1972 בישראל

«««  1971 1970 1969	דגל ישראל	1972 בישראל	»»» 1973 1974 1975
כל ערכי השנים בישראל • אירועים בולטים בעולם ב-1972 כרונולוגיה של אזור ארץ ישראל פורטל ישראל • לוח שנה של שנת 1972

1972 בישראל הייתה השנה בה חגגה 24 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים בשנה זו עמדו מספר מפיגועי הטרור הקשים ביותר נגד ישראלים: חטיפת מטוס סבנה (מאי); הטבח בנמל התעופה לוד (מאי); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (ספטמבר) והשתלטות על שגרירות ישראל בבנגקוק (דצמבר).

הנהגה

דוד אלעזר הרמטכ"ל התשיעי

• נשיא המדינה – זלמן שזר
• ראש ממשלת ישראל החמש עשרה – גולדה מאיר
• יושב ראש הכנסת הכנסת השביעית עד 9 במאי – ראובן ברקת, מאז – ישראל ישעיהו
• נשיא בית המשפט העליון – שמעון אגרנט
• ראש המטה הכללי – חיים בר-לב עד 1 בינואר, מאז דוד אלעזר
• מפכ"ל המשטרה – פנחס קופל עד 31 ביולי, מאז אהרון סלע

פוליטיקה

• אסתר וילנסקה מקימה את "פורום השמאל"
• מוקמת האגודה לזכויות האזרח בישראל
• ב-28 במרץ נערכו (לראשונה תחת שליטת ישראל) בחירות לרשויות המקומיות הפלסטיניות ביהודה ושומרון.

צבא וביטחון

אחד המחבלים באירוע הטרור באולמפיאדת מינכן

האירועים הביטחוניים הבולטים בשנת 1972 היו פיגועי טרור קשים נגד ישראלים בזירה הבינלאומית.

• 1 בינואר – התמנה דוד אלעזר לרמטכ"ל במקום חיים ברלב.
• 4 בינואר – 13 מעטפות נפץ הגיעו לישראל ונוטרלו על ידי חבלני משטרת ישראל. אחת המעטפות התפוצצה ופצעה קשה חבלן.
• 8 במאי – נחטף מטוס של חברת התעופה הבלגית סבנה לנמל התעופה לוד.
• 9 במאי, יום המחרת, פרצו לוחמי סיירת מטכ"ל למטוס ושחררו את החטופים.
• 30 במאי אירע הטבח בנמל התעופה לוד. 3 מחבלים מארגון הצבא האדום היפני פותחים באש באולם הנוסעים של נמל התעופה, רוצחים 24 בני אדם ופוצעים 71. בין הנרצחים המדען הבינלאומי אהרן קציר.
• ביולי מתפוצץ מטען חבלה שהונח בשירותי התחנה המרכזית הישנה של תל אביב.
• 5 בספטמבר אירע רצח הספורטאים הישראליים באולימפיאדת מינכן. מחבלים מארגון ספטמבר השחור פרצו לכפר האולימפי, הרגו שני ספורטאים ישראלים, ונטלו תשעה נוספים כבני ערובה. למחרת נרצחו התשעה במהלך ניסיון-חילוץ כושל של משטרת גרמניה. לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן הורתה ראש הממשלה גולדה מאיר על המוסד להוציא את מבצע זעם האל לפועל, במסגרתו ניסה המוסד לחסל את האחראים לטבח. שני אירועים נוספים בשנה זו היו רצח דיפלומט ישראלי באמצעות מעטפת נפץ שנשלחה לשגרירות ישראל בלונדון (19 בספטמבר) והשתלטות על שגרירות ישראל בבנגקוק.
• 21 בנובמבר התרחש יום קרבות ברמת הגולן במהלכו הופצצו מוצבים וסוללות טילים סוריות. בקרבות אוויר הופלו 6 מטוסי מיג 21 סוריים.
• 8 בדצמבר נחשפה חוליה של ישראלים-יהודים, בראשות בן קיבוץ בשם אודי אדיב שריגלה למען סוריה. פרשיית הריגול של יהודים למען סוריה זעזעה את הציבור בישראל.
• 18 חיילים נהרגים בהתנגשות משאית צבאית ברכבת באזור הקריות.

כלכלה ותשתיות

• האינפלציה מגיעה לכדי 14%, והגרעון בתקציב לכדי 12.5% מהתוצר.
• מתחילה בניית דיזנגוף סנטר
• מוקם הבנק הבינלאומי הראשון, מאיחוד של מספר בנקים קטנים

חברה ותרבות

• מוזיקה: זמר השנה של קול ישראל הוא שלמה ארצי, שמוציא את אלבומו השלישי, "פתאום אחר ימים רבים", הכולל מספר שירי משוררים שהולחנו וזמרת השנה היא אילנית. זמר השנה של גלי צה"ל הוא יגאל בשן, שאף מוציא אלבום בכורה לאחר שחרורו מצה"ל, "להשתחרר". זמרת השנה של גלי צה"ל היא עדנה לב. הלהקה הצבאית שנבחרה כלהקת השנה היא להקת חיל הים, והאזרחית היא אחרית הימים. במקום הראשון בפסטיבל הזמר זכתה שלישיית הטוב הרע והנערה עם "טוב לי לשיר"; למקום השני הגיע בועז שרעבי עם "חייך וחיי" ולשלישי עדנה לב עם "קרן שמש קרן זוהר". את הפסטיבל הנחו, לאחר שנים של הנחייתו של יצחק שמעוני, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי. בנוסף, יוצא אלבומה החשוב והיחיד של להקת אחרית הימים; חוה אלברשטיין מוציאה את אלבומה "לאט לאט לאט"; להקת הנח"ל יוצאת בתוכנית "הפלנ"חניק"; אריק איינשטיין מוציא את אלבומו יסמין; אבנר גדסי מוציא את אלבום הבכורה הנושא את שמו; אילנית מוציאה אלבום סולו ראשון; עולה מופע הבידור "קונגרס הצחוק הציוני", בו משתתפות יחד השלישייה שתהפוך אחר-כך ל"שוקולד מנטה מסטיק"

• ספרות: דן בן אמוץ ונתיבה בן-יהודה מפרסמים את ה"מילון עולמי לעברית מדוברת"; "פרחים כמוסים" של רוני גבעתי זוכה בפרס ניומן; מתפרסם ספר שיריו הראשון של נעים עריידי

• קולנוע: "אני אוהב אותך רוזה" של משה מזרחי מועמד לפרס אוסקר על הסרט הזר הטוב ביותר; יוצא לאקרנים "מציצים" של אורי זהר עם אריק איינשטיין; "לאן נעלם דניאל וקס?" של אברהם הפנר, הנחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו בישראל; עוד יוצאים לאקרנים: "שוד הטלפונים הגדול"; "נחצ'ה והגנרל", "סלומוניקו", "נורית", "עזית של הצנחנים", "הבריחה אל השמש", "שתי דפיקות לב", "הגלולה" של דוד פרלוב, "הטרמפיסט", "הצד השני"

• תיאטרון: עולה מחזהו הסאטירי של אפרים קישון "הו, הו יוליה"; המועצה לביקורת סרטים ומחזות פוסלת להצגה את "חברים מספרים על ישו" שחיבר עמוס קינן בטענה של פגיעה אפשרית ברגשות הנוצרים, בית המשפט העליון מאשר את הפסילה והמחזה מועלה מחדש עם שינויים; עולה המחזמר "אל תקרא לי שחור", עם מילים של דן אלמגור ולחנים של בני נגרי; ערב הפקת המחזמר החדש, "מותק אני לא שומע כשהברז פתוח" בבימויה של עדנה שביט, לאחר שכבר לוהקו השחקנים לתפקידים הראשיים (עודד תאומי ומרים גבריאלי), נמלט המפיק גיורא גודיק במפתיע מהארץ.

• תקשורת: מתפרסם "מסמך נקדי", הקובע אמות מידה אתיות לפעולת עיתונאי רשות השידור; מק"י סוגרת את "קול העם"

• בין חתני פרס ישראל: יעקב רכטר (אדריכלות); דוד גינצבורג (מדעים מדויקים)

משפט ופלילים

• 19 בנובמבר – הרב שלמה גורן מפרסם את פסק דין האח והאחות ומאפשר את חתונתם של חנוך ומרים לנגר לבחירי לבם
• 14 במרץ – "מבצע החלב" של הפנתרים השחורים: גנבת חלב והעברתו לשכונות עוני בירושלים

צריכה

• נפתח הסניף הראשון של רשת המזון המהיר "בורגראנץ'"
• חברת שטראוס מתחילה לשווק את מעדן החלב "דני"

ספורט

במוקד השתתפותה של ישראל באולימפיאדה לא עומדים ההישגים הספורטיביים, אלא הפיגוע נגד ספורטאי נבחרת ישראל.

באולימפיאדת הנכים, שהתקיימה בעיר היידלברג זכו המשתתפים הישראלים ב-28 מדליות: 9 מדליות זהב, 10 מדליות כסף ו-9 מדליות ארד. ציפי רובין זכתה במדליית זהב ושברה שיא עולם בהטלת כידון וזכתה במדליית כסף בהדיפת כדור ברזל. בעלה אריה רובין זכה במדליית זהב ובשתי מדליות כסף בשחייה. אורה גולדשטיין זכתה בארבע מדליות (זהב בהדיפת כדור ברזל וכסף בשלושה מקצועות: קרב חמש, שחייה ל-50 מ' חזה, וזריקת דיסקוס). עוד זכו בזהב נבחרת הגברים בשחייה, ברוך חגאי (טניס שולחן), מרגלית פרץ (סיף) ורחל טסה (סיף).

נולדו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1972)

• 13 במרץ – רשף לוי, תסריטאי, מחזאי, במאי קולנוע, מפיק, מנחה טלוויזיה וקומיקאי ישראלי
• 25 במרץ – נפתלי בנט, ראש הממשלה ה-13 של ישראל, יושב-ראש מפלגת הימין החדש וחבר הכנסת מטעמה. לשעבר שר החינוך, שר התפוצות ושר הביטחון.
• 30 במרץ – מילי אביטל, שחקנית, תסריטאית ודוגמנית ישראלית-אמריקאית
• 2 באפריל – אייל ברקוביץ', כדורגלן עבר ישראלי ומגיש תוכניות בטלוויזיה וברדיו בהווה
• 12 באפריל – גיל ססובר, שחקן, סופר, קומיקאי, יוצר, איש עסקים ויזם ישראלי
• 26 באפריל – אבי נמני, כדורגלן עבר ישראלי
• 15 ביוני – גאולה אבן-סער, עיתונאית ואשת רדיו וטלוויזיה ישראלית
• 18 ביוני – מיכל ינאי, שחקנית, מדבבת ומנחת טלוויזיה ישראלית
• 23 בספטמבר – גלית גוטמן, דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית

נפטרו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

(קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1972)

משה סנה

• 1 בפברואר – ברל לוקר, יו"ר הסוכנות היהודית וחבר הכנסת מטעם מפא"י (נולד ב-1887)
• 26 בפברואר – יוסף ספיר, ראש עיריית פתח תקווה, שר וחבר הכנסת מטעם הציונים הכלליים וגח"ל (נולד ב-1902)
• 1 במרץ – משה סנה, ראש המפקדה הארצית של ההגנה, חבר הכנסת, מנהיג ופובליציסט (נולד ב-1909)
• 9 בפברואר – יעקב הרצוג, רב, משפטן ודיפלומט ישראלי (נולד ב-1921)
• (23 או 24 במרץ, ט' בניסן) - חיים מאיר הגר, בעל "האמרי חיים", האדמו"ר ה-6 לשושלת החסידית קוסוב-ויז'ניץ (נולד ב-1887)
• 25 במרץ – שלום נתן רענן, ראש ומנהל ישיבת מרכז הרב (נולד ב-1900)
• (25 או 26 במרץ, י"א בניסן), אליהו פרדס, הרב הראשי לירושלים (נולד ב-1893)
• 5 באפריל – ראובן ברקת, חבר הכנסת ויו"ר הכנסת לשעבר (נולד ב-1906)
• 14 באפריל – יוסף ברסלבי, חוקר ארץ ישראל (נולד ב-1896)
• 19 באפריל – אלכסנדר פן, משורר (נולד ב-1906)
• 30 במאי – אהרן קציר, מדען, נהרג בטבח בנמל התעופה לוד (נולד ב-1914)
• (7 או 8 באוגוסט, כ"ח באב) - הרב דוד כהן, "הנזיר הירושלמי" (נולד ב-1887)
• 23 בספטמבר – אהרון סלע, המפכ"ל הרביעי של משטרת ישראל (נולד ב-1919)
• 12 בדצמבר – שרה דבורצקי, מתרגמת ישראלית וכלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (נולדה ב-1915)
• בנימין אידלסון, אדריכל ישראלי וחתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1968 (נולד ב-1911)
• יוסף אריכא, סופר עברי, מהבולטים במספרים הארצישראלים וממבשרי הספרות העברית החדשה (נולד ב-1907)
• עידוא בן-גוריון, סופר ומחזאי עברי, במאי תיאטרון ופזמונאי (נולד ב-1938)
• אלישבע גולדשמידט, מחלוצות המחקר הגנטי בישראל (נולד ב-1912)
• יחיאל הופר, סופר יידיש, מסאי ומשורר (נולד ב-1906)
• מאיר הרניק, איש רדיו ומוזיקאי ישראלי (נולד ב-1927)
• עדיה חורון, הוגה דעות, חוקר, היסטוריון ומבקר תרבות, מהאבות הרעיוניים של תנועת הכנענים (נולד ב-1907)
• נפתלי יבין, שחקן, במאי תיאטרון עברי, מחזאי וסופר (נולד ב-1936)
• ברוך קורצווייל, חוקר ספרות ושירה (נולד ב-1907)
• גרשון שופמן, סופר עברי המשתייך לדור התחייה, צייר (נולד ב-1880)