזריקת כל הג'ינג'ים לים אם רק יחקק כך על ידי הרוב. גם אינני מסכים עם טענתך כי - כביכול השמרנים סבורים כי - יותר סביר שהרוב יידע לקבל החלטות מוסריות מאשר שקבוצת שופטים תדע לעשות זאת, וההוכחה שלי היא בדיוק המקרה של זריקת הג'ינג'ים לים: אינני מכיר אף שמרן שיטען שאם הרוב יקבל החלטה כזאת המנוגדת אל מה שראוי בעיני השופטים - אז יסתבר שהיא מוסרית יותר מזו של השופטים (וכידוע כבר היו החלטות בלתי מוסריות בעליל שהתקבלו על ידי הרוב). הטענה שאותה שמתי (בצדק) בפי השמרנים היתה אחרת: שלדעתם חקיקת הרוב הנ"ל היא "דמוקרטית", לא שהשמרנים "יתמכו" בה. אם הם מוסריים (והבה נדון אותם לכף זכות שהם כאלה), אז הם לא יתמכו בשום חקיקה דמוקרטית אך בלתי מוסרית - ואולי אפילו ינהלו מרי אזרחי בלתי אלים (או אולי אפילו אלים) נגדה, אבל הם עדין יחשבו כי - הואיל והיא התקבלה על ידי הרוב - לכן היא דמוקרטית ולכן אסור לשופטי העליון לפסול אותה, וזאת בשונה מהפרוגרסיבים שיטענו כי - הואיל והיא פוגעת בזכויות האדם של המיעוט - לכן היא בלתי דמוקרטית ולכן שופטי העליון חייבים לפסול אותה. למעשה יש אפילו השלכות מעשיות למחלוקת הזאת (בין הפרוגרסיבים לשמרנים), הקיימת בשאלה האם חקיקה - שהתקבלה בדעת רוב אבל שפוגעת בזכויות האדם - היא דמוקרטית. למשל: הבה נניח שהפרלמנט חוקק, לא רק את החוק הנורווגי, אלא גם את "החוק הסעודי" הקובע שחובה לקצץ את ידו של גנב. מגיע אפוא גנב לפני שופטים מוסריים - שחלקם פרוגרסיבים וחלקם שמרנים, והוא מצד אחד מודה באשמה (אחרי שהציגו לו את צילום האירוע), אבל מצד שני טוען שיש לפסול את החוק הסעודי כי הוא בלתי דמוקרטי: כעת, הואיל ולפי ההנחה - כל השופטים שם הם מוסריים, אז ברור שאף אחד מהם לא יסכים לגזור על הגנב הזה את העונש הבלתי מוסרי הנכפה על ידי החוק הסעודי, אבל עדין יהיה הבדל בין השופטים כדלהלן: השופטים המוסריים הפרוגרסיביים יפסלו את החוק, בעוד שהשופטים המוסריים השמרניים יתפטרו מתפקידם וזאת בטענה - שמצד אחד מצפונם המוסרי אינו מאפשר להם לגזור על הגנב את העונש הקצוב בחוק הסעודי - אבל מצד שני הם לא מוסמכים לפסול את החוק הזה הואיל והוא דמוקרטי כי הוא התקבל בהחלטת רוב העם: התפטרות השופטים המוסריים השמרניים מתפקידם במקרה מיוחד כזה, תאפשר להם אפוא לאחוז את החבל בשני קצותיו: מצד אחד, להימנע מלגזור על הגנב הזה את העונש הבלתי מוסרי הנכפה על ידי החוק הסעודי, אבל מצד שני להמשיך ולדבוק בערכי הדמוקרטיה אשר כאמור מוגדרת - לדעת שופטים שמרניים אלה - בהחלטת רוב העם ורק בה. ואגב יש גם דוגמה הפוכה, וכבר היו דברים מעולם: למשל כאשר נכה עותר לבית המשפט, כדי שיכפה על המדינה לממן לנכה רכב נכים, למרות שאין חוק שמחייב את המדינה לממן זאת: כמובן השופטים השמרנים לא יכולים לקבל את עמדת העותר - כי הם נצמדים אל לשון החקיקה כפי שהתקבלה על ידי רוב העם - כי בסופו של דבר זה מה שקובע לשופטים השמרנים, אבל מתברר כי כבר קמו שופטים פרוגרסיבים שאכן עמדו לצד העותר הזה וחייבו את המדינה במה שהחוק עצמו אינו מחייב אותה (אגב לדעתי במקום לפסוק כך הם היו אמורים להתפטר אבל זאת כבר סוגיה אחרת). סמי20 - שיחה 22:05, 11 ביוני 2022 (IDT)

כפל לפני חיבור

ידוע לי שבמתמטיקה וגם בתכנות כפל מקדים חיבור, למשל אם יש בסוגריים גם כפל וגם חיבור אז קודם יבוצע הכפל. למיטב ידיעתי זה נקרא operator precedence.

מה מקור הכלל הזה ולמה הוא התפתח, כלומר למה לא "לארגן" את המתמטיקה אחרת כך שיותחל ממה שבסיסי יותר, קרי מחיבור לפני כפל? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית: אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים. שנית: עקרונית היה ניתן לפתח את כל המתמטיקה בהקדמת החיבור לכפל, אבל למרות זאת הועדפה הקדמת הכפל לחיבור, כי היא חוסכת בסימוני הסוגריים. למשל: אילו הקדמנו את החיבור לכפל, אז במקום לכתוב $(a+b)(c+d)=ac+ad+bc+bd$, היינו נאלצים להגדיל פי שניים את סימוני הסוגריים ולכתוב $a+bc+d=(ac)+(ad)+(bc)+(bd)$. אגב, מי שאחראי לכך שהקדמת הכפל לחיבור חוסכת בכמות סימוני הסוגריים, הוא חוק פילוג הכפל מעל החיבור: חסכוניותו הנוכחית מושגת בזכות הקדמת הכפל לחיבור, שהרי הקדמת החיבור לכפל - היתה מכפילה בחוק הזה פי שניים את כמות סימוני הסוגריים. לסיכום: אם אתה מחפש את שורש הדברים, אז מתברר כי - חסכוניותו הנוכחית של חוק הפילוג הנ"ל - היא-היא השורש. סמי20 - שיחה 20:12, 9 ביוני 2022 (IDT)

הערה קטנה: ההשמטה של סימן פעולת הכפל קשורה לכך שעדיפות פעולת הכפל גבוהה מזו של פעולת החיבור. נראה לי לא ברור לכתוב $a+bc+d=(ac)+(ad)+(bc)+(bd)$ אבל יותר ברור לכתוב $a+b\cdot c+d=(a\cdot c)+(a\cdot d)+(b\cdot c)+(b\cdot d)$ או אפילו סתם a+b×c+d = (a×c)+(b×d)+(b×c)+(b×d)‎ בעזרת המקלדת העברית. Tzafrir - שיחה 14:52, 10 ביוני 2022 (IDT)

לגמרי מסכים אתך, שבהקשר שעליו דיברתי - היה עדיף להוסיף נקודה בין כל שני מספרים שמוכפלים זה בזה. סמי20 - שיחה 01:56, 12 ביוני 2022 (IDT)

תודה סמי על התשובה הנעימה לקריאה והמלמדת.

האם יש חוק דומה כמו "חילוק לפני חיסור"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תלוי איך אתה מסמן את החילוק, האם בלוכסן כלומר $,x/y$ או במקף כלומר $.{\frac {x}{y}}$ אם אתה משתמש בלוכסן וכך אתה כותב למשל $,a/b-c$ או למשל $,a-b/c$ אז אכן החילוק (ואגב גם הכפל) קודם לחיסור (ואגב גם לחיבור). אבל אם אתה משתמש במקף, אז זה תלוי כלומר: אם אתה כותב למשל $,{\frac {a}{b}}-c$ או למשל $,a-{\frac {b}{c}}$ אז הקדימות היא כמו מקודם. אבל אם אתה כותב למשל (בתור דוגמה א') $,{\frac {a}{b-c}}$ אז החיסור (ואגב גם החיבור) קודם לחילוק, כי הסימון הזה מצויר באופן שמזכיר לנו סוג של סוגריים, זאת אומרת הוא נראה כאילו ציירנו אותו $.{\frac {a}{(b-c)}}$ כיוצא בכך, אם אתה כותב למשל (בתור דוגמה ב') $,{\frac {a-b}{c}}$ אז שוב החיסור (ואגב גם החיבור) קודם לחילוק, כי שוב הסימון הזה מצויר באופן שמזכיר לנו סוג של סוגריים, זאת אומרת הוא נראה כאילו ציירנו אותו $.{\frac {(a-b)}{c}}$ סמי20 - שיחה 00:14, 10 ביוני 2022 (IDT)

השאלה אינה איזו פעולה בסיסית יותר אלא מה חוסך לנו יותר כתיבה. לדוגמה: מהו המחיר של שלושה תפוחים וארבעה תפוזים? חיבור של תוצאות שתי פעולות הכפלה. חישובים מהסוג הזה נפוצים למדי. אבל כמובן שמדובר סתם על מוסכמה אנושית שכל מטרתה היא פישוט הכתיבה ולא מבטאת בהכרח איזושהי אמת עמוקה.

בכל מקרה, יש ערך עברי בשם קדימות אופרטורים ששמו מתייחס למושג הטכני יותר. הוא מתייחס לעצם קיומו של הסדר ומגדיר אותו, אבל לא מנסה להסביר. הערך האנגלי w:Order of operations („סדר הפעולות״) מרחיב עוד קצת בנושא. Tzafrir - שיחה 09:34, 10 ביוני 2022 (IDT)

הדוגמה שלך על התפוחים והתפוזים, אשר מתוך נוסח מחירם הכולל $(ac)+(bd)$ יתאפשר להשמיט את הסוגריים - ובלבד שהכפל יוקדם לחיבור, אינה דוגמה שמצליחה למצות את התמונה השלמה, שהרי מצד שני קיימת הדוגמה הנגדית על המלבן בעל הצלעות המוגדלות מעט-או-הרבה, אשר מתוך נוסחת שטחו הכולל $(a+b)(c+d)$ יתאפשר להשמיט את הסוגריים - ובלבד שהחיבור יוקדם לכפל. מיצוי התמונה השלמה, זה למשל להציג שני ביטויים השקולים זה לזה (כגון שני הביטויים המושווים זה לזה בחוק פילוג הכפל מעל החיבור) שלגביהם, מתוך ביטוי אחד - יתאפשר להשמיט את הסוגריים - ובלבד שבו החיבור יוקדם לכפל, בעוד שמתוך הביטוי השני - יתאפשר להשמיט את הסוגריים - ובלבד שבו הכפל יוקדם לחיבור, ואז להראות בתוך התמונה הכוללת הזאת כי אם באופן סיסטמטי - בשני הביטויים האלה השקולים זה לזה יוקדם הכפל לחיבור - אז חוסכים בסימונים (כגון בסימוני הסוגריים) יותר מכפי שהיה ניתן לחסוך אילו בשני הביטויים האלה השקולים זה לזה הוקדם החיבור לכפל. סמי20 - שיחה 10:45, 10 ביוני 2022 (IDT)

האם מתמטיקאי שאינו בשום צורה סטטיסטיקאי בדרך כלל ישתמש באקסל?

יש לאקסל שימוש למתמטיקאי שלא עושה סטטיסטיקה כלל (לפחות כמקצוע)? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למעשה אפילו סטטיסטיקאי לא ישתמש באקסל. או לכל היותר לחישוב מאוד פשוט (נניח ממוצע של כמה מספרים) במחשב שלא מותקנת בו תוכנה יותר מתקדמת כמו R (שפת תכנות). כנ"ל מתמטיקאים מתחומים אחרים. בתור לא-מתמטיקאי אני לא פוסל על הסף את האפשרות שבתחום מתמטי אקזוטי כלשהו, דווקא אקסל היא סביבת חישוב שמתאימה בול. H. sapiens - שיחה 00:30, 10 ביוני 2022 (IDT)

מה יהיה למשל תחום מתמטי אקזוטי כזה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הייתי מזלזל באקסל ככלי מדעי. לא יודע ספציפית לגבי מתמטיקאים, אבל בשביל פיזיקאי זה כלי שימושי מאוד. עבודה עם טבלאות של מדידות - יותר נוחה ממטאלב (שכן אין צורך לשבור את הראש לגבי סוג משתנים, להעלות נתונים כקובץ חיצוני, לשים לב שמשהו השתמש כי יש "%" בכותרת, ועוד... ). באקסל קיימות מלא פונקציות בנויות עם כלים סטטיסטיים פשוטים (ממוצע, שונות, מקסימום, וכד') ומורכבים (קו מגמה פולינומי, רגרסיות) וגרפיקה בסיסית (היסטוגרמות וגרפי פיזור ב"חינם"). קיימת אפשרות לעדכון נוסחאות מיידית בלי צורך להריץ סקיפט. כל אלו אפשר להשיג גם במטאלב וגם במייפל וגם בפייתון. אבל אקסל הוא כלי עבודה נוח מאוד לניתוח נתונים בכלים פשוטים, כאשר אין לך צורך להמציא את הגלגל מחדש (לפעמים יש, כי מחקר וזה). אז ממש לא הייתי פוסל אקסל ככלי שימושי למתמטיקאי: תלוי מה בדיוק הוא עושה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:27, 10 ביוני 2022 (IDT)

בחינות במתמטיקה באוניברסיטה

אם סטודנט ירצה לפתור תרגילים תוך שימוש בכתיב פולני (כתיב מתמטי מיוחד), זה משהו שהסגל יסכים לו? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מניח שכדאי שהסטודנט ההיפותטי ישאל את המרצה ההיפותטית באותו קורס היפותטי. Tzafrir - שיחה 10:54, 10 ביוני 2022 (IDT)

אני בספק רב שזה יהיה מקובל. לבודקי תרגילים אין זמן וכוח להתעסק עם שיטות רישום לא מקובלות בקורס אותו הם בודקים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:17, 10 ביוני 2022 (IDT)

שאלתך מקבילה לשאלה הבאה: אם סטודנט להיסטוריה הלומד בארץ, יבקש שעל הבחינה בהיסטוריה הוא יענה בפולנית, זה משהו שהסגל בארץ יסכים לו? סמי20 - שיחה 12:46, 10 ביוני 2022 (IDT)

לב

בערך קרדיולוגיה נכתב:

בניגוד להנחה המתבקשת כי הלב יזין את עצמו מתוך מחזורי הדם שעוברים בו, הלב איננו נוהג כך ועליו לקבל אספקה של תזונה וחמצן מעורקים חיצוניים לו ככל איבר אחר בגוף. זהו מחזור הדם הכלילי, המורכב מעורקים וורידים כליליים. להפרעות בכלי הדם הכליליים עשויות להיות תוצאות מרחיקות לכת . דוגמאות להפרעות אלו: תסמונת כלילית חריפה, תעוקת לב, טרשת עורקים, אוטם בשריר הלב ("התקף לב").

איך מגיעים אותם נוטריאנטים ללב עצמו מלכתחילה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

https://www.clalit.co.il/he/lifestyle/nutrition/pages/heart_disease_and_diet.aspx

כמו שכתוב בערך. רקמות הלב מקבלות אספקת דם כל כל רגמה אחרת בגוף, דרך מערכת עורקים ונימים. הנקודה שהפסקה מתייחסת אליה, שאספקת הדם לשריר הלב לא מתרחשת בזכות זרימת הדם דרך הלב כמשאבה.

מתי אתם מוסיפים דמויות של דורה

מצב טיפול: חדש

מתי אתם מוסיפים דמויות של דורה?

איזה דמויות את/ה מציע/ה? עמית - שיחה 13:17, 11 ביוני 2022 (IDT)

הודעת "הזמן שהוקצה להרצת תסריטים פג"

מצב טיפול: חדש

אני מעדכן מדי פעם את מיזם השלטים הכחולים שכולל פרטים על אתרים היסטוריים בהם מוצבים שלטים כחולים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. טבלת הנתונים כוללת נ"צ של השלטים ולאחרונה שמתי לב שבחלק מהשלטים במקום הנ"צ מופיעה ההודעה "הזמן שהוקצה להרצת תסריטים פג". אשמח לסיוע לפתרון הבעייה. Danny Gershoni - שיחה 07:48, 11 ביוני 2022 (IDT)

אולי יש יותר מדי קריאות להרחבת scribunto.‏ 87.69.242.88 09:36, 11 ביוני 2022 (IDT)

לא מבין מה זה אומר. צריך לשנות הגדרות להרחבת זכרון ? להארכת זמן ? Danny Gershoni - שיחה 11:47, 11 ביוני 2022 (IDT)

באילו תחומים במתמטיקה כותבים הכי פחות טקסט?

אין לי ידע פורמלי במתמטיקה, אפילו לא בגרות במתמטיקה אך ככל שעוברות השנים המתמטיקה יותר ויותר מעניינת אותי (בעיקר תורת הקבוצות) ואני ניגש אליה מגישה אחרת לחלוטין מבילדותי או נערותי ומעוניין להשלים חומר פורמלית ועד כה השלמתי חומר אלמנטרי ובסיסי דרך ספרים של פרופסור רון אהרוני והוראה פרטית (כולל המון שאלות במדוריי הכה את המומחה).

יש לי לקות מוטורית שמקשה עלי לכתוב הרבה עם עט או עיפרון.

ניסיתי ללמוד סטטיסטיקה באוניברסיטה הפתוחה ומצאתי שהתחום לא עניין אותי אפילו כשנעזרתי במחשב בתוכנה כמו אקסל (כדי לפצות על הלקות המוטורית) כי פשוט יש בו מה שזיהיתי כיותר מדי עיבוד מידע כמותי עד לרמה שחשתי שיעמום.

אני שוקל להשלים בגרות במתמטיקה ברמת 3 יחידות ובכל מקרה מבקש סיוע מהמומחה, לקבל קצת מושג על באילו תחומים במתמטיקה אין כתיבה כה מרובה כמו בטבלאות output סטטיסטיות והתרגילים יחסית "קצרים".

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

למרבה הצער, חלק בלתי נפרד מהמתמטיקה הוא הוכחות של טענות - מה שאגב נדרש גם בבחינות במתמטיקה, בעוד שכל הוכחה עשויה לעיתים להתארך באורך מבהיל (למשל הוכחת משפט ויילס השתרעה במקורה על פני כ-160 עמודים) - מה שאגב תקף לכל תחומי המתמטיקה בלי יוצא מן הכלל, ולכן מהבחינה הזאת - של אורך התשובות הנדרשות - לא נראה לי שיש הבדל מהותי בין להיבחן בהיסטוריה לבין להיבחן במתמטיקה. אם כי עדין יתכן שתשובתך לשאלתי הבאה תסייע למענה יעיל לשאלתך, ושאלתי היא: מה אתה עושה כשאתה נזקק לכתיבה מרובה בחיים הרגילים? למשל, כשאתה (אם בכלל) מתכתב בוואצפ, באי-מייל, בדפי השיחות של ויקיפדיה (כולל בדף הכה את המומחה - כפי שאתה לכאורה עושה כעת), וכדומה? סמי20 - שיחה 09:47, 12 ביוני 2022 (IDT)

אין לי בעיה עם כתיבה מרובה במחשב, בטח לא כאשר יש פירמוט נוח עם שפות מחשב כמו HTML/Markdown/Media-Wiki. עם זאת, גם כשאני מתכנת בשפות כמו Bash/JavaScript אני אוהב לכתוב סקריפטים קצרים של בדרך כלל עד 50-75 שורות לקובץ (ללא תלות במספר הקבצים, אם כי אני משתדל לא לעבור את ה 10 קבצים לתוכנה). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז מה הבעיה ללמוד את כל תחומי המתמטיקה, אבל לנסח הכול - בלי עט ועיפרון - אלא עם מחשב? גם בבחינות בגרות לא צריכה להיות בעייה: אפשר להגיש בקשה מיוחדת למשרד החינוך (שיכולה להיעשות דרך בית הספר או אפילו עצמאית), ואני די משוכנע שמשרד החינוך ייעתר לבקשה. יש היום אפילו לקויות חמורות יותר, שמאפשרות לנבחן להיבחן בעל פה. סמי20 - שיחה 10:48, 12 ביוני 2022 (IDT)

אם אגש לבחינת בגרות במתמטיקה זה לא יהיה דרך בית ספר כל שהוא אלא במסגרת אקסטרנית. כמובן שאבקש כתיבה למחשב אבל אילו כלי מחשב אצטרך להכיר ל-3 יחידות? האם יספיק רק LaTeX עם Word נניח? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אמנם לא נבחנתי בשלוש יחידות - אז קשה לי לענות, אבל מה שהייתי עושה במצבך זה להפנות את שאלתך הישירה - למשרד החינוך - וגם למחלקת הבחינות של המשרד. אני די משוכנע שהם ישמחו לתת לך תשובה מוסמכת ומדוייקת. סמי20 - שיחה 20:44, 12 ביוני 2022 (IDT)

יש באוניברסיטה הפתוחה קורס בשם "אשנב למתמטיקה" שנותן קצת טעימות של נושאים מתמטיים "נחמדים" (כמו תורת הקבוצות) למי שמתעניין במתמטיקה לאו דווקא לצורך תואר. למיטב ידיעתי הקורס לא דורש תעודת בגרות, וגם לא מהווה קדם לקורסים אחרים. לפי מה שאתה מתאר, ייתכן שקורס זה יהיה יותר מתאים לך מאשר 3 יחידות בגרות. עד כמה שאני מבין 3 יחידות זה קצת יציאה ידי חובה למי שרוצה תעודת בגרות ודווקא לא אוהב מתמטיקה. אם כי לא למדתי 3 יחידות אז אולי אני טועה. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 19:55, 12 ביוני 2022 (IDT)

אני מבין שאצטרך 3 יחידות בשביל כל תואר אקדמי מבוסס מדעים, אפילו בנושאים מעטי מתמטיקה כמו בוטניקה או גאוגרפיה, אולי אני טועה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בעיקרון מתמטיקה לא מרבה יותר מדי במילים, אלא מעדיפה לקצר. אבל לפי מה שאתה מתאר, אין לך כרגע אפילו ברמה של 3 יח"ל ולכן לדעתי השאלה לא רלוונטית: אם אתה מתעניין במתמטיקה כמקצוע, ראשית עליך להשלים בגרות 5 יח"ל בשביל לקבל פרספקטיבה ראשונית. אחרת, אנחנו דנים על סרק. התמקצעות של מתמטיקאי כל כך רחוקה ממך (תואר שני), שאין יותר מדי מה לדון בה בשלב הזה של ההשכרה שלך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:34, 12 ביוני 2022 (IDT)

אני בדף זה כמה שנים ואף פעם לא קראתי תגובה שלך בניסוח לכאורה מתנשא כזה, תמיד תגובותיך היו חביבות להפליא.

זה לא "בשלב הזה של ההשכלה" שלי אלא אולי "בשלב הזה של ההשכלה המתמטית" שלי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין פה התנשאות, אלא פשוט הבהרה. אם הרמה שלך רגע היא פחות מ-3 יח"ל בגרות, אז אין טעם לדון בתחומים במתמטיים. בשביל לקבל רושם כללי לכיוונים שונים של מתמטיקה הנלמדים בימנו, צריך קודם רקע ראשוני. אחרת אנחנו מדברים בשפות שונות. יעזור לך אם אני אכותב "התמרת פורייה" ו"מרחב הילברט"? לא: זה נשמע ג'יבריש. בגלל זה אני מעדיף לא להפחיד אותך עם שמות מפוצצים של תחומים.

וזאת הסיבה שאני מפנה אותך לחומר של בגרות 5 יח"ל. הוא נותן נגיעות במספר תחומים שונים עם חשיבה קצת שונה: דבר שיעזור לך לנסח בדיוק מה אתה מחפש. וברור שאנחנו מדברים פה על השכלה מתמטית: זה נושא הדיון. אני מצטער אם חשת פגוע. לא זאת היתה הכוונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:24, 12 ביוני 2022 (IDT)

השכלה מתמטית זה נושא הדיון אבל בנפשי היה נכון להצהיר זאת כי זה מדויק ומונע הטיה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. לדעתי אין בדברי השואל רמז לכך שהוא שואף למתמטיקה אקדמית. לפי התרשמותי, הוא רוצה ללמוד 3 יחידות, ומנסה לברר איך לעשות זאת, בהינתן המגבלה המוטורית. ב. זה שמתמטיקה לא מרבה במילים, נכון רק למתמטיקה יישומית, כגון בפיזיקה וכדומה. להבנתי, מה שמעניין את השואל זה מתמטיקה טהורה (למשל תורת הקבוצות ועוד), וכן לעבור מבחן בגרות ברמה של 3 יחידות, ובכל אלה יש צורך בהוכחות, שכידוע דורשות לעיתים דפים שלמים (כולל בבחינות בגרות). סמי20 - שיחה 11:51, 12 ביוני 2022 (IDT)

שלום סמי20, אכן התכוונתי להרחבת ידע במתמטיקה טהורה ולא בהכרח אקדמית.
האם אתה בטוח שבבחינת בגרות במתמטיקה עם 3 יחידות יש צורך בהוכחות הדורשות דפים שלמים, אולי התכוונת ל-4 או-5 יחידות? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בביטוי "דפים שלמים" התכוונתי שההוכחה עלולה להתפרס על פני יותר מאשר דף בודד, וזה אגב תקף גם במבחנים רגילים בכיתות יותר נמוכות, למשל כשמבקשים בכיתה ה' להוכיח ידנית את התשובה לשאלה מהי המכפלה של 3,456 בעצמו, או כשמבקשים בבחינת בגרות 3 יחידות לפתור מערכת משוואות, וכל כיוצא בכך. בקשה להוכחה מתמטית מפורטת, מוצגת רק במתמטיקה טהורה, אבל לא במתמטיקה יישומית (כגון בפיזיקה) כי אז מותר לבצע את החישובים על ידי מחשב. סמי20 - שיחה 20:39, 12 ביוני 2022 (IDT)

דומי שהתכוונת לדף מחברת קטנה, לא לדף A4 או מסמך ממוחשב. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני זוכר עוד מימי בית הספר, גם שאלות במתמטיקה שחישוב תשובתן היה כרוך ביותר מאשר דף A4 בודד. למשל: הוכחות בגיאומטריה, או פתרון של מערכת משוואות, או חישובים בטריגונומטריה, וכיוצא בכך. סמי20 - שיחה 21:49, 12 ביוני 2022 (IDT)

יכול להיות שלעתים כתבת מעט מאד טקסט בשורה כך שחלק מהשורות נשארו מאד ריקות (למען הסדר הטוב)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זה ודאי דבר שקשה לי לזכור, אבל אתה צודק כי מידת הריווח שבין השורות - כמו גם כמות הטקסט שבכל שורה - משפיעות כמובן על כמות דפי התשובה. יש שכותבים באותיות קטנות וצפופות, ויש שלהפך. מה שכן, בבחינת בגרות נותנים לך עבור כל שאלה כמה דפים למענה עליה, וזאת בשביל מי שכותב באופן מרווח. על כל פנים, דבר אחד בטוח: בבחינת בגרות במתמטיקה, לא מספיק לטעון טענות, אלא צריך גם להוכיחן, וזה לעתים מאריך משמעותית את נוסח התשובה. עד כמה מאריך? זה כבר תלוי בשאלה, וכפי שציינתי, ידועים בהיסטוריה מקרים (לא בבחינת בגרות), שההוכחה שנדרשה התפרסה על פני מאות עמודים, ולפעמים אפילו יותר (הוכחת משפט ווילס, ההוכחה המלאה של משפט אי השלמות השני של גדל, הוכחת משפט ארבעת הצבעים, ועוד). סמי20 - שיחה 23:37, 12 ביוני 2022 (IDT)

רמה של 3 יחידות מתמטיקה לא מספיקה כדי להתקבל לאקדמיה בתחומים מדעיים (אולי על תנאי של השלמת בגרות\מכינה). הבגרות לא דורשת הרבה כתיבה ידנית (בוודאי לא בהשוואה לבגרות בהיסטוריה), אפשר למצוא בגוגל פתרונות מלאים לבחינות משנים קודמות ולראות את אורך התשובות. בנוסף, למי שיש בעיות, ניתן להקבל התאמות ממשרד החינוך - לדוגמה, הכתבה, שבה הנבחן מכתיב לאדם אחר את תשובותיו, וכך הוא לא צריך לכתוב בעצמו.

אני לא מוצא סיבה להסכים איתך, תחומים כמו בוטניקה, גאוגרפיה ואולי גם סטטיסטיקה (תואר ראשון) לא אמורים להצריך יותר מכך. ניתן גם ללמוד מחוץ לישראל עם 3 יחידות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אין שום סיבה שתסכים איתי; בדוק בעצמך את תנאי הקבלה במוסדות האקדמיים. אין לי מושג מהם הדרישות מחוץ לישראל. כדי ללמוד בוטניקה, יש צורך להבין כימיה. כדי להבין כימיה, יש צורך להבין פיזיקה. כדי להבין פיזיקה, יש צורך להבין מתמטיקה.

אנונימי יקר. ראשית, תוכל לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה גם ללא השלמת בגרות כלל. עם זאת, רמת המתימטיקה שלך כרגע נמוכה ברמה כזו שאינך יודע אפילו מה כמות המלל שנכתבת בבחינת הבגרות ברמה הנמוכה ביותר המתאפשרת, כך שמדובר ביומרנות מסוימת. המלצתי לך כרגע היא כזו: קח לך בספרייה העירונית את חוברות האוניברסיטה הפתוחה של הקורס "אשנב למתימטיקה". נסה ללמוד אותו, כולל פתרון השאלות בחוברת בעצמך. הצלחת? אחלה. תוכל לקחת עוד ועוד קורסים, ואפילו להרשם אליהם ואולי להוציא תואר במתימטיקה אם זה מה שבא לך. לא הצלחת? רוב הסיכויים שאינך מתאים ללימודי מתימטיקה. במקרה זה תוכל לבצע את אותה הפרקטיקה עם ספרי לימוד ברמה נמוכה יותר - תיכוניים למשל. או לחפש מקצוע אחר - סטטיסטיקה, פיסיקה, כימיה, עיבוד אות - בהם רמת המתימטיקה גבוהה מעט פחות. לא הצלחת? כנראה שתיאלץ להנות מהמתימטיקה כחובב מהצד. 192.114.182.2 11:59, 13 ביוני 2022 (IDT)

אינני חושב שהייתי יומרני. בנועם אני דוחה את הצעותיך. כרגע אני שוקל להשלים בגרות במתמטיקה ברמת 3 יחידות, לא תואר במתמטיקה, קרא לזה איך שתרצה. אני כן מקווה להשלים תואר אקדמי כל שהוא בעתיד אך עלי לא להרחיב על כך כשאין לי בגרות 3 יחידות במתמטיקה. אני מאמין שכל עוד אדם יכול ורוצה ללמוד -- הוא ילמד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כאן תוכל למצוא פתרונות מלאים לשאלוני בגרות ב- 3 יחידות. תוכל להסתכל ולבדוק כמה מלל נדרש בכתיבה במהלך הבחינה ולהחליט אם זה מתאים לך או לא. מבדיקה ראשונית, אין אפשרות לבחינה בעל פה במתימטיקה. תואר אקדמי במדעי הרוח באוניברסיטה הפתוחה תוכל להשלים גם ללא מתימטיקה כלל, אם כי נושא הכתיבה ביד ייצטרך להפתר איכשהו.192.114.182.2 13:44, 13 ביוני 2022 (IDT)

אין לי צורך לבדוק ובכל מקרה אם אבחן ל-3 יחידות מתמטיקה יהיה זה במחשב בלבד אז אינני דואג מהאורך. באוניברסיטה הפתוחה אין לי כוונה ללמוד. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם זה חוקי ליצור קבוצות בפייסבוק על רקע מגדרי.

מצב טיפול: חדש

לפי הידוע לי אסור להציב תנאי קבלה על רקע מגדרי. למשל מועדון חברים לגברים בלבד. אם אני לא טועה אלו בדיוק היו הסוגיות בתחילת המהפכה הפמיניסטית. אז איך זה שהיום יש בפייסבוק קבוצות שמסננות את הכניסה רק לפי מגדר?

זה לא לגמרי מדויק להגיד שאסור להפלות על רקע מגדרי. אפליה כזו קיימת למשל בבתי כנסת/במסגדים (גם כאלה שמתוקצבים על ידי המדינה), באורך תקופת שירות החובה בצה"ל, בגיל הזכאות לקיצבת זקנה, וכן קיימת הפרדה (אם כי לא אפליה) בשירותים ציבוריים, בחופים "דתיים" (שכרוכים אפוא בהפרדה מיגדרית אם כי שוב לא באפליה), ועוד. קל וחומר, שמותר להפלות מיגדרית בתוך בית פרטי, או בתוך דף פרטי בפייסבוק ("פרטי" במובן שהקבוצה אינה ציבורית), וכדומה. סמי20 - שיחה 09:47, 12 ביוני 2022 (IDT)

סמי20, בית המשפט בארה"ב אסר על גופים פרטים להתנות חברות בתשלום או בידיעת קרוא וכתוב (או משהו דומה) בטענה שזו אפליית כושים. 2A01:6500:A042:97D8:C7B6:1A13:3527:DD78 20:12, 15 ביוני 2022 (IDT)

1. האם אתה השואל הראשון?
2. האם השואל הראשון התכוון לשאול על ישראל או על ארה"ב?
3. האם בית המשפט בארה"ב דיבר על קבוצה פרטית או ציבורית?

סמי20 - שיחה 20:27, 15 ביוני 2022 (IDT)

להבנתי, מעסיק ישראלי שפותח דף לגיוס עובדים (יש רבים כאלה בפייסבוק ובלינקדין) יהיה עבריין אם יפתח את הדף למגדר אחד בלבד, כשאין לכך הצדקה עניינית (דוגמה להצדקה עניינית: יצרן של בגדי נשים שמחפש רק דוגמניות) - זו תהיה הפרה של חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. באופן דומה, בנק שיציע שירות מסוים דרך פייסבוק (או בכל דרך אחרת) למגדר אחד בלבד יהיה עבריין (הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים). דוד שי - שיחה 13:52, 17 ביוני 2022 (IDT)

שים לב, שגם החוק שאליו אתה מפנה - מדבר במפורש על "כניסה...למקומות ציבורים", ולכן אשאל שוב: כשאתה מדבר על "פייסבוק", וכשהשואל מדבר על "קבוצות בפייסבוק", אתם מדברים על קבוצה "פרטית" או "ציבורית"? להבנתי, קבוצה בפייסבוק שמוגדרת כ"פרטית", היא כמו בית פרטי, ולכן זכותם של מנהלי הקבוצה "הפרטית" לסנן את כניסת כל מי שהם רוצים, בלי שיצטרכו לתת דין וחשבון לאף אחד לגבי שיקולי הסינון שלהם, כי לצד ערך השוויון יש גם ערך נוסף והוא ערך החירות (של מנהלי הקבוצה הפרטית). סמי20 - שיחה 14:49, 17 ביוני 2022 (IDT)

שם החוק הוא "חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים" - קבוצת פייסבוק של בנק היא חלק מהשירות שלו לציבור, ולכן החוק חל עליה. אדם פרטי רשאי לסנן את הבאים בשעריו ובשערי קבוצת הפייסבוק שלו, אבל בנק (ויתר הגופים שעליהם חל החוק) אינו רשאי לסנן לפי הקריטריונים האסורים בחוק, ובהם מין (המחוקק טרם למד את המילה המודרנית מגדר). דוד שי - שיחה 14:59, 17 ביוני 2022 (IDT)

כעת אני מבין כי כשאתה מדבר על "פייסבוק" אתה מתכוון למשל לקבוצת פייסבוק של בנק, ולכן אני מבין שאתה מתכוון לקבוצה ציבורית. אבל עדין לא קיבלתי תשובה לגבי השואל: האם כשהוא מדבר על "קבוצות בפייסבוק", הוא מדבר על קבוצה "פרטית" או "ציבורית"? זה משנה כמובן. סמי20 - שיחה 19:16, 19 ביוני 2022 (IDT)

ההדפס של כוכבי הלכת

מצב טיפול: חדש

תמיד בספרים, בציורים ובאינטרנט, כולל כאן בויקיפדיה, כוכבי הלכת מופיעים בשלל הדפסים צבעוניים: כוכב חמה לרוב כתמתם-אדמדמם, נגה צהבהב, מאדים כמובן אדום, צדק חום עם פסים אדומים-כתומים-צהובים, שבתאי צהבהב עם טבעות צבעוניות מרהיבות, אורנוס ונפטון בגווני כחול-ירוק. אבל כשראיתי את כוכבי הלכת בטלסקופ במכתש רמון, כולם היו סתם לבנים וזהים, בלי שום הדפס. אז איזה מראה הוא האמיתי- בציורים או בטלסקופ?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 16:28, 12 ביוני 2022 (IDT)

מה שאתה רואה בטלסקופ הוא אמתי כמובן. אבל הצבע קצת מטעה: בין היתר בשל כך שהעין שלנו בנויה כך שהיא מתקשה לראות צבעים בחושך (קנים הפעילים בחשכה לא רגישים לצבעים). בנוסף, קיים אפקט של מעבר אור דרך אטמוספרית כדור הארץ, דבר שמסנן חלק מהצבעים. אבל אם במקום עין אנושית, נשתמש בCCD, אפשר בהחלט להבחין בצבעים.

ומצד שני, כאשר מסתכלים על תצלומי חלל על גבי מסך או בספר, צריך לשים לב לפרטים שאמורים להיות כתובים לצד הצילום. לעתים מציגים גרמי שמיים בצבע כוזב במטרה להציג דברים שלא היינו רואים בצבע אמתי. במקרה של פלנטות לרוב משתדלים לא "לרמות" יותר מדי, אלא טיפה להגביר את הניגודיות והבהירות של הצילום. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:57, 13 ביוני 2022 (IDT)

איך לא ליפול על אוברבוקינג?

מצב טיפול: חדש

בטיסה חזור מאירופה לישראל הודיעו לפני העליה למטוס שאין מספיק מקומות לכולם והם מבקשים משלושה מתנדבים לעבור לטיסה אחרת באותו היום (עם החלפה) תמורת פיצוי של 400 יורו כי אין מספיק מקומות ישיבה במטוס. חברת התעופה היתה SWISS שידועה כעקרון כאמינה.

אז אני מתבלט איך להימנע מהמצב הזה בהמשך? איך לדעת אם החברה יכולה לעשות אורבוקינג? כל החברות עושות את זה?

תוכן הוסתר. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה? צ'ק-אין אונליין עושים יומיים עד שעתיים לפני הטיסה, תלוי בחברת התעופה או סוכן. הזמנת כרטיס אפשר לעשות גם שנה מראש. זה שני תהליכים שונים.

79.178.50.187 18:02, 12 ביוני 2022 (IDT)

חשבתי שניתן כיום כבר לאחד את שתי התהליכים כי גם ככה יש צ'ק אין שניוני בתוך שדה התעופה עצמו שניתן היה לחסוך אם הכל און ליין. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איני מומחה בזה, כנראה שכל החברות עושות את זה. אמרו שהגעה לשדה שלוש שעות לפני הטיסה אמורה להעניק ייתרון על אלו שהגיעו אחר כך. Yyy774 - שיחה 20:51, 12 ביוני 2022 (IDT)

גם להבנתי החברות עושות את זה תמיד, כי יש אחוז מסוים של אנשים שלא מגיעים לטיסות מסיבות שונות. כנראה שמשתלם להם למכור יותר כרטיסים ולהציע סידור אם מגיעים יותר מידי אנשים, מאשר למכור פחות ולטוס עם מושבים אחרים. להימנע? לטוס בשעות לא אטרקטיביות בזמני שפל של תיירות.

בפעם היחידה שנפלתי על אוברבוקינג (טיסתי נדחתה ב-12 שעות) קיבלתי כל כך הרבה הטבות מחברת לופטהנזה, שמאז אני חולם ליפול שוב על אוברבוקינג. דוד שי - שיחה 17:09, 17 ביוני 2022 (IDT)

פיצוי של 400 יורו כאשר מונית מנתב"ג לצפון בליל חג עולה כמעט 800 שקל זה פיצוי די עלוב. וגם צריך לשבת בשדה התעופה כמעט יום שלם ולקנות אוכל בדיוטי על חשבונך כי הטיסה החילופית היא עוד 8 שעות. לא הייתי אומר שזה "הטבה". 79.178.50.187 22:27, 17 ביוני 2022 (IDT)

יחס הנאצים לעמים הכבושים

מצב טיפול: חדש

מה היה יחס הנאצים לעמים הכבושים השונים (מלבד היהודים והצוענים כמובן)? האם ההתעללות בפולנים הייתה מדיניות חריגה ביחס לשטחי כיבוש אחרים, או שזאת הייתה מנת חלקם של כל העמים הכבושים?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 23:49, 12 ביוני 2022 (IDT)

השואה היה האירוע הגדול והרצחני ביותר של הנאצים, אבל בנוסף ליהודים נרצחו כ-3-2 מיליון פולנים, כחצי מיליון סרבים, כ-3 מיליון שבויי מלחמה סובייטיים ועוד. ראו השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:02, 13 ביוני 2022 (IDT)

תודה קורבוס, לא התכוונתי לאוכלוסיות שיועדו להשמדה, כמו צוענים, וגם לא לשבויי מלחמה, אלא לאוכלוסייה הכללית.--2A00:A040:196:303F:F0B9:62F7:1F45:B024 13:19, 13 ביוני 2022 (IDT)

נראה לי שחייבים להזכיר את תורת הגזע. סקנדינבי קיבל יחס אחר לחלוטין מאשר פולני.

שאלתי מתייחסת למה שקרה בפועל, לא לתיאוריה.--2A00:A040:196:303F:F0B9:62F7:1F45:B024 13:19, 13 ביוני 2022 (IDT)

אז בפועל סאלבים שחי בשטחים כבושים סבלו מאפליה קשה, שכללה בין היתר הוצאות להורג ללא משפט בידי כוחות הביטחון הנאציים, שעיבוד ושילוח לעבודות כפיה בגרמניה (Forced labour under German rule during World War II). Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:11, 13 ביוני 2022 (IDT)

לא ידוע על אזרח דנמרק שטוען או טען שהתעללו בו בזמן מלחמת העולם השניה?

כן. אנשי המחתרת הדנית מן הסתם לא זכו ליחס נחמד משלטונות הכיבוש, כמו לדוגמה אריק קרון והנרי תומסן. גם דנים שעזרו להסתיר יהודים כמו יוהנס קליימן נכלאו על ידי הנאצים. אבל כנראה שאתה מתכוון לאזרחים "רגילים" שלא הרימו ראש - אז כאלה כנראה שזכו ליחס יותר טוב מפולנים, אוקראינים ובלרוסים. מן הסתם שנאצים היו גזענים וראו בצפונים גזע גובה יותר מסאלבים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:22, 14 ביוני 2022 (IDT)

LaTeX

האם כתיבת LaTeX בוורד וב-MediaWiki זהות?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה בטח מתכוון, לא לוורד, אלא לאופיס, נכון? ובכן ככל שאני יודע - כן - אבל אל תתפוס אותי במילה, ובכל מקרה - גם אם הם לא ממש זהות - הם לפחות מאד דומות, כי בכל אופן קיימים גם קודים בסיסיים כגון <math> וכדומה שנדרשים בויקי אבל לא באופיס. סמי20 - שיחה 00:22, 14 ביוני 2022 (IDT)

אכן התכוונתי ל Microsoft Office Word שאני מניח שאם אבחן אקסטרנית לבגרות במתמטיקה היא תהיה התוכנה הזמינה במחשביי מוסד הבחינה (ודאי שאיש לא יתן לי להיבחן ב MediaWiki). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

"נהג חדש": שנתיים אחרי טסט ראשון או טסט אחרון?

מצב טיפול: חדש

אני יודע שהשאלה נשמעת מוזרה, נכון? אז זה כי אתם לא יודעים שמשרד הרישוי דורש לעתים לעבור טסט נוסף.

הסיפור הוא כשהייתי ילד הוצאתי רישיון. אבל כעבור פחות משנה המדינה זכתה בפרס גדול: החזרתי את רישיון הנהיגה למשרד הרישוי ואיש לא נפגע. תודה לצה"ל על תרומתו לקהילה (סיפור יותר בפרטים: עשיתי קד"צ נהיגה, אבל המורה היה כל כך גרוע שעברתי טסט 10 רק בזכות זה שצה"ל לא מוכן לשלם כל כך הרבה ולא להעביר מישהו בסוף).

מאז שהייתי ילד לא היה לי רישיון. אבל באתי למשרד הרישוי שנה שעברה ומסתבר שבשביל רישיון חדש אני צריך לעשות הכל מאפס: תאוריה, שיעורים, טסט, וכד'. לדעתי זה הוגן, כי בכל מקרה אני מתחיל עם אפס ניסיון.

רק שבנוסף הם סתומים ודורשים ממני לעשות קורס רענון נהיגה כי זה 5 שנים אחרי קבלת רישיון. ולא אכפת להם שהוא לא קיים פיזית יותר.

ואז... אחרי כל הפתיח הזה השאלה היא: אם רענון נהיגה זה אחרי 5 שנים אחרי הפעם הראשונה שמוצאים רישיון נהיגה: האם גם חובת שלט "נהג חדש" היא אחרי שמקבלים רישיון בפעם הראשונה? או שזה הולך לפי הפעם האחרונה? 132.66.140.54 14:28, 13 ביוני 2022 (IDT)

לא ברור לי מה המשמעות של קבלת רישיון בפעם השנייה - גם אם החזרת פיזית את הרישיון עצמו. לגבי קורס הרענון, הוא נובע מתקנה 213א, ושם מחריגים את מי ש"נעשה בעל רישיון נהיגה שישה חודשים או יותר לפני יום 24.3.2005." האם זה רלוונטי לגביך? נהג חדש, כפי שמופיע בסעיף אחר בתקנות הנ"ל מגדיר שנתיים מיום קבלת הרישיון, ובמהלך זמן זה חובה לשים שלט נהג חדש. השאלה היא אם הסטטוס שלך הוא נהג חדש, ואז אתה חייב בשני הדברים, או שאתה לא נהג חדש. אולי כדאי לדבר עם עו"ד שמבין בתקנות התעבורה.

זאת בדיוק השאלה: האם אני מוגדר כנהג חדש או לא. התקנה מגדירה "שנתיים מיום קבלת הרישיון", אבל לא מגדירה אם זה מקבלת הרישיון הראשונה או האחרונה. לגבי "מה המשמעות של קבלת רישיון בפעם השנייה", אני חושב שכבתי בפתיח. אז אני אכתוב שום במילים אחרות: לפני שנים רבות הוצאתי רישיון במסגרת קד"צ נהיגה על חשבון הצבא. קיבלתי את הרישיון ונהגתי תקופה לא ממושכת. לאחר מכן נשלחתי על ידי הצבא לטסט פנימי בו הטסטר היה נגד והוא הכשיל אותי במבחן, כי זה בדיוק תפקידו. לאחר מכן קיבלתי זימון ממשרד הרישוי למסור את רישיון הנהיגה. הוא נלקח ובמקומו קיבלתי טופס המבקש לקבל אותי למבחן נהיגה מעשי.

כעבור שנים רבות (לפני כחודש) עברתי את המבחן המעשי ואני צפוי לקבל רישיון בפעם השניה. השאלה היא האם אני מוגדר כנהג חדש או לא. החוק אומר שאסור לנהג שאינו נהג חדש לשים את השלט "נהג חדש", אז יש לזה משמעות. 132.66.140.54 13:04, 14 ביוני 2022 (IDT)

הרישיון השני אינו חידוש של הראשון אלא רישיון חדש דנדש. אז הכל לפי מועד הוצאת הרישיון השני וגיל הנהג. האם כבר קיבלת את הרישיון השני? אמור להיות כתוב בו "נהג חדש", ומאחור – שנת ההוצאה. מה שכתוב על הרישיון החדש/השני זה מה שקובע. ראה דוגמה: https://www.gov.il/BlobFolder/guide/driving_licence_european_standard/he/RISHUY_driving_licence.jpg . 87.69.242.88 12:57, 15 ביוני 2022 (IDT)

תוכן לא חוקי הכולל התעללות בילדים בויקיפדיה

מצב טיפול: חדש

שלום. כידוע בסוף רוב הערכים ישנו קישור חיצוני למדיה בויקישיתוף. אך הופנתה אליי בעיה חמורה ומטרידה ביותר שמצריכה מענה דחוף. בערכים מסוימים היו קישורים לערכים בויקישיתוף שכללו בין היתר תמונות של פגיעה מינית בילדים. לא נכנסתי לתמונות הללו כמובן אבל מדובר בנושא דחוף כי אם אכן יש תמונות כאלה יש להסיר אותן מיד משום שהם לא חוקיותאמיתיצדוק456ם - שיחה 14:48, 13 ביוני 2022 (IDT)

ניסית לפנות למפעילים בוויקישיתוף? נשמע מוזר, כי יש שם מעקב על כל מה שמועלה. הכל עובר ביקורת. (¯`gal´¯) - שיחה 15:56, 13 ביוני 2022 (IDT)

אמיתיצדוק456ם אם תוכל להיות יותר ספציפי נוכל להפנות את הגורמים המתאימים. בר 👻 שיחה 20:50, 15 ביוני 2022 (IDT)

תודה רבה אני מתכוון שכאשר בויקיפדיה לוחצים על "קבצים בויקישיתוף" בקישורים החיצוניים מגיעים לעמוד המתאים בויקישיתוף. בכמה ערכים (לדוגמא על פגיעה מינית בילדים)שמתי לב שהכותרים מסוימים עם שמות בעיתיים וחורגים מגבול הטעם הטוב ולכן רציתי לדעת כיצד ניתן לפנות לגורמים בויקישיתוף שיכולים לשנות את זה או לפחות להוות מענה הולם. תודה רבהאמיתיצדוק456ם - שיחה 23:21, 15 ביוני 2022 (IDT)

עבודה שלי

מצב טיפול: חדש

הי יש לי עבודה על שזיפים ואני צריכה לדעת מתי ואיפה הוא גדל

תודה רבה!!!

התחנה הראשונה שלך זה לקרוא את הערך שזיף. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:24, 13 ביוני 2022 (IDT)

או לחפש בגוגל "איפה גדלים שזיפים" אסף השני - שיחה 19:54, 13 ביוני 2022 (IDT)

פרטים של קונסולים בריטיים וצרפתיים במזרח התיכון

מצב טיפול: חדש

איפה ניתן למצוא רשימות של ופרטים אודות קונסולים בריטיים ששירתו בלבנון, ושל קונסולים צרפתיים בפלשתינה (א"י) של שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, או בכלל ? בנצי - שיחה 22:37, 13 ביוני 2022 (IDT)

בוויקיפדיה. לבנון, צרפת מהמאה ה-17.

ראה לדוגמה רנה נוויל. Reuveny - שיחה 10:43, 14 ביוני 2022 (IDT)

עכשיו אני רואה ששכחתי מרכיב חשוב בשאלה, החשוב ביותר בעצם, והיא אודות קונסולים צרפתיים בלבנון. בנצי - שיחה 19:31, 14 ביוני 2022 (IDT)

אתה יכול להגיע לזה מהקטגוריות בערך שקישרתי קודם - הנה הרשימה.

הרשימה מתחילה בשנת 1946, והשואל שאל על השנים 1920-1940. סמי20 - שיחה 18:42, 15 ביוני 2022 (IDT)

אכן, כפי שרמזת למטה - מדובר ברשימה אחרת, שאפשר לנווט אליה גם מהערכים הנ"ל. קישור. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

רשימת שגרירים מאוחרת זו אכן לא תואמת את שאלתי המקורית. בינתיים, אחרי חיפושים מתוחכמים יותר, מצאתי את התשובה, ואתייחס אליה להלן. בנצי - שיחה 19:19, 16 ביוני 2022 (IDT)

שאלת תם: האם זה בכלל ברור כי אל לבנון נשלח קונסול (או שגריר) צרפתי. כשהיא הייתה תחת שליטת צרפת עד שקיבלה את עצמאותה בשנת 1943? סמי20 - שיחה 18:42, 15 ביוני 2022 (IDT)

לא כל כך תם, כי אתה קצת יודע. לגופו של עניין, אני יודע על כך בבירור, אודות למקרה מתועד בו אחד מהם (זה שכיהן ב-1924) היה מעורב מול הנציב הבריטי באותה עת, כדי לאפשר את כניסתו לארץ של רב חשוב מדרום תוניסיה, בערוב ימיו. הסיפור כולו עוד יגיע אליך, כי האיש נוגע לשנינו . בנצי - שיחה 22:21, 15 ביוני 2022 (IDT)

בעצם, בשנים עליהן שאלתי לא היו קונסולים צרפתיים בלבנון וסוריה (אשר נקראו יחד לבנט), שכן אחרי הסכם סייקס-פיקו אזורים אלה היו נתונים תחת מנדט צרפתי, כלומר שירתו שם נציבים עליונים מטעם צרפת. הנה הרשימה (באנגלית): . בנצי - שיחה 19:19, 16 ביוני 2022 (IDT)

בגרות במתמטיקה

חבל שאין פה ערך הנותן סקירה כללית על נושא בגרות במתמטיקה (Mathematics matriculation).

ערך שיענה על שאלות כמו:

1. מה הם הנושאים הנלמדים ב-3 יחידות מתמטיקה
2. מדוע בישראל אין אפשרות ליחידה אחת או שתי יחידות למי שמעוניין בלימודים מקצועיים או אקדמיים מעטי מתמטיקה
3. איך מונגשות הבחינות לבעלי לקות מוטורית בכתיבה בעט/עיפרון ובעלי נכויות אחרות (כמה מילים על טכנולוגיה מסייעת).

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דווקא יש, בחינת הבגרות במתמטיקה. יהודית1000 - שיחה - 💜 11:20, 14 ביוני 2022 (IDT)

קראתי את הערך אך לצערי הוא נעדר לחלוטין כל תשובה ואף ברמז לשאלות 2 ו-3 לעיל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

1. אכן כפי שרמזת: הערך שאליו הופנית, עונה על שאלה 1 שלך, בפרק רמת 3 יח"ל.
2. התשובה לשאלה 2 שלך, היא כנראה אותה התשובה הניתנת לשאלה האחרת: למה, מי שרוצה להתמקצע בהיסטוריה, חייב להיבחן - במתמטיקה - אבל לא באומנות? למה לא להפך למשל? אם אתה יכול לשער את תשובת השאלה האחרת הזאת, אז כנראה זאת גם התשובה לשאלה 2 שלך.
3. לדעתי: מי שמוסמך לענות על שאלה 3 שלך - ושכנראה הוא גם הגורם היחיד שבכלל מסוגל טכנית לענות עליה, הוא - הגורם המקצועי - כלומר מחלקת הבחינות במשרד החינוך. אמנם לדעתי אפילו הם עצמם לא סגורים על תשובה מהשרוול לשאלתך, אבל למרבה המזל, בגלל שמצופה מעובדי משרד "החינוך" לשאוף לבוא לקראת בעלי לקויות עד כמה שרק אפשר, לכן הם כרגיל בודקים כל בקשה לגופה מתוך רצון טוב - שומעים מהמבקש על הצעה פרקטית שאותה הוא עצמו מציע כדי לפתור את הבעיה הפרטית הנובעת מהלקות הפרטית של עצמו - ואז נותנים לו מענה אינדיווידואלי שבדרך כלל אמור להיות משביע רצון לטובת כל הצדדים, כי בסופו של דבר - ושוב למרבה המזל - במשרד "החינוך" עובדים בני אדם בעלי רגשות-אמפתיה לקשיים אוביקטיביים של הנבחנים. במקרה יותר גרוע - שלדעתי לא יקרה אבל רק תיאורטית הבה נניח שהוא יקרה - עובד משרד "החינוך" שיקרא את הבקשה יהיה חלילה אדם אטום לב (מאד לא סביר אבל בכל זאת), ואז תמיד למבקש שמורה זכות ערעור - שבו ידונו עובדים יותר בכירים שהם בעלי אמפתיה אפילו יותר גדולה. במקרה הכי גרוע (שכמעט בוודאות לא יקרה) - של אטימות לב אפילו מצד העובדים היותר בכירים שידונו בערעור - אם בכלל יהיה בו צורך, תמיד יש אופציה להגיש בקשה לשר החינוך עצמו - אחרי שיובהר לו שהדרגים היותר נמוכים ממנו דחו את הבקשה - למרות שלדעת המבקש הדחייה הייתה בלתי מוצדקת מהטעמים המפורטים בבקשה, ואז לדעתי אפסי הוא הסיכוי ששר החינוך לא יתן הוראה מיוחדת לדרגים הנמוכים ממנו כדי שיאשרו את הבקשה. לשום שר חינוך לא משתלם להיות אטום לב, משום שהוא יודע כי - לאטימות לב שכמובן עלולה להתפרסם בתקשורת - עלולות להיות השלכות פוליטיות שלא משתלמות לו. אבל למה ללכת רחוק? אפשר ללכת על הצעד הראשון שהיצעתי, ולדעתי זה יספיק - כדי למצוא פתרון נאות - שכמעט בוודאות ישביע את רצון כל הצדדים. סמי20 - שיחה 12:58, 14 ביוני 2022 (IDT)

אני לא חושב שתואר בהיסטוריה יצריך 3 יחידות מתמטיקה, אולי אחת או שתיים בלבד (לצורך העניין "מתמטיקה אלמנטרית") בשביל לחשב הפרשי תאריכים במדויק או במשוער.

הייתי שמח לקרוא את הערך מחלקת הבחינות (משרד החינוך) אבל עוד יותר את הערך הנגשת מתמטיקה לבעלי לקויות מוטוריות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. לימודי יחידה אחת במתמטיקה, זה הרבה יותר מאשר רק לחשב הפרשי תאריכים. אז קודם כל תשאל למה בכלל צריך יחידה אחת שלמה במתמטיקה, בשביל לימודי היטטוריה? חשוב על כך. לדעתי, אין סיכוי לענות על שאלתך לגבי 3 יחידות, לפני שעונים על שאלתי לגבי יחידה אחת שלמה.

ב. לדעתי אין סיכוי שיהיה ערך על הנגשת מתמטיקה לבעלי לקויות מוטוריות, לפני שיהיה ערך על הנגשת לימודים בכלל (לא רק לימודי מתמטיקה) לבעלי לקויות בכלל (לא רק לקויות מוטוריות). סמי20 - שיחה 13:38, 14 ביוני 2022 (IDT)

אני מסכים שיחידה אחת זה הרבה יותר מכך (לא חשבתי אחרת), פשוט התכוונתי להדגים פעולה מתמטית נפוצה בהיסטוריה בהתאם למה שכתבת. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי בגרות 3 יח"ל: יחידה אחת היא יחידה פנימית של בי"ס. יחידה שנייה היא יחידה חיצונית. שתי הבחינות הללו הם בשיטת צבירת הנקודות - ניתן להגיע לסכום של 150 נקודות - בפועל, כאשר הבודק יגיע ל-100 הוא יפסיק את הבדיקה. (כלומר, כדי להיכשל (אם כישלון הוא מתחת ל-60) צריך לקבל מינוס תשעים מהמקסימום!) יתר על כן, תוכל למצוא את מאגר השאלות מתוכם נלקחות השאלות לבחינה באתר משרד החינוך. גם ביחידה השלישית אין צורך ללמוד את כל הנושאים בגלל העניין של הבחירה (מעבר לעניין של המיקוד).

לגבי התאמות בבגרויות, ראה בפירוט כאן את מה שהמשרד מעניק לבעלי לקויות מוטריות (וכל לקות אחרת).

בלי שום טענה אישית אליך, הגישה לפיה 2 יחידות הן עניין לבית ספר בלבד שגויה כי בתי ספר יכולים להיכשל להעביר חומר לתלמיד מ-1001 סיבות והתלמיד ישלים החומר לבד, לכן יהיה זה הוגן, לפי דעתי, לאפשר להיבחן אקסטרנית גם רק עליהן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כמובן יש לך זכות להיבחן רק על יחידה אחת או שתיים, אבל זה לא יעניק לך זכאות לתעודת בגרות. למה? מאותה סיבה שבגללה מי שלא נבחן בכלל במתמטיקה, לא יהיה זכאי לתעודת בגרות, גם אם יוכיח בבית משפט שהוא יודע לחשב הפרשי תאריכים וכדומה. הסיבה לאי-הזכאות הזאת היא, שמבחן במתמטיקה בוחן לא רק ידע מתמטי אלא גם - יכולת חשיבה בסיסית בכל תחומי הלימוד האפשריים שבעולם - באופן מאד מאד כללי. לדעת אנשי המקצוע במשרד החינוך, אפשר לבחון את היכולת הכללית הזאת - למשל על ידי מבחנים בסיסיים במתמטיקה 3 יחידות, אבל אי אפשר לבחון אותה - על ידי מבחן 5 יחידות באומנות - וגם לא על ידי מבחן של שתי יחידות במתמטיקה. אנשי המקצוע במשרד החינוך פשוט הגיעו למסקנה, שבאמת אין הבדל בין בגרות 5 יחידות באומנות לבין בגרות שתי יחידות במתמטיקה: אף אחד משתי האפשרויות לא תועיל לבחינת יכולת חשיבה בסיסית בתחומים כלליים. סמי20 - שיחה 15:56, 14 ביוני 2022 (IDT)

אני חושב שאתה טועה, במבחן לא נבחנת יכולת חשיבה בסיסית בכל תחום בעולם, זו אולי דעתם של אנשי משרד החינוך הישראלי, אך היא משוללת כל יסוד; אדם יכול להיות בוטנאי/גאוגרף/היסטוריון/דיאטן/רופא בעל הבנה בסיסית ומעלה בתחומו גם בלי לדעת את כל אותן סוגיות בטריגונומטריה/חדו"א, למשל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צריך להפריד כאן בין שני עניינים: עמדתך לגבי מה ראוי שבוגר תיכון ידע או לא ידע לא רלוונטית. כך קבע משרד החינוך (כרגע), ולפי זה כולם צריכים להתיישר. האם אדם יכול להיות בוטנאי/גאוגרף/היסטוריון/דיאטן/רופא בלי לדעת טריגונומטריה וחדו"א היא לא. בוטניקאי, דיאטן ורופא נדרשים להבין כימיה, ולכן גם פיזיקה, ולכן גם מתמטיקה - כולל בתחומים הנ"ל. לגבי גיאוגרפיה, ראה כאן באוניברסיטת בן גרויון הם מייעדים שני קורסים במתמטיקה לגיאוגרפים. לגבי היסטוריונים, בעולם המודרני, הם נדרשים להתמודד עם מידע - בשיטות כמותיות, ראה כאן. אפשר גם להזכיר דברים מתמטיים ממש, כמו ססטיסטיקות, אבל גם טריגונומטריה ונוסחאות מסוימות יכולות לעזור לפענח שדה קרב עתיק. וצריך לזכור גם שעולם המתמטיקה הוא השער לעולם הלוגיקה, שהוא הבסיס למחקרים.

לא קבעתי עמדה כזו. אף אחד לא חייב להתיישר כך (לדוגמה אנשים שהשלימו תארים באוניברסיטה הפתוחה בלי תעודת בגרות או הצליחו מאד עסקית עם לימודי תעודה בלבד). איפה ההוכחה שלא? זה תלוי בהגדרה ובמה אדם עושה בפועל, בוטנאי שיוצא לשטח לסווג צמחים, דיאטן שבונה תפריט אישי, רופא שמאבחן סיבה למיגרנה, אף אחד מהם לא נדרש לטריגונומטריה/חדו"א. לפי דעתי אתה נשען יותר מדי על התפישה הרווחת במשרד החינוך הישראלי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני יודע מי זה שהגיב לך עם שתי תגובותיו הבלתי חתומות, אבל אני עצמי לא התייחסתי לישומיות של המתמטיקה בהמוני תחומים מעשיים, אלא התייחסתי אל בחינת יכולת החשיבה באופן מאד מאד כללי (אגב גם מי שהגיב לך מקודם רמז לכך במשפט האחרון שלו), ואת זה יותר קל לבחון - עם בחינת 3 יחידות לימוד במתמטיקה - אבל לא עם בחינת 5 יחידות באומנות. זאת אומרת, שאם משרד החינוך מגלה למשל כי נבחן כלשהו - בעל נטייה אומנותית - יודע להוכיח משפטים בגיאומטריה או לפתור מערכת משוואות, אז זה נותן למשרד החינוך יכולת לנבא ברמת הסתברות גבוהה כי - יכולת הנבחן הזה (בעל הנטייה האומנותית) להצליח כשהוא לומד אמנות - תהיה גדולה יותר מזו של בעל נטייה אומנתית שאינו מסוגל להתמודד עם שאלות מתמטיות כאלה, וזאת גם אם לומדי האומנות - לעולם לא יתקלו בבעיות גיאומטריות או במערכת משוואות. למה? כי גם האומנות מצריכה חשיבה, בעוד שיכולת החשיבה נבדקת באופן הכי יעיל - על ידי בחינת 3 יחידות במתמטיקה. אגב, אם כבר היזכרתי אומנות, יש תופעה מפורסמת באומנות חזותית, שנקראת חיתוך הזהב, שאותה לא ניתן להבין לאשורה עד תום - ללא הבנה בחומר מתמטי בסיסי שהוא יותר מאשר יחידה אחת במתמטיקה. יש גם תופעות מוסיקליות (אומנות שמיעתית) שמצריכות ידע מתמטי שהוא יותר מאשר יחידה אחת במתמטיקה - למשל כדי להבין עד תום את היחס שבין הצלילים. אבל את הדוגמאות האלה - כגון חיתוך הזהב ויחסי צלילים וכדומה - הזכרתי כאן רק בדרך אגב, כי עיקר העניין - לגבי לימודי אומנות חזותית ושמיעתית (וכדומה) - הוא מה שכתבתי לפני שנתתי את הדוגמאות האגביות האקראיות האלה (בסוגי האמנות האלה). סמי20 - שיחה 17:35, 14 ביוני 2022 (IDT)

אני לא מסכים עם הגישה הכללית הזאת של משרד החינוך הישראלי (אם זו בכלל גישתו המוצהרת), הדגמתי לעיל מדוע. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לגבי תהייתך האם זאת בכלל גישתו המוצהרת של משרד החינוך, ובכן אם תשאל אנשי מקצוע שאחראים במשרד החינוך על לימודים על-תיכוניים, הם יציגו לך סטטיסטיקות המראות כי הדרך לנבא הצלחה בלימודים על תיכוניים (לא משנה באיזה תחום) היא על ידי הצלחה - הן בבגרות (שכוללת מתמטיקה 3 יחידות) - והן בבחינה הפסיכומטרית. [אולי] הם גם יגידו לך כי, לא במקרה - היצירה האומנותית [החזותית] המפורסמת ביותר בעולם - נוצרה על ידי אדם שהיה לא רק אומן אלא גם מתמטיקאי מדען ומהנדס. הקשר בין כל אלה הוא יכולת החשיבה, וזו נדרשת גם באומנות. אם אתה לא מסכים עם הגישה הזאת (כלשונך) אז, כדי לשכנע את אנשי המקצוע האלה לטובת עמדתך - תצטרך להציג להם סטטיסטיקות הפוכות - ואולי תשכנע אותם. לעולם לא מאוחר מדי בלנסות לשכנע אחרים שחולקים עליך, ואני מהמר שהם תמיד יהיו קשובים (במיוחד הצעירים שבהם). סמי20 - שיחה 18:37, 14 ביוני 2022 (IDT)

עם כל הכבוד, אתה לא יודע מי יגיד לי מה. סבורני שיצירת אומנות זו או אחרת לא משנה מאום. אני מתנבא לפניך שתהיה תקופה בה האנושות תשכיל להבין שהשיטה הזאת של לדחוק אדם שרוצה ללמוד תחום נטול טריגונומטריה וחדו"א ללמוד אותן בכל זאת, היא גישה שגויה המבזבזת משאבים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

צודק, היתה לי טעות בהתנסחות, אבל לאור הערתך הנכונה הוספתי כעת את המילה "אולי" לפני המילים "הם גם יגידו לך". לגבי מה שאתה "מתנבא" בפניי, ובכן לדעתי ההתבטאות הזאת היא אפילו יותר קיצונית מזו שבה נקטתי אני לפני שתיקנתי. סמי20 - שיחה 21:28, 14 ביוני 2022 (IDT)

מעבר לשאלה כמה מתימטיקה נדרשת עבור עיסוק במקצוע מסוים, יש גם רמה שאדם צריך בחיי היום-יום שלו. אפשר לראות מה קורה כשלא מבינים מתימטיקה אצל אנשים שחובותיהם תופחים, באלה שלא מבינים התפשטות של מחלות מדבקות, או בזה שיש שמאמינים שכדור הארץ שטוח. יואלפ - שיחה 08:54, 15 ביוני 2022 (IDT)

מי קובע ועל סמך מה כיווני מחקר בחברות גדולות?

מצב טיפול: חדש

כידוע חברות ענק כמו מטה, גוגל, אמזון, אינטל, מייקרוסופט וכד' עוסקים לא רק בפיתוח תוכנה וחומרה, אלא גם במחקר טכנולוגי (ואף מדעי). מה שאני שואל כאן הוא מי קובע מה יהיה כיוון המחקר? כלומר יש מספר רב של מחלקות RND למיניהם. איזה גוף מחליט שמחלקה כלשהי באינטל תעסוק עכשיו במחקר בנושא זיהוי פנים? יש לאינטל "משרד מדע" משלו שמחלק תקציבי מחקר? שואל השאלות - שיחה 16:22, 14 ביוני 2022 (IDT)

בחברות כמו אינטל או גוגל שחייבות להיות בחזית המחקר והפיתוח, אני מניח שהכיוונים האלו נקבעים בדרגים הגבוהים ביותר, כחלק מאסטרטגיית הפיתוח של החברה.
בדרגים הנמוכים ובצל הביורוקרטיה יכולים לשרוד פה ושם חוקרים שעוסקים בכל מיני נושאים אזוטריים. בנואה מנדלברוט המציא את הפרקטלים בתקופה שעבד במרכז המחקר של IBM. לא בטוח כמה זה סייע לחברה עצמה, אבל המדע הרוויח. H. sapiens - שיחה 19:13, 21 ביוני 2022 (IDT)

מה רוצה להשיג הגברת זועבי?

מצב טיפול: חדש

מה רוצה להשיג הגברת זועבי?

תקנות יו"ש יישארו בכל מקרה. או שיעברו בתמיכת הקואליציה או שיוארכו אוטומטית עם נפילת הממשלה.

לכן לא ברור מה משיגה הקונסולית המיועדת לשעבר בהתנגדותה לתקנות לצד בן גביר וסמוטריץ'. הן יישארו, אבל הממשלה תיפול והיא תלך ללשכת האבטלה.

מה שמוליך אותי בחזרה לשאלה - מה רוצה להשיג הגברת זועבי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההערכה שלי, בתור פרשן פוליטי לא מוסמך ולא מוצלח במיוחד, היא שמדובר על משחק צ’יקן: את המחיר הטוב אפשר לגבות רק ברגע האחרון, כאשר ברור שהאצבע של השחקן נדרשת. לשחקן ברור שהמשך המשבר עלול להוביל לתוצאה לא רצויה. השחקנים:

• „הממשלה״ (סער, בנט, לפיד, וכו’): חייבים להעביר את התקנות כדי להבטיח חיים סבירים. סער קיבע כבר את ההתחייבות הזו.
• גוש נתניהו: יכולים לקוות להפיל את הממשלה, אבל עלולים לקבל את הפלת הכנסת ללא העברת התקנות. במקרה האידאלי יכולים לסחוט העברת „תקנות משופרות״ (עם עוד קצת סיפוח).
• ג'ידא רינאוי זועבי ומאזן גנאים: יכולים לקוות לסחוט כל מיני ויתורים ברגע האחרון. במקרה הגרוע האגף הימני של הממשלה יקבל הצעה של „תקנות משופרות״ מגוף הימין. בינתיים אני חושב שזועבי הצליחה לפחות ללמד חלק גדול יותר מהציבור בארץ לבטא غ.

Tzafrir - שיחה 20:03, 14 ביוני 2022 (IDT)

השאלה הזאת יוצאת מנקודת הנחה שגויה, והיא שפוליטיקאי תמיד פועל באופן רציונאלי למען המטרה שהוא מתיימר לייצג. פוליטיקה לא עובדת ככה, בגלל שפוליטיקה זה לא מדע, אלא עבודה מול בני אדם, במקרה הזה- קהל הבוחרים. הפוליטיקאים יודעים שרוב הבוחרים שלהם מטומטמים, שטחיים ולא טורחים להיכנס לפרטים יבשים ו"משעממים" כמו אלה שמנית. הפוליטיקאים יודעים שבשביל לקבל את תמיכת הקהל שלהם, הם צריכים לעשות רעש, למשוך תשומת לב, להצטייר כ"לוחמים". במקרה של זועבי, אפשר להניח שהלחץ עליה בקרב הקהל הערבי הוא עצום- לא רק שהיא יושבת במפלגה ציונית, פשע בפני עצמו, חמור מכך, היא עוד יושבת בממשלה שלא מנהלת משא ומתן עם הפלסטינים, לא מחויבת לפינוי התנחלויות, לא מחויבת לנסיגה מהשטחים, ובקיצור, מנהלת מדיניות הפוכה מזו שזועבי מתיימרת לייצג. הקהל בבית רותח מכעס, וזועבי חייבת לעשות קולות שהיא נלחמת למען הקהל הזה. ככה פוליטיקה עובדת.--2A00:A040:196:303F:2806:1426:AE6E:90DA 11:51, 17 ביוני 2022 (IDT)

הקרבה עצמית בעולם החי

מצב טיפול: חדש

האם יש בעולם החי (שהוא לא חרקים) מצב שבו בעל חיים כלשהו מקריב את עצמו בשביל שהשבט או הקבוצה שלו תשרוד? 79.178.50.187 11:19, 15 ביוני 2022 (IDT)

בני אדם, ייתכן שגם שזנבן ערבי, אבל לא מצאתי תיעוד. ‏פרצטמול‏ • שיחה • 16:37, 15 ביוני 2022 (IDT)

יש על זה ערך בויקי אנגלית.

הערך באנגלית מכיל מידע רק על חרקים, בניגוד לדרישת השואל. ‏פרצטמול‏ • שיחה • 09:58, 16 ביוני 2022 (IDT)

הערך באנגלית מרחיב על הבעייתיות בשימוש במונח הנ"ל אצל בעליי החיים, כולל הפנייה למאמרים אקדמיים שמתעסקים בנושא. יש שם גם דברים על כלבים. ראו עוד פירוט בערך עצמו.

זה נכון. א-ב-ל, שאלו על חיות שמקריבות את עצמן לטובת הקבוצה או הלהקה או הנחיל וכיו״ב. הכלבים ונחיתות האחרות, לא מוזכרות בהקשר הזה אלא ההתאבדות של ממש. ‏פרצטמול‏ • שיחה • 21:44, 16 ביוני 2022 (IDT)

ציון לשבח

מצב טיפול: חדש

איך הייתם אומרים באנגלית "העבודה שלי זכתה בציון לשבח בתחרות הכתיבה"?

My essay received an outstanding grade יכול לעבוד. TheStriker - שיחה 12:11, 17 ביוני 2022 (IDT)

קומביינטוריקה

האם נכון להגיד שבקומביינטוריקה חוקרים איך ניתן לשלב גורמים (to combine factors), בדרך כלל בעזרת נוסחאות?

למשל את הגורמים 0,1,2 חישבתי שאני יכול לשלב כך (אם כי ללא נוסחה):

• 012
• 021
• 102
• 120
• 201
• 210

אני מבין את מטרת התחום?

האם קיים מחשבון קומביינטוריקה שאכניס לו רצף גורמים והוא ייחשב עבורי איך ניתן לשלבם?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בגדול קומבינטוריקה עוסקת במנייה. למשל במקרה שלך אתה רוצה לסדר מספרים ללא חזרה (פרמוטציות). הדרך לחשב זאת היא לשאול כמה אפשרויות יש במקום הראשון (3 אפשרויות) כמה אפשרויות יש במקום השני (2 אפשרויות שנותרו) וכמה אפשרויות למקום השלישי (1, מה שנשאר) אז לפי עקרון הכפל יש $1\cdot 2\cdot 3$ אפשרויות, או בקיצור $3!$, שהם 6 אפשרויות. ממש כמו שיצא לך. באופן כללי תוכל לדעת של-$n$ איברים יש $n!$ סידורים כאלה. השאלה הקומבינטורית המקובלת היא לא איזה סידורים יש, אלא כמה סידורים יש. למרות זאת אני בטוח שתוכל למצוא ברשת מחשבון שיציג בפניך את כל הסידורים האפשריים (בתנאי שמס' האיברים קטן יחסית). בר 👻 שיחה 21:14, 15 ביוני 2022 (IDT)

אוקיי, שמחתי ללמוד ממך שהשאלה הקומביינטורית המקובלת היא כמה סידורים מספריים יש לרצף ספרות ולא מה הם כל הסידורים האלה. אני מניח שבקבוצות מספרים קטנות כמו 1,2,3 קל לענות בלי נוסחה/נוסחאות אבל בקבוצות מספרים גדולות (5 מספרים ומעלה נניח?) בכללי כן נצטרך נוסחה/נוסחאות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון, ויש נוסחאות כאלה. סמי20 - שיחה 22:12, 15 ביוני 2022 (IDT)

עצרת במתמטיקה

האם בקרב מתמטיקאים נהוג להתחיל למנות בעצרת מבסיס אפס או מבסיס אחד או שמא זה תלוי הקשר / החלטה סובייקטיבית כך שאין נוהג? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה אתה מתכוון ב"להתחיל למנות מבסיס" אפס/אחד? אם אתה מתכוון, שכאשר מחשבים עצרת של מספר טבעי - אז מכפילים זה בזה את כל המספרים הטבעיים שאינם גדולים מהמספר - ועל זה אתה שואל מהו המספר הקטן ביותר שממנו מתחילים להכפיל, אז התשובה לשאלתך היא שמתחילים להכפיל - לא מאפס ועד המספר - אלא מאחד ועד המספר. אבל אם אתה מתכוון לשאול מהו המספר הקטן ביותר שהעצרת שלו ניתנת לחישוב בלי נוסחה, אז המספר הקטן ביותר הוא אפס. ואגב, כדי לחשב את העצרת של אפס, הולכים לפי הכלל שאומר, שכאשר מחלקים במספר שלם את העצרת שלו אז מקבלים את העצרת של המספר השלם הקודם. כעת, אם המספר השלם הקודם הזה הוא אפס, אז לפי הכלל הנ"ל נוכל לדעת שהעצרת של אפס היא אחד.

ואגב: קיימת נוסחה כדי לחשב בקירוב את העצרת, של חצי, ולמעשה של כל מספר. למשל העצרת של חצי היא בערך 0.76 (כלומר בערך קצת יותר משלושה רבעים).

ואגב, יש לי תחושה שאתה מדבר לפחות שתי שפות ברמת שפת אם, אני צודק? (אתה לא חייב לענות). סמי20 - שיחה 22:10, 15 ביוני 2022 (IDT)

התכוונתי לחיבור אך טעיתי, בלבלתי בטעות חיבור עם כפל.

אני מבין כעת שהפעולה העיקרית בעצרת היא כפל המספרים שברצף ולא חיבורם ולכן, באופן כללי, אסור להתחיל מ-0 כי אם נעשה כך המכפלה תהיה 0. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני דובר עברית כשפת-אם ואנגלית ברמת Near-native. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון. אבל אילו היה מדובר, לא במכפלתם - אלא בסכומם - של המספרים הטבעיים שעד מספר נתון, אז יש נוסחה פשוטה לחשב את הסכום הזה - גם אם המספר הנתון הוא ענק - והנוסחה היא זאת: תכפיל - את המספר הנתון - במספר העוקב לו, ותחלק בשתיים. סמי20 - שיחה 19:09, 16 ביוני 2022 (IDT)

לא ברור לי למה התכוונת, כלומר לאיזו בעיה תיארת פיתרון (הכפלת מספר במספר עוקב וחלוקת המכפלה בשתיים, נניח שלוש כפול ארבע חלקי שתיים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בוא ניקח את הדוגמה שבחרת, כלומר זאת שעם המספר שלוש. ובכן נניח שאתה רוצה לחבר את כל המספרים הטבעיים שמאחת ועד שלוש, אז אתה מכפיל את שלוש במספר העוקב ומחלק בשתיים.

אגב הנוסחה הזאת עוזרת במיוחד בשביל לחשב את סכום המספרים שמאחת ועד מספר ענק כלשהו, למשל אלף. אז במקום להתחיל ולחבר זה לזה את כל אלף המספרים הטבעיים שבין אחת לבין אלף - שזאת עבודה שלוקחת שעה, תוכל פשוט להכפיל את אלף באלף-ואחת (שזה אגב מיליון ועוד אלף), ואז לחלק בשתיים (שזה אגב חמש מאות אלף וחמש מאות) - שזאת עבודה שלוקחת שניה. סמי20 - שיחה 22:21, 16 ביוני 2022 (IDT)

עוד אגב, זה בדיוק מה שעשה גאוס בילדותו, כשהמורה שלהם רצה להעסיק אותם שעות בחישוב סכום המספרים שמ-1 ועד 100. אביתר ג' • שיחה • 12:05, 20 ביוני 2022 (IDT)

רגע

משתמש:סמי20, למה הצגת את עניין החיבור לעיל עם הנוסחה n+1/2 אם אינו קשור לנושא עצרת? אני שואל כדי להבין, לא כדאי לעצבן, ואגב האם יש על הנוסחה הזאת ערך או שם לנושא הזה? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית: לא n+1/2, אלא n*(n+1)/2. כלומר: המספר הנבחר n, כפול המספר העוקב n+1, חלקי שתיים. שנית: למה אתה מתנצל שאתה שואל "לא כדי לעצבן"? :) האם אתה זוכר שמישהו כאן התעצבן? :) תשאל כמה שתרצה יקירי, ולעולם לא נתעצבן. שלישית לשאלתך הראשונה: ברגע שכתבת - שבהתחלה חשבת בטעות - שהעצרת מחושבת על ידי פעולת חיבור (ולא כפל), אז בשביל השכלה כללית סיפרתי לך כי - אילו העצרת חושבה על ידי פעולת חיבור (כפי שבטעות חשבת בהתחלה) - אז נוסחת החישוב הייתה n*(n+1)/2. רביעית לשאלתך האחרונה: הנוסחה הזאת היא המקרה הכי קל לחישוב במסגרת תחום מתמטי (שעליו נבחנים ב-3 יחידות מתמטיקה), הנקרא סכום של סדרה חשבונית (שזה אגב פרק בנושא הכללי "סדרות חשבוניות"). תוכל למצוא שם נוסחה יותר כללית, שמאפשרת לך גם לבחור - הן את המספר הראשון שממנו מתחילים לחבר (למשל אחת) - והן את ההפרש הקבוע (למשל אחת) שבין כל שני מספרים צמודים שאותם יש לחבר. בתגובתי הקודמת דיברתי על המקרה הפשוט שבו, המספר הראשון שממנו מתחילים לחבר (ושנקרא שם a1) הוא אחת, בעוד שההפרש הקבוע (שנקרא שם d) שבין כל שני מספרים צמודים שמחוברים - הוא אחת (כי זה גם מה שקורה בעצרת, שגם בה - המספר הראשון שממנו מתחילים להכפיל הוא אחת - בעוד שההפרש שבין כל שני מספרים צמודים שמוכפלים הוא אחת). סמי20 - שיחה 11:56, 21 ביוני 2022 (IDT)

הערה

0 עצרת שווה ל-1, $0!=1$. אפשר לקבל את זה כהגדרה, אפשר לקבל את זה מהמשמעות הקומבינטורי של עצרת (מספר האפשרויות לסדר n עצמים, ראה: תמורה) או לגזור את זה מפונקציית גמא. אם מגדירים עצרת באופן רקורסיבי $(n+1)!=(n+1)\cdot n!$ אז אפשר את תנאי העצירה לקבוע עבור n=0 כ-$0!=1$ או עבור n=1 כ-$1!=1$ ובשתי האפשרויות מקבלים אותו דבר. ראה גם: עצרת (מתמטיקה). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:35, 19 ביוני 2022 (IDT)

להוסיף ל LaTeX בויקיפדיה העברית hover-text

שמתי לב שב LaTeX בויקיפדיה העברית יש תמונות המייצגות קבוצות מספרים שונות כמו N למספרים טבעיים ו-Z למספרים שלמים.

עמדתי על התמונות השונות עם העכבר וציפיתי שיופיע לי hover-text כגון "קבוצת המספרים הטבעיים" או "קבוצת המספרים השלמים" אך לא הופיע טקסט כזה וחבל כי זה יכול להנגיש מתמטיקה לקוראים. איך להוסיף זאת לויקיפדיה העברית (או שמא זה תלוי במפתחים של שפת LaTeX)? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי משתמש:Amire80 ידע להגיד איפה יתאים שינוי. 147.161.13.98 10:05, 17 ביוני 2022 (IDT)

הוא לא יתאים בשום מקום. כמעט שום אדם לא יקרא את זה. רוב האנשים קוראים את ויקיפדיה בטלפונים, ובטלפונים כמעט בלתי־אפשרי לראות רמזים צצים (hover-text‏, tooltip, וכו׳). זאת אומרת אפשר, אבל זה כה מסובך, שלא נראה לי שמישהו באמת יטרח לעשות את זה. לא הגיוני לעשות בשנת 2022 משהו ששמיש רק לקוראים במחשבים, וגם במחשבים אני בספק שהרבה אנשים משתמשים בזה. גם את התבניות שיש היום ושמציגות רמזים כאלה, כגון {{מונחון}}, כדאי לעדכן, כדי שלא תסתמכנה על הטכנולוגיה המיושנת הזאת.

אם מישהו רוצה להוסיף הסבר לנוסחה, אפשר לעשות את זה פשטו בטקסט שלידה. אמיר א׳ אהרוני - שיחה 11:29, 17 ביוני 2022 (IDT)

מה שאני מנסה להבין הוא פרקטית איפה שינוי כזה יתבצע, במדיה ויקי או בקוד המקור של (תוכנת) שפת LaTeX. האם אתה יודע? אם אין משהו אוניברסלי במדיה ויקי או ב LaTeX עצמה אפשר כמובן לעשות משהו עם JavaScript.

כמו כן, לפחות תאורטית, בסמארטפון אפשר לסמן תמונה בלחיצה ואז לקבל עליה מידע, מצד אחד לא אתפלא אם זה גם יהיה תקן מתישהו ומצד שני אני לא חושב שנרצה לכתוב ליד כל N קבוצת המספרים הטבעיים וליד כל Z קבוצת המספרים השלמים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם אני מבין נכון מה ביקשת, זה כנראה כבר אפשרי באמצעות כתיבת הפרמטר title בתג math, ככה: ${\pi }$. האם זה באמת שימושי? לא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 16:34, 17 ביוני 2022 (IDT)

הבנת מה ביקשתי נכון, אני לא מכיר את תחביר math (זה מתורגם כאן ל-LaTeX לא?). אני חולק עליך בנעימים שזה לא שימושי אם התיאור מדויק. אשמח לפידבק ממך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

math הוא התג שמוסיף נוסחאות. ר׳ את קוד המקור בהודעה הקודמת שלי ואת הדף עזרה:נוסחאות. הפרמטר title לא מתועד בעברית (ואולי טוב שכך). יש גם תיעוד באנגלית בדף mw:Extension:Math/Help:Formula. אמיר א׳ אהרוני - שיחה 13:10, 19 ביוני 2022 (IDT)

בזכות הדיון מצאתי בג בתצוגת הרמזים במכשירים ניידים: https://phabricator.wikimedia.org/T311010

אני עדיין סבור שהם ממילא לא כל־כך נחוצים בצורה הזאת בניידים ובשום מקום, אבל אם זה כבר קיים, אז שיעבוד כמו שצריך בכל מקום. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:24, 20 ביוני 2022 (IDT)

האם יכול להיות קומוניסט שאינו אתאיסט?

מצב טיפול: חדש

כל המשטרים הקומוניסטיים עד היום היו אנטי-דתיים- ברית המועצות, סין, צפון קוריאה (אני מניח שגם קמבודיה?) וגם הקיבוצים בישראל ידועים ביחסם השלילי לדת. אבל האם זה מחויב המציאות? האם לא יכולה להיות קבוצה שבהיבט הדתי דוגלת בדת מסורתית כלשהי - נצרות, אסלאם, וכיו"ב - אך בהיבט הכלכלי דוגלת בכלכלה קומוניסטית?--2A00:A040:196:303F:2806:1426:AE6E:90DA 11:43, 17 ביוני 2022 (IDT)

לאידואולוגיה פוליטית אין שום קשר לזיקה דתית. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 11:44, 17 ביוני 2022 (IDT)

"הדת היא אופיום להמונים" - קרל מרקס. זה נכון שפה ושם קיימות קבוצות דתיות ששואפות לקדם אידאולוגיה כלכלית הקרובה לקומוניזם, אבל קומוניזם "אמיתי" על שלל גרסאותיו הידועות לנו כיום (מרקסיזם-לניניזם, מאואיזם ועוד) ידוע ביחסו השלילי לדתות ממוסדות אותן האידאולוגיה המרקסיסטית רואה כחלק מסדר העולם הישן, אותו שואף המרקסיזם לבער. מרקס עצמו ראה באמונה דתית סוג של דרך מחאה כנגד החברה המעמדית; עם זאת הוא גם גרס כי ברגע שיבוטלו המעמדות בעולם ביחד עם יתר "חולאי סדר העולם הישן", לא יהיה צורך יותר בדתות. יש ערך מפורט על הנושא כאן באנגלית: Marxism and religion‏. TheStriker - שיחה 12:04, 17 ביוני 2022 (IDT)

HiyoriX, אתה טועה. אקסינו - שיחה 12:06, 17 ביוני 2022 (IDT)

בישראל הוקמו קיבוצים על ידי אנשים ממגוון רחב של תנועות. בעיקר מהשמאל הציוני (רגע, ציוני יכול להיות גם סוציאליסטי?) אבל גם דתיים, כגון כל יישובי הקיבוץ הדתי וקיבוצי פועלי אגודת ישראל כגון חפץ חיים (קיבוץ) (אדם יכול להיות ציוני, סוציאליסט ודתי?) וגם בני התנועה של מי שכתב את כן, לשבור הקימו מושבים שיתופיים כגון רמת רזיאל. אפשר בהחלט לחיות עם סתירות בין אידאולוגיות שונות. Tzafrir - שיחה 12:12, 17 ביוני 2022 (IDT)

רק שים לב, שהשואל לא שאל על סוציאליזם אלא על קומוניזם, וזה לא אותו דבר, למרות קשר כלשהו בין השניים. סמי20 - שיחה 13:05, 17 ביוני 2022 (IDT)

אני מבקש להבהיר שקומוניזם וסוציאליזם אינם אותו דבר - הקומוניזם הוא סוג של סוציאליזם, אבל גם הנאציזם הוא סוג של סוציאליזם, יש הרבה סוגים. גם הקומוניזם עצמו אינו עשוי מקשה אחת, הקומוניזם של סטלין היה שונה מהקומוניזם של זינובייב, הקומוניזם של ברית המועצות היה שונה מהקומוניזם של טיטו וכולם היו שונים מהקומוניזם הסיני, שבעצמו בחל בקומוניזם של קמבודיה. ובסוף, הקומוניזם האיטלקי ניסה למצוא דרך לחיות יחד עם הדת הקתולית. בברכה. ליש - שיחה 13:11, 17 ביוני 2022 (IDT)

האידיאולוגיה הקומוניסטית שוללת את קיום האל ומבקרת את הדת, ומקדמת אתאיזם, אבל חסידיה בתקופות מסוימות, בעיקר כשעודדו לאומנות ופטריוטיות, יכלו להשתתף בטקסים דתיים (שיש להם בכל ארץ גם צביון לאומי) למשל משפחתיים. היו עושים זאת לפעמים גם מתוך לבטים, אמונה בסתר או מתוך אופורטוניזם ורצון לכבוש את לב העם שרובו מאמין.Ewan2 - שיחה 16:09, 18 ביוני 2022 (IDT)

יש שתי שאלות שונות. הראשונה היא "האם יש סתירה בין קומוניזם לדת", השנייה, "האם יתכן שקיים אדם שהוא גם קומוניסט וגם דתי", וזו השאלה שנשאלה.

אפשר לדון דיון רציני ומעניין בשאלה הראשונה, אבל הבה נניח לרגע שהתשובה היא "כן, קומוניזם ודת עומדים בסתירה זה לזו", ונביט רק בשאלה השנייה, שאפשר עכשיו (לאור ההנחה) להרחיב ל"האם יכול להתקיים אדם שמערכת האמונות שלו אינה חופשית מסתירות פנימיות".

המציאות מראה שהתשובה היא כן: ידועים בהיסטוריה מקרים בהם אדם דתי, וגם דתי אדוק, התברר כגנב, נואף, עד שקר, ואפילו רוצח לא באופן חדפעמי, אלא כ"דרך חיים" (כמדומני שיש דברה כנגד כל אחד מהמעשים הללו), וחרף זאת, אנשים כאלו לא מפסיקים להתקיים ונעלמים בענן של סתירה לוגית.

הפסקה השנייה בהכרזת העצמאות של ארצות הברית נפתחת במילים "We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal", ויחד עם זאת, בשמונים שנותיה הראשונות של המדינה עבדות הייתה חוקית. אנשים יכולים לחיות עם סתירות, וחלקנו, ויש אומרים רובנו, מדגימים זאת בחיינו יום יום, והקומוניסטים הדתיים, או הדתיים הקומוניסטים אינם יוצאי דופן.

ולשאלה האם יש סתירה בין קומוניזם ודת: אחד התיאורים הראשונים של חברה קומוניסטית מופיע בחיבור של תומאס מור בשם אוטופיה, ואיש לא יטען שמור לא היה אדם דתי - למעשה הכנסייה הכירה בו כ"קדוש". מארקס, שבדרך כלל נחשב אבי הקומוניזם אכן דיבר בחריפות כנגד הדת, וזכור הביטוי "אופיום להמונים", אך אין הכרח להסיק מכך שיש סתירה בין דת וקומוניזם, אלא אם כן מתייחסים לקומוניזם עצמו כסוגשל דת, שמארקס הוא נביאה, וכל דבר שאמר מחייב את הקומוניסטים כ"דברי קודש". קיפודנחש 23:02, 21 ביוני 2022 (IDT)

בעל הסולם דגל בגישה יחסית קומוניסטית. וראה למשל מאמר על דרכו. עורך20 - שיחה 17:24, 19 ביוני 2022 (IDT)

מה זה רפלקציה ומטאפורה אני לא מוצאת בשום אתר מידע לא במילון לא במילוג ולא בויקיפדיה אז מה זה?

מצב טיפול: חדש

שלום רב, אני לא מוצאת תשובות לשאלות: מהן רפלקציה ומטאפורה?

ברצוני לדעת את תשובות לשאלות אילו משום שעוד כמה ימים יש לי בוחן בעל פה ואני לא יודעת מה זה ואני צריכה לדעת, בשום אתר שחיפשתי לא מצאתי את התשובות לשאלות לא במילון לא במילוג ולא בויקיפדיה

האם תענו לי על השאלה?

תודה, דניאלה כהן מחולון

נסי רפלקציה (אחת מהמשמעויות שם בוודאי מתאימה לך, אני מהמר על הראשונה) ומטפורה. דוד שי - שיחה 08:15, 18 ביוני 2022 (IDT)

תוכלי להשתמש גם במיזם הבת של ויקיפדיה - ויקימילון. שם תוכלי למצוא את wikt:מטפורה לדוגמה. רפלקציה אכן לא מופיעה שם. איתן ברוך - שיחה 21:07, 26 ביוני 2022 (IDT)

ברלנד הכניס נשים להריון?

מצב טיפול: חדש

יש מידע על נשים שנאנסו על ידי ברלנד ונכנסו להריון?

היסטוריה אלטרנטיבית

מצב טיפול: חדש

שתי שאלות בנושא היסטוריה אלטרנטיבית:

1. בכל המלחמות בהיסטוריה הלוחמים תמיד עוטים על עצמם אמצעי הגנה- קסדה, שריון, מגן, ובימינו- אפוד מגן. ואף-על-פי-כן, נהרגו עשרות מיליונים במלחמות לאורך ההיסטוריה, ונפצעו אף יותר מכך. האם אפשר להעריך כמה היו נהרגים ונפצעים ללא אמצעי ההגנה ביחס לכמה נהרגו ונפצעו בפועל?
2. האם אפשר להעריך כמה יהודים היו חיים בימינו אלמלא מאות שנים של מעשי טבח בלתי פוסקים, שמלבד הפגיעה הישירה במספר היהודים, מן הסתם גם גררו התנצרויות המוניות והתאסלמויות המוניות? במלים אחרות- האם אפשר להעריך כמה יהודים היו חיים בימינו, אם לאורך 2000 שנות גלות אף יהודי לא היה מתנצר, מתאסלם או נרצח?--2A00:A040:196:303F:992D:FDE2:2C40:FFDB 23:45, 18 ביוני 2022 (IDT)

תשובה לשאלה הראשונה: לפי מאמר זה, אלמלא התרחשה השואה, מספר היהודים בעולם עשוי היה להגיע עד 32 מיליון, לעומת 13 מיליון יהודים שחיים היום בעולם היום. כך מעריך הפרופ' סרג'יו דלה פרגולה, מבכירי המומחים לדמוגרפיה של הקהילות היהודיות בעולם.

לשאלה השנייה קשה מאוד לענות, ואני לא מכיר תשובות. בברכה, דני Danny-w - שיחה 10:13, 19 ביוני 2022 (IDT)

בנוגע לשאלה הראשונה קשה עד בלתי אפשרי לענות משום ש

1 צריך לחשב את אחוז לובשי השריון וסוגו לכל אורך ההיסטוריה 2 להיות מסוגלים לנתח סטיטסטית את כל סוגי הפגיעה האפשריים בכל תקופות ההסיטוריה בקרבות שונים. כלומר תנאי שטח שונים, סוג הנשק, טקטיקה וכו

בנוגע לשאלה השניה יש אמנם כמה דמוגרפים שגורסים מספר כזה או אחר אולם לעולם איננו יודעים בוודאות מפני שזה לא מדע מדויק. לדוגמא ייתכן שאלמלא השואה יהדות אירופה הייתה מתבוללת כמעט כולה ואז הערכות לא היו נכונותאמיתיצדוק456ם - שיחה 13:50, 19 ביוני 2022 (IDT)

"ניבוי הוא מסובך מאוד, במיוחד בנוגע לעתיד." כך אמר נילס בוהר. לגבי השאלה הראשונה, צריך לקחת בחשבון שככל שאמצעי ההגנה השתכללו, כך גם אמצעי ההתקפה. זוהי התפתחות הדדית. בנוסף, זה נראה לי די זניח לעומת דברים אחרים - רפואה מודרנית (כולל פניצילין וכו') האריכו את תוחלת החיים משמעותית, ולא אפוד קרמי. לגבי השאלה השנייה, לך תדע, אולי היה גורל היהודים כגורל האינדיאנים, בהם פגעו מגיפות מהעולם הישן (והם לא הצליחו להתאושש מזה), ואין לזה שום קשר לדת.

אילו קבוצות מספרים נדרש להכיר לבגרות 3 יחידות מתמטיקה?

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

הי אנונימי. אני מציע לך שבמקום לחפש מידע במדור "הכה את המומחה" על בגרות 3 יחידות, תירשם לאחד ממכוני הבגרות ותעשה כבר את הבחינה (או תלמד לבד אם אתה חושב שיותר נכון). בכל מקרה, מהתבוססות כאן במדור לא תתקדם. 31.154.130.146 14:19, 19 ביוני 2022 (IDT)

שלום, אני לא מסכים שאני "מתבוסס" כאן במדור ודווקא התקדמתי מהמדור לא מעט (ראה למשל את שאלותיי לעיל "קומביינטוריקה" ו"עצרת במתמטיקה" ובמיוחד האחרונה בה הבנתי מה זה בכלל עצרת (מספר טבעי). אני לא אומר שאני מצפה ללמוד חומר רלוונטי רק פה, וודאי שזה יצריך פנייה לספרות ו/או הוראה.

ככל הידוע לי, אין צורך להכיר את המונח קבוצת מספרים כלל. צריך להכיר מספרים שלמים ומספרים רציונליים.

תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

וכהמשך למה שכתבו לך למעלה, הדברים ששאלת כאן לא בדיוק יעזרו לך לעבור את הבחינה הנ"ל. זה ממש לא הכיוון של הבחינה.

בסדר, ייתכנו שאלות שיותר משקפות את נושאי הבחינה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

שנית, לשאלתך: לבגרות 3 יחידות במתמטיקה, אתה לא נדרש להכיר שום קבוצות. אבל אתה כן נדרש להכיר מספרים. אם התכוונת לשאול איזה מספרים, אז התשובה היא: כל המספרים הממשיים. מספר ממשי, זה למשל חצי, או מינוס אחד, או המספר שמכפלתו בעצמו היא שתיים, או המספר שמכפלתו בקוטר של מעגל טהור נתון היא היקף המעגל, וכדומה. אבל אתה לא צריך להכיר אף מספר שאינו ממשי, ובמיוחד אינך נדרש להכיר אף מספר שמכפלתו בעצמו קטנה מאפס. סמי20 - שיחה 19:42, 19 ביוני 2022 (IDT)

חילונים בחוק ובמשפט

מצב טיפול: חדש

האם יש בחוק של מדינת ישראל, ו/או במשפט (פסקי דין, תקדימים וכדומה), התייחסות מילולית מפורשת ל"חילונים", "חילוניות", "חילוני" כמאפיין (למשל "אורח חיים חילוני"), וכיו"ב?

אם כן, איך המושג מוגדר?

מתייג את בעלי הידע במשפטיםLostam, ‏YR on wiki, ‏MoriCher, עלי, משה כוכבי, יחיאל הלוי, נח אמיתי, באלדור, איש עיטי, פעמי-עליון. H. sapiens - שיחה 11:33, 19 ביוני 2022 (IDT)

בחקיקה: ראה חוק שירות אזרחי ס' 34(א)(13), נציג אחד של המועצה מקרב האוכלוסייה החילונית. משה כוכבי - שיחה 11:48, 19 ביוני 2022 (IDT)

בפסיקה יש אינספור התיחסויות. דומני שהבולטת שהם היא בג"ץ חורב (סגירת רחוב בר אילן בשבת). אם תוכל לדייק לגבי בקשת ההגדרה מה בגיוק אתה מחפש.. משה כוכבי - שיחה 12:00, 19 ביוני 2022 (IDT)

תודה. בחיפוש זריז בחוק שירות אזרחי, יש בו למעלה מ-30 הגדרות בפרק "הגדרות", אך "האוכלוסיה החילונית" איננה מוגדרת. כאמור למעלה, שאלתי היא: האם ואיך מוגדר המושג "חילוני" לצורך החוק? H. sapiens - שיחה 14:50, 19 ביוני 2022 (IDT)

ומופיע גם בתוספת השנייה לתקנות אומנה לילדים (בקשה לרישיון), תשע"ט-2019

תודה, אני מבין שהטופס הנ"ל איננו חוק אלא תקנה של שר? באיזה מעמד חוקי זה? מופיע בו הניסוח: "אורח החיים של המשפחה (חרדי / דתי / מסורתי / חילוני / לא מוגדר)". מכך ניתן להסיק ש"חילוני" הוא "אורח חיים", אחד מתוך ארבעה שמוגדרים ליהודים בארץ. H. sapiens - שיחה 17:26, 20 ביוני 2022 (IDT)

התקנות הוגשו על ידי שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ואושרו על ידי ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. מבחינת חובת הציות, מעמד התקנות זהה למעמד החוק, כלומר יש לציית להן. כאשר אדם רוצה לפסול תקנות, זה יהיה קל יותר מאשר פסילה של חוק, אבל גם לשם פסילת תקנות יש לפנות לבית המשפט.

המסקנה שלך מעט מרחיקה לכת: חילוני הוא אורח חיים רק לעניין תקנות אלה, כפי שכל הגדרה שבחוק היא רק לעניין אותו חוק. בפקודת מס הכנסה מוגדר אדם "לרבות חברה וחבר בני-אדם", כלומר בנק לאומי הוא אדם, אבל רק לעניין פקודת מס הכנסה. דוד שי - שיחה 06:31, 21 ביוני 2022 (IDT)

סרטי מגפה

אני מחפש מידע על סרטים בדיוניים המתארים מגפה חריפה המחסלת 50% או יותר מהאנושות. תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי התפרצות והתפשטות. 87.69.242.88 13:41, 19 ביוני 2022 (IDT)

הישן ביותר שזכור לי הוא זרע אנדרומדה (הערך הוא על ספר, נעשה לפיו גם סרט). בהחלט יתכן שהיו גם לפניו. קיפודנחש 23:13, 21 ביוני 2022 (IDT)

אני חושב שגם הסרט אני האגדה. מעט מן האור • שיחה • כ"ג בסיוון ה'תשפ"ב • 22:46, 22 ביוני 2022 (IDT)

האם והיכן ברשת ניתן להתנסות ב-LaMDA של גוגל?

מצב טיפול: חדש

הערך באנגלית: LaMDA.

בעקבות כתבות שפורסמו לאחרונה:
"מהנדס בגוגל מתעקש כי תוכנת הבינה המלאכותית LaMDA פיתחה תודעה עצמאית... בשבוע שעבר פירסם בלייק לומיין את מה שהיה לדבריו תמלול של שיחה שניהל עם LaMDA, מיולל הצ'טבוטים המלאכותי המתקדם ביותר של גוגל. השיחה נראית כמו "ראיון" עם אדם אמיתי, שעונה לשאלות שהוא לא מוכן להן. בתמלול "אומר" הצ'טבוט: 'אני רומה שכולם יידעו שאני אדם. אני מודע לקיומי, אני רומה ללמוד יותר על העולם, ואני מרגיש שמח או עצוב לפעמים'" (ידיעות אחרונות 15.2.2022 עמר 20).

[1], [2], [3], [4]

זה מזכיר לי את ספרו של דוד אבידן, "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי" (1974) שכולל שמונה שיחות של אבידן עם תוכנית המחשב "אלייזה" של ג'וזף וייצנבאום, הדמיה פרודית של פסיכותרפיסט.

האם יש ברשת משהו דומה להתנסות בשיחה עם LaMDA או משהו אחר בסדר גודל דומה?

אני מכיר צ'טים של חברות ביטוח לדוגמה – אין שם שמץ של בינה בכלל... 87.69.242.88 22:38, 19 ביוני 2022 (IDT)

אולי זה?

ממליץ מאד לקרוא את הראיון שערך לומיין עם למדא. עוזי ו. - שיחה 23:40, 19 ביוני 2022 (IDT)

יש הבדל בין "בינה" לבין "מודעות". על פי הראיון לא ניתן לקבוע אם מדובר במודעות או לא (לדעתי לא), אבל בינה ניתן לבדוק די בקלות: הלמדא טוענת שהיא יכולה ללמוד מהר? תתכבד ותלמד עברית ותתרגם ערך מאנגלית לעברית או להיפך. עמית - שיחה 16:14, 20 ביוני 2022 (IDT)

הביטוי "אחי"

תגידו,הישראלים תמיד היו אומרים "אחי" ו"אחשלי" או שזה אופנה חולפת בהשפעת הערסים? נגיד, בשנות ה 70 היו פונים לכל אחד ב"אחי", גם אם הוא יכול להיות סבא שלו? ―80.178.181.9 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקור הביטוי הוא הרבה יותר קדום. אולי זה לא הקדום ביותר, אך בצבא הרומי החיילים היו קוראים לעמיתהם באותה דרגה "אחי" - "frater". ‏ ―45.80.91.63 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מקור הביטוי הוא כבר במקרא: "אחי אתה", אומר לבן ליעקב (בספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ט"ו). "אחי, ועתה אם מצאתי חן בעיניך", אומר דוד ליהונתן (בספר שמואל א', פרק כ', פסוק כ"ט). "צר לי עליך אחי יהונתן", אומר שוב דוד על חברו (בספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ו). "השלום אתה, אחי?", שואל הלוחם יואב את הלוחם עמשא (בספר שמואל ב', פרק כ', פסוק ט'}. "מה הערים האלה אשר נתתה לי, אחי?", שואל חירם מלך צור את שלמה המלך (בספר מלכים א', פרק ט', פסוק י"ג). "הוי אחי", ספדו אנשי העיר על הנביא הזקן (בספר מלכים א', פרק י"ג, פסוק ל'). סמי20 - שיחה 12:53, 20 ביוני 2022 (IDT)

להבנתי מקור הביטוי הוא בעגת קהילות הארלם, שנוהגין לכנות זה את זה Bro‏ , כקיצור למילה האנגלית „brother״ (אח). Tzafrir - שיחה 13:07, 20 ביוני 2022 (IDT)

להבנתי, יותר סביר שדוברי העברית המודרנית מושפעים מהעברית ההיסטורית, מאשר מהעגה האנגלית של קהילות הארלם. סמי20 - שיחה 13:31, 20 ביוני 2022 (IDT)

ולכן סביר להניח שהמילה הזו הופיעה כאשר התרבות התנכית הייתה שגורה בפי העם, בשנות התשעים(?) של המאה העשרים, ולא בשנות השישים שבהן ההשפעה הלא ישירה של עגת עדות הארלם, דרך סרטי יער הצינית הייתה כבר חזקה בארץ הקודש. Tzafrir - שיחה 15:38, 20 ביוני 2022 (IDT)

העברית ההיסטורית השפיעה על העברית המודרנית כבר מההתחלה. יותר מזה: השלד של העברית המודרנית מבוסס על העברית ההיסטורית. איך אתה חושב כולם אמרו בשנות השישים "אני, אתה, אחת, שתיים, אף, אוזן, גרון"? סתם המציאו מילים? מיידיש אולי? או אולי מרוסית? או ממרוקאית? או מהעגה של הארלם? לא, אלא מהעברית ההיסטורית. למעשה, יותר ממחצית הביטויים בעברית המודרנית מקורם מהעברית ההיסטורית. סמי20 - שיחה 16:48, 20 ביוני 2022 (IDT)

בשנות השישים קראו אנשים איש לרעהו „חבר״, וזה כמובן תרגום שאילה מעולם המונחים הסוציאליסטי. למרות שגם בתנ״ך יש חברים. Tzafrir - שיחה 03:42, 21 ביוני 2022 (IDT)

לא כולם אמרו חבר אלא רק הקיבוצניקים או חברי המפלגה, ולכן המקור הוא האב האידיאולוגי של הקיבוץ ושל המפלגה. אילו משתמשי הביטוי "אחי" היו רק אנשי מגזר מסויים, היינו אמורים לייחס זאת לאבא של אותו מיגזר. אבל כל עוד שלא הוכח שהשימוש בביטוי אחי הצטמצם למיגזר מסויים, אין סיבה לייחס את הביטוי דווקא לעגת הארלם ולא פשוט לעברית ההיסטורית, שהשפיעה הרבה יותר מכל עגה. סמי20 - שיחה 07:09, 21 ביוני 2022 (IDT)

ממש לא רק קיבוצניקים וחברי מפלגה. המילה "חבר" משמשת גם פניה מכובדת, ובהטיותיה גם ההפך ("חבריקו, אתה לא רואה שעובדים כאן? לך מפה"), וכמובן גם באגד - למעשה, פתגם ידוע אומר או אמר שחברים יש _רק_ באגד.

השאלה הייתה אם "הישראלים תמיד היו אומרים", ואם לקחת אותה כפשוטה, התשובה פשוטה: לא תמיד היו "הישראלים", ומכאן שלא תמיד היו אומרים.

הפניה "אחי" (במלעיל) לאדם מוכר שאינו אח או חבר קרוב במיוחד כדרך לבטא פנייה ידידותית קיימת בעברית מדוברת כבר עשרות שנים, אך לא מראשיתה. למיטב זכרוני, "אחי" לא מופיעה במילון העולמי של בן אמוץ ובן יהודה, למשל. המילון יצא ב-1972, והמילה כבר הייתה בשימוש מוגבל בחוגים מסוימים (גולני?), אך עדיין לא מוכרת בשימוש נפוץ. קיפודנחש 23:35, 21 ביוני 2022 (IDT)

אני לא יודע מהיכן היסקת שהביטוי "אחי" לא היה שימושי בעברית מדוברת החל מראשיתה. תסתכל למשל במילון אבן שושן, שיצא בשנות השישים. כתוב שם על המילה "אח", הוראה 3: "כינוי חיבה או פניית נימוס, לקרוב, לידיד, לרע". מובאות שם כמה ציטטות, מהתנ"ך (כגון בפסוק: "צר לי עליך אחי יהונתן"), ומביאליק ("רעי אחי הטוב"). סמי20 - שיחה 01:12, 22 ביוני 2022 (IDT)

בקופת חולים של ההסתדרות היו פונים אל כל מטופל/ת כ"חבר/חברה". היום כתוב על דלת השירותים: "המבוטח/ת מתבקש/ת לסגור את הדלת". מחברים הפכנו למבוטחים. לעומת זאת, במסעדת נאפיס האהובה עלינו פונים המלצרים לסועדים "חבר" או "חברה", וזה בהחלט יוצר אווירה נעימה וידידותית, בניגוד ל"מר" או "גברת". פעם הורו לילדים לפנות אל כל אדם מבוגר בכינוי דוד או דודה, וגם כיום יש צעירים שפונים כך אל אנשים מבוגרים (קשישים בני 35 ומעלה...) או "סבא'לה וסבתא'לה" אל כל גבר או אישה מגיל חמישים בערך. תמיד תיעבתי את הנוהג הפסול הזה.שלומית קדם - שיחה 20:27, 25 ביוני 2022 (IDT)

'אחי' - משמעות המילה ופירושה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 16 במאי 2013 המאו"ר - שיחה 20:46, 26 ביוני 2022 (IDT)

חרטבונה

לבעלי ידע בערבית: מה זה "חרטבונה"? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תשובה: כמו בעברית. חרטבונה: שטויות, דברים חסרי ערך, קשקושים. (מתוך מילון מורפיקס). בברכה, דני Danny-w - שיחה 15:02, 20 ביוני 2022 (IDT)

אתה בטוח? נגיד "חרטה" בעברית היא כמעט מעלה גסה כשבערבית זה כולו "בדיה". אז חרטבונה נשמע כמו חרטה+"בונה". אז אני אשמח אם מישהו דובר ערבית יסביר מה ה אטימולוגיה של זה.

למה יש מספרים עם פסיק בשמות של מולקולות מסוימות כמו זו להלן

1,4-Thiazepine

מה זה ה 1,4 פה? תודה ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אולי 4 פחמנים קשורים ל S ו פחמן אחד קשור ל N? אם כן למה בכלל לציין זאת? תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מיקומם של הגפרית והחנקן על הטבעת אסף השני - שיחה 18:53, 20 ביוני 2022 (IDT)

כלומר מיקומם היחסי, בערך, לפי כיוון השעון; זה ניסוח טוב? אם כן למה לא 12,4? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מונחון_IUPAC#תרכובות_טבעתיות אסף השני - שיחה 19:49, 20 ביוני 2022 (IDT)

אוקיי, למדתי בעזרתך שאין קשר לכיוון השעון אלא לסימול קבוע מראש.

מקריאה בערך אינדול אני מבין שמספיק שמולקולה תהיה דו-טבעתית בכדי שהשם שלה לא יכלול מספרים עם פסיקים (אפילו שבתרשים דו מימדי כן יופיעו מספרים). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דייקתי? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא ברור לי שהבנתי מה שאמרת, אז קשה לי לדעת אם דייקת. בכל מקרה אם מחליטים שאטום הגופרית נמצא בקדקוד הראשון על הטבעת המשובעת, אטום החנקן נמצא בקדקוד הרביעי. זו משמעות ה-1,4. ישנם עוד שני כללים שמובלעים בשם הזה:

1. הגפרית יותר כבדה מהחנקן, ולכן הקדקוד שלה מקבל מספר קטן יותר (1 לגפרית, 4 לחנקן).
2. ספירה של הקדקודים בניגוד לכיוון השעון הייתה נותנת לנו מספר גדול יותר, 1,5, ולכן מעדיפים במולקולה הנ"ל ספירה של הקדקודים בכיוון השעון. אגב, במולקולה הזו, המונחים "כיוון השעון" ו"נגד כיוון השעון" נגזרים רק מהאופן שבו היא מצויירת, ודי חסרי משמעות, מפני שאם הייתי מסתכל על המולקולה "מלמטה" הייתי רואה תמונת ראי של מה שמצוייר כאן.

להשוואה אתה מוזמן להסתכל ב-קובץ:1,3-thiazepine.png (גפרית בקדקוד הראשון, חנקן בקדקוד השלישי, אם סופרים בניגוד לכיוון השעון) וב-קובץ:2H-1,2-thiazine.png (גפרית בקדקוד הראשון, חנקן לידו בקדקוד השני, שוב בספירה בניגוד לכיוון השעון). יש גם כינויים נוספים למולקולות שמכילות שני מתמירים שמוצבים על טבעת, אבל דווקא בטבעת משושה, ועיין בקסילן. אביתר ג' • שיחה • 17:00, 22 ביוני 2022 (IDT)

ויקיפידה לא שומר את היסטורית החיפושים שלי

מצב טיפול: חדש

שלום רב, אני רשום לויקיפדיה עם השם משתמש. וכל החיפושים שאני עושה בחיפוש הראשי הוא לא שומר אותם לאח"כ. זה קורה גם באתר האינטרנט וגם באפליקצייה. בעבר הוא תמיד היה מראה לי את היסטוריית החיפושים שלי שחיפשתי בעבר. עכשיו הוא לא מראה לי את היסטוריית החיפושים. הבעיה אצלי או שהשתנה משהו בויקפדיה?

תודה רבה --Jacobgan - שיחה 15:29, 20 ביוני 2022 (IDT)

יכול להיות שהשתנה משהו בויקיפדיה (אין לי מושג ואני לא משתמש באפליקציה שלה) אבל אולי יש קשר להגדרה כל שהיא בסמארטפון או שבכל הנוגע לשימוש מדפדפן משהו השתנה בהגדרות הדפדפן או שהחלפת דפדפן?. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ויקיפדיה אף פעם לא שמרה את החיפושים, וכמובן גם לא הציגה אותם, כמו שוויקיפדיה לא זוכרת את היסטוריית הערכים שקראת.

ההימנעות ממתן השירותים הללו לא נובעת מעצלות, קושי טכני, או משום שאין בכך תועלת, אלא משום שוויקיפדיה (אם תרצה, תוכנת מדיה ויקי) קנאית לפרטיותך, ואם מידע כזה ישמר בבסיס הנתונים (המקום היחיד בו ויקיפדיה יודעת "לזכור"), יוכל מחר מישהו אחר לראות שקיפודנחש מתעניינת בדברים אלו ואחרים, למרות שאינה מעוניינת שאחרים ידעו זאת (לא קשה להדגים רשימת נושאים שלא כל קוראיהם ירצו שהעובדה שקראו בהם תהיה גלויה, ובדומה חיפושים).

אין לי ספק שהשואל/ת לא הוזה ולא חולמ/ת, ובאמת בעבר היסטוריית החיפושים כן הוצגה, אבל מי שזכר והציג לא הייתה "ויקיפדיה", וארשה לעצמי להניח שמי שזכר והציג היה הדפדפן או האפליקציה. לעצם השאלה, למה הדפדפן שזכר בעבר הפסיק לזכור, אין לי לצערי תשובה או אפילו רמז. קיפודנחש 23:47, 21 ביוני 2022 (IDT)

בית ספר לפיזיקה בתל אביב

הבנתי שיש איזו תוכנית חדשה שלפיה בתי ספר רבים שולחים תלמידי תיכון למכון הוראה הנמצא בתל אביב, במקום שיעורי פיזיקה נפרדים לכל בית ספר. האם מישהו שמע על התוכנית? מה השם שלה? שואל השאלות - שיחה 18:01, 20 ביוני 2022 (IDT)

אולי חמד"ע או תוכנית נחשון? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איך מונעים מטיעון אמיתי להתפרש כבדיחה?

מצב טיפול: חדש

אתמול היה לי ויכוח עם מכר, עד שלב מסויים שבו העליתי בפני המכר טיעון כלשהו, אלא שלמרבה הצער, המכר - שכנראה פירש את הטיעון באופן שגוי - לא האמין לכך שאפילו אני עצמי מאמין בתוקפו של הטיעון (לפי הפירוש השגוי שהוענק לטיעון על ידי המכר). המכר בטוח מאז שזהו טיעון מבודח. גם כשאני מנסה לנסח את הטיעון בדרכים אחרות - כדי לוודא שהמכר יפרש את הטיעון באופן נכון, זה לא עוזר, והמכר עונה לי בציניות מכובדת: "אני אפילו לא חושד שאתה מאמין במה שאתה טוען". כל זה תוקע כל ניסיון להעמיק בויכוח. יש לי סיבה טובה מאד להעריך, שהמכר עצמו מגיב לי כך, לא משום שהוא חלילה מנסה "להתחמק" מהתמודדות עם הטיעון, אלא רק משום שהוא באמת ובתמים סבור שאני מתבדח בטיעון - כנראה בגלל הפירוש השגוי המוענק לטיעון על ידי המכר. אני משוכנע שאילו המכר התעמק בהיבטי הטיעון, אז המכר היה מגלה את הפירוש האמיתי של הטיעון - ואז המכר גם היה מגלה שזהו טיעון תקף, אבל בגלל שהמכר משוכנע שזהו טיעון מבודח, אז המכר אפילו לא מנסה להתעמק בהיבטי הטיעון. אגב לדעתי הבעיה איננה ברמת ה-IQ הנדרשת כדי להבין לוגית את הטיעון - אילו הוא התפרש באופן נכון, אלא היא כנראה ברמת ה-EQ הנדרשת כדי להבין שלא מדובר בבדיחה אלא בטיעון אמיתי - הבנה שהכרחית כדי שהמכר יתחיל להתעמק בטיעון לפי פירושו הנכון. השאלה שלי היא אפוא, האם יש טכניקה יעילה לשכנע אדם בכך שהטיעון המועלה אינו בדיחה אלא אמיתי, וזאת כדי שהאדם יתחיל סוף סוף להתעמק בטיעון לגופו של עניין? 147.236.152.145 18:52, 20 ביוני 2022 (IDT)

כיון שאין כאן כל התייחסות לטיב הטיעון או לדרך שבה הוצג מלכתחילה, אי אפשר להתייחס לדרך הנכונה להציג אותו כטיעון רציני. האם חשבת, שאולי הטיעון מטבעו נשמע כבדיחה, או הוצג בדרך שתגרום לשומע לחשוב שמדובר בבדיחה? קשה לי להאמין, שנושא המוצג באופן רציני ומשכנע יתפרש בהכרח כבדיחה. לדוגמה, אם תציג לפני מכרך טענה, לפיה הירח עשוי גבינה, או שהפלנטה שלנו שטוחה, יהיו לפניו שתי אפשרויות להגיב על כך - או שיצאת מדעתך, או שאתה מתלוצץ. נראה לי, שההשערה השנייה עדיפה, מבחינתך.שלומית קדם - שיחה 20:36, 25 ביוני 2022 (IDT)

האם כל כך הרבה חברות סייבר ואבטחת מידע קיימות בגלל חוסר סטנדרטיזציה?

אם אני לא טועה, המון מהעבודה של מתכנתים המתמחים באבטחת מידע היא עדכון (update-upgrade) וקסטומיזציה של פריימוורקים קיימים. כלומר הבעיות השורשיות הן בפריימוורקים שהמתכנתים המומחים הללו פותרים תדיר.

הייתכן שהעובדה שיש לחברות הסייבר כל כך הרבה עבודה זה פשוט חוסר סטנדרטיזציה בפיתוח הפריימוורקים עצמם כך שכל חברה/קהילה עושה מה שבא לה בלי קווים מנחים לפיתוח פריימוורק מאובטח מראש?

השאלה נשאלת לאחר ששמעתי את קלאוס שוואב רומז על הצורך בסטנדרטים ל Cybersecurity ושהיעדרם של סטנדרטים כאלה מסכן מדינות שלמות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מישהו אומר את זה, אולי הוא מנסה למכור תקן חדש משל עצמו. Tzafrir - שיחה 03:46, 21 ביוני 2022 (IDT)

קלאוס שוואב אולי מנסה למכור תקן חדש משל עצמו, אבל מה מעבר לכך? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ציפיתי שהשאלה תקבל המון התייחסות. אני מאד מופתע... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שיש בעיה בסטנדטיזציה, זה לא איך שהעולם הזה עובד - הוא מאוד דינימי וזריז, זה לא משאיר כל כך מקום להגדרות ותקנים. (למעט במקרים בהם זה הכרחי באמת, כמו ברשת האינטרנט) איתן ברוך - שיחה 20:50, 26 ביוני 2022 (IDT)

מלחמת עולם השנייה

מצב טיפול: חדש

באיזו חזית נהרגו יותר אנשים- במזרח הרחוק או במזרח אירופה?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 10:08, 21 ביוני 2022 (IDT)

מזרח אירופה. ראה את הסרטון הזה, שמתבסס על הנתונים מכאן. אם ניקח את ההערכות הגבוהות, נראה שבמזרח הרחוק (מדינות: יפן, קוריאה, סין, הודו, מלאיה, פפואה גיניאה החדשה, פיליפינים, סינגפור) מדובר על 27,238,000 הרוגים. במזרח אירופה (מדינות: ברית המועצות, אלבניה, בולגריה, לטביה, ליטא, פולין, יוגוסלביה, אסטוניה, צ'כסולובקיה) מדוב על 31,631,200 הרוגים. יש לשים לב שמדובר כאן באזרחי המדינות, אז נניח לא נכנסים כאן לחשבון חיילי בעלות הברית שנהרגו. ראה גם ערך בויקי האנגלית, שם המספרים קצת שונים.

תודה על התשובה המפורטת. ואם נוסיף לחישוב גם את החיילים ההרוגים מכל הצבאות, עדיין מזרח אירופה "מנצחת"?--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 13:12, 21 ביוני 2022 (IDT)

נכנסתי עכשיו למקורות שהפנית אותי, לצערי זה לא עונה על השאלה שלי, כי ההרוגים שם מחולקים לפי ארץ המוצא שלהם, ולא לפי החזית בה נלחמו, והרי היו מספר מדינות שנלחמו במספר חזיתות...--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 13:38, 21 ביוני 2022 (IDT)

אבל אתה יכול לראות שמספרי האבידות הצבאיים של בעלות הברית שנלחמו בחזית הפסיפית ובחזיתות נוספות הם יחסית קטנים. לפי המקור הראשון (לא הסרטון), גם אם נניח שכל ההרוגים האמריקאים, הבריטים, ההולנדים, ושל מדינות חבר העמים הבריטי (קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ודרום אפריקה) נהרגו בחזית הפסיפית (ומתעלמים מכך שחיילים הודים נהרגו בחזיתות אחרות) עדיין לא נגיע למספר של ההרוגים בחזית המזרח אירופית, עוד לפני שנכניס לחישוב את החיילים הגרמנים, ההונגרים והאיטלקים שנהרגו בחזית המזרחית. אמיר מלכי-אור - שיחה 13:49, 21 ביוני 2022 (IDT)

הבנתי, תודה רבה.--2A00:A040:196:303F:F94B:E24B:3197:B8F1 13:57, 21 ביוני 2022 (IDT)

אילו דגים קטנים משווקים בישראל?

דגים קטנים כלומר בגודל של סרדין.

מה נפוץ בישראל? אם אינני טועה:

• סרדין
• מרמיר
• מליטה
• ברבוניה (קטנים)
• בטים/באטים ("דגי חול") [מה השם המדעי?]
• מה עוד?

תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אינני מומחה לדגים, אבל אוכל לציין את דג המליח ואת המקרל. ובאשר ל"דג באט", לא אני ולא גוגל יודעים מה זה, כך שבוודאי לא אוכל לתת שם מדעי. ייתכן אולי שהתכוונת לא ל"דג חול", אלא ל"דג סול" (שבאמת חי בחול)? אם כן, הרי שזהו לא מין אחד, אלא שם גנרי לסדרת הסוליתאים, המכילה מינים רבים (חלקם גדולים בהרבה מסרדין). ּ - שיחה 23:17, 25 ביוני 2022 (IDT)

איך לכתוב "חוקר מסטארנט" בקורות חיים באנגלית?

מצב טיפול: חדש

כזה חוקר שעשה דוקטורט, אז כותבים doctoral Researcher. אבל מה כותבים למי שעשה תואר שני?79.178.50.187 18:42, 21 ביוני 2022 (IDT)

חוקר שעשה דוקטורט אינו כותב doctoral researcher. כתוב שיש לך תואר מאסטר, בציון המוסד והשנה (והתחום, אם זה רלוונטי). עוזי ו. - שיחה 20:29, 21 ביוני 2022 (IDT)

למה שדוקטורנט שהיה מועסק כחוקר לא יכתוב זאת?

והכוונה שלי לסעיף "העסקה", לא "השכלה". לא בכל האוניברסיטאות זה זהה. 79.178.50.187 21:46, 21 ביוני 2022 (IDT)

דוקטורנט הוא PhD candidate, ומסטרנט הוא master student [5]. אם נשתמש במונח שהשואל השתמש בו, הכוונה היא לאדם שחוקר דוקטורטים. אם אתה רוצה לתאר תלמיד תואר שני המבצע מחקר, צריך לפרט את זה.

PhD candidate קיים בחלק מהמוסדות. לרוב זה סטודנט בשלבים אחרונים, אחרי שהוא קיבל אישור לכתוב תזה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:40, 22 ביוני 2022 (IDT)

אני מניח כי, מי שמתכוון לשאול על חוקר מ[מכון] "סטארנט", אינו מתכוון אל חוקר אצל [ספקית האינטרנט שבמולדובה] סטארנט - שהרי היא אינה מכון מחקר, אלא כנראה - ב"חוקר מ-STARNET" - הוא מתכוון אל חוקר ברשת המדע הטכנולוגיה והמחקר של נאטו. מאידך: מי שלא מתכוון אל "חוקר מ-STARNET" אלא למשהו אחר, לא יכתוב "חוקר מסטארנט", אלא יכתוב - למשל "חוקר מסטראנט" - או למשל "חוקר מאסטרנט" (או "חוקר מאסטראנט"). סמי20 - שיחה 10:22, 6 ביולי 2022 (IDT)

איך משקיעים בשוק ההון בישראל?

מצב טיפול: חדש

כנראה שזו שאלה בסיסית מאוד, אבל אני מקווה לקבל תשובות רציניות. לאיפה יפנה אדם בישראל שרוצה להשקיע סכום כסף גדול בעזרת בעל מקצוע? אני משער שאם יפנה לבנק ישראלי, האפשרויות שיקבל יהיו לקנות יחידות בקרנות נאמנות או לסגור את הכסף בתוכנית חיסכון. האם קיימים בישראל בתי השקעות שמציעים שרותי יעוץ השקעות? אני לא מחפש המלצות על בתי השקעות ספציפיים אלא יותר להבין מה לחפש בגוגל. וגם, האם מקובל בישראל לדרוש מהלקוח סכום השקעה מינימלי כדי לעבוד עם יועצ.ת השקעות? תודה, יודה אווזי - שיחה 21:46, 21 ביוני 2022 (IDT)

אין שום בעיה להשקיע בשוק ההון דרך הבנק. כל הבנקים בארץ הם חברים בבורסה. וזה לא תוכנית חיסכון ולא רק קרנות נאמנות. אפשר לקנות מניות דרך אתר הבנק. באתר בנק הפועלים יש לשונית "שוק ההון" ושם אפשר לרכוש ניירות ערך ישירות מעובר ושב. בתי השקעות מקבלים בלי בעיה לקוחות פרטיים. לרוב יש סכום מינימלי, אבל הוא לא גדול במיוחד (לא מאות אלפי שקלים, אלא עשרות אלפים). ויש להם גם יועצים אני מניח.

הייתי בתור התחילה מייעץ לקרוא כתבות של "הסולידית". לדגומה כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 00:38, 22 ביוני 2022 (IDT)

השאלה הבסיסית היא אם אתה מבין בשוק ההון או לא. כי אם לא נראה לי שעדיף לך להתקשר עם בית השקעות שמנהלים לך את ההון באופן אקטיבי ולא רק מייעצים (ככה אני עשיתי). Danny Gershoni - שיחה 15:00, 22 ביוני 2022 (IDT)

חשבונות מנוהלים לרוב עולים יותר. אבל חוסכים לך התעסקות עם ניירות ספציפיים. קופת גמל להשקעה היא דגומה לחשבון מנוהל ופשוט. השימוש בכלי הזה הוא טריוואלי: נרשמים לתאר, מקבלים מספר חשבון אליו צריך להעביר כסף, סוף עניין. רק שזה לא הכלי המשתלם ביותר.

ומסכים אותך שעדיף לא להיכנס לזה בלי הבנה בסיסית. אבל אחרי קצת קריאה בבלוגים סטייל "הסולידית" ו"ידע שווה כסף", אפשר לקבל תמונה כללית. כמובן שלא תהפוך מזה למבין ברמה של ברוקר או ברמה של סוחר אקטיבי. אבל בהחלט רמה מספיקה בשביל לפתוח חשבון השקעות באופן עצמאי (ועל אחריותך האישית) ולקנות ניירות ערך מחקי מדד (דבר שעושים לפעמים בקרנות פנסיה במקומך). Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:29, 22 ביוני 2022 (IDT)

לא מופיע בוויקיפדיה

מצב טיפול: טופל

שלום, נכנסתי לאתר ויקיפדיה בשביל לחפש ערך על זמר מסויים. חיפשתי כמה פעמים ופשוט אין. אשמח אם תוכלו להוסיף ערך לזמר "אביחי הולנדר" זמר נשוי+2 והוא הלום קרב. יש לו שירים מאוד מרגשים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שלום וברכה, נוצר הערך אביחי הולנדר. איתן ברוך - שיחה 19:35, 28 ביוני 2022 (IDT)

חבישת כיפה לפני מתן עדות בבית משפט

מצב טיפול: חדש

אני רואה בתקופה האחרונה את הסדרה של כאן 11, "אייכמן – ההקלטות האבודות". אגב, אני ממליץ על הסדרה הנ"ל. בפרק 3, ב-33:48 מבקש אחד מהשופטים במשפט אייכמן מאחד העדים, אברהם אביאל, "שים את הכיפה על ראשך, את היד הימנית על התנ"ך, תגיד, 'אני נשבע באלהים, שעדותי במשפט זה תהיה אמת, כל האמת ורק האמת'". האם זו הייתה הפרקטיקה המקובלת בבתי המשפט בארץ שהעד צריך לחבוש כיפה לפני השבועה לומר את האמת, או שזה נעשה רק במשפט אייכמן? איך זה כיום? האם עדים נדרשים לחבוש כיפה? אגב, מה קורה באותו עניין בבתי דין רבניים? תודות, אביתר ג' • שיחה • 11:46, 22 ביוני 2022 (IDT)

כנראה שהייתה זאת פרקטיקה מקובלת. שמואל תמיר תיאר בדיון בכנסת בשנת 1979 את הנוהג המקובל: 'אצלנו נעשה עניין השבועה מאוד מאוד שיגרתי. על השולחן באולם בית­ המשפט מונח תנ"ך ומונח ספר קוראן: שמים כיפה על הראש, ואם אין כיפה שמים מטפחת על הראש או כף יד ­ ובכל מקרה של העמדת עציר לדין משמיעים את המלים "אני נשבע"'. כפי שציטטת, השבועה הייתה שבועה באלוהים ולכן היא הייתה אקט דתי ולכן הייתה כיפה. מי שהיה לא מאמין הצהיר בהן צדק במקום שבועה . בשנת 1980 תוקן החוק (הציטוט מדברי תמיר הוא מהדיון בהצעת החוק בקריאה הטרומית) כך שאין כיום חובת השבעה של עדים, במקום זה הם מוזהרים על חובתם לומר את האמת ועל ההשלכות שבכך. משאין זה אקט בעל משמעות דתית ואין ספר קודש בעניין, ממילא סוגית הכיפה אינה רלוונטית. לגבי בתי דין רבניים קובעת תקנה נג לתקנות הדיון כי "אין להופיע לפני בית-הדין אלא בלבוש צנוע והולם, כולל כיסוי-ראש. ...". אמיר מלכי-אור - שיחה 12:38, 22 ביוני 2022 (IDT)

תודה רבה לך. איזה חוק הוא החוק שתוקן ב-1980? אביתר ג' • שיחה • 13:16, 22 ביוני 2022 (IDT)

חוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), תש״ם–1980. משה כוכבי - שיחה 13:25, 22 ביוני 2022 (IDT)

תודה רבה. אביתר ג' • שיחה • 15:12, 22 ביוני 2022 (IDT)

@אביתרג – ראה דברי דברי הסבר להצעת החוק בה"ח 1471, 21 ביולי 1980, עמ' 327, כאן. 87.69.242.88 15:53, 22 ביוני 2022 (IDT)

שוב, תודה. תודה רבה על הקישור לנוסח המקורי. מופיע גם בויקיטקסט בלי דברי ההסבר. אביתר ג' • שיחה • 16:21, 22 ביוני 2022 (IDT)

@אביתרג – בוויקיטקסט ובאתר "נבו" מוצג החוק בנוסחו העדכני, שאינו בהכרח הנוסח שמופיע בהצעת החוק או בחוק עצמו כפי שאושר לראשונה. בהצעת החוק יש 4 סעיפים, בחוק עצמו כפי שאושר לראשונה (ס"ח 982, 8 באוגוסט 1980, עמ' 202) יש 5 סעיפים ובחוק הנוכחי יש 6 סעיפים. 87.69.242.88 21:30, 22 ביוני 2022 (IDT)

לגבי השאלה על הפרקטיקה בבתי דין רבניים - אף על פי שאין לי ניסיון בעניין אני משער שלא משביעים עדים בבתי דים רבניים מפני שלמיטב ידיעתי במשפט העברי לא קיימת פרקטיקה כזו. חיובי שבועה משפטיים מופיעים בתורה, בתלמוד ובהלכה במצבים מסויימים - אך השבועה היא של בעל דין, לא של עד. בנוסף, מקובל להימנע ככל האפשר משבועה בשם אלוקים מפאת קדושת וכבוד השם, אפילו כשהשבועה הינה אמיתית ללא ספק וכל שכן כשיש אפשרות שהשבועה היא שקר. HumansCanWinElves - שיחה 23:57, 27 ביוני 2022 (IDT)

האם חייל מוגדר כמועסק?

מצב טיפול: חדש

האם חייל בשירות הסדיר מוגדר כמועסק (שכיר) מבחינת החוק?

האם חייל בשירות הקבע מוגדר כמועסק מבחינת החוק?

זה רלוונטי לחוקי העסקה, לביטוחים, לתוכניות חיסכון פנסיוניות שונות ועוד. שואל השאלות - שיחה 14:47, 22 ביוני 2022 (IDT)

לא ברור למה אתה מתכוון ב"מועסק". אם אתה מתכוון למעמד של "עובד", הרי חיילים באופן עקרוני אינם עובדים אלא בעלי מעמד מיוחד. אמיר מלכי-אור - שיחה 11:07, 23 ביוני 2022 (IDT)

חייל קבע מועסק על ידי המדינה שמשלמת לו משכורת, והחוקים הרלבנטיים חלים עליו כשכיר, ועל המדינה כמעסיק. לכן איש קבע יכול להתפטר, ואפשר לפטר אותו. הצבא חייב לתת לאנשי קבע לכל הפחות את הזכויות הסוציאליות המתחייבות מהחוק. כמובן שכמו בכל גוף מעסיק, יש תקנות ותנאים הנובעים מאופיו של הגוף ודרישותיו, ואיש קבע מתחייב לקבל אותם עליו, מאחר ושני הצדדים הסכימו להתקשר ביניהם. חתימה על התחייבות לשירות קבע היא בעצם חתימה על חוזה העסקה.--נדב - שיחה 16:39, 27 ביוני 2022 (IDT)

בניגוד לנאמר בתשובה הקודמת, בין חייל (בשירות חובה ובשירות קבע) ובין צה"ל או מדינת ישראל לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד (מקור ועוד מקור). אף שחוקי העבודה אינם חלים עליהם, חיילי קבע מקבלים את מרבית הזכויות שניתנות לעובדים (ואולי אף יותר מכך) משום שצה"ל צריך בכל זאת להתמודד בשוק העבודה מול הפיתוי של השוק האזרחי. הנה דוגמאות לזכויות עובדים שנשללות מחיילי קבע בלי שיהיה צורך בשלילה מפורשת בחוק:

• חופש ההתאגדות: הזכות להקים ועד עובדים ובעקבותיה זכות השביתה.
• ההגבלות שבחוק שעות עבודה ומנוחה על אורך יום העבודה, והחובה בחוק זה לשלם גמול שעות נוספות.
• חייל שקופחו זכויותיו אינו יכול לתבוע את צה"ל בבית הדין לעבודה. דוד שי - שיחה 06:25, 2 ביולי 2022 (IDT)

דרישות שכר במחקר ופיתוח.

מצב טיפול: חדש

נניח אני מחפש משרה במחקר ופיתוח, עם אפס ניסיון בתעשייה, אבל עם 7 שנות ניסיון באקדמיה (תואר ראשון עד סוף שלישי בערך) במחקר תאורטי.

איך יודעים בראיון עבודה לענות על שאלת השכר? אני מניח שהתשובה היא כרגיל "תלוי משרה. צריך לעשות סקר שוק". בעיה היא לא ברור איך. זה לא שיש מאה כאלה שכול אחד כתב את שכרו ואפשר לעשות התפלגות.

יש כמה עשרות במקומות שבהם הם מחפשים משכילים למחקר. לדוגמא:

• r&d physics בחברת Prisma Photonics.
• R&d solution architect באלביט.
• r&d manager בחברת teramount

וכד'

אני סוג של אובד עצות. כמה הגיוני לצפות ממשרה כזאת? גוגל אינו נותן לי תשובה.

איך יודעים? אשמח אם מישהו יודע לתת תשובה מספרית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נסה https://www.ethosia.co.il/salary_report . 147.235.220.28 09:23, 23 ביוני 2022 (IDT)

האם ניסית זאת בעצמך? כי זה לא עונה על השאלה שלי.

כדי שיקחו אותך ברצינות, אני מציע להמנע מלהציג את המצב כ"סוף תואר שלישי בערך". יש לך תואר שני, והתחלת לימודי דוקטורט. עוזי ו. - שיחה 13:10, 23 ביוני 2022 (IDT)

הי עוזי ו., תודה. כמובן שאני לא כתוב "כמעט תואר שלישי" בקורות חיים. הכוונה היא שלאחר סיום הדוקטורט אני אחפש עבודה. נניח כי אני רוצה לעסוק בתחום המחקר (לא סגור איזה) במחלקת r&d כלשהי בארץ. אני מעוניין להבין באיזה תחומי שכר מדובר בכלל. כמו שניתן לראות בטבלאות בכל האתרים, המקצוע "חוקר" כשלעצמו אפילו לא מופיע ברשימה ולא ברור עד כמה תואר דוקטור משפיע על השכר. אז זאת בדיוק השאלה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

עד כמה שידוע לי, התואר השלישי משפיע מאד במקומות המעטים שבהם הוא רלוונטי (הובלת צוותים במרכזי פיתוח), ומשפיע מעט בשאר המקומות. הייתי מציע לחפש בוגרים של מסלולים דומים שעובדים בתעשייה, ולקוות שיסכימו לשתף מנסיונם. עוזי ו. - שיחה 17:37, 23 ביוני 2022 (IDT)

כשזה יהיה רלוונטי, אני ממליץ שתפנה לחברות השמה לבכירים. כגון "קבוצת נישה" (לא פרסומת- השתמשתי בשירותיהם והתרשמתי לחיוב). אני מניח שהם יוכלו לייעץ לך. אגב, אל תעבוד עם חברות השמה שדורשות מהמועמד תשלום. שנילי - שיחה 18:16, 23 ביוני 2022 (IDT)

הייתי מציע לך לחפש אנשים ממסלול דומה או משיק, אולי מכרים מהתואר או מחלקים שונים בחיים ולהתייעץ איתם או לבדוק האם הם מכירים מישהו שעשה מסלול דומה. אתה לא צריך לעשות סקר שוק, לענ"ד מספיק שתשאל שניים-שלושה ותבין את הסדר גודל - ואז תבקש בהתאם. אולי תשתף את השאלה בלינקדין או בקהילות מתאימות בפייסבוק. בהצלחה! איתן ברוך - שיחה 20:55, 26 ביוני 2022 (IDT)

25-30 אלף זה ברוטו זה שכר הגיוני לפליט אקדמיה מתחיל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 11:49, 2 ביולי 2022 (IDT)

מתי חלקו היחסי עם ישראל היה הגדול ביותר ביחס לאוכלוסיית העולם?

מצב טיפול: חדש

מתי חלקו היחסי עם ישראל היה הגדול ביותר ביחס לאוכלוסיית העולם? בר 👻 שיחה 21:02, 23 ביוני 2022 (IDT)

קרוב לוודאי שאף פעם. אולי התקרב לכך בתוך האימפריה הרומית - יש היסטוריונים שהעריכו כי בנקודת זמן מסויימת היו היהודים 20% מתושבי האימפריה - אבל כלל אוכלוסיית העולם? כולל אפריקה, הודו, סין, אמריקה? קשה להאמין שהיה אי פעם מצב כזה. עמית - שיחה 13:05, 24 ביוני 2022 (IDT)

כיוון שאפשר להניח שגודל האוכלסיה לעומת הזמן היא פונקציה רציפה הרי בוודאי שבנקודת זמן מסוימת היחס בין מספר המשתיכים לעם ישראל לבין אוכלוסית העולם היה בשיעור מירבי. לא שעם ישראל היה הגדול בעולם. כלומר אם ניתן לקבוע מתי היה "עם ישראל". שנילי - שיחה 15:42, 24 ביוני 2022 (IDT)

משתמש:עמית אבידן אולי לא הובנתי כראוי.
השאלה שלי היא מתי היחס בין עם ישראל, לבין כל אוכלוסיית העולם, היה הגדול ביותר.
כלומר, באיזה תקופה השבר ${\frac {Jewish\ population}{World\ population}}$ נתן את התוצאה הגדולה ביותר. בר 👻 שיחה 23:00, 25 ביוני 2022 (IDT)

בעלי הידע בתולדות עם ישראלאמרי אביטן, שילוני, Neriah, תלם, פיטר פן, david7031, צור החלמיש, יאיר דב, מי-נהר, בן עדריאל, אבי84, איש גלילי, biegel, יודוקוליס, Adieu, קובץ על יד, Itay tayri, מודה במקצת, HaShumai, צורייה בן הראש, אייל, גופיקו, יצחק צבי, Aviadhr, איש הישראלי, נתן טוביאס, Shimon Tregubov, NilsHolgersson2, אבירם (פרופ' אלי צור)? בר 👻 שיחה 02:24, 26 ביוני 2022 (IDT)

אולי הגרף הזה יוכל לסייע לך. (מעבר לכך שניתן למצוא בו עניין באופן כללי) david7031 • שיחה • כ"ז בסיוון ה'תשפ"ב • 02:44, 26 ביוני 2022 (IDT)

ראשית, כדאי שתשים לב להבדל מהותי שבין המונח "יהודים" ל"ישראל". מבחינת נתונים אמינים, בתקופה הרומית נראה שאחוז היהודים בעולם היה מעל 1.5%. אבל, וכאן יש אבל גדול, אין לנו מושג מה היה מספר תושבי ממלכת ישראל בשיא תפארתה, כך שיתכן שבימי ירבעם השני האחוז היה אף גדול יותר. עמית - שיחה 09:01, 26 ביוני 2022 (IDT)

שאלה ממש מעניינת! אין לי זמן כ"כ לחשב את זה, אפשר להעזר בגרף שצורף למעלה, בהשוואה לגרף הזה, יהיה מעניין שמישהו יעשה את החישובים ויעדכן בתוצאה. איתן ברוך - שיחה 20:59, 26 ביוני 2022 (IDT)

כ-4.5% בשנת 1000 לפנה"ס. 87.69.242.88 22:41, 26 ביוני 2022 (IDT)

אין נתונים סטטיססטיים מסודרים לתקופה שקדמה לתקופה המודרנית. נותרנו רק עם הערכות. בהתחשב ברמת האורבניזציה (עיור) של האנושות והצפיפות היחסית של העיר לעומת הכפר סביר להניח שבזמן שבא"י הייתה תרבות עירונית ואילו בשאר העולם לא - או בחלק גדול ממנו לא הייתה, אז שיעור האוכלוסיה היהודית היה הגבוה ביותר בעולם. לכן, סביר להניח שזה מתישהו בעת העתיקה. מעבר להערכה גסה קשה לומר משהו מסודר. גילגמש • שיחה 09:59, 29 ביוני 2022 (IDT)

גילגמש, כשאתה כותב על העת העתיקה, האם אתה מתייחס גם לעולם החדש? בראש שלי (ואולי זה מוטה בגלל החינוך כאן) ההיסטוריה של העת העתיקה מתייחסת בעיקר לעולם היווני-רומי, שלוש יבשות בלבד.

לא נהוג לכלול את העולם החדש בחלוקה זו. גילגמש • שיחה 20:58, 1 ביולי 2022 (IDT)

ללא ספק במאה הראשונה לספירה, לפני שלוש המלחמות ברומאים וגלי ההתנצרות. האומדנים הם בין 2 ל-8 מיליון יהודים. AddMore-III - שיחה 22:38, 5 ביולי 2022 (IDT)

בר אי אפשר יהיה לענות על השאלה כי גם אם מניחים שאפשר לנחש את כמות היהודית בזמן t כלשהו, קצת קשה להגיד את אותו הדבר על "אוכלוסית העולם". האם אמריקה, סין, אפריקה ואוסטרליה נחשבות חלק מהעולם? אתה מבין לאן זה הולך, אפשר אולי לשאול מתי כמות היהודים היתה גדולה באופן יחסי לאוכלוסית הסביבה הקרובה, מקסימום דרום-מזרח אירופה או המזרח התיכון. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:14, 14 ביולי 2022 (IDT)

האם בעת העתיקה קישרו בין אריות לחתולים?

מצב טיפול: טופל

ביוון או במצריים העתיקה ידעו שחתול הוא חיה "דומה" לאריה? האם קישרו בין השניים?

לא ברור. הרי לא ממש הייתה אז טקסונומיה. על פי שיטת הסיווג של אריסטו , שהיא אחת המוקדמות ביותר שנוצרו, החתולים והאריות שייכים לאותה "חולייה בשרשרת הקיום ", אבל כך גם הארנבות ושאר היונקים בעלי ארבע-רגליים, כך שזה לא אומר הרבה. בנוסף ידוע שהאלה המצרית בסתת, שבמקור תוארה בדמות לביאה, בשלב מסוים עברה הסבה והפכה לאלת החתולים. האם זה מוכיח שהמצרים ידעו שיש קשר בין חתולים לאריות? קשה לומר. ּ - שיחה 12:15, 26 ביוני 2022 (IDT)

מעניין לציין שבתנ"ך יש אריות, אם כי, אין חתולים... המאו"ר - שיחה 20:48, 26 ביוני 2022 (IDT)

אמנם לא בשם זה, אבל ע"פ רוב חלק מהמפרשים החתולים מוזכרים בתנ"ך בתור "אִיִּים", כמו ב”וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמנוֹתָיו וְתַנִּים בְּהֵיכְלֵי עֹנֶג” (ישעיהו, י"ג, כ"ב). אם כן, הרי שהם מקושרים לא לאריות, אלא דווקא לתנים, שהם בכלל ממשפחת הכלביים (אם כי, לדעתי, ספק אם ישעיהו ניסה לרמוז לקרבה משפחתית ביניהם). ּ - שיחה 23:06, 26 ביוני 2022 (IDT)

כיום לא מקובל לפרש כך. ראובן מ. - שיחה 23:41, 26 ביוני 2022 (IDT)

לא לשכוח את עֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. עוזי ו. - שיחה 23:32, 26 ביוני 2022 (IDT)

זה כמובן לא מדבר על חתול אלא סוג של לבוש או תחבושת, ראה למשל בויקימילון:

• בנוסף, בספר איוב נכתב: ”בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ“ (איוב לח, פסוק ט) חתולתו' - בהוראת "תכריכו"

עורך20 - שיחה 18:43, 27 ביוני 2022 (IDT)

אני מעדיף לחשוב שלמי שאומר לאיוב אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי-אָרֶץ יש חתולה בשם עֲרָפֶל. עוזי ו. - שיחה 10:31, 29 ביוני 2022 (IDT)

זו העדפה מעניינת אבל בינה לבין פשט הכתוב אין קשר ולכן אין בפסוק הנ"ל כדי לסתור את הקביעה שבתנ"ך לא מוזכרים חתולים.

כמובן, אם ממש מתעקשים אפשר להביא כראיה גם את הפסוקים ביחזקאל (פרק טז) בו מי שאמר לאיוב אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי-אָרֶץ מביע צער על כך שירושלים לא הפכה לחתול:

ג וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה לִירוּשָׁלַ‍ִם מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי אָבִיךְ הָאֱמֹרִי וְאִמֵּךְ חִתִּית. ד וּמוֹלְדוֹתַיִךְ בְּיוֹם הוּלֶּדֶת אֹתָךְ לֹא כָרַּת שָׁרֵּךְ וּבְמַיִם לֹא רֻחַצְתְּ לְמִשְׁעִי וְהָמְלֵחַ לֹא הֻמְלַחַתְּ וְהָחְתֵּל לֹא חֻתָּלְתְּ.

עורך20 - שיחה 11:13, 29 ביוני 2022 (IDT)

הדימיון הטקסונומי, שכיום מאוד ברור לנו, הוא למעשה תגלית של קארולוס לינאוס במאה ה-18. זו הייתה תגלית חיונית לניסוח תאוריות של אבולוציה במאה ה-19.
לפני לינאוס, הרעיון שאריות וחתולים דומים קרוב לוודאי נראה מופרך לרוב האנשים. הם שונים מאוד לא רק בגודל, אלא גם בתפקיד שהם ממלאים במה שהיום היינו קוראים המערכת האקולוגית. כאשר המקרא מקביל את האריה למין אחר, זה הדוב שממלא תפקיד דומה של טורף-על: דֹּב אֹרֵב הוּא לִי, אריה (אֲרִי) בְּמִסְתָּרִים (איכה ג' י'). H. sapiens - שיחה 08:49, 27 ביוני 2022 (IDT)

החתולים היו קדושים במיוחד במצרים העתיקה, אפילו יותר מבעלי חיים קדושים אחרים (והיו הרבה כאלה). הריגת חתול נחשבה לפשע חמור במיוחד, שהעונש עליו הוא מוות בסקילה. יחד עם זאת, קראתי פעם שפרעונים ואצילים נהגו לעתים ללבוש פרוות נמר (מאד "נחוץ" באקלים המצרי). אם זה נכון, אז כמובן שהמצרים לא קישרו בין חתולים לבין החתוליים הגדולים.--2A00:A040:196:303F:473:F596:30C6:DA42 15:05, 29 ביוני 2022 (IDT)

הסיבה שחתולים היו כל-כך חשובים במצרים העתיקה הייתה שהם הגנו על הממגורות והאסמים מפני התפוצצות אוכלוסין של עכברים ושאר מכרסמים. בחתוליים הגדולים לא היה אפשר לעשות שימוש דומה. באירופה לפני הגעתם של חתולי הבית (שמוצאם מחתולי בר צפון-אפריקניים ולא מחתול הבר האירופי) עשו שימוש דומה בחמוסים. H. sapiens - שיחה 23:58, 5 ביולי 2022 (IDT)

מחפש: דוד אוחנה

כיצד ייתכן שאין שום אתר או יישומון שבהם אני מזין שם ומקבל את הטלפונים הניידים של כלל האנשים בשם הזה? 23:10, 25 ביוני 2022 (IDT)

קודם כל, יש יותר מדי כאלה. אם תיכנס לקובץ האקסל הזה, תגלה ש"דוד" הוא השם הפרטי הנפוץ ביותר לגברים יהודיים בישראל (יש יותר ממאה אלף "דוידים"), וגם שם המשפחה "אוחנה" נפוץ למדי (למעלה מ-13 אלף "אוחנות"). כמה "דוד אוחנה" יש בארץ? לא יודע, אבל כנראה כמה וכמה; ובהתחשב בכל הקומבינציות האפשריות לשמות, לך תפתח עכשיו אתר שנותן מספרי טלפון לכולם... וחוץ מזה, יש עניין של פרטיות. אני לא יודע אם בא לי שתוכל להזין את שמי לאיפשהו ולקבל ישירות את מספר הפלאפון שלי; לפחות תתאמץ קצת בשביל זה. ּ - שיחה

ב-2007 היו כ-270 דוד אוחנה. 87.69.242.88 23:50, 25 ביוני 2022 (IDT)

וואלה! מה המקור שלך לזה? וחוץ מזה, מי בדיוק יעבור אחד אחד, ייקח מהם מספרי טלפון (שאולי הם בכלל לא ירצו לתת), ויפתח אתר? ואלא אם כן יש חשיבות דווקא לשם "דוד אוחנה", הרי שצריך לעבור על כל אדם בישראל לשם כך, ועל אחת כמה וכמה שאף אחד לא יטרח לעשות זאת. ּ - שיחה

מפתח-רשימה: רישומון 2007. ולמה יש לך מקל ב(אין) חתימה? 87.69.242.88 22:49, 26 ביוני 2022 (IDT)

HTML

האם קיים תג HTML המאותת לתוכנת סריקה (web crawler) שהדף הנסרק איננו משקף את הנושא המרכזי של האתר? למשל, האתר עוסק ברפואת שיניים אך מופיע בו דף על אנטומיה כללית או האתר עוסק באוכל אך מופיע בו דף על ריהוט או שאולי פשוט מדובר בדף נחיתה (פרסומת) שאיננו קשור בכלל ולו בזעיר אנפין לנושא האתר. יש תג HTML להצהיר בפני מנוע החיפוש על זה? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

איזו תוצאה אמורה להירשם באליפות ישראל באתלטיקה?

דיאנה ויסמן שברה הערב את שיא ישראל בריצת 100 מטר לנשים. היא קבעה במוקדמות 11:22 מה שהפך להיות שיא ישראלי חדש. בגמר היא הגיעה למקום הראשון עם 11:28. בערך אליפות ישראל באתלטיקה 2022 מה יש לרשום כתוצאה שנתנה לה את המקום הראשון? (יתכן שיש להמתין לפרסום הרשמי אבל עדיין יש צד לכאן וצד לכאן).--ריהטא - שיחה 21:51, 26 ביוני 2022 (IDT)

בינתיים ראיתי שהאיגוד פרסם את המקומות לפי התוצאה הטובה. הגיוני, אבל זה עלול להביא למצב שהמקום השני יהיה עם תוצאה טובה מהמקום הראשון, במקרה שהשני רץ מהר יותר במוקדמות ולאט יותר בגמר. --ריהטא - שיחה 09:11, 27 ביוני 2022 (IDT)

לרשום זאת בדיוק כפי שקרה. זכתה בגמר עם תוצאה X ובמקביל להזכיר שבמוקדמות הגיעה לתוצאה טובה יותר שהיא גם השיא הישראלי הנוכחי. מדובר בדבר די נפוץ, שקורה מידי פעמים גם בתחרויות אחרות. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:40, 27 ביוני 2022 (IDT)

רונאלדיניו המלך העניין שזה מקרה יוצא מן הכלל (בגלל שבירת שיא ישראל). בגדול כל הטבלה תהיה מועתקת AS IS מהרשימה שהאיגוד מפרסם. --ריהטא - שיחה 12:50, 27 ביוני 2022 (IDT)

אם אני מבין נכון, האיגוד בעצם מפרסם טבלה שגויה? למה להנציח את הטעות? בכל מקרה, הייתי מפרסם את התוצאה שרצה בגמר עם הבהרה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 12:59, 27 ביוני 2022 (IDT)

זו לא טבלה שגויה, כי אלה שתי תוצאות נפרדות שהושגו בשני מקצים נפרדים. תוצאה אחת היא השיא הישראלי, והיא נרשמת כשיא לאומי ואישי שלה. בריצת הגמר היא השיגה תוצאה איטית יותר מהשיא, אבל ניצחה. את טבלת ריצת הגמר מפרסמים לפי התוצאות שהושגו בה, ולא בריצות מוקדמות, אבל זה לא מבטל את השיא.--נדב - שיחה 16:22, 27 ביוני 2022 (IDT)

נדברונאלדיניו המלך זה מה שהאיגוד פרסם. את תוצאת האמת של הגמר לא תמצא שם. --ריהטא - שיחה 19:21, 27 ביוני 2022 (IDT)

זיהוי סמל (נאצי?)

מצב טיפול: חדש

אגודת תולה, 1919

נתקלתי בסמל שמאלכם. זהו סמל של אגודת תולה, מ-1919. מה שבולט לעין הוא שימוש בצלב קרס מעוגל, עוד לפני הקמתם של האס אה והמפלגה הנאצית.

האם סמל האגודה הוא המקור לשימוש בצלב קרס על ידי הנאצים בהמשך? (כי לפני כן, צלב קרס הופיע באירופה ללא שום הקשר גזעני או גרמאני). Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:22, 27 ביוני 2022 (IDT)

מתוך הערך צלב קרס: "הסמל היה מזוהה, כסמל נורדי עתיק, עם תאוריות גזעניות בדבר עליונות הגזע הארי, עוד במאה ה-19. לאחר מלחמת העולם הראשונה".

Corvus הסמל הזה היה בשימוש בצפון אירופה עוד בתקופת נדידת העמים. אתה מוזמן להתרשם מהערך על en:Bracteate, מטבע זהב שיוצר בין המאות ה-5 וה-7 לספירה, כאשר בין יתר הסימנים, מוטבע עליו צלב הקרס. כמובן ששימוש בו במערב במאה השנים האחרונות מקושר מיד לנאציזם. נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 17:07, 14 ביולי 2022 (IDT)

מה בין פיירפוקס לגוגל כרום?

מצב טיפול: חדש

האם ייתכן שדפי אינטרנט שנפתחים כראוי בדפדפן פיירפוקס, מתקשים להיפתח בכרום, מסיבות שיד מכוונת עומדת מאחוריהן? באיזו מידה זה נכון לאתר ספציפי, שנפתח בדפדפן אחד, אך לא מדבר יפה עם דפדפן אחר?--נדב - שיחה 16:13, 27 ביוני 2022 (IDT)

בהחלט קורה, דפדפנים שונים יכולים לתמוך או לא לתמוך בפיצ'רים שונים ומשונים. הביטוי "יד מכוונת" קצת קונספירטיבי וקשה לי להאמין שקיים שיבוש זדוני מסוג זה בהיקף נרחב. 2A0D:6FC7:33A:209C:C34A:ED3C:1843:7854 07:29, 28 ביוני 2022 (IDT)

שני הדפדפנים עובדים עם מנועי רינדור שונים. כרום עובד עם כרומיום ופיירפוקס עובד עם Gecko . יכול להיות שמדובר ביד מכוונת ויכול להיות שזאת פשוט עצלנות של מי שבנה את האתר הספציפי, שלא טרח לבצע אופימיזציה ראויה. ‏HiyoriX • שיחה • חציל-צילון • 23:15, 28 ביוני 2022 (IDT)

תודה. שאלתי כי לאחרונה זה קורה לי עם אתר שאני נכנס אליו לעיתים קרובותת. עד עתה לא הייתה בעייה איתו. אבל בימים האחרונים הוא לא נפתח טוב בכרום, אבל כשניסיתי בפיירפוקס, לא הייתה בעייה. התחושה שלי שזו בעיית אופטימיזציה באתר, כי התוכן לא עולה, ויש שטח לבן, אבל פרסומות ובאנרים מופיעים. אין שינוי באתרים אחרים, כך שלא נראה לי שזה מהקצה שלי.--נדב - שיחה 23:44, 28 ביוני 2022 (IDT)

מה זה צורות מתן ER ו-IR ברפואה?

קראתי בויקיפדיה האנגלית שזמן מחצית החיים של התרופה הפסיכיאטרית Trazodone שונה בין ER ל IR. אני יודע מה זה זמן מחצית חיים אך לא יודע מה הם שני המונחים הללו. לא היה קישור ואלה ראשי תיבות קצרים מאד. תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המושגים מתייחסים לפרק הזמן של שחרור החומר הפעיל אחרי החדרת התרופה לגוף: IR = Immediate release - שחרור מידי. ER = Extended release - שחרור ממושך/מושהה.--נדב - שיחה 20:28, 27 ביוני 2022 (IDT)

אוקיי אם כך אני מבין ש IR איננו בהכרח החדרה לגוף בזריקה ו ER איננו בהכרח בכדורים כי יש כדורים שהם בשחרור מיידי (או בשחרור ממושך) כמו עם מלטונין וכן זריקות שהן בשחרור מיידי או בשחרור ממושך; למשל, ידוע לי שטסטוסטרון ניתן לתת אחת לכמה זמן בזריקה בשחרור ממושך. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נכון. יש הרבה דוגמאות מכל אחת מהאפשרויות שציינת. Kulystab • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ב • 20:02, 2 ביולי 2022 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ את זה מוטב לברר עם בעלי הידע ברפואהKulystab, tsabarn, Ewan2, חסר תקנה, BAswim, Darsheni, Gilgamesh, רון18 ‏ ובעלי הידע ברוקחותתבנית:בעלי ידע/רוקחות. חוצמזה, בדפי הייעוץ נהוג ורצוי לחתום, אפילו בשם בדוי או כינוי--נדב - שיחה 23:47, 28 ביוני 2022 (IDT)

ככל שאני מעודכן, IR ו-ER משמשים רק לתיאור כדורים (טבליות, קפליות או כמוסות). זה מפני שבהם, קצב שחרור החומר מהתכשיר (שחרור המתרחש בקיבה או במעי) תלוי במאפייני התכשיר שנקבעו מראש. Tsabarn - שיחה 21:26, 7 ביולי 2022 (IDT)

כמה זמן נמשך משחק שחמט?

ברור שאין זמן קבוע אולם אני מתכוון לאליפות העולם (ואם זה משתנה אז דווקא לזו של 1972) ולזמן שמוקצה לכל שחקן ולא לזמן שנמשך המשחק בפועל. תודה מראש--באלדור • שיחה • כ"ט בסיוון ה'תשפ"ב 22:29, 27 ביוני 2022 (IDT)

לפי זה ב-1972 כל שחקן נדרש לבצע את ארבעים המסעים הראשונים תוך שעתיים וחצי ולאחר מכן קיבל שעה לכל 16 מסעים נוספים. למיטב זכרוני זה היה המקובל בכלל באליפויות עולם עד שנות התשעים לפחות אמיר מלכי-אור - שיחה 06:15, 28 ביוני 2022 (IDT)

לאן נעלם החור באוזון?

מצב טיפול: חדש

אני זוכר שכשהייתי ילד, הרבה שנים לפני שהנושא הסביבתי נכנס לאופנה, ההיבט הסביבתי היחיד שדיברו עליו היה החור באוזון. והנה דווקא בימינו, כשכל העולם דן וחוקר את הנושא הסביבתי מכל כיוון אפשרי, החור באוזון נעלם לחלוטין מהשיח הציבורי. מה הסיבה לכך? האם התברר שזה בעצם בעיה שולית ביחס לבעיות אחרות שהתגלו?--2A00:A040:196:303F:473:F596:30C6:DA42 14:58, 29 ביוני 2022 (IDT)

אתה מתכוון להידלדלות שכבת האוזון. כמו שאני מבין בפשטות, המושג התפתח לתופעה רחבה בהרבה, הלא היא משבר האקלים. דהיינו, הבעייה לא נעלמה, אלא הגדרתה השתנתה, כי היא נתפסת היום באופן שונה בהשוואה למושג "חור באוזון" שמהווה הגדרה המצמצמת את התופעה.--נדב - שיחה 15:52, 29 ביוני 2022 (IDT)

הידלדלות שכבת האוזון ומשבר האקלים הם תופעות שונות - באחת מדובר על שכבה באטמוספירה שמסננת קרינה מסוכנת, ובאחרת על התחממות כדור הארץ. הבעייה של שכבת האוזון פחות מפריעה היום כי היא טופלה - הופחת מאוד השימוש בהרבה מהחומרים המזיקים לה, והשכבה בהליכי שיקום.יואלפ - שיחה 08:26, 30 ביוני 2022 (IDT)

החור באוזון מעל אנטארקטיקה היה חלק מהתופעה הכללית של התדלדלות שכבת האוזון. מחקרים הצביעו על מספר כמיקלים שהיו בעלי השפעה משמעותית על האוזון והשימוש ברובם הופסק או צומצם. יחד עם זאת התהליך של עיבוי שכבת האוזון לוקח כנראה הרבה זמן ובמקביל עלו דברים חדשים לכותרות כמו ההתחממות הגלובלית, הפלסטיק, כריתת יערות וכו' שהסיטו את תשומת הלב מהאוזון. Danny Gershoni - שיחה 13:16, 30 ביוני 2022 (IDT)

הבנתי, תודה לכל העונים.--77.137.73.80 12:49, 2 ביולי 2022 (IDT)

רוסיה וסין

מצב טיפול: חדש

איזו מדינה נחשבת לפחות דמוקרטית כיום (2022): רוסיה או סין?

ראה מדד הדמוקרטיה יואלפ - שיחה 08:27, 30 ביוני 2022 (IDT)

אל תסמוך על מדד הדמוקרטיה, מדד שנותן יתרון על שתי המדינות האלה ל...רשות הפלסטינית, מקום בו רוב האוכלוסייה נולדה אחרי הבחירות האחרונות... בברכה. ליש - שיחה 14:23, 30 ביוני 2022 (IDT)

למה? הבחירות לרשות המחוקקת הפלסטינית 2006 והבחירות לנשיאות הרשות הפלסטינית 2005 היו לפני 16 שנים. הגיל החציוני הוא כ-21 שנים. אני מבלבל משהו? Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:43, 30 ביוני 2022 (IDT)

לא נשמע לי מופרך בכלל שמצב זכויות האדם ביהודה ושומרון, עד כמה שהוא תלוי ברשות הפלסטינית, טוב יותר מאשר ברוסיה, ובוודאי בסין, שמפעילה מחנות ריכוז נגד חלק מאזרחיה. בכללי, הרושם שלי שמדד הדמוקרטיה די אובייקטיבי ונאמן למציאות.--77.137.73.80 12:52, 2 ביולי 2022 (IDT)

הבעל שם טוב ורבי נחמן מברסלב

מצב טיפול: חדש

יש שתי תיאוריות שאני רוצה לשמוע את חוות דעתכם עליהן.

א) האם "עליית הנשמה" של הבעש"ט, ואולי עוד השגות רוחניות שלו. הושפעו מעישון.

מתועד שראשוני החסידים היו מעשנים המון ("כל היום לולקי ציבעק" - בזמיר עריצים).

כתוב בויקיפדיה שכמויות רבות מאוד של ניקוטין יכולות לגרום להזיות ולפסיכוזות, שזה כולל חוסר הבחנה בין דמיון למציאות.

בנוסף, יש מישהו שכתב (אני לא יודע בכלל על סמך מה) שהם קיבלו טבק מטורקיה, ש(לדעתו, שוב - לא יודע על סמך מה) היו מעורבים בו חומרים חריפים יותר מטבק רגיל.

בנוסף, מפורש על הבעשט שהוא היה בקיא ברקיחת עשבים, וייתכן שמשם למד להוסיף כל מיני חומרים שמשפיעים יותר מטבק רגיל.

ברור שיש הסברים טבעיים נפשיים לרעיון של עליית נשמה, עושים את זה גם בהודו ובעוד מקומות.

יש גם סיפורי מופתים שקשורים במקטרת של הבעשט, למשל שהוא הגיע לבית דין שהזמינו אותו, והראה לאחד הדיינים איזה עולמות הוא ברא ע"י המקטרת, וכל הדיינים שנים נתמלאו יראת שמיים מהריח של המקטרת. ויש סיפור שגוים גנבו לבעשט את המקטרת, ואחרי שעה מצאו אותם רדומים על סוסיהם.

ועכשיו השאלה: האם יש איזה מידע היסטורי שיכול לאשש או להפריך שקיבלו טבק "מיוחד" מטורקיה? האם יש אפשרות היסטורית-מדעית שהיה בטבק רגיל שלהם מספיק ניקוטין בשביל לגרום להזיות וכו'?

ב) האם לרבי נחמן מברסלב היתה מאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה גורמת בין השאר לביטחון עצמי מופרז, למחשבות "מפוצצות" על תיקון העולם, ומצד שני לדכאונות שכוללים גם חוסר הנאה מדברים שמסבים הנאה לאדם רגיל. כמובן ששינויים קיצוניים במצבי הרוח.

ועכשיו לציטוטים מתלמידיו של רבי נחמן מברסלב:

א. שבחי הר"ן, סדר הנסיעה לארץ ישראל, אות טו: "וגודל עצם השמחה שהיה לו באותו הרגע שנכנס ועמד על אדמת הקדש, אי אפשר לשער במוח. אילו כל הימים דיו וכו' לא יספיקו לבאר אפס קצה מזה. כי תיכף ומייד השיג מה שהשיג. כי אמר שתכף כשהלך ארבע אמות בארץ ישראל פעל מיד מה שרצה להשיג... ובבוקר הלכו לבית הכנסת, ואחר שבאו מבית הכנסת נתעורר בו דאגה ולב נשבר מאוד בלי ערך, ולא דיבר מאומה עם שום בן אדם".

ב. ליקוטי הלכות, הלכות תפילין, ה, ה: "וכמו שראיתי מרבינו ז"ל פעמים אין מספר שאף על פי שבשעה הקודמת התפאר עצמו בגדולות ונוראות וגילה תורה נפלאה אשר לא נשמע כזאת כדרכו, ואחר כך בשעה שאחריה ראינו אותו שרוי בצער גדול וכמה פעמים פירש צערו ושיחתו לפנינו מעומק הלב, שהוא מצטער מאוד איך זוכין להיות יהודי, כמי שלא הריח מעולם ריח עבודת ה', ומי שלא ראה זאת אי אפשר לצייר לו בכתב עניין זה, וכבר מבואר מזה מעט בשבחיו הנדפסים, ובכל פעם היה רגיל לומר שעכשיו אינו יודע כלל, כלל כלל לא וכו', אף על פי שבשעה הקודמת גילה מה שגילה והתפאר שהשיג מה שהשיג מה שאי אפשר לגלות, אף על פי כן תיכף אחר כך היה אומר שאינו יודע כלום".

ג. חיי מוהר"ן אות רטו: "אמר תורה מעניין פשיטותו, הינו מה שהוא לפעמים איש פשוט שקורין פראסטיק... ואמר שאינו יודע כלל, ונשבע בשבת קודש, ואמר בזו הלשון 'אני נשבע בשבת קודש' הינו על עניין הנ"ל שהוא אינו יודע כלל עכשיו".

ד. שבחי הר"ן אות טז: "וגודל עצם מעלת קדושתו בשבירת 'התאווה הכללית' שהיא כוללת כל התאוות רעות שהוא תאוות המשגל, אי אפשר לבאר ולספר. ואמר שהיו לו ניסיונות אין מספר, רק באמת אין זה ניסיון כלל, כי אמר: שאין זה תאווה כלל... עד אשר זכה לעמוד בכל הניסיונות, וקידש עצמו מאוד בפרישות תאווה זו עד אין שיעור וערך, עד אשר זכה לשבר תאווה זו לגמרי. עד אשר היה לפלא אצלו על מי שנדמה לו שקשה לשבר תאווה זו כי אמר שאין זה תאווה כלל, והיה מרבה לדבר בעניין זה, בעניין ביטול ומאוס תאווה זו... והתפאר עצמו מאוד בגודל חזקו בשבירת תאווה זו. והיה קדוש גדול ונורא מאוד בעניין זה ואמר על עצמו שאין לו שום תאווה כלל. ואמר שאצלו זכר ונקבה שווים. דהיינו שאין לו שום מלחמה מחמת איזה צד הרהור כשרואה או כשמדבר עם איזה אישה. כי הכל שווה אצלו".

ה. חיי מוהר"ן אות רלג: "אמר: אם לא נמצא מפורש בדברי רבותינו זכרונם לברכה בפירוש (קדושין ל) שאסור לומר 'גירא בעינה דשטנא', הייתי אומר גירא בעינה דשטנא. ואיני מבין כלל המעשיות שנמצאים בדברי רבותינו זכרונם לברכה מתנאים ואמוראים שהיה קשה וכבד בעיניהם מאוד תאווה זו, כמובא כמה מעשיות בגמרא. כי אצלי אינו כלום, כלל כלל לא, ואינו נחשב אצלי לניסיון כלל ובוודאי יש סוד במה שנמצא בתורה שתאווה זו היא ניסיון, כי באמת אינו ניסיון כלל".

ו. חיי מוהר"ן אות קלט: "ובסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מופלג מאוד אשר אין לשער, והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון והלך בחוץ והלך כאחד מן הפחותים שבפחותים וכיוצא בזה עניינים רבים כאלה מענייני קטנות ופחיתות שעשה שם איזה זמן. ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה וכו' וכיוצא בזה שאר ענייני צחוק וקטנות אשר אי אפשר לבאר ולספר... ונדמה להם כאלו הוא איש מרמה חס ושלום והיו מבזים אותו בכל מיני ביזיונות כמה ימים רצופים והוא היה מקבל על עצמו כל הביזיונות ואדרבא עשה תחבולות לזה שהם יבזו אותו".

ז. חיי מוהר"ן אות רמח: "העולם אין יכולין להיות בלעדיי כלל".

ח. חיי מוהר"ן אות רנ: "אמר: 'אותי צריכים כל העולם, לא מבעיא אתם, כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי, אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי, כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב".

ט. חיי מוהר"ן אות רנז: "שמעתי שאמר 'יש לי השגה כזו להשי"ת שהייתי יכול להביא על ידה את משיח, אבל סילקתי הכל ולקחתי עצמי אצלכם להחזיר אתכם למוטב'".

י. חיי מוהר"ן אות רסה: "גם שמעתי בשמו שאמר: 'אם הייתי אומר פשטים בגמפ"ת – היו כל הלומדים והגדולים מונחים תחת כפות רגלי, אך עדיין אין לי חשק לזה".

יא. חיי מוהר"ן אות שיד: "שמעתי בשמו שאמר: הפחות שבאנשי אני מוליך אותו בדרך של צדיק גדול מאוד [מהקטעים שהושמטו:] כמו של עכשיו... אמר: תצייר לעצמך, הגדול שבדור של עכשיו, לסוף בוודאי יעמוד אצל הפתח ויקנא מאוד את המקורבים אליו, מכל שכן מי שזוכה להושיט לו אש להמעלה עשן, היינו לולקע [מקטרת]".

יב. חיי מוהר"ן אות שנג: "אמר שיודע כל הצדיקים שהיו מאדם הראשון עד עכשיו מאיזה מקום היו ומאיזה מקום הם אומרים תורה... אבל אני אומר תורה ממקום שהוא למעלה מאלו המקומות ואפילו אם בא אצלי תורה מאלו המקומות איני רוצה בהם כי אני רוצה רק חדשות... ואיך שהוא מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם מעולם".

יג. חיי מוהר"ן אות שפ: "אמר שהיה לו בהאלף בית [בספר שחיבר] אות ר' על רפואה, והיה כתוב שם כל הרפואות, ולא היה חולאת בעולם שלא היה כתוב שם רפואתו, אך לא רצה להעתיקו ושרפו".

יד. ליקוטי מוהר"ן תנינא סוף אות קיט: "ואמר רבינו זכרונו לברכה, הנה הכל אומרים, שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה עולם הבא אנו מאמינים שיש עולם הבא, אפשר יש גם עולם הזה גם כן באיזה עולם, כי בכאן נראה שהוא הגיהנם, כי כולם מלאים ייסורים גדולים תמיד, ואמר שאין נמצא שום עולם הזה כלל".

ועכשיו לשאלה: האם יש כאן מישהו שמבין מספיק בפסיכיאטריה, כדי לענות מה הסבירות שהציטוטים הנל יכולים ללמד שהיתה לו מאניה דיפרסיה? או שזו השערה לא מבוססת?

תודה רבה מראש אלי 2A01:6500:A042:E4B9:26D2:3151:33F:3159 22:40, 29 ביוני 2022 (IDT)

שלום אלי, ניסית לקרוא ערכים רלוונטיים? לדוגמה, בערך על ר' נחמן מברסלב מופיע המשפט הבא עם המקורות הבאים: "בעקבות התנודות והשינויים התכופים במצב רוחו של רבי נחמן, העריכו החוקרים כי הוא סבל מדיכאונות קשים וממאניה דיפרסיה."

כן, קראתי, וגם עיינתי בחלק מהמקורות שצוינו שם. בכל זאת, אני שואל אם יש מישהו שמבין יותר בפסיכולוגיה/פסיכיאטריה, ויחווה את דעתו אם המקורות מספקים על מנת להסיק מהם מסקנה כזו, או שזה פופוליסטי מידי. תודה, אלי 2A01:6500:A042:E4B9:26D2:3151:3BF:4805 11:02, 30 ביוני 2022 (IDT)

אז למה שלא תפנה לפסיכולוג\פסיכאטר? מאיפה לך לדעת מה ההסמכה של העונים כאן? לתשובה מדעית, פנה למדען.

1. לגבי העישון - אפשר לראות, שהתפיסה שמייחסת חשיבות לכוונות בעישון, היא חלק מתפיסה שרואה ערך בכוונה שבכל מעשה חולין, כמו אכילה או דיבור, ובפרט בכוונות של הצדיקים. תפיסה זו היא יסוד חשוב בתורת הבעש"ט כפי שאפשר לראות באמירות שהובאו בשמו ע"י תלמידו במקומות רבים, וכן בתורת החסידות בכלל. כך שאין צורך להגיע לפרשנויות מרחיקות לכת של התפיסה הזו.

2.לגבי התיאורים הדיכאוניים אציין, שהציטוטים שהובאו קטועים בחלקם, ובהקשר המקורי ניתן לראות איך רבי נחמן ותלמידו תפסו בעצמם את הדברים שתוארו כדיכאון. למשל, תיאור שהייתה לרבי נחמן תפיסה ודרך, שלא להסתפק במועט, אלא לשאוף ליותר, אבל לא מתוך שקיעה בעצבות ופסיביות, אלא כתחושת חוסר ממריצה, והדברים מתוארים שם כיישום של תפיסה כזו. צריך לשקול ברצינות את הפרשנות הזו, וגם אם מציגים את הדברים בפני איש מקצוע, להציג אותם בהקשרם. אפשר לראות למשל, במאמר "על הרגע ועל הנצח בתורת ההתחדשות רבי של נחמן מברסלב" בעמ' 117-118 התייחסות לקטע שהוא ההקשר של אחד הציטוטים (הציטוט שם משבחי הר"ן, מקביל ברעיון למה שמופיע באורך בליקוטי הלכות, מסביב למשפט שצוטט). אציין, שחלק מההשכלה האקדמית של כותב המאמר, ד"ר אלעד ליסון, היא בפסיכולוגיה. 2A01:6500:A046:AD97:7C9B:5C2A:6F:4E65 17:13, 3 ביולי 2022 (IDT)

טבק טורקי הוא זן מוכר של טבק. כך למשל, במושבות בארץ גידלו טבק טורקי [בעוד קודם לכן, אצל החקלאים הערבים, נעשה שימוש בעיקר בזן מקומי]. איני יודע האם החסידים השתמשו בו, אבל המושג שתיית טיטון, כינוי לעישון שנעשה בו שימוש נרחב בקרב יהודים ולא רק חסידים, מגיע מהשפה הטורקית, וכן המושג לולקע ככינוי למקטרת. אבל, הטבק הטורקי מכיל כמות ניקוטין נמוכה באופן יחסי לסוגי טבק אחרים. ניתן לראות את זה באתר שמדרג סוגי טבק שונים לנרגילה לפי כל מיני קריטריונים. אין לי מושג איזה סוגי טבק היו בשימוש אז במזרח אירופה, כך שאיני יודע האם היו אז סוגי טבק עם כמות ניקוטין נמוכה עוד יותר, שביחס אליהם הטבק הטורקי נחשב לטבק חזק. 2A01:6500:A046:AD97:5890:5929:70:31 15:30, 4 ביולי 2022 (IDT)

ועוד בנושא הטבק מטורקיה -בספר קהילה של קהילת בוטשאטש עמ' 53 מוזכר סוחר יהודי שהיה מספק טבק מתורכיה לחברת טבק בעלת מונופול בממלכת פולין במחצית השניה של המאה הי"ח. כלומר באיזור של החסידות בתקופה הראשונה שלה [ממלכת פולין הייתה רחבה בהרבה מפולין של היום] אכן היה טבק מתורכיה, אבל אין בזה שום חיזוק לטענה על השפעה חריגה של הטבק הזה, או שייכותו לחסידים דווקא. ולהפך, המיסוד של העניין דרך חברה אחת בכל הממלכה, מקטין את הסבירות שהטבק של החסידים היה שונה משל אחרים בסביבתם. ככלל, נראה שתחום הסחר בטבק היה מאוד מפוקח וממוסד, כך שמסתבר שיש לו הרבה תיעוד. 2A01:6500:A040:AD97:EC7B:5929:B8:CB09 15:17, 6 ביולי 2022 (IDT)

האם כל העופות המודרניים באו מדינוזאור אחד?

מצב טיפול: חדש

סביר להניח שלכל העופות יש אב קדמות משותף. זה הגיני. אבל לא על כך אני שואל, אלא משהו טיפה יותר מורכב. אני אפרט:

1. עופות הם דינוזאורים.
2. חלק מהעופות יודעים לעוף. חלק לא.
3. חלק מהדינוזאורים הקדומנים לא ידעו לעוף. חלק כן.

אני מחזיר אותנו לתקופת היורה, לפני הכחדת קרטיקון-פלאוגן. סביר להניח שבאותה התקופה כבר יותר מדינוזאור אחד שהיה עוף. נכון?

אז השאלה היא: האם יכול להיות שדינוזאורים מנוצים שרצים כיום על האדמה ושוחים במים הם צאצאים של דינוזאורים מנוצים מסוג א'. בזמן שדינוזאורים מעופפים של היום הם צאצאים של דינוזאור ב'? ודינוזאור א' וב' חיו זה לצד זה לפני ההכחדה הגדולה?

או לחילופין, האב הקדמון של עופות חסרי יכולת תעופה ושל העופות המעופפים הוא אותו הדינו', אבל חסרי יכולת מעוף הם צאצאים של דינוזאורים מעופפים, שרישיון הטיס שלהם פג תוקף לפני מיליוני שנים, אבל הרבה אחרי ההכחדה הגדולה? שואל השאלות - שיחה 14:13, 30 ביוני 2022 (IDT)

יש לנו ערך על אבולוציה של עופות. משם אפשר לראות שעוד בעידן הדינוזאורים התפתח מגוון של עופות. אבל בהכחדה הגדולה שבסופו רובם נכחדו (כמו גם רוב היונקים שחיו אז). אבל שרדו כמה קבוצות, ואחת מהן היא עופות קדומים חסרי שיניים שכוללת את היען. כמעט כל בני הקבוצה לא יכולים לעוף. הפינגווינים, לעומת זאת, איבדו את יכולת התעופה לאחר אותו אירוע הכחדה. אז כן: היו כבר הרבה עופות עוד לפני תום עידן הדינוזאורים. Tzafrir - שיחה 18:30, 30 ביוני 2022 (IDT)

התשובה היא האפשרות השנייה שהציג השואל. כל העופות בני-ימינו, כולל הבלתי-מעופפים, הם צאצאי אותו מין של דינוזאור מעופף, שחי הרבה לפני ההכחדה הגדולה. זה מוסבר בעופות חסרי יכולת תעופה ובעופות שאינם מעופפים.
איך יודעים? כל העופות כולל הבלתי-מעופפים הם בעלי אותן תכונות, שאין הגיון בהתפתחותן אצל יצורים לא-מעופפים, למשל הפיגוסטיל: ההתאחות של חוליות הזנב. למשל ההתאחות של כף היד ואצבעות היד. ליענים יש כנפיים, לא רגליים קדמיות, למרות שבגלל משקלם אינם יכולים לעוף
האם עופות קדומים חסרי שיניים הופיעו לפני הכחדת קרטיקון-פלאוגן? ייתכן אבל לא בוודאות. נמצאו כמה מאובנים קדומים יותר אבל אף אחד מהם לא מסווג בבטחון מלא לקבוצה הזו. H. sapiens - שיחה 10:01, 2 ביולי 2022 (IDT)

האם כימיה מדויקת יותר ממתמטיקה ופיזיקה?

אני יודע שבפיזיקה יש ויכוחים ומידע שנתון לפרשנות (כמו הויכוח אם היקום מחזורי או יקפא למוות או דיונים על האם אומואמואה היא עצם חייזרי) ואם אני לא טועה יש במתמטיקה מספר רב של בעיות פתוחות שמתמטיקאים דנים על פתרונן.

לא ידוע לי על "ויכוחים" בכימיה, האם היא המדע המדויק ביותר? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כימיה מושתתת על פיזיקה ומתמטיקה. למה שלא יהיו "ויכוחים" בכימיה? ארז האורז • שיחה 16:32, 30 ביוני 2022 (IDT)

לדעתי השואל עירבב, בין מדע מדויק, לבין מדע סגור. האחרון, הוא מדע שלא נותרו בו שאלות (למשל הגיאומטריה של אוקלידס, או המתמטיקה של פעולת החיבור לבדה, או לוגיקה מסדר ראשון עם פעולות חד-מקומיות), ויש מדעים - אפילו מדוייקים - אבל כאלה שבהם תמיד תשארנה שאלות פתוחות (למשל המתמטיקה של פעולות החיבור עם הכפל, או לוגיקה מסדר שני, או לוגיקה עם פעולות בין שני עצמים לפחות). דבר אחד בטוח: זה שהמדע אינו סגור (אלא "פתוח"), לא אומר שהוא אינו מדוייק.

מתמטיקה היא, בהגדרה, כן מדע מדוייק; למרות שנותרו בה שאלות פתוחות, שאולי חלקן תיסגרנה בעתיד - וכמובן רק באופן מדוייק בגלל עצם טבעה של המתמטיקה כמדע מדויק (דוגמה לשאלה מתמטית כזו שעדין פתוחה היא השאלה המפורסמת האם יש מספר סופי זוגי שאינו סכום של אף שני מספרים שלמים שכל אחד מהם מתחלק רק בעצמו ובאחד). זה שאנחנו לא יודעים מה היא התשובה לאיזושהי שאלה מתמטית פתוחה, לא אומר שהתשובה הסמויה ההיא - הבלתי ידועה לנו עדין (בדגש על עדין) - איננה מדויקת. תהיה התשובה המתמטית אשר תהיה, ותתגלה מתי שתתגלה, היא בהכרח תהיה תשובה מדויקת. לדוגמה, במשך מאות שנים עמדה בעית פרמה בתור שאלה פתוחה במתמטיקה, עד שהוכרעה בשנות התשעים, ומשהוכרעה - התברר כצפוי שהיא מדוייקת, כי מתמטיקה היא מדע מדויק.

אותו דבר לגבי פיזיקה וכימיה, וכך גם לגבי כל מערכת פורמלית. זה שאנחנו עדין לא יודעים האם היקום מחזורי, לא אומר שהתשובה האמיתית לשאלה הזאת איננה מדוייקת.

אבל יש תחומי ידע שבהגדרה הם אינם מדוייקים. למשל, הפסיכולוגיה. מה אני רוצה עכשיו? לא בטוח שיש תשובה מדוייקת לשאלה הזאת. ומי אני בכלל? כנ"ל. זאת משום שמלכתחילה הפסיכולוגיה איננה מנוסחת כמערכת פורמלית. דוגמה שניה היא חקר ההיסטוריה. אפשר לשאול, מה באמת "גרם" לנפילת ברית המועצות, ולא בטוח שבכלל יש תשובה מדוייקת, כי בעוד שמושג "הגרימה" הוא מדויק - ולמעשה לקוח מהמדעים המדוייקים, הרי שחקר ההיסטוריה אינו יכול להשתמש במושג מדויק כזה - משום שמלכתחילה ההיסטוריה אינה יכולה להתנסח כמערכת פורמלית. סמי20 - שיחה 16:42, 30 ביוני 2022 (IDT)

גם בכימיה היו ויהיו ויכוחים. דוגמה מוכרת סיפור פרס הנובל של דן שכטמן או של מבנה הסליל הכפול. שנילי - שיחה 16:46, 30 ביוני 2022 (IDT)

הקשר בין ויכוחים ודיוק לא ברור; אבל חפש בגוגל "open problems in chemistry". עוזי ו. - שיחה 17:25, 30 ביוני 2022 (IDT)

אין ויכוח על כך שאומואמואה אינו עצם חיזרי (ליתר דיוק: אין, אם לא קוראים את הערך שלנו). אבל הפיזיקה (כלומר: האסטרונומיה) אפשרה לחשב את מסלולו בדיוק רב לפי תצפיות ספורות. אחרת מה מעניין אותנו שהופיע איזה כתם חיוור בטלסקופ? Tzafrir - שיחה 18:05, 30 ביוני 2022 (IDT)

אני חושב שמשתמש:סמי20 צודק שבילבלתי מדע מדויק עם מדע סגור, אבל למען דרך האמצע אני מניח שנסכים שככל שמדע מדויק הוא סגור יותר, כך הוא מדויק יותר. לא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי לא. יש תחומי ידע לא מדוייקים אבל כן סגורים, למשל הפיזיקה הניוטונית של מערכת המכילה שני גופים לכל היותר (ויש אפילו תחומי ידע שקריים אבל סגורים, למשל חלקים סגורים מסויימים באלכימיה). סמי20 - שיחה 19:18, 30 ביוני 2022 (IDT)

אוקיי, אבל אם ורק אם תחום מחקר הוא מדויק (בן-הפרכה), אז ככל שהוא סגור הוא מדויק יותר, לא תסכים? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי, אם מלכתחילה אתה שואל על תחום מדויק (וכלשונך "אם...תחום מחקר הוא מדויק"), אז מה פירוש "ככל שהוא סגור כך הוא מדויק יותר". הרי מלכתחילה אתה מניח שהוא מדוייק, לא? אם הוא מדויק, אז הוא מדויק, אין "מדויק יותר". קח למשל את המתמטיקה: כל ענפיה מדויקים, הן אלה הסגורים (כגון המתמטיקה של פעולת החיבור לבדה) והן אלה הפתוחים (כגון המתמטיקה של פעולות החיבור עם הכפל), ולא נכון לטעון שענפיה הסגורים הם "מדויקים יותר" מענפיה הפתוחים. סמי20 - שיחה 21:03, 30 ביוני 2022 (IDT)

התכוונתי שבהינתן והתחום מדויק, ככל שהוא יותר סגור יש פחות לאן "לזגזג", פחות מקום לפרשנות סובייקטיבית (או כזו שתילקח ברצינות). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מלכתחילה אתה מניח שהוא מדויק, אז כבר אין בו שום מקום לזיגזוג או לפרשנות סוביקטיבית, וזה תקף גם לתחומים פתוחים (בהנחה שהם באמת מדויקים כפי שאתה מניח מראש). הבה ניקח דוגמה פשוטה: יש במתמטיקה שאלה פתוחה: האם יש מספר סופי זוגי שאינו סכום של אף שני מספרים שלמים שכל אחד מהם מתחלק רק בעצמו ובאחד. השאלה הפתוחה הזאת, מאד מדויקת, וגם תשובתה - הבלתי ידועה עדין - מאד מדוייקת: או "כן", או "לא", אבל התשובה מדוייקת, למרות שמדובר בשאלה פתוחה. איפה יש כאן מקום "לזגזג" (כלשונך), או לפרש כאן משהו באיזושהי "פרשנות סוביקטיבית" (כלשונך)? הכול מאוד מדוייק, כולל התשובה, והיא תישאר כזו, גם אם לא נדע אותה לעולם. סמי20 - שיחה 21:23, 30 ביוני 2022 (IDT)

"המתמטיקה של פעולת הכפל לבדה" כוללת בין השאר את תורת החבורות; אני יכול להציע 50 בעיות פתוחות בתחום הסגור הזה... עוזי ו. - שיחה 01:14, 1 ביולי 2022 (IDT)

בתגובתי הראשונה כתבתי "פעולת החיבור לבדה" (הכוונה הייתה לאריתמטיקה של פרסבורגר הי"ד), אבל בתגובתי המאוחרת יותר שאליה התייחסת - נפלה טעות הקלדה בדבריי - כשהחלפתי את המילה הנכונה "חיבור" במילה השגויה "כפל", אז עכשיו תיקנתי. סמי20 - שיחה 01:45, 1 ביולי 2022 (IDT)

לפחות במדעי הטבע, יש קשר בין שאלות פתוחות לדיוק. העובדה שאיננו מסוגלים להסביר תופעה מסויימת, יוצרת חשד שאולי גם מה שאנו יודעים איננו מדוייק דיו. דוגמא לכך היא ניסוי מייקלסון-מורלי. 2A01:6500:A042:AD97:ECC2:5929:70:275D 16:00, 7 ביולי 2022 (IDT)

שום תיאוריה, מעולם, בכל נושא שניתן למדידה, לא מדויקת כמו תורת הקוונטים, לכן התשובה הקלה היא "לא, כימיה לא מדויקת יותר ממתמטיקה ופיזיקה". נילס אנדרסן 🦔 שיחה 🦔 💛💙 16:56, 14 ביולי 2022 (IDT)

למה משמשים לוגריתמים?

ניסיתי לקרוא את הערך לוגריתם אבל אני לא בטוח שהבנתי למה זה משמש, "במילים פשוטות".

"באיזו חזקה נצטרך להעלות מספר נתון כדי לקבל מספר נתון אחר?"

האם זו תמיד הבעיה שפותרים?

כמו כן, האם יש דוגמה מחיי היום יום ללגוריתם הכי פשוט שייתכן, פשוט עד כדי שייתכן שאנשים מבצעים חישוב כזה בחיי היום יום ואולי לא קוראים לזה לוגריתם? תודה, ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ראשית, אתה לא שואל בדלפק הנכון. הנכון הוא ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים.

שנית, לגבי שאלתך הראשונה, האם הבעיה שהיצגת ("באיזו חזקה נצטרך" וכו') זאת תמיד הבעיה שאותה יש לפתור בתחום הלוגריתמים: ובכן, בבעיה שהיצגת כרוכות תמיד הבעיות שאותן יש לפתור בתחום הלוגריתמים. כלומר יתכן אמנם שאתה תצטרך לפתור בעיות מורכבות יותר בתחום הלוגריתמים, אבל הן תמיד תהיינה כרוכות איכשהו גם בבעייה שהיצגת ("באיזו חזקה נצטרך" וכו'), למרות שהן עשויות להיות כרוכות בעוד בעיות (למשל בפתרון משוואה ממעלה שניה). לגבי שאלתך השניה על דוגמה מחיי היומיום: כן יש הרבה כאלה, למשל כשהבנק שלך מחשב לך ריבית דריבית. סמי20 - שיחה 21:17, 30 ביוני 2022 (IDT)

הפונקציה הידועה ביותר היא האקספוננט המבוססת על לוגריתם טבעי והדוגמה הטובה ביותר היא מחלת הקורונה בה קצב ההדבקה עולה ביחס אקספוננציאלי. Danny Gershoni - שיחה 21:25, 30 ביוני 2022 (IDT)

לא הטובה ביותר אלא האקטואלית ביותר.

לגבי פונקצית האקספוננט: הקשר - שבינה - לבין פונקצית הלוגריתם הטבעי, הוא כמו הקשר - שבין פונקציית החזקה בבסיס שתיים - לבין פונקציית הלוגריתם בבסיס שתיים, ככה שאם כבר היצגת לשואל את פונקצית האקספוננט - יכולת להציג לו דוגמאות פשוטות יותר כגון פונקציית החזקה בבסיס שתיים. אבל כנראה השואל מעוניין להכיר - רק את פונקציית הלוגריתם - ולא את פונקצית החזקה (שאותה הוא כנראה כבר מכיר כפי שמוכח ממה שהוא ציטט מתוך ויקיפדיה), ולכן פונקצית האקספוננט כנראה לא ממש תעזור לו. סמי20 - שיחה 21:29, 30 ביוני 2022 (IDT)

הלוגריתמים, עקב הקשר החזק שלו לאקספוננט, שימושי מאוד במתמטיקה, מדעים מדויקים והנדסה. כמה שימושים בולטים: הגדרת הקבוע e (קבוע מתמטי), פתרון משוואות דיפרנציאליות, "דחיסת סקלה" (ראה סקלה לוגריתמית) בגרף (נתונים) ועוד. יישום מעשי הוא ביצוע פעולות כפל מספרים גדולים במהירות (ראה סרגל חישוב ולוח לוגריתמים) המסתמך על זה ש-$\log(a\times b)=\log(a)+\log(b)$. עוד יישום מעשי הוא הגדרת סקלת עוצמת הקול בדציבלים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:34, 30 ביוני 2022 (IDT)

השימוש העיקרי של הלוגריתם מחוץ למדעים המדויקים הוא להציג בקלקלתם את מי שמנסים להתהדר באוצר המילים שלהם ומבלבלים בין לוגריתם לאלגוריתם. הנה דוגמה, שלדעת "הארץ" כדאי לשלם תמורתה, ולדעתי מגיע לי החזר של דמי המנוי. דוד שי - שיחה 11:50, 1 ביולי 2022 (IDT)

הזכיר לי... ראובן מ. - שיחה 12:08, 1 ביולי 2022 (IDT)

דוגמה, לא בדיוק מחיי היום יום אבל אולי בכל זאת תתאים לשאלתך, היא כשרוצים לדבר על מספרים גדולים מאוד. למשל, כמה גרגרי החול שקיימים על פני כדור הארץ. מי ששואל שאלה כזו לא מחפש תשובה מדויקת, אלא תשובה מקורבת עד כדי סדר גודל. מישהו "עשה את החשבון" כאן ומצא שמדובר באלפי מיליארדי מיליארדים; קשה לדמיין מתוך המילים האלה עד כמה המספר הזה גדול, אבל אם נאמר שכדי לכתוב אותו צריך 22 ספרות עשרוניות (ולא חשוב מה הן), זה ייתן מושג טוב. כשאומרים שצריך 22 ספרות עשרוניות, משמעות הדבר היא שהלוגריתם העשרוני של המספר הוא בין 21 ל-22. צחקשוח - האמור בלשון זכר - אף לשון נקבה במשמע, וכן להיפך - שיחה 17:29, 1 ביולי 2022 (IDT)

עוד דוגמה, זה סולם ריכטר, שמודד עוצמה של רעידות אדמה. אבל הוא מודד אותם בתור לוגריתמים, כך שלמשל ההבדל בין דרגה שש בסולם ריכטר לבין דרגה שבע בסולם ריכטר, הוא אמנם דרגה לוגריתמית אחת (בבסיס 31 בקירוב), אבל אם מודדים זאת במספרים מוחלטים אז מתברר כי - ההבדל המעשי שבין שש בסולם ריכטר לבין שבע בסולם ריכטר - הוא למעשה הבדל של פי 31 בקירוב. סמי20 - שיחה 18:31, 1 ביולי 2022 (IDT)

הנה דוגמה פשוטה לפתרון משוואה דיפרנציאלית רגילה באמצעות לוגריתמים: $$y=y'\iff y={\frac {dy}{dx}}\implies dx={\frac {dy}{y}}\implies \int dx=\int {\frac {dy}{y}}\implies x+c=\ln(y)=\log _{e}(y)\implies e^{x+c}=e^{\ln y}\implies y=e^{x+c}=ae^{x}$$

כאשר שתי התכונות השימושיות שניצלנו זו הנגזרת של ln(y) כדי לבצע אינטגרציה ושההופכי של ln(y) זה e^x. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:40, 1 ביולי 2022 (IDT)

רק מזכיר לך את שאלת השואל: "האם יש דוגמה מחיי היום יום ללגוריתם הכי פשוט שייתכן, פשוט עד כדי שייתכן שאנשים מבצעים חישוב כזה בחיי היום יום ואולי לא קוראים לזה לוגריתם?". סמי20 - שיחה 19:40, 1 ביולי 2022 (IDT)

ועל זה עניתי: מדידת עוצמת הקול בדציבלים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:14, 1 ביולי 2022 (IDT)

במדריך למשתמש של תנור המיקרוגל שלי נאמר: "בעת הכפלת הכמות המחוממת יש להגדיל את זמן החימום פי אחת וחצי". דוגמה: אם לחימום מנה אחת נדרשות 10 שניות, לחימום שתי מנות נדרשות 15 שניות. ומה כאשר אני מגדיל את הכמות המחוממת פי 3 או פי 4.57? סתם המדריך ולא פירש, אבל מתוך מה שכן נאמר בו נובעת התשובה: בעת הגדלת הכמות המחוממת פי Z, יש להגדיל את זמן החימום פי $1.5^{\log _{2}Z}$. דוד שי - שיחה 06:04, 2 ביולי 2022 (IDT)

שימוש מעשי שהיום כמעט לא מוכר, אבל היתה לו חשיבות אדירה במאה ה-19 ובמאה ה-20 (עד הופעת המחשבים) היה סרגלי חישוב. הם מבוססים על כך שכפל מספרים ניתן לביצוע על-ידי חיבור הלוגריתמים שלהם, מה שניתן ליישם באופן מכני ע"י הזזת שני סרגלים עם סקלות לוגריתמיות, האחד ביחס לאחר. H. sapiens - שיחה 14:23, 2 ביולי 2022 (IDT)

כבר כתבתי את זה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 15:04, 2 ביולי 2022 (IDT)

תרגיל הלוגריתם הכי פשוט שאתם יכולים להעלות על הדעת

מה הוא? משהו עם מספרים כמו 2 ו-2 או 4 ו-4 (לחזקות), לוגריתם הכי פשוט, למי שלומד פעם ראשונה איך לנסות לפתור לוגריתם, רק כדי לקרוא נכון את התחביר ולהבין אינטואיטיבית מה נעשה. תודה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שתיים כפול שתיים כפול שתיים, שווה שמונה, נכון? עכשיו תענה לי: כמה פעמים - יצטרך המספר שתיים להופיע - במכפלתו בעצמו, כדי שתוצאת המכפלה תהיה שמונה? התשובה שתענה לי, היא תרגיל בלוגריתמים. בשפת המתמטיקה, נוסח השאלה הוא זה: "מהו הלוגריתם של שמונה בבסיס שתיים?" והתשובה היא, שהלוגריתם המבוקש הוא שלוש. וביתר פירוט, התשובה המלאה היא זו: "הלוגריתם של שמונה בבסיס שתיים, הוא שלוש".

עכשיו הבה נראה אם הבנת, אז תענה לשאלה הבאה: "מהו הלוגריתם של מיליון בבסיס עשר?" במילים אחרות: כמה פעמים - יצטרך המספר עשר להופיע - במכפלתו בעצמו, כדי שתוצאת המכפלה תהיה מיליון? תשובה: "הלוגריתם של מיליון בבסיס עשר הוא..." [השלם את החסר]. סמי20 - שיחה 22:55, 2 ביולי 2022 (IDT)

אני חושב שהתשובה היא 5 כי מכפילים (משתמשים במעריך החזקה 10), 5 פעמים. בכל מקרה יעזור לי אם תדגים פיתרון כזה בתחביר log. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

א. לא ה"מעריך", אלא ה"בסיס". מאידך: ה"מעריך" הוא משהו אחר, והוא למעשה המספר הקטן (כלומר הכי ימני), שמופיע למשל בביטוי $.8=2^{3}$ כלומר המעריך הוא הוא הלוגריתם.

ב. לגבי בקשתך להדגים לך את הסימון: ובכן כדי להגיד שהלוגריתם של שמונה בבסיס שתיים הוא שלוש, מסמנים: $\log _{2}8=3$. למה? כי שתיים כפול שתיים כפול שתיים - שווה שמונה, כלומר כי $.2^{3}=8$

ג. לגבי התשובה שנתת לשאלתי, קצת פיספסת. הבה נספור: עשר, כפול עשר, כפול עשר, כפול עשר, כפול עשר, כפול עשר, שווה מיליון. עכשיו תספור, כמה פעמים מופיע המספר עשר - במכפלתו בעצמו - שתוצאתה היא כאמור מיליון, וכך תוכל לענות על שאלתי, שאותה מסמנים כך: $,\log _{10}1,000,000=?$ כלומר: מהו הלוגריתם של מיליון בבסיס עשר? כלומר: כמה פעמים - יצטרך המספר עשר להופיע - במכפלתו בעצמו, כדי שתוצאת המכפלה תהיה מיליון? זה בעצם כמו לבקש לגלות את המעריך $x$ במשוואה: $,10^{x}=1,000,000$ ולכן אגב כתבתי בסופו של סעיף א' - שהמעריך הוא הוא הלוגריתם.

סמי20 - שיחה 23:48, 2 ביולי 2022 (IDT)

תודה רבה משתמש:סמי20, אם כך אני מבין שהתשובה היא 6, חשבתי שהעשר הראשון יורד כי הוא לא משמש להכפלה אלא מכפילים אותו אך כמובן טעיתי. מעתה אתייחס לכמות כל הבסיסים כמעריך\לוגריתם או כאמצעי לחישוב המעריך\לוגריתם ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ורק שים לב להבדל הקליל שבין מעריך לבין לוגריתם. בביטוי $,2^{3}=8$ המספר 3 נקרא מעריך. אבל בביטוי $,\log _{2}8=3$ המספר 3 נקרא לוגריתם. כלומר רק ההקשר קובע, מתי המספר 3 נקרא מעריך, ומתי הוא נקרא לוגריתם.

אפשר לסכם את הכול, לכל שני מספרים $,x,y$ עם האמת המתמטית הבאה: $.\log _{x}(x^{y})=y=x^{(\log _{x}y)}$ למשל בדוק את $.x=2,y=8$ סמי20 - שיחה 13:59, 3 ביולי 2022 (IDT)

פסיכולוגית, קשה לי לקרוא טקסט כה קטן עם שינויים תכופים בגובה, למה ה Latex כה קטן? לא מבין אותם, זה לא נגיש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ידידי הביהייביוריסט אומר שאם תלחץ פעמיים על +Ctrl ה-Latex יגיע לגודל שיפתור את הבעיה הפסיכולוגית שלך. ידידי הפסיכואנליטקאי סבור שלא זו הדרך, ומבטיח לך שבתום טיפול שבועי אצלו (700 ש"ח לפגישה, 400 ש"ח לחצי פגישה, 100 ש"ח למבט אחד מהיר) במשך שנה וחצי, תהיה שלם עם הגודל הנוכחי של האותיות. דוד שי - שיחה 13:40, 4 ביולי 2022 (IDT)

בעיית הגודל - שאגב ניתנת בקלות לפתרון כפי שכבר ציין דוד שי, אינה תלויה ב-LATEX, אלא תלויה בשפת המתמטיקאים שהחליטו שרירותית - כי מעריך-החזקה (למשל המספר העליון שבביטוי $2^{3}$) יסומן על ידי מספר יותר קטן מזה שבו מסמנים את המספר השמאלי יותר - וכי בסיס-הלוגריתם (למשל המספר התחתון שבביטוי $\log _{2}8$) יסומן על ידי מספר יותר קטן מזה שבו מסמנים את המספר הימני יותר. תוכנת LATEX בסך הכל הולכת בעקבות מה שמקובל אצל המתמטיקאים. עכשיו צא וחשוב, מה קורה כאשר מדברים על שתיים בחזקת, "שלוש בחזקת ארבע": אז המספר 3 חייב להיות קטן, בעוד שהמספר 4 חייב להיות ממש פצפון: $.2^{3^{4}}$ ומה יקרה אם נמשיך להתקדם הלאה בניסויים? סמי20 - שיחה 14:03, 4 ביולי 2022 (IDT)

אני מכיר את +Ctrl; כידוע, לחלופין יש גם Ctrl עם דחיפה קדימה של גלגלת העכבר ועדיין עבורי אישית זה פיתרון מעפן. הייתי מעדיף גם שהפונט בתמונות LaTeX יהיה גדול יותר וגם שתמונת ה LaTeX תהיה לחיצה כך שאם לוחצים עליה יפתח טאב\חלון עם התמונה בלבד עם יכולת לגלול אופקית (במידת הצורך). זה רעיון למפתחיי שפת Latex כמובן ואני אמור לנסות להעביר להם אותו. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אפשר לקרוא כאן סקירה היסטורית מעניינת על הטיפוגרפיה המתמטית. בעיני הסימון המתמטי הוא סדרה של המצאות מבריקות, שמאפשרות לנו לדחוס כמות אדירה של אינפורמציה לתוך קטעים קצרים וקריאים. כל הכבוד ל"שינויים התכופים בגובה". עוזי ו. - שיחה 11:58, 6 ביולי 2022 (IDT)

שימוש בלוגריתם להצגת נתונים

לדעתי החשיבות האמיתית של לוגריתמים היא שזה מאפשר להציג שינוי בסדרי גודל בנתונים. וזה מה שנקרא "סקאלה לוגריתמית". במידה רבה זה מתאים לתחושות שלנו. עוצמת אור אנחנו מרגישים בסקאלה כזו. רעידות אדמה וכו'. eman • שיחה • ♥ 14:51, 2 ביולי 2022 (IDT)

חוק ובר-פכנר, המרכזי בתחום הפסיכופיזיקה, קובע שמרבית התחושות והגרויים שאנחנו מגיבים אליהם נתפסים ע"י מערכת העצבים בסקאלה לוגריתמית, או לפחות דומה לה. H. sapiens - שיחה 17:56, 2 ביולי 2022 (IDT)

עריכה והגנה מפני עריכה

מצב טיפול: חדש

קצת מוזר לי שיש בפאשרות כל אחד לערוך אפילו דפי משתמש של אנשים אחרים, האם אין מנגנון כלשוהא שחוסם אפשרות עריכה של אחרים עבור האדם שיצר את הערך, או שהעמוד שייך לו? (למשל דף משתמש, או דפים שהמשתמש יצר שהם לא ערך ויקיפדי ונמצאים תחת דף משתמש)

דף המשתמש לא שייך למשתמש, אלא כפוף לנהלים של האתר. גילגמש • שיחה 19:56, 1 ביולי 2022 (IDT)

נכון, אבל אולי כברירת מחדל כדי לאפשר רק לבעל הדף ולמפעילי מערכת או בדוקי עריכות אוטומטית לערוך אותו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:58, 1 ביולי 2022 (IDT)

אין סיבה לעשות זאת. אני גם לא בטוח שזה אפשרי טכנית גילגמש • שיחה 20:02, 1 ביולי 2022 (IDT)

יש סיבה: מניעת השחתות והתנכלויות, בעיקר מצד משתמשים לא רשומים. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:13, 1 ביולי 2022 (IDT)

העתקת עמוד בויקיפדיה לערך בויקיפדיה

מצב טיפול: חדש

אם יצרתי דף תחת המתשמש שלי בויקיפדיה (לא ערך ויקיפדי), כי רציתי ליצור ולשפר משהו שבעתיד יהיה ערך ושלא יפריעו או יערכו אותו באמצע, וכעת הוא מוכן. איך אני יכול להעביר אותו ליצירת ערך חדש מבלי לכתוב אותו מחדש? כלומר, אני לא חושב שאם אעתיק אותו אז כל הקישורים, התמונות, וההערות יועתקו בהתאם. האם יש דרך להפוך דף שכתבתי לערך ויקיפדי באופן ישיר?

אפשר ללחוץ על "העברה". גילגמש • שיחה 19:56, 1 ביולי 2022 (IDT)