ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות/יוני 2023

יוני
1 ביוני 2023	אנטונסקו (מימין) במהלך פגישה בגרמניה הנאצית עם שר החוץ יואכים פון ריבנטרופ (1943) יון ויקטור אנטונסקו (15 ביוני 1882 – 1 ביוני 1946) היה שליט רומניה בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה בעל ברית חשוב של היטלר, והאחראי לגירושם של יהודים בבסרביה ובבוקובינה ולטבח אודסה. בטרם עלייתו לשלטון פיתח אנטונסקו קריירה צבאית מרשימה, שבשיאהּ הגיע למשרת ראש המטה הכללי. כאיש צבא נחשב אנטונסקו למפקד מוכשר וקשוח במיוחד. עם עלייתו לשלטון ב-1940 הצליח אנטונסקו להרחיב את גבולות המדינה ולמחוק את ההשפלה שספגה רומניה שנה קודם לכן, כאשר אילצה אותה ברית המועצות לפנות את בסרביה ואת צפון בוקובינה. בשנת 1944, עם היחלשות גרמניה הנאצית, הודח אנטונסקו מתפקידו ונעצר. עד היום נותר אנטונסקו בעיני הרומנים דמות מעוררת מחלוקת. מצד אחד הוא היה רודן ופושע מלחמה מורשע שהוצא להורג, אך מצד שני הוא נחשב בעיני רבים כגיבור לאומי, בזכות ניסיונו לממש את החלום של "רומניה הגדולה החדשה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 ביוני 2023	האי טרנאטה טרנאטה הוא אי קטן (שטחו כ-100 קמ"ר) השוכן במזרח אינדונזיה. מקורו של האי געשי והר הגעש הפעיל גמאלמה הוא תוואי הנוף הבולט ביותר בו. טרנאטה והאי השכן טידורה היוו במשך שנים רבות את מרכז הגידול היחיד של התבלין ציפורן. משום כך כונתה קבוצת איי מאלוקו, שטרנאטה היא חלק מהם, איי התבלינים. גידול התבלין העשיר מאוד את שליטי האי המוסלמים והם נעזרו בעושרם על מנת להשתלט על איים אחרים, תוך יצירת אימפריה נרחבת, שכללה את איי מאלוקו ושטחים באיים סמוכים אחרים, גדולים בהרבה מטרנאטה. המעצמות הקולוניאליות של אירופה, ששאפו ליטול חלק בעושר באמצעות יצירת מונופול על שיווק התבלין, נאבקו על השליטה באי, והחל מהמאה ה-16 היה האי נתון תחת שלטון ישיר או שהיה במעמד של מדינת חסות של האימפריה הפורטוגזית, האימפריה הספרדית, ולבסוף של חברת הודו המזרחית ההולנדית, בטרם השתלב האי באינדונזיה העצמאית לאחר מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 ביוני 2023	פלינדרס פיטרי פרופסור סר ויליאם מתיו פלינדרס פיטרי (3 ביוני 1853 – 28 ביולי 1942) היה אגיפטולוג אנגלי, חבר בחברה המלכותית וחלוץ המתודולוגיה של הארכאולוגיה השיטתית המודרנית. הוא היה הראשון שהחזיק בתואר "אגיפטולוג" בממלכה המאוחדת, וחפר ברוב האתרים החשובים במצרים, לרבות נאוקרטיס, טאניס, תבאי ואתרים רבים במחוז פיום. הוא חפר גם באתרים בארץ ישראל. פיטרי היה הראשון שניסח את עקרונות הארכאולוגיה המודרנית: עקרון ההשתכבות היחסית – סטרטיגרפיה, ועקרון הכרונולוגיה הקרמית – טיפולוגיה. אחד הגילויים החשובים ביותר שלו הוא אסטלת ישראל, כתובת מצרית המזכירה את השם "ישראל". זהו האזכור החוץ־מקראי הקדום ביותר שנמצא לשם זה. פיטרי ראה גילוי זה כחשוב ביותר בכל שנות עבודתו. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 ביוני 2023	קולומבוס דלאנו קולומבוס דלאנו היה עורך דין, חוואי, בנקאי ופוליטיקאי אמריקאי. הוא נבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם אוהיו, וכיהן בו שתי תקופות כהונה מלאות ואחת חלקית. לפני מלחמת האזרחים האמריקאית היה דלאנו חבר המפלגה הלאומית הרפובליקנית ולפני מכן חבר המפלגה הוויגית. כוויגי הוא זיהה את עצמו עם הסיעה במפלגה שהתנגדה להרחבת העבדות בארצות הברית אל שטחי הטריטוריות המערביות, וכאשר התפרקה המפלגה הוויגית בשנות ה-50 של המאה ה-19, והוקמה המפלגה הרפובליקנית כמפלגה המרכזית שהתנגדה לעבדות, הוא נמנה עם חבריה. במהלך תקופת השיקום דחף דלאנו להגנה של הממשל הפדרלי על זכויות האזרח של האפרו-אמריקאים וטען שמדינות הקונפדרציה לשעבר צריכות להיות מנוהלות על ידי הממשלה הפדרלית, אך לא להיות חלק מארצות הברית עד שהם יעמדו בדרישות לקבלה מחדש אל האיחוד. דלאנו כיהן כמזכיר הפנים של ארצות הברית בממשלו של הנשיא יוליסס סימפסון גרנט בתקופה של ההתפשטות המהירה מערבה, והתמודד עם עימותים בין האינדיאנים לבין המתיישבים הלבנים. הוא היה פעיל מאוד בהקמת הפארק הלאומי הראשון בארצות הברית כאשר פיקח על המשלחת המדעית במימון פדרלי אל הפארק הלאומי ילוסטון ב-1871, שב-1872 הוכרז ככזה באופן רשמי. ב-1874 ביקש דלאנו שהקונגרס יגן על הפארק באמצעות הקמת סוכנות ממשלתית במימון פדרלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 ביוני 2023	הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים התחולל ב-48 השעות הראשונות של המלחמה, בין הלגיון הירדני ובין צה"ל. הקרב החל בהפגזה ירדנית כבדה על ירושלים המערבית, ולאחר מכן בכיבוש ארמון הנציב על ידי כוח ירדני. במתקפת נגד ישראלית על הארמון כבשה חטיבת ירושלים את הארמון והמשיכה לכבוש את הרכס שמדרום לו, עד קיבוץ רמת רחל. מכאן ואילך נותרה היוזמה בקרב בידי ישראל. המטרה העיקרית של צה"ל הייתה מניעת נפילת מובלעת הר הצופים המבודדת בידי ירדן, ומניעה מן הירדנים לבצע מחטפים לשטח ירושלים המערבית. לאחר כיבוש דרום ירושלים הופעלה חטיבת הראל מצפון, ובמהלך הלילה הראשון כבשה את מוצבי הרדאר, מצפון למעלה החמישה, והבקיעה עד גב ההר עד בוקר ה-6 ביוני. במקביל הבקיעה חטיבה 55 דרך גבעת התחמושת, שכונת שיח' ג'ראח ודרך שכם, והגיעה עד מוזיאון רוקפלר באותו בוקר. עם השלמת מהלכים אלה נותקה ירושלים המזרחית מצפון ומדרום. במהלך היום השני נעה חטיבת הראל דרומה וכבשה את גבעת המבתר. חטיבת ירושלים כבשה באותו יום אחר הצהריים את שכונת אבו טור הערבית. במהלך הלילה הפציץ חיל האוויר הישראלי תגבורות של צבא ירדן שניסו להגיע אל העיר מכיוון יריחו. בבוקר ה-7 ביוני כבשה חטיבה 55 בסיוע חטיבת הראל את מתחם אוגוסטה ויקטוריה, על הר הזיתים. באותו בוקר שחררה חטיבה 55 את העיר העתיקה של ירושלים ואת הכותל המערבי, אחד משיאיה של מלחמת ששת הימים כולה. למרות הממדים הגאוגרפיים המצומצמים יחסית של האזור בו התחולל הקרב, היה זה אחד הקרבות הקשים ביותר במלחמה. בקרב נפלו 182 חיילי צה"ל, כרבע מכלל ההרוגים במלחמה כולה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 ביוני 2023	מאן בפרינסטון בשנת 1939 תומאס מאן (1875–1955) היה סופר ומסאי גרמני, חתן פרס נובל לספרות (1929), פרס גתה (1949) ופרס שילר (1955). מאן נודע בעיקר בנובלות וברומנים הריאליסטיים והאירוניים שלו, המספקים תובנות אנושיות אוניברסליות וחדירה עמוקה לתודעתו של האמן. מבחינה זו נחשב מאן לאחד הסופרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית בפרט ובספרות העולמית בכלל‏‏. הרומן הראשון שלו, "בית בודנברוק", שנכתב בסוף המאה ה-19 ושזיכה אותו לימים בפרס נובל, נחשב בידי רבים לאחרון הספרים הקלאסיים. בנוסף, רומן האידאות הענקי שלו "הר הקסמים", שנחשב לרומן הגרמני החשוב ביותר במאה ה-20, היווה חידוש באמנות הרומן יחד עם יצירותיהם של ג'יימס ג'ויס ומרסל פרוסט. עם התגברות הנאציזם היגר מאן מגרמניה לארצות הברית, אך לא לפני שהנאצים הספיקו להחרים את כל כספו (כולל כספי פרס נובל), לבזוז את ביתו, לשלול את אזרחותו ולנסות להתנקש בחייו. לימים נעשה מאן לדוברה הראשי של "גרמניה האחרת" ולאחד הראשונים שדיווח עוד בימות המלחמה לגרמניה ולעולם כולו על שואת יהודי אירופה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 ביוני 2023	מערת הנחל (תרגום שמה הערבי המודרני, מע'רת אל-ואד; ידועה במחקר בשם מערת אל-ואד) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר כולל מערה גדולה וטרסה טבעית בפתחה, ויחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת תנור, מערת גמל ומערת הגדי, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות. מערת הנחל ידועה בעיקר בזכות שכבות היישוב העשירות מן התרבות הנאטופית (כ-15,000 עד 11,700 שנים לפני זמננו, תיארוך פחמן 14 מכויל), תרבות המעבר מאורח חיים נוודי של ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית לקהילות החקלאיות בתקופה הנאוליתית. במערה התגלו גם שכבות ארכאולוגיות קדומות יותר, מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה. מערת הנחל היא האתר הנאטופי הראשון שנחפר בהיקף נרחב, החל משנת 1928, ומחקרו נמשך עד היום. הממצא הארכאולוגי העשיר מתרבות זו באתר כולל בנייה נרחבת של בתים מאבן, בתי קברות מובחנים, תרבות חומרית עשירה וניצול אינטנסיבי של משאבי הסביבה. הגדרת התרבות הנאטופית כחברה ייחודית ומורכבת של ציידים-לקטים יושבי קבע שנמצאת על סף המעבר לאורח חיים חקלאי, התבססה בעיקרה על תוצאות החפירות במערת הנחל. ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 ביוני 2023	פאנצר סימן 4 הוא טנק בינוני תוצרת גרמניה הנאצית. טנק זה היה ל"סוס העבודה" של חיל השריון של הצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, והחל משנת 1942 היווה את עמוד השדרה של עוצבות השריון עד סיומה של המלחמה. הפאנצר 4 היה הטנק הגרמני היחיד שייצורו נמשך לכל אורכה של המלחמה; בסך הכול יוצרו בשנים 1937‏-1945 למעלה מ-8,500 טנקים מסוג זה. שלדת הפאנצר 4 שימשה גם כבסיס לייצור כלי רכב משוריינים נוספים, כגון: משחיתי טנקים, רכבי נ"מ ותותחים מתנייעים. טנקי הפאנצר סימן 4 הוכחו כאמינים ויעילים, והשתתפו בכל הקרבות של מלחמת העולם השנייה (הן בחזית המזרחית והן בחזית המערבית). ייעודו המקורי היה לספק אש מסייעת לטנקי הפאנצר סימן 3 ולחיילי הרגלים, אולם לאחר הפלישה לברית המועצות וההיתקלויות עם טנקי T-34 הסובייטיים העדיפים, השתנה עיקר תפקידו ללוחמה בטנקים. הטנק יוצא לבעלות בריתה של גרמניה הנאצית במהלך המלחמה, בהן פינלנד, רומניה, הונגריה, בולגריה וקרואטיה. לאחר המלחמה רכשה סוריה מספר טנקי פאנצר 4, ואלו השתתפו בקרבות במלחמה על המים ובמלחמת ששת הימים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 ביוני 2023	SA6 מבצע ערצב 19 הוא שם הקוד לתקיפה של חיל האוויר הישראלי שהתרחשה בתחילת מבצע שלום הגליל. במבצע הושמד כל מערך טילי הקרקע-אוויר הגדול והמודרני של צבא סוריה בבקעת הלבנון. המבצע נערך ב-9 ביוני 1982, ובמהלכו וביומיים שאחריו הושמדו כ-23 סוללות של טילי קרקע-אוויר, והופלו כ-80 מטוסים סוריים ללא אבדות לחיל האוויר הישראלי. בניית הכוח, הטכנולוגיה ותורת ההפעלה ששימשו במבצע התמשכו החל ממלחמת יום הכיפורים בה התקשה חיל האוויר הישראלי להתמודד עם מערכי הנ"מ הסורי והמצרי. במבצע הושמד, לראשונה בתקיפה אחת, מערך הגנה האווירית שנבנה על פי הדוקטרינה הסובייטית. קרב האוויר שהתפתח במהלך התקיפה היה הגדול בתולדות מלחמות ישראל; בשיאו שהו בשמי לבנון למעלה מ-60 מטוסי מיג סוריים, ולמעלה מ-90 מטוסים ישראליים. המבצע נלמד עד היום באקדמיות צבאיות ברחבי העולם כמופת של לוחמה אלקטרונית, דיכוי הגנה אווירית, תפעול נשק מונחה מתקדם ושליטה טקטית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 ביוני 2023	מצעד הניצחון של אורד וינגייט באדיס אבבה לאחר הניצחון במערכה. המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה הייתה סדרה של קרבות שהתרחשו באזור מזרח אפריקה במהלך מלחמת העולם השנייה בין האימפריה הבריטית, מושבותיה ובעלות בריתה, ובין איטליה הפשיסטית. הקרבות פרצו ביוני 1940 ונמשכו עד נובמבר 1941. המערכה החלה לאחר שאיטליה הכריזה מלחמה על בריטניה וצרפת, והיא התנהלה במקביל למהלכים הצבאיים בזירת המדבר המערבי, כמו הפלישה האיטלקית למצרים ומבצע מצפן. עם זאת הייתה המערכה במידה רבה מלחמה לשחרור תושבי אתיופיה מהכיבוש האיטלקי שנכפה עליהם לאחר המלחמה האיטלקית-אתיופית השנייה. האיטלקים, שנהנו מעדיפות מספרית גדולה, החלו את המערכה בתנופה, וכבשו את סומלילנד הבריטית, אך לאחר מספר חודשים פתחו הבריטים בהתקפה משולבת משטחי סודאן וקניה, שהסתיימה בכיבוש כל מושבות אפריקה המזרחית האיטלקית על ידי הבריטים, ובנפילתם בשבי של כ-220,000 חיילים איטלקים וחיילים מקומיים ששרתו בצבא האיטלקי, בפיקודו של הנסיך אמדאו הדוכס השלישי מאאוסטה. המערכה הסתיימה בתבוסה איטלקית מכרעת, ששמה קץ לשאיפותיו של מוסוליני ליצירת אימפריה איטלקית במזרח אפריקה, והביאה לחידוש עצמאותה של האימפריה האתיופית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 ביוני 2023	שיגעון הג'ין הוא השם שניתן לתופעה באנגליה במאה ה-18 של עלייה דרמטית בצריכת משקאות אלכוהוליים מזוקקים המבוססים על דגנים, שכונו כולם "ג'ין", לבהלה החברתית שהתפשטה בעקבות תופעה זו ולמאמצי הממשל לשלוט בצריכת הג'ין ולהסדירה. התופעה הייתה מורגשת במיוחד בלונדון בשנים 1720–1751. הפופולריות של הג'ין גברה בעקבות המהפכה המהוללת. ויליאם השלישי רצה להגדיל את ההכנסה ממסים על משקאות אלכוהוליים ובאותו הזמן להגביל את צריכת הברנדי המיובא מצרפת. בהתאם, הוא הטיל מכסים כבדים על ייבוא משקאות חריפים מצרפת והסיר את הרגולציה על ייצור ג'ין מקומי. בעלי האדמות תמכו במדיניות, שהגדילה את הביקוש לדגן, בייחוד בשוק לשעורה שסבל מעודף היצע. מבחינה תרבותית, החשיבו תושבי לונדון את הג'ין למשקה "פרוטסטנטי ופטריוטי", בניגוד לברנדי ה"קתולי". הג'ין היה פופולרי בקרב כל המעמדות באנגליה ובקרב שני המינים, אך מבקרי התופעה דאגו במיוחד מצריכת אלכוהול בקרב נשים ועניים. התופעה נתפסה כבעיה חברתית, שמובילה להידרדרות מוסרית, בעיות בריאות, אלכוהוליזם, נזקים לתינוקות שנולדו לנשים ששתו אלכוהול בהיריון והזנחת ילדים. הבהלה הביאה למספר חוקים שניסו לשלוט בייצור ובמכירת הג'ין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 ביוני 2023	עטיפת ההוצאה הראשונה של הספר "המחבוא" ("יומנה של אנה פרנק") הולנדית 1947 יומנה של אנה פרנק הוא ספר שנכתב במקור בהולנדית, ומבוסס על היומן האישי שכתבה אנה פרנק בעת ששהתה עם משפחתה במחבוא, מאימת הצורר הנאצי באגף האחורי של בית בעיר אמסטרדם בתקופת השואה בין השנים 1942 ל-1944. היומן של אנה פרנק נחשב ליצירה האישית הפופולרית ביותר בספרות השואה, אך יותר מכך, זהו רב מכר בינלאומי ששומר על מעמדו לאורך שנים רבות. על פי נתוני מוזיאון בית אנה פרנק נמכרו לא פחות מ-33 מיליון עותקים של הספר ב-75 שפות (נכון לשנת 2010). הספר מחזיק בשני שיאים נוספים: זהו רב המכר הגדול ביותר בשפה ההולנדית, והיומן האישי הנמכר ביותר בכל הזמנים. הספר נכלל ברשימות ספרים שונות כאחד הספרים החשובים של המאה העשרים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 ביוני 2023	כרזת הסרט הענק הירוק הוא סרט גיבורי על משנת 2008 המתבסס על דמות הקומיקס "הענק הירוק" מבית מארוול קומיקס. את הסרט ביים לואיס לטריה ומככבים בו אדוארד נורטון, ליב טיילר, טים רות', טים בלייק נלסון וויליאם הרט. קווי הסיפור של הסרט מתארים כיצד ד"ר ברוס באנר נהפך ל"ענק הירוק" בתאונת עבודה, שהתרחשה במסגרת ניסיונות צבא ארצות הברית להחיות את פרויקט ה"סופר-חייל", שבו קיבל קפטן אמריקה את כוחותיו. אולפני מארוול רכשו מחדש את הזכויות על דמות הענק הירוק לאחר צאת הסרט הראשון, "הענק" ב-2003, שזכה לתגובות מעורבות מהקהל והמבקרים וזכה להצלחה קופתית סבירה. התסריטאי שנשכר לעבודה על העיבוד החדש, זאק פן, החל בכתיבתו של תסריט שהיווה המשך רופף לקודם, והיה נאמן יותר לקומיקס ולסדרת הטלוויזיה מסוף שנות ה-70. עם ליהוקו של אדוארד נורטון ככוכב הראשי ב-2007, ובהתאם לסעיף בחוזה שלו שמאשר לו לבצע שינויים בתסריט, שכתב נורטון את התסריט כך שסיפור הרקע של היווצרות "הענק הירוק" יהיה ברור יותר מאשר בגרסתו הקודמת של פן. הסרט הניב הכנסות מעט גדולות יותר מקודמו, וקיבל ביקורות חיוביות מרוב ממבקרי קולנוע. הסרט מהווה חלק מהיקום הקולנועי של מארוול, והוא השני מבין הסרטים המובילים לפרויקט "הנוקמים", אחרי "איירון מן". הוא היה מועמד לפרס סאטורן בקטגוריית סרט המדע הבדיוני הטוב ביותר לשנת 2008, וכן ל-National Movie Awards בקטגוריות הסרט והשחקן הטובים ביותר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 ביוני 2023	סיכת סטי"לן - אות לוחם בשייטת 3 שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בשנת 1967 וכוללת, נכון לשנת 2021, 12 ספינות טילים מדגמי סער 4.5, סער 5 וסער 6. בנוסף לספינות הטילים נמצאת תחת פיקודה ספינת העזר אח"י בת ים וכן גף מטוסי סיור ימי. השייטת מוצבת בבסיס חיפה של חיל הים, בו עוגנות מרבית הספינות באופן קבוע. בשנים 2009 ו-2012, זכתה השייטת בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל. שייטת ספינות הטילים שינתה את התפיסה האסטרטגית של זרוע הים הישראלי. הקמתה כללה פיתוח טכני רחב היקף, עיצוב תורת לחימה חדשה, ויצירת מקצועות ים ומקצועות לחימה שלא היו קיימים במערך החיל. לכך התלוו קשיים הנדסיים, קשיים תקציביים וקשיים פוליטיים. הקשיים הפוליטיים הגיעו לדרג של משברים עם ממשלות גרמניה, צרפת ונורווגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 ביוני 2023	למדינת ישראל שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה. לצד שיטת המשפט הישראלית מכיר הדין הישראלי במעמדו המיוחד של המשפט העברי כמו גם במעמדן של שיטות משפט דתיות אחרות, במיוחד בתחום דיני האישות. במדינת ישראל אין חוקה פורמלית, ועקרונות הבסיס של השיטה נלקחים מקובץ חוקי יסוד שחקיקתם טרם נשלמה, כמו גם מפרשנות החוק על פי מושגי יסוד בסיסיים הנובעים מעצם היות המדינה מדינה יהודית ודמוקרטית. במדינה נהוגה הפרדת הרשויות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 ביוני 2023	לוח שחמט מפרו, המעוצב בסגנון דמויות מהמסורת הדרום אמריקאית שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין $10^{43}$ ל-$10^{47}$. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד. ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 ביוני 2023	ריצ'רד ניקסון פרשת ווטרגייט הייתה שערורייה פוליטית שהתרחשה בארצות הברית, בין השנים 1972 ל-1974, ואשר הובילה בסופו של דבר להתפטרותו של נשיאה ה-37, ריצ'רד ניקסון. השערורייה הייתה שרשרת של אירועים שהתחוללו במשך כשנתיים: תחילתה בחודש יוני 1972, כאשר התגלו פעולות שננקטו על ידי אנשי ממשל ניקסון, שפרצו למטה המפלגה הדמוקרטית והתקינו בו ציוד האזנה. שיא הפרשה היה חשיפתה של קלטת בחודש אוגוסט של שנת 1974, ובה ראיות חותכות למעורבותו של הנשיא בשערורייה. הסערה הציבורית והמשפטית שהביאה עמה החשיפה גררה מהלך שנועד להביא להדחתו הצפויה של ניקסון, אך הנשיא הקדים את המהלך והתפטר ארבעה ימים מאוחר יותר, ב-9 באוגוסט. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 ביוני 2023	סבויה מרקטי SM.79 מטייסת ההפצצה מס' 193 של חיל האוויר המלכותי האיטלקי סבויה מרקטי SM.79 היה מפציץ בינוני תלת-מנועי איטלקי בעל מבנה עץ ומתכת. מטוס חד-כנפי זה, אשר תוכנן במקור כמטוס נוסעים מהיר, שבר בשנים 1935–1939 עשרים ושישה שיאי תעופה שהעניקו לו לזמן מה את התואר "המפציץ הבינוני המהיר בעולם". המטוס פעל לראשונה כמפציץ במהלך מלחמת האזרחים בספרד והמשיך לשרת בכל זירות הלחימה בהן השתתפה איטליה במלחמת העולם השנייה. בנוסף, התפרסם ה-SM.79 כמפציץ טורפדו מוצלח בזירת הים התיכון. ה-SM.79 היה קל לזיהוי בשל צורתה הייחודית של עמדת המקלעים שעל גב המטוס המזכירה מרחוק גבנון, וכונה בידי אנשי צוותו "הגיבן הארור".‏ 1,200 המטוסים ששירתו בחיל האוויר המלכותי האיטלקי הפכו את ה-SM.79 למפציץ תוצרת איטליה הנפוץ ביותר במלחמה, והוא נותר בשירות עד 1952. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 ביוני 2023	דגל השומר השומר היה ארגון הגנה עברי בארץ ישראל, בשנים 1909-‏1920. נוסד ביוזמת ישראל שוחט ויצחק בן-צבי, אנשי העלייה השנייה ומפלגת "פועלי ציון", כחלק מתוכניתם להקמת ריבונות עברית בארץ ישראל. ייסוד "השומר" היה המשך לפעילות מנהיגיו וחבריו באגודה החשאית בר גיורא ובמסגרת "הקולקטיב" בסג'רה ובמסחה. לאחר הקמתו עברה לידי "השומר" ההגנה ברוב המושבות העבריות. עבודת אנשי "השומר" הייתה קשה ומורכבת, ודרשה הכרת תנאי הארץ, המיעוטים השונים שהתגוררו בה: ערבים, צ'רקסים ואחרים, שפתם ותרבותם, וניהול יחסי עבודה עם מעסיקיהם בחברה היהודית המרובדת. ציודם של אנשי הארגון היה חדיש וכלל רובים ואקדחים; רבים מחבריו היו פרשים מנוסים, ולבושם היה תערובת של לבוש מערבי, צ'רקסי וערבי. השומר היה ארגון חלוצי בעיצוב עקרונותיו הלאומיים והסוציאליסטיים, וביוצרו דפוסי ביטחון חדשים ביישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התנהל כאגודת חברים אחוותית ושילב בשורותיו נשים; אולם גם העסיק בשכר לוחמים רבים, שחלקם התקבלו לבסוף כחברים באגודה. חבריו ראו עצמם כגרעין לצבא של מדינה יהודית, ומאידך, הוא היה ארגון חמוש ומוכר על ידי השלטונות העות'מאניים עד לגירוש ראשיו מניה וישראל שוחט במלחמת העולם הראשונה. לאחר הכיבוש הבריטי וסיום מלחמת העולם הראשונה, תבעו ראשי היישוב ומנהיגי מפלגת "פועלי ציון", שהתרחבה ל"אחדות העבודה", את פירוק "השומר" והכללת חבריו בארגון "ההגנה" החדש שהוקם בקבוצת כנרת בקיץ 1920. אנשי השומר היו דמויות מפתח בגרעיני המייסדים של "ההגנה", הקיבוץ החשאי וגדוד העבודה, והשפיעו גם על תורות הלחימה של הפלמ"ח ושל צה"ל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 ביוני 2023	הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 ביוני 2023	מבט על העיר נשר מהר הכרמל מאזור אוניברסיטת חיפה נשר היא עיר במחוז חיפה שבצפונה של ישראל, מדרום-מזרח לעיר חיפה. בעיר חיים כ-24,000 תושבים, מהם כ-90% יהודים והשאר בני זהויות אחרות. כ-6,900 איש, כ-30% מהתושבים, הם עולים חדשים. תחום שיפוטה של העיר הוא 12,090 דונם, והוא משתרע בין שטח הטכניון, אוניברסיטת חיפה, פארק הכרמל, יגור, כביש 75 ואזור הצ'ק פוסט שבחיפה. בשטח העיר מספר אתרי תיירות, שהמפורסם בהם הוא פארק נשר, פארק יערני מטרופוליני בשטח של 200 דונם. בשטח הפארק שני גשרים תלויים הנישאים על ידי כבלי פלדה. תחילתה של נשר בשכונת פועלים שהוקמה בשנת 1924 ללא תכנון וארגון רשמי על ידי פועלי בית החרושת "נשר", שרצו לגור לידו ולחסוך את ההליכה הלוך ושוב כל יום מחיפה, דרך כפרים ערביים עוינים ששכנו על הכביש בדרך לעיר. שכונת הפועלים הוקמה ליד המפעל ונקראה על שמו. ההיסטוריה של הקמת היישוב משולבת בהיסטוריה של הקמת בית החרושת. לאחר מלחמת העצמאות ועזיבת הכפרים הערביים השכנים, הם אוכלסו על ידי יהודים והוקמו היישובים תל חנן ובן-דור. בשנת 1949 הוקמה שכונת גבעת נשר. בשנת 1952 אוחדו ארבע שכונות נשר למועצה מקומית אחת. עם השנים הורחב היישוב, ונבנו בו במעלה הכרמל שכונות חדשות: שכונת גבעת עמוס ושכונת רמות יצחק. תנופת הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית לוו בהשקעה גבוהה מאוד בתשתיות כמו פיתוח אזורי תעשייה, פתרונות תחבורתיים ובעיקר השקעה בחינוך ותרבות ובנושאי איכות החיים ביישוב. שיאו של התהליך היה בשנת 1995, אז הוכרזה נשר כעיר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 ביוני 2023	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 ביוני 2023	אוקאפי האוֹקַפִּי הוא מין פרסתן מעלה גירה ממשפחת הג'ירפיים והשריד היחיד מסוגו. זהו היצור החי הקרוב ביותר לג'ירף. הוא יצור ביישן, זהיר מאוד וחמקני, ובעל יכולת שמיעה והרחה מעולים, המאפשרים לו לחוש בסכנה מבעוד מועד ולנוס מפניה. פסיו של האוקאפי משתנים בכל פרט, והם מסייעים לו להסתוות בין צללי יער הגשם, ואולי אף לעזור לאוקאפים שונים למצוא אחד את השני. הזכר שונה מהנקבה בקרניו, שהן קצרות יחסית, אך זו לרוב גדולה ושוקלת יותר. לאוקאפי לשון ארוכה המשמשת אותו לאיסוף מזון יעיל יותר, ואף מאפשרת לו ללקק את עיניו ואוזניו. אף על פי שהוא בן משפחתו החי היחיד של הג'ירף, צווארו אינו ארוך כמו של האחרון וגובהו נמוך ממנו. כמו כן, שונה האוקאפי ממנו במספר מאפיינים, עד כדי כך שחוקרים אחדים חשבו לסווגו כקרוב יותר לאנטילופה הקרויה נילגאי. האוקאפי פעיל בשעות היום בעיקר ואינו נוטה לחיי חברה. הוא מתבודד במשך רוב חייו, מוסתר בנבכי הצמחייה וצלליה. הוא אוכל מגוון צמחים, ואף ניזון מסוגי מינרלים שונים כגון חרסית. מעצם היותו בעל חיים גדול, הוא צורך כמות רבה של מזון: בין 18 ל-29 קילוגרמים ליום. הוא כמעט ואינו משמיע קולות, אך יכול להפיק קול תת-שמעי. דרך תקשורת זו משמשת בעיקר את האם וילדה. טורפו העיקרי של האוקאפי הוא הנמר האפריקאי, וכן חתוליים קטנים יותר המסוגלים לטרוף עגלים. האוקאפי נתון תחת איומים נוספים המעמידים בסכנה את קיומו כמין, אשר העיקרי מביניהם הוא צמצום והרס בית הגידול שלו. לאור זאת, הוגדר המין בשנת 2013 על ידי איגוד השימור העולמי כ"נתון בסכנת הכחדה". לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 ביוני 2023	סקאר סקאר הוא דמות בדיונית של אריה, המהווה אנטגוניסט בסרט "מלך האריות" מבית חברת וולט דיסני. שמו נגזר מהמילה האנגלית "Scar" (בעברית: צלקת), שכן הוא מאופיין בצלקת ליד עינו השמאלית. תכונותיו העיקריות הן תחבולנות, קנאות לכתר, מחושבות, קרירות ושנינות. סקאר הוא אחיו של מופסה, דודו של סימבה, אביהם של ויטני ונוקה, בעלה של זירה, ואביו המאמץ של קובו. הוא היה מיועד להיות יורש הכס של ארץ התקווה, אך תואר זה נשלל ממנו עם הולדת אחיינו סימבה. בעקבות זאת, הרג סקאר את מופסה אחיו וגרם להסתלקותו של סימבה מהממלכה, על מנת לעלות לשלטון. הוא נתפס גם כמנהיג הבלתי-חוקי של הצבועים, להם הבטיח שוויון זכויות ושליטה על ארץ התקווה. עם זאת, בסוף הסרט הראשון בסדרה מאשים סקאר את הצבועים בהרג מופסה, ובזעמם הרב הם אלה שמביאים למותו. דמותו של סקאר זכתה לשבחים מצד מבקרי הקולנוע, שציינו לטובה גם את דיבובו המקורי של ג'רמי איירונס. אף על פי כן, האופי האלים של סקאר, לוח הצבעים הכהה שבו השתמשו האנימטורים לציור דמותו והפעולות התיאטרליות שביצע היו נתונות במחלוקת, כשחלק מהצופים תפסו אותן כגזעניות וכהומופוביות. חרף הטענות, סקאר נחשב לאחת מדמויות הנבלים הגדולות ביותר של דיסני. דמותו ניצבת בראש רשימת הנבלים הגדולים בכל הזמנים של "הפינגטון פוסט", ומדורגת בעשירייה הראשונה של רשימות דומות שפרסמו חברות שונות דוגמת Yahoo!‎ סרטים, אורלנדו סנטינל, E!‎ ו-CNN. סקאר אף דורג בין הנבלים הגדולים בתולדות הקולנוע על ידי אנטרטיינמנט ויקלי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 ביוני 2023	הפרתנון באקרופוליס יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה בת כ-150–200 שנים בתולדות יוון העתיקה, שתחילתה במאה ה-5 לפנה"ס וסופה במאה ה-4 לפנה"ס. בתקופה זו הייתה פריחה גדולה בכל תחומי החיים ביוון, ובה הגיעה התפתחות הפוליס לשיאה. נוסדו בה, בין השאר, אסכולות מובילות בפילוסופיה, חלה התפתחות רבה במדע, בשיטות הלוחמה ובחיי החברה היווניים. התפתחות חשובה הייתה בתחומי האמנות, ובמיוחד בפיסול ובארכיטקטורה. בתקופה זו הונחו יסודות ההיסטוריוגרפיה עם פעילותו של הרודוטוס, שנחשב להיסטוריון הראשון. תקופה זו, אף שהייתה קצרה יחסית, הייתה אות הפתיחה לתחילתו של עידן בתולדות אירופה. כיבושיו של אלכסנדר הגדול הפיצו את התרבות היוונית, וכינונה של התקופה ההלניסטית בכל רחבי העולם ההלניסטי, יחד עם כיבוש יוון בידי רומא תוך אימוצם של חלקים משמעותיים מתרבות יוון בידי הרומאים, הפיצו את התרבות היוונית בחלקים נרחבים של אירופה המערבית ואסיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 ביוני 2023	יצחק דנציגר באמצע שנות ה־40 יצחק דנציגר (26 ביוני 1916 – 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה. דנציגר היה ממייסדי "הסגנון הכנעני" בפיסול הישראלי וחבר בקבוצת אופקים חדשים. על יצירתו זכה בפרס ישראל לפיסול לשנת תשכ"ח. ליצירתו הפיסולית הייתה השפעה רבה על האמנות הישראלית החל משנות הארבעים של המאה העשרים. בעבודתו הוא הושפע מהאמנות הארכאית, אך שילב בה גם גישות מודרניסטיות. פסלו "נמרוד" הוא אחת היצירות הידועות והמוערכות ביותר באמנות הישראלית גם כיום. תחושתו של דנציגר כי יש לשקם ולפייס את מערכת היחסים הפגועה בין האדם לסביבתו הובילה אותו בשנות ה-70 לתכנון פרויקטים סביבתיים המשלבים שיקום אתרים, אקולוגיה ותרבות. יצחק דנציגר נהרג בתאונת דרכים ליד רמלה, בשנת 1977. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 ביוני 2023	מערת פעמון בבית גוברין מערכות המסתור של בר כוכבא הן חללים תת-קרקעיים חצובים בסלע, המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא בשפלת יהודה ובגליל. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי צבאו של בר כוכבא כהכנה למרד שניהלו היהודים נגד האימפריה הרומית בשנים 132–135. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי הקרן לחקר ארץ ישראל במאה ה-19. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 ביוני 2023	איסוף ומעצר יהודים ברחוב ביאשי בזמן הפרעות פרעות יאשי היו אירועי דמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה והיו מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. ב-29 ביוני 1941 הורה הרודן יון אנטונסקו לפנות את כל האוכלוסייה היהודית מהעיר. באותו יום יצאו למבצע הפינוי כוחות צבא ומשטרה רומנים יחד עם פורעים רומנים אנטישמיים, בסיוע כוחות צבא גרמנים ששהו באותה תקופה ביאשי. במהלך הפעולה נשדדו היהודים, בתיהם, עסקיהם ומוסדותיהם נבזזו וכ-15,000 יהודים נרצחו. רבים אחרים הוכו, עונו והושפלו. תוך כדי הפרעות היו מתי-מעט אשר בלטו באומץ לבם כאשר ניסו לעזור ליהודים, ולימים חלקם קיבלו את תואר חסיד אומות העולם. ביניהם ניתן להזכיר את אלנה, נסיכת יוון ומלכת רומניה, שהפעילה לחץ על מנת שיוגש סיוע לניצולים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
29 ביוני 2023	נתיב הנשמות בקברי שושלת מינג, היכל אסטלת האבן קברי שושלת מינג הם נקרופוליס הממוקם בעמק, 44 קילומטרים צפונית לבייג'ינג בירת סין. באתר קבורים שלושה-עשר מתוך שישה-עשר הקיסרים של שושלת מינג (1644-1368), והוא בין אתרי התיירות הפופולריים בסין. באתר, שרובו נבנה בתחילת המאה ה-15, פתוחים כיום לציבור הדרך הראשית המובילה אל הקברים המכונה "דרך הנשמות", הכוללת סדרה של מבנים ושדרה של פסלי שיש של חיות ובני אדם, וארבעה מתוך שלושה-עשר הקברים. ביניהם, צ'אנגלינג, אתר הקבורה המפואר של יונג-לה, קיסר מינג השלישי, ודינגלינג, אתר הקבורה של ואן-לי, קיסר מינג ה-13, היחיד שנחפר עד כה והביקור בו כולל סיור בארמון התת-קרקעי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
30 ביוני 2023	חלק מהחומה האטלנטית. בין השנים 1940–1945 בנו כוחות הכיבוש הגרמנים וארגון טודט ביצורים סביב לחופי איי התעלה, דוגמת מגדל תצפית זה בסוללת מולטקה שבג'רזי הכיבוש הגרמני באיי התעלה נמשך במשך רוב שנות מלחמת העולם השנייה, מ-30 ביוני 1940 ועד שחרור האיים ב-9 במאי 1945. הבייליוויק של ג'רזי והבייליוויק של גרנזי הם שני שטחי חסות של הכתר הבריטי השוכנים בתעלת למאנש, ליד חופי נורמנדי. איי התעלה היו החלק היחידי דה יורה של האימפריה הבריטית שנכבשו על ידי הוורמאכט במהלך המלחמה. מתוך ציפייה לניצחון מהיר על בריטניה בעזרת הקרב על בריטניה ומבצע ארי-הים, ניסו הכובשים הגרמנים את השימוש בגישה עדינה מאוד שקבעה את מהלך העניינים לחמש השנים הבאות. רשויות האיים אימצו גם הם גישה דומה, ובכך הובילו להאשמות כלפיהם כמשתפי פעולה. עם זאת, בהדרגה הלך המצב והחמיר, עד אשר עם תום המלחמה הגיעו הן הכובשים והן הנכבשים למצב של כמעט חרפת רעב בחורף 1944–1945. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה